יש שם שמות שלא שמעתי מעולם [ומאמין שרבים כמוני], ואני מתלבט למי להצביע..
אז מי שיכול לפרט על המועמדים שאינם ח"כים בכנסת הנוכחית- אשמח..
יש שם שמות שלא שמעתי מעולם [ומאמין שרבים כמוני], ואני מתלבט למי להצביע..
אז מי שיכול לפרט על המועמדים שאינם ח"כים בכנסת הנוכחית- אשמח..
אם אתה חושב שהוא היה הסכם טוב או רע זה יכול לסייע לך להחליט אם לתמוך בו או לא.
פעיל הר הבית מרכזי מכריז: נטלתי לולב בשבת | ערוץ 7
אם אתה חושב שפעל נכון או לא בסוגיה זו ובכלל בעניין העליה להר הבית עם חבריו הפעילים בנושא
(ראה מאמרו של ידידיה מאיר השבת ב"בשבע" - סנוב, בהר הבית כבר היית? | ערוץ 7), זה יכול לסייע לך להחליט אם לתמוך בו או לא.
איך זה רלוונטי לעבודתו בכנסת?
זה כמו שתבחר רופא מנתח לפי השאלה האם הוא מעדיף אורז או פתיתים. כלומר אין שום קשר.
מדובר באנרכיסט הלכתי שאין לו רב. יש לדבר הזה השלכות בלי סוף לתפקודו בכנסת.
דעותיו הן X, והוא יקדם אותן מהכנסת.
אם הדעות טובות בעיניך, תצביע לו.
אם לא, אל תצביע לו.
השאלה האם הוא "אנרכיסט הלכתי" לא שייכת לעבודתו בכנסת.
האם אני אצביע לאדם שרוצה למסור שטחים מארץ ישראל לערבים, כי אותו אדם נסמך על רבנים שמתירים או מחייבים זאת (למשל רבנים חרדים מסוימים)? בוודאי שלא.
האם אצביע לאדם כמו פרופ' אריה אלדד, למרות שהוא חילוני גמור? אם היה מתמודד אז כן.
בענייני דת ומדינה הוא התחייב לקבל את עמדות רבני תקומה.
ארנון סגל יכול להצביע באופן בלתי צפוי לחלוטין.
אני לא מוכן להצביע לאדם שאין לו רב ואין לו בית אב.
מבין שהעמדה הזו לא נראית לך.
לאנשים בלי רב אין עקרונות, והם בכל יום מצביעים דבר והיפוכו?
הרי הוא לא נולד אתמול, האיש נמצא על הכדור שלנו כמה עשורים טובים, ובהם הוא פעל כך וכך, למה אתה חושב שבכנסת הוא יהפוך את עורו?
אני חייב להגיד לך שההצבעות של ניצן הורוביץ בכנסת היוצאת היו הרבה יותר צפויות בעייני מההצבעות של סמוטריץ' ובן גביר...
בנוסף, מי אמר שאדם שמקשיב לרבנים לא יכול להפתיע ולהיות בלתי צפוי? אתמול הרב עובדיה זצ"ל היה בעד מסירת שטחים, היום הוא נגד. אתמול חייב לגייר את עולי אתיופה, היום החליט שהם יהודים... גם רבנים יכולים לשנות דעתם
לארנון אין עקרונות כאלה.
אני מחפש נציגים שינהיגו אותו ע"פ התורה.
מי שאין לו רב, לא עונה לקריטריון.
אלא כאסופת אנשים שמנסים בכוחם הרב לייצר פה מציאות טובה יותר, רק שחלקם מגדירים את המושג "טוב יותר" הפוך לגמרי מאיך שאני תופס זאת.
כשארצה שמישהו יתקן לי את המעלית זה לא יעניין אותי אם הוא צם בתשעה באב,
כשארצה שמישהו יעביר חוק X שיגן עלי מטרור זה לא יעניין אותי אם הוא נטל לולב בשבת.
אני לא שם.
הכנסת היא לא המדינה, אלא חבורה של 120 אנשים שמרוויחים כסף בשביל לקדם אידאולוגיות.
אם הייתי חושב שהכנסת היא המדינה, וקדושת המדינה קשורה גם בכנסת עצמה, לא יודע איך הייתי שורד את השנה האחרונה או את שנות אולמרט וכו'.
את המדינה מובילות הכנסת והממשלה (ולצערנו לע"ע גם בג"ץ...).
על המדינה.
אז לא, זה לא אותו דבר.
אין לי מושג מי מנהיג לשיטתך את מדינת ישראל (שבעיניך היא לא כלי טכני).
א. במובן הטכני, גם מנהל של שירות לקוחות הוא "מנהיג" של נציגי השירות, ובוודאי שמנכ"ל הוא מנהיג של החברה.
באותו מובן טכני, ראש הממשלה הוא מנהיג המדינה, ושריו הם שותפים בכירים בהנהגה*. בגלל שזה במובן הטכני בלבד, הייתי מעדיף להשתמש במילה "מנהל" במקום "מנהיג". כלומר נכון להיום יאיר לפיד הוא מנהל המדינה, אך אני לא רואה בו מנהיג.
ב. בעברית נהוג להשתמש במילה "מנהיג" גם בתור תואר, לאדם שיש לו חזון והוא יכול לשמש דוגמה לרבים וכו'.
במובן הזה - למדינה אין מנהיג, אלא כל קבוצה וכל אדם מחליטים מי יהיה המנהיג שלהם, אם בכלל. למשל מאות אלפי אנשים ראו ברב קנייבסקי מנהיג, למרות שמעולם לא ניהל פורמלית אף אחד.
*במובן הטכני, חברי כנסת לא מנהיגים כלום. יש להם סמכות לחוקק חוקים אם יש רוב לדעה שלהם, אך הם אינם מנהלים שום דבר מלבד את הלו"ז של עצמם (גם ניהול ועדה לא נחשב, לוועדה אין עובדים או תקציב וכו'). זאת בשונה משרים שבאמת מנהלים, ולכן הממשלה נקראת "הרשות המבצעת".
בשבילך:
בעיני הכנסת נועדה כדי *לנהל* את העם.
אני מחפש נציגים ש*ינהלו* אותו ע"פ התורה.
מי שאין לו רב, לא עונה לקריטריון.
פשוט אני..לא שאתה צריך חלילה ציונים ממני 
ועדיין על משפט הסיום אנחנו חלוקים, וכנראה כך נישאר...![]()
ובאמת כתבתי שאתה לא צריך ציונים...
התחלת לריב על טרמינולוגיה כאילו לא הבנת מה אני טוען.
אם הייתי מחפש מנהיג - תכונות מסוימות היו רלוונטיות בעייני, אך הן אינן רלוונטיות כשאני מחפש מנהל.
אני מחפש מנהל ולא מנהיג, ולכן לא אכפת לי מהלולב שלו.
זה הכל.
לגבי מועמדי הפריימריז בצה"ד.. | ערוץ 7
פעמיים תוך שעה.
בן גביר הורס לי את התוכניות | ערוץ 7
בכ"מ, אתה לא מחפש מנהל ע"פ תורה. אני כן.
שוב, מבחינה זה הבדל מהותי
אבל אתה מתעלם וממשיך להאשים אותי...
זה היה דיון נחמד עד שהתחלת עם זה, אני באמת לא מבין למה משכת לכיוון הזה.
אין מנוס, כי רק בית המקדש צריכים, ומי שלא בוחר בו בוחר במשהו אחרת של בית המקדש.
אם הוא ייכנס אז כל הפוליטיקאים יבינו שהעם רוצה בית המקדש ובית דין הגדול
אז כל הפעילות המטורפת שהאיש הזה עשה למען ההתיישבות בחייו לא שווה כלום בגלל שחתם על ההסכם הזה (שהוא בכלל לא נורא כמו שהיא מציגה אותו, אלא דווקא להיפך, וכנראה שבע"ה הוא יכובד בממשלת הבאה). ראיית שחור לבן מצומצמת.
ב. אתה לא חייב להצביע למחצית אלא רשאי להצביע לכל היותר למחצית.
אני לא חושב שצריך למצות את זכות ההצבעה עד תומה ולקדם אנשים לא מוכרים.
ג. אם צבי סוכות 'טירון פוליטי', כמו שאתה טוען, לא ברור שצריך לאפשר לו להיכנס, אלא ההיפך.
לא שמענו עד היום הודאה בטעות מצידו, אדרבה: למרות שהצהיר שיודה בטעות אם ההסכם לא ייושם תוך חודשים ספורים,
הוא לא עשה זאת עד היום - למעלה משנה לאחר מכן (בכ"מ, אני לא חושב שזה נעשה מתום לב וטירונות פוליטית אלא מסיבות אחרות ואכמ"ל).
כדי להיות ראוי לייצג ציבור צריך גם (בין השאר) לדעת להודות בטעויות.
אשמח לדעת מהם הסיבות האחרות הנ"ל
לו צבי סוכות היה ח"כ בכנסת האחרונה, מה הוא היה מצביע בעניין תקנות יו"ש?
איך זה היה משפיע על הסיכוי להפיל את הממשלה?
רמז -
בסוף הממשלה באמת לא נפלה על זה, זה היה ברור שהיא תיפול רק אם יפרשו ממנה ח"כים מתוכה שיתפכחו. לאופוזיציה צריכה להיות אחריות.
בנט החליט לפזר את הכנסת בגלל זה.
רק כשהבין שאין לו רוב החליט לפזר.
דרמה פוליטית: בנט ולפיד סיכמו על פיזור הכנסת, לפיד יתמנה לראש ממשלת המעבר | ערוץ 7
מה הוא היה מצביע בעניין תקנות יו"ש?
איך זה היה משפיע על הסיכוי להפיל את הממשלה?
ואני מניחה שהוא היה מתייעץ עם רבנים.
בעניין הזה אני חושבת שיש לנו מה ללמוד מהחרדים. כן, כמה שזה מעצבן..
בצלאל הדגיש זאת שוב ושוב. מזכיר שאת הטענה הזו טענו גם בעניין חוק האזרחות. היום כולם יודעים מי צדק.
זה ההבדל בין מי שמבין בפוליטיקה למי שלא מתאים אליה.
ראי עוד כאן:
בצלאל סמוטריץ': זה המקצוע שלנו, תסמכו עלינו | ערוץ 7
ח"כ בצלאל סמוטריץ': "יש מהלכים שקטים להפלת הממשלה" | ערוץ 7
איגרת לציונות הדתית ולימין המאמין
אם את לא רוצה לקרוא את כל האיגרת שבקישור האחרון, מעתיק לכאן את הקטע הרלוונטי:


"בצלאל סמוטריץ': זה המקצוע שלנו, תסמכו עלינו | ערוץ 7"
מותק, כפרה עליך, המקצוע שבני אדם תופסים את עובדיו כ*הכי פחות אמינים* - זה פוליטיקה.
היית אומר לי "אני רואה חשבון, תסמוך עלי" - הייתי סומך.
היית אומר לי "אני שרברב מומחה, תסמוך עלי" - הייתי מפקפק.
היית אומר לי "אני פוליטיקאי מקצועי, תסמוך עלי" - הייתי צוחק לך בפנים.
אריאל יוסףברשותך מוסיף עוד נקודה:
בסבב א' תקומה הציעה לעוצמה מקומות 4 ו-8 (לפני שחתמה עם הבית היהודי).
צבי סוכות נמנה על המתנגדים לקבלת ההצעה הזו, למרות שהיה ברור שלא יקבלו הצעה טובה יותר (רצו 4 ו-7).
צבי סוכות - עריכה.. 23:49 "הטעו אותי (2 מקורות שונים... | פייסבוק
אגב - מהפוסט הזה רואים גם למי נתונה נאמנותו.
בכל מקרה, בסופו של דבר, כזכור, עוצמה קיבלה מקומות 5 ו-8 (אחרי החתימה עם הבית היהודי).
לאחר מכן בן ארי נפסל והשאר היסטוריה.
בעיני יש כאן שתי נקודות:
א. ניסיון לקבל יותר כשאין אפשרות כזו. פוליטיקה היא אומנות הפשרה ומי שלא מבין מה אפשר להשיג ומה לא פשוט לא מתאים לה (זו בעיה גם של בן גביר, אבל סוכות לא מספיק מבוגר כדי שמשהו יאזן את זה).
ב. בשביל הדרישה לקבל מקום נוסף, עוצמה הפקירה את בצלאל בקרב מול הבית היהודי.
בסבב ב' היא פירקה את איחוד הימין לאותה מטרה ובכך הכתירה מחדש את בנט.
מכרה ערכים בשביל כיסאולוגיה. זו היתה העמדה של סוכות.
לגבי א: אתה צודק לחלוטין, אני לגמרי בדעה הזאת ומתוסכלת מהגישה של בן גביר.
לגבי ב: לא הבנתי מה החילוק בין הנקודה הזאת לראשונה
לא על עצם ההתנגדות שלו להצעה. קראי שוב.
יש הבדל בין חוסר יכולת להתפשר על עקרונות מול יכולת להתפשר על דברים אחרים,
לבין מכירת עקרונות בשביל כיסא.
החלק הראשון הוא סעיף א.
השני הוא סעיף ב.
כרגע השארת אותי עם שמחה רוטמן כאופציה היחידה לבחור בה בפריימריז.
הרב לבנון פרסם תמיכה בצבי סוכות | ערוץ 7
אז כדאי שתחשבי מה היה עושה לפני שנה ע"פ עצתו -
הרב אליקים לבנון: לא לשלול ממשלה של בנט ולפיד | ערוץ 7
זו בדיוק הסיבה שסוכות תמך בהסכם אביתר; הוא *לא* רצה למנוע את הקמת הממשלה הזו.
זו התשובה לשאלה שלך כאן -
כשתהיה מחלוקת בין איתמר לבצלאל (במקרה שירוצו יחד בסוף),
צבי סוכות יהיה נאמן למפלגה מטעמה נבחר או למפלגה השניה?
אם איתמר יחליט להתפצל, צבי ילך איתו ויקח מנדט של הצה"ד או יישאר?
המקום שלו יתפס ע"י האיש הבא ברשימה
בכל מקרה, הוא יכול לשמש כחפרפרת של איתמר במפלגה של בצלאל ולייצר נזקים בהצבעות (מה ששיקלי עשה לבנט).
הנה תזכורת לנקודה מסוימת:
בן גביר סירב להצהיר שיתנגד לממשלה שנשענת על רע"מ
ובכל מקרה, נניח שיש ממשלת ימין.
איתמר ישב בתוכה או יתמוך מבחוץ?
יהיה מוכן לשבת בממשלה "לא מושלמת"?
אם יאתגר אותה מבחוץ, סוכות יצביע איתו או עם בצלאל? איפה הראש שלו נמצא?
ותודה על החומר המצוין על בן גביר, הוא ישמש אותי בדיונים עם תומכי בן גביר עיוורים
אגב - אני לא חושב שצריך לתמוך רק ברוטמן.
אני רוצה רשימה מגוונת (אם כי הייתי מעדיף רשימה של 'בצלאל'ים...),
אבל של אנשים שמסוגלים לעבוד יחד ולקדם ערכים בשדה הפוליטי.
יש כמה כאלה בין המועמדים.
מה האופציות? כמה מתמודדים לא מוכרים, עוד כמה מהמיינסטרים שאולי באמת עדיף לקדם כדי למשוך מצביעים אבל מה לעשות בא לי רשימה תורנית.. נגד סטרוק יש לי משהו לא ברור (פעם ראיתי שהיא התקשרה בשבת שבשביל משהו להתיישבות, לא יודעת אם זה נכון), על אופיר סופר אני לא יודעת מספיק כמה הוא תורני, ועוד כמה שמתמקדים בעיקר בנושאים חברתיים שזה פחות מעניין אותי
את יכולה להצביע לרב יצחק זאגא, למשל.
אופיר סופר הוא אישיות תורנית ג"כ. בוגר ישיבת שבי חברון.
גם סיידלר במשבצת הזו או נעמה זרביב.
אבל הקרב הוא על השאלה לאן ילך המיינסטרים הדתי לאומי;
האם הוא ירגיש בבית ברשימה הזו או יצביע ליש עתיד/כחו"ל/רו"צ.
צריך לתת לו תחושה של בית, בפרט אם רצים עם בן גביר שלא מחליק לו בגרון...
לכן צריך דמויות כמו וולדיגר וציניקן ולכן בצלאל רוצה דמויות כמו זו (שלא מחליקה לי בגרון...):
על הדגשים של הרב זאגא, אופיר סופר, מאיר סיידלר ונעמה זרביב? למה לי להצביע לכל אחד מהם? נעמה זרביב הבנתי שהיא בעיקר נגד הפמיניזם הסהרורי של היום.
ובקשר למועמדים מהמיינסטרים - מי ערב לי שברגע האמת הם לא יתגלו כבנט ומתן כהנא 2?
זו לא תוכנית עבודה. לא כל אנשי הציבור הדת"ל המיינסטרימי או הלייטי נוכלים.
הרב זאגא ת"ח יר"ש שוודאי שייך לחתך התורני.
אופיר סופר ח"כ כבר כמה שנים ואפשר למדוד אותו ע"פ מעשיו.
גם ניהל את מפלגת הצה"ד עוד מאז ימי אורי אריאל ועד שנבחר לכנסת.
בצלאל לא היה מכניס אותה ואת ציניקן (הבאה בתור ברשימה שנותרה בחוץ) אם לא היה סומך עליהן.
מציניקן אפשר גם להתרשם כאן: כשב"נעם" מהנדסים תודעה: למאבק על הזהות היהודית יש "אבא ואמא" | ערוץ 7
זה לא כמו לעשות החייאה לפצוע, יש כאן מקום לשאול רב.
מי שבראש מעייניו את בית המקדש מבין לרצונו של בורא עולם, הוא כבר יסדר לנו הכל
אמנון סגל אין כמוהו
את בעלה, הרב אברהם סטרוק [אינני יודע מיהו, כך הופיע בפרסומים המקושרים לקישור ששלחת..]
זה לא כ"כ ברור כמו שאתה מציג את זה
בהשוואה לרוב מוחלט של חברי הכנסת ברור לי מעבר לכל ספק שהיא עדיפה עליהם בהמון.
אבל כשאני מסתכלת רק על מפלגת הציונות הדתית שכל ח"כ שם הוא מעל ומעבר, אני מחפשת את הטוב ביותר. הבנתי שהיא שאלה רב וחזרתי בי. ה"התנגדות" המסוימת שלי אליה לא נבעה רק מזה, זאת רק הערה שהוספתי.
הכר את המועמד: אלה מתמודדי הפריימריז בציונות הדתית
*הערות: דוב הלברטל לא מתמודד, ודבורה גונן נבחרה למקום העשירי כי אף אחד לא התמודד מולה.
1. בהטה משה
2. וולדיגר מיכל
3. זאגא יצחק חי
4. זרביב נעמה
5. יעיש אלירן
6. סגל ארנון
7. סוכות צבי
8. סולומון משה
9. סופר אופיר
10. סטרוק אורית
11. סיידלר מאיר
12. פיין דוד
13. צינקין רחלי
14. רוט משה
15. רוטמן שמחה
16. שפייזר יוסף
והם- משה בהטה, אלירן יעיש, מאיר סיידלר, משה רוט.
[הערה- הואיל והם כנראה פחות מוכרים, פחות סביר שהם ייבחרו.. אבל עדיין]
תודה!
לא מכירהנעה ונדהאפשר לחפש עליהם בגוגל
לגבי הרב רוט - הבנתי שהוא שליח חב"ד איפשהו בארץ
עיין כאן: לגבי מועמדי הפריימריז בצה"ד.. | ערוץ 7
לגבי מועמדי הפריימריז בצה"ד.. | ערוץ 7
ושאר התגובות שם של אריאל יוסף..
#יש_לנו_חלום. החלטנו לרוץ יחד.
בפעם הבאה ש @איתן גיל, חוזר על הקשקוש של 'רק אנטנות', תראו לו את הדו"ח המשמח הזה.
לצטט מדו"ח של שלום אך שוא זה כמו לקרוא מהפרוטוקולים של זקני ציון. מטרתם להלך אימים על ארגונים עויינים בחו"ל שגונבים להם את "הגדה המערבית" ומנשלים "פלסטינים צדיקים" מזכויותיהם.
האמת חייבת להאמר שדיויד פרידמן דחף פרוייקטים בכל הכח, ומייק האקבי דוחף עוד יותר.
כך או כך מספר בעזה, וכבר כתבתי כאן לא אחת ולא שתיים שמלקחת קרדיט על עשיה של אחרים אף אחד עוד לא מת.
אני לא בטוח שהימין ירכיב את הממשלה הבאה, אבל אם סמוטריץ' ירצה לנכס לעצמו משהו ממשי, מוטב שילך לתחבורה או לשיכון וכיוצא בהם.
יש בארץ עשרות מוסדות לחולי נפש. רק תבחר.
וכדאי ללכת לטיפול מקצועי באובססיה.
לגופם של דברים - אם אינך רוצה לסמוך על שלום עכשיו, צא בעצמך לסיור. תראה את הכבישים הסלולים והנסללים, את החוות הפרושות לאורך הדרכים, את צפון השומרון שעשרים שנה מאז שהליכוד החריב, כמעט לא היה אפשר לדרוך בו והיום ישובים בנויים ונבנים, תשאל את כל העוסקים במלאכה, בזכות מי הדחיפה לכל המהפך.
תתפלא לגלות שוודאי שיש שותפים רבים, אבל כולם - מקיצוני הגבעות שכבר שנים לא מצביעים בבחירות ועד ליברלי גוש עציון שמצביעים שמאל (ולא יצביעו לחרד"לי, יתהפך העולם) - יסכימו שעיקר הקרדיט על המהפך הוא לבצלאל ואנשיו.
ארץ בנימין יתומה כי בצלאל רצח מטאפורית ופוליטית את ההורים שלה.
חאן אל אחמר מצפצפת עליו (לפי שלום אך שוא היא פונתה).
תחנות בידוק נמצאות על כביש 443 ולא 10-15 ק"מ צפונה.
גבעת זאב לא מוכרזת עיר ואם בישראל.
מרכז אקדמי במורדות הר שמואל- אין.
רצף בנוי בין מודיעין לירושלים- אין.
סיפורים וקשקושים, וטפיחות שכם עצמיות- יש, מכאן עד קדומים וחזרה.
נ.ב. "התמונה" של בצלאל היתה דחקה נקודתית, שזמנה עבר.
משום מה אתה לא מתפדח לשקר, גם בדברים שכל מי שלא עיוור, רואה שהם קשקוש.
כמות החוות בבנימין - עצומה. אין שום השוואה בין נסיעה בכביש אלון לפני שלוש וחצי שנים, לנסיעה בו היום.
בבנימין הוקמו כמה ישובים חדשים והוכרו רבים אחרים ששנים חיכו להכרה.
בשבילך, ידיעה מהיום:
מועצת בנימין נערכת להקמת היישוב החדש "נאות הרים" | ערוץ 7
כביש 60, בבנימין (כמו בכל שאר המקטעים שלו) עובר הרחבה עצומה וגם כביש הטבעת שלפני שנה וחצי קיטרת עליו - נסלל.
גבעת זאב בהליכי הכרזה שלוקחים זמן.
תשאל את יוסי (שאין לי שום מחלוקת על כך שהוא בולדוזר של עשיה ויש לו הרבה זכויות), בזכות מה ומי הוא מצליח לקדם בקדנציה הזאת, דברים רבים מאוד שלא הצליח בקודמות.
הבדיחה המגוכחת, שביזת רק אותך, החזיקה בתור תמונת הפרופיל שלך, שבועות ארוכים. בדיוק כמו ש'תמונת הפרופיל' המטאפורית של בן כספית/פלג/רביד ודומיהם, היא קריקטורה מעוותת של נתניהו.
סמוטריץ' ולהקת המעודדות שלו לא מכירים אגדות חז"ל, או שחושבים שכולנו מטומטמים.
התמונה הוסרה היום, כי היום העלית אותה לסדר (ואל תגיד שאני לא מחשיב את ההגיגים שלך).
לא אומר שלום למלך - גם זו אגדת חז"ל.
כמה אתה יכול להיות פתאטי. כל מה שהוא יעשה או לא יעשה - אתה תפרש לרע. ואחרי זה תצפה שנתייחס לאובססיה שלך ברצינות.
אתה חופר וחופר על כמה הוא לא עושה, ואז כשמאלצים אותך להכיר בעובדות, אתה מצטט ציטוט שכולנו מכירים מהגן, שהמשמעות שכנראה אתה רוצה לדחוף אליה, זה שרע שהוא בונה את ארץ ישראל.
אז ברכות על הצטרפותך ל'שלום עכשיו', אתה מוזמן, כמוהם, לשמח את עם ישראל בפרסום בניית ארץ ישראל ודחיקת האויב ממנה.
זה מהיום, נוסף על אתמול - מוקם ישוב, נוסף על שלשום וכו'.
כן ירבה וכן יפרוץ.
כל כביש וכל ישוב חדש בבנימין הוא עוד מסמר בארון הקבורה של העם המומצא.
במאמר מוסגר, חבל שנותנים לדוברת הגירוש להתעסק בבנין ארץ ישראל במקום להושיב אותה בבית.
ועדיין בנימין יתומה, אין מקומות תעסוקה. התושבים צריכים לנדוד למודיעין או לירושלים.
מעבר לזה, די עם ההתאוננות וחיפוש חצי הכוס הריקה, בעלי עין רעה הם תלמידיו של וכו'.
יש הרבה יותר מקומות תעסוקה באין ספור תחומים - בחינוך והוראה יש המון עבודה ומוסדות לכל הגילאים שמגיעים אליהם תלמידים הן מהאזור והן מכל הארץ. יש תיירות שהולכת וצומחת ומספקת המון תעסוקה לתושבי האזור ובנתיים מביאה את עם ישראל בהמוניו לשטח. איזורי תעשיה ומסחר קיימים וחדשים, שהולכים ומתפתחים (מירושלים באים לקניות בשער בנימין!). ועוד ועוד. זה ממש לא המצב מהקמת גוש אמונים, שחוץ מכמה מוסדות חינוך ובית ספר שדה אחד - כל תושבי יו"ש יצאו לעבוד בחוץ.
ואחרי שאמרנו את זה, הגיוני ביותר שחלק גדול מתושבי הישובים הקרובים לירושלים/מודיעין, יעבדו בערים הגדולות הסמוכות. גם רוב מוחלט של תושבי מושבי 'פרוזדור ירושלים' שבתוך הקו הירוק עובדים בירושלים ורוב מוחלט של תושבי מועצת 'גזר' עובדים במודיעין/רחובות/ראשון וכד'. אלו החיים.
קצת עין טובה לא תזיק לך
בנימין צריכה להיות מסופחת לישראל, אם לא דה יורה, אז דה פאקטו, אבל זה לא בתכנית של הימין שמימין לימין.
לא מבין למה מגבעת זאב למבשרת צריך לנסוע דרך ירושלים. כביש פה ושם זה מרנין, אבל לא עשיה מדינית נחרצת.
לאויב יש את תכנית פיאד, ואצלנו ישנים על האף..
ועל זה אני מלין, אין שום סיבה שגוש ירושלים לא יגיע עד פאתי מודיעין, ויכיל 500 אלף תושבים ומקומות עבודה.
.
האם יש *עוד* מה לעשות? בוודאי, הארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה. יש לך רעיונות ספציפיים - תציע למנהלת ההתיישבות, רק תבין בהסתכלות קצת בוגרת, שאף אחד שם לא במדריגת 'הוא אמר ויהי', תהליכים לוקחים זמן, תכנון לוקח זמן, בניה לוקחת זמן. לא מעט ממה שהלוננת כאן לפני שנתיים - נעשה, פשוט היה צריך סבלנות.
בעז"ה בקדנציה הבאה, המהלך ימשך לייעדים הבאים, ביו"ש ובעזה, בנגב ובגליל. אא"כ כל מיני בעלי עין רעה, הבזים ליום קטנות כי נדמה להם שלא הכל כמו שדמיינו - יפילו ויחלישו.
כך או כך, מספר קילומטרים של כביש שנסללו ביו"ש (לשיטתם) מגיע לכדי שליש ממספר קילומטרים של מנהרות בעזה תחתית, וכבר כתבתי כאן, וכו'.
ואוסיף: במצב אידיאלי, כל כפר ישמעאלי צריך להיות מוקף בארבעה כבישים כדי למנוע התפשטות וגניבת קרקעות, ומי שצפוף לו יתכבד לארוז, ולעבור לסוריה או לעירק.
בכל הכבוד, אנטנות יכולות להיות תשתית מעולה לעירוב שבת, ואין לזלזל, אבל לא בשביל לסמן לאויב מי הוא בעל הבית האמיתי על האדמות.
בס"ד
הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?
הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר
עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.
גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.
בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.
וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.
כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.
ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.
נקודות קודמות:
• https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098
אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?
בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?
אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.
זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)
גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.
באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).
כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.
אבל אצלנו טוהר הנשק הוא ביטוי לגיטימי למרות שנשק הוא הדבר הטמא ביותר עלי אדמות.
כי מי שרוצה באמת אחדות צריך להציע שכולם, אבל כולם יתלכדו תחת שתי מפלגות, כדי שתמיד יהיו בחירות ותשמר הדמוקרטיה, ולהראות דוגמה אישית.
ספציפית לגבי לובר, זה פייגלין נוסף תחת שם אחר. אם חלילה יכנס לכנסת הוא יתישב על משבצת הסחיטה באיומים...
רבני המגזר לא עובדים אצלי, כמובן, ועדיין אני מצפה לאמירה נחרצת מהם נגד רסיסי מפלגות שיקוששו במקרה הטוב כמה אלפי קולות. כל אחת.
בכיר השב"כ בדרגה המקבילה ל תא"ל/אלוף , מיכה קובי ,הממונה על כל חקירות השבכ, מספר בקישור המצ"ב:
1.ב 1983 נתפסו⚓️🚧 כל אנשי החמאס שהיה בהקמה (בשם אחר),ושוחררו 🎪🎪זמן קצר אחכ, מדובר בסינוואר, הניה, בשיח‘ אחמד יאסין, ח'ליל אל חיא וכל 530 בעלי התפקידים בזרוע הצבאית.
הם שוחררו על ידי רבין ,בעסקת ג'יבריל הראשונה,
🎪 ומאז הופקרו על ידי השבכ וכל הגורמים ,בניגוד לדעתו של מ.קובי ,
וכך עד שנת 1989- חמש, שש שנים שבהם היו ללא מעקב והשגחה והמשיכו להתחמש,
⚔️הצטיידו באלפי טונות של נשק, בעיקר דרך מצרים, וגניבת נשק מבסיסים.
לאחר חטיפת החיילים סעדון וסספורטס הי"ד , *נעצרו שוב* ב 89' ,כשעמדו לבצע פלישה בנוסח 7.10 .
2🗽🗽. הוא לא מפרט זאת, אך די מהר *שוחררו שוב*,
והמשיכו לחזק את הארגון ולגייס לוחמים וכספים וכו.
יאסין חוסל ב 2004, וסינואר כידוע רק במלחמה הנוכחית.
🛎🔥אוכל לפרט משהו ניסי, מיסטי על חיסול יאסין, אם תבקשו.
3.יורם כהן, ש רץ כיום 🧭בתקווה להנהיג את המדינה, היה ראש שב"כ כושל ,שהתעקש לשחרר את יחיא סינוואר.
הוא התמנה בתמורה לכך שגונן 🛟 ושמר בתפקידו כסגן ,על ראש השבכ י.ד. שהיה צפוי לאישום/ים על עבירת/ות מוסר וערכים.(דקה13)
4. י.פרי ,(ראש השב"כ לשעבר) שכותב על עצמו שלחם כצנחן ונפצע בלבנון- לא שירת כלל בצהל,
ואף היה בקשרים אישיים 🎠עם דחלאן ו ג'בריל רג'וב,
אשר-למי שעוקב- אנשי היחידות שהקים רג'וב ברש"פ השתתפו עם ⚡️⚡️הנוח'בות בפשיטת (7.10) שבת שמחת תורה, ובמעשי הזוועה.יש סרטי הוכחות לכך בראיונות נצ"מ וייס.
5. כרמי גילון ,ארגמן, דיסקין ועוד- עשו הכל כדי להפיל את הממשלה.
6. מזכיר לנו שתחת הנהגת השב‘כ של יורם כהן שוחררו סינוואר הידוע כמנהיג אכזר וכורת ראשים, עם עוד כאלף מחבלים.
7. בניגוד לדברי נצ"מ וייס על הפקרת המודיעין מעזה בשנים שקדמו לטבח :
🕌🌟היה מידע וידיעות זהב לאורך כל התקופה. "ידענו כל על כל נביחה של כלב" .
8. 🌪🧭"בערב הטבח *ידעו שעומדת לפרוץ מלחמה* ולא עשו כלום"(דקה 10:15)
הראיון גם כאן:
אין מחלוקת שרוטמן מדייק באמירתו. מצד שני מצופה ממשפטן מכובד שיגדיר את גבולות הגזרה של בג"ץ באמצעות חקיקה בכנסת שלא תותיר לבג"ץ רשות לחרוג ממנה כהוא זה
ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.
הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.
וזה לא נעשה.
ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף
ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.
לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.
רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.
@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.
ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.
והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.
משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.
אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.
אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.
אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.
לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.
אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.
נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.
אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.
פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.
הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.
לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה.
משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.
@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה.
אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -
אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.
מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.
היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).
בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.
השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.
עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.
שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.
ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו.
וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.
ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.
בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.
אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.


שסה"כ צודק בחלק גדול מהביקורות שלו, וגם אני ואחרים כתבנו אותן כאן בפורום - אבל העיוות אצלו זו הזכוכית מגדלת על 'ביבי'. הכל ביבי, הכל תלוי בביבי. כל מה שהתקדמנו התרחש לבד, כל מה שלא השלמנו זה כי 'ביבי', בלי שום הבנה למורכבות, ללחצים פנימיים ובין לאומיים. הכל מתחיל 'לפני חמש עשרה שנה', תוך התעלמות מוחלטת מכך שנתניהו בקדנציה השניה קיבל מאולמרט את הירושה של רצועת עזה בידי חמאס ובקדנציה הראשונה את אוסלו והרש"פ.
היום יצא הבנט מן השק:
אז טוב, לטענתו בנט לא קיבל אף החלטה שמאלנית. לא יודע מה זה החלטה שמאלנית, אני יודע שלנתניהו יש עלה תאנה של זה שכל החלטה שלו היתה לפי המלצות מערכת הביטחון. זה לא הרבה יותר מעלה תאנה, כי מנהיג אמור להיות עם אצבע על הדופק - אבל בנט לעומתו במשל 'נופך בערוותו המגולה' והתגאה שהכניס פועלים-מרגלים *נגד המלצת גורמי הביטחון*.
הוא גם טוען שנתניהו *משום מה* לא סיים את העבודה במלחמה. הוא רק 'שוכח' שהיו מאגרי נשק לשעת חירום, שמדינת ישראל החזיקה סגורים ומוכנים 48 שנה ממסקנות וועדת ארגנט. אבל ברגע האמת הם לא היו, ואנסבכר יודע טוב מאוד שהם לא היו, בגלל שבנט הסכים לבקשת ביידן למסור אותם לאוקרינה. ממילא היינו תלויים כל הלחימה בטובות של ביידן.
אפשר להמשיך לפרק את הפוסט שלו לגורמים ולהראות איך לשיטתו, כל מה שכן התרחש, זה לא בזכות נתניהו, אבל כל מה שלא 100% זה רק באשמת נתניהו.
רק הערה אחרונה שעל אנסבכר להבהיר: כשהוא טוען שעל בנט להתחייב שלא ישב עם ערבים, הוא גם דורש שבנט יחתום על זה בשידור חי בערוץ 20 ז"ל?
הליגה של הציפיות: מה אומרת לנו האובססיה סביב נתניהו?
ישנו מושג סוציולוגי מוכר בשם "גזענות של ציפיות נמוכות" – מצב שבו פוטרים אדם מאחריות פשוט כי לא מאמינים שהוא מסוגלים ליותר. זה תופס אותנו בהרבה תחומים בחיים, וזה מרגיז, אבל יש לזה גם צד שני, חושף במיוחד: דרך רף הציפיות, אנחנו יכולים לדעת בדיוק מי נתפס בעיני הציבור כמשכמו ומעלה, ומי נהנה מהנחות סלב.
הדוגמה המובהקת ביותר לכך התחדדה באירועי ה-7 באוקטובר, והיא מציגה באור אבסורדי במיוחד את הפער ביחס בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הביטחון דאז, יואב גלנט.
בבוקר ההוא, שר הביטחון גלנט – שהגנת המדינה היא משרדו היחיד ואחריותו הישירה – היה ער לחלוטין ועסק ברכיבה על אופניים. באופן מדהים, כמעט אף אחד בשיח הציבורי לא שאל אותו את השאלות המתבקשות: כיצד שר ביטחון שנמצא בעירנות מלאה, לפני שהוא עולה על האופניים, לא מרים טלפון פשוט לחמ"ל כדי לוודא שהגזרות שקטות? התירוץ של רכיבת הבוקר התקבל בשתיקה. הציפיות ממנו, כך נראה, היו נמוכות מלכתחילה.
מנגד, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאותן שעות מוקדמות בכלל ישן. על כתפיו של נתניהו מונחת אחריות על ניהול המדינה כולה, על עשרות משרדיה, ומשרד הביטחון אינו נמצא תחת סמכותו הישירה. למרות זאת, החיצים כולם הופנו וממשיכים להיות מופנים אליו.
וכאן נחשף האבסורד במלוא עוצומו: הציבור והתקשורת באים בטענות לנתניהו על הזמן שבו הוא ישן, בעוד שהם פוטרים מאחריות את שר הביטחון שהיה ער לחלוטין ורכב על אופניים.
הסטנדרט הכפול הזה אולי מתסכל, אך הוא טומן בחובו הודאה מרומזת של המבקרים: כולם מבינים שנתניהו משחק בליגה אחרת. הציפייה מנתניהו בזמן שינה גבוהה יותר מהציפייה מגלנט בזמן עירנות. האובססיה הזו מוכיחה שגם מתנגדיו הגדולים ביותר רואים רק בו את המנהיג הריבוני והאמיתי של המדינה.
איזה אינטרס יש לו?
המשרד לביטחון לאומי?
הקישור מוביל לאתר הממשלתי הרשמי. לא לאיזה גורם אמצע. אז מה האינטרס אם לא כלכלי?
למשטרה / שב"ס או פרסומות אחרות