אם אתה חושב שהוא היה הסכם טוב או רע זה יכול לסייע לך להחליט אם לתמוך בו או לא.

נלחמים על ארץ ישראל

פעיל הר הבית מרכזי מכריז: נטלתי לולב בשבת | ערוץ ７

אם אתה חושב שפעל נכון או לא בסוגיה זו ובכלל בעניין העליה להר הבית עם חבריו הפעילים בנושא

(ראה מאמרו של ידידיה מאיר השבת ב"בשבע" - סנוב, בהר הבית כבר היית? | ערוץ ７), זה יכול לסייע לך להחליט אם לתמוך בו או לא.

איך זה רלוונטי לעבודתו בכנסת?

זה כמו שתבחר רופא מנתח לפי השאלה האם הוא מעדיף אורז או פתיתים. כלומר אין שום קשר.

מדובר באנרכיסט הלכתי שאין לו רב. יש לדבר הזה השלכות בלי סוף לתפקודו בכנסת.

דעותיו הן X, והוא יקדם אותן מהכנסת.

אם הדעות טובות בעיניך, תצביע לו.

אם לא, אל תצביע לו.

השאלה האם הוא "אנרכיסט הלכתי" לא שייכת לעבודתו בכנסת.

האם אני אצביע לאדם שרוצה למסור שטחים מארץ ישראל לערבים, כי אותו אדם נסמך על רבנים שמתירים או מחייבים זאת (למשל רבנים חרדים מסוימים)? בוודאי שלא.

האם אצביע לאדם כמו פרופ' אריה אלדד, למרות שהוא חילוני גמור? אם היה מתמודד אז כן.

בענייני דת ומדינה הוא התחייב לקבל את עמדות רבני תקומה.

ארנון סגל יכול להצביע באופן בלתי צפוי לחלוטין.

אני לא מוכן להצביע לאדם שאין לו רב ואין לו בית אב.

מבין שהעמדה הזו לא נראית לך.

לאנשים בלי רב אין עקרונות, והם בכל יום מצביעים דבר והיפוכו?

הרי הוא לא נולד אתמול, האיש נמצא על הכדור שלנו כמה עשורים טובים, ובהם הוא פעל כך וכך, למה אתה חושב שבכנסת הוא יהפוך את עורו?

אני חייב להגיד לך שההצבעות של ניצן הורוביץ בכנסת היוצאת היו הרבה יותר צפויות בעייני מההצבעות של סמוטריץ' ובן גביר...

בנוסף, מי אמר שאדם שמקשיב לרבנים לא יכול להפתיע ולהיות בלתי צפוי? אתמול הרב עובדיה זצ"ל היה בעד מסירת שטחים, היום הוא נגד. אתמול חייב לגייר את עולי אתיופה, היום החליט שהם יהודים... גם רבנים יכולים לשנות דעתם

לארנון אין עקרונות כאלה.

אני מחפש נציגים שינהיגו אותו ע"פ התורה.

מי שאין לו רב, לא עונה לקריטריון.

אלא כאסופת אנשים שמנסים בכוחם הרב לייצר פה מציאות טובה יותר, רק שחלקם מגדירים את המושג "טוב יותר" הפוך לגמרי מאיך שאני תופס זאת.

כשארצה שמישהו יתקן לי את המעלית זה לא יעניין אותי אם הוא צם בתשעה באב,

כשארצה שמישהו יעביר חוק X שיגן עלי מטרור זה לא יעניין אותי אם הוא נטל לולב בשבת.

אני לא שם.

הכנסת היא לא המדינה, אלא חבורה של 120 אנשים שמרוויחים כסף בשביל לקדם אידאולוגיות.

אם הייתי חושב שהכנסת היא המדינה, וקדושת המדינה קשורה גם בכנסת עצמה, לא יודע איך הייתי שורד את השנה האחרונה או את שנות אולמרט וכו'.

את המדינה מובילות הכנסת והממשלה (ולצערנו לע"ע גם בג"ץ...).

על המדינה.

אז לא, זה לא אותו דבר.

אין לי מושג מי מנהיג לשיטתך את מדינת ישראל (שבעיניך היא לא כלי טכני).

א. במובן הטכני, גם מנהל של שירות לקוחות הוא "מנהיג" של נציגי השירות, ובוודאי שמנכ"ל הוא מנהיג של החברה.

באותו מובן טכני, ראש הממשלה הוא מנהיג המדינה, ושריו הם שותפים בכירים בהנהגה*. בגלל שזה במובן הטכני בלבד, הייתי מעדיף להשתמש במילה "מנהל" במקום "מנהיג". כלומר נכון להיום יאיר לפיד הוא מנהל המדינה, אך אני לא רואה בו מנהיג.

ב. בעברית נהוג להשתמש במילה "מנהיג" גם בתור תואר, לאדם שיש לו חזון והוא יכול לשמש דוגמה לרבים וכו'.

במובן הזה - למדינה אין מנהיג, אלא כל קבוצה וכל אדם מחליטים מי יהיה המנהיג שלהם, אם בכלל. למשל מאות אלפי אנשים ראו ברב קנייבסקי מנהיג, למרות שמעולם לא ניהל פורמלית אף אחד.

*במובן הטכני, חברי כנסת לא מנהיגים כלום. יש להם סמכות לחוקק חוקים אם יש רוב לדעה שלהם, אך הם אינם מנהלים שום דבר מלבד את הלו"ז של עצמם (גם ניהול ועדה לא נחשב, לוועדה אין עובדים או תקציב וכו'). זאת בשונה משרים שבאמת מנהלים, ולכן הממשלה נקראת "הרשות המבצעת".

בשבילך: 

בעיני הכנסת נועדה כדי *לנהל* את העם.

אני מחפש נציגים ש*ינהלו* אותו ע"פ התורה.

מי שאין לו רב, לא עונה לקריטריון.

לא שאתה צריך חלילה ציונים ממני

ועדיין על משפט הסיום אנחנו חלוקים, וכנראה כך נישאר...

ובאמת כתבתי שאתה לא צריך ציונים...

התחלת לריב על טרמינולוגיה כאילו לא הבנת מה אני טוען.

אם הייתי מחפש מנהיג - תכונות מסוימות היו רלוונטיות בעייני, אך הן אינן רלוונטיות כשאני מחפש מנהל.

אני מחפש מנהל ולא מנהיג, ולכן לא אכפת לי מהלולב שלו.

זה הכל.

לגבי מועמדי הפריימריז בצה"ד.. | ערוץ ７

פעמיים תוך שעה.

בן גביר הורס לי את התוכניות | ערוץ ７

בכ"מ, אתה לא מחפש מנהל ע"פ תורה. אני כן.

שוב, מבחינה זה הבדל מהותי

בן גביר הורס לי את התוכניות | ערוץ ７

אבל אתה מתעלם וממשיך להאשים אותי...

זה היה דיון נחמד עד שהתחלת עם זה, אני באמת לא מבין למה משכת לכיוון הזה.

אין מנוס, כי רק בית המקדש צריכים, ומי שלא בוחר בו בוחר במשהו אחרת של בית המקדש.

אם הוא ייכנס אז כל הפוליטיקאים יבינו שהעם רוצה בית המקדש ובית דין הגדול

אז כל הפעילות המטורפת שהאיש הזה עשה למען ההתיישבות בחייו לא שווה כלום בגלל שחתם על ההסכם הזה (שהוא בכלל לא נורא כמו שהיא מציגה אותו, אלא דווקא להיפך, וכנראה שבע"ה הוא יכובד בממשלת הבאה). ראיית שחור לבן מצומצמת.

ב. אתה לא חייב להצביע למחצית אלא רשאי להצביע לכל היותר למחצית.

אני לא חושב שצריך למצות את זכות ההצבעה עד תומה ולקדם אנשים לא מוכרים.

ג. אם צבי סוכות 'טירון פוליטי', כמו שאתה טוען, לא ברור שצריך לאפשר לו להיכנס, אלא ההיפך.

לא שמענו עד היום הודאה בטעות מצידו, אדרבה: למרות שהצהיר שיודה בטעות אם ההסכם לא ייושם תוך חודשים ספורים,

הוא לא עשה זאת עד היום - למעלה משנה לאחר מכן (בכ"מ, אני לא חושב שזה נעשה מתום לב וטירונות פוליטית אלא מסיבות אחרות ואכמ"ל).

כדי להיות ראוי לייצג ציבור צריך גם (בין השאר) לדעת להודות בטעויות.

אשמח לדעת מהם הסיבות האחרות הנ"ל

לו צבי סוכות היה ח"כ בכנסת האחרונה, מה הוא היה מצביע בעניין תקנות יו"ש?

איך זה היה משפיע על הסיכוי להפיל את הממשלה?

רמז -

https://twitter.com/tzvisuccot/status/1536286982300700672

בסוף הממשלה באמת לא נפלה על זה, זה היה ברור שהיא תיפול רק אם יפרשו ממנה ח"כים מתוכה שיתפכחו. לאופוזיציה צריכה להיות אחריות.

בנט החליט לפזר את הכנסת בגלל זה.

רק כשהבין שאין לו רוב החליט לפזר.

דרמה פוליטית: בנט ולפיד סיכמו על פיזור הכנסת, לפיד יתמנה לראש ממשלת המעבר | ערוץ ７

מה הוא היה מצביע בעניין תקנות יו"ש?

איך זה היה משפיע על הסיכוי להפיל את הממשלה?

ואני מניחה שהוא היה מתייעץ עם רבנים.

בעניין הזה אני חושבת שיש לנו מה ללמוד מהחרדים. כן, כמה שזה מעצבן..

בצלאל הדגיש זאת שוב ושוב. מזכיר שאת הטענה הזו טענו גם בעניין חוק האזרחות. היום כולם יודעים מי צדק.

זה ההבדל בין מי שמבין בפוליטיקה למי שלא מתאים אליה.

ראי עוד כאן: 

בצלאל סמוטריץ': זה המקצוע שלנו, תסמכו עלינו | ערוץ ７

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "יש מהלכים שקטים להפלת הממשלה" | ערוץ ７

איגרת לציונות הדתית ולימין המאמין

אם את לא רוצה לקרוא את כל האיגרת שבקישור האחרון, מעתיק לכאן את הקטע הרלוונטי:

"בצלאל סמוטריץ': זה המקצוע שלנו, תסמכו עלינו | ערוץ ７"

מותק, כפרה עליך, המקצוע שבני אדם תופסים את עובדיו כ*הכי פחות אמינים* - זה פוליטיקה.

היית אומר לי "אני רואה חשבון, תסמוך עלי" - הייתי סומך.

היית אומר לי "אני שרברב מומחה, תסמוך עלי" - הייתי מפקפק.

היית אומר לי "אני פוליטיקאי מקצועי, תסמוך עלי" - הייתי צוחק לך בפנים.

ברשותך מוסיף עוד נקודה:

בסבב א' תקומה הציעה לעוצמה מקומות 4 ו-8 (לפני שחתמה עם הבית היהודי).

צבי סוכות נמנה על המתנגדים לקבלת ההצעה הזו, למרות שהיה ברור שלא יקבלו הצעה טובה יותר (רצו 4 ו-7).

צבי סוכות - עריכה.. 23:49 "הטעו אותי (2 מקורות שונים... | פייסבוק

אגב - מהפוסט הזה רואים גם למי נתונה נאמנותו.

בכל מקרה, בסופו של דבר, כזכור, עוצמה קיבלה מקומות 5 ו-8 (אחרי החתימה עם הבית היהודי).

לאחר מכן בן ארי נפסל והשאר היסטוריה.

בעיני יש כאן שתי נקודות:

א. ניסיון לקבל יותר כשאין אפשרות כזו. פוליטיקה היא אומנות הפשרה ומי שלא מבין מה אפשר להשיג ומה לא פשוט לא מתאים לה (זו בעיה גם של בן גביר, אבל סוכות לא מספיק מבוגר כדי שמשהו יאזן את זה).

ב. בשביל הדרישה לקבל מקום נוסף, עוצמה הפקירה את בצלאל בקרב מול הבית היהודי.

בסבב ב' היא פירקה את איחוד הימין לאותה מטרה ובכך הכתירה מחדש את בנט.

מכרה ערכים בשביל כיסאולוגיה. זו היתה העמדה של סוכות.

לגבי א: אתה צודק לחלוטין, אני לגמרי בדעה הזאת ומתוסכלת מהגישה של בן גביר.

לגבי ב: לא הבנתי מה החילוק בין הנקודה הזאת לראשונה

לא על עצם ההתנגדות שלו להצעה. קראי שוב.

יש הבדל בין חוסר יכולת להתפשר על עקרונות מול יכולת להתפשר על דברים אחרים,
לבין מכירת עקרונות בשביל כיסא.

החלק הראשון הוא סעיף א.

השני הוא סעיף ב.

כרגע השארת אותי עם שמחה רוטמן כאופציה היחידה לבחור בה בפריימריז.

הרב לבנון פרסם תמיכה בצבי סוכות | ערוץ ７

אז כדאי שתחשבי מה היה עושה לפני שנה ע"פ עצתו -

הרב אליקים לבנון: לא לשלול ממשלה של בנט ולפיד | ערוץ ７

זו בדיוק הסיבה שסוכות תמך בהסכם אביתר; הוא *לא* רצה למנוע את הקמת הממשלה הזו.

זו התשובה לשאלה שלך כאן -

לגבי מועמדי הפריימריז בצה"ד.. | ערוץ ７

כשתהיה מחלוקת בין איתמר לבצלאל (במקרה שירוצו יחד בסוף),

צבי סוכות יהיה נאמן למפלגה מטעמה נבחר או למפלגה השניה?

אם איתמר יחליט להתפצל, צבי ילך איתו ויקח מנדט של הצה"ד או יישאר?

המקום שלו יתפס ע"י האיש הבא ברשימה

בכל מקרה, הוא יכול לשמש כחפרפרת של איתמר במפלגה של בצלאל ולייצר נזקים בהצבעות (מה ששיקלי עשה לבנט).

הנה תזכורת לנקודה מסוימת:

בן גביר סירב להצהיר שיתנגד לממשלה שנשענת על רע"מ

ובכל מקרה, נניח שיש ממשלת ימין.

איתמר ישב בתוכה או יתמוך מבחוץ?

יהיה מוכן לשבת בממשלה "לא מושלמת"?

אם יאתגר אותה מבחוץ, סוכות יצביע איתו או עם בצלאל? איפה הראש שלו נמצא?

ותודה על החומר המצוין על בן גביר, הוא ישמש אותי בדיונים עם תומכי בן גביר עיוורים

אגב - אני לא חושב שצריך לתמוך רק ברוטמן.

אני רוצה רשימה מגוונת (אם כי הייתי מעדיף רשימה של 'בצלאל'ים...),

אבל של אנשים שמסוגלים לעבוד יחד ולקדם ערכים בשדה הפוליטי.

יש כמה כאלה בין המועמדים.

מה האופציות? כמה מתמודדים לא מוכרים, עוד כמה מהמיינסטרים שאולי באמת עדיף לקדם כדי למשוך מצביעים אבל מה לעשות בא לי רשימה תורנית.. נגד סטרוק יש לי משהו לא ברור (פעם ראיתי שהיא התקשרה בשבת שבשביל משהו להתיישבות, לא יודעת אם זה נכון), על אופיר סופר אני לא יודעת מספיק כמה הוא תורני, ועוד כמה שמתמקדים בעיקר בנושאים חברתיים שזה פחות מעניין אותי

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/588/689.html

את יכולה להצביע לרב יצחק זאגא, למשל.

אופיר סופר הוא אישיות תורנית ג"כ. בוגר ישיבת שבי חברון.

גם סיידלר במשבצת הזו או נעמה זרביב.

אבל הקרב הוא על השאלה לאן ילך המיינסטרים הדתי לאומי;

האם הוא ירגיש בבית ברשימה הזו או יצביע ליש עתיד/כחו"ל/רו"צ.

צריך לתת לו תחושה של בית, בפרט אם רצים עם בן גביר שלא מחליק לו בגרון...

לכן צריך דמויות כמו וולדיגר וציניקן ולכן בצלאל רוצה דמויות כמו זו (שלא מחליקה לי בגרון...):

סמוטריץ

על הדגשים של הרב זאגא, אופיר סופר, מאיר סיידלר ונעמה זרביב? למה לי להצביע לכל אחד מהם? נעמה זרביב הבנתי שהיא בעיקר נגד הפמיניזם הסהרורי של היום.

ובקשר למועמדים מהמיינסטרים - מי ערב לי שברגע האמת הם לא יתגלו כבנט ומתן כהנא 2?

זו לא תוכנית עבודה.  לא כל אנשי הציבור הדת"ל המיינסטרימי או הלייטי נוכלים.

הרב זאגא ת"ח יר"ש שוודאי שייך לחתך התורני.

אופיר סופר ח"כ כבר כמה שנים ואפשר למדוד אותו ע"פ מעשיו.

גם ניהל את מפלגת הצה"ד עוד מאז ימי אורי אריאל ועד שנבחר לכנסת.

בצלאל לא היה מכניס אותה ואת ציניקן (הבאה בתור ברשימה שנותרה בחוץ) אם לא היה סומך עליהן.

מציניקן אפשר גם להתרשם כאן: כשב"נעם" מהנדסים תודעה: למאבק על הזהות היהודית יש "אבא ואמא" | ערוץ ７

זה לא כמו לעשות החייאה לפצוע, יש כאן מקום לשאול רב.

מי שבראש מעייניו את בית המקדש מבין לרצונו של בורא עולם, הוא כבר יסדר לנו הכל

אמנון סגל אין כמוהו

את בעלה, הרב אברהם סטרוק [אינני יודע מיהו, כך הופיע בפרסומים המקושרים לקישור ששלחת..]

זה לא כ"כ ברור כמו שאתה מציג את זה

בהשוואה לרוב מוחלט של חברי הכנסת ברור לי מעבר לכל ספק שהיא עדיפה עליהם בהמון.

אבל כשאני מסתכלת רק על מפלגת הציונות הדתית שכל ח"כ שם הוא מעל ומעבר, אני מחפשת את הטוב ביותר. הבנתי שהיא שאלה רב וחזרתי בי. ה"התנגדות" המסוימת שלי אליה לא נבעה רק מזה, זאת רק הערה שהוספתי.

הכר את המועמד: אלה מתמודדי הפריימריז בציונות הדתית

*הערות: דוב הלברטל לא מתמודד, ודבורה גונן נבחרה למקום העשירי כי אף אחד לא התמודד מולה.

1. בהטה משה

2. וולדיגר מיכל

3. זאגא יצחק חי

4. זרביב נעמה

5. יעיש אלירן

6. סגל ארנון

7. סוכות צבי

8. סולומון משה

9. סופר אופיר

10. סטרוק אורית

11. סיידלר מאיר

12. פיין דוד

13. צינקין רחלי

14. רוט משה

15. רוטמן שמחה

16. שפייזר יוסף

והם- משה בהטה, אלירן יעיש, מאיר סיידלר, משה רוט.

[הערה- הואיל והם כנראה פחות מוכרים, פחות סביר שהם ייבחרו.. אבל עדיין]

תודה!

אפשר לחפש עליהם בגוגל

לגבי הרב רוט - הבנתי שהוא שליח חב"ד איפשהו בארץ

הכירו את המועמד: משה רוט - "איש ביצוע למשימות מיוחדות" | ערוץ ７

https://www.yaish.org/

הכירו את המועמד: מאיר סיידלר - "לא מתפשר על ערכים בהם אני מאמין" | ערוץ ７

הכר את המועמד - גילוי דעת

אם הוא בפנים, כל המדינה תחת הקדושה

ארנון סגל לכנסת

עיין כאן: לגבי מועמדי הפריימריז בצה"ד.. | ערוץ ７

 לגבי מועמדי הפריימריז בצה"ד.. | ערוץ ７

ושאר התגובות שם של אריאל יוסף..

https://twitter.com/michalwoldiger/status/1561633729696731136

@tzvisuccot

אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.

אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני. 

אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.

בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.

אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.

התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:

1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי

זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:

* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.

* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.

  הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.

2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה

בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:

* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.

* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.

3. הטיעון המוסרי והמשפטי

השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":

* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.

* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.

* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.

4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב

* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.

* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")

אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.

מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.

חייבים קודם לעודד בדרכי נועם ובדרכי שלום - על ידי מתן הטבות כספיות וכל עזרה אפשרית - הגירת אלו שקיים חשש סביר שהם לא רוצים שתהיה ליהודים מדינה, שיהגרו אל מחוץ לגבולות ארצנו. משימה קשה, וצפוי שהשמאל יפריע, אבל אין ברירה, אם רוצים להגיע לאיזשהו פתרון יציב. ובסוף גם השמאל יודה לנו על זה. 

כל שכן עזיבה צבאית

וגם אם חלקם יתפשרו, אחרים לא יסכימו. ואנחנו כבר מכירים שיש להם אש"ף, חמאס, ג'יהאד, החזית העממית ועוד, ומה שסוכם עם אחד או כמה מהם לא מחייב את השאר. אם כן, יצטרכו לסגת עד הסוף, כולל ירושלים, אחרת כל ההשקעה בשלום תהיה לשווא.

אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).

אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...

יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.

למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?

האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?

פירוק חמאס מנשקו- בדרך.

השבת כל החטופים- בוצע.

פירוז הרצועה- בדרך.

שליטה בטחונית- הושג חלקית.

ממשל אזרחי- בדרך

אתה הבנת את זה?

איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.

https://traffic.outbrain.com/network/redir?p=mor03zpLbHPE28H8v_I-jQBrSoRk-p5Rd2s5xP2ohFZiBbTv5JNDTzpJhZx6oD9vcKhoXIcvmyzYy_KH5vIbdb9S6GBs38j8q9Tz4euaUfO-hi63DxNubnyUyFD1wcZywN7Yr8twdGnfLQeKlm6FvZpBk2kL3l_3htcCEyAVcoJvZHQjCKY3zfn7L8Y-ko_RG4drApKs94MJ8TWrz8J1VW4q4BIxZ9YUVCKO7z1PkQv_i5n6Q6Q9rXIwWDHU0SJLMyjHMFHn-Upg-PRLWFyh6lXJUxOsU0qy1FrBtE4d7WvF6YOW-yFNREWZPpTu5dJ0zGkkqUqVSk67jmetnmD5mcypYzgDojPkmLXbP1Z-gr9EGUUarGdD9N_6eQC8nLhQuiJo_1bahz3ykByCXEWvuhwbwWXbRxS5L9NK2mmlv5wPEgcDK4-gcm01qIifKeLdjxP4NHr9dfkLOcj9BOGJanr0MDqjTRXsgRfxVqquZf3R1hxdcOqH4FikyJlHunlUEjnJlxud5ZamIgGboxUwmLdHP15NO77yKaVKMzxbhJErbryXvGFVsdJiA25s8x1YWt39TFSeY1b5Ez0wwqJCrq33VAZy1Fms1qw3pFW46sskF4HbgdpxroO1hsRt7fo0mPtbLBM9M01rSiwcQv6ZYNiuJsmMG5E0nrE7hycj0j8KizGg3Np_l3YVIWIoQAzF3Jg-5872N_dx1QqDY3KgYz7qBHRqjjBCrzWkztaTIddTPEIIHovpbOKDZXCxpQzC0EiOsft5vkI-Vi7FOrHTCKzhF9vQiPLbKNKsFHP5PsK0e3C3MCvhvADRC5VQ8QyRq0YGCKEk1U1z3GNaMD4DqsM8VXQk9Dirm0tnKUHCovxjH2ndhjnw7_WheTfbBR5OlkKI2SMdiXWm6zECiwbJ2O9Aa9DTgazrDw_3DEcNZgtCg1cjC1F2sB53q58T4LZFH24kG0nYQH_4lPgWv-hWs9nhZ0qYq5BhPBate89WIMfu8Zpabe-f1PDOhgSFLSj-hSJ3JoJhOKiOgiwMk9iLoQEkV7wMFBxvOH0UZUTp54Ph9vf7kwfxAyIymdeCABWi&c=1d201d22&v=4&ucid=PQL2yZvt

קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.

נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.

כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.

כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.

אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.

לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.

מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...

מתוך ההבנה הזאת חפשו מי הכי קרוב ליכולת לממש את ענייני הליבה בתפישת עולמכם.

ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.

בינתיים, זה בכל מקרה נראה שהכיוון שלו זה בכלל ללכת לבד ולא להתחבר למפלגה קיימת. 

האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...

מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...

עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.

הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.

הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.

לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.

חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.

כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.

הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון  תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...

למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.

המשך יבוא.

השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.

אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.

יש הרבה פוטנציאל לוינטר, אבל יש לו הרבה מה להוכיח לפני שקופץ בראש.

בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.

בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.

בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...

כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש. 

והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.

אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...

כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה. 

ובניגוד ל- @מרדכי  סבורני שהוא לא יקים פלטפורמה חדשה סמוך כל כך לתאריך הבחירות הרישמי וקל וחומר אם יוקדמו הבחירות.

משאת נפשנו צריכה להיות ששתי מפלגות בלבד תתמודדנה זו מול זו, אבל זה לא ריאלי.

בשלוש שעות קורה פה מה שביתר המדינות קורה בשנה שלמה. מכיוון שעד הבחירות יש *לפחות* עוד ארבעה חודשים - זה נחשב לנצח.

מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.

במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >

מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...

🤣

מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.

מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.

הצעד הראשון של רמטכ"ל כזה יצטרך להיות החלפת חלק משמעותי מקציני המטכ"ל הנוכחיים, בקצנים ששואפים לנצח ולהכריע. ככל שווינטר, אמונה, סלמון, וינר ואחרים פחות יתלכלכו בפוליטיקה (בה כנראה גם יכשלו) - תהיה יותר אפשרות להחזיר/לקדם אותם בצבא.

וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.

שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.

וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס

בתקווה שהגורמים הרלוונטיים הבינו זאת, מוטב מאוחר מלעולם לא, נשאר לקוות שאחרי הבחירות ימנו סוף סוף רמטכ"ל שיבין שאינו יו"ר וועד העובדים של גנרלי הקונספציה, אלא מישהו שבא לנער את המערכת. ככזה הוא יחפש את הקצינים ההתקפיים ובעלי החזון להחליף את משובטי אוסלו במערכת.

וזה רע בעיקר אם בלד תהיה בפנים כי הם שרפו להם קולות. משאר הבחינות זה לא כזה דרמטי.

אפשר לקוות שזה ידרבן את הימין להצביע ואולי גם להתאחד גם כדי לשמור על הקולות.

בשאר מסכים איתך. ש"ש

אני לא מדבר עכשיו על מצביעי הדמוקרטים, וגם לא יש עתיד, אלא בעיקר אל אנשי ימין שמצד אחד לא מזוהים עם הממשלה ומצד שני הם עבר נבגדו כבר פעם אחת כשהצביעו לבנט ולימין הממלכתי. כשהם יעמדו בצומת הזו, האם לסתום את האף או לקחת את הסיכון שבממשלה שהם בוחרים תהיה מפלגה שנכנסה לכנסת גם בעזרת מבציעי בל"ד וחדש-תעל, אז הם יבחרו באופציה הראשונה.

לאופוציזיה אין סיכוי ריאלי להרכיב את הממשלה הבאה, אבל בלוק חוסם הוא לא בלתי אפשרי ועל זה הם עובדים חזק.

ומנגד בימין ישנים על האף. בקליפת אגוז, מסתמח שבין 4 ל- 6 לא יעברו את אחוז החסימה.

כנראה טראמפ השיג, באיומים והלחץ שיצר, הסכמים מסחריים לטובת ניצול משאבי הטבע של גרינלנד.  

מה שמלכתחילה היה מעוניין.