אין לי יד ורגל בפוליטיקה.
אבל משיחות בעבודה בחברה ברובה חילונית המצב נשמע מזעזע.
שר שריצה עונש מאסר, יצא ושוב פשע
הומופוביה מזעזעת
מה נסגר? מה פיספסתי?
מספיק עם ההבחנה בן ימין ושמאל זה אבחנה מדומה ומגמתית כדי להגביר את הפירוד והשנאה.
יש ביביסטים עלובים שהקשר בניהם לבין מדיניות ניצית כלפי ערבים הוא מקרי ביותר וכל מה שיש להם בראש זה ביבי וביבי ורק ביבי ויש אחרים שבא להם להקיא.
.... אומנם אין לזה משמעות מעשית אבל יש בזה סימן לבאות. בא נתראה בדיוני התקציב ואז נדון על מה רלוונטי ועל מה לא. אתה בעצמך הערת שתוכניותיהם של בן גביר וסמוטריץ יעלו הרבה כסף.
מצד שני אני מסכים שאחר תקופת ירח דבש לא ארוכה במיוחד יתחילו חריקות בתפקודי הקואליציה.
... הרי לאף אחד אין מונופול על האמת והחכמה.
"שכול אחד יעשה בגוף שלו מה שהוא רוצה ..."
את צודקת אבל הבעיה שרוצים לגרום לנו לקבל את זה בתור משהו נורמלי.
מי שכופה פה על מישהו אחר את האמונה שלו זה הלהטבים שמנסים לשנות את התפיסה כלפיהם.
הקב"ה אומר פרו ורבו ואת אומר שזה עושה נזק לאקלים?
כול הסיפור עם האקלים זה המצאה.
משיכה הפוכה זאת בהחלט הפרעה נפשית, לא נעים לשמוע אבל זאת "פשלה" אבולוציונית (בדיוק כמו דיכאון קליני ושאר המחלות הנפשיות. חולה בדיכאון הוא אדם שכולם שונאים אותו? בזים לו? הכרה בעובדה שקיימת בעיה זה לא זלזול, ואם קיימים אנשים שמזלזלים - הם טועים, לא זאת עמדת היהדות).
ההפרעה הזאת הוסרה מהDSM מסיבות פוליטיות בלבד.
אף אחד לא מתכוון למנוע מאנשים שלוקים בהפרעה הזאת לעשות מה שהם רוצים, בדיוק כמו שאף אחד לא מתכוון לאסור על חילונים לחלל שבת ולאכול שרימפסים. ההתנגדות היא: א. שלא יכריחו אנשים דתיים להעניק שירותים שהם מתנגדים אליהם מסיבות דתיות (אני לא מתכוונת ללא להעניק שירותים ללהט"ב רק כי הוא להט"ב, אלא ללא להעניק שירותים שכרוכים בהם איסורי תורה - כמו להשכיר אולם לחתונה להט"בית). ב. שיאפשרו להשמיע את עמדת היהדות בלי דה לגיטימציה.
למה היחסים האלו מיועדים? מבחינה אבולוציונית המטרה היא שרידותית. יחסים חד מיניים הם חד משמעית לא תורמים לשרידות. המשיכה ההפוכה היא "יריית סרק", תוצר של מוטציה חסרת תועלת, שבעולם תקין דינה להיכחד בתהליך הברירה הטבעית.
המצב כל כך טוב שרק זה מה שיש להם להגיד על נבחרי הציבור שלנו.
נ.ב. אולי נמציא מושג חדש - דתופוביה. יותר מידי אנשים לוקים בזה.
יש מקרים שהם באמת חילול השם פסול ומסוכן, אבל יש פעמים שזאת רק רדיפה בלי אשמה אמיתית.
מה לעשות, גם לדתיים יש יצר.
מאחורי ליברמן יש קופת שרצים הרבה יותר חמורה מהעלמת מס תיק ליברמן - אביה אלף
גלאון תקפה חיילים https://twitter.com/kobi_bornshtein/status/1584809741037211649?t=whF08shG9VteiaZWUIJHIg&s=19
ולפיד דמוקרט מהולל (הסכם גז בלי הצבעה בכנסת כי "האופוזיציה מופקרת", דרישה להכריז על ערוץ 14 כערוץ תעמולה ובכך להביא לסגירתו, ואת מוזמנת לבדוק מה דעתו של עופר שלח על הבוס לשעבר..)
לדתיים יש חולשות בדיוק כמו לשאר בני האנוש.
וזה לא אומר כלום על הדת כהשקפת עולם.
דין דאורייתא.
הסיפור עם דרעי הוא פשוט: השופט שהרשיע אותו נמנע מלהשית עליו קלון בגלל שדרעי התחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים.
זה כתוב במפורש בגזר הדין.
דרעי הורשע, לא קיבל קלון ולמחרת חזר לעמוד בראש תנועת ש"ס ברשימה לכנסת.
על *זה* פסלו אותו עכשיו.
איפה כל יראי השמים? הצדיקים הגדולים?
פתאום דין דאורייתא לא מעניין אותם... העיקר הפוזיציה... ועוד עולים אליו לרגל, מפרסמים את התמיכה שלהם בו.
אחרי זה הם ימשיכו עם העמדת הפנים שלהם - חלקם אפילו רבנים - אבל איפה יראת השמים שלהם?
ולא, אין לזה אף תקדים באף מפלגה משום צד.
חרפה.
דין דאורייתא, אחרי הכל.
לפי דברייך, את מחשיבה עצמך כדתיה - אז זה מאוד מוזר שאין לך שום בעיה עם זה.
אז ממה בדיוק אני מתחמק?
את יוצאת כאן נגד דין דאורייתא. אין כאן בגלל שום ספק.
את היחידה כאן שמתחמקת.
אני בטוחה שאתה מכיר את הפרטים של החקירות ההן. אל תיתמם.
נגד איזה דין דאורייתא יצאתי? הבעתי איזושהי תמיכה בדרעי?
זו השורה התחתונה.
השתמע מדברייך שאין לך שום בעיה עם זה.
לא הוגש כתב אישום בגלל קושי בגיוס הראיות, לא בגלל שהוכחה חפותו. עד אחד מת, אחד לא אותר, היו עוד עדים ממדינות שהערימו קשיים משפטיים על החקירה והעדה המרכזית לא הסכימה לשתף פעולה..
למען האמת, זה באמת לא מטריד אותי יותר מידי. אולי כי השלמתי עם זה ש"אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו". לכן גם לא יותר מידי אכפת לי מליברמן, אבל לפחות שכל אחד יקבל יחס הוגן ואובייקטיבי ולא בהתאם לדעה פוליטית.
החקירה התנהלה במשך שנים - ואם לא הצליחו למצוא שום ראיה, אז לכל הפחות, אין כאן בכלל מקום להשוואה.
"יחס הוגן"? עבריין שהורשע פעם אחת, ישב בכלא, קיבל קלון, חזר אחרי שנים רק כדי לפשוע שוב, לשקר לשופט כדי לא לקבל שוב קלון לעומת אדם שאין אפילו ראיות מספיקות נגדו כדי להגיש כתב אישום.
אין ספק ש"הוגנות" זה הדבר הראשון שדעתך גורמת לי לחשוב עליו...
אני מסכימה איתך לגבי דרעי, לא מסכימה איתך לגבי ליברמן. זה לא ש"אין אפילו ראיות מספיקות נגדו", זה מדיף ריח חריף של שחיתות. אני לא שוללת איום על עדים ואולי גם מעשים חמורים יותר.
"מדיף ריח של שחיתות"?
אני לא חושב שיש פוליטיקאי כיום שבשלב כלשהו לא נפתחה נגדו חקירה או נשקלה האפשרות הזאת.
אני לא שולל שסמוטריץ' רצח ואכל אנשים ואולי גם עשה מעשים חמורים יותר... זו בערך רמת הטיעון שלך.
הכבד.
איך את יכולה להצביע לאדם כזה?
אני שמעתי!!! יש ממש שמועה!!!
זה בדיוק מה שאת עושה.
נעה ונדהבדיוק כמו שאמר הרב קוק: "ההתיישבות הנפשית הגסה, על דבר מציאות התכן הא-להי בעצם המלים והאותיות בלבדן, זאת היא שמחפירה את האנושיות, והכפירה באה כעין צעקה מעצמת מכאובים לגאול את האדם מבאר צרה נכריה זו, להעלותו מחשכת האותיות והפתגמים למאור הרעיון והרגש, עד שהיא מוצאת מקום לעמוד גם במרכז המוסריות. יש לכפירה זכות הקיום הארעי, מפני שהיא צריכה לעכל את הזוהמה שנתדבקה באמונה מאפס דעת ועבודה. זוהי כל תעודתה במציאות - להסיר את הצורות המיוחדות מהמחשבה המהותית של כל החיים ושרש כל המחשבות כולן" (ייסורים ממרקים).
לכאו' כולנו יודעים ששר הביטחון הורה ודובר צה"ל פורסם תמונות של הביצוע - של ניתוק צפון הגליל העליון (שמשום מה סייס-פיקו חתמו שהוא בצד הצרפתי שהפך למה שמכונה היום 'מדינת לבנון'), ממה שמעבר לליטני.
ואז מגיע הידיעה המשונה הזאת:
הגשרים המופצצים שוקמו, תושבים חצו דרומה
לא בונים גשר בשעות בודדות, המשמעות של השיקום המהיר - שההריסה היתה קוסמטית בלבד. אם צה"ל באמת היה מבצע את הוראת הממשלה ומנתק בין צפון הליטני לדרומו - אף אחד לא היה יכול לחזור עכשיו, גם לא בעשרה ימים של הפסקת אש.
האם הצבא באמת נשמע לממשלה? האם הממשלה קיבלה החלטה על הפסקת אש, על דעת שמעברי הליטני הרוסים והמציאות שונה?
שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים
שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.
קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..
וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.
ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.
רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת.
אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.
לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.
על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.
אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.
וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.
אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.
וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..
אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.
יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.
כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.
יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.
האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...
אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.
ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.
אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.
זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.
למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..
ככל שאתה פחות מאמין ב"בגידה" ויותר מאמין ב"מחדל מערכתי" – כך המסקנה שלך לגבי יו"ש צריכה להיות יותר ימנית.
הרי אם צה"ל הגדול קרס מול 60 ק"מ של גדר בעזה רק בגלל בלבול וחולשה, איך בדיוק נגן על 700 ק"מ בלב המדינה?
בלי שום תיאוריות קונספירציה, המסקנה נשארת אחת וברורה:
נסיגה מיו"ש היא לא "מחיר השלום" – היא התאבדות קיומית.
ה-7 באוקטובר הוכיח שהמערכת פגיעה.
ביו"ש הפגיעות הזאת תעלה בפי עשרה קורבנות.
החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.
אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.
לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.
איזה עוד מנהיג הוביל אותנו לכזה שפל שהנשיא הכי אוהב ישראל בהיסטוריה
אסר במילים הכי מפורשות על ישראל להפציץ בלבנון???!!!???

גם חזבאללה היו יכולים לנצל ולירות בצפירה.
העיקר את הכותל סגרו כי זה פיקוח נפש.
אבל משום מה החליטו שצפירה דוחה פיקוח נפש וזה יהרג ואל יעבור...
אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.
וגם אבא שלי.
בס"ד
אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.
בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.
גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.
בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.
לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".
וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה.
שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?
בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.
רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.
זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)
לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה
ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש
הגוף עדיין נבהל
ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה
ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ
(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)
מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.
האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.
למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.
נ.ב.
יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?
בס"ד
אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.
הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.
הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.
משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים
כן חשוב לזכור
ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת
אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון
הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת
ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים
גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...
אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים
אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך
וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."
וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל
ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה
הייתי פה לפני כן בניק אחר
ככה שיש יותר ותק
אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.
הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.
זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.
עם העובדה שצריך לזכור
ואסור לשכוח
ולהנציח
אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב
מאמינה שיש עוד דרכים
אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.
אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ
האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.
גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.
אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.
בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה.
אני חושבת שהפכו את זה לדת.
מה קורה מיד אחר כך?
משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,
משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,
משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.
מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':
בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7
כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...
..
על פירוק חיזבאללה.
ומה עם חמאס לבנון?
ומה עם ארגוני טרור נוספים?
שלוש הנחיות צריכות לקבל המשלחת הישראלית לשיחות:
1. פירוק כל ארגוני הטרור והוצאתם אל מחוץ לחוק.
2. הסוגיה "הפלשתינית" לא תעלה כלל ואם תעלה- המשלחת הישראלית תנטוש את השיחות.
3. תיקוני גבול עם לבנון, וקביעת הגבול הבינלאומי על נהר הליטני.