מבלי להתייחס לסרט הנ"ל (שמהבנתי רוב המדרשיסטים מתנערים ממנו) - רואה יותר יתרונות לפנימיה.

בקצרה - בגרות, חברות, והתנתקות (יחסית) מהעולם החיצוני (עם שלל בעיותיו). 

ואני נגד בגילאים הקטנים

בגדולים אם הוא רוצה וזה בא ממנו אין בעיה

וכמו כן פרטי נמקי והסבירי

בחוויה האישית שלי, היה טוב. בתור ילד חסר ביטחון וביישן שאמנם היה לי טוב בבית אבל הקשר עם ההורים לא חזק מאוד, עשה לי טוב, בנה לי עצמאות ופתיחת דף חדש בחיים, זה לגמרי שינה לי את תחושת הנחיתות שלי בתור ילד ביסודי

אבל יש הרבה חבר'ה שקשורים לבית חזק, והחינוך שלהם הוא בבית, וקשה להם פנימייה.

באופן כללי אני בטוח שאפשר לומר, פנימייה עושה אנשים יותר מתחשבים או שיודעים להסתדר ביחד, גם פחות עצלנים הרבה פעמים. בונה ילדים לחבורה של גברים שעושים גם שטויות ובלגנים, אבל זו חוויה מיוחדת במינה. 

במיוחד הקטע המטריף שהחייל נכנס לחדר ומדליק את האור בשיא הטבעיות גם אם הלכו כמה כבר לישון 

שממש שמעתי כמה חיילים בוכים בלילה הראשון שלהם מחוץ לבית.. פשוטו כמשמעו לילה ראשון בלי אמא. 

למען הסר ספק - טירונות חי"ר. 

בעיני זו לא סיבה ללכת לפנימיה.

אלא אם כן סתם ציינת עובדה שרואים הבדל.

להתבגר לפני הצבא זה חשוב בכל מקרה.

אולי הם גם בוכים כי קשה להם?

לא רק לילדים ונשים מותר לבכות, לכולם מותר (וחשוב) לבכות במצבים שהם עדיין לא היו וקשים להם במיוחד.

לעומת זאת להקהות רגשות ולהדחיק אותם זה הרבה פעמים ממש לא בוגר

מספיק להפוך כל חולשה למשהו טוב.

אתה צודק, אני אוהב חולשות.

חולשות הן מה שמחבר בין אנשים, הן מה שמחבר אדם אל עצמו

אדם שמתכחש לחולשותיו מפסיד חלק גדול מהחיים שלו, נשמע לי פספוס

מדבר על התרבות הזו. וממש לא מסכים עם תיאוריית ה"חיבורים" שהבאת (מאיפה?).

מסכים שלא צריך להתכחש לחולשות - צריך להתגבר על אלו שאפשר וללמוד לחיות בינתיים עם אלו שלא.

זו המשמעות של להיות אדם (ועוד יותר גבר - מלשון התגברות). אחרת אפשר להצדיק כל פשע.

נשמע לא כל כך אמין

ביחס לטענות הענייניות -

יש הבדל בין חולשה לפשע. לא דיברתי על פשעים, דיברתי על חולשות.

יש אכן צד שלהתגבר על חולשות. אך יש צד מקדים, להכיר בהם, להתחבר אליהם. ללא הצד המקדים לא יהיה הצד המאוחר שלהתגבר עליהם.

אתה אולי מקשר את עצמך.

הגבתי עניינית לטענתך ואמרתי מאיפה היא שאובה לדעתי. תקרא בחתימה שלי 🙂

על התרבות שלך? על התרבות שאתה מזהה בדברי?

וכן, אנשים יכולים להיות מושפעים ממנה, לקבל רעיונות וכו'. זה לא אומר שהם תוצר שלה או אפילו מאמינים בה אבל בהחלט עלולה להיות השפעה.

בתגובה ההיא הגבתי באופן כללי בכוונה על התרבות הקיימת ולא הזכרתי אותך. 

זה פשוט לא קשור. אני לא דן על תרבות אני דן ביחס לסברה.

מצד "סברה יותר רחבה", זה לא עניין שאם אני אוהב לא אוהב את זה, זה פשוט לא אמין לטעון דבר כזה.

אם אתה רוצה לשאול אותי על איזו תרבות אני מבסס את דברי או לשאול האם אני מבסס את דברי על תרבות מסויימת - זה נשמע הגיוני.

אבל להחליט שאתה מתייחס לדברי בצורה "יותר רחבה" ע"י לקשר אותם להשפעה מתרבות מסויימת - זה לא נכון.

משום מה החלטת לקחת את זה באופן אישי. לא ברור לי למה.

אם זה יעזור לך תחשוב שהגבתי למישהו אחר. או בקצרה - תתיחס לתוכן ולא לגופו של אדם. זה מה שאני עשיתי.

מסויימת, בלי שאתה מכיר אותי אפילו - זה אמין?

להיפך - תדבר איתי בצורה עניינית בסברות שאני מביא במקום לשייך את טענותי לטענות יותר רחבות שלא טענתי

אם זה עדיין לא מובן - לא מכיר אותך, לא יודע מי אתה ולא מכוון שום דבר נגדך.

העלת טענה. אמרתי מאיזה תפיסה היא מגיעה לדעתי. לא אמרתי עליך כלום. רק על הטענה.

אם אתה לא מסוגל להבין את זה - שיהיה לשנינו בהצלחה. חבל להמשיך.

מאיפה לך לדעת מאיזו תפיסה היא מגיעה?? אתה נביא??? זאת טענה שלי, לא שלך. אני מחליט מאיפה היא מגיעה...

אם אתה באמת רוצה לדעת מאיפה היא מגיעה במקום לנתח את דברי על פי מחשבותיך אתה יכול לשאול אותי, אלא אם כן אתה באמת חושב שאני אומר דברים בלי לדעת ממה אני מושפע שאני טוען אותם

אלא להגיע למצב שלהיות במצב הזה בכלל לא גורם לרצון לבכות.  

ככה אני מבין אותו לפחות @לאצעיר 

בנאדם אחד יבכה על זה שהוא מתגעגע לאמא והשני יבכה על זה שנשבר לו הפלייסטשן אבל הוא לא יתגעגע לאמא, מי יותר בוגר?

אגב, מן הסתם גם לא בוכים מגעגוע הרי אותם בחורים בטוח היו מחוץ לבית בטיולים וישנו אצל חברים והיו מבסוטים

מאמין שזה יותר הלם של פתאום אני לבד

לק"י

לא מדברת על למרר בבכי על כל דבר.

אבל לבכות מלחץ/ התרגשות/ קושי? לא רואה בזה כל רע.

לא כולם גברים קשוחים. ובטוחה שחלק מאלה שמראים שהם גברים, הם לא באמת כאלה קשוחים.

לא באתי להגיד שזה בהכרח רע

זתומרת אני כן חושב שצריך לעבור את זה מתישהו ולהתגבר על הקושי להיות לבד, 

אבל לא באתי להביע דעה אם זה צריך לקרות לפני הצבא או לא, או בכלל שכשזה קורה זה רע.. אין לי דעה כל כך בעניין

אני שירתתי בצבא, למדתי הנדסאים דרך הטכני של חיל האוויר בתנאי פנימייה וביום הראשון, הרגשתי נורא וכמעט בכיתי. התחושה לגיטימית לחלוטין. כשחזרתי כמה שנים אח"כ לעשות קורס בטכני בתנאי פנימייה, שוב ביום הראשון הרגשתי ממש רע נפשית.

אם אדם פועל בילדותיות בעקבות התחושה הזו - תוכל לקרוא לזה חוסר בגרות. עצם התחושה הוא לגיטימי ואפילו נורמלי. למה שתרגיש סבבה כאשר אתה מנותק מהסביבה הטבעית והתומכת שלך?

למה שתחושת אדישות כלפי הסביבה הטבעית והתומכת שלך תהיה נורמלית ורצויה? זה נראה לי היפך הטבע האנושי.

לא למדתי בפנימייה בתיכון ובאופן כללי אני מתנגדת לכך, אלא אם כן יש צורך גדול. פנימייה אינה האופן הטבעי שבו בני אדם מתבגרים ולדעתי עדיף להתבגר בצורה הנורמלית.

מי אמר לך שהם בוכים בגלל האמא

אולי הם רעבים? אולי מותשים?

אולי בהלם מהעיצוב? - זה קרה לי ,אבל לא בכיתי זה היה חמור מזה הסתכלתי בהלם טוטאלי על המקום ,ישבתי על המזוודה וככה רבע שעה שעובר לי במוח מה היה לך רע בחדר שלך? למה את מחפשת הרפתקאות? 

אחרי רבע שעה הרגעתי את עצמי חברה שלי הביאה לי קליק הבטיחה שהיא תנקה מחר וכך היה הכל היה נקי אומנם קצת מכוער אז עיצבנו עוד ואז היה בסדר 

לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם הייתי בטירונות

אמא זה שם כולל לבית ותחושת הבית. היא מככבת בשירים בהקשר הזה.

לק"י

אני אישית לא אוהבת את הרעיון של פנימיה.

בתור נערה- אהבתי את המשפחה, העדפתי לנסוע ולחזור איך ומתי שבא לי, לא אהבתי שבתות בלי המשפחה. שרות לאומי עשיתי בעיר שקרובה למקום מגורי וגרתי בדירה. נהניתי מחלק מהדברים, אבל הייתי קרובה מספיקה כדי לנסוע ולחזור אם רציתי.

ובתור אמא, מעדיפה את הילדים שלי קרוב אלי. לדעת מה קורה איתם, ובכלל לפגוש אותם יותר מפעם בשבוע/ שבועיים.

מה שכתבתי מתייחס לבנים בלבד.

לבנות עדיף חד וחלק ליד הבית. 

אני חושב שאת עיקר החינוך הבת מקבלת מהאמא. לאו רק מהתוכן אלא יותר מהקרבה אליה וההתדבקות במידות הטובות. 

אני גם חושב שהמצב הבריא והטוב ביותר הוא מעבר מהבית של ההורים לבית שלה עם כמה שפחות תחנות בדרך.

כמובן שכל מקרה לגופו (גם אצל בנים כמובן) אבל זה העקרון המנחה.

כל מי שיצאתי איתה והעלינו את הנושא היא התנגדה לזה. גם אצל בנים שמחוברים ותלויים מאוד בבית זה אולי לא מקום טוב.

יש תיכונים עם חצי פנימייה זה עושה טוב לחלק מהאנשים (אני למדתי בתיכון כזה, היו כאלה שזה היה בדיוק האיזון בשבילם בין להנות מחוץ לבית לבין הצורך להיות בבית)

יהיו שיגידו שעדיף בגיל 14 (אני) . אבל זה נושא שאני אישית מאמין שקשה או אי אפשר להכליל בו, לי זה היה טוב, ראיתי חבר'ה שהיה להם קשה אבל עברו או שהיה בסדר, והיו גם שהיה  להם רע. באמת שזה   אינדיבידואלי 

לק"י

והלוואי שכך הם יעדיפו.

לא רואה למה לגור עם חברים עדיף על פני המשפחה.

במקרה שלי למשל. פנימיה בראשון, שני , רביעי וחמישי, שלישי וסופשבוע בבית.  לא הרגשתי שאני נוטש את המשפחה בא נאמר, גם ככה אחיות שלי היו בשירות, אחי בצבא וההורים עד הערב בעבודה

גם חברים וגם משפחה. אני אומר שוב, לי אישי היה קשה עם ההורים לבד (מעדיף לא להרחיב מדי) , אז פנימיה עשתה לי טוב, את האחים שלי מאז ומעולם אוהב מאוד, אבל גם אני חי את עצמי בסוף.

היה לי טוב בשני המקומות, בית וישיבה, היה שלב שהעדפתי בישיבה, אבל תמיד זה ככה, מטוטלת נפשית כזאת

להתרחק מהסינר של אמא.

צריך לשחרר מתישהו 

לק"י

יש חברים, יש פעילויות, לימודים.

לא צריכים פנימיה שתגדל אותם כדי שיהיו עצמאיים

את צריכה ללמוד לשחרר מתישהו..

זה מתחיל ביום הראשון של הגן, בית ספר, פנימיה, ישיבה, צבא,חתונה...

אני מביא שיקולים לכאן ולכאן. אחד מהם הוא היתרון בפן הזה של הפנימיה.

לא באתי בטענת "רק פנימיה כל השאר חנונים!!!!" אלא שטחתי את דעתי בנושא ולאן היא מכריעה. 

משמע שללכת לפנימיה זה לשחרר ולהשאיר בבית זה לא לשחרר.

הצגת את זה בצורה דיכוטומית גם אם אתה מסתייג כרגע מאותה צורה.

אי אפשר לחזור בכל תגובה על כל מה שנאמר קודם.

תקרא לפי ההשתלשלות של הדיון וההקשר יובן. 

למרות שהם לא בפנימיות😆

אני אישית לא הייתי בפנימיה ואת גיל ההתבגרות שלי התחלתי בגיל 18 בערך

גישה אידיאלית יותר לעניין נשמעת לי פשוט שהמבוגרים מבינים את ההתהליך החשוב שנער/ה עובר/ת בגיל ההתבגרות ומתחשבים בזה ומתייחסים לזה כמו שצריך להתייחס לזה. בין אם הם הורים, בין אם הם מורים

בתורה.

מצד שני, היה לי פחות קשר עם אחיי הקטנים כשגדלו. אבל זה לא פוגע בקשר שיש לי איתם עכשיו ועם האחיינים שלי.

אני הייתי בפנימיה בגיל 14 -17 בערך

וכל הטיעון הזה של לקבל בבית חום ואהבה והתעיינות וזמן איכות גם ככה לא רלוונטי לגבי כי זה פשוט לא היה.

הבית היה מלא מריבות ורק צילק אותי.. כמה שפחות זמן שם יותר טוב לנפש

אז מעבר לזה שהיה כיף עם החברים, בכל מקרה פנימיה היה עדיף 

יש גם כאלה...

כשמדברים על הוואי חברתי - אפשר להשלים את זה בתנועת נוער ודרכים אחרות.

כשמדברים על בגרות - זה בהחלט נכון, אבל לא חושב שדווקא באפיק הזה נרצה לחנך את הבנים שלנו שיהיו בוגרים. יש עוד הרבה תכונות בוגרות חשובות שמתקבלות על ידי לקיחת אחריות ולא רק ביחס ליציאה מהבית.

מצד שני, לא הכי מתנגד, אין לי דעה בנושא. לא לכאן ולא לכאן.. אבל אסור להתעלם מכך שיש סיבה מאוד טובה לכך שבציבור הכללי הנוהג המקובל הוא לא לצאת למוסד פנימייתי.

אני לא הייתי בפנימייה. גם ככה למדתי באולפנא בעיר בה גרתי, אבל זאת אולפנא עם גישה *מאוד* בעד פנימייה. אפילו שבקושי יש מקום לבנות, אז בעיקרון הפנימיה היא רק לבנות שגרות מחוץ לעיר, אבל יש להם תוכנית שבנות מהעיר נשארות בפנימייה בכל הפעילויות וחוזרות ב10 הביתה רק לישון, כי הם כל כך בעד הפנימיה. המורות מאוד לחצו עליי להצטרף לתוכנית הזאת.

אני רואה את היתרונות, אבל לא חושבת שזאת חובה גמורה והדרך היחידה לחוות קשרים חברתיים בגיל הזה כמו שהם הציגו את זה.

אם הילדים שלי ירצו ללכת לפנימייה אני אתן להם, אבל לא אחייב את זה.

אני כן חושבת שטוב להישאר בבית.

אבל מצד שני, להיות בפנימיה גם מפתח בגרות וגם נותן לילד אפשרות לצאת מהבית ולהשתחרר, לא תמיד רוצים רק את הבית. וגם לומדים להיות עצמאיים יותר. לדאוג לעצמך ולהתכונן גם לעתיד. ולהתחשב באחרים.

מנקודת מבט שלי, הייתי רוצה פנימיה אם היה מתאפשר.

מנקודת מבט אם הייתי עכשיו אמא- לא הייתי רוצה שהבת שלי תלך לפנימיה. דווקא כי אני יודעת מה אני הייתי עושה אם הייתי בפנימיה🙈🙈🙈

אבל עם בן זה שונה. הולכים לישיבה וישנים שם.

אבל גם לבנים קשה. גם הם מתגעגעים. וגם צריכים את הפינוק הזה של בית, שמישהו עושה בשבילם הרבה דברים.

הייתי בפנימיה...

חושבת שלטווח הקצר זה חסך לי התמודדות מול ההורים בגיל הקשה, אבל מצד שני פגע בי בטווח הארוך

אולי חצי פנימיה זה פיתרון... 

אני אומרת שזה פגע בי כי זה ניתק אותי מהמשפחה, מהאחים, ומלהיות שותפה רמה היומיומית ומחוברת למקום הגדילה שלי וזה דברים חשובים... וגם, כבר לפני כן הייתי כזאת שמשתעממת רצח בשיעורים ובורחת מבית הספר, אז בפנימיה בחיים לא הייתי מגיעה ללימודים ולא היה שם אף אחד שינתב אותי וישמור עליי פשוט נתנו לי ללכת לאיבוד וההורים שלי היו רחוקים אז הם בקושי יכלו לעשות משהו. אחרי הפנימיה הרגשתי ממש צורך לפצות ורצון לחזור הבייתה...

אבל בגלל שהחוויה שלי הייתה בסוף שלילית הדעה שלי לא אובייקטיבית אז לא יודעת(:

אני למדתי בפנימיה וזה עשה לי ממש טוב. כנ"ל לרוב מי שסביבי.

ולא כי היה לי רע בבית. 

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.