שנתיים בערך

תגדיר קשר משמעותי?

ולשאלה בסוף הפוסט המקורי - המון זמן הייתי במצב הזה ולכן נזדהה, מצד שני אני גבר וזה קצת אחרת. 

והיה חסר בהחלט- עניין בבחור, חיבה בסיסית, רצון להמשיך לפגישה הבאה- היו חששות. כל החיים לימדו אותי להתרחק מגברים: לא לדבר, לא לחייך, לא לצחוק. פתאום אני אמורה לעשות את כל אלה עם גבר וזה לכתחילה? אולי זאת אחת הנקודות, אני פשוט חסמתי את עצמי בפני אפשרות כזאת (פתיחות רגשית עם גבר)? זה משהו שנפתח? איך? עם הגיל, עם הניסיון?

שוב, תגדיר דברים אישיים..

אבל הפי הקדימה אותי. מסכים בגדול עם מה שנכתב כאן:

אני אגיד משהו קצת מציק - לקראת נישואין וזוגיות

לגבי ההרחקה - אשריך. יצא הפסדך בשכרך, נכון שקצת פחות רגילה אבל מצד שני לא בזבזת את הכוחות האלו קודם סתם. 

ברור שמחייכת וצוחקת ומדברת, יש דינמיקה כמובן

אך החסימה בעינה עומדת, התנהגות חיצונית בריאה אין בעיה לסגל..

לוקחת לתשומת ליבי, תודה!

אולי מה שעוד יכול לעזור זה להקטין את המקום של השכל הקר בהסתכלות על החיים (פשוט לא הבנתי אם זה ספציפי בעניין הזה או בכללי)

תודה..

אני חושבת שתחושות התעקיעות הזו נובעת כי הבחורה לא באמת משתפת בתחושות שהיא חווה + העולם שלה.

ואז הכל נשאר טכני , לפעמים זה נוח לבחור

אבל זה פשוט תוקע את הקשר ולא מבינים מה נסגר מה תוקע מה עשו לא נכון .

כבר מההתחלה נדרש מהאישה לפתוח מעט את הלב אם היא לא עושה את זה זה בעיה .. אהבה חזקה בריאה ונכונה גם לעתיד (יש זוגות נשואים שגם קורה להם התקיעות) לא מבינים למה .

האישה פשוט לא משתפת מהעולם שלה מהחוויות מהרצונות ( לא אכפת לה / לא מחוברת לרצון

קצת אפילו כבויה  / הגבר לא מרגיש שהוא משפיע עליה שהוא רואה את העולם שלה )

כדי שזה יקרה זה ממש דורש מהאישה לפתוח את הלב

הגבר לא צריך לפתוח את הלב ככה ברמת סיכון כזו אלא פשוט לתת

מסכימה, אני אישית מעולם לא שיתפתי גבר בתחושות שלי באמת או בעולם הפנימי שלי.

זה מעניין שאת אומרת שזה נוח לבחור, למה זה נוח לו? את חושבת שגברים חשים אי נוחות כשנשים משתפות אותם ברצונותיהן ובעולמן?

זה קשה לחשוב על לפתוח את הלב בפני מישהו שעשוי לעזוב אותי ואת ליבי הפתוח...

כי אם כן, באמת שחידשתם לי, ואני מודה מאוד.

אבל שהאישה לא מכווננת לתחושות שלה

זה קשר בין 2 אנשים ולא כל כך גבר ואישה

(מצטערת אם זה חורה למישהו זו דעתי )

מעורר משהו (לא תמיד חיובי אם הגבר לא בתדר הנכון ) שיש אישה נשית מולם (אני לא מדברת על חיצוני כרגע)

שסופסוף מכוונת לזה .

אנחנו דוברים בד"כ שפה פחות רגשית. יש בנו גם את החשש לפגוע אם הקשר יסתיים. אלו דברים שגורמים לאי נוחות.

ככל שהקשר טוב יותר וצוברים ניסיון גם זה נפתח. 

וכשמצליחים - זה נפלא 🙂

אם הוא בוחר לא לקחת את העולם שלך / את מי שאת

מצד שני הוא ראה אותך את מי שאת באמת

שוב כותבת , בקשר שהוא בריא את צריכה לאט לאט להרגיש בנוח ..

אבל בנגעת בנקודה זה בהחלט דורש מאיתנו לפתוח את הלב לפעמים זה עובד לפעמים זה הכי כואב בעולם ולפעמים זה מביא לך את הבעל שלך וגם זוגיות כלכך מאורת

במובן שאת מתארת- יכול לגרום לרתיעה.

עדיף קודם כל לפתוח את הלב באופן שמראה את העוצמה של הרגש ולא את החולשה שלו (זו לא באמת חולשה, אבל ככה זה נתפס). נניח תיאורים איך  שהיא אוהבת את האחים הקטנים/אחיינים או שהיא מראה שאכפת לה מהבחור כי זה האופי שלה שאכפת לה מאנשים ובפרט מזה שהיא נפגשת איתו עכשיו.

אם בחורה ישר מדברת או משדרת את הרצונות שלה- זה אמנם מראה על חיבור לעצמה ורצון לקבל (במובן החיובי), אבל מצד שני זה מראה על בעייתיות בהבנה של התהליך, שקודם היא צריכה להכיר אותו טוב וקודם נקשרים ברמה מסויימת ורק אז היא מרשה לעצמה לקבל ממנו- לשתף בעולם הפנימי שלה בהקשר הזה (אולי אנחנו מסכימים ואת התכוונת לשלב מאוחר יותר בקשר), או לחילופין כשהיא רואה שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה.

אני מסכים שאם בחורה רואה שיש לקשר פוטנציאל כדאי לה לצאת מאיזור הנוחות ולשתף ראשונה למרות שיש בזה סיכון מסויים, וזה מעיד על בגרות וראש גדול ואכפתיות, אבל היא צריכה להיות שלמה עם ההחלטה הזאת.

השורה האחרונה של הפסקה השנייה...

"כשהיא רואה שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה."

דייקת לי הרבה עכשיו.

תודה!

היא ממש לא אמורה לשבת ולחכות עד שהיא רואה  שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה

זה ממש מיותר וילדותי

למה שלא תראי לו מי את עוד לפני שהוא בוחר אם את שלו או לא 

איך ידע אם את שלו אם את לא את בכלל?

רגשות, תחושות, חוויות, עומק (כמובן בהדרגה). ביחס לעולם, ביחס לה', בקשרים עם המשפחה ועם חברים, ועוד ועוד.

כמו חברים ויותר מזה.

אבל לדבר על צרכים רגשיים נשיים בקטע זוגי, נראה לי לא שייך (בלי קשר לדת) אם הקשר עדיין לא חזק. זה כמו שמחמאה על מראה בתחילת הקשר מורידה.

אולי אפשר להקביל את זה לנסיון של בנות עם צניעות- יש לבחורה צורך נפשי שיחשבו עליה שהיא נראית טוב, אבל כשבן (נורמלי) יפגש עם בחורה לא צנועה לדייט זה יוריד לו ממנה כי זה זה נתפס שהיא מנסה לקבל משאר האנשים את מה שהיא אמורה בסופו של דבר לקבל ממנו (גם אם יש לו בטחון עצמי והכל).

אז ככה גם פה- כל עוד לא מכירים טוב, גם הוא נחשב כחלק מהעולם ולא כאדם ספציפי ולכן השיתוף הזה לא במקום.

אז נגדיר את זה ככה- גבר ספציפי שרוצה לתת לאישה ספציפית..

ככה בכל אופן אני מסתכל על זה

לכן פניתי לנשים , אתה לצערי לוקח את זה למקום אחר .

שאני מתכוונת שאני אומרת לאישה לפתוח את הלב .. זה אומר תפסיקי לדאוג לו + לרצות כלומר זה אומר לא לשאול את הבחור מיליון שאלות , אלא לנסות שהוא ישאל אותך ואם הוא לא שואל לנסות לשתף בעצמך .

לא להחביא את עצמך להגיד מה את חושבת + מרגישה .

נגיד אם זה מקום שלא נוח לך תגידי אשמח למקום אחר , תהיי את הכי טובה שאת את.

כי פעמים רבות , בנות אחרי שיחת טלפון / דייט מרגישות הוא לא רואה אותי מספיק , אם היו משנות את הדרך התוצאה היתה שונה .

קשה לי להסביר בדרך כלל בנות יודעות יפה על מה אני מדברת .

ובנוגע מה שכתבת לנשים שמתלבשות פחות לפי גדרי ההלכה, תתבגר.

שאישה הולכת כך זה לא אומר שהיא רוצה שיראו אותה יש הרבה נשים ביישניות + עם אופי צנוע שהולכות ככה מסיבות שונות לא בגלל שהן רוצות שתסכל עליהן.. החשיבה הזו גאד כל-כך איכס

ולקחת את זה כל-כך לעולמות אחרים 

ויש פה משהו בהחלט בוסרי גם מבחינתך 

 כגבר, שאתה אומר אני אתן לה רק אם היא תהיה האחת.

אתה יוצר פה חסימה של הכוחות שלך שהם נצרכים על מנת למצוא את האחת שלך.

לגבי האמצע- לא דיברתי על גדרי הלכה מדוייקים או לא אלא על "חוסר צניעות".

לא אמרתי ש"להיראות טוב" זה משהו חיצוני ורדוד, להיפך, ציינתי את זה כצורך נפשי של בחורה. רק אמרתי שבעיני בן זה נתפס לא טוב (דווקא בגלל ההבנה שיש פה צורך נפשי ולא רק משהו חיצוני).

את יכולה לטעון שלבחורה אין עניין שבנים יחשבו שהיא יפה, אני לא חושב שזה נכון (וזה לא סותר שהתחושה הזאת מתאזנת כשבנות יודעות שבמבטים האלה אין מבט פנימה ברוב הפעמים וזה לא סותר שיש גם תחושה הפוכה בנפש של רצון להיות צנועה).

אגב, לפני שאת מחלקת כל מיני מחמאות נחמדות, כדאי לקרוא שוב עם עין טובה.

לגבי הסוף- זה תלוי בסוג הנתינה. נתינה של דברים כמו שאת תיארת לעומת נתינה של זוג בקשר מתקדם.

אבל לשייך חוסר צניעות לתסתכלו עלי אני נראת טוב + חסרת ביטחון .

זה ילדותי לחשוב שכל מה שמתלבשת פחות בגדרים עושה את זה כדי לקבל ממך אישור שהיא יפה

אני דווקא חושב שהרצון הזה עמוק הרבה יותר ממה שאת מתארת.

לפרש "צורך נפשי" במובן של תסתכלו עליי אני נראית טוב ושל חוסר בטחון, זה כבר עניין שלך.

על דברים שכתבת, בכל אופן לקחת את הדברים לעולם אחר לחלוטין, את זה אתה מבין?

שיתוף שאני כתבתי שונה בהחלט ממה שאתה התכוונת כאשר הגבת לדברים שכתבתי 

את שואלת אם אני מבין שלקחתי את הדברים שלך לעולם אחר (כשכבר אמרתי לך למעלה שאני מקבל. וגם מי ישמע איך כבר הבנתי אותם שאת אומרת "אוי ואבוי", "עולם אחר לחלוטין"),

ומצד שני כשאני אומר לך שלקחת את הדברים שלי לעולם אחר, לא רק שאת לא מנסה להבין למה כן התכוונתי, את גם נשארת עם ההבנה שלך ואומרת "אני מזה לא עומדת להתווכח איתך" (לא שהתכוונתי), כאילו שאת מבינה יותר טוב ממני למה התכוונתי.

בהצלחה עם הגישה ההגיונית והבוגרת הזאת.

אהבתי ממש

זה לא כל-כך פשוט כמו שאתה מתאר ועדיין זה כן דורש ממנה לפתוח את הלב ולשתף

נכון באיזון בהדרגה.. לא בבום

אבל כן לפתוח ולספר מהעולם שלה .. זה לא אמור להיות בדייט מאה. 

זאת לא תהיה גוזמה לומר ששיניתם לי צורת הסתכלות

אני לא כ"כ הזדהתי.

זה אמור להיגמר בערך בדייט שלישי.. 😏

אם לא מאפשרים, שום דבר לא מגיע. להתמקד במה שעושה טוב ולזרום.

כן, גם שאלות שכליות יכולות בסופו של דבר להביא לקרבה. אם זה בגלל שהזמן שמנצלים יחד, אם זה בגלל רגש ההתעניינות שמתלווה ואם זה בגלל שאם נקשיב לרגשות שלנו נוכל לשים לב שהתשובות לשאלות האלה בדרך כלל מעוררות אצלנו רגש. אם נקשיב לרגש הזה, נשים לב שהוא גם בסיפור, מה שיעזור לרגש יבוא באופן נוכח יותר.

דייט זה לא ראיון, פשוט לא! - לקראת נישואין וזוגיות

בהצלחה!!

בדיוק בדייט שלישי...

מה שאתה אומר מעניין מאוד וגם נשמע הגיוני, אבל על מנת ליצור בסופו של דבר קרבה זוגית נראה שלא מספיקה צורת ההיקשרות הזאת, המבוססת על הפן השכלי. אני יכולה לדבר עם מישהו שעות בלי ששום רגש התעניינות חריג עולה, ובלי הרגשת קרבה מיוחדת.

אני מעלה עוד רעיון בהזדמנות זו- אולי צריך להתחשב בפרמטר "שורש הנשמה"- הוא משורש נשמתי ואז באופן טבעי הוא באמת יותר מעניין אותי? אולי החיבור הנשמתי בעל משמעות בהקשר הזה?

אבל אני דווקא משתמשת בביטוי "שורש הנשמה"

אני פשוט חושבת שזה מושג שאין לנו השגה בו, בחינת " במופלא ממך אל תדרוש"

ראיתי אנשים שהתיימרו להשיג בו. הם לא מאושרים יותר.

חברות קרובים קרובות, מכרות,סתם אנשים ברגיל? את מתעניינת בהם באמת והתקיעות היא רק הפן הזוגי?

נראה לי שזאת נק' מאוד חשובה.

אם הקשר שלך עם כולם שכלי אז לא מפתיע שגם בדייטים זה מה שיהיה כי זאת לכאורה את אבל

אם האובר שכליות מופיעה רק הפן הזוגי תבררי מה קורה שם. מה צריך לקרות או אלו תנאים צריכים להתקיים כדי לשחרר את המקום הזה.אולי יש פחד שחוסם?

עכשיו: אני לא בטוחה איך דייטים נראים אבל לדעתי הם לא אמורים להראות כמו ראיון באף שלב, זה מוזר, זה טכני וכמו שכתבת: זה קר.

אני לא מרגישה שהתאהבות היא חלק ממש קריטי(היא כיפית ברמה מסוימת ויכולה להכביד משלב מסוים) אני אישית מפתחת חיבה לאנשים די מהר ובאופן רנדומלי לחלוטין אז שוב קשה לי לומר שיש לי הרבה מה לתרום לך(אני סתם נהנית לחפור כנראה) ולפעמים החיבה הזאת מתפתחת לאהבה ואם זכינו אז לאהבה זוגית.

סוף חפירה וסליחה עליה: הרבה פעמים כשמסיימים את ההיכרות הטכנית(אפילו תוך כדי זה) יש דיבורים שונים וגלישה מנושא לנושא(אני רואה את זה המון בחיים שלי), אני כן מרגישה צורך לומר שלפעמים אני צריכה שישאלו אותי את השאלות הנכונות כדי שהשיחה תזרום

אני נוכחתי שזה רע בינתיים..

אם לא היה לי בחסד שמים סבב שני,שלישי ורביעי איתו לא הייתי יודעת בחיים את מי בחרתי אם הקשר היה מתמסד ח"ו...

צריך להתפלל חזק.

דברים קשים. אני כל כך מסכימה, צריך להתפלל!

אבל בכל זאת, התאהבות היא כוח שה' ברא. איך אפשר לומר שזה רע? אני מאמינה שכל כוח שה' טבע לנו בנפש בעל משמעות מעשית.

אבל מנסיון כואב, אהבה מעוורת. חד משמעית.

יותר נכון להגיד התאהבות מעוורת. בשלב הזה זו עדיין אינה אהבה.

@בלומה נאכט

מי שגילו את זה על בשרם לפחות הרוויחו את ההתפכחות, זה מה שקורה אחרי שמתחתנים בנישואים רגילים,שלא לדבר מה קורה כשמגלים גילויים מטלטלים,הרגשת ה'עבדו עלי'..

הכי מסכן לדעתי מי שנשאר בערפל התאהבות כשהקשר נחתך מהצד השני..זה באמת  מאוד מאוד קשה ..לא יעזור כלום אתה נשאר עם תחושה שמצאת את *ה*דבר שלא תמצא לו תחליף ומאוד קשה לפוגג את זה..סיוט.

זה לא ראיון בשום שלב!

זה בנאדם חדש, אנרגיות חדשות. תצאי איתו כדי להכיר אותו.

כשאת בוחרת אם לצאת איתו- כן, יש שכל. בין הפגישות הראשונות- גם שכל. יש לנו אותן שאיפות? יש בו דברים שמפריעים לי.... אני אוכל להסתדר עם זה? זה שווה את כל המכלול? תמיד עולות שאלות שכליות, אבל בחוויה הכללית הן לא אמורות לתפוס הרבה מקום. הן צצות אוטומטית בקצב שלהן

כשאת יוצאת תנסי להנות מזה כמה שאת יכולה בגבולות המותרים- איפה את אוהבת להסתובב? מה יעזור לך להרגיש בנוח? תדברי על דברים שאת אוהבת לעשות. וכן, תדברי גם רגש. כמה עשה לך טוב כשקרה לך ככה וככה... קצת ביאס אותך כשמישהו אמר לך היום ככה.. בטאקט, כן? לא לפתוח ישר את כל הלב, לאט לאט, בקצב שעושה לך טוב.

כשאת מספרת סיטואציות תוסיפי איך הרגשת, זה תורם המווווןןןןן לנוחיות שלך ולפתיחות של הקשר. וגם הצד השני מעריך את זה.

וגם, יכול להקל עלייך פשוט להגיד שלוקח לך זמן לפתוח את הלב והרגש, וככה את גם לא בלחץ מציפיות שאולי יש לצד השני, כי עדכנת אותו

 תודה על התגובה

האמת שאני קצת מתביישת להודות באיזו רמה התגובות כאן חידשו לי...

לדבר רגש = לתאר איך הרגשתי בסיטואציות מסויימות? אילו עוד דרכים יש? איך אני יכולה לגרום לו להתחבר, לגרום לו בעצמו לדבר רגש?

אני מרגישה שהצד השני ממש משקף את ההתנהלות שלי באופן כללי.

תשכחי שהוא בחור אם זה מסבך אותך

תדברי אל  ועם בנ"א.

תזכרי שהוא בחור.

הוא לא ידבר רגש ברמה שאולי את רוצה, אל תצפי לשחנשים ארוכים על כל נושא בעולם כמו עם חברות שלך.

אני חושבת שמה שהכי מנרמל את הציפיות זה לדבר עם מישהי נשואה, ולהבין שגברים שלא מדברים הרבה רגש לא אומר שאין בהם רגישות אלייך, זה אומר שהם... גברים והם רגישים בטירוף פשוט בדרך שונה. ולפעמים מביעים אחרת רגש או מראים את זה אחרת ממה שהיית חושבת.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני נפתחת לאט, אני נורא שומרת על עצמי, אבל בדייטים צריך להעז.

אז כשסיפרתי על סיטואציה מסויימת הוספתי איך הרגשתי בה- זה היה יותר אימון בשבילי, לפתוח את הלב ואת עולם הרגש שלי למישהו זר, אחר, ועוד לגבר.

כשחושבים על זה זה מוזר, לגבר? באמת תמיד התרחקנו מהם. אבל החיבור הזה בין גבר לאישה זה הדבר הכי מתוק וקדוש שיש. ודווקא זה שזה לא בא טבעי הופך את זה לעוד יותר מיוחד. אנחנו צריכות להתאמץ, להראות את הלב שלנו, להבין שיכולים להיות מקרים בהם נפתח את הלב והצד השני יחסום אותנו. אבל זאת הדרך.

בהמשך כדי לפתח יותר אינטימיות מספרים על מקרים שלא היית מספרת לכל אחד, על תחושות שאת בדרך כלל לא משתפת. בזמן שנוח לך, כשאת מרגישה שאת רוצה יותר להתקרב, יותר להרגיש בטוחה בקשר, בלי לחשוש איך הוא יגיב לנושא הזה.

הרבה פעמים זה ממש לקפוץ למים.

תזדהי,תהיי אמפטית באמת, תראי את הטוב שבו,תני לגיטימציה והערכה למי ולמה שהוא.תהיי שם בלב. זה מה שמחבר.

אנחנו מתחברים למי שמתחבר אלינו.

לא רק להבין אותו בשכל.

אבל אם מפריע תפתח את זה בעדינות בחכמה ובזמן מתאים אולי

אני לא מכיר אותה מספיק זמן כדי לדעת מה זה אומר. האם זה מעיד משהו על המידות שלה? האם זה משהו בתפיסה של מה זה גבר ומה זו אישה? לא יודע

מצד שני לבוא לפתוח איתה שאני רוצה שהיא גם תרצה לשלם או לפנות או להרים נשמע לי קצת שיחה מוזרה לנהל, לא יודע

ככה נראה

כאילו חסר רגישות יותר כלפי הצד השני.

בשלב התחלתי כמו שאתה מדבר הייתי מחזיקה את זה בראש ומנסה לתת עוד זמן ולראות האם זה משתנה בהמשך. יכול להיות שזה גם מביישנות וחוסר ביטחון בהתחלה וככל שהיא תרגיש ביטחון בקשר אז היא תפגין יותר יוזמה.

בהצלחה

שהיא לא ביישנית בכלל ונראה שיש לה הרבה ביטחון בקשר חחח, אז זה לא נראה לי ממניע כזה.

יותר מניע של תפיסת עולם אולי?🤔 מסובך

בכל מקרה, לדעתך אפשר לדבר על דבר כזה?

אחראית בבית, אם היא סוג פרינססה באופן כללי או שכן מתפקדת רק עוד לא בא לידי ביטוי בקשר.

(אני למשל טיפוס שעושה הרבה, אבל ברגע שמישהו לוקח אחריות פחות בנוח לי להתחיל את הויכוח המוכר הזה מי ישלם, מי יפנה וכו')

ממה שאני מכיר היא בכלל לא פרינססה בבית. מבשלת עוזרת וכו.

אבל חשבתי שאולי דווקא בגלל שאין לה את המקום "להתפנק" בבית אז אולי זה גרם לה להיות ככה בדייטים כי ככה היא מדמיינת את התפקיד שלה בבית שהיא תבנה בע"ה. אבל ברור שזו השערה גדולה מאוד.

חבל שאי אפשר פשוט לשאול דוגרי, זה היה מקל מאוד בהרבה דברים חחח

בשלב הזה בכל מקרה לא הייתי פותחת את זה.

בהמשך תלוי...חוץ מזה היא מוצאת חן בעיניך ויש התאמה באורח חיים? היא כן מפגינה באיזשהיא צורה מחוות רומנטיות כלפיך?

זה שאלות שתצטרך לשאול את עצמך בהמשך..

אתה לגמרי צודק שכל אדם זקוק לאיזשהיא הערכה. יכול להיות שהיא טיפוס יותר "קריר" וזה באמת פחות מתאים לך, ויכול להיות שרק צריך לדבר איתה על זה בהמשך ולהסב את תשומת ליבה ודברים ישתנו. כשרוצים מאד מישהוא אנחנו נעשה בשבילו הרבה.

יכול להיות שהיא מפרגנת לך הזדמנות לצאת גבר?

אולי אפילו - היא מעריצה אותך ורואה בך כזה גבר-גבר שכל נסיון שלה לעשות משהו במקומך יפגע ביחס הזה?

מאד יכול להיות שהיא רוצה את החיזור הזה כדי להתמסר. יכול להיות שאם תתן לה 100% עכשיו, היא תרגיש בטוחה מספיק לתת לך 100% כל החיים.

כמובן יכול להיות שהיא גם מרשעת, יש גם כאלה. אבל בעיני עדיף לעוף על הפרשנות המחמיאה ולבדוק רק מדי פעם שאתה לא מפספס שורה של נורות אדומות.

ואם אתה מרגיש בנוח לדבר איתה על זה - זה מעולה שאתה מרגיש בנוח לדבר על זה, ותנצל את זה כדי להעלות את זה לשיחה.

אני הייתי ממליץ להיזהר מלהיכנס לחשבונאות קטנה, ורק להסביר שאתה מנסה להבין מה הראיה שלה של שותפות בזוגיות. אם היא פשוט מרגישה שאתה יכול הכל והעזרה שלה לא שווה כלום, או שאתה משרה עליה אווירה של עצלנות.

(נניח מביאה דברים שהיא הכינה) והיא מקשיבה באמת כשאתה מדבר על עצמך- אני לא חושב שיש פה בעיה. היא כנראה תופסת את הדברים שציינת כדינמיקה בין גבריות לנשיות.

אם אכן כן, אני גם לא חושב שכדאי לדבר על זה ולפנצ'ר את הענן שלה

אתם רק בהתחלה, תמשיך הלאה. אם טוב לכם - לא הפסיק.

יכול להיות שהיא סתם לא שמה לב כי היא מאוד מרוגשת, או חושבת ומהרהרת בתוכה הרבה (לא מוכרח שאתה מזהה את זה) או עוד אלף ואחת סיבות חיצוניות.

תבדוק בהמשך עד כמה זה משמעותי.

אם תראה שזה חלק ממנה, תכונה שלה; אז אם זה מאוד משמעותי לך (ונשמע שזה כן -מבין אותך לגמרי... גם לי הדבר הזה מפריע ומשמעותי. הייתה לי אחת כזו. זה מעיק ומציק) אז כשאתם יותר בעומק הקשר בהחלט ששייך לשקול להעלות את זה בעיתוי ובצורה הנכונה והעדינה. כי אם תרגיש שהיא שלך אבל זה משהו שכן מפריע, זה בעצם אומר שאתה מקבל אותה כפי שהיא לגמרי אבל רק בפרט הזה לא. אז תוכל להעלות את זה מתוך מקום של בירור מולה איפה זה יושב. מאיפה זה מגיע.. לא כביקורת וככה תבין מה זה ועל מה זה.

*מומלץ לא להיות בעננים כבר מההתחלה...

כמו לשלם, לסחוב, אולי גם למזוג שתיה ולפתוח דלת. אבל לסדר ולפנות אשפה נשמע לי כמו דברים בסיסים שאין סיבה לא לקחת חלק בהם. אחריות בסיסית שנדרשת מאנשים לסביבה ולמעשים שלהם.

אני מבינה מאוד למה זה צורם לך, בעיקר אם אין הבעה של הערכה באופן כללי למה שאתה עושה.

אבל אני לא חושבת שזה סיבה לפסול בגללה, בעיקר שבאופן כללי הולך טוב.

כדאי לקחת זמן לראות אם זה התנהלות שחוזרת על עצמה, ולא ביישנות/ התרגשות/ חוסר נעימות של התחלה. בהמשך כדאי לדבר על תפקידים של גבר ואישה בקשר ומשפחה. אפשר להגיד בעדינות "עכשיו אני משלם ומסדר, זה נראה לך משהו שאמור להיות בנישואים?" "אני חושב שגם אישה צריכה לקחת חלק בXYZ, מה את חושבת?" ולנסות להבין אם זה עקרוני אצלה.

יכול להיות שזה לא קשור לתפיסה של דינמיקה זוגית, אלא סתם תכונה לא טובה של חוסר לקיחת אחריות. לא משהו שהיית רוצה בבת זוג, אבל בסוף אף אחד לא מושלם. ואז צריך לשקול את זה כמו כל חסרון אחר, אם זה לא מפריע באופן מהותי ומאפיל על הדברים הטובים בקשר אפשר לקבל את זה כחסרון אנושי.

של לשחק אותה כדי להביא לגבר להוביל (;

בקשר להצעה לתשלום, זה סתם משחק חיזורי, כמו שבעבר נשים התעלפו כדי שהבעל יתפוס אותן, אם גם ככה ברור לך שתשלם, למה המשחק? יש כאלה שלא מעוניינות לשחק משחקים, אם היא אומרת תודה זה סימן מספיק שזה לא מובן מאליו בעיניה.

בקשר לשאר הדברים, היא לא עוזרת בכלל או רק מחכה שתיזום בעצמך ואז נותנת יד?

יכול להיות מביישנות, יכול להיות מהתחשבות יתר שלא תרגיש לא נעים, יכול להיות מלתת לך מקום להוביל, יכול להיות שבאמת קיפלת את הדייט לפניה.

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.