שנתיים בערך

תגדיר קשר משמעותי?

ולשאלה בסוף הפוסט המקורי - המון זמן הייתי במצב הזה ולכן נזדהה, מצד שני אני גבר וזה קצת אחרת. 

והיה חסר בהחלט- עניין בבחור, חיבה בסיסית, רצון להמשיך לפגישה הבאה- היו חששות. כל החיים לימדו אותי להתרחק מגברים: לא לדבר, לא לחייך, לא לצחוק. פתאום אני אמורה לעשות את כל אלה עם גבר וזה לכתחילה? אולי זאת אחת הנקודות, אני פשוט חסמתי את עצמי בפני אפשרות כזאת (פתיחות רגשית עם גבר)? זה משהו שנפתח? איך? עם הגיל, עם הניסיון?

שוב, תגדיר דברים אישיים..

אבל הפי הקדימה אותי. מסכים בגדול עם מה שנכתב כאן:

אני אגיד משהו קצת מציק - לקראת נישואין וזוגיות

לגבי ההרחקה - אשריך. יצא הפסדך בשכרך, נכון שקצת פחות רגילה אבל מצד שני לא בזבזת את הכוחות האלו קודם סתם. 

ברור שמחייכת וצוחקת ומדברת, יש דינמיקה כמובן

אך החסימה בעינה עומדת, התנהגות חיצונית בריאה אין בעיה לסגל..

לוקחת לתשומת ליבי, תודה!

אולי מה שעוד יכול לעזור זה להקטין את המקום של השכל הקר בהסתכלות על החיים (פשוט לא הבנתי אם זה ספציפי בעניין הזה או בכללי)

תודה..

אני חושבת שתחושות התעקיעות הזו נובעת כי הבחורה לא באמת משתפת בתחושות שהיא חווה + העולם שלה.

ואז הכל נשאר טכני , לפעמים זה נוח לבחור

אבל זה פשוט תוקע את הקשר ולא מבינים מה נסגר מה תוקע מה עשו לא נכון .

כבר מההתחלה נדרש מהאישה לפתוח מעט את הלב אם היא לא עושה את זה זה בעיה .. אהבה חזקה בריאה ונכונה גם לעתיד (יש זוגות נשואים שגם קורה להם התקיעות) לא מבינים למה .

האישה פשוט לא משתפת מהעולם שלה מהחוויות מהרצונות ( לא אכפת לה / לא מחוברת לרצון

קצת אפילו כבויה  / הגבר לא מרגיש שהוא משפיע עליה שהוא רואה את העולם שלה )

כדי שזה יקרה זה ממש דורש מהאישה לפתוח את הלב

הגבר לא צריך לפתוח את הלב ככה ברמת סיכון כזו אלא פשוט לתת

מסכימה, אני אישית מעולם לא שיתפתי גבר בתחושות שלי באמת או בעולם הפנימי שלי.

זה מעניין שאת אומרת שזה נוח לבחור, למה זה נוח לו? את חושבת שגברים חשים אי נוחות כשנשים משתפות אותם ברצונותיהן ובעולמן?

זה קשה לחשוב על לפתוח את הלב בפני מישהו שעשוי לעזוב אותי ואת ליבי הפתוח...

כי אם כן, באמת שחידשתם לי, ואני מודה מאוד.

אבל שהאישה לא מכווננת לתחושות שלה

זה קשר בין 2 אנשים ולא כל כך גבר ואישה

(מצטערת אם זה חורה למישהו זו דעתי )

מעורר משהו (לא תמיד חיובי אם הגבר לא בתדר הנכון ) שיש אישה נשית מולם (אני לא מדברת על חיצוני כרגע)

שסופסוף מכוונת לזה .

אנחנו דוברים בד"כ שפה פחות רגשית. יש בנו גם את החשש לפגוע אם הקשר יסתיים. אלו דברים שגורמים לאי נוחות.

ככל שהקשר טוב יותר וצוברים ניסיון גם זה נפתח. 

וכשמצליחים - זה נפלא 🙂

אם הוא בוחר לא לקחת את העולם שלך / את מי שאת

מצד שני הוא ראה אותך את מי שאת באמת

שוב כותבת , בקשר שהוא בריא את צריכה לאט לאט להרגיש בנוח ..

אבל בנגעת בנקודה זה בהחלט דורש מאיתנו לפתוח את הלב לפעמים זה עובד לפעמים זה הכי כואב בעולם ולפעמים זה מביא לך את הבעל שלך וגם זוגיות כלכך מאורת

במובן שאת מתארת- יכול לגרום לרתיעה.

עדיף קודם כל לפתוח את הלב באופן שמראה את העוצמה של הרגש ולא את החולשה שלו (זו לא באמת חולשה, אבל ככה זה נתפס). נניח תיאורים איך  שהיא אוהבת את האחים הקטנים/אחיינים או שהיא מראה שאכפת לה מהבחור כי זה האופי שלה שאכפת לה מאנשים ובפרט מזה שהיא נפגשת איתו עכשיו.

אם בחורה ישר מדברת או משדרת את הרצונות שלה- זה אמנם מראה על חיבור לעצמה ורצון לקבל (במובן החיובי), אבל מצד שני זה מראה על בעייתיות בהבנה של התהליך, שקודם היא צריכה להכיר אותו טוב וקודם נקשרים ברמה מסויימת ורק אז היא מרשה לעצמה לקבל ממנו- לשתף בעולם הפנימי שלה בהקשר הזה (אולי אנחנו מסכימים ואת התכוונת לשלב מאוחר יותר בקשר), או לחילופין כשהיא רואה שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה.

אני מסכים שאם בחורה רואה שיש לקשר פוטנציאל כדאי לה לצאת מאיזור הנוחות ולשתף ראשונה למרות שיש בזה סיכון מסויים, וזה מעיד על בגרות וראש גדול ואכפתיות, אבל היא צריכה להיות שלמה עם ההחלטה הזאת.

השורה האחרונה של הפסקה השנייה...

"כשהיא רואה שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה."

דייקת לי הרבה עכשיו.

תודה!

היא ממש לא אמורה לשבת ולחכות עד שהיא רואה  שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה

זה ממש מיותר וילדותי

למה שלא תראי לו מי את עוד לפני שהוא בוחר אם את שלו או לא 

איך ידע אם את שלו אם את לא את בכלל?

רגשות, תחושות, חוויות, עומק (כמובן בהדרגה). ביחס לעולם, ביחס לה', בקשרים עם המשפחה ועם חברים, ועוד ועוד.

כמו חברים ויותר מזה.

אבל לדבר על צרכים רגשיים נשיים בקטע זוגי, נראה לי לא שייך (בלי קשר לדת) אם הקשר עדיין לא חזק. זה כמו שמחמאה על מראה בתחילת הקשר מורידה.

אולי אפשר להקביל את זה לנסיון של בנות עם צניעות- יש לבחורה צורך נפשי שיחשבו עליה שהיא נראית טוב, אבל כשבן (נורמלי) יפגש עם בחורה לא צנועה לדייט זה יוריד לו ממנה כי זה זה נתפס שהיא מנסה לקבל משאר האנשים את מה שהיא אמורה בסופו של דבר לקבל ממנו (גם אם יש לו בטחון עצמי והכל).

אז ככה גם פה- כל עוד לא מכירים טוב, גם הוא נחשב כחלק מהעולם ולא כאדם ספציפי ולכן השיתוף הזה לא במקום.

אז נגדיר את זה ככה- גבר ספציפי שרוצה לתת לאישה ספציפית..

ככה בכל אופן אני מסתכל על זה

לכן פניתי לנשים , אתה לצערי לוקח את זה למקום אחר .

שאני מתכוונת שאני אומרת לאישה לפתוח את הלב .. זה אומר תפסיקי לדאוג לו + לרצות כלומר זה אומר לא לשאול את הבחור מיליון שאלות , אלא לנסות שהוא ישאל אותך ואם הוא לא שואל לנסות לשתף בעצמך .

לא להחביא את עצמך להגיד מה את חושבת + מרגישה .

נגיד אם זה מקום שלא נוח לך תגידי אשמח למקום אחר , תהיי את הכי טובה שאת את.

כי פעמים רבות , בנות אחרי שיחת טלפון / דייט מרגישות הוא לא רואה אותי מספיק , אם היו משנות את הדרך התוצאה היתה שונה .

קשה לי להסביר בדרך כלל בנות יודעות יפה על מה אני מדברת .

ובנוגע מה שכתבת לנשים שמתלבשות פחות לפי גדרי ההלכה, תתבגר.

שאישה הולכת כך זה לא אומר שהיא רוצה שיראו אותה יש הרבה נשים ביישניות + עם אופי צנוע שהולכות ככה מסיבות שונות לא בגלל שהן רוצות שתסכל עליהן.. החשיבה הזו גאד כל-כך איכס

ולקחת את זה כל-כך לעולמות אחרים 

ויש פה משהו בהחלט בוסרי גם מבחינתך 

 כגבר, שאתה אומר אני אתן לה רק אם היא תהיה האחת.

אתה יוצר פה חסימה של הכוחות שלך שהם נצרכים על מנת למצוא את האחת שלך.

לגבי האמצע- לא דיברתי על גדרי הלכה מדוייקים או לא אלא על "חוסר צניעות".

לא אמרתי ש"להיראות טוב" זה משהו חיצוני ורדוד, להיפך, ציינתי את זה כצורך נפשי של בחורה. רק אמרתי שבעיני בן זה נתפס לא טוב (דווקא בגלל ההבנה שיש פה צורך נפשי ולא רק משהו חיצוני).

את יכולה לטעון שלבחורה אין עניין שבנים יחשבו שהיא יפה, אני לא חושב שזה נכון (וזה לא סותר שהתחושה הזאת מתאזנת כשבנות יודעות שבמבטים האלה אין מבט פנימה ברוב הפעמים וזה לא סותר שיש גם תחושה הפוכה בנפש של רצון להיות צנועה).

אגב, לפני שאת מחלקת כל מיני מחמאות נחמדות, כדאי לקרוא שוב עם עין טובה.

לגבי הסוף- זה תלוי בסוג הנתינה. נתינה של דברים כמו שאת תיארת לעומת נתינה של זוג בקשר מתקדם.

אבל לשייך חוסר צניעות לתסתכלו עלי אני נראת טוב + חסרת ביטחון .

זה ילדותי לחשוב שכל מה שמתלבשת פחות בגדרים עושה את זה כדי לקבל ממך אישור שהיא יפה

אני דווקא חושב שהרצון הזה עמוק הרבה יותר ממה שאת מתארת.

לפרש "צורך נפשי" במובן של תסתכלו עליי אני נראית טוב ושל חוסר בטחון, זה כבר עניין שלך.

על דברים שכתבת, בכל אופן לקחת את הדברים לעולם אחר לחלוטין, את זה אתה מבין?

שיתוף שאני כתבתי שונה בהחלט ממה שאתה התכוונת כאשר הגבת לדברים שכתבתי 

את שואלת אם אני מבין שלקחתי את הדברים שלך לעולם אחר (כשכבר אמרתי לך למעלה שאני מקבל. וגם מי ישמע איך כבר הבנתי אותם שאת אומרת "אוי ואבוי", "עולם אחר לחלוטין"),

ומצד שני כשאני אומר לך שלקחת את הדברים שלי לעולם אחר, לא רק שאת לא מנסה להבין למה כן התכוונתי, את גם נשארת עם ההבנה שלך ואומרת "אני מזה לא עומדת להתווכח איתך" (לא שהתכוונתי), כאילו שאת מבינה יותר טוב ממני למה התכוונתי.

בהצלחה עם הגישה ההגיונית והבוגרת הזאת.

אהבתי ממש

זה לא כל-כך פשוט כמו שאתה מתאר ועדיין זה כן דורש ממנה לפתוח את הלב ולשתף

נכון באיזון בהדרגה.. לא בבום

אבל כן לפתוח ולספר מהעולם שלה .. זה לא אמור להיות בדייט מאה. 

זאת לא תהיה גוזמה לומר ששיניתם לי צורת הסתכלות

אני לא כ"כ הזדהתי.

זה אמור להיגמר בערך בדייט שלישי.. 😏

אם לא מאפשרים, שום דבר לא מגיע. להתמקד במה שעושה טוב ולזרום.

כן, גם שאלות שכליות יכולות בסופו של דבר להביא לקרבה. אם זה בגלל שהזמן שמנצלים יחד, אם זה בגלל רגש ההתעניינות שמתלווה ואם זה בגלל שאם נקשיב לרגשות שלנו נוכל לשים לב שהתשובות לשאלות האלה בדרך כלל מעוררות אצלנו רגש. אם נקשיב לרגש הזה, נשים לב שהוא גם בסיפור, מה שיעזור לרגש יבוא באופן נוכח יותר.

דייט זה לא ראיון, פשוט לא! - לקראת נישואין וזוגיות

בהצלחה!!

בדיוק בדייט שלישי...

מה שאתה אומר מעניין מאוד וגם נשמע הגיוני, אבל על מנת ליצור בסופו של דבר קרבה זוגית נראה שלא מספיקה צורת ההיקשרות הזאת, המבוססת על הפן השכלי. אני יכולה לדבר עם מישהו שעות בלי ששום רגש התעניינות חריג עולה, ובלי הרגשת קרבה מיוחדת.

אני מעלה עוד רעיון בהזדמנות זו- אולי צריך להתחשב בפרמטר "שורש הנשמה"- הוא משורש נשמתי ואז באופן טבעי הוא באמת יותר מעניין אותי? אולי החיבור הנשמתי בעל משמעות בהקשר הזה?

אבל אני דווקא משתמשת בביטוי "שורש הנשמה"

אני פשוט חושבת שזה מושג שאין לנו השגה בו, בחינת " במופלא ממך אל תדרוש"

ראיתי אנשים שהתיימרו להשיג בו. הם לא מאושרים יותר.

חברות קרובים קרובות, מכרות,סתם אנשים ברגיל? את מתעניינת בהם באמת והתקיעות היא רק הפן הזוגי?

נראה לי שזאת נק' מאוד חשובה.

אם הקשר שלך עם כולם שכלי אז לא מפתיע שגם בדייטים זה מה שיהיה כי זאת לכאורה את אבל

אם האובר שכליות מופיעה רק הפן הזוגי תבררי מה קורה שם. מה צריך לקרות או אלו תנאים צריכים להתקיים כדי לשחרר את המקום הזה.אולי יש פחד שחוסם?

עכשיו: אני לא בטוחה איך דייטים נראים אבל לדעתי הם לא אמורים להראות כמו ראיון באף שלב, זה מוזר, זה טכני וכמו שכתבת: זה קר.

אני לא מרגישה שהתאהבות היא חלק ממש קריטי(היא כיפית ברמה מסוימת ויכולה להכביד משלב מסוים) אני אישית מפתחת חיבה לאנשים די מהר ובאופן רנדומלי לחלוטין אז שוב קשה לי לומר שיש לי הרבה מה לתרום לך(אני סתם נהנית לחפור כנראה) ולפעמים החיבה הזאת מתפתחת לאהבה ואם זכינו אז לאהבה זוגית.

סוף חפירה וסליחה עליה: הרבה פעמים כשמסיימים את ההיכרות הטכנית(אפילו תוך כדי זה) יש דיבורים שונים וגלישה מנושא לנושא(אני רואה את זה המון בחיים שלי), אני כן מרגישה צורך לומר שלפעמים אני צריכה שישאלו אותי את השאלות הנכונות כדי שהשיחה תזרום

אני נוכחתי שזה רע בינתיים..

אם לא היה לי בחסד שמים סבב שני,שלישי ורביעי איתו לא הייתי יודעת בחיים את מי בחרתי אם הקשר היה מתמסד ח"ו...

צריך להתפלל חזק.

דברים קשים. אני כל כך מסכימה, צריך להתפלל!

אבל בכל זאת, התאהבות היא כוח שה' ברא. איך אפשר לומר שזה רע? אני מאמינה שכל כוח שה' טבע לנו בנפש בעל משמעות מעשית.

אבל מנסיון כואב, אהבה מעוורת. חד משמעית.

יותר נכון להגיד התאהבות מעוורת. בשלב הזה זו עדיין אינה אהבה.

@בלומה נאכט

מי שגילו את זה על בשרם לפחות הרוויחו את ההתפכחות, זה מה שקורה אחרי שמתחתנים בנישואים רגילים,שלא לדבר מה קורה כשמגלים גילויים מטלטלים,הרגשת ה'עבדו עלי'..

הכי מסכן לדעתי מי שנשאר בערפל התאהבות כשהקשר נחתך מהצד השני..זה באמת  מאוד מאוד קשה ..לא יעזור כלום אתה נשאר עם תחושה שמצאת את *ה*דבר שלא תמצא לו תחליף ומאוד קשה לפוגג את זה..סיוט.

זה לא ראיון בשום שלב!

זה בנאדם חדש, אנרגיות חדשות. תצאי איתו כדי להכיר אותו.

כשאת בוחרת אם לצאת איתו- כן, יש שכל. בין הפגישות הראשונות- גם שכל. יש לנו אותן שאיפות? יש בו דברים שמפריעים לי.... אני אוכל להסתדר עם זה? זה שווה את כל המכלול? תמיד עולות שאלות שכליות, אבל בחוויה הכללית הן לא אמורות לתפוס הרבה מקום. הן צצות אוטומטית בקצב שלהן

כשאת יוצאת תנסי להנות מזה כמה שאת יכולה בגבולות המותרים- איפה את אוהבת להסתובב? מה יעזור לך להרגיש בנוח? תדברי על דברים שאת אוהבת לעשות. וכן, תדברי גם רגש. כמה עשה לך טוב כשקרה לך ככה וככה... קצת ביאס אותך כשמישהו אמר לך היום ככה.. בטאקט, כן? לא לפתוח ישר את כל הלב, לאט לאט, בקצב שעושה לך טוב.

כשאת מספרת סיטואציות תוסיפי איך הרגשת, זה תורם המווווןןןןן לנוחיות שלך ולפתיחות של הקשר. וגם הצד השני מעריך את זה.

וגם, יכול להקל עלייך פשוט להגיד שלוקח לך זמן לפתוח את הלב והרגש, וככה את גם לא בלחץ מציפיות שאולי יש לצד השני, כי עדכנת אותו

 תודה על התגובה

האמת שאני קצת מתביישת להודות באיזו רמה התגובות כאן חידשו לי...

לדבר רגש = לתאר איך הרגשתי בסיטואציות מסויימות? אילו עוד דרכים יש? איך אני יכולה לגרום לו להתחבר, לגרום לו בעצמו לדבר רגש?

אני מרגישה שהצד השני ממש משקף את ההתנהלות שלי באופן כללי.

תשכחי שהוא בחור אם זה מסבך אותך

תדברי אל  ועם בנ"א.

תזכרי שהוא בחור.

הוא לא ידבר רגש ברמה שאולי את רוצה, אל תצפי לשחנשים ארוכים על כל נושא בעולם כמו עם חברות שלך.

אני חושבת שמה שהכי מנרמל את הציפיות זה לדבר עם מישהי נשואה, ולהבין שגברים שלא מדברים הרבה רגש לא אומר שאין בהם רגישות אלייך, זה אומר שהם... גברים והם רגישים בטירוף פשוט בדרך שונה. ולפעמים מביעים אחרת רגש או מראים את זה אחרת ממה שהיית חושבת.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני נפתחת לאט, אני נורא שומרת על עצמי, אבל בדייטים צריך להעז.

אז כשסיפרתי על סיטואציה מסויימת הוספתי איך הרגשתי בה- זה היה יותר אימון בשבילי, לפתוח את הלב ואת עולם הרגש שלי למישהו זר, אחר, ועוד לגבר.

כשחושבים על זה זה מוזר, לגבר? באמת תמיד התרחקנו מהם. אבל החיבור הזה בין גבר לאישה זה הדבר הכי מתוק וקדוש שיש. ודווקא זה שזה לא בא טבעי הופך את זה לעוד יותר מיוחד. אנחנו צריכות להתאמץ, להראות את הלב שלנו, להבין שיכולים להיות מקרים בהם נפתח את הלב והצד השני יחסום אותנו. אבל זאת הדרך.

בהמשך כדי לפתח יותר אינטימיות מספרים על מקרים שלא היית מספרת לכל אחד, על תחושות שאת בדרך כלל לא משתפת. בזמן שנוח לך, כשאת מרגישה שאת רוצה יותר להתקרב, יותר להרגיש בטוחה בקשר, בלי לחשוש איך הוא יגיב לנושא הזה.

הרבה פעמים זה ממש לקפוץ למים.

תזדהי,תהיי אמפטית באמת, תראי את הטוב שבו,תני לגיטימציה והערכה למי ולמה שהוא.תהיי שם בלב. זה מה שמחבר.

אנחנו מתחברים למי שמתחבר אלינו.

לא רק להבין אותו בשכל.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…