שנתיים בערך

תגדיר קשר משמעותי?

ולשאלה בסוף הפוסט המקורי - המון זמן הייתי במצב הזה ולכן נזדהה, מצד שני אני גבר וזה קצת אחרת. 

והיה חסר בהחלט- עניין בבחור, חיבה בסיסית, רצון להמשיך לפגישה הבאה- היו חששות. כל החיים לימדו אותי להתרחק מגברים: לא לדבר, לא לחייך, לא לצחוק. פתאום אני אמורה לעשות את כל אלה עם גבר וזה לכתחילה? אולי זאת אחת הנקודות, אני פשוט חסמתי את עצמי בפני אפשרות כזאת (פתיחות רגשית עם גבר)? זה משהו שנפתח? איך? עם הגיל, עם הניסיון?

שוב, תגדיר דברים אישיים..

אבל הפי הקדימה אותי. מסכים בגדול עם מה שנכתב כאן:

אני אגיד משהו קצת מציק - לקראת נישואין וזוגיות

לגבי ההרחקה - אשריך. יצא הפסדך בשכרך, נכון שקצת פחות רגילה אבל מצד שני לא בזבזת את הכוחות האלו קודם סתם. 

ברור שמחייכת וצוחקת ומדברת, יש דינמיקה כמובן

אך החסימה בעינה עומדת, התנהגות חיצונית בריאה אין בעיה לסגל..

לוקחת לתשומת ליבי, תודה!

אולי מה שעוד יכול לעזור זה להקטין את המקום של השכל הקר בהסתכלות על החיים (פשוט לא הבנתי אם זה ספציפי בעניין הזה או בכללי)

תודה..

אני חושבת שתחושות התעקיעות הזו נובעת כי הבחורה לא באמת משתפת בתחושות שהיא חווה + העולם שלה.

ואז הכל נשאר טכני , לפעמים זה נוח לבחור

אבל זה פשוט תוקע את הקשר ולא מבינים מה נסגר מה תוקע מה עשו לא נכון .

כבר מההתחלה נדרש מהאישה לפתוח מעט את הלב אם היא לא עושה את זה זה בעיה .. אהבה חזקה בריאה ונכונה גם לעתיד (יש זוגות נשואים שגם קורה להם התקיעות) לא מבינים למה .

האישה פשוט לא משתפת מהעולם שלה מהחוויות מהרצונות ( לא אכפת לה / לא מחוברת לרצון

קצת אפילו כבויה  / הגבר לא מרגיש שהוא משפיע עליה שהוא רואה את העולם שלה )

כדי שזה יקרה זה ממש דורש מהאישה לפתוח את הלב

הגבר לא צריך לפתוח את הלב ככה ברמת סיכון כזו אלא פשוט לתת

מסכימה, אני אישית מעולם לא שיתפתי גבר בתחושות שלי באמת או בעולם הפנימי שלי.

זה מעניין שאת אומרת שזה נוח לבחור, למה זה נוח לו? את חושבת שגברים חשים אי נוחות כשנשים משתפות אותם ברצונותיהן ובעולמן?

זה קשה לחשוב על לפתוח את הלב בפני מישהו שעשוי לעזוב אותי ואת ליבי הפתוח...

כי אם כן, באמת שחידשתם לי, ואני מודה מאוד.

אבל שהאישה לא מכווננת לתחושות שלה

זה קשר בין 2 אנשים ולא כל כך גבר ואישה

(מצטערת אם זה חורה למישהו זו דעתי )

מעורר משהו (לא תמיד חיובי אם הגבר לא בתדר הנכון ) שיש אישה נשית מולם (אני לא מדברת על חיצוני כרגע)

שסופסוף מכוונת לזה .

אנחנו דוברים בד"כ שפה פחות רגשית. יש בנו גם את החשש לפגוע אם הקשר יסתיים. אלו דברים שגורמים לאי נוחות.

ככל שהקשר טוב יותר וצוברים ניסיון גם זה נפתח. 

וכשמצליחים - זה נפלא 🙂

אם הוא בוחר לא לקחת את העולם שלך / את מי שאת

מצד שני הוא ראה אותך את מי שאת באמת

שוב כותבת , בקשר שהוא בריא את צריכה לאט לאט להרגיש בנוח ..

אבל בנגעת בנקודה זה בהחלט דורש מאיתנו לפתוח את הלב לפעמים זה עובד לפעמים זה הכי כואב בעולם ולפעמים זה מביא לך את הבעל שלך וגם זוגיות כלכך מאורת

במובן שאת מתארת- יכול לגרום לרתיעה.

עדיף קודם כל לפתוח את הלב באופן שמראה את העוצמה של הרגש ולא את החולשה שלו (זו לא באמת חולשה, אבל ככה זה נתפס). נניח תיאורים איך  שהיא אוהבת את האחים הקטנים/אחיינים או שהיא מראה שאכפת לה מהבחור כי זה האופי שלה שאכפת לה מאנשים ובפרט מזה שהיא נפגשת איתו עכשיו.

אם בחורה ישר מדברת או משדרת את הרצונות שלה- זה אמנם מראה על חיבור לעצמה ורצון לקבל (במובן החיובי), אבל מצד שני זה מראה על בעייתיות בהבנה של התהליך, שקודם היא צריכה להכיר אותו טוב וקודם נקשרים ברמה מסויימת ורק אז היא מרשה לעצמה לקבל ממנו- לשתף בעולם הפנימי שלה בהקשר הזה (אולי אנחנו מסכימים ואת התכוונת לשלב מאוחר יותר בקשר), או לחילופין כשהיא רואה שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה.

אני מסכים שאם בחורה רואה שיש לקשר פוטנציאל כדאי לה לצאת מאיזור הנוחות ולשתף ראשונה למרות שיש בזה סיכון מסויים, וזה מעיד על בגרות וראש גדול ואכפתיות, אבל היא צריכה להיות שלמה עם ההחלטה הזאת.

השורה האחרונה של הפסקה השנייה...

"כשהיא רואה שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה."

דייקת לי הרבה עכשיו.

תודה!

היא ממש לא אמורה לשבת ולחכות עד שהיא רואה  שהוא רוצה לתת לה כאישה ספציפית ולא פשוט כאישה

זה ממש מיותר וילדותי

למה שלא תראי לו מי את עוד לפני שהוא בוחר אם את שלו או לא 

איך ידע אם את שלו אם את לא את בכלל?

רגשות, תחושות, חוויות, עומק (כמובן בהדרגה). ביחס לעולם, ביחס לה', בקשרים עם המשפחה ועם חברים, ועוד ועוד.

כמו חברים ויותר מזה.

אבל לדבר על צרכים רגשיים נשיים בקטע זוגי, נראה לי לא שייך (בלי קשר לדת) אם הקשר עדיין לא חזק. זה כמו שמחמאה על מראה בתחילת הקשר מורידה.

אולי אפשר להקביל את זה לנסיון של בנות עם צניעות- יש לבחורה צורך נפשי שיחשבו עליה שהיא נראית טוב, אבל כשבן (נורמלי) יפגש עם בחורה לא צנועה לדייט זה יוריד לו ממנה כי זה זה נתפס שהיא מנסה לקבל משאר האנשים את מה שהיא אמורה בסופו של דבר לקבל ממנו (גם אם יש לו בטחון עצמי והכל).

אז ככה גם פה- כל עוד לא מכירים טוב, גם הוא נחשב כחלק מהעולם ולא כאדם ספציפי ולכן השיתוף הזה לא במקום.

אז נגדיר את זה ככה- גבר ספציפי שרוצה לתת לאישה ספציפית..

ככה בכל אופן אני מסתכל על זה

לכן פניתי לנשים , אתה לצערי לוקח את זה למקום אחר .

שאני מתכוונת שאני אומרת לאישה לפתוח את הלב .. זה אומר תפסיקי לדאוג לו + לרצות כלומר זה אומר לא לשאול את הבחור מיליון שאלות , אלא לנסות שהוא ישאל אותך ואם הוא לא שואל לנסות לשתף בעצמך .

לא להחביא את עצמך להגיד מה את חושבת + מרגישה .

נגיד אם זה מקום שלא נוח לך תגידי אשמח למקום אחר , תהיי את הכי טובה שאת את.

כי פעמים רבות , בנות אחרי שיחת טלפון / דייט מרגישות הוא לא רואה אותי מספיק , אם היו משנות את הדרך התוצאה היתה שונה .

קשה לי להסביר בדרך כלל בנות יודעות יפה על מה אני מדברת .

ובנוגע מה שכתבת לנשים שמתלבשות פחות לפי גדרי ההלכה, תתבגר.

שאישה הולכת כך זה לא אומר שהיא רוצה שיראו אותה יש הרבה נשים ביישניות + עם אופי צנוע שהולכות ככה מסיבות שונות לא בגלל שהן רוצות שתסכל עליהן.. החשיבה הזו גאד כל-כך איכס

ולקחת את זה כל-כך לעולמות אחרים 

ויש פה משהו בהחלט בוסרי גם מבחינתך 

 כגבר, שאתה אומר אני אתן לה רק אם היא תהיה האחת.

אתה יוצר פה חסימה של הכוחות שלך שהם נצרכים על מנת למצוא את האחת שלך.

לגבי האמצע- לא דיברתי על גדרי הלכה מדוייקים או לא אלא על "חוסר צניעות".

לא אמרתי ש"להיראות טוב" זה משהו חיצוני ורדוד, להיפך, ציינתי את זה כצורך נפשי של בחורה. רק אמרתי שבעיני בן זה נתפס לא טוב (דווקא בגלל ההבנה שיש פה צורך נפשי ולא רק משהו חיצוני).

את יכולה לטעון שלבחורה אין עניין שבנים יחשבו שהיא יפה, אני לא חושב שזה נכון (וזה לא סותר שהתחושה הזאת מתאזנת כשבנות יודעות שבמבטים האלה אין מבט פנימה ברוב הפעמים וזה לא סותר שיש גם תחושה הפוכה בנפש של רצון להיות צנועה).

אגב, לפני שאת מחלקת כל מיני מחמאות נחמדות, כדאי לקרוא שוב עם עין טובה.

לגבי הסוף- זה תלוי בסוג הנתינה. נתינה של דברים כמו שאת תיארת לעומת נתינה של זוג בקשר מתקדם.

אבל לשייך חוסר צניעות לתסתכלו עלי אני נראת טוב + חסרת ביטחון .

זה ילדותי לחשוב שכל מה שמתלבשת פחות בגדרים עושה את זה כדי לקבל ממך אישור שהיא יפה

אני דווקא חושב שהרצון הזה עמוק הרבה יותר ממה שאת מתארת.

לפרש "צורך נפשי" במובן של תסתכלו עליי אני נראית טוב ושל חוסר בטחון, זה כבר עניין שלך.

על דברים שכתבת, בכל אופן לקחת את הדברים לעולם אחר לחלוטין, את זה אתה מבין?

שיתוף שאני כתבתי שונה בהחלט ממה שאתה התכוונת כאשר הגבת לדברים שכתבתי 

את שואלת אם אני מבין שלקחתי את הדברים שלך לעולם אחר (כשכבר אמרתי לך למעלה שאני מקבל. וגם מי ישמע איך כבר הבנתי אותם שאת אומרת "אוי ואבוי", "עולם אחר לחלוטין"),

ומצד שני כשאני אומר לך שלקחת את הדברים שלי לעולם אחר, לא רק שאת לא מנסה להבין למה כן התכוונתי, את גם נשארת עם ההבנה שלך ואומרת "אני מזה לא עומדת להתווכח איתך" (לא שהתכוונתי), כאילו שאת מבינה יותר טוב ממני למה התכוונתי.

בהצלחה עם הגישה ההגיונית והבוגרת הזאת.

אהבתי ממש

זה לא כל-כך פשוט כמו שאתה מתאר ועדיין זה כן דורש ממנה לפתוח את הלב ולשתף

נכון באיזון בהדרגה.. לא בבום

אבל כן לפתוח ולספר מהעולם שלה .. זה לא אמור להיות בדייט מאה. 

זאת לא תהיה גוזמה לומר ששיניתם לי צורת הסתכלות

אני לא כ"כ הזדהתי.

זה אמור להיגמר בערך בדייט שלישי.. 😏

אם לא מאפשרים, שום דבר לא מגיע. להתמקד במה שעושה טוב ולזרום.

כן, גם שאלות שכליות יכולות בסופו של דבר להביא לקרבה. אם זה בגלל שהזמן שמנצלים יחד, אם זה בגלל רגש ההתעניינות שמתלווה ואם זה בגלל שאם נקשיב לרגשות שלנו נוכל לשים לב שהתשובות לשאלות האלה בדרך כלל מעוררות אצלנו רגש. אם נקשיב לרגש הזה, נשים לב שהוא גם בסיפור, מה שיעזור לרגש יבוא באופן נוכח יותר.

דייט זה לא ראיון, פשוט לא! - לקראת נישואין וזוגיות

בהצלחה!!

בדיוק בדייט שלישי...

מה שאתה אומר מעניין מאוד וגם נשמע הגיוני, אבל על מנת ליצור בסופו של דבר קרבה זוגית נראה שלא מספיקה צורת ההיקשרות הזאת, המבוססת על הפן השכלי. אני יכולה לדבר עם מישהו שעות בלי ששום רגש התעניינות חריג עולה, ובלי הרגשת קרבה מיוחדת.

אני מעלה עוד רעיון בהזדמנות זו- אולי צריך להתחשב בפרמטר "שורש הנשמה"- הוא משורש נשמתי ואז באופן טבעי הוא באמת יותר מעניין אותי? אולי החיבור הנשמתי בעל משמעות בהקשר הזה?

אבל אני דווקא משתמשת בביטוי "שורש הנשמה"

אני פשוט חושבת שזה מושג שאין לנו השגה בו, בחינת " במופלא ממך אל תדרוש"

ראיתי אנשים שהתיימרו להשיג בו. הם לא מאושרים יותר.

חברות קרובים קרובות, מכרות,סתם אנשים ברגיל? את מתעניינת בהם באמת והתקיעות היא רק הפן הזוגי?

נראה לי שזאת נק' מאוד חשובה.

אם הקשר שלך עם כולם שכלי אז לא מפתיע שגם בדייטים זה מה שיהיה כי זאת לכאורה את אבל

אם האובר שכליות מופיעה רק הפן הזוגי תבררי מה קורה שם. מה צריך לקרות או אלו תנאים צריכים להתקיים כדי לשחרר את המקום הזה.אולי יש פחד שחוסם?

עכשיו: אני לא בטוחה איך דייטים נראים אבל לדעתי הם לא אמורים להראות כמו ראיון באף שלב, זה מוזר, זה טכני וכמו שכתבת: זה קר.

אני לא מרגישה שהתאהבות היא חלק ממש קריטי(היא כיפית ברמה מסוימת ויכולה להכביד משלב מסוים) אני אישית מפתחת חיבה לאנשים די מהר ובאופן רנדומלי לחלוטין אז שוב קשה לי לומר שיש לי הרבה מה לתרום לך(אני סתם נהנית לחפור כנראה) ולפעמים החיבה הזאת מתפתחת לאהבה ואם זכינו אז לאהבה זוגית.

סוף חפירה וסליחה עליה: הרבה פעמים כשמסיימים את ההיכרות הטכנית(אפילו תוך כדי זה) יש דיבורים שונים וגלישה מנושא לנושא(אני רואה את זה המון בחיים שלי), אני כן מרגישה צורך לומר שלפעמים אני צריכה שישאלו אותי את השאלות הנכונות כדי שהשיחה תזרום

אני נוכחתי שזה רע בינתיים..

אם לא היה לי בחסד שמים סבב שני,שלישי ורביעי איתו לא הייתי יודעת בחיים את מי בחרתי אם הקשר היה מתמסד ח"ו...

צריך להתפלל חזק.

דברים קשים. אני כל כך מסכימה, צריך להתפלל!

אבל בכל זאת, התאהבות היא כוח שה' ברא. איך אפשר לומר שזה רע? אני מאמינה שכל כוח שה' טבע לנו בנפש בעל משמעות מעשית.

אבל מנסיון כואב, אהבה מעוורת. חד משמעית.

יותר נכון להגיד התאהבות מעוורת. בשלב הזה זו עדיין אינה אהבה.

@בלומה נאכט

מי שגילו את זה על בשרם לפחות הרוויחו את ההתפכחות, זה מה שקורה אחרי שמתחתנים בנישואים רגילים,שלא לדבר מה קורה כשמגלים גילויים מטלטלים,הרגשת ה'עבדו עלי'..

הכי מסכן לדעתי מי שנשאר בערפל התאהבות כשהקשר נחתך מהצד השני..זה באמת  מאוד מאוד קשה ..לא יעזור כלום אתה נשאר עם תחושה שמצאת את *ה*דבר שלא תמצא לו תחליף ומאוד קשה לפוגג את זה..סיוט.

זה לא ראיון בשום שלב!

זה בנאדם חדש, אנרגיות חדשות. תצאי איתו כדי להכיר אותו.

כשאת בוחרת אם לצאת איתו- כן, יש שכל. בין הפגישות הראשונות- גם שכל. יש לנו אותן שאיפות? יש בו דברים שמפריעים לי.... אני אוכל להסתדר עם זה? זה שווה את כל המכלול? תמיד עולות שאלות שכליות, אבל בחוויה הכללית הן לא אמורות לתפוס הרבה מקום. הן צצות אוטומטית בקצב שלהן

כשאת יוצאת תנסי להנות מזה כמה שאת יכולה בגבולות המותרים- איפה את אוהבת להסתובב? מה יעזור לך להרגיש בנוח? תדברי על דברים שאת אוהבת לעשות. וכן, תדברי גם רגש. כמה עשה לך טוב כשקרה לך ככה וככה... קצת ביאס אותך כשמישהו אמר לך היום ככה.. בטאקט, כן? לא לפתוח ישר את כל הלב, לאט לאט, בקצב שעושה לך טוב.

כשאת מספרת סיטואציות תוסיפי איך הרגשת, זה תורם המווווןןןןן לנוחיות שלך ולפתיחות של הקשר. וגם הצד השני מעריך את זה.

וגם, יכול להקל עלייך פשוט להגיד שלוקח לך זמן לפתוח את הלב והרגש, וככה את גם לא בלחץ מציפיות שאולי יש לצד השני, כי עדכנת אותו

 תודה על התגובה

האמת שאני קצת מתביישת להודות באיזו רמה התגובות כאן חידשו לי...

לדבר רגש = לתאר איך הרגשתי בסיטואציות מסויימות? אילו עוד דרכים יש? איך אני יכולה לגרום לו להתחבר, לגרום לו בעצמו לדבר רגש?

אני מרגישה שהצד השני ממש משקף את ההתנהלות שלי באופן כללי.

תשכחי שהוא בחור אם זה מסבך אותך

תדברי אל  ועם בנ"א.

תזכרי שהוא בחור.

הוא לא ידבר רגש ברמה שאולי את רוצה, אל תצפי לשחנשים ארוכים על כל נושא בעולם כמו עם חברות שלך.

אני חושבת שמה שהכי מנרמל את הציפיות זה לדבר עם מישהי נשואה, ולהבין שגברים שלא מדברים הרבה רגש לא אומר שאין בהם רגישות אלייך, זה אומר שהם... גברים והם רגישים בטירוף פשוט בדרך שונה. ולפעמים מביעים אחרת רגש או מראים את זה אחרת ממה שהיית חושבת.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני נפתחת לאט, אני נורא שומרת על עצמי, אבל בדייטים צריך להעז.

אז כשסיפרתי על סיטואציה מסויימת הוספתי איך הרגשתי בה- זה היה יותר אימון בשבילי, לפתוח את הלב ואת עולם הרגש שלי למישהו זר, אחר, ועוד לגבר.

כשחושבים על זה זה מוזר, לגבר? באמת תמיד התרחקנו מהם. אבל החיבור הזה בין גבר לאישה זה הדבר הכי מתוק וקדוש שיש. ודווקא זה שזה לא בא טבעי הופך את זה לעוד יותר מיוחד. אנחנו צריכות להתאמץ, להראות את הלב שלנו, להבין שיכולים להיות מקרים בהם נפתח את הלב והצד השני יחסום אותנו. אבל זאת הדרך.

בהמשך כדי לפתח יותר אינטימיות מספרים על מקרים שלא היית מספרת לכל אחד, על תחושות שאת בדרך כלל לא משתפת. בזמן שנוח לך, כשאת מרגישה שאת רוצה יותר להתקרב, יותר להרגיש בטוחה בקשר, בלי לחשוש איך הוא יגיב לנושא הזה.

הרבה פעמים זה ממש לקפוץ למים.

תזדהי,תהיי אמפטית באמת, תראי את הטוב שבו,תני לגיטימציה והערכה למי ולמה שהוא.תהיי שם בלב. זה מה שמחבר.

אנחנו מתחברים למי שמתחבר אלינו.

לא רק להבין אותו בשכל.

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.