לא ידעתי שיש דבר כזהמבקש אמונה

שמעתי שיש בדור הזה זוגות שומרי מצוות שנשואים אבל לכל אחד יש בית משלו.

שדכן אמר לי שהוא מכיר אישית בחור ת"ח שחי בצורה כזאת. 

 

האמת, שזה הגיע אחרי שסתם דיברנו על זה אני וחבר

ואז שמנו לב שגם לאבות והאימהות הקדושים משום מה היה לכל אחד אוהל נפרד - ככה משמע מרש"י וגם הרד"ק שכותב שכן נהגו באותם ימים שלכל אחד היה אוהל משלו.

אז בכל אופן שאלתי בשביל הסקרנות עוד אנשים על מה דעתם על זה? (תמיד חשבתי שזה בוודאי נגד התורה)  ואמרו לי שאכן גם היום יש כאלה

 

מה דעתכם על זה? 

אולי זה אחלה דבר לאנשים מסויימים ורק לא עושים כי לא מקובל?

לאלאצעיר

האשה היא הבית. האיש גר באוהל האשה ("בבית").

כשיש יותר מאשה אחת אז יש אוהל \בית לכל אחת. 

מעיר, גם לאברהם אבינו לפי הגר היה אוהל נפרדמבקש אמונה

רש"י בפרשת לך לך על הפסוק "ויעתק משם ההרה וכו'.."

בית מדרש וכדו'לאצעיר
הבית היה תמיד עם האשה. אפשר אגב להוציא ולקבל כתובה על דבר כזה (ופחות מזה), אגב. 
הפירוש הזה מאיפה?מבקש אמונה

גם לפי דבריך, שלגבר יהיה בית נפרד שבו הוא לומד.. מה נפקא מינה

כמו היוםלאצעיר
בית מדרש, חדר עבודה אבל בסוף חוזרים הביתה.


הפירוש - מופיע במפרשים על אהלי רחל ולאה + דברים שבעל מתחייב לאשתו.. 

זה לא בדיוק לפי מה שהיה שםמבקש אמונה

הרד"ק כותב שרק כשהיו שוכבים יחד הגבר היה הולך אל אוהל האשה.

זה לשון הרד"ק על הפסוק "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. (בראשית כד,סז)

ויביאה - כשבאו לחברון , הכניסה באהל שרה אמו , שיהיה לה לאהל כמו שהיה לשרה; כי כן היה מנהג בימים ההם , להיות אהל לאיש בפני עצמו ולאשה בפני עצמה; וכשהיו שוכבים יחד , היה האיש בא אל אהל האשה , כמו שאמרה לאה: "אלי תבא" (בראשית ל , טז) , כלומר: אל אהלי; וכן מצאנו כשחפש לבן את התרפים , אמר "ויבא... באהל יעקב ובאהל לאה" וג' (בראשית לא , לג):

 

אשמח שתעלה את המקור עצמו שאתה מדבר עליו.. אני לא מכיר 

אתה בטוח שיש עניין שהגבר ואשה "יתחככו" אחד בשני מבוקר עד ערב גם בלי סיבה מיוחדת?

כותב בעל פה. אחפשלאצעיר
והרדק הזה באמת חידוש בשבילי. אבדוק. 
דווקא לא נשמע לי בעיה התמיהות שהעליתמבקש אמונה

יבשל לעצמו

ינקה לעצמו

(לא הבנתי מה רצית להגיד)

כמובן יהיו אצלה, אבל הוא גר קרוב מאד לא אי שם

ולמה שלא ישאר נאמן למען ה' 

אם לא היה ברורלאצעיר
זה נשמע נורא. בשביל מה מתחתנים? כדי להשאר לבד? 
כדי להביא ילדיםחדשכאן
איזו עוד סיבה יש לך? 🤔
נו ברור שהם נפגשים רוב הזמןמבקש אמונה

וכי חבר וחברה שגרים כל אחד אצל ההורים מרגישים לבד כי לא גרים יחד?!

 

מי שמרגיש לבד ככה ברור שזה לא מתאים לו. אני מתכוון למי שאוהב את המרחב הזה

לשאלתך - כן!!!!!!!לאצעיר
באמת שלא מבין אתכם.


אשה (ואיש) זה לא מכשיר להבאת ילדים, לכיף או סתם לסבבה. זו מהות אחת, יצירה אחת ואדם אחד.


(יכול להבין מקרי קיצון, אבל כשמם כן הם. בטח לא לכתחילה). 

אבל זה לא גורף, אצל חלק התשובה היא לאמבקש אמונה

הם יכולים להיות ביחד תמיד אבל יש כאלה שרוצים מרחב ולא תמיד להיות דבוקים.

 

אבל אם נלך לפי זה, אם נניח יש זוג שהחליט לחיות ככה זה נגד התורה? או פשוט פחות עבודת המידות שאולי גם ככה לא היו עומדים בזה

כל זוג יוצר את המרחב שלולאצעיר
צמוד יותר או פחות. אבל הבסיס הוא אחדות ובתוכה מוצאים את האיזון.


עצוב לי לשמוע שזו בכלל עולה בתור אפשרות, בטח אצל רווקים. 

ואם זה זוג שהאחדות הזאת קשה עליו מידי?מבקש אמונה

יוצרת מריבות סתמיות... אולי עדיף אחרת מאשר להתעקש על זה

כתבתי שיש מקרי קיצוןלאצעיר

אבל הבסיס של הבסיס של הבסיס הוא לחיות ביחד. שיעבדו על המידות.

בכלל חיי נישואין הם עבודה תמידית על המידות.


אם האפשרויות הן או גירושין או מה שתיארת - זה מקרה קיצון. 

רק לצייןמבקש אמונה

גם אני בדעתי קשה לי לעכל את זה ועוד לומר שזה לכתחילה... מסכים שזה נראה יותר כמו פיתרון למקרה קיצון

אבל עם זה אז מעניין מה היה שם אצל האבות

איך אפשר להשוות אוהללמה לא123

לדירה של כמה חדרים?

אוהל זהו מרחב אחד משותף, אין שום פרטיות ולכן היה לאישה עוד אוהל. היום אתה נכנס לחדר וסוגר דלת ויש לך פרטיות.

דירה זה כמו כמה אוהלים מחוברים

עריכה: בקטע של מקום משלך - זה דומהמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ח' באב תשפ"ג 00:25

אני חושב שאם הייתה הכוונה רק לפרטיות אז יכלו פשוט לעשות מחיצות

פה ממש בנו אוהל נפרד, אני מבין שזה ממש מקום אחר בשביל שיהיה מקום פרטי נפרד ולא רק להיות מכוסה מאחרים

נגד הכתובהלאצעיר
האשה יכולה לוותר (למיטב זכרוני) אבל בריא זה בטח לא. 
מה לשון הכתובה בעניין? מעניין לא זוכרמבקש אמונה
אחפש לךלאצעיר
לא זוכר כרגע אם מפורש שם או בחזל (יחד עם הוא בבגדו וכו') 
...מבקש אמונה

אני מחכה... אם לא תביא, אני מפיץ את הבשורה 😜

זה כנראה רק בנישואים שניים. לא בזוגות צעירים.פ.א.
אחת מאושיות המגזר הדת״ל חיה כך - בפרק ב׳פ.א.

אמילי עמרוסי ובעלה ישי הולנדר.

נכנסו לפרק ב׳ שלהם לאחר גירושין, ועם ילדים המשולבים במערכות החינוך בערים שונות.

...לאצעיר

א. לא מכיר "אושיות מגזר".

ב. גם אם היו כאלו, היא בטח לא היתה אחת מהם.

ג. ממש לא מישהי שהייתי לוקח ממנה דוגמא. 

כאילו כל אחד חי בעיר אחרת?מבקש אמונה
לא עוקב בדיוק…פ.א.

אך היא עצמה מדברת ומשתפת בהזדמנויות שונות בתקשורת.  

כל השבוע בד״כ בנפרד, נמצאים ביחד בד״כ בשבתות, ג’ים וחופשות.   

אה, הבנתי מדבריך ככה ממה שכתבת לגבי הילדיםמבקש אמונה
ההסבר פה שהבאת ממש בגלל צורך חיצוני לילדיםארץ השוקולד
ולא בגלל שזה התנהלות סבירה ומתאימה לזוג כזוג 
...נערך. טעותמבקש אמונהאחרונה
אולי בדיעבד זה פתרון לאנשים מסויימים שלא מוכניםנוגע, לא נוגע

להתחתן בלעדי זה.

אבל בעקרון הגמרא בעירובין דורשת על כגון זה "נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה".

וגם מבחינה מהותית זה לא שייך לדעתי.


לגבי האבות- ההוכחה שהבאת של הרד"ק מיעקב ולאה לא מוכרחת לדעתי.


כנראה האוהל היה כמו חדר ששם מנהלים את העניינים, כ"א בתחומו. וגם לאישה היו שפחות ולאיש עבדים, ולכן לא היה שייך אוהל אחד ענק לכולם.

ייתכן שבזמן האיסור היו ישנים בנפרד (אבל הגמרא לעיל אומרת את דבריה גם עליו).


וגם אם נניח שבזמן האבות זה היה ככה- מי שרוצה את זה היום זה לא בגלל שהוא רוצה ללכת בדרכי האבות.. סתם בא לו דיסטנס וקשר בע"מ או שהוא חושש מלהתמסר ולהיפגע (מן הסתם יש גם יוצאי דופן, אבל כשמם כן הם).

הוא הביא מאברהםלאצעיר
אני דווקא הבאתי מיעקב שהפוך. אין לי את המקור בשלוף אבל זו היתה תלונת ראובן על יעקב שעבר מאוהל רחל לאוהל בלהה. 
הראיה היא רק מהרד"ק על יצחק ורבקהנוגע, לא נוגע
מאברהם זו לא ראיה כי שם לא כתוב שישנו בנפרד (הרד"ק מקיש מיעקב ולאה ליצחק ורבקה וזה לא מוכרח)
התכוונתי יצחק. התבלבלתי.לאצעיר
אבל גם הרד"ק כתב ששכבו יחדמבקש אמונה
הוא מתכוון שכבו לא במובן של ישנו..נוגע, לא נוגע
(הראיה מלאה).
אולי הוא דווקא כן התכוון לזהמבקש אמונה

ואם ככה זה יסתדר, אחרת למה לפרש אותו בצורה של קושיה כזאת נגד הגמרא

נכוןנוגע, לא נוגע

(הוא יכול להסביר שהיה הבדל בין תקופת האבות לגמרא ודברי הגמרא הם אחרי שזה כבר המנהג).

 

חז"ל גם אומרים שראובן כעס על זה שיעקב הוציא מטתו מאוהל רחל אחרי פטירתה ונתן אותה באוהל בלהה במקום באוהל לאה. אז רואים שכן היו ישנים יחד גם בזמן האבות.

👍מבקש אמונה

(לגבי התירוץ בסוגריים, אני מבין שזה בדרך אפשר, אבל גם ככה זה יהיה קצת קשה להגיד שבזמן האבות לנשים לא היה צורך לשוחח עם הבעל בלילה.. 

מה נשתנה הלילה הזה וכו' עדיף את דברי הגמרא)

 

אם ככה יוצא לנו שגם מי שחי ככה חייב לישון עם אשתו? 

או רק שזה פחות טוב אם לא עושים את זה?

מן הסתם היה צורך אבל לא בטוח שמומש באופן הזהנוגע, לא נוגע
העולם היה שונה.


אני לא חושב שצריך להסתכל על זה כחובה או כרשות ראויה. זה צריך להיות חלק מהרצון של האדם. אם זה חסר יש כנראה חסימה כלשהי

אולי..מבקש אמונה

וודאי אני מסכים שזה אמור להיות חלק מהרצון שלנו בחיי נישואין 

אבל כדי לברר את נושא הדיון כרגע אני מסתכל מצד עיקר הדין. האם אדם רשאי לוותר על זה או לא

מבחינת בין אדם למקום הכוונה?נוגע, לא נוגע

כלומר האם במקרה ששניהם מסכימים זה בסדר?

לא נראה לי שיש בעיהנוגע, לא נוגע
אבל אני לא בר סמכא בעניין
אגב נראלי שזה גם מוכח מהפשטנוגע, לא נוגע

אני חושב שלאה ציפתה שאחרי שתלד כמה ילדים יעקב יאהב אותה יותר מרחל ויהיה בעיקר איתה- "הפעם ילווה אישי אליי כי ילדתי לו שלושה בנים" (אגב, צריך לשים לב להמשך הפסוק "על כן קרא (ולא קראה) שמו לוי". וכן לתהליך שעובר הקשר ביניהם שמתבטא בשמות שלאה קוראת לילדיה)- וראתה שזה לא קורה. כלומר מבינה עד כמה יעקב אוהב את רחל ועדיין מתלווה אליה. ומה הזמן של "ילווה"? בלילה כשהולכים לישון יחד. ברוב יום היו עובדים ולא נמצאים אחד ליד השני, וגם בזמן שהיו יחד זה היה עם עוד אנשים.

 

בתקופת האבות היתה מציאות חיים אחרת.פ.א.
של גבר הנשוי ליותר מאישה אחת.


אם גבר נשוי לכמה נשים, ואפילו בתימן זה היה מקובל עד לעלייתם ארצה עם הקמת מדינת ישראל, ברור שלכל אישה יש את הבית שלה, והילדים שלה, והגבר עובר בין הבתים.  


זה בדיוק מה שכתבתי..לאצעיר
שזה עצובהפי

לגבי הדוגמא שלך כן לאבות הקודשים היה גם כמה נשים.. והיום לא

זה לא רלוונטי 

לגבי התוכן, הערתי שגם לאברהם ושרה היה עוד לפני הגרמבקש אמונה
אני לא יודעת אם לזה התכוון הפותח,לגיטימי?

יש צורת חיים שנקראת "הורות משותפת".

בקצרה, גבר ואישה מחליטים להביא ילדים לעולם, בלי להקים משק בית משותף.

נכון שזה נפוץ יותר מחוץ לעולם הדתי, אבל שמעתי על אנשים דתיים שבחרו לחיות ככה - אנשים דתיים שמצאו את עצמם רווקים מזדקנים, והחליטו להביא ילדים יחד - והם מתחתנים מבחינה הלכתית, ומביאים ילדים באמצעות IVF וחולקים משמורת.

 

מעבר לזה, לא נכנסתי כאן לפרטי הדיון שהתנהל, אבל אני רוצה להדגיש נקודה אחת:

רש"י, רד"ק והאחרים לא ידעו איך התנהלו הדברים בתקופת האבות. ובכלל, חז"ל דרך המדרשים לא מנסים ללמד אותנו היסטוריה, אלא משהו עמוק יותר. אנחנו צריכים לנסות להבין מה המסר שהם רוצים להעביר לנו, וממש לא ללמוד מכך הלכה למעשה. כאנשי הלכה, אנחנו נוהגים לפי התושבע"פ ולא התורה שבכתב.

לא, התכוונתי לזוגיות לשם אהבה וכו'מבקש אמונה

רק שאותו זוג כנראה הגיע למסקנה שיותר טוב לו בתים נפרדים להיות יחד כל יום באותו בית.

 

לגבי ההבהרה: בדרך כלל רש"י מביא ממדרשים, והתנאים דבריהם - גם על התנ"ך - הם דברי אלוקים חיים (כמו שהוכחתי במקום אחר כאן בפורום בגמרא עצמה מוכח שהייתה להם רוח הקודש לכוון לאמת)

אבל בכל אופן, אני לא אומר שנלמד מהאבות ישירות מה עושים ומה לא... אבל בכללי אני מבין שאם הם עשו את זה כנראה שאין בזה פגם מהותי.  

זה הובא רק בדרך אגב, לא כדי להוכיח שצריך לחיות ככה אלא שהיו דברים מעולם

אם כך, זה מאוד תלוי בעיני מה המניע.לגיטימי?

אם זו דרך פרישות, זה נראה לי לא מתאים ולא שייך.

אם זה משהו טכני ולכן נאלצו לעשות פתרון כזה - זה אולי דרך הדרכה ליחידים, ורק במצבים מסוימים.

 

התאפקתי לא להגיב לך בשרשור ההוא, אבל אם כבר העלית את זה -

ההוכחה שלך די לוקה, כי הנחתום כאן מעיד על עיסתו.

אם תרצה לשכנע גוי מאוסטרליה שלאמוראים היה רוח הקודש, מה שהבאת זה ממש לא משהו מספק. לך תוכיח שזה משהו אמיתי.

ותסתבך יותר כשתיתקל בגמרות שטועות מבחינה מדעית - לדוגמה, כינים ושבת.

לא כאן המקום לדון באיך מתמודדים עם הטעויות האלה, ואיך הן ייתכנו במסגרת רוח הקודש. אבל להגיד שזה דבר מוכח וברור - לא נראה לי המינוח הנכון.

 

אבל כן, רש"י מתבסס על המדרשים, והתנאים - ולכן היהדות שאנו מכירים אותה היא יהדות חז"לית. אם אברהם אבינו היה קם לתחייה היום, לא בטוח שהוא היה מכיר את העולם ההלכתי שלנו כפי שאנחנו מכירים אותו. גם חז"ל היו רחוקים אלפי שנים מהאירועים עצמם, ולא באים לתת לנו תיאור היסטורי של העבר.

אני לא מסכימה איתך לגבי זה שאם האבות עשו את זה כנראה שאין בזה פגם מהותי" - תראה לדוגמה את יעקב אבינו שנשא אחיות. או נניח השתיקה שלו אחרי מה ששמעון ולוי עשו. או אפילו ברמה הכי פשוטה, נושק לרחל כשפגש אותה - זה נורמה שלא מקובלת בכלל בעולם ההלכתי שלנו, ובמסורת (אאלט) מימי דוד המלך.

אוקיי.מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ז' באב תשפ"ג 19:11

עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ז' באב תשפ"ג 19:05

עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ז' באב תשפ"ג 19:04

עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ז' באב תשפ"ג 18:52

מזתומרת הנחתום מעיד על עיסתו?

את יוצאת מנקודת הנחה שיש מצב שהתנאים שיקרו כדי להצדיק את עצמם לגבי אליהו הנביא? 

או שמא אליהו הנביא שיקר?

חס וחלילה להגיד דבר כזה למי שמבין מי הם היו.  אני מדבר על פירושי חז"ל על התנ"ך לא על נושאים הלכתיים - בפירושים כן סומכים על מדרשים ולא ראיתי צדיק שאמר שהם היו רחוקים אז אין מה לסמוך על זה.  (דעתו של גוי מאוסטרליה לא מעניינת אותי שיבין קודם מי היו חז"ל ואז נדבר) 

אבל עזבי מעדיף להיכנס לזה זה לא הדיון זה יכול להיגרר לעוד ועוד

לאלגיטימי?

ושים לב, אנחנו לא מדברים על התנאים (הם לא מזכירים גילוי אליהו). ואשאיר את זה כאן.

 

אתה מפספס את הנקודה - חז"ל לא באים לתאר לנו מציאות היסטורית. הם באים להעביר לנו רעיון מסוים.

ולכן, בהקשר הזה, זה לא משנה לנו אם בפועל נמצא בחפירה ארכיאולוגית שלט של "ברוכים הבאים לאוהל יצחק אבינו" ושלט של "ברוכים הבאים לאוהל רבקה אימנו" - זה חסר משמעות, כי חז"ל בוחרים להגיד לנו משהו מסויים.

אבל זה נכון גם שבמדרשי חז"ל יש ראי לתקופה שבה הם חיים. הם לא פועלים בריק. המדרשים שהם דורשים באים להגיד דברים רלוונטיים לתקופה שבה הם חיים, ומתוך עולם המושגים שהם מכירים - ואם הם מתארים מציאות כזאת או אחרת, זה ממש לא אומר שאנחנו צריכים להתנהג כך היום. לכן יש לנו פוסקי הלכה בני דורינו.

 

לגבי מה נחשב פגם ומה לא, אקח דוגמה מימינו - ישנם סיפורים רבים על רבנים שעשו דברים בערב פסח, ואחרים הבינו מזה שיש הלכה להתנהג בדרך מסוימת. נניח סיפור על רב שקנה אסלה בערב פסח, ולכן החליטו שצריך להחליף אסלה. אבל כשהלכו ושאלו את הרב הזה, הוא אמר שזה ממש לא הלכה - האסלה התקלקלה והיה צורך לקנות אחת חדשה...

כלומר יש תמונה רחבה לכל דבר. וכשהמפרשים דנים איך זה ייתכן שיעקב אבינו נשא שתי אחיות - הם בעצם אומרים, יש כן משהו שלא בסדר, ואנחנו צריכים למצוא פתרון כדי להפוך את זה לבסדר (נגיד שרחל נפטרה בכניסה לארץ כדי להגיד שזה נכון לארץ ישראל ולא לחוץ לארץ. אבל לא עבר פרק זמן מאז שהם נכנסו לארץ ועד מותה?). אני חושבת שנקודת המבט צריכה להיות הפוכה - מי אמר שהנשיקה היתה אסורה אז? להשליך נורמות הלכתיות מאוחרות יותר על תקופות מוקדמות יותר זה שגוי.

אוקיי אני אענה בקצרהמבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ז' באב תשפ"ג 19:51

א. בקישור שהבאתי מובא בגמרא מקרים של כמה פירושים לגבי מקרא בתנ"ך ומסופר שהם פגשו את אליהו הנביא והוא אמר שכולם צדקו

 

ב. נכון חז"ל לא באו לספר סיפורים, אבל כן אומרים מה היה באמת כדי שנלמד מהסיפור מסר. 

עם השאר אני מסכים.  

בכל אופן את א' וב' נעזוב בצד.. הכי טוב.

 

ג. (קצת ארוך) אני חושב שזה לא דומה לרב שקנה אסלה או החליף שקית חלב משהו שאין בו בעיה או מצווה

פה מכיוון שהקב"ה שם את שמו על האבות הקדושים לכן יוצאים מנקודה שכל מעשה שלהם היה על פי האמת שהם ראו לנכון ושזה השלמות הרצויה לדעתם באותו רגע.

אז אני חושב שאם לגור בנפרד יש בו פגם מהותי בזוגיות שמא הם היו הולכים נגד מה שמקובל וגרים יחד.  אני כן יכול לקבל טענה שמה נכון פעם לא נכון להיום. 

אבל אשמח לקבל הסבר לזה.

אני לא מסכימה איתךלגיטימי?

"לכן יוצאים מנקודה שכל מעשה שלהם היה על פי האמת שהם ראו לנכון ושזה השלמות הרצויה לדעתם באותו רגע." - זה משפט שלא נכון לדעתי.

איך שלימדו אותי תנ"ך, כמובן עם פירושי חז"ל, ראשונים והלאה, יש ביקורת על דברים שהאבות עשו. לדוגמה, ירידת אברהם למצרים בשעת רעב, הברית שכרת עם אבימלך. יצחק והיחס לעשיו וכל הקטע עם גניבת הברכות על ידי יעקב.

 

מעבר לזה, אני חושבת שהציפיות שלנו מזוגיות מאוד שונות ממה שהיה פעם (ובפעם אני מתכוונת גם ללפני כמה מאות שנים). לדוגמה: אני לא חושבת שיש רב אחד שידריך אדם להגיד לאשתו העקרה שדורשת בנים - "התחת אלוקים אנוכי" כפי שאמר יעקב. אני לא חושבת שצריך ללמוד על זוגיות בימינו מתוך מה שעשו אבותינו (או לא עשו אבותינו והשתקפו בדברי חז"ל - ששוב, לא נותנים תיאור היסטורי, אלא באים להעביר לנו מסר כלשהו).

תנ"ך בגובה העיניים?לאצעיר

הסימן שאלה הוא לנימוס בלבד.

ברגע שמשתמשים בביטוי הזהלגיטימי?

זה מסגיר מאיזה בית מדרש מגיעים (שבעיני זה לא ראוי, כי זה מקטין ומזלזל)...

בכל מקרה, אני למדתי באמת מהבית מדרש האחר.

אבל בין כך ובין כך - אני לא מדברת על פרשנים בני דורינו - גם בפרשנים הקלאסיים ישנה ביקורת על מעשיהם של אבותינו.

וקשה לי להאמין שרב כלשהו, מכל תת מגזר, ידריך מישהו היום לענות בלשונו של יעקב אבינו. נכון, אפשר לפרש את הדברים בכל מיני צורות, וכאן נכנס המחלוקת בין הגישות השונות - אבל יש קונצנזוס, לדעתי, בהדרכה של הלכה למעשה מתוך זה.

גם הפרשנים לא למדו בגובה העינייםלאצעיר

ולא רואה טעם להמשיך בדיון הזה. הנקודה הובהרה.

שימי לב מה אמרתימבקש אמונה

לא אמרתי שכל מעשה שלהם היה מושלם, הרי כמו שכתבת בעצמך יש דיונים לגבי מעשים מסויימים אם הם היו נכונים

אלא "שכל מעשה שלהם היה על פי האמת שהם ראו לנכון ושזה השלמות הרצויה לדעתם באותו רגע"  בכל מקרה אם הייתה טעות זה בדקות גדולה מאד בשיקול דעת ולא כי יצר הרע

(על גניבת הברכות אני לא זוכר שיש ביקורת אבל נניח לזה)

 

 

אם כך, אז למה אתה יוצא מנקודת הנחהלגיטימי?

שצריך ללמוד הלכה למעשה מכל מעשה שלהם, ועוד יותר ממעשה שלא מפורש לחלוטין?

כימבקש אמונה

אחרי הכל מקובלנו שמעשיהם היו קדושים וטהורים וודאי, והביקורת הייתה רק על דברים שהיו בדקות מאד גדולה

אני חושב שאם היה בזה איזשהו דבר שראוי לביקורת חז"ל היו עומדים על זה

 

תגובה לשרשור ולתת-השרשור...ultracrepidam

1. שחררו. כל דבר שמותר לעשות, בעיני זה בסדר גמור לעשות כל עוד מדובר באדם בוגר ששוקל את מעשיו בתבונה.

 

2. האם באופן אישי הסגנון הזה נראה לי סביר? נראה לי ממש לא נוח. זה מאבד הרבה מהיתרונות המעשיים והמעלות של זוגיות. אם יש מישהו שבאופן ספציפי ככה עדיף לו, אז אני לא רואה בזה פסול, אבל כברירת מחדל זה לא סביר. רק העלויות של של בתים ותחזוקה שלהם זה כבר לא סביר.

 

3. ההנחה ש"תנ"ך בגובה העיניים" פסול בגלל שהוא כזה, והדרישה מכולם להסכים עם זה, נראית לי מוגזמת. אם יש בעיה עם גישה מסוימת, או גישה מסוימת נתפסת כאמונה קריטית, אז בהחלט יש מקום לציין את זה.

 

4. להעביר ביקורת על האבות נראה לי דבר מוזר. התורה לא פירטה את המעשים שלהם כרכילות, אלא כדי שנלמד מהם. נכון, יש מקומות שהתורה פירטה גם דברים שהיה עדיף לנהוג אחרת, וכך ראו זאת גם חז"ל. אבל צריך זהירות יתירה לפני שמאריכים את הרשימה הזאת. יש לנו מספיק דוגמאות איך לא להתנהג, לא צריך לחפש אותן אצל צדיקים.

 

5. האבות היו צדיקים ופעלו בצורה טובה באופן כללי. אני לא מכיר אדם שהיה מגרש את הבן שלו למדבר שהוא יכול למות בו, על אף שאברהם כן נהג כך. ולכן כשאנחנו לומדים ממעשי אבות צריך להבין מה נכון לחקות ואילו עקרונות נכון ללמוד, ולא ליפול מגמלים או לבקש מילדות לשאוב במקומך מים.

מסכים איתך לגמרי 👍מבקש אמונה
אני חושב שיש פה ערבוב של דבריםנוגע, לא נוגע

איסור נשיאת שתי אחיות זו לא נורמה הלכתית, כלומר זו לא דרשה של חז"ל מהפסוקים (או איסור דרבנן שהם גזרו) אלא פסוק מפורש.

וא"כ אם המדרש אומר שהאבות קיימו את התורה עולה השאלה איך זה מסתדר (אפשר כמובן לומר שהם קיימו את התורה במובן הרעיוני, והביטוי המעשי היה עם שינויים, אבל אם סוברים שהם קיימו את התורה גם מבחינה מעשית ממש, צריכים הסבר שיתפוס).

ועל זה הרמב"ן אומר שקיימו כאינם מצווים ועושים ורק בא"י (ברוב המצוות).

 

אני הכי בעד לימוד פשט, אבל צריך לזכור שהפשט בסיפורי האבות ובכלל בתורה זה לא הפשט של ימינו לא רק בגלל אורח חיים שונה וראש שונה וכו', אלא בגלל שהייתה אז השראת שכינה.

ככה גם פה- דברי חז"ל מבוססים על ההנחה שמתוך הדביקות של האבות בה' ומתוך ההבנה של התורה לא רק כאוסף חוקים שנלמדים בצורה שכלית אלא כמשהו מהותי ועצמי בקשר עם ה'- מן הסתם האבות ידעו את התורה. ודברי הרמב"ן מבוססים על הבנת הקשר בין מצוות לא"י (קשר שקיומו מוכח בצורה פשוטה בדברים ד,ה).

 

נשיקה לא הייתה אסורה אז. מה שהפריע למפרשים זה לא שהלכתית זה אסור אלא שלא מתאים ולא ראוי שמישהו (וק"ו יעקב) ינשק אישה שהוא לא מכיר. וגם מצד מה שהיה נהוג אז זה היה מוזר. כל זה עוד לפני ההלכה.

לכן ההסבר הפשוט הוא (על גבי הבסיס- שהיא הייתה ילדה או נערה, שהייתה גם קרובת משפחה שלו, ושהוא היה מבוגר בהרבה ממנה)- שהוא נישק אותה בראש (את ההלכה התירוץ הזה לא מיישב אז ברור שמה שהפריע להם זו לא ההלכה).

אין לי זמן (והאמת גם כח) עכשיולאצעיר
אבל רק מחזק שדבריך הרבה יותר קרובים לאמת מדברים אחרים שנאמרים כאן בנושא ואכמ"ל. 
מוסיף תגובה..מבקש אמונה

(כי כל עריכה רק מוסיפה שורות וגורמת להודעה להיות קשה יותר לקריאה)

 

מה שאת אומרת שלא בהכרח אפשר ללמוד משם מה פגם ומה לא..

אבל לגבי נשיאת שתי אחיות המפרשים עצמם התייחסו לזה ודנו האיך יתכן וכו' ואני חושב כנ"ל לגבי הנשיקה (שאגב, לא יודע מה היה שם) אולי כי היא הייתה קטנה והיה מותר? לא מקובל זה לא מעיד על פגם.

 

פה אני לא זוכר שמישהו התייחס לזה ושאל איך יכול להיות או משהו כזה.. נראה שזה עבר לכולם חלק

אני מבין מזה שאין פה פגם לא בזמנם ולא לאחר זמנם. 

וגם אם אלך לשיטתך שאולי זה לא באמת מה שהיה, בכל אופן יוצא לפי המפרשים שזה בסדר אם הם פירשו ככה על האבות בלי שום חשש

לתגובה לגופו של שרשור (סליחה על ריבוי התגובות)מבקש אמונה

לא כמובן לא התכוונתי מצד פרישות.

אני לא יודע מה כולם חושבים, רק עכשיו גיליתי שיש כאלה בכלל

אבל הבנתי שיש כאלה שהדרישה לחיות באותו בית קשה להם וזה מונע מהם להתחתן בכלל.  

אני לא מכירה זוגות כאלהחופשיה לנפשי
אני לא אומרת שאין, אני אומרת שמעולם לא הכרתי זוג כזה
לאנשים מסויימים זה יכול להיות פתרון טוב,בהחלט.שרת

למשל זוגות לפני גירושין שחושבים שהמרחק יעשה להם טוב

או בן זוג שיש לו בעיה שפוגעת (התקפי זעם למשל)בצד השני ובינתיים לא יודע איך להתמודד איתה באופן סביר בתנאי חיים צפופים.


זה חריג ורחוק מלהיות אידיאלי אבל אם אין ברירה או שהאפשרויות האחרות רעות יותר אפשר לנסות את דרך החיים הזאת, בשאיפה שזה יהיה זמני.

באופן כללי אם משהו מקובל על שני הצדדים ולא עוברים על איסור מפורש אז למה לא בעצם?

שמעתי על זה גםנפש חיה.

לענ"ד אי אפשר לבנות כך חיים לאורך זמן

בפרט לזוג צעיר

בפרט שרק בתחילת החיים המשותפים

בפרט שהאישה לא צריכה להרגיש רע

כי לבעלה נוח לגור בבית אחר

*ככה לא בונים זוגיות.*

מי שרוצה, שיערב לו

אבל

זה מאוד מאוד מאתגר

קשה לי להאמין שיהיה שם טוב

לא חושבת שאישה סטנדרטית

הייתה מסכימה להסדר כזה.

 

קל וחומר כשאנחנו מדברים על שמירת טהרה.

איזו צורה יש לחיים כאלה?

אישה נשואה לא צריכה ואסור לה שתרגיש פסולה או טמאה או אשמה שבגללה בעלה חי נפרד ממנה.

 

אני לא מדברת על מקרים של אנשים שעברו דברים בחיים ומתנהלים ככה בדיעבד.

 

...מבקש אמונה

ואם זה בתור התחלה עד שרואים שכיף יחד ועוברים לבית משותף..?

 

ולא הבנתי משהו

למה לדעתך זה בהכרח כי הגבר לא רוצה להיות איתה יחד? והאשה תרגיש שזה כי היא פסולה,טמאה וכו' וכו'?

לא הבנתי אבל למה לבחון קודם ורק אז לגור יחדנפש חיה.

הרי בכל מקרה עד שחיים ביחד לא באמת מכירים ולא באמת חווים את החיים המשותפים.


והתייחסתי לאישה כי אני חושבת שהיא יותר נפגעת מהחיים בצורה כזאת

בגלל שלפעמים הנטייה של האישה

היא להאשים את עצמה בה שקורה לה.


וגם שמעתי על מקרה של זוג

שבמקום לשמור על הרחקות

הגבר ישן בבית אחר.

זאת אומרת שהזוגיות לא ממש קיימת

במתכונת נורמלית.


בן אדם צריך לעבוד על המידות שלו

לטפח את הקשר עם אשתו

לפתח את העולם שלו ביחד איתה

להתעניין בה

להיטיב לה

לרצות בטובתה תמיד

ולהיות אחד הצדדים של הספינה הזאת.


לא לברוח מהתמודדות

בשום אופן.


זאת לא דרך

בעיניי לא דרכה של תורה.

אני חושבת שהיה כך המנהג באתיופיהלגיטימי?

שאישה נידה עובדת לגור בבית נידות. תמיד היה נשמע לי חוויה נוראה ואיומה, למרות שקראתי פעם משהו על זה שזה זמן של מנוחה והתעלות.

נכון. כך באמת נהגו באתיופיה.פ.א.

זה מחזק את העובדה שיש מנהגים והתנהגויות שהם נורמליים ומקובלים בחברה מסויימת, או שהיו מקובלים בעבר, באורח חיים מסויים, בתקופות אחרות - ולא מקובלים בחברה שלנו כיום, באורח החיים שלנו כיום.  

כל דבר נכון לזמן והמקום שלו.  


זה גם מתחבר למשפט האחרון של @ultracrepidam למעלה (״לא הייתי מבקש מילדה לשאוב לי מים״):

בעולם העתיק, וכמו שאפשר עד היום לראות לפעמים אצל שכנינו הבדואים בנגב, ובמדרונות מדבר יהודה כשיורדים מירושלים לים המלח - עדרי צאן יוצאים למרעה בהשגחת בנות צעירות.  לא מבוגרים ולא גברים.  

היום יש צינורות מים וברזי מים. אז היו בארות מים.  

ומי שדואג להשקייה, הם אותן רועות צאן.  

אבל אני לא מדבר על זמן נידה, אלא רק מטעמי נוחותמבקש אמונה

בכל דוגמאות הנ"ל שלא מקובל בימינו, כי אלו פעולות שהסברא נותנת שהן וודאי לא נוחות לצד אחד ונראות כהשתעבדות או זלזול באותו צד

 

לעומת זאת, גם היום יש זוגות שאוהבים ועדיין לא עברו לדירה משלהם.  אוהבים, יוצאים, מבלים... שניהם נהנים.

זה שלא מקובל לחיות בבתים נפרדים אחרי חתונה כנראה כי זה נראה כאילו לא רוצים להתמודד אבל לא כי זה השתעבדות באחד הצדדים. 

אז מה אם זה לא מקובל

אני לא מתכוון בתור בחינה אם כדאימבקש אמונה

אלא התחלה עם נחיתה רכה יותר למי שבשבילו החשש להתחיל בבית משותף גורם לו חשש עד כדי מניעה מלהתחתן

וזה מקל עליהם לרצות להיכנס לחיי נישואים בכלל.

 

אם נניח הם גרים קרוב ונפגשים הרבה וישנים יחד הרבה כשהיא רוצה או כשהוא רוצה - כמו חבר וחברה

עדיין היא תיפגע לדעתך?

זה אני לא יודעת, קטונתינפש חיה.
לדעתי זה שלב לפני גירושיןארץ השוקולד

או שלב שבו הם בוחנים זאת.

 

ומהאבות אין קושיה,

גם כי אוהל שונה מבית באופן מהותי וגם כי ליעקב למשל היו כמה נשים אז הגיוני שיהיה אוהל נפרד לכל אחת מהן והוא בנפרד כדי לא להגדיל קנאה.

אני מתכוון לזוגות שהתחילו ככה.מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ח' באב תשפ"ג 14:51

אתה מתכוון שהם בוחנים לאט לאט אם כדאי לעבור יחד? 

 

אבל אולי באמת יש כאלה כמו שאתה אומר לפני גירושין... אולי זה פיתרון כלשהו

שמעתי על זוגות שאחרי שלא הסתדרו יחד והתגרשו פתאום עכשיו הם חזרו להיות ביחד כשהם כל אחד במקומו. 

חשבתי לעצמי "רגע אולי זה היה הפיתרון שלהם".. אבל לא יודע, מתלבט אם זה מעשה שטן שיעשו איסור, או סימן שזה פיתרון

 

לגבי האבות, הערתי שגם לאברהם ושרה היה.

אבל לא באתי להגיד שזו קושיה אלא שהיו דברים מעולם, משמע זה לא בהכרח נגד התורה

מעניין, לא מכיר כאלהארץ השוקולד

הזוגות היחידים שאני שמעתי שעשו כך היו כאלה שזה היה שלב לפני גירושין.

 

אתה צודק שלאברהם ושרה היה, אבל לא נראה לי נכון להשוות בין אוהל לבית, זה צורת חיים אחרת שאנחנו פחות מכירים.

 

וכפי שאתה מעיר, כל אחד ומה שמתאים לו, אם שני בני הזוג רוצים אז אהלן וסהלן, אבל זה לא נשמע בריא ומתאים. (וכפי שהוער מקודם, על פניו אם צד אחד רוצה לחיות יחד אז זה עילה לגירושין.)

איך זה פתרון לפני גירושים?חושבת בקופסא

יכול להיות מצב שבו הם עוברים לגור בבתים נפרדים וזה משפר את הקשר שלהם?

הגיוני שזה שלב אחד מתוך תהליך הגירושים, אבל אני לא רואה איך הסידור הזה יכול לעזור לקשר יותר מאשר מגורים משותפים.

אולי..מבקש אמונה

אולי זה מוריד את המריבות על התנהלות הפרטית שיש לכל אחד בבית (אם זאת הבעיה שלהם)

כיוון שיודעים שלא חייבים להיות יחד ולסבול את זה לנצח אם זה לא יתוקן.

 

איך את מסבירה את זה שזוג נפרד כל אחד למקומו פתאום חוזרים להנות יחד?

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוגאחרונה

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfbאחרונה

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.