קשה לי להאמין...

זה לא שכל התפילות שלי אמיתיות ועוצמתיות תמיד... הרבה מן השפה ולחוץ בעיקר בגלל מה שכתבתי, אני מרגישה שממילא תפילותיי לא מתקבלות

מה שכן, אין באמת תשובה בעולם הזה שתצדיק את הצער וההיעדר, את הנחמה האמיתית ניתן למצוא רק בשכינה שתכניסי לביתך לעתיד לבוא כשתזכי להקים בית בעז"ה…

לפחות היה טעם לכל הסבל.. הייתי יודעת למה זה קורה, במה אני צריכה להשתפר או לחילופין הייתי יכולה להשלים עם המצב ולהתקדם...

חייבת רק לומר שאני גרושה ומחפשת זוגיות פרק ב כבר שנים אך גם ברווקות הראשונה לא הייתה קלה בכלל..

מה שאני עושה ברגעים כאלה ויש הרבה ,פשוט להאחז בידיעה שהוא יבוא ועם זאת כן להוועץ עם מדריכות זוגיות ללמוד עוד קצת על עולם הגברי ולעשות השתדלות ולצאת גם עם מי שלא עפתי עליו מההתחלה...

ולפעמים פשוט תתני לתחושה להיות ופשוט תתפללי מעומק הלב. אין לדעת למה ההיא כן ואת לא. .אל תכנסי לחשבונות שמיים..

מאחלת לך המון הצלחה וזיווג בקרוב מאוד.

אני כבר לא מנסה להיכנס לחשבונות שמים אבל אני ממש יכולה לראות, כשאני מתפללת על נושאים אחרים באותה דבקות אני מרגישה בחוש שה' שומע אותי, ואילו בנושא הזה הסתר מוחלט. אז איך אפשר שלא להתייאש ממצב כל כך מתסכל..

לדעתי תפסיקי להתפלל על זה למשך פרק זמן מסויים שתחליטי. אולי ה' לא רוצה שתתחתני עכשיו אלא שתתקדמי בתחומים אחרים שאחרי נישואין יהיה לך פחות זמן אליהם, תחומים שישפיעו על כל החיים שלך בהמשך.

אם בדברים אחרים את מרגישה בחוש שה' ובנושא הזה לא, זה אולי אומר שהוא דווקא שומע אותך ושאת לא שומעת אותו..

ולפעמים צריכים פשוט לתת זמן כדי להבין מה המסלול שה' מוליך אותנו בו ולמה אנחנו מתעכבים.

תודה רבה!!

נתת לי חומר משמעותי מאוד למחשבה...

שמח לשמוע..

בעז"ה שתזכי לבהירות הדרך, ושתגיעי לזיווג שלך מתוך שמחה ורעננות ולא מתוך באסה ויאוש

היו תקופות שהרגשתי ככה, שאני לא מבינה למה הקב"ה לא נותן לי כבר, ואני גם צעירה וגם הרבה זמן בשידוכים...

ב"ה כבר לא

אבל השתדלתי מעולם לא להשוות את עצמי לחברות ולנשים אחרות.  אני באמת מאמינה שגם זה שאני מצאתי את החצי שלי לא אומר שאני טובה יותר ממישהי אחרת, אלא שפשוט מצאתי אותו. הקב"ה החליט שזה הזמן שלנו עכשיו להיפגש.

וכנראה הקב"ה החליט שלפני זה לא יכולנו להיפגש. שזה לא היה מצליח, שזה לא היה מדויק.

עם כל החיפושים והשנים, אני מרגישה שמצאתי אותו בתקופה הכי מדויקת שיכולה להיות, כי ככה הקב"ה החליט. ובמבט לאחור, עם כל הקושי והכאב , זה היה שווה לחכות.

והיו רגעים שזה הגיע למצב שכבר באמת הפסקתי להתפלל על זה, באיזשהו מקום כעסתי על הקב"ה. והיו רגעים שהבנתי שזו המציאות שלי כרגע, וזה מה שהקב"ה נתן לי כרגע. ואחרי שניסיתי לכוון ולדייק ולחפש, פשוט הרפיתי, ונתתי לעצמי להיות. להנות מהרגע שעכשיו. אני עכשיו לבד- אז למה שלא אהפוך את זה לבסדר? כתבת שאת צעירה, ולכן אני כותבת ככה. אני מאמינה שבגיל מאוחר יותר זה יותר קשה להסתכל על הטוב שבמצב.

אני יודעת שזה משהו שקשה להפנים, כשאת לא חווה את זה בעצמך.

אתפלל בשבילך ובשביל כל מי שמחפש שתמצאו את החצי השני בעזרת ד' בקרוב ותרגישו איך הכול היה שווה❤️

אבל רק משהו אחד - אני לא יודע אם יש משהו שיכול להגיע שבשבילו הכל יהיה שווה.

יכול להיות משהו שינחם על השנים שעברו, אבל אין משהו שבשבילו מלכתחילה הייתי מחכה את השנים האלה (אילו היתה לי אלטרנטיבה סבירה)

מצד שני, הקב"ה לא שואל אותנו לאיזה משימה נישלח. ואם נשלחתי לזה, אני יכול רק להתפלל שזה יסתיים ואגיע אל המנוחה ואל הנחלה.

וכן, ההשלמה עם זה שזה הגורל/ייעוד/תיקון שלי, היא מרגיעה. היא נותנת משמעות לדרך - כי נועדתי לחפש ולא למצוא בקלות. היא רק לא מפצה על הדרך.

❤️

לוקחת לתשומת הלב...

תודה אמן!

אבל הזמן קצר כרגע, בעז"ה בהמשך.

בקצרה: 

רוב האנשים הם בסה"כ אנשים טובים עם מידות טובות. לכולנו יש נקודות שהם פחות חיוביות, ואני מאמינה ששאיפתו של כל אדם מאמין הוא לשפר את מידותיו כל הזמן.

לגבי מה הציפיות שלך ממראה, צריך לשאול האם את שואפת לאחוזון העליון, או שגם הרוב שנמצאים באמצע זה בסדר.

צריך לזכור שזוגיות ונישואין זה לא תחרות.

זה לא שיש מדד אובייקטיבי, ומי מהחברות שיש לה את הציון הכי גבוה במדד הזה מתחתנת ראשונה וכן הלאה.

העולם לא עובד בצורה מסודרת, הוגנת שוויונית.

צריך לדעתי לצאת מהמקום של 'מגיע לי' בגלל דברים אובייקטיבים כאלה ואחרים. ההשוואה לאחרים לא נראית לי נכונה ולא נראית לי מקדמת אותנו בכיוון הנכון.

זה שמישהי התחתנה לא אומר שהיא יותר טובה ממך, יותר מוצלחת ממך, יותר מאושרת ממך, יותר צדיקה ממך וכו' - אין שום קשר בין הדברים האלה.

זה פשוט לא נכון שצדיקים = נשואים, ורווקים הם ברמה רוחנית פחותה יותר. כל אדם עומד ברמה הרוחנית שלו, לא משנה אם הוא נשוי או רווק.

אני לא חושבת שנכון להתעסק בגלגולים קודמים. זה פשוט לא משהו שיש לנו הבנה והשגה בו.

אני חושבת שצריך להסתכל על התפילות יותר כמשהו שמשפיע עלייך מאשר משהו שמשפיע על הקב"ה - לא להתעסק בחשבונות שמיים, מה פתוח מה סגור - אלא איך אני נהיית מתוך זה אדם יותר רוחני ומדובק יותר בקב"ה.

אקשר לכמה תגובות שכתבתי לאחרונה בנושא:

מי אמר שלא מתייאשים? - לקראת נישואין וזוגיות

כן. - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא חושבת שזו תחרות, חברותיי הטובות ביותר כבר התחתנו ועוד בנות רבות מכיתתי לשעבר (לאחר שהיה ברור לכולן שאני מתחתנת ראשונה..)- וזה באמת לא מה שמזיז לי..

הנקודה היא מה יש בהן שהן טובות ממני לכאורה ולכן זכו להתחתן לפניי.

אבל כן אני מבינה מה שאת אומרת... 

ולהסתכל על התפילות כעל משהו שמשפיע עליי- זה מעניין. אבל אני לא מתפללת כדי לחדד את הרוחניות שלי, אלא כי אני רוצה שה' ישמע אותי וייתן לי את מבוקשי... זו המטרה שלי...

יש דברים שנראים לנו הגיוניים, שדברים צריכים להתנהל בצורה מסוימת - אבל הם לא.

העולם שלנו מתנהל בדרך של צדיק ורע לו, והתהיות על צורת ההתנהלות הזאת נמצאות כבר בתנ"ך.

אנחנו לא מסוגלים לתפוס איך עובדת צורת ההנהגה האלוקית.

וכמובן זו נקודה בסיסית באמונה - כי עדיין אנחנו יודעים לשאול את השאלות האלה, ואני בטוחה שבשלבים שונים של חייך הדברים העסיקו אותך באופן אישי, או שהמחנכות שלך התייחסו לזה (דברים כמו השואה, תינוקות שנפטרים וכו').

ובצורה שבה העולם שלנו מתנהל,

לא מתחתנים לפי סדר של מי טובה ממי.

מבחינתי, אני מחפשת מישהו שאני יכולה לבנות יחד איתו זוגיות טובה. זה לא שיש מקום מסוים של אנשים טובים, וכל אחת מאיתנו צריכה ללכת לקטלוג ולבחור עם מי לצאת. אז למה מפליא אותך שיש לך חברות שהן פחות ממך שהצליחו למצוא קודם?

מי שמתחתנת ראשונה היא לא יותר טובה ממי שמתחנת שנייה. או שלישית. או 22.

אנחנו לא מבינים איך הקב"ה מחליט לחלק את השפע בעולם, וגם לא את החוסר שפע.

אולי את צריכה לחשוב על ההגדרה - מה הופך אדם לטוב? אדם נשוי לא אומר שהוא אדם יותר טוב ממני.

לגבי התפילה, גם כאן יש עניין ללימוד רציני.

מי את חושבת שאת רוצה לכפוף את רצון ה' לרצונך? מי אמר שהוא רוצה לתת לך את מבוקשך?

- זו גם שאלה בסיסית באמונה, וצריך ללמוד ולהבין למה מתפללים, מה מטרת התפילה, מה אנחנו מאמינים לגבי התפילה (וכמובן שיש דעות שונות...).

הדבר שלענ"ד הוא הכי חשוב להתסכל על התפילות והעשיה בתור דבר שמקדם ולא חלילה פעולה ריקה שלא תתקבל.

תדמייני)מומלץ לנסות בבית)שאת נמצאת בטיפוס בבנין וכל תפילה מעלה אותך עוד קומה....

אמת,כשעולים הרבה קומות מתעייפים...אבל בקומה האחרונה נמצא הבית שלך....

אם היינו עוצרים בקומה אחרת ונכנסים זה לא הבית שלנו....

ולמה דוקא הקומה האחרונה?

כי המקום שלך הוא הכי גבוה.

הייתי אומר שממש חלילה מלתפוס את התפילות בתור דבר שלא נשמע או דבר ריק חלילה....

מהסיבה שהמחשבה שלנו היא פועלת לכן צריך להאמין בכל תפילה כדי שהברכה תחול...

ואני כותב את זה בתור רווק...

וחוזר שנית שתחושות הצער והקושי לגיטמיות ובכל זאת יש כאן מהלך שלם של הקב"ה זה מעבר להבנה שלנו ולא קשור דוקא לגלגולים שהיו....כי לא מחשבותי מחשבותיכם...

יצחק אבינו התחתן בגיל 40 האלשיך הקדוש(כמדומני)כותב שהטעם לכך שעד שלא נתנסה בניסיון העקידה לא היה ראוי לזכות ברבקה....

תודה על זה!

חידדת לי עניין שחשבתי עליו זמן מה...

יש פורום שלם על זה פה באתר. יש שם גם כלים פרקטיים.

אבל זה נכון במידה מסוימת. עניינים פעוטים מציפים לי את הנפש ברמות שאני כמעט לא יכולה לשאת.

לכן התקופה הזאת עבורי, היא ברמה מסוימת טראומטית...

פורום אנשים רגישים מאוד

לכותבות שם בטוח יהיה כלים שיעזרו לך לעבד את הסיטואציה עוד לפני הדייט.

ובאמת קיבלתי תגובות לעניין...

מדהים שיש בכלל פורום כזה

וממשיכים הלאה...

לגבי הטענות שהעלת - מספיק הכאב על החלל החסר, תראי אם את יכולה לעשות עבודה להוריד את זה ממך איכשהו, זה עוד מטען שהולך איתך..

'לפרוק אצל אדם אהוב ואוהב', אבל כרגע אלו שעונים על הגדרה זו עבורי הם בני משפחתי. ו'פריקות' מהסוג הזה משפיעות גם על בן השיח, באופן שבו אני לא מעוניינת...

חוץ מזה, לפעמים דווקא לפרט את מה שאני מרגישה גורם לי להרגיש עוד יותר גרוע, בעקבות תחושת חילול מסוימת... מאמינה שזה קשור גם לרגישות הגבוהה

אז אולי הכיוון של דחיפה קדימה ומילה טובה?

אבל זה כמו פלסטר

ואני לא עוצמת עיניים בשום שלב, אני תמיד מסתכלת על המצב בצורה ריאלית, והמצב לא מזהיר כמו שתיארתי..

ולהיות פתוחה להקשיב למסר.

בעלון 'השגחה פרטית' בר"ה היה סיפור מדהים על זה. (באמצע)

https://www.dirshu.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%92%d7%97%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%a6%d7%95%d7%99-%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%92-%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-122/

איזה סיפור!

אבל מדובר בהשגחה פרטית נוראה באמת... ומי אמר שאני בדרגה של לזכות לקבל מסר בצורה ברורה כל כך..

זה נתן לי רעיון לבקש ככה, וגם אצלי למחרת הבנתי מה ה' מבקש ממני. ברוך ה'. אני לא נותן עצה שלא התקיימה בי

תנסי ותאמיני, תהיי פתוחה להקשיב

ואם לא הבנת, תתפללי עוד יום ועוד יום, ותבקשי מסר ברור יותר

גם אם לא היית כותבת שאת רגישה מאוד

זה ניכר בין המילים שלך

לא, זה לא רק עונש על גלגולים קודמים. זה גם. אבל חשבונות שמים הם גדולים.. לא רק זה.

אני אומר לעצמי כל הזמן שהסיבה שזה נמשך עוד ועוד זה כי הקבה מזווג לפי מעשיו - אם אתה צדיק, גם היא תהיה צדיקה. והסיבה שזה מתעכב זה דווקא כי הוא כן שומע את התפילות שלי ורוצה שאני אתקדם עוד ועוד כדי שאני אהיה זכאי לאישה שהוא רוצה לתת לי. שהיא תהיה ככ מיוחדת שאני צריך לעבוד על עצמי עוד ועוד ועוד כדי שאני אהיה במדרגה שלה.

אהבתי...

זה מעניין מאוד אם זה ככה

יהיה טוב

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?