רציתי להניח את זה פה, באנונימי.
באלי לשפוך פה את הלב דלי
הוא עבר טלטלה כל כך גדולה בשבוע האחרון.
הוא הרגיש אהבה (בעיקר התאהבות גם) והרגיש המון רגשות ועכשיו בעיקר מרגיש געגוע עמוק וניתוק מהמציאות וצריך לחזור לתפקד.
מחר היא הציעה לי לנסוע איתה לקבר רחל
כל כך שמחתי על ההצעה כי זה מה שאני צריכה עכשיו בגדול. מקום לבכות בו. לבכות עליו.
וגם זה בא לי בטוב כי הכנתי את עצמי לזה שאולי כדאי שאסע מחר קצת ואברח מהחדר שלי, אניח את הדברים שיש לי בלב, קצת מחוץ לכותלי הבית.
ועמוס לי נפשית אבל אני כאילו כבר בחופש. חוץ מיום אחד בשבוע שאני עובדת ואני רוצה להפחית את הלחץ ממנו.
ובעיקר מרגישה געגוע לאדם שיכולתי להכיר אבל זה לא.
והשכל כל כך מבין את זה כבל הלב מותש ורוצה את זה בצורה פשוטה.
ומלא טלטלות אלוהים.
והבטחתי לאבא שאסע אליו השבוע אבל נראלי שאני לא מסוגלת
אמאלה כמה בלאגן יש לי בפנים.
למה הלב שלי מרגיש בכזאת עוצמה.
באלי לבכות חזק.
