נתחיל מההתחלה, ההתערבות הפוליטית היא זאת שהובילה לכל הבלאגן שבו אנחנו נמצאים.

מספר שבועות לפני פטירתו של הרב דורקמן התכנסו חמישה רבנים ושם סוכם על מועמדותו של הרב מיכה הלוי לריצה לתפקיד הרב הראשי. אלא שסמוטריץ' רצה שהמועמד יהיה מוסכם על קונצנזוס רחב והקים וועדה שכל מטרתה האמיתית היא להכשיר את מועמדותו של הרב מיכה. כאן הכל התחיל להשתבש.

קודם כל בא הרב יעקב אריאל וטען שהמציאות השתנתה ולכן יש אפשרות לשנות את החלטת וועדת החמישה (שכללה את הרב שפירא והרב דודקביץ, שמי שמעט מכיר יודע שהקרבה בין שלושת הרבנים היא גדולה מאוד ושלושתם פועלים יחד) . טענה חשובה להמשך. אבל שהכל מתחיל בחטא (ואני מדגיש שהכוונה היא להתערבות הפוליטית ולא חלילה לרבנים עכשיו(, אז זה גם ממשיך עקום וכל קרה שהוועדה החליטה במועמד אחר, בניגוד למה שהיה מצופה ממנה.

בינתיים הבחירות נדחו בשל המלחמה והבחירות לרשויות המקומיות, והרב אריאל החזיר את המנדט. זאת אומרת שהרב מיכה הציג שוב את המועמדות שלו, הוא בא מכוחה של אותה טענה 'המציאות השתנתה' ולכן אותו מסמך לא רלוונטי. אגב, זאת גם הסיבה שכעת, בסיבוב השני, הרב אריאל מצדד בריצה של הרב מיכה וקורא להצביע לו.

מאוד יכול להיות שהרב קלמן באמת הוא זה שיבחר ביום חמישי. אבל הבעיה בהתערבות הפוליטית זה שאם הרב מיכה יבחר (והוא בהחלט מועמד ראוי ות"ח גדול), במשך עשר השנים הקרובות מה שיזכרו לו שהוא לכוארה הפר הבטחה, וכל זה רק בגלל ההתערבות הפוליטית והניסיון הכושל ליצור וועדה עם מטרה ברורה.

עשו לרב מיכה עוול גדול, הבעיה שהרב הייחידי שמשלם את המחיר ולא מי שבחש מאחורי הקלעים ונכשל כישלון נחרץ.

ואני שוב אדגיש גם לסיום - כל הרבנים המועמדים היו ראויים, וגם כל הרבנים שישבו בוועדת הרבנים ובוועדת החמישה. הם לא הבעיה. הבעיה היא הבחישה הפוליטית במהלך.

לועדת הרבנים בראשות הרב יעקב אריאל.

הרב דרוקמן נפטר וזה טרף את הקלפים ושינה את מציאות. הרב דרוקמן היה גורם סמכות מאחדת שאנחנו מתמודדים אחרי לכתו עם החלל שנוצר. לפניו, רב אברום היה גם מעורב בהנהגה פוליטית והוא גם אחד שמאוד כבדו ולכן יצר קונצנזוס מסויים כי אם בצורה שונה.

בכל אופן, אחרי שהחליטו להקים ועדת רבנים מכל קצוות הקשת לא צריך להתחשב בהחלטה הישנה של חמשת הרבנים, אחרת למה בכלל להקים את הועדה החדשה. אי אפשר רק להנות מהטייטל של "מועמד שנבחר בהסכמה רחבה" בלי שהה שכמה תהיה באמת רחבה.

ומבחינתי שורש דבריך הבעת במילים הבאות -

"וכל קרה שהוועדה החליטה במועמד אחר, בניגוד למה שהיה מצופה ממנה"

מה זה "מה שהיה מצופה ממנה?? הרבנים שהיו בעלי זכות בחירה היו צריכים להיות בובות על חוט?? לא. אם אתה רוצה שהרוב יקבע אז צריך שכל אחד מהבוחרים יהיה עצמאי. אין מועמד מסויים שמצופה שייבחר. מי שהרוב רוצה (לפי שיטת הבחירות שקבעו לפי ההצבעה) היא מי שצריך לצפות אליו.

אמרו שלושה דברים מרכזיים -

א. עבר הרבה זמן מאז התאריך המקורי ודברים השתנו.

ב. החרדים לא יסכימו על מועמדותו של הרב כהנא.

ג. כבר נפרץ הסכר. אנשים ערערו על החלטת הרוב.

התייחסותי לדברים הנ"ל -

א. מה השתנה שגורם לכם להפוך את ההחלטה ולרוקן את המשמעות של כל התהליך? הציבור רוצה תשובות. יש צורך להתנהל בשקיפות מול הציבור. אם השתנה משהו, תגידו.

ב. זאת טענה ממשית בהחלט. היא צריכה לה לקח בחשבון לפני שמקימים ועדת רבנים מהקצה אל הקצה.

ג. דווקא בגלל זה צריך לחזק את בחירת הרוב ולא לתת למיעוט להשתלט ולגרום לשבר, אחרת מה עשינו??

הרב יעקב אריאל אמר שבדיעבד הוא לא היה מקים את הועדה. וזה מאוד מצער לשמוע. כי באמת אני לא מבין. אם היתה התחייבות צריכים ללכת איתה, גם אם זה לא הצעד הכי חכם. אחרת מה שווה ההתחייבות.

חס ושלום לחשוב כי הרב יעקב אריאל שיקר לציבור, הרב מאוד הדגיש כאשר הרב כהנא נבחר שזה לא סופי. ובכל זאת, זה מותיר טעם נפגם מאוד. 

בס"ד

זה בדיוק מה שאמרתי שהמציאות השתנתה. זה בסיס כל הטענה אחר כך גם של הרב מיכה הלוי לומר בממשך, ובצדק, שהמציאות שוב התשנתה ברגע שהבחירות נדחו והרב אריאל "החזיר את המנדט".

לגבי וועדת הרבנים - ברור שהרבנים לא היו בובה על חוט. וחזרתיצוהדגשתי שאין לי ביקורת עליהם. הם עשו את הבחירה שלהם והם בחרו מועמד ראוי מכל הבחינות. אבל לא הרבנים החליטו להקים וועדה, אלא היה משהו שרצה בהקמתה למטרותיו, והוא לא חישב נכון את התמונה - ונכשל. זה מה שגרם ליתר הדברים להמשיך עקום והביא אותנו למצב הנוכחי. שוב, לא הרבנים - הפוליטיקאי שהתערב.

אני מאוד מסכים איתך בתחושות שכל התהליך הותיר טעם פגום, ועל זה עיקר הזעקה שלי. כך לא שומרים על המוסד שהקים הרב קוק, בטח שכך לא מחזירים את האימון של הציבור הישראלי ברבנות הראשית.

לדעתי האישית, היה צריך להמשיך עם המועמדות של הרב כהנא (ואני חייב לציין שאני לא מכיר אותו כמו את מרבית המועמדים, למעט הרב קלמן בר). אבל הראשון להתנער ממנו ולא לתמוך בו היה אותו פוליטקאי שהקים את הוועדה שמינתה אותו. סמוטריץ' היה צריך לומר בפה גלוי ביום למחרת שהרב אריאל "החזיר את המנדט", שהוא בכל זאת תומך ברב כהנא, וזה לא קרה (אגב, תוצאות הבחירות מלמדות שככל הנראה אם הרב כהנא היה זוכה לתמיכה, הוא גם היה זוכה למירב הקולות ומתמנה לתפקיד).

ולכאן אני חותר.

הרבנים הם לא הסיפור. לא הוועדות, לא המועמדים ולא הרב אריאל. כל אחד מהם עשה את תפקידו, כפי שהיה מצופה ממנו. מי שלא עשה את המצופה ממנו, זה מי שבחש ונכשל, ומאוד יכול להיות שביום חמישי הקרוב הוא גם יגורש מהעיר וגם יאכל את הדגים המסריחים.

לא שמעתי מהרב יעקב אריאל סיבה ממשית ביחס למה השתנה.. הוא רק אמר שהמציאות השתנתה. אם כל עצם קיום הועדה נועד כדי להחזיר את אמון הציבור לרבנים אז מתבקשת שקיפות, במיוחד אם הרב מחליט בצעד דרמטי להחזיר את המנדט ולבטל את תוצאת הבחירות.

לא מבין למה הרב יעקב אריאל החזיר את המנדט. ושוב, אם מדובר בגלל שהיו מערערים על הבחירה, אז היה צריך לגעור בהם ולא להתחשב בהם.

בהחלט לסמוטריץ' יש אחריות כבדה ביחס לעניין ובאמת הוא בסוף מי שמכריע.

הרב מיכה לא היה מתמודד?

מהמכתב של הרב אריאל נראה שהוא מחזיר את המנדט דווקא בגלל שהרב מיכה התכוון להתמודד בכ"מ

אבל ברור שאם הבחירות היו מתקיימות במועדן, כל זה לא היה קורה.

מה השתנה במציאות מזה שהבחירות נדחו?

למה לדעתך הרב אריאל נאלץ להחזיר את המנדט?

בס"ד

1. הדחייה של הבחירות והרחקתן באופן מאוד משמעותי ממועד החלטת הוועדה.

2. העובדה שהשר עצמו שביקש את הוועדה, לא עמד מאחורי ההחלטה שלה (כמובן שאחרי ההחלטה הוא תמך בה, אבל ההדחייה אפשרה לו למסמס גם את זה).

2. יו"ר הועדה החזיר לו את המנדט וכך הכשיר חוקית את בחירתו במה שירצה. ליו"ר הועדה יש לא פחות אחריות ביחס לעניין הזה. הוא גם יכל לעמוד מאחורי החלטת הועדה ולא להעביר את המנדט. אחרי שהמנדט חזר אליו הוא כבר 'צדיק', עקרונית הוא יכול לעשות הכל וזה בחותמת הרבנות.

בס"ד

לא סגרנו את הדיון בשרשור המקביל?

(אם מבחינתך לא - אז כמובן שאגיב)

אני עומד על כך שהבעיה היא בשורש התהליך - אקטואליה וחדשות

אבל לא הבנתי איך כל התככים מסביב מורידים אחריות ממאן דהו

ואת זה כתבתי לך פה - אני לא נכנס לזה בכלל בכלל - אקטואליה וחדשות

ואז העברת נושא משום מה בתגובה לכך - אז זה אולי מסביר למה הרב קלמן בר נבחר - אקטואליה וחדשות (וממש אין לי עניין לדון לזכות מגזר ספציפי, אז ממש אין לי בעיה עם תוכן דבריך)

הרבה דברים השתנו: - אקטואליה וחדשות

בנוגע ל-2, זה נכון שהרב אריאל החזיר את המנדט, אבל גם הדגיש שהוועדה עומדת מאחורי ההחלטה שלה ואין בה שינוי. אבל כמו שאמרתי, עוד לפני כן סמוטריץ' היה יכול לפעול בקלות כדי למנוע מצב שבו המנדט חוזר אליו - והוא לא עשה את זה.

בנוגע ל1 - כל הסיבות הללו הן פוליטיות והיה גם ידוע מראש שהן יכול לקרות עוד לפני שהרב כהנא זכה בבחירות של הועדה. לפיכך, אין שום הצדקה שהסיבות ישנו את ההחלטה. כמו בהפרת נדרים שכדי למצוא פתח צריך להגיע מסקנה שהבנאדם לא נדר על דעת המקרה שקרה אז גם כאן. זה שסמוטריץ' רצה שהרב מיכה יבחר זה לא שהוא לא ידע שיהיה אפשרות אחרת. כנ"ל הרב אריאל, כנ"ל הרב מיכה.

2. זה לא משנה הדגש. בסוף הוא בעל שיקול דעת עצמאית וברצונו החופשי ובשיקול דעתו בהתאם לנסיבות הוא החליט מה שהחליט וצריכה להיות לזה סיבה טובה. אל תגלו על סמוטריץ' את זה. לחצים בכלל לא משנים מהבחינה העקרונית

הרי כל הדיל שנחתם מלכתחילה עם ש"ס (ולא כדאי להרחיב על הדיל הזה), הוא דיל פוליטי. משכך, ברור שהמנעים שישנו אותו הם פוליטיים כאלה ואחרים - ופה לא חסרים כאלה.

אגב, גם בנוגע למה שאתה אומר שהיה אפשר לשער שדברים כאלה יקרו, אז גם את זה היה אפשר למנוע. בכתבה של יאיר אטינגר בכאן חדשות על כינוס הוועדה, הוא מציין שם שהיא מתכנסת במקביל למאמצים של ש"ס לדחות את הבחירות, ולסמוטריץ' "היה דחוף להקדים אותה". אילו היה מחכה כמו דרעי ומורח את הזמן בהחלטה בין אחיו זצ"ל לרב דוד יוסף, אולי גם הוא היה נמנע מכישלון (הכתבה המדוברת -

בכל מקרה וודאי שהאחריות היא על סמוטריץ'. הרי הבטחת הבחירות שלו הייתה שהוא ידאג לרב ראשי ציוני דתי. גם בריאיון לקלמןליברמן לפני חודשיים (9.9, ו' אלול) הוא הסביר לשאלתו של קלמן ליבסקינד שהבבטחה היא לא מועמד כזה או אחר, אלא מועצד דתי. בפועל, שאנחנו רואים את תוצאות האמת, ניתן להעריך כמעט במאה אחוז שאילו "הדיל" היו תומכים ברב כהנא ומתווספים לקולות שהוא גם כך קיבל, הרי שהרב כהנא היה מנצח בפער גדול, כמעט כמו הרב יוסף.

בפועל הוא גם גרם לרב מיכה תחושה שיש לו מה להמשיך לרוץ, גם הפר החלטה, ולבסוף הפסיד את שניהם. 

"בפועל הוא גם גרם לרב מיכה תחושה שיש לו מה להמשיך לרוץ" 

מה זה גרם לרב מיכה?!

הרב מיכה הוא אדם עצמאי והוא החליט על דעתו עצמו ועליו האחריות הבלעדית ביחס למעשיו והחלטותיו (חז"ל הביעו את הרעיון הזה גם במשפט "אין שליח לדבר עבירה"). 

כל אחד וגזרת האחריות שלה ומה שמצופה ממנו ערכית להכריע.

וכן, תמוה ערכית למה הרב אריאל החליט מה שהחליט, וגם תמוה למה הרב מיכה המשיך לרוץ. ובכלל, כל הסיפור הזה תמוה. נבחר ברוב קולות זהו. פוליטיקה? לא על חשבון האמת והיושרה!

לא ביטלתי את זה שזה פוליטי. תעשו פוליטיקה לפי הגבולות גזרה. אבל אתם לא יכולים לעבור את גבולות הגזרה בגלל שיקולים פוליטיים.

אתה בעצם טוען - תעזבו את סמוטריץ' בשקט, הוא קיבל את המנדט חזרה מהרב אריאל והוא בחר לעשות עם זה מה שהיה לו נראה לנכון?

אני מבין נכון? זאת היושרה שעליה אתה מדבר?

ואני אדגיש שוב - אם הרב אריאל היה יודע שסמוטריץ' עומד מאחורי ההחלטה של הוועדה, הוא לא היה מחזיר את המנדט. אם לסמוטריץ' היה רצון כלשהו לכבד את הוועדה, הוא היה פועל בנושא עוד לפני כן והיה מונע את הגעת המכתב לעולם. אבל הוא לא עשה את זה, אלא להפך - היה לו מועמד שאיתו הוא הלך מהרגע הראשון וגרר אותו אחריו כל הדרך למטה.

סמוטריץ' פעל בצורה לא טובה, מסכים איתך בנוגע לזה במאתיים אחוז!

למה שזה יוריד את האחריות מהרב אריאל ביחס להחלטה התמוהה להעביר את המנדט לשר? למה זה יוריד את האחריות מהרב מיכה הלוי? 

שהוא מנהיג מפלגת הציונות הדתית בכנסת, ולא מנהיג המגזר הציוני הדתי.

שיתעסק בענייני משרדו ובעניינים פוליטיים אחרים, ואל יבחוש בקדירת הרבנות הראשית שאמורה להיות מחוץ לתחום עבורו.

הנזק שכבר הספיק לעשות הוא בלתי הפיך, ורק התחלנו.

אם המהלך של סמוטריץ היה מצליח, זה היה הישג ענק לכל התפיסות הדתיות שאינן חרדיות. במקום להגיד תודה או להסתכל בעין טובה, אתה יורק. 

הרי זה מה שקרה - 

בסבב א' לא היתה הכרעה בין שלושת המועמדים, אז יצא שרק הרב איגרא ירד והרבנים התאספו שוב לסבב ב'.

בסבב ב' הרבנים נאלצו לבחור רק בין הרב כהנא לרב מיכה הלוי והרוב (הלא גדול) היה לטובת הרב כהנא.

יאללה אני ישקיע בשבילך. אלה חברי ועדת הרב אריאל. ליד כל שם של רב אכתוב למי הוא מקורב והגיוני מאוד שהצביע עבורו. לא את כולם אני יודע אז רק מי שאני מכיר פחות או יותר אכתוב.

חברי הנשיאות

הרב יעקב אריאל (יו"ר) - הרב מיכה

הרב דוב ליאור - הרב איגרא

הרב זלמן מלמד

הרב אליהו בלומנצוויג - הרב כהנא

הרב דודי דודקביץ'

חברי הוועדה

הרב אשר אבידן

הרב איתן אייזמן - הרב כהנא

הרב שלמה אישון

הרב שמואל אליהו

הרב אחיה אמיתי

הרב חננאל אתרוג - הרב מיכה

הרב מנחם בורשטיין

הרב משה ביגל

הרב שלמה בן חמו

הרב יצחק בן שחר

פרופסור נריה גוטל

הרב  אבי גיסר - הרב כהנא

הרב ישעיהו יהודה גליק

הרב שמואל דוד

הרב דוד חי הכהן

הרב ראם הכהן - הרב כהנא

הרב זאב ויטמן - הרב כהנא

הרב יהושוע ויצמן - הרב כהנא

הרב שמעון כהן

הרב יוסף כרמל

הרב דוד דב לבנון -

הרב אליקים לבנון - הרב מיכה

הרב יגאל לוינשטיין - הרב מיכה

הרב יעקב מדן - הרב כהנא

הרב ישראל סמט

הרב מנחם פרל

הרב עמית קולא - הרב כהנא

הרב צבי קוסטינר

הרב אריה שטרן - הרב כהנא

הרב עמי שטרנברג

הרב יצחק שילת - הרב כהנא

הרב יצחק שליו

הרב יהושוע שפירא - הרב מיכה

קיצר, מתוך 37 רבנים, מהבנה האישית שלי לפחות 10 מתוכם תומכים בצורה מובהקת ברב כהנא.

להבדיל בין תומכי הרב מיכה הלוי והרב איגרא זה יותר מסובך, למרות שגם פה אפשר לנחש.

לא ספרתי אנשים שהיו נראים לי יכולים להיות או זה או זה, רק מובהקים.

אבל נראה שזה משהו שהפריע לו.

בעיקר כי גם אני (כמוך) הסקתי שבתחילה הוא הצביע לרב מיכה הלוי,

והנאמנות שלו לתוצאות בחודשים האחרונים היתה מצד כבוד הנבחרים (ושאינם), וכבוד הועדה,

למרות שכנראה לא הרב כהנא היה המועדף עליו.

"שני הנימוקים הללו, השכל הישר וכבוד התורה, לא עמדו בפני יצר הרע של הפירוד אשר פשה בקרב רבנים ועסקנים מתוך הציונות הדתית. יצר הרע הזה, גרם לקולות זעקה, אשר בסופו של דבר מציבים אותנו עם מתמודדים רבים, כאשר ברור לכל, שבמצב זה אין כל סיכוי למינוי רב ראשי ציוני. אם נישא עינינו לבורא עולם, ונחקור, על מה עשה ד' לנו כזאת? נגיע למסקנה, שבעיני הקב"ה, לא איכשר דרא.

הציבור הדתי לאומי, עם כל זכויותיו הרבות, אינו בשל ואינו ראוי להנהיג את התורה בארץ ישראל, לרומם את כבוד הרבנות, ולהעמיד מקרבו את המלך, "מאן מלכי רבנן".

אם יתעשתו כל הבוחשים בקדירה, וישכילו להבין שחרב איש ברעהו רק מפילה חללים, ויסלקו את היצר הרע מקרב מחננו, אולי יגיעו הדברים גם לפני כיסא הכבוד, ריבון העולם ומנהיגו, ונזכה לאחד כוחות, כפי רצונו יתברך, ומתוך כך ימלא הקב"ה את משאלתנו לטובה, ונמליך עלינו את מלך התורה והרבנות, רב ראשי אשר יקדש שם שמים בכל דרכיו."

בס"ד

אם כן, אז כבר הגבתי לך בטוויטר 😅

בלהוסיף מפלגות ששווה להצביע אליהן ולא חרא צרוף בלבד.

למה מפלגת משפט צדק לא ברשימת המפלגות?

מפלגת הפיראטים

מפלגת שרשר לאהבה ואחדות העם

לא מספיק טוב בכלל

לחבר הוא המליץ על ליברמן ורעמ...

הסקר הזה מוטה מאוד שמאלה,

יש אחד ימני יותר שדורש הבעת עמדה בשונה מזה שימליץ לך להצביע אייזנקוט אם אין לך דעה על כלום.

במי לבחור בבחירות 2026? מחשבון בחירות – ענו על 20 שאלות וגלו

הם אינם ביביסטים, אבל גם אינם שמאל... הלכו עם גוש השמאל אבל כמפלגות הם אינם שמאל...

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

הוא מזרחן, אבל לא איש משטרה, חוקר פורנזי וכיו"ב.

מה אכפת לך מי מציג אותן?

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

שמעתי מתלמיד חכם שהקים מיזם מסויים, שאחד הרבנים שהוא התייעץ איתו על ההקמה, התכנות וכו' אמר לו: "תדעו שהצלחתם, כשיקומו לכם מתחרים".

שנה אחרי שהם הקימו, ארגון רבנים נוסף הקים מיזם מקביל...

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

ממילא, הוא לא ירצה להצביע לקואליציה הנוכחית.

השאלה היא מה גודל הציבור הזה והאם הציבור הזה יעדיף את וינטר או את אייזנקוט או בנט או גנץ.

לדעתי וינטר צודק והוא יעבור

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.