נתחיל מההתחלה, ההתערבות הפוליטית היא זאת שהובילה לכל הבלאגן שבו אנחנו נמצאים.

מספר שבועות לפני פטירתו של הרב דורקמן התכנסו חמישה רבנים ושם סוכם על מועמדותו של הרב מיכה הלוי לריצה לתפקיד הרב הראשי. אלא שסמוטריץ' רצה שהמועמד יהיה מוסכם על קונצנזוס רחב והקים וועדה שכל מטרתה האמיתית היא להכשיר את מועמדותו של הרב מיכה. כאן הכל התחיל להשתבש.

קודם כל בא הרב יעקב אריאל וטען שהמציאות השתנתה ולכן יש אפשרות לשנות את החלטת וועדת החמישה (שכללה את הרב שפירא והרב דודקביץ, שמי שמעט מכיר יודע שהקרבה בין שלושת הרבנים היא גדולה מאוד ושלושתם פועלים יחד) . טענה חשובה להמשך. אבל שהכל מתחיל בחטא (ואני מדגיש שהכוונה היא להתערבות הפוליטית ולא חלילה לרבנים עכשיו(, אז זה גם ממשיך עקום וכל קרה שהוועדה החליטה במועמד אחר, בניגוד למה שהיה מצופה ממנה.

בינתיים הבחירות נדחו בשל המלחמה והבחירות לרשויות המקומיות, והרב אריאל החזיר את המנדט. זאת אומרת שהרב מיכה הציג שוב את המועמדות שלו, הוא בא מכוחה של אותה טענה 'המציאות השתנתה' ולכן אותו מסמך לא רלוונטי. אגב, זאת גם הסיבה שכעת, בסיבוב השני, הרב אריאל מצדד בריצה של הרב מיכה וקורא להצביע לו.

מאוד יכול להיות שהרב קלמן באמת הוא זה שיבחר ביום חמישי. אבל הבעיה בהתערבות הפוליטית זה שאם הרב מיכה יבחר (והוא בהחלט מועמד ראוי ות"ח גדול), במשך עשר השנים הקרובות מה שיזכרו לו שהוא לכוארה הפר הבטחה, וכל זה רק בגלל ההתערבות הפוליטית והניסיון הכושל ליצור וועדה עם מטרה ברורה.

עשו לרב מיכה עוול גדול, הבעיה שהרב הייחידי שמשלם את המחיר ולא מי שבחש מאחורי הקלעים ונכשל כישלון נחרץ.

ואני שוב אדגיש גם לסיום - כל הרבנים המועמדים היו ראויים, וגם כל הרבנים שישבו בוועדת הרבנים ובוועדת החמישה. הם לא הבעיה. הבעיה היא הבחישה הפוליטית במהלך.

לועדת הרבנים בראשות הרב יעקב אריאל.

הרב דרוקמן נפטר וזה טרף את הקלפים ושינה את מציאות. הרב דרוקמן היה גורם סמכות מאחדת שאנחנו מתמודדים אחרי לכתו עם החלל שנוצר. לפניו, רב אברום היה גם מעורב בהנהגה פוליטית והוא גם אחד שמאוד כבדו ולכן יצר קונצנזוס מסויים כי אם בצורה שונה.

בכל אופן, אחרי שהחליטו להקים ועדת רבנים מכל קצוות הקשת לא צריך להתחשב בהחלטה הישנה של חמשת הרבנים, אחרת למה בכלל להקים את הועדה החדשה. אי אפשר רק להנות מהטייטל של "מועמד שנבחר בהסכמה רחבה" בלי שהה שכמה תהיה באמת רחבה.

ומבחינתי שורש דבריך הבעת במילים הבאות -

"וכל קרה שהוועדה החליטה במועמד אחר, בניגוד למה שהיה מצופה ממנה"

מה זה "מה שהיה מצופה ממנה?? הרבנים שהיו בעלי זכות בחירה היו צריכים להיות בובות על חוט?? לא. אם אתה רוצה שהרוב יקבע אז צריך שכל אחד מהבוחרים יהיה עצמאי. אין מועמד מסויים שמצופה שייבחר. מי שהרוב רוצה (לפי שיטת הבחירות שקבעו לפי ההצבעה) היא מי שצריך לצפות אליו.

אמרו שלושה דברים מרכזיים -

א. עבר הרבה זמן מאז התאריך המקורי ודברים השתנו.

ב. החרדים לא יסכימו על מועמדותו של הרב כהנא.

ג. כבר נפרץ הסכר. אנשים ערערו על החלטת הרוב.

התייחסותי לדברים הנ"ל -

א. מה השתנה שגורם לכם להפוך את ההחלטה ולרוקן את המשמעות של כל התהליך? הציבור רוצה תשובות. יש צורך להתנהל בשקיפות מול הציבור. אם השתנה משהו, תגידו.

ב. זאת טענה ממשית בהחלט. היא צריכה לה לקח בחשבון לפני שמקימים ועדת רבנים מהקצה אל הקצה.

ג. דווקא בגלל זה צריך לחזק את בחירת הרוב ולא לתת למיעוט להשתלט ולגרום לשבר, אחרת מה עשינו??

הרב יעקב אריאל אמר שבדיעבד הוא לא היה מקים את הועדה. וזה מאוד מצער לשמוע. כי באמת אני לא מבין. אם היתה התחייבות צריכים ללכת איתה, גם אם זה לא הצעד הכי חכם. אחרת מה שווה ההתחייבות.

חס ושלום לחשוב כי הרב יעקב אריאל שיקר לציבור, הרב מאוד הדגיש כאשר הרב כהנא נבחר שזה לא סופי. ובכל זאת, זה מותיר טעם נפגם מאוד. 

בס"ד

זה בדיוק מה שאמרתי שהמציאות השתנתה. זה בסיס כל הטענה אחר כך גם של הרב מיכה הלוי לומר בממשך, ובצדק, שהמציאות שוב התשנתה ברגע שהבחירות נדחו והרב אריאל "החזיר את המנדט".

לגבי וועדת הרבנים - ברור שהרבנים לא היו בובה על חוט. וחזרתיצוהדגשתי שאין לי ביקורת עליהם. הם עשו את הבחירה שלהם והם בחרו מועמד ראוי מכל הבחינות. אבל לא הרבנים החליטו להקים וועדה, אלא היה משהו שרצה בהקמתה למטרותיו, והוא לא חישב נכון את התמונה - ונכשל. זה מה שגרם ליתר הדברים להמשיך עקום והביא אותנו למצב הנוכחי. שוב, לא הרבנים - הפוליטיקאי שהתערב.

אני מאוד מסכים איתך בתחושות שכל התהליך הותיר טעם פגום, ועל זה עיקר הזעקה שלי. כך לא שומרים על המוסד שהקים הרב קוק, בטח שכך לא מחזירים את האימון של הציבור הישראלי ברבנות הראשית.

לדעתי האישית, היה צריך להמשיך עם המועמדות של הרב כהנא (ואני חייב לציין שאני לא מכיר אותו כמו את מרבית המועמדים, למעט הרב קלמן בר). אבל הראשון להתנער ממנו ולא לתמוך בו היה אותו פוליטקאי שהקים את הוועדה שמינתה אותו. סמוטריץ' היה צריך לומר בפה גלוי ביום למחרת שהרב אריאל "החזיר את המנדט", שהוא בכל זאת תומך ברב כהנא, וזה לא קרה (אגב, תוצאות הבחירות מלמדות שככל הנראה אם הרב כהנא היה זוכה לתמיכה, הוא גם היה זוכה למירב הקולות ומתמנה לתפקיד).

ולכאן אני חותר.

הרבנים הם לא הסיפור. לא הוועדות, לא המועמדים ולא הרב אריאל. כל אחד מהם עשה את תפקידו, כפי שהיה מצופה ממנו. מי שלא עשה את המצופה ממנו, זה מי שבחש ונכשל, ומאוד יכול להיות שביום חמישי הקרוב הוא גם יגורש מהעיר וגם יאכל את הדגים המסריחים.

לא שמעתי מהרב יעקב אריאל סיבה ממשית ביחס למה השתנה.. הוא רק אמר שהמציאות השתנתה. אם כל עצם קיום הועדה נועד כדי להחזיר את אמון הציבור לרבנים אז מתבקשת שקיפות, במיוחד אם הרב מחליט בצעד דרמטי להחזיר את המנדט ולבטל את תוצאת הבחירות.

לא מבין למה הרב יעקב אריאל החזיר את המנדט. ושוב, אם מדובר בגלל שהיו מערערים על הבחירה, אז היה צריך לגעור בהם ולא להתחשב בהם.

בהחלט לסמוטריץ' יש אחריות כבדה ביחס לעניין ובאמת הוא בסוף מי שמכריע.

הרב מיכה לא היה מתמודד?

מהמכתב של הרב אריאל נראה שהוא מחזיר את המנדט דווקא בגלל שהרב מיכה התכוון להתמודד בכ"מ

אבל ברור שאם הבחירות היו מתקיימות במועדן, כל זה לא היה קורה.

מה השתנה במציאות מזה שהבחירות נדחו?

למה לדעתך הרב אריאל נאלץ להחזיר את המנדט?

בס"ד

1. הדחייה של הבחירות והרחקתן באופן מאוד משמעותי ממועד החלטת הוועדה.

2. העובדה שהשר עצמו שביקש את הוועדה, לא עמד מאחורי ההחלטה שלה (כמובן שאחרי ההחלטה הוא תמך בה, אבל ההדחייה אפשרה לו למסמס גם את זה).

2. יו"ר הועדה החזיר לו את המנדט וכך הכשיר חוקית את בחירתו במה שירצה. ליו"ר הועדה יש לא פחות אחריות ביחס לעניין הזה. הוא גם יכל לעמוד מאחורי החלטת הועדה ולא להעביר את המנדט. אחרי שהמנדט חזר אליו הוא כבר 'צדיק', עקרונית הוא יכול לעשות הכל וזה בחותמת הרבנות.

בס"ד

לא סגרנו את הדיון בשרשור המקביל?

(אם מבחינתך לא - אז כמובן שאגיב)

אני עומד על כך שהבעיה היא בשורש התהליך - אקטואליה וחדשות

אבל לא הבנתי איך כל התככים מסביב מורידים אחריות ממאן דהו

ואת זה כתבתי לך פה - אני לא נכנס לזה בכלל בכלל - אקטואליה וחדשות

ואז העברת נושא משום מה בתגובה לכך - אז זה אולי מסביר למה הרב קלמן בר נבחר - אקטואליה וחדשות (וממש אין לי עניין לדון לזכות מגזר ספציפי, אז ממש אין לי בעיה עם תוכן דבריך)

הרבה דברים השתנו: - אקטואליה וחדשות

בנוגע ל-2, זה נכון שהרב אריאל החזיר את המנדט, אבל גם הדגיש שהוועדה עומדת מאחורי ההחלטה שלה ואין בה שינוי. אבל כמו שאמרתי, עוד לפני כן סמוטריץ' היה יכול לפעול בקלות כדי למנוע מצב שבו המנדט חוזר אליו - והוא לא עשה את זה.

בנוגע ל1 - כל הסיבות הללו הן פוליטיות והיה גם ידוע מראש שהן יכול לקרות עוד לפני שהרב כהנא זכה בבחירות של הועדה. לפיכך, אין שום הצדקה שהסיבות ישנו את ההחלטה. כמו בהפרת נדרים שכדי למצוא פתח צריך להגיע מסקנה שהבנאדם לא נדר על דעת המקרה שקרה אז גם כאן. זה שסמוטריץ' רצה שהרב מיכה יבחר זה לא שהוא לא ידע שיהיה אפשרות אחרת. כנ"ל הרב אריאל, כנ"ל הרב מיכה.

2. זה לא משנה הדגש. בסוף הוא בעל שיקול דעת עצמאית וברצונו החופשי ובשיקול דעתו בהתאם לנסיבות הוא החליט מה שהחליט וצריכה להיות לזה סיבה טובה. אל תגלו על סמוטריץ' את זה. לחצים בכלל לא משנים מהבחינה העקרונית

הרי כל הדיל שנחתם מלכתחילה עם ש"ס (ולא כדאי להרחיב על הדיל הזה), הוא דיל פוליטי. משכך, ברור שהמנעים שישנו אותו הם פוליטיים כאלה ואחרים - ופה לא חסרים כאלה.

אגב, גם בנוגע למה שאתה אומר שהיה אפשר לשער שדברים כאלה יקרו, אז גם את זה היה אפשר למנוע. בכתבה של יאיר אטינגר בכאן חדשות על כינוס הוועדה, הוא מציין שם שהיא מתכנסת במקביל למאמצים של ש"ס לדחות את הבחירות, ולסמוטריץ' "היה דחוף להקדים אותה". אילו היה מחכה כמו דרעי ומורח את הזמן בהחלטה בין אחיו זצ"ל לרב דוד יוסף, אולי גם הוא היה נמנע מכישלון (הכתבה המדוברת -

בכל מקרה וודאי שהאחריות היא על סמוטריץ'. הרי הבטחת הבחירות שלו הייתה שהוא ידאג לרב ראשי ציוני דתי. גם בריאיון לקלמןליברמן לפני חודשיים (9.9, ו' אלול) הוא הסביר לשאלתו של קלמן ליבסקינד שהבבטחה היא לא מועמד כזה או אחר, אלא מועצד דתי. בפועל, שאנחנו רואים את תוצאות האמת, ניתן להעריך כמעט במאה אחוז שאילו "הדיל" היו תומכים ברב כהנא ומתווספים לקולות שהוא גם כך קיבל, הרי שהרב כהנא היה מנצח בפער גדול, כמעט כמו הרב יוסף.

בפועל הוא גם גרם לרב מיכה תחושה שיש לו מה להמשיך לרוץ, גם הפר החלטה, ולבסוף הפסיד את שניהם. 

"בפועל הוא גם גרם לרב מיכה תחושה שיש לו מה להמשיך לרוץ" 

מה זה גרם לרב מיכה?!

הרב מיכה הוא אדם עצמאי והוא החליט על דעתו עצמו ועליו האחריות הבלעדית ביחס למעשיו והחלטותיו (חז"ל הביעו את הרעיון הזה גם במשפט "אין שליח לדבר עבירה"). 

כל אחד וגזרת האחריות שלה ומה שמצופה ממנו ערכית להכריע.

וכן, תמוה ערכית למה הרב אריאל החליט מה שהחליט, וגם תמוה למה הרב מיכה המשיך לרוץ. ובכלל, כל הסיפור הזה תמוה. נבחר ברוב קולות זהו. פוליטיקה? לא על חשבון האמת והיושרה!

לא ביטלתי את זה שזה פוליטי. תעשו פוליטיקה לפי הגבולות גזרה. אבל אתם לא יכולים לעבור את גבולות הגזרה בגלל שיקולים פוליטיים.

אתה בעצם טוען - תעזבו את סמוטריץ' בשקט, הוא קיבל את המנדט חזרה מהרב אריאל והוא בחר לעשות עם זה מה שהיה לו נראה לנכון?

אני מבין נכון? זאת היושרה שעליה אתה מדבר?

ואני אדגיש שוב - אם הרב אריאל היה יודע שסמוטריץ' עומד מאחורי ההחלטה של הוועדה, הוא לא היה מחזיר את המנדט. אם לסמוטריץ' היה רצון כלשהו לכבד את הוועדה, הוא היה פועל בנושא עוד לפני כן והיה מונע את הגעת המכתב לעולם. אבל הוא לא עשה את זה, אלא להפך - היה לו מועמד שאיתו הוא הלך מהרגע הראשון וגרר אותו אחריו כל הדרך למטה.

סמוטריץ' פעל בצורה לא טובה, מסכים איתך בנוגע לזה במאתיים אחוז!

למה שזה יוריד את האחריות מהרב אריאל ביחס להחלטה התמוהה להעביר את המנדט לשר? למה זה יוריד את האחריות מהרב מיכה הלוי? 

שהוא מנהיג מפלגת הציונות הדתית בכנסת, ולא מנהיג המגזר הציוני הדתי.

שיתעסק בענייני משרדו ובעניינים פוליטיים אחרים, ואל יבחוש בקדירת הרבנות הראשית שאמורה להיות מחוץ לתחום עבורו.

הנזק שכבר הספיק לעשות הוא בלתי הפיך, ורק התחלנו.

אם המהלך של סמוטריץ היה מצליח, זה היה הישג ענק לכל התפיסות הדתיות שאינן חרדיות. במקום להגיד תודה או להסתכל בעין טובה, אתה יורק. 

הרי זה מה שקרה - 

בסבב א' לא היתה הכרעה בין שלושת המועמדים, אז יצא שרק הרב איגרא ירד והרבנים התאספו שוב לסבב ב'.

בסבב ב' הרבנים נאלצו לבחור רק בין הרב כהנא לרב מיכה הלוי והרוב (הלא גדול) היה לטובת הרב כהנא.

יאללה אני ישקיע בשבילך. אלה חברי ועדת הרב אריאל. ליד כל שם של רב אכתוב למי הוא מקורב והגיוני מאוד שהצביע עבורו. לא את כולם אני יודע אז רק מי שאני מכיר פחות או יותר אכתוב.

חברי הנשיאות

הרב יעקב אריאל (יו"ר) - הרב מיכה

הרב דוב ליאור - הרב איגרא

הרב זלמן מלמד

הרב אליהו בלומנצוויג - הרב כהנא

הרב דודי דודקביץ'

חברי הוועדה

הרב אשר אבידן

הרב איתן אייזמן - הרב כהנא

הרב שלמה אישון

הרב שמואל אליהו

הרב אחיה אמיתי

הרב חננאל אתרוג - הרב מיכה

הרב מנחם בורשטיין

הרב משה ביגל

הרב שלמה בן חמו

הרב יצחק בן שחר

פרופסור נריה גוטל

הרב  אבי גיסר - הרב כהנא

הרב ישעיהו יהודה גליק

הרב שמואל דוד

הרב דוד חי הכהן

הרב ראם הכהן - הרב כהנא

הרב זאב ויטמן - הרב כהנא

הרב יהושוע ויצמן - הרב כהנא

הרב שמעון כהן

הרב יוסף כרמל

הרב דוד דב לבנון -

הרב אליקים לבנון - הרב מיכה

הרב יגאל לוינשטיין - הרב מיכה

הרב יעקב מדן - הרב כהנא

הרב ישראל סמט

הרב מנחם פרל

הרב עמית קולא - הרב כהנא

הרב צבי קוסטינר

הרב אריה שטרן - הרב כהנא

הרב עמי שטרנברג

הרב יצחק שילת - הרב כהנא

הרב יצחק שליו

הרב יהושוע שפירא - הרב מיכה

קיצר, מתוך 37 רבנים, מהבנה האישית שלי לפחות 10 מתוכם תומכים בצורה מובהקת ברב כהנא.

להבדיל בין תומכי הרב מיכה הלוי והרב איגרא זה יותר מסובך, למרות שגם פה אפשר לנחש.

לא ספרתי אנשים שהיו נראים לי יכולים להיות או זה או זה, רק מובהקים.

אבל נראה שזה משהו שהפריע לו.

בעיקר כי גם אני (כמוך) הסקתי שבתחילה הוא הצביע לרב מיכה הלוי,

והנאמנות שלו לתוצאות בחודשים האחרונים היתה מצד כבוד הנבחרים (ושאינם), וכבוד הועדה,

למרות שכנראה לא הרב כהנא היה המועדף עליו.

"שני הנימוקים הללו, השכל הישר וכבוד התורה, לא עמדו בפני יצר הרע של הפירוד אשר פשה בקרב רבנים ועסקנים מתוך הציונות הדתית. יצר הרע הזה, גרם לקולות זעקה, אשר בסופו של דבר מציבים אותנו עם מתמודדים רבים, כאשר ברור לכל, שבמצב זה אין כל סיכוי למינוי רב ראשי ציוני. אם נישא עינינו לבורא עולם, ונחקור, על מה עשה ד' לנו כזאת? נגיע למסקנה, שבעיני הקב"ה, לא איכשר דרא.

הציבור הדתי לאומי, עם כל זכויותיו הרבות, אינו בשל ואינו ראוי להנהיג את התורה בארץ ישראל, לרומם את כבוד הרבנות, ולהעמיד מקרבו את המלך, "מאן מלכי רבנן".

אם יתעשתו כל הבוחשים בקדירה, וישכילו להבין שחרב איש ברעהו רק מפילה חללים, ויסלקו את היצר הרע מקרב מחננו, אולי יגיעו הדברים גם לפני כיסא הכבוד, ריבון העולם ומנהיגו, ונזכה לאחד כוחות, כפי רצונו יתברך, ומתוך כך ימלא הקב"ה את משאלתנו לטובה, ונמליך עלינו את מלך התורה והרבנות, רב ראשי אשר יקדש שם שמים בכל דרכיו."

..

זה כמו לערבב בין בנט למפלגת מימד

כן,

א. הציטוט הבעייתי הפותח על חתן ביום אחרי חופתו שקם למניין ואמירה שזה לא הנורמה פחות חמור מההצעה שהנורמה שחתן יבטל מצוות עשה מן התורה של קריאת שמע בלילה של חתונתו?

דעה הזויה ומגוחכת שאולי מצדיקה לסגור את הספר שרב כתב כי היא מופיעה שם לדבריך?

ב. ביחס לשמירת נגיעה,

1. אני באמת לא יודע מה נאמר שם, אבל ברחובות רבים מלמדים את דעת מרן השולחן ערוך על נגיעה ואומרים שכל נגיעה אסורה ומתעלמים מדברי הש"ך ביורה דעה קנז סימן קטן י שרק נגיעה של חיבה אסורה.

האם עדיף למחוק רק דעות מקלות ולא דעות מחמירות?

התשבץ קטן משווה בין איסור להתיר אסור לאסור דבר מותר. (סימן תקכט)

2. שמירת נגיעה היא אכן אתגר, כמו שרואים מדי פעם פה בלנ"ו, האם נכון לתת במה לשיח של הקושי בנושא?

לא יודע.

3. האם מתן במה לקושי שבעניין בעייתי מהסיפור על רב חשוב שכמעט נכשל עם אורחות אצלו?

אולי הספר ההוא גם בעייתי.

ג. ביחס לחברות ארוכה לפני נישואין:

מה מגדיר זמן ארוך שממנו והלאה זה כבר לא לגיטימי להמשיך להיות חברים ולצאת וצריך כבר להתחתן?

יש רחובות שונים שיגידו דברים שונים.

ד. ביחס למגורים לפני נישואין לבדיקת התאמה,

ברור שאסור אבל לא סומך עליו שכך כתוב, מוזמן לחפש את הציטוט המדויק ולשלוח לי עם ההקשר שנבין אם אמת או שקר דיבר.

(הלכה מפורשת שאסור לקבל לשון הרע)

לא נותנים במה להסתה לעבור על ההלכה בעלון שבת שאנשים קוראים בבית כנסת. זה לא מקור ראשון.

לא דיברו שם על חברות ארוכה אלא על אישות לפני נישואים ומגורים משותפים.

כי ברור לך שכותב הכתבה שהבאת לא מבין מה הוא אומר ויש לו טענה של הבל?

2. הבנתי שמדובר בנגיעה של חיבה, אבל אני חושב שההתעלמות בחינוך אצלנו מדעות מקלות ביחס לנגיעה של חיבה חמור גם.

כלומר, הוא שיתף את הקושי שלו וקיווה שההלכה תשתנה, אבל האמירה ברורה שם שההלכה אינה כמוהו ולכן הוא רוצה שהיא תשתנה גם לדבריך.

3. אתה יודע מה באמת נכתב?

אולי תשלח לי, כי לא ראיתי וזה שמישהו אומר שמישהו אחר כופר לא אומר שהוא דובר אמת.

אם התבלבלת וכתבת נגיעה שאינה של חיבה. אז לא על זה נסוב העניין.

לא דיברתי על הסעיף הראשון כי לא על זה יצא הקצף.

הוא שיתף ורצה לומר שהוא מקווה שההלכה תתיר דבר לא מוסרי. זה כמו שיאמר "אני מקווה שרבני צוהר יתירו לי לשדוד בנק".

דרך עמק פסגות (כביש 4578) בין היישוב בית אל ליישוב פסגות
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, צמתים כמוקדי סיכון

מתחיל בצומת המשטרה הבריטית על כביש 60 ומסתיים בצומת גבעת כח על כביש 444 (קרוב לאלעד)
עובר ליד היישובים עטרת, נווה צוף (חלמיש), בית אריה, עופרים.
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, צמתים כמוקדי סיכון.

אני אסביר. אתמול בלילה הייתה לי שיחה מאוד ארוכה עם מקורב לחבר כנסת מהקואליציה. בין היתר הוא סיפר לי שיצא לו לנסוע בשבוע שעבר בצומת שדיברתי איתו עליה, שאני עובר בה מידי יום, שהיא מאוד פקוקה ועמוסה. הוא אמר לי שהוא גם נתקע בה, אבל מצד שני שהוא רואה שגם המאמצים הצליחו, והתחילו שם את הבנייה לרמזור והרחבת הצומת.

זה בדיוק הסיפור. לפני כמה חודשים שהייתי בכנס עם השרה מירי רגב, כשכולם קפצו לשרה, אני קפצתי על העוזר שלה ושאלתי אותו מתי יתחילו העבודות על הצומת הזאת. שראש המועצה פרסם פוסט על שדרוג כביש בקרבת מקום, הגבתי לו על אותה צומת ספציפית. ככה פועלים, לא נראה לי שרשור בפורום יעזור.

בסוף אנשים כאלה מחפשים את השם שלהם בגוגל עם מייל התראה כמו שאתה בטח יודע. לפעמים מספיק לאזכר את השם שלהם והם רואים או הנציגים שלהם רואים.

זה עדיין לא קרה...

למה לא מקדמים את הכפלת כביש הגישה 466 ליישוב בית אל?

"נעלמו לי ראשי הרשויות ביהודה ושומרון"

מרב מיכאלי מפקירה את תושבי יהודה ושומרון

בבית אל פנו לאבו מאזן: דבר עם מרב מיכאלי

אבל האמת היא שהוא לא עמוס, ויש כבישים יותר דחופים

דרך עמק פסגות (כביש מס' 4578) - קטע הכביש מעין תות לפסגות (מסתיים בצומת יחי"ש ציון)

אין תאורה, אין שוליים, סיבובים מסוכנים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון

אחד מהכבישים המסוכנים לנסיעה... במיוחד שרכב יכול להפתיע אותך באחד הסיבובים

שצריך לשדרג אותם?

מי שמכיר כבישים ביהודה ושומרון שצריך לשדרג אותם - שיכתוב כאן

כביש מסוכן, גם אם הוא נידח, חייב טיפול.

לא שאני הבנתי מה מטרת השרשור, אבל טענות לעניין בבקשה...

מה שצריך לעשות זה לחבר את בית אל ישירות לכביש 60. המרחק זה 300 מטר וצריך פשוט לעשות את זה ולהעביר את הש.ג למקום קצת יותר הגיוני על המפה.

אחרת, לדעתי זה מסוכן ליצור באינטרנט רשימה כזו מפורטת של מקומות שמועדים לפורענות. לא צריך לספק מודיעין גלוי חלילה.

אם אחרי אירועים כאלו נמשיך "להפטיר כאשתקד" (מ2 הצדדים!) המצב לא טוב.

הבעיה היא אחוז החסימה הגבוה, שגודע יצירתיות ויוזמה , בטענה ל"שריפת קולות".

מקוןה שיקרה הנס ויפחיתו אותו

כמו רשיון מונית או מכסת ביצים.

אלו הרגעים שאני מזמזם את שיר הסזון.

ככה זה ברוב המקרים, ולתשומת ליבך, גם מחדלי יוהכ לא הפילו את המערך...

לפי ויקיפדיה "תוצאותיהן (של בחירת תשל"ד, מיד לאחר המלחמה) הושפעו במידה רבה מהמלחמה, אם כי מלוא ההשלכות של המשבר ניכרו רק כעבור ארבע שנים בבחירות לכנסת התשיעית."

זו אמירה עדינה ומתחמקת, כי בחירות 1977 הושפעו בעיקר מפרשיות השחיתות שנחשפו אז והתאבדותו של השר אברהם עופר. (וגם זה לא הספיק, כי זה רק חצה את הקולות של המערך. המהפך האמיתי היה בכלל ב1982 כשהימין קיבל את מירב הקולות)

בקיצור, מה שהשפיע זה לא ממש המלחמה.

למרבה הצער - כי ימין הוא לא, לכל היותר, ימין תבוסתני שעושה את מה שהשמאל דורש ממנו. אבל כישורי המשחק של ביבי פועלים ניסים על קהל הבוחרים שלו, ואלה ימשיכו להצביע לו שוב ושוב, עד לפרישתו לגמלאות או לעולם שכולו טוב.

סמוטריץ אחרי כזה מלא עשיה אמיתית ולא דיבורים 69 ישובים ,כבישים ביוש, אחלה כלכלה ורוטמן מספר אחת של הרפורמה המשפטית סטרוק פשוט בנתה את יו"ש חוות, גבעות פשוט הכל ... ומילה שלי יש עוד שחקני מפתח שיצתרפו : 1) עופר וינטר 2) צביקה מור 3) בראלה קרומבי 4) ארז בינר רשימה חלקית ...

הימור אם מפת המפלגות נשארת ככה:

הליכוד:32-37

שס:9-11

יהדות התורה:8

הציונות הדתית:8-12

בן גביר:5-7

בנט:5-8

גנץ:8-15

לפיד:10-17

הדמוקרטים:11-16

ישר: 0-5

חדש תל:5

ראמ:5

בלד, המילואיניקים לא עוברים!

בס"ד

סמל ישוב זה אירוע חשוב, ואני ממש לא מזלזל בו. מצד שני אי אפשר להכניס תחת ההגדרה 'יישובים חדשים' את הישובים נריה (450 משפחות), לשם (700 משפחות), כרם רעים (200 משפחות) שבות רחל (150 משפחות) ויישובים נוספים.

יישובים חדשים, בהחלט יש, ב"ה. לא 69.

(ואגב, נא לא לכרוך ביחד את נושא החוות ואת נושא הגבעות. רק לפני פחות מחודש הסבירו לנו סמוטריץ' וסטרוק שזה לא אותו דבר ומה צריך לחזק ומה צריך לפנות)

הם בהחלט דוחפים ומעודדים את הקמת החוות והגבעות, לגמרי. תשאל את כל מי שנמצא שם.

מה שטענו שצריך לפנות זה מקומות בהם הבניה העצמאית, מעכבת את הבניה המסודרת שאמורה להיות הרבה יותר משמעותית.

(אין לי מושג מי צודק בוויכוח הספציפי על הפרטים באותו אירוע ומסכים לגמרי שהאירוע ההוא וההסברה סביבו היו אמורים להראות אחרת לגמרי).

גם באופן אישי אני לא רואה הבדל משמעותי בין החוות לבין הגבעות. אבל בשורה התחתונה, שהם הסבירו את המהלך, הייתה הפרדה ברורה בין החוות לבין הגבעות. צד אחד הוצג כמעשה פטריוטי בעוד לגבי הצד השני השתמשו במילים קשות יותר.