נתחיל מההתחלה, ההתערבות הפוליטית היא זאת שהובילה לכל הבלאגן שבו אנחנו נמצאים.

מספר שבועות לפני פטירתו של הרב דורקמן התכנסו חמישה רבנים ושם סוכם על מועמדותו של הרב מיכה הלוי לריצה לתפקיד הרב הראשי. אלא שסמוטריץ' רצה שהמועמד יהיה מוסכם על קונצנזוס רחב והקים וועדה שכל מטרתה האמיתית היא להכשיר את מועמדותו של הרב מיכה. כאן הכל התחיל להשתבש.

קודם כל בא הרב יעקב אריאל וטען שהמציאות השתנתה ולכן יש אפשרות לשנות את החלטת וועדת החמישה (שכללה את הרב שפירא והרב דודקביץ, שמי שמעט מכיר יודע שהקרבה בין שלושת הרבנים היא גדולה מאוד ושלושתם פועלים יחד) . טענה חשובה להמשך. אבל שהכל מתחיל בחטא (ואני מדגיש שהכוונה היא להתערבות הפוליטית ולא חלילה לרבנים עכשיו(, אז זה גם ממשיך עקום וכל קרה שהוועדה החליטה במועמד אחר, בניגוד למה שהיה מצופה ממנה.

בינתיים הבחירות נדחו בשל המלחמה והבחירות לרשויות המקומיות, והרב אריאל החזיר את המנדט. זאת אומרת שהרב מיכה הציג שוב את המועמדות שלו, הוא בא מכוחה של אותה טענה 'המציאות השתנתה' ולכן אותו מסמך לא רלוונטי. אגב, זאת גם הסיבה שכעת, בסיבוב השני, הרב אריאל מצדד בריצה של הרב מיכה וקורא להצביע לו.

מאוד יכול להיות שהרב קלמן באמת הוא זה שיבחר ביום חמישי. אבל הבעיה בהתערבות הפוליטית זה שאם הרב מיכה יבחר (והוא בהחלט מועמד ראוי ות"ח גדול), במשך עשר השנים הקרובות מה שיזכרו לו שהוא לכוארה הפר הבטחה, וכל זה רק בגלל ההתערבות הפוליטית והניסיון הכושל ליצור וועדה עם מטרה ברורה.

עשו לרב מיכה עוול גדול, הבעיה שהרב הייחידי שמשלם את המחיר ולא מי שבחש מאחורי הקלעים ונכשל כישלון נחרץ.

ואני שוב אדגיש גם לסיום - כל הרבנים המועמדים היו ראויים, וגם כל הרבנים שישבו בוועדת הרבנים ובוועדת החמישה. הם לא הבעיה. הבעיה היא הבחישה הפוליטית במהלך.

לועדת הרבנים בראשות הרב יעקב אריאל.

הרב דרוקמן נפטר וזה טרף את הקלפים ושינה את מציאות. הרב דרוקמן היה גורם סמכות מאחדת שאנחנו מתמודדים אחרי לכתו עם החלל שנוצר. לפניו, רב אברום היה גם מעורב בהנהגה פוליטית והוא גם אחד שמאוד כבדו ולכן יצר קונצנזוס מסויים כי אם בצורה שונה.

בכל אופן, אחרי שהחליטו להקים ועדת רבנים מכל קצוות הקשת לא צריך להתחשב בהחלטה הישנה של חמשת הרבנים, אחרת למה בכלל להקים את הועדה החדשה. אי אפשר רק להנות מהטייטל של "מועמד שנבחר בהסכמה רחבה" בלי שהה שכמה תהיה באמת רחבה.

ומבחינתי שורש דבריך הבעת במילים הבאות -

"וכל קרה שהוועדה החליטה במועמד אחר, בניגוד למה שהיה מצופה ממנה"

מה זה "מה שהיה מצופה ממנה?? הרבנים שהיו בעלי זכות בחירה היו צריכים להיות בובות על חוט?? לא. אם אתה רוצה שהרוב יקבע אז צריך שכל אחד מהבוחרים יהיה עצמאי. אין מועמד מסויים שמצופה שייבחר. מי שהרוב רוצה (לפי שיטת הבחירות שקבעו לפי ההצבעה) היא מי שצריך לצפות אליו.

אמרו שלושה דברים מרכזיים -

א. עבר הרבה זמן מאז התאריך המקורי ודברים השתנו.

ב. החרדים לא יסכימו על מועמדותו של הרב כהנא.

ג. כבר נפרץ הסכר. אנשים ערערו על החלטת הרוב.

התייחסותי לדברים הנ"ל -

א. מה השתנה שגורם לכם להפוך את ההחלטה ולרוקן את המשמעות של כל התהליך? הציבור רוצה תשובות. יש צורך להתנהל בשקיפות מול הציבור. אם השתנה משהו, תגידו.

ב. זאת טענה ממשית בהחלט. היא צריכה לה לקח בחשבון לפני שמקימים ועדת רבנים מהקצה אל הקצה.

ג. דווקא בגלל זה צריך לחזק את בחירת הרוב ולא לתת למיעוט להשתלט ולגרום לשבר, אחרת מה עשינו??

הרב יעקב אריאל אמר שבדיעבד הוא לא היה מקים את הועדה. וזה מאוד מצער לשמוע. כי באמת אני לא מבין. אם היתה התחייבות צריכים ללכת איתה, גם אם זה לא הצעד הכי חכם. אחרת מה שווה ההתחייבות.

חס ושלום לחשוב כי הרב יעקב אריאל שיקר לציבור, הרב מאוד הדגיש כאשר הרב כהנא נבחר שזה לא סופי. ובכל זאת, זה מותיר טעם נפגם מאוד. 

בס"ד

זה בדיוק מה שאמרתי שהמציאות השתנתה. זה בסיס כל הטענה אחר כך גם של הרב מיכה הלוי לומר בממשך, ובצדק, שהמציאות שוב התשנתה ברגע שהבחירות נדחו והרב אריאל "החזיר את המנדט".

לגבי וועדת הרבנים - ברור שהרבנים לא היו בובה על חוט. וחזרתיצוהדגשתי שאין לי ביקורת עליהם. הם עשו את הבחירה שלהם והם בחרו מועמד ראוי מכל הבחינות. אבל לא הרבנים החליטו להקים וועדה, אלא היה משהו שרצה בהקמתה למטרותיו, והוא לא חישב נכון את התמונה - ונכשל. זה מה שגרם ליתר הדברים להמשיך עקום והביא אותנו למצב הנוכחי. שוב, לא הרבנים - הפוליטיקאי שהתערב.

אני מאוד מסכים איתך בתחושות שכל התהליך הותיר טעם פגום, ועל זה עיקר הזעקה שלי. כך לא שומרים על המוסד שהקים הרב קוק, בטח שכך לא מחזירים את האימון של הציבור הישראלי ברבנות הראשית.

לדעתי האישית, היה צריך להמשיך עם המועמדות של הרב כהנא (ואני חייב לציין שאני לא מכיר אותו כמו את מרבית המועמדים, למעט הרב קלמן בר). אבל הראשון להתנער ממנו ולא לתמוך בו היה אותו פוליטקאי שהקים את הוועדה שמינתה אותו. סמוטריץ' היה צריך לומר בפה גלוי ביום למחרת שהרב אריאל "החזיר את המנדט", שהוא בכל זאת תומך ברב כהנא, וזה לא קרה (אגב, תוצאות הבחירות מלמדות שככל הנראה אם הרב כהנא היה זוכה לתמיכה, הוא גם היה זוכה למירב הקולות ומתמנה לתפקיד).

ולכאן אני חותר.

הרבנים הם לא הסיפור. לא הוועדות, לא המועמדים ולא הרב אריאל. כל אחד מהם עשה את תפקידו, כפי שהיה מצופה ממנו. מי שלא עשה את המצופה ממנו, זה מי שבחש ונכשל, ומאוד יכול להיות שביום חמישי הקרוב הוא גם יגורש מהעיר וגם יאכל את הדגים המסריחים.

לא שמעתי מהרב יעקב אריאל סיבה ממשית ביחס למה השתנה.. הוא רק אמר שהמציאות השתנתה. אם כל עצם קיום הועדה נועד כדי להחזיר את אמון הציבור לרבנים אז מתבקשת שקיפות, במיוחד אם הרב מחליט בצעד דרמטי להחזיר את המנדט ולבטל את תוצאת הבחירות.

לא מבין למה הרב יעקב אריאל החזיר את המנדט. ושוב, אם מדובר בגלל שהיו מערערים על הבחירה, אז היה צריך לגעור בהם ולא להתחשב בהם.

בהחלט לסמוטריץ' יש אחריות כבדה ביחס לעניין ובאמת הוא בסוף מי שמכריע.

הרב מיכה לא היה מתמודד?

מהמכתב של הרב אריאל נראה שהוא מחזיר את המנדט דווקא בגלל שהרב מיכה התכוון להתמודד בכ"מ

אבל ברור שאם הבחירות היו מתקיימות במועדן, כל זה לא היה קורה.

מה השתנה במציאות מזה שהבחירות נדחו?

למה לדעתך הרב אריאל נאלץ להחזיר את המנדט?

בס"ד

1. הדחייה של הבחירות והרחקתן באופן מאוד משמעותי ממועד החלטת הוועדה.

2. העובדה שהשר עצמו שביקש את הוועדה, לא עמד מאחורי ההחלטה שלה (כמובן שאחרי ההחלטה הוא תמך בה, אבל ההדחייה אפשרה לו למסמס גם את זה).

2. יו"ר הועדה החזיר לו את המנדט וכך הכשיר חוקית את בחירתו במה שירצה. ליו"ר הועדה יש לא פחות אחריות ביחס לעניין הזה. הוא גם יכל לעמוד מאחורי החלטת הועדה ולא להעביר את המנדט. אחרי שהמנדט חזר אליו הוא כבר 'צדיק', עקרונית הוא יכול לעשות הכל וזה בחותמת הרבנות.

בס"ד

לא סגרנו את הדיון בשרשור המקביל?

(אם מבחינתך לא - אז כמובן שאגיב)

אני עומד על כך שהבעיה היא בשורש התהליך - אקטואליה וחדשות

אבל לא הבנתי איך כל התככים מסביב מורידים אחריות ממאן דהו

ואת זה כתבתי לך פה - אני לא נכנס לזה בכלל בכלל - אקטואליה וחדשות

ואז העברת נושא משום מה בתגובה לכך - אז זה אולי מסביר למה הרב קלמן בר נבחר - אקטואליה וחדשות (וממש אין לי עניין לדון לזכות מגזר ספציפי, אז ממש אין לי בעיה עם תוכן דבריך)

הרבה דברים השתנו: - אקטואליה וחדשות

בנוגע ל-2, זה נכון שהרב אריאל החזיר את המנדט, אבל גם הדגיש שהוועדה עומדת מאחורי ההחלטה שלה ואין בה שינוי. אבל כמו שאמרתי, עוד לפני כן סמוטריץ' היה יכול לפעול בקלות כדי למנוע מצב שבו המנדט חוזר אליו - והוא לא עשה את זה.

בנוגע ל1 - כל הסיבות הללו הן פוליטיות והיה גם ידוע מראש שהן יכול לקרות עוד לפני שהרב כהנא זכה בבחירות של הועדה. לפיכך, אין שום הצדקה שהסיבות ישנו את ההחלטה. כמו בהפרת נדרים שכדי למצוא פתח צריך להגיע מסקנה שהבנאדם לא נדר על דעת המקרה שקרה אז גם כאן. זה שסמוטריץ' רצה שהרב מיכה יבחר זה לא שהוא לא ידע שיהיה אפשרות אחרת. כנ"ל הרב אריאל, כנ"ל הרב מיכה.

2. זה לא משנה הדגש. בסוף הוא בעל שיקול דעת עצמאית וברצונו החופשי ובשיקול דעתו בהתאם לנסיבות הוא החליט מה שהחליט וצריכה להיות לזה סיבה טובה. אל תגלו על סמוטריץ' את זה. לחצים בכלל לא משנים מהבחינה העקרונית

הרי כל הדיל שנחתם מלכתחילה עם ש"ס (ולא כדאי להרחיב על הדיל הזה), הוא דיל פוליטי. משכך, ברור שהמנעים שישנו אותו הם פוליטיים כאלה ואחרים - ופה לא חסרים כאלה.

אגב, גם בנוגע למה שאתה אומר שהיה אפשר לשער שדברים כאלה יקרו, אז גם את זה היה אפשר למנוע. בכתבה של יאיר אטינגר בכאן חדשות על כינוס הוועדה, הוא מציין שם שהיא מתכנסת במקביל למאמצים של ש"ס לדחות את הבחירות, ולסמוטריץ' "היה דחוף להקדים אותה". אילו היה מחכה כמו דרעי ומורח את הזמן בהחלטה בין אחיו זצ"ל לרב דוד יוסף, אולי גם הוא היה נמנע מכישלון (הכתבה המדוברת -

בכל מקרה וודאי שהאחריות היא על סמוטריץ'. הרי הבטחת הבחירות שלו הייתה שהוא ידאג לרב ראשי ציוני דתי. גם בריאיון לקלמןליברמן לפני חודשיים (9.9, ו' אלול) הוא הסביר לשאלתו של קלמן ליבסקינד שהבבטחה היא לא מועמד כזה או אחר, אלא מועצד דתי. בפועל, שאנחנו רואים את תוצאות האמת, ניתן להעריך כמעט במאה אחוז שאילו "הדיל" היו תומכים ברב כהנא ומתווספים לקולות שהוא גם כך קיבל, הרי שהרב כהנא היה מנצח בפער גדול, כמעט כמו הרב יוסף.

בפועל הוא גם גרם לרב מיכה תחושה שיש לו מה להמשיך לרוץ, גם הפר החלטה, ולבסוף הפסיד את שניהם. 

"בפועל הוא גם גרם לרב מיכה תחושה שיש לו מה להמשיך לרוץ" 

מה זה גרם לרב מיכה?!

הרב מיכה הוא אדם עצמאי והוא החליט על דעתו עצמו ועליו האחריות הבלעדית ביחס למעשיו והחלטותיו (חז"ל הביעו את הרעיון הזה גם במשפט "אין שליח לדבר עבירה"). 

כל אחד וגזרת האחריות שלה ומה שמצופה ממנו ערכית להכריע.

וכן, תמוה ערכית למה הרב אריאל החליט מה שהחליט, וגם תמוה למה הרב מיכה המשיך לרוץ. ובכלל, כל הסיפור הזה תמוה. נבחר ברוב קולות זהו. פוליטיקה? לא על חשבון האמת והיושרה!

לא ביטלתי את זה שזה פוליטי. תעשו פוליטיקה לפי הגבולות גזרה. אבל אתם לא יכולים לעבור את גבולות הגזרה בגלל שיקולים פוליטיים.

אתה בעצם טוען - תעזבו את סמוטריץ' בשקט, הוא קיבל את המנדט חזרה מהרב אריאל והוא בחר לעשות עם זה מה שהיה לו נראה לנכון?

אני מבין נכון? זאת היושרה שעליה אתה מדבר?

ואני אדגיש שוב - אם הרב אריאל היה יודע שסמוטריץ' עומד מאחורי ההחלטה של הוועדה, הוא לא היה מחזיר את המנדט. אם לסמוטריץ' היה רצון כלשהו לכבד את הוועדה, הוא היה פועל בנושא עוד לפני כן והיה מונע את הגעת המכתב לעולם. אבל הוא לא עשה את זה, אלא להפך - היה לו מועמד שאיתו הוא הלך מהרגע הראשון וגרר אותו אחריו כל הדרך למטה.

סמוטריץ' פעל בצורה לא טובה, מסכים איתך בנוגע לזה במאתיים אחוז!

למה שזה יוריד את האחריות מהרב אריאל ביחס להחלטה התמוהה להעביר את המנדט לשר? למה זה יוריד את האחריות מהרב מיכה הלוי? 

שהוא מנהיג מפלגת הציונות הדתית בכנסת, ולא מנהיג המגזר הציוני הדתי.

שיתעסק בענייני משרדו ובעניינים פוליטיים אחרים, ואל יבחוש בקדירת הרבנות הראשית שאמורה להיות מחוץ לתחום עבורו.

הנזק שכבר הספיק לעשות הוא בלתי הפיך, ורק התחלנו.

אם המהלך של סמוטריץ היה מצליח, זה היה הישג ענק לכל התפיסות הדתיות שאינן חרדיות. במקום להגיד תודה או להסתכל בעין טובה, אתה יורק. 

הרי זה מה שקרה - 

בסבב א' לא היתה הכרעה בין שלושת המועמדים, אז יצא שרק הרב איגרא ירד והרבנים התאספו שוב לסבב ב'.

בסבב ב' הרבנים נאלצו לבחור רק בין הרב כהנא לרב מיכה הלוי והרוב (הלא גדול) היה לטובת הרב כהנא.

יאללה אני ישקיע בשבילך. אלה חברי ועדת הרב אריאל. ליד כל שם של רב אכתוב למי הוא מקורב והגיוני מאוד שהצביע עבורו. לא את כולם אני יודע אז רק מי שאני מכיר פחות או יותר אכתוב.

חברי הנשיאות

הרב יעקב אריאל (יו"ר) - הרב מיכה

הרב דוב ליאור - הרב איגרא

הרב זלמן מלמד

הרב אליהו בלומנצוויג - הרב כהנא

הרב דודי דודקביץ'

חברי הוועדה

הרב אשר אבידן

הרב איתן אייזמן - הרב כהנא

הרב שלמה אישון

הרב שמואל אליהו

הרב אחיה אמיתי

הרב חננאל אתרוג - הרב מיכה

הרב מנחם בורשטיין

הרב משה ביגל

הרב שלמה בן חמו

הרב יצחק בן שחר

פרופסור נריה גוטל

הרב  אבי גיסר - הרב כהנא

הרב ישעיהו יהודה גליק

הרב שמואל דוד

הרב דוד חי הכהן

הרב ראם הכהן - הרב כהנא

הרב זאב ויטמן - הרב כהנא

הרב יהושוע ויצמן - הרב כהנא

הרב שמעון כהן

הרב יוסף כרמל

הרב דוד דב לבנון -

הרב אליקים לבנון - הרב מיכה

הרב יגאל לוינשטיין - הרב מיכה

הרב יעקב מדן - הרב כהנא

הרב ישראל סמט

הרב מנחם פרל

הרב עמית קולא - הרב כהנא

הרב צבי קוסטינר

הרב אריה שטרן - הרב כהנא

הרב עמי שטרנברג

הרב יצחק שילת - הרב כהנא

הרב יצחק שליו

הרב יהושוע שפירא - הרב מיכה

קיצר, מתוך 37 רבנים, מהבנה האישית שלי לפחות 10 מתוכם תומכים בצורה מובהקת ברב כהנא.

להבדיל בין תומכי הרב מיכה הלוי והרב איגרא זה יותר מסובך, למרות שגם פה אפשר לנחש.

לא ספרתי אנשים שהיו נראים לי יכולים להיות או זה או זה, רק מובהקים.

אבל נראה שזה משהו שהפריע לו.

בעיקר כי גם אני (כמוך) הסקתי שבתחילה הוא הצביע לרב מיכה הלוי,

והנאמנות שלו לתוצאות בחודשים האחרונים היתה מצד כבוד הנבחרים (ושאינם), וכבוד הועדה,

למרות שכנראה לא הרב כהנא היה המועדף עליו.

"שני הנימוקים הללו, השכל הישר וכבוד התורה, לא עמדו בפני יצר הרע של הפירוד אשר פשה בקרב רבנים ועסקנים מתוך הציונות הדתית. יצר הרע הזה, גרם לקולות זעקה, אשר בסופו של דבר מציבים אותנו עם מתמודדים רבים, כאשר ברור לכל, שבמצב זה אין כל סיכוי למינוי רב ראשי ציוני. אם נישא עינינו לבורא עולם, ונחקור, על מה עשה ד' לנו כזאת? נגיע למסקנה, שבעיני הקב"ה, לא איכשר דרא.

הציבור הדתי לאומי, עם כל זכויותיו הרבות, אינו בשל ואינו ראוי להנהיג את התורה בארץ ישראל, לרומם את כבוד הרבנות, ולהעמיד מקרבו את המלך, "מאן מלכי רבנן".

אם יתעשתו כל הבוחשים בקדירה, וישכילו להבין שחרב איש ברעהו רק מפילה חללים, ויסלקו את היצר הרע מקרב מחננו, אולי יגיעו הדברים גם לפני כיסא הכבוד, ריבון העולם ומנהיגו, ונזכה לאחד כוחות, כפי רצונו יתברך, ומתוך כך ימלא הקב"ה את משאלתנו לטובה, ונמליך עלינו את מלך התורה והרבנות, רב ראשי אשר יקדש שם שמים בכל דרכיו."

אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.

אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.

הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.

אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.

למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו

בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם

אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת

אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן

יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.

שיהיה פה יותר טוב

פנימה והחוצה

פנימה

יותר הרמוניה בין גווני הציבור

החוצה

הגנה טובה יותר על הגבולות

לא אני

אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא

אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית

מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר

הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון 

שאנשים יעשו את העבודה שלהם

כן זה באמת ציפייה מוגזמת 

אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת

עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן

רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי 

זהו שמחתי לעזור כאן😁

כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.

חוץ מזה, יש לי את  הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.

עדיף לא להתעדכן באקטואליה

כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים

אם אני רוצה להתעדכן

זה דרך הכותרות של רוטר סקופים

זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות 

יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון

וגם כמות עדכונים יומית משתנה

בלבד

אבל אני לא כזה מעורה

אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:

[DNS] Private DNS for Android 11+ block ads natively

מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד  @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.

נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי... 

(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)

אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.

יש בווצאפ חדשות משמחות

קבוצה

חדשות משמחות

ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.

ואתה יודע איפה שרק היתה התראה

אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן

אם הטיל עבר בנתיב אחר.

צופר - צבע אדום

וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"

במקומות בהם לא היתה אזעקה.

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.

והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)

גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...

- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.

זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.

את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!

מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!

גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.

ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.