את הרב מיכה הלוי, אך אין הסבר מוצלח לזה שהוא היה צריך לרוץ... מאוד מקווה שמפאת כבודו הוא לא יבחר.
מוזר לי שלא רואים צורך להיות בשקיפות ביחס לציבור הרחב ולתת דין וחשבון ביחס למה שנעשה בכל התהליכים של הרבנות הראשית.
***בבקשה להגיב באופן מכבד
את הרב מיכה הלוי, אך אין הסבר מוצלח לזה שהוא היה צריך לרוץ... מאוד מקווה שמפאת כבודו הוא לא יבחר.
מוזר לי שלא רואים צורך להיות בשקיפות ביחס לציבור הרחב ולתת דין וחשבון ביחס למה שנעשה בכל התהליכים של הרבנות הראשית.
***בבקשה להגיב באופן מכבד
נתחיל מההתחלה, ההתערבות הפוליטית היא זאת שהובילה לכל הבלאגן שבו אנחנו נמצאים.
מספר שבועות לפני פטירתו של הרב דורקמן התכנסו חמישה רבנים ושם סוכם על מועמדותו של הרב מיכה הלוי לריצה לתפקיד הרב הראשי. אלא שסמוטריץ' רצה שהמועמד יהיה מוסכם על קונצנזוס רחב והקים וועדה שכל מטרתה האמיתית היא להכשיר את מועמדותו של הרב מיכה. כאן הכל התחיל להשתבש.
קודם כל בא הרב יעקב אריאל וטען שהמציאות השתנתה ולכן יש אפשרות לשנות את החלטת וועדת החמישה (שכללה את הרב שפירא והרב דודקביץ, שמי שמעט מכיר יודע שהקרבה בין שלושת הרבנים היא גדולה מאוד ושלושתם פועלים יחד) . טענה חשובה להמשך. אבל שהכל מתחיל בחטא (ואני מדגיש שהכוונה היא להתערבות הפוליטית ולא חלילה לרבנים עכשיו(, אז זה גם ממשיך עקום וכל קרה שהוועדה החליטה במועמד אחר, בניגוד למה שהיה מצופה ממנה.
בינתיים הבחירות נדחו בשל המלחמה והבחירות לרשויות המקומיות, והרב אריאל החזיר את המנדט. זאת אומרת שהרב מיכה הציג שוב את המועמדות שלו, הוא בא מכוחה של אותה טענה 'המציאות השתנתה' ולכן אותו מסמך לא רלוונטי. אגב, זאת גם הסיבה שכעת, בסיבוב השני, הרב אריאל מצדד בריצה של הרב מיכה וקורא להצביע לו.
מאוד יכול להיות שהרב קלמן באמת הוא זה שיבחר ביום חמישי. אבל הבעיה בהתערבות הפוליטית זה שאם הרב מיכה יבחר (והוא בהחלט מועמד ראוי ות"ח גדול), במשך עשר השנים הקרובות מה שיזכרו לו שהוא לכוארה הפר הבטחה, וכל זה רק בגלל ההתערבות הפוליטית והניסיון הכושל ליצור וועדה עם מטרה ברורה.
עשו לרב מיכה עוול גדול, הבעיה שהרב הייחידי שמשלם את המחיר ולא מי שבחש מאחורי הקלעים ונכשל כישלון נחרץ.
ואני שוב אדגיש גם לסיום - כל הרבנים המועמדים היו ראויים, וגם כל הרבנים שישבו בוועדת הרבנים ובוועדת החמישה. הם לא הבעיה. הבעיה היא הבחישה הפוליטית במהלך.
לועדת הרבנים בראשות הרב יעקב אריאל.
הרב דרוקמן נפטר וזה טרף את הקלפים ושינה את מציאות. הרב דרוקמן היה גורם סמכות מאחדת שאנחנו מתמודדים אחרי לכתו עם החלל שנוצר. לפניו, רב אברום היה גם מעורב בהנהגה פוליטית והוא גם אחד שמאוד כבדו ולכן יצר קונצנזוס מסויים כי אם בצורה שונה.
בכל אופן, אחרי שהחליטו להקים ועדת רבנים מכל קצוות הקשת לא צריך להתחשב בהחלטה הישנה של חמשת הרבנים, אחרת למה בכלל להקים את הועדה החדשה. אי אפשר רק להנות מהטייטל של "מועמד שנבחר בהסכמה רחבה" בלי שהה שכמה תהיה באמת רחבה.
ומבחינתי שורש דבריך הבעת במילים הבאות -
"וכל קרה שהוועדה החליטה במועמד אחר, בניגוד למה שהיה מצופה ממנה"
מה זה "מה שהיה מצופה ממנה?? הרבנים שהיו בעלי זכות בחירה היו צריכים להיות בובות על חוט?? לא. אם אתה רוצה שהרוב יקבע אז צריך שכל אחד מהבוחרים יהיה עצמאי. אין מועמד מסויים שמצופה שייבחר. מי שהרוב רוצה (לפי שיטת הבחירות שקבעו לפי ההצבעה) היא מי שצריך לצפות אליו.
אמרו שלושה דברים מרכזיים -
א. עבר הרבה זמן מאז התאריך המקורי ודברים השתנו.
ב. החרדים לא יסכימו על מועמדותו של הרב כהנא.
ג. כבר נפרץ הסכר. אנשים ערערו על החלטת הרוב.
התייחסותי לדברים הנ"ל -
א. מה השתנה שגורם לכם להפוך את ההחלטה ולרוקן את המשמעות של כל התהליך? הציבור רוצה תשובות. יש צורך להתנהל בשקיפות מול הציבור. אם השתנה משהו, תגידו.
ב. זאת טענה ממשית בהחלט. היא צריכה לה לקח בחשבון לפני שמקימים ועדת רבנים מהקצה אל הקצה.
ג. דווקא בגלל זה צריך לחזק את בחירת הרוב ולא לתת למיעוט להשתלט ולגרום לשבר, אחרת מה עשינו??
הרב יעקב אריאל אמר שבדיעבד הוא לא היה מקים את הועדה. וזה מאוד מצער לשמוע. כי באמת אני לא מבין. אם היתה התחייבות צריכים ללכת איתה, גם אם זה לא הצעד הכי חכם. אחרת מה שווה ההתחייבות.
חס ושלום לחשוב כי הרב יעקב אריאל שיקר לציבור, הרב מאוד הדגיש כאשר הרב כהנא נבחר שזה לא סופי. ובכל זאת, זה מותיר טעם נפגם מאוד.
בס"ד
זה בדיוק מה שאמרתי שהמציאות השתנתה. זה בסיס כל הטענה אחר כך גם של הרב מיכה הלוי לומר בממשך, ובצדק, שהמציאות שוב התשנתה ברגע שהבחירות נדחו והרב אריאל "החזיר את המנדט".
לגבי וועדת הרבנים - ברור שהרבנים לא היו בובה על חוט. וחזרתיצוהדגשתי שאין לי ביקורת עליהם. הם עשו את הבחירה שלהם והם בחרו מועמד ראוי מכל הבחינות. אבל לא הרבנים החליטו להקים וועדה, אלא היה משהו שרצה בהקמתה למטרותיו, והוא לא חישב נכון את התמונה - ונכשל. זה מה שגרם ליתר הדברים להמשיך עקום והביא אותנו למצב הנוכחי. שוב, לא הרבנים - הפוליטיקאי שהתערב.
אני מאוד מסכים איתך בתחושות שכל התהליך הותיר טעם פגום, ועל זה עיקר הזעקה שלי. כך לא שומרים על המוסד שהקים הרב קוק, בטח שכך לא מחזירים את האימון של הציבור הישראלי ברבנות הראשית.
לדעתי האישית, היה צריך להמשיך עם המועמדות של הרב כהנא (ואני חייב לציין שאני לא מכיר אותו כמו את מרבית המועמדים, למעט הרב קלמן בר). אבל הראשון להתנער ממנו ולא לתמוך בו היה אותו פוליטקאי שהקים את הוועדה שמינתה אותו. סמוטריץ' היה צריך לומר בפה גלוי ביום למחרת שהרב אריאל "החזיר את המנדט", שהוא בכל זאת תומך ברב כהנא, וזה לא קרה (אגב, תוצאות הבחירות מלמדות שככל הנראה אם הרב כהנא היה זוכה לתמיכה, הוא גם היה זוכה למירב הקולות ומתמנה לתפקיד).
ולכאן אני חותר.
הרבנים הם לא הסיפור. לא הוועדות, לא המועמדים ולא הרב אריאל. כל אחד מהם עשה את תפקידו, כפי שהיה מצופה ממנו. מי שלא עשה את המצופה ממנו, זה מי שבחש ונכשל, ומאוד יכול להיות שביום חמישי הקרוב הוא גם יגורש מהעיר וגם יאכל את הדגים המסריחים.
לא שמעתי מהרב יעקב אריאל סיבה ממשית ביחס למה השתנה.. הוא רק אמר שהמציאות השתנתה. אם כל עצם קיום הועדה נועד כדי להחזיר את אמון הציבור לרבנים אז מתבקשת שקיפות, במיוחד אם הרב מחליט בצעד דרמטי להחזיר את המנדט ולבטל את תוצאת הבחירות.
לא מבין למה הרב יעקב אריאל החזיר את המנדט. ושוב, אם מדובר בגלל שהיו מערערים על הבחירה, אז היה צריך לגעור בהם ולא להתחשב בהם.
בהחלט לסמוטריץ' יש אחריות כבדה ביחס לעניין ובאמת הוא בסוף מי שמכריע.
הרב מיכה לא היה מתמודד?
מהמכתב של הרב אריאל נראה שהוא מחזיר את המנדט דווקא בגלל שהרב מיכה התכוון להתמודד בכ"מ
אבל ברור שאם הבחירות היו מתקיימות במועדן, כל זה לא היה קורה.
מה השתנה במציאות מזה שהבחירות נדחו?
למה לדעתך הרב אריאל נאלץ להחזיר את המנדט?
בס"ד
1. הדחייה של הבחירות והרחקתן באופן מאוד משמעותי ממועד החלטת הוועדה.
2. העובדה שהשר עצמו שביקש את הוועדה, לא עמד מאחורי ההחלטה שלה (כמובן שאחרי ההחלטה הוא תמך בה, אבל ההדחייה אפשרה לו למסמס גם את זה).
2. יו"ר הועדה החזיר לו את המנדט וכך הכשיר חוקית את בחירתו במה שירצה. ליו"ר הועדה יש לא פחות אחריות ביחס לעניין הזה. הוא גם יכל לעמוד מאחורי החלטת הועדה ולא להעביר את המנדט. אחרי שהמנדט חזר אליו הוא כבר 'צדיק', עקרונית הוא יכול לעשות הכל וזה בחותמת הרבנות.
בס"ד
לא סגרנו את הדיון בשרשור המקביל?
(אם מבחינתך לא - אז כמובן שאגיב)
אני עומד על כך שהבעיה היא בשורש התהליך - אקטואליה וחדשות
אבל לא הבנתי איך כל התככים מסביב מורידים אחריות ממאן דהו
ואת זה כתבתי לך פה - אני לא נכנס לזה בכלל בכלל - אקטואליה וחדשות
ואז העברת נושא משום מה בתגובה לכך - אז זה אולי מסביר למה הרב קלמן בר נבחר - אקטואליה וחדשות (וממש אין לי עניין לדון לזכות מגזר ספציפי, אז ממש אין לי בעיה עם תוכן דבריך)
הרבה דברים השתנו: - אקטואליה וחדשות
בנוגע ל-2, זה נכון שהרב אריאל החזיר את המנדט, אבל גם הדגיש שהוועדה עומדת מאחורי ההחלטה שלה ואין בה שינוי. אבל כמו שאמרתי, עוד לפני כן סמוטריץ' היה יכול לפעול בקלות כדי למנוע מצב שבו המנדט חוזר אליו - והוא לא עשה את זה.
בנוגע ל1 - כל הסיבות הללו הן פוליטיות והיה גם ידוע מראש שהן יכול לקרות עוד לפני שהרב כהנא זכה בבחירות של הועדה. לפיכך, אין שום הצדקה שהסיבות ישנו את ההחלטה. כמו בהפרת נדרים שכדי למצוא פתח צריך להגיע מסקנה שהבנאדם לא נדר על דעת המקרה שקרה אז גם כאן. זה שסמוטריץ' רצה שהרב מיכה יבחר זה לא שהוא לא ידע שיהיה אפשרות אחרת. כנ"ל הרב אריאל, כנ"ל הרב מיכה.
2. זה לא משנה הדגש. בסוף הוא בעל שיקול דעת עצמאית וברצונו החופשי ובשיקול דעתו בהתאם לנסיבות הוא החליט מה שהחליט וצריכה להיות לזה סיבה טובה. אל תגלו על סמוטריץ' את זה. לחצים בכלל לא משנים מהבחינה העקרונית
הרי כל הדיל שנחתם מלכתחילה עם ש"ס (ולא כדאי להרחיב על הדיל הזה), הוא דיל פוליטי. משכך, ברור שהמנעים שישנו אותו הם פוליטיים כאלה ואחרים - ופה לא חסרים כאלה.
אגב, גם בנוגע למה שאתה אומר שהיה אפשר לשער שדברים כאלה יקרו, אז גם את זה היה אפשר למנוע. בכתבה של יאיר אטינגר בכאן חדשות על כינוס הוועדה, הוא מציין שם שהיא מתכנסת במקביל למאמצים של ש"ס לדחות את הבחירות, ולסמוטריץ' "היה דחוף להקדים אותה". אילו היה מחכה כמו דרעי ומורח את הזמן בהחלטה בין אחיו זצ"ל לרב דוד יוסף, אולי גם הוא היה נמנע מכישלון (הכתבה המדוברת -
בכל מקרה וודאי שהאחריות היא על סמוטריץ'. הרי הבטחת הבחירות שלו הייתה שהוא ידאג לרב ראשי ציוני דתי. גם בריאיון לקלמןליברמן לפני חודשיים (9.9, ו' אלול) הוא הסביר לשאלתו של קלמן ליבסקינד שהבבטחה היא לא מועמד כזה או אחר, אלא מועצד דתי. בפועל, שאנחנו רואים את תוצאות האמת, ניתן להעריך כמעט במאה אחוז שאילו "הדיל" היו תומכים ברב כהנא ומתווספים לקולות שהוא גם כך קיבל, הרי שהרב כהנא היה מנצח בפער גדול, כמעט כמו הרב יוסף.
בפועל הוא גם גרם לרב מיכה תחושה שיש לו מה להמשיך לרוץ, גם הפר החלטה, ולבסוף הפסיד את שניהם.
"בפועל הוא גם גרם לרב מיכה תחושה שיש לו מה להמשיך לרוץ"
מה זה גרם לרב מיכה?!
הרב מיכה הוא אדם עצמאי והוא החליט על דעתו עצמו ועליו האחריות הבלעדית ביחס למעשיו והחלטותיו (חז"ל הביעו את הרעיון הזה גם במשפט "אין שליח לדבר עבירה").
כל אחד וגזרת האחריות שלה ומה שמצופה ממנו ערכית להכריע.
וכן, תמוה ערכית למה הרב אריאל החליט מה שהחליט, וגם תמוה למה הרב מיכה המשיך לרוץ. ובכלל, כל הסיפור הזה תמוה. נבחר ברוב קולות זהו. פוליטיקה? לא על חשבון האמת והיושרה!
לא ביטלתי את זה שזה פוליטי. תעשו פוליטיקה לפי הגבולות גזרה. אבל אתם לא יכולים לעבור את גבולות הגזרה בגלל שיקולים פוליטיים.
אתה בעצם טוען - תעזבו את סמוטריץ' בשקט, הוא קיבל את המנדט חזרה מהרב אריאל והוא בחר לעשות עם זה מה שהיה לו נראה לנכון?
אני מבין נכון? זאת היושרה שעליה אתה מדבר?
ואני אדגיש שוב - אם הרב אריאל היה יודע שסמוטריץ' עומד מאחורי ההחלטה של הוועדה, הוא לא היה מחזיר את המנדט. אם לסמוטריץ' היה רצון כלשהו לכבד את הוועדה, הוא היה פועל בנושא עוד לפני כן והיה מונע את הגעת המכתב לעולם. אבל הוא לא עשה את זה, אלא להפך - היה לו מועמד שאיתו הוא הלך מהרגע הראשון וגרר אותו אחריו כל הדרך למטה.
סמוטריץ' פעל בצורה לא טובה, מסכים איתך בנוגע לזה במאתיים אחוז!
למה שזה יוריד את האחריות מהרב אריאל ביחס להחלטה התמוהה להעביר את המנדט לשר? למה זה יוריד את האחריות מהרב מיכה הלוי?
שהוא מנהיג מפלגת הציונות הדתית בכנסת, ולא מנהיג המגזר הציוני הדתי.
שיתעסק בענייני משרדו ובעניינים פוליטיים אחרים, ואל יבחוש בקדירת הרבנות הראשית שאמורה להיות מחוץ לתחום עבורו.
הנזק שכבר הספיק לעשות הוא בלתי הפיך, ורק התחלנו.
אם המהלך של סמוטריץ היה מצליח, זה היה הישג ענק לכל התפיסות הדתיות שאינן חרדיות. במקום להגיד תודה או להסתכל בעין טובה, אתה יורק.
הרי זה מה שקרה -
בסבב א' לא היתה הכרעה בין שלושת המועמדים, אז יצא שרק הרב איגרא ירד והרבנים התאספו שוב לסבב ב'.
בסבב ב' הרבנים נאלצו לבחור רק בין הרב כהנא לרב מיכה הלוי והרוב (הלא גדול) היה לטובת הרב כהנא.
יאללה אני ישקיע בשבילך. אלה חברי ועדת הרב אריאל. ליד כל שם של רב אכתוב למי הוא מקורב והגיוני מאוד שהצביע עבורו. לא את כולם אני יודע אז רק מי שאני מכיר פחות או יותר אכתוב.
הרב יעקב אריאל (יו"ר) - הרב מיכה
הרב דוב ליאור - הרב איגרא
הרב זלמן מלמד
הרב אליהו בלומנצוויג - הרב כהנא
הרב דודי דודקביץ'
הרב אשר אבידן
הרב איתן אייזמן - הרב כהנא
הרב שלמה אישון
הרב שמואל אליהו
הרב אחיה אמיתי
הרב חננאל אתרוג - הרב מיכה
הרב מנחם בורשטיין
הרב משה ביגל
הרב שלמה בן חמו
הרב יצחק בן שחר
פרופסור נריה גוטל
הרב אבי גיסר - הרב כהנא
הרב ישעיהו יהודה גליק
הרב שמואל דוד
הרב דוד חי הכהן
הרב ראם הכהן - הרב כהנא
הרב זאב ויטמן - הרב כהנא
הרב יהושוע ויצמן - הרב כהנא
הרב שמעון כהן
הרב יוסף כרמל
הרב דוד דב לבנון -
הרב אליקים לבנון - הרב מיכה
הרב יגאל לוינשטיין - הרב מיכה
הרב יעקב מדן - הרב כהנא
הרב ישראל סמט
הרב מנחם פרל
הרב עמית קולא - הרב כהנא
הרב צבי קוסטינר
הרב אריה שטרן - הרב כהנא
הרב עמי שטרנברג
הרב יצחק שילת - הרב כהנא
הרב יצחק שליו
הרב יהושוע שפירא - הרב מיכה
קיצר, מתוך 37 רבנים, מהבנה האישית שלי לפחות 10 מתוכם תומכים בצורה מובהקת ברב כהנא.
להבדיל בין תומכי הרב מיכה הלוי והרב איגרא זה יותר מסובך, למרות שגם פה אפשר לנחש.
לא ספרתי אנשים שהיו נראים לי יכולים להיות או זה או זה, רק מובהקים.
אבל נראה שזה משהו שהפריע לו.
בעיקר כי גם אני (כמוך) הסקתי שבתחילה הוא הצביע לרב מיכה הלוי,
והנאמנות שלו לתוצאות בחודשים האחרונים היתה מצד כבוד הנבחרים (ושאינם), וכבוד הועדה,
למרות שכנראה לא הרב כהנא היה המועדף עליו.
"שני הנימוקים הללו, השכל הישר וכבוד התורה, לא עמדו בפני יצר הרע של הפירוד אשר פשה בקרב רבנים ועסקנים מתוך הציונות הדתית. יצר הרע הזה, גרם לקולות זעקה, אשר בסופו של דבר מציבים אותנו עם מתמודדים רבים, כאשר ברור לכל, שבמצב זה אין כל סיכוי למינוי רב ראשי ציוני. אם נישא עינינו לבורא עולם, ונחקור, על מה עשה ד' לנו כזאת? נגיע למסקנה, שבעיני הקב"ה, לא איכשר דרא.
הציבור הדתי לאומי, עם כל זכויותיו הרבות, אינו בשל ואינו ראוי להנהיג את התורה בארץ ישראל, לרומם את כבוד הרבנות, ולהעמיד מקרבו את המלך, "מאן מלכי רבנן".
אם יתעשתו כל הבוחשים בקדירה, וישכילו להבין שחרב איש ברעהו רק מפילה חללים, ויסלקו את היצר הרע מקרב מחננו, אולי יגיעו הדברים גם לפני כיסא הכבוד, ריבון העולם ומנהיגו, ונזכה לאחד כוחות, כפי רצונו יתברך, ומתוך כך ימלא הקב"ה את משאלתנו לטובה, ונמליך עלינו את מלך התורה והרבנות, רב ראשי אשר יקדש שם שמים בכל דרכיו."
בפעם הבאה ש @איתן גיל, חוזר על הקשקוש של 'רק אנטנות', תראו לו את הדו"ח המשמח הזה.
לצטט מדו"ח של שלום אך שוא זה כמו לקרוא מהפרוטוקולים של זקני ציון. מטרתם להלך אימים על ארגונים עויינים בחו"ל שגונבים להם את "הגדה המערבית" ומנשלים "פלסטינים צדיקים" מזכויותיהם.
האמת חייבת להאמר שדיויד פרידמן דחף פרוייקטים בכל הכח, ומייק האקבי דוחף עוד יותר.
כך או כך מספר בעזה, וכבר כתבתי כאן לא אחת ולא שתיים שמלקחת קרדיט על עשיה של אחרים אף אחד עוד לא מת.
אני לא בטוח שהימין ירכיב את הממשלה הבאה, אבל אם סמוטריץ' ירצה לנכס לעצמו משהו ממשי, מוטב שילך לתחבורה או לשיכון וכיוצא בהם.
יש בארץ עשרות מוסדות לחולי נפש. רק תבחר.
וכדאי ללכת לטיפול מקצועי באובססיה.
לגופם של דברים - אם אינך רוצה לסמוך על שלום עכשיו, צא בעצמך לסיור. תראה את הכבישים הסלולים והנסללים, את החוות הפרושות לאורך הדרכים, את צפון השומרון שעשרים שנה מאז שהליכוד החריב, כמעט לא היה אפשר לדרוך בו והיום ישובים בנויים ונבנים, תשאל את כל העוסקים במלאכה, בזכות מי הדחיפה לכל המהפך.
תתפלא לגלות שוודאי שיש שותפים רבים, אבל כולם - מקיצוני הגבעות שכבר שנים לא מצביעים בבחירות ועד ליברלי גוש עציון שמצביעים שמאל (ולא יצביעו לחרד"לי, יתהפך העולם) - יסכימו שעיקר הקרדיט על המהפך הוא לבצלאל ואנשיו.
כך או כך, מספר קילומטרים של כביש שנסללו ביו"ש (לשיטתם) מגיע לכדי שליש ממספר קילומטרים של מנהרות בעזה תחתית, וכבר כתבתי כאן, וכו'.
ואוסיף: במצב אידיאלי, כל כפר ישמעאלי צריך להיות מוקף בארבעה כבישים כדי למנוע התפשטות וגניבת קרקעות, ומי שצפוף לו יתכבד לארוז, ולעבור לסוריה או לעירק.
בכל הכבוד, אנטנות יכולות להיות תשתית מעולה לעירוב שבת, ואין לזלזל, אבל לא בשביל לסמן לאויב מי הוא בעל הבית האמיתי על האדמות.
בס"ד
הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?
הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר
עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.
גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.
בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.
וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.
כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.
ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.
נקודות קודמות:
• https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098
אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?
בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?
אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.
זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)
גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.
באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).
כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.
בכיר השב"כ בדרגה המקבילה ל תא"ל/אלוף , מיכה קובי ,הממונה על כל חקירות השבכ, מספר בקישור המצ"ב:
1.ב 1983 נתפסו⚓️🚧 כל אנשי החמאס שהיה בהקמה (בשם אחר),ושוחררו 🎪🎪זמן קצר אחכ, מדובר בסינוואר, הניה, בשיח‘ אחמד יאסין, ח'ליל אל חיא וכל 530 בעלי התפקידים בזרוע הצבאית.
הם שוחררו על ידי רבין ,בעסקת ג'יבריל הראשונה,
🎪 ומאז הופקרו על ידי השבכ וכל הגורמים ,בניגוד לדעתו של מ.קובי ,
וכך עד שנת 1989- חמש, שש שנים שבהם היו ללא מעקב והשגחה והמשיכו להתחמש,
⚔️הצטיידו באלפי טונות של נשק, בעיקר דרך מצרים, וגניבת נשק מבסיסים.
לאחר חטיפת החיילים סעדון וסספורטס הי"ד , *נעצרו שוב* ב 89' ,כשעמדו לבצע פלישה בנוסח 7.10 .
2🗽🗽. הוא לא מפרט זאת, אך די מהר *שוחררו שוב*,
והמשיכו לחזק את הארגון ולגייס לוחמים וכספים וכו.
יאסין חוסל ב 2004, וסינואר כידוע רק במלחמה הנוכחית.
🛎🔥אוכל לפרט משהו ניסי, מיסטי על חיסול יאסין, אם תבקשו.
3.יורם כהן, ש רץ כיום 🧭בתקווה להנהיג את המדינה, היה ראש שב"כ כושל ,שהתעקש לשחרר את יחיא סינוואר.
הוא התמנה בתמורה לכך שגונן 🛟 ושמר בתפקידו כסגן ,על ראש השבכ י.ד. שהיה צפוי לאישום/ים על עבירת/ות מוסר וערכים.(דקה13)
4. י.פרי ,(ראש השב"כ לשעבר) שכותב על עצמו שלחם כצנחן ונפצע בלבנון- לא שירת כלל בצהל,
ואף היה בקשרים אישיים 🎠עם דחלאן ו ג'בריל רג'וב,
אשר-למי שעוקב- אנשי היחידות שהקים רג'וב ברש"פ השתתפו עם ⚡️⚡️הנוח'בות בפשיטת (7.10) שבת שמחת תורה, ובמעשי הזוועה.יש סרטי הוכחות לכך בראיונות נצ"מ וייס.
5. כרמי גילון ,ארגמן, דיסקין ועוד- עשו הכל כדי להפיל את הממשלה.
6. מזכיר לנו שתחת הנהגת השב‘כ של יורם כהן שוחררו סינוואר הידוע כמנהיג אכזר וכורת ראשים, עם עוד כאלף מחבלים.
7. בניגוד לדברי נצ"מ וייס על הפקרת המודיעין מעזה בשנים שקדמו לטבח :
🕌🌟היה מידע וידיעות זהב לאורך כל התקופה. "ידענו כל על כל נביחה של כלב" .
8. 🌪🧭"בערב הטבח *ידעו שעומדת לפרוץ מלחמה* ולא עשו כלום"(דקה 10:15)
הראיון גם כאן:
אין מחלוקת שרוטמן מדייק באמירתו. מצד שני מצופה ממשפטן מכובד שיגדיר את גבולות הגזרה של בג"ץ באמצעות חקיקה בכנסת שלא תותיר לבג"ץ רשות לחרוג ממנה כהוא זה
ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.
הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.
וזה לא נעשה.
ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף
ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.
לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.
רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.
@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.
ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.
והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.
משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.
אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.
אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.
אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.
לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.
אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.
נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.
אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.
פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.
הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.
לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה.
משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.
@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה.
אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -
אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.
מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.
היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).
בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.
השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.
עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.
הליגה של הציפיות: מה אומרת לנו האובססיה סביב נתניהו?
ישנו מושג סוציולוגי מוכר בשם "גזענות של ציפיות נמוכות" – מצב שבו פוטרים אדם מאחריות פשוט כי לא מאמינים שהוא מסוגלים ליותר. זה תופס אותנו בהרבה תחומים בחיים, וזה מרגיז, אבל יש לזה גם צד שני, חושף במיוחד: דרך רף הציפיות, אנחנו יכולים לדעת בדיוק מי נתפס בעיני הציבור כמשכמו ומעלה, ומי נהנה מהנחות סלב.
הדוגמה המובהקת ביותר לכך התחדדה באירועי ה-7 באוקטובר, והיא מציגה באור אבסורדי במיוחד את הפער ביחס בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הביטחון דאז, יואב גלנט.
בבוקר ההוא, שר הביטחון גלנט – שהגנת המדינה היא משרדו היחיד ואחריותו הישירה – היה ער לחלוטין ועסק ברכיבה על אופניים. באופן מדהים, כמעט אף אחד בשיח הציבורי לא שאל אותו את השאלות המתבקשות: כיצד שר ביטחון שנמצא בעירנות מלאה, לפני שהוא עולה על האופניים, לא מרים טלפון פשוט לחמ"ל כדי לוודא שהגזרות שקטות? התירוץ של רכיבת הבוקר התקבל בשתיקה. הציפיות ממנו, כך נראה, היו נמוכות מלכתחילה.
מנגד, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאותן שעות מוקדמות בכלל ישן. על כתפיו של נתניהו מונחת אחריות על ניהול המדינה כולה, על עשרות משרדיה, ומשרד הביטחון אינו נמצא תחת סמכותו הישירה. למרות זאת, החיצים כולם הופנו וממשיכים להיות מופנים אליו.
וכאן נחשף האבסורד במלוא עוצומו: הציבור והתקשורת באים בטענות לנתניהו על הזמן שבו הוא ישן, בעוד שהם פוטרים מאחריות את שר הביטחון שהיה ער לחלוטין ורכב על אופניים.
הסטנדרט הכפול הזה אולי מתסכל, אך הוא טומן בחובו הודאה מרומזת של המבקרים: כולם מבינים שנתניהו משחק בליגה אחרת. הציפייה מנתניהו בזמן שינה גבוהה יותר מהציפייה מגלנט בזמן עירנות. האובססיה הזו מוכיחה שגם מתנגדיו הגדולים ביותר רואים רק בו את המנהיג הריבוני והאמיתי של המדינה.
שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.
ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו.
וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.
ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.
בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.
אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.


איזה אינטרס יש לו?
המשרד לביטחון לאומי?
הקישור מוביל לאתר הממשלתי הרשמי. לא לאיזה גורם אמצע. אז מה האינטרס אם לא כלכלי?
למשטרה / שב"ס או פרסומות אחרות