מעדיף רב חרדי על פני רב שנבחר בדיל במקום בזכות עצמו.
עכשיו כולם יודעים שסמוטריץ׳ עלוב נפש והפסיד עכשיו את הבחירות בגלל דיל שנכשל מכל כיוון אפשרי.
מעדיף רב חרדי על פני רב שנבחר בדיל במקום בזכות עצמו.
עכשיו כולם יודעים שסמוטריץ׳ עלוב נפש והפסיד עכשיו את הבחירות בגלל דיל שנכשל מכל כיוון אפשרי.
כל ההתערבות הפוליטית שנעשתה על גבו של הרב, רק הזיקה לו והובילה להכפשת שמו.
שניהם צריכים להתנצל בפני הרב כהנא על כך שהם סיכמו משהו ולא עמדו במילה שלהם
בעצם🤔 עזוב את זה שיתנצלו בפני הציבור על מה שהם עשו לתדמית הרבנים והרבנות בארץ וכן אני יודע שמלכתחילה היא לא הייתה משהו אבל רב בישראל שחוזר בו מהסיכום שהוא הסכים לו בריש גלי זה שיא חדש בעיני
בס"ד
לתפיסתי ומהכרותי הרב מיכה הוא זה שעשו עליו סיבוב, כמו שעשו על הרב כהנא.
הסיפור הוא הרבה יותר מורכב ממה שמוצג בתקשורת - אקטואליה וחדשות
אני בהפסקה ארוכה מהפורומים, התלבטתי בכלל האם להכנס לזה, אבל כיוון שיש כאן משפט שדה במעמד צד אחד לא אשתוק.
בניגוד לאיך שאתה מציג את הרברים, הרב אריאל, פעם אחר פעם הציג את הדברים הפוך. סמוטריץ' פעל לאור החלטת הוועדה, אך רבנים הפרו את התחיבויותיהם:
המכתב של הרב אריאל, מתאים מאוד לגישתו העקרונית, של חילוק מהותי בין אנשי בית המדרש, שצריכים ללכת עם דרכם במוחלטות, לבין אנשי המעשה שצריכים גם להצליח להעביר את הרעיונות הגדולים למציאות המורכבת.
הייתי מאוד שמח להשתכנע מהלימוד זכות שלך, כי כרגע אני מאוד במבוכה מהמציאות (ניסחתי הכי עדין שאפשר). אם הרב מיכה שליט"א (שמאוד קיוויתי שיבחר בוועדה), היה מבהיר מייד אחרי אי בחירתו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ש"יהיה הן שלך הן ולאו שלך לאו" וכמו שחותמו של הקב"ה אמת, כך גם חתימתו של רב בישראל אמת - אף אחד לא היה יכול לעשות עליו סיבובים.
בס"ד
אני חושב שכולם מסכימים שההתנהלות של סמוטריץ' הייתה בעייתית, בלשון המעטה. הרי כולם ציפו שלמרות שהרב אריאל החזיר את המנדט, הוא ימשיך לעמוד מאחורי ההחלטה. אבל הוא החליט לשמור על שתיקה רועמת. אפילו הודעה על שקילת הדברים מחדש, לא יצאה. למעשה הפעולה האקטיבית הפומבית הראשונה הייתה שהשרה סטרוק התבקשה לחתום לרב מיכה ולא לרב כהנא, זה כבר היה שבועות בודדים לפני הבחירות עצמן.
אילו סמוטריץ' היה עוצד מאחורי הרב כהנא בצורה ברורה גם אחרי מכתבו של הרב אריאל, אז סביר להניח שהייתה לזה השפעה על התמודדות של אותם הרבנים שהיו מבינים שיש פה פגיעה בסיכוי שלהם להתמודד. אבל מה שקרה זה הפוך, אחרי שהוקמה וועדה שכל מטרת הקמתה (מבחינה פוליטית, הרבנים לא היו חלק מהעניין) היא להכשיר את ההתמודדות של הרב מיכה, אז כעת גם נסללה דרכו לחזור ולהתמודד שוב לתפקיד שהוא מקבל הסכמה בשתיקה שיעמדו מאחוריו, כפי שאכן קרה.
זאת הסיבה שאני ממעיט בביקורת על הרב מיכה. משול לאדם שהובטחה לו עבודה ואמר לו המעסיק 'נתפור לך מכרז שהכל יהיה כשר' והמכרז נפל. המעסיק עדיין רצה אותו ונקט בכל אמצעי פסול בשביל לקדם אותו. זה גם הסיפור פה - השתמשו ברב פוליטית מטעמים כאלה ואחרים, אז נכון שגם לרב יש חלק בנידון, אבל היה מי שדחף לזה כל הזמן מאחורי הקלעים.
שוב, סמוטריץ' היה יכול לעצור הכל ברגע אחד אילו היה ממשיך לעמוד מאחורי הרב כהנא (אפילו ח"כ רוטמן ביקש ממנו לעשות את זה ממש באישורת האחרונה לפני הבחירות). אבל זה רק הוספה של חטא על פשע, כי הפשע הראשון הוא עצם הקמת וועדה שכל כולה הייתה מכוונת מטרה. ברגע שמשהו מתחיל עקום, אז הוא קורס לתוך עצמו, ואז מתחיל הבלאגן הגדול.
ממליץ לקרוא את הטור של גיא עזרא שהוא פרסם אתמול באתר סרוגים
אם טור בסרוגים, יותר נחשב בעינך מדברי הרב אריאל עצמם, נו באמת...
אתה מודה שסמוטריץ' שינה את עמדתו רק 'אחרי שהרב אריאל החזיר את המנדט' ועד אותו רגע היה נאמן לגמרי להחלטת הוועדה למרות שהיא לא היתה נוחה לו.
אז לפחות תודה בישרות שהשלב הזה, 'אחרי שהרב אריאל החזיר את המנדט', הוא כשהרב מיכה (או לכה"פ גורמים שתומכים בו והוא לא מטיל עליהם ווטו) היה עמוק בקמפיין בחירות למרות החלטת הוועדה. (גם הרב איגרא).
אני לא יודע מי זה ה'כולם' שאתה מדבר בשמם. אני בהחלט צפיתי מתלמידי חכמים לישרות, אבל כנראה שהרב אריאל שהחזיר את המנדט (תוך כדי ביקורת חריפה על תלמידי חכמים, אבל המשיך וממשיך לעמוד על כך שסמוטריץ' נהג ביושר!) לא ציפה וכנראה שהרב דב ליאור שעוד לפני כן הודיע שכולם יכולים להתמודד, גם לא ציפה.
נ.ב.
אינני רואה טעם בהמשך הפינג-פונג.
העניין ממש כואב לי. אשמח מאוד למצוא לימוד זכות נורמלי ומתקבל על הדעת, כיצד שני תלמידי חכמים גדולים וחשובים ומוערכים באמת, פעלו בצורה שמפרה התחייבות ברורה וחד משמעית שהם התחייבו עליה בע"פ ובחתימת ידם.
חינוכית, זה הרבה יותר מטריד.
תעשו טובה, כל מתנגדי סמוטריץ' הרבה לפני והרבה אחרי העניין הזה, אל תחשבו שכולנו עיוורים וחרשים.
אני לא חושב, ובטח שלא מודה, שסמוטריץ' שינה את עמדתו אחרי המכתב של הרב אריאל. להפך, זה היה עוד הרבה קודם לכן.
מלכתחילה, ברור שהוא ברך את הרב כהנא ועמד מאחורי בחירתו. אבל ברור שהוא לא אהב את התוצאה, זה היה ברור לכולם מרגע הבחירה. אגב, כמו שהרב אריאל שמע על כך שרבנים מתכוונים להתמודד, ברור שגם סמוטריץ' שמע על זה, ובכל זאת הוא לא נעמד לימינו של הרב כהנא. אילו היה נעמד עם תחילת השמועות, הרב אריאל אולי לא היה צריך להוציא את המכתב מלכתחילה, או במקסימום המכתב היה מחזק את השר על עמידתו האיתנה מאחורי החלטת הרבנים. אבל כאמור, זה לא קרה, וגם לא הייתה לסמוטריץ' שום כוונה שזה יקרה.
ושוב, לסמוטריץ' היה מספיק השפעה כדי לעצור את זה עוד כשזה היה קטן, וגם בהמשך. למעשה, עד יום הבחירות עצמו הוא היה יכול לעצור את זה, אילו רק רצה בכך. אבל הוא לא רצה. וזה ברור לכולם.
לא רק שהוא מוחרם על ידי ישיבת הדגל המגזרית, מרכז הרב, ולא מוזמן כבר לשני אירועים שלהם ברצף (שמחת בית השואבה ויום ירושלים), אלא גם כשהוא שומע שיש התאגדויות (לכאורה) שחותרות תחת הרצון שלו, אין לו קמצוץ של הפשעה אלא כל מה שנותר לו לעשות זה רקלהתקפל ולתמוך בהם. נשמע מאוד מאוד הגיוני, כי זאת המשמעות היחידה לטענה שהוא נהג ביושר.
אתה לא חייב לי כלום ואשמח אם תענה 
בעיני זה לא מכבד את הרב מיכה שאתה אומר שעשו עליו סיבוב, הוא יודע לשקול את השיקולים לכאן או לכאן ולהכריע.
בס"ד
אם תוכל בבקשה לכוון אותי לשאלה אז אשתדל לענות היום או במוצ"ש.
בכל מקרה, להגיד שהרב הפר התחייבות, לדעתי מבזה עוד יותר. מכיוון שיש איך ללמד זכות, ויש לזה גם על מה להסתמך (הפרסום של חנו גרינווד בישראל היום, לדוגמה), אז בעיניי זה פחות מבזה.
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ב' בחשוון תשפ"ה 0:17
היא בכלל לא ברורה...
מה השתנה בזה שהבחירות נדחו? שום דבר מהותי.
האם שיקולים פוליטיים התגלה לפתע? גם לא.
נניח שיש סיבה מספקת שאנחנו לא יודעים - איך זה הגיוני שלא משקפים אותה לציבור? כל המטרה היא להחזיר את אמון הרבנות לציבור, ואם זורקים את תוצאות הבחירות לפח, אפשר לעשות את זה בלי לומר את הסיבה?
עצם זה שאין תשובה מספקת לכל זה - זה הופך את הריצה של הרב מיכה ושל הרב איגרא למאוד בעייתית.
נכון, הם עצמם לא מחוייבים כי הרב אריאל מסר לסמוטריץ' את המנדט ולכן החתימה שלהם לא לרוץ - היא כבר לא רלוונטית.
אמנם, מבחינה עקרונית - לא הגיוני שירוצו עוד אנשים בזמן הרוב קבע את מה שקבע ואין סיבה לבטל את דעת הרוב.
לגבי כבוד רבנים - אני לא נכנס לשאלה השיפוטית האישית כלפי כבודם. לא נכנס לזה. יכול להיות ברמה האישית ובכללי עוד מלא פרטים שאני לא יודע. אני מסתכל ומתבונן מהצד ורואה שהמעשה שנעשה מצדם מאוד לא פשוט. זהו, פה מבחינתי נגמר האירוע, אני לא עובר להיות השופט, לא מוניתי לכך. אמשיך לכבד את הרב מיכה ומבחינתי החותמת בסוף האירוע היא צ"ע)
קראתי דבריך בדיון עם @הסטורי -
"זאת הסיבה שאני ממעיט בביקורת על הרב מיכה. משול לאדם שהובטחה לו עבודה ואמר לו המעסיק 'נתפור לך מכרז שהכל יהיה כשר' והמכרז נפל. המעסיק עדיין רצה אותו ונקט בכל אמצעי פסול בשביל לקדם אותו. זה גם הסיפור פה - השתמשו ברב פוליטית מטעמים כאלה ואחרים, אז נכון שגם לרב יש חלק בנידון, אבל היה מי שדחף לזה כל הזמן מאחורי הקלעים."
דווקא מאיך שאתה מתאר רואים בבירור עד כמה זה לא ישר.
אין לי אינטס שתהיה בביקורת על הרב מיכה. יש לי אינטרס שתהיה בביקרות כלפי המציאות ואל תעוות את המצפן המוסרי המצופה מתוך מהסיטואציה.
לדוגמה: דיבורים מצד ש"ס שלמרות הדיל יהיה להם קשה לתמוך ברב כהנא. רבנים מתוך הוועדה שקראו לכנס אותה מחדש. טענה שעלתה שלרב כהנא אין שום סיכוי מול גוף הבוחר, וכדומה. אבל מעל כל זה ריחף כל הזמן העובדה שסמוטריץ' נחל הפסד בוועדה - הוא לא קיבל ממנה את המועמד שהוא רצה ולכן גם התמיכה שלו מוטלת בספק. המשותף לדוגמאות זה שהן התפתחו אך ורק בגלל דחיית הבחירות. אילו הבחירות היו מתקיימות במועדן אז האפקט של ההחלטת הוועדה היה עדיין שריר וקיים.
לגבי הדוגמה שהבאתי, אני אחדד אותה שוב. נניח ואתה רוצה להתמודד על משרה מסויימת ואף היה גוף שבחר בך להיות המועמד שלו. אחר כך בא לך דמות בעלת סמכות ואמרה - 'חכה, בוא נכשיר אותך על ידי קבוצה גדולה יותר', אבל בפועל זאת לא החלטה שלך ולא בסמכות שלך לאשר את הבקשה שלו או לא. הוא נכשל בתהליך שהוא רצה, אבל אחרי תקופה בגלל שינויים כאלה ואחרים, ואחרי שהוא באמת באמת רוצה אותך ולא את מי שנבחר במקומך, הוא מעביר לך מסרים להתמודד בכל זאת ושלבסוף תקבל את תמיכתו, מה שאכן קורה. האם יש בך אשמה? בוודאי. האם יש פה פוליטקאי שדחף לכל זה ונכשל ואשמתו גדולה פי כמה וכמה - בוודאי ובוודאי.
ואני שוב חוזר ואומר, אילו סמוטריץ' היה עומד מאחורי הרב כהנא, כל זה לא היה קורה, וכנראה שגם המכתב של הרב אריאל לא היה בא לעולם. אבל מהרגע שהוועדה לא קידמה את המועמד הרצוי והיה פתח להחליף אותו אז היה מי שדחף לכך. האם בכל זאת היה מצופה מהרב מיכה לא להתמודד? יכול להיות. אבל צריך לזכור שכמו שבחרו ברב כהנא, בחרו גם בו עוד לפני כן. אז בגלל שפוליטיקאי חרב הכל בגלל התנהלות כושלת אז הרב צריך לוותר כל הכל? לא יודע.
בס"ד
אם אני חוזר אחורה לדיווח של חנן גרינווד שפרסם את זה לראשונה, את הוועדה יזם הרב כהנא, אבל הוא עצמו, מסיבותיו שלו, לא השתתף בה. בשורה התחתונה, למרות החלטת וועדת החמישה, הרב איגרא התמודד גם בוועדה הגדולה.
אגב מהמכתב של הרב איזמן נראה שמטרת וועדת החמישה היא להחליט בין הרב איגרא לבין הרב מיכה מי יתמודד מול הרב כהנא. "לאור זאת סוכם כי הוועדה תפעל בשני שלבים בשלב הראשון הוועדה תבחר בין הרב מיכה לרב איגרא, ובשלב השני, בשבט תשפ"ג, תבחר לפי המצב בשטח בין המועמד שייבחר לבין הרב כהנא. בשלב זה נלקחה בחשבון הצטרפותם של מועמדים נוספים בהמשך הדרך" (ציטוט מהמכתב המקורי).
הרב גם ממשיך וכותב "עצם העובדה שהרב מיכה הלוי הופיע בפני וועדת הרבנים מוכיחה כאלף עדים כי גם הוא הבין שההחלטה הראשונית הכריעה רק כצעד ביניים בינו ובין הרב איגרא", אבל כאמור, למרות זאת הוועדה כן דנה במועמדותו של הרב איגרא. יתרה מכך, שניים מתוך וועדת החמישה, הרב בולמצוויג והרב דודקביץ, הם היו חברי ההנהלה של ועדת הרבנים הגדולה, ובכל זאת הם לא ערערו על מועמדותו של הרב איגרא.
בקיצור, הבלאגן פה הוא גדול. בטח שמוצג מדברי הרב איזמן שהיה פה על סוג של דרבי שהרב כהנא ביקש **לכאורה** מהרבנים להכריע מי יתמודד מולו (אני בכוונה מציג את זה כך, כדי להסביר כמה זה נשמע תמוהה כל התהליך). אבל אם אנחנו חוזרים לפוליטיקה אז הרב איזמן מזוהה עם הבית היהודי. הרב דודקביץ והרב שפירא מזוהים עם סמוטריץ. האם יש לזה השפעה גם על ההבנה מה הוחלט בכל וועדה? אני מאוד חושש שכן.
רק רציתי לומר שזה לא כ"כ פשוט שבחרו כבר ברב מיכה ואז עשו לו עוול בזה שהקימו עוד וועדה, לפחות לפי הרב איזמן
בס"ד
סמוטריץ' היה צריך (אם לא לומר מחויב) להמשיך לעמוד מאחורי הרב מאיר כהנא. בין אם לוועדת החמישה יש תוקף ובין אם לרב מיכה הייתה זכות להתמודד או לא. זה לא קרה.
לכן אני קודם כל בא אליו בתלונות. אם רק היה עומד מאחוריו, אני רוצה להניח שיתר הרבנים לא היו מתמודדים, וגם אם כן, הסיכוי שלו לנצח היה גדול עוד יותר.
לפי *דבריך* יש פה רבנים שנהגו בצורה לא ישרה, ככה פסגת הרבנות צריכה להראות?
ישרות זה לדעת להפסיד בכבוד.
וכל הדברים שאמרת שהשתנו אלו דברים שהיה אפשר לחשוב עליהם מראש שיהיו בעייתים ולכן אלו תירוצים בעלמא.
שועדת החמישה מתכנסת לבקשת הרב כהנא, מבלי שהוא מתמודד בה לבסוף, והרב איזמן כותב במכתב שהמטרה היא להכריע בין הרב הלוי לרב איגרא - זה לא בעייתי? זה גם תמוהה ולא ברור.
האם זה אומר עכשיו משהו חלילה על הרב כהנא או על הישרות שלו? בעיניי זה בעיקר מדבר על הבעיה בכל התהליך - ולזה יש רק כתובת אחת ברורה.
מי שפועל באופן לא ישר זה לא תקין.
לא משנה כמה גדול בתורה הוא.
לכן גם אם תמצא עוד חוסר יושרה בכל הסיפור הזה (שאיני מכיר אותו על בוריו) זה בכלל לא יפתור את הבעיה.
מספר כתבים טוענים שהוא זה שניהל את הקמפיין הכי נקי והגון (נראה לי שהדברים נכונים גם לרב לאו, אבל הוא היה מלכתחילה מועמד בעל סיכוי קטן יותר).
עכשיו צריך לשאול את עצמנו איך הגענו למצב ששלושת המועמדים שלכאורה ייצגו את המגזר (כמה שאני שונא את ההגדרה הזאת) הם אלו שניהלו קמפיינים לא ישרים? נראה לי שהתשובה מחזירה אותנו להתחלה - הפוליטיקה שעורבבה בנושא, והחוסר יושרה בעצם הקמת הוועדה, היא זאת שהשפיעה על כל התהליך.
ששמח בזה שכל הת"ח מתכנסים וראה בזה קידוש שם שמיים?
הועדה היתה באמת מגוונת, וזה לא משהו של מה בכך.
אישית, לא ראיתי בעיה מסויימת בניהול קמפיין של הרב כהנא. וגם בשאר שניהלו קמפיין, הבעיה היתה אחרי התוצאה של הועדה.
ואכן, הפעם אנחנו לא יכולים "להנות" מלכלך על החרדים שהם עסוקים בפוליטיקה
ועדת רבנים מן המגזר ישבה על המדוכה והחליטה מה שהחליטה.
מדובר לכאורה בסוגיה רבנית מובהקת, ומן המעט מן המצופה, הדרג הפוליטי אמור היה לגזור על עצמו שתיקה מוחלטת, ולקבל את מסקנת הרבנים בבחינת כזה ראה וקדש.
אלא שבמקום זאת ההנהגה הפוליטית והעומד בראשה בפרט התחילו לבחוש בקדירה, והתוצאות הלא המה כתובות עלי ספר.
בבחירות הבאות, בעוד 10 שנים, זה יחזור על עצמו, אלא אם כן תוחלף ההנהגה הפוליטית הסוררת, מן המסד עד הטפחות.
הרב יעקב אריאל מסר את המנדט לסמוטריץ' לעשות כטוב בעיניו, הוא מסר את גזרת האחריות בחזרה לסמוטריץ', הוא לא היה חייב לעשות זאת.
לרב יעקב אריאל יש אחריות לא פחות מסמוטריץ' בדבר הזה, זה היה בידיים שלו.
ומנגד, סמוטריץ' אמור היה לדחות את ההצעה בנימוס, משל היו נותנים לו לבצע ניתוח לב פתוח.
כבוד ת"ח וחקר האמת הם שני ערכים סופרים חשובים.
שני הערכים הללו צריכים לשמש זה את זה, ולהיפך, לא רק שהם לא יסתרו אחד את השני אלא יחזקו אחד את השני.
כיצד? ת"ח אומר משהו צריכים להקשיב בשיא הקשב ולהתייחס לדבריו ברצינות גדולה, ובכך מגיעים לחקר האמת.
אין שום עניין "להכנס" באנשים. לא בפוליטיקאים ולא ברבנים, זאת לא מצווה דאורייתא ולא דרבנן.
ובודאי שהתעסקות פוליטית נועדה בעיקר לאנשים יכולים גם לעשות משהו ולא רק לדבר על הא ועל דא להנאתם.
אמנם, כל עוד שלטון העם קיים אז יש באפשרות העם להביע דעתו ביחס לנבחרי ציבור ושלוחיהם ויש לכך משמעות.
לדעתי, אפשר להביע בכבוד דעה פוליטית גם אם היא סותרת כל דעה אחרת של כל בנאדם, גם רב.
מאוד מתחבר לגישתו של הרב יעקב מדן בפרשה ולדעתי הוא מציג את דבריו בצורה מכבדת (שדנה לכף זכות) אך נחרצת כנגד - "נפרדנו כיריבים מחמת שלא השלמתי עם מועמדותך לאחר שבבחירות הפנימיות נבחר הרב כהנא, למרות שהיה ברור לי כשמש, שאתה ראוי מאוד לתפקיד" /news/652197
לא התרכזתי בהודעה הזעת בלפני הוועדה או אחרי הוועדה.
טענתי -
כל התהליך שאתה מספר עליו לא מוריד כהו זה מהאחראיות של הרבנים ביחס לתהליך וליושרה הבסיסית שם צריכים לעמוד בה.
גם לא מסמוטריץ' אבל עם לא מהרבנים.
בלי ציניות כמובן, רק שאוסיף שזה רק מחמיר את המצב.
אם הועדה נועדה למטרה מוגדרת מראש, זה מצג שווא וחותמת גומי מזוייפת.
כך שהכשלון של סמוטריץ' לצבוע היכן שהחץ פגע רק מוכיח שקם הגולם על יוצרו והוועדה הייתה אותנטית ולא משחק מכור כמו שרצה המשורר.
ומי שמציג את זה ככישלון של מטרת הוועדה מוכיח שהוא ניסה לשחק משחק מכור מראש, ושהוא אפס שלא מצליח להשיג את המטרות העלובות שלו.
אז אל תדרוש ממני לא להסתיר את זה.
ובלי קשר אלי, הרב של רחובות, הרב קוק הכריז שרב שנבחר בדיל לא זכאי לתפקיד שנבחר.
לא מובן בכלל בכלל למה המנדט עבר מהרב יעקב אריאל לסמוטריץ'.
ונניח שיש סיבה שמניחה את הדעת, למה אין שקיפות מול הציבור ביחס לסיבה?? הרי חלק גדול מהמטרה זה לשקם את אמון הציבור מול הרה"ר, אז איך נעשה את זה אם נעשה הכל בדלתיים סגורות??
ברור שבסוף החתימה שחתם עליו הרב מיכה הלוי לא מחייבת אותו מבחינה 'חוקית' כי הרב יעקב אריאל מסר את המנדט לסמוטריץ' אבל חוץ מזה בכלל לא ברור מה הוביל להחלטה 
יש משהו יפה בלהגיד "זה כללי המשחק ונכבד את התוצאה שהתחייבנו אליה גם אם חושבים שאחרת יהיה יותר טוב", וזאת לא היתה האמירה וחבל מאוד!!
התנאי להתמודדות בוועדה היה התחייבות, כתנאי בני גד ובני ראובן, לגשת לבחירות רק אם הוועדה תיבחר ולא לגשת אם הוועדה לא תיבחר.
בפועל, המציאות היתה שעל אף בחירת הוועדה לא היה מועמד שכולם מאוחדים מאחריו. ממילא מבחינה מעשית החלטת הוועדה היתה לא רלוונטית. לכן הרב אריאל הבהיר שלמרות שההחלטה בתוקף, הוא *מחזיר* את המנדט, למי שביקש ממנו למלא את התפקיד.
אז מה המשמעות של הועדה לכתחילה?
ברור שהיא לא מחייבת את מי שלא בחר להתחייב אליה, אך מי שכן בחר להתחייב אליה, היא לא תחייב אותו סתם כי בא לו?
מי אלה ה*כולם* שאתה מדבר עליהם??
לא היה אף רצון שכולם יבחרו באדם אחד, זה לא הגיוני בכלל.
היה רצון לעשות ועדה שמייצגת בצורה יחסית ומאוזנת את רבני הציבור הדתי לאומי (באמת ההרכב מגוון למדי מכל הקשת הרבנית של הצה"ד) ועל פי רוב לבחור מועמד אחד.
פשוט מאוד - הרוב קבע והיה צריך לקבל את הכרעת הרוב. מה יכול להיות יותר פשוט וישר מזה?
הרב יעקב אריאל התערב בשיקולים פוליטיים ולא מובן בכלל למה. כל הרעיון של הועדה הוא שהיא נטו רבנית ולא מתעסקת בעניינים אחרים. ממה נפשך אם הוא עומד עדיין מאחורי בחירת הרוב של הועדה - מדהים, שישאיר את המצב כמו שהוא. אם הוא חושש שפוליטיקה תעכב את המינוי של מי שנבחר בבחירת הרוב - שישאיר את זה לפוליטיקאים. למה לו להתעסק בזה? רק כדי לקחת אחריות על השיקולים של סמוטריץ' ושלא יבואו אליו בתלונות שהוא הפר את בחירת הועדה? מה זה משנה אם הרב אריאל יפר את זה או סמוטריץ' יפר את ההחלטה? זה רק עניין בירוקרטי
וכפי שכבר עניתי במקום אחר, כמדומני זה היה לך, מיש לא עושה לא טועה. אין חיה כזו רב ראשי שלא נבחר באיזה דיל. לא קיים יותר במדינה. הרבנות היא אחד המקומות המסואבים ביותר בין גופי המדינה, ודווקא בגלל הכיפה שלראשה זה חמור שבעתיים ויותר.
הציבור היה מרוויח מרב עם גישה אחרת. עכשיו זה אותה עסקנות, ואותם עסקנים בשינוי המסיכה הקדמית. עעשיו לפרוקסי קוראים הרב קלמן בר. אני לא רואה איך זה מכבד אותו, אבל בסדר
אני חושב דווקא שהציבור הרחב מעדיף את הגישה של הרב בר
שים לב מי תמך ברב בר- מרכז הרב, הרב לבנון, רבני צהר, מתן כהנא, בן כספית וכו' תמיכה חוצת מגזרים.
(חלקם היו מעדיפים את הרב מאיר כהנא, אבל בין הרב בר לרב מיכה הם תמכו ברב בר)
הרב בר אמנם נחשב חרדי, אבל הוא למד בכרם ביבנה ושירת בצה"ל.
הרב מיכה יותר בקו של הרב המור, מבחינת אמירות שלו נגד להט"ב לדוג'.
כמובן ששניהם ת"ח גדולים וראויים לתפקיד, אבל נראה שהרב בר יותר מקובל בציבור הרחב (גם בלי קשר למה שקרה בבחירות)
אני עכשיו תומך ברב קלמן בר פי 10k!!!
נמאס לי מסמוטריץ׳...
יחד עם זאת, זה דווקא מחזק את האמון ברצון הכנה של סמוטריץ להביא מועמד שיהיה הכי טוב לעם ישראל לדעתו. הרי סמוטריץ הוא לגמרי מרכז הרב, למד שם, אביו שם, והוא ממש לא הר המורניק. אם הוא העדיף את הרב מיכה, למרות שלפי דבריך הרב בר יותר קרוב לדעותיו, זה רק מוכיח שהעניין האישי לא היה אישיו כאן.
כמובן שהדיון לא נסוג כלפי ההשוואה בין האישים באישיות שלהם... אבל הרב מיכה מקובל גם בקרב עוד חוגים. נכון שהוא בא מחוגי הר המור אבל ממש לא רק היה סגור שם. בעשור האחרון הוא משמש כרב העיר פתח תקווה ושם הוא חוצה מגזרים, ואם הוא היה בא בתור המועמד המוסכם כנראה שהוא היה זוכה.
הרב קלמן בר יותר מקורב לציבור החרדי בודאי מאשר הרב מאיר כהנא (למרות שהרב מאיר כהנא ממש לא בקצה הליברלי, גם אם הוא לא שיא השמרן)
אלא שהוא יותר בקו של הר המור. ורואים שהציבור הליברלי יותר מפחד מרב שמקושר להר המור מאשר רב חצי חרדי.
קשה להתווכח עם עובדות.. כל מי שכתבתי אכן תמך ברב בר בסיבוב השני.
(כתבתי כבר שהתייחסתי להבדלים בין הרב מיכה לרב בר, לא בין הרב בר לרב כהנא)
א. דגל התורה תמכו בו וזה גם לאישי ציבור שונים לבחור בו.
ב. אנשים לא אהבו את הסיפור שהיה סביב הרב מיכה ולכן העדיפו לבחור ברב קלמן בר
(אפילו מספרית זה מסתדר פחות או יותר עם הכמות שהצביעו לרב בר בפעם הראשונה (40) ועוד הכמות שהצביעו לרב כהנא בפעם הראשונה (30))
ובמקרה של הרב מיכה הקישור לחוגי הקו לא נשמע לי כל כך משמעותי. במקרה הספציפי שלו. אבל יש בזה צד במה שאתה אומר, לא שולל. זה גם נמצא איפשהו
כל פוליטקאי, יש לו יתרונות וחסרונות, דברים טובים ורעים, אוקי, סבבה.
לצערנו הגוף הבוחר ברה"ר הוא גוף פוליטי לכל דבר ועניין, אז השלמתי עם הצד הפוליטי שבסיפור.
חבל שנראה שזה נעשה בצורה לא ישרה..
החרדים בחרו בו כי הוא פחות דתי לאומי, לא כי הוא תלמיד חכם.
פעם אחר פעם הוא מתגלה כטובל ושרץ בידו...
הוא לא למד שום דבר ממתן כהנא שהעביר חוק התגרות ברבנות הראשית, ושילם מחיר פוליטי יקר.
תוך זמן קצר "החוק" שלו נזרק לפח, והוא עצמו חזר לכנסת על זמן שאול.
חזרה לסמוטריץ', במקום לתאם עמדות עם החרדים לתועלת שני הצדדים, הוא הולך על הראש שלהם.
עיתונאי חרדי מעלה את הטון בשיח התועבה ומציע דיל לקפלניסטים: פטור גורף משרות צבאי תמורת נסיגה מצפון השומרון.
סמוטריץ' מלקק לקפלניסטים, וחרף זאת הם דוחים אותו מכל וכל. בעיניהם הוא תמיד ישאר משיחיסט והזוי, בלה בלה בלה...
על סמוטריץ' ודומיו נאמר: מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי.
בפעם הבאה ש @איתן גיל, חוזר על הקשקוש של 'רק אנטנות', תראו לו את הדו"ח המשמח הזה.
לצטט מדו"ח של שלום אך שוא זה כמו לקרוא מהפרוטוקולים של זקני ציון. מטרתם להלך אימים על ארגונים עויינים בחו"ל שגונבים להם את "הגדה המערבית" ומנשלים "פלסטינים צדיקים" מזכויותיהם.
האמת חייבת להאמר שדיויד פרידמן דחף פרוייקטים בכל הכח, ומייק האקבי דוחף עוד יותר.
כך או כך מספר בעזה, וכבר כתבתי כאן לא אחת ולא שתיים שמלקחת קרדיט על עשיה של אחרים אף אחד עוד לא מת.
אני לא בטוח שהימין ירכיב את הממשלה הבאה, אבל אם סמוטריץ' ירצה לנכס לעצמו משהו ממשי, מוטב שילך לתחבורה או לשיכון וכיוצא בהם.
יש בארץ עשרות מוסדות לחולי נפש. רק תבחר.
וכדאי ללכת לטיפול מקצועי באובססיה.
לגופם של דברים - אם אינך רוצה לסמוך על שלום עכשיו, צא בעצמך לסיור. תראה את הכבישים הסלולים והנסללים, את החוות הפרושות לאורך הדרכים, את צפון השומרון שעשרים שנה מאז שהליכוד החריב, כמעט לא היה אפשר לדרוך בו והיום ישובים בנויים ונבנים, תשאל את כל העוסקים במלאכה, בזכות מי הדחיפה לכל המהפך.
תתפלא לגלות שוודאי שיש שותפים רבים, אבל כולם - מקיצוני הגבעות שכבר שנים לא מצביעים בבחירות ועד ליברלי גוש עציון שמצביעים שמאל (ולא יצביעו לחרד"לי, יתהפך העולם) - יסכימו שעיקר הקרדיט על המהפך הוא לבצלאל ואנשיו.
כך או כך, מספר קילומטרים של כביש שנסללו ביו"ש (לשיטתם) מגיע לכדי שליש ממספר קילומטרים של מנהרות בעזה תחתית, וכבר כתבתי כאן, וכו'.
ואוסיף: במצב אידיאלי, כל כפר ישמעאלי צריך להיות מוקף בארבעה כבישים כדי למנוע התפשטות וגניבת קרקעות, ומי שצפוף לו יתכבד לארוז, ולעבור לסוריה או לעירק.
בכל הכבוד, אנטנות יכולות להיות תשתית מעולה לעירוב שבת, ואין לזלזל, אבל לא בשביל לסמן לאויב מי הוא בעל הבית האמיתי על האדמות.
בס"ד
הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?
הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר
עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.
גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.
בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.
וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.
כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.
ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.
נקודות קודמות:
• https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098
אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?
בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?
אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.
זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)
גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.
באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).
כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.
בכיר השב"כ בדרגה המקבילה ל תא"ל/אלוף , מיכה קובי ,הממונה על כל חקירות השבכ, מספר בקישור המצ"ב:
1.ב 1983 נתפסו⚓️🚧 כל אנשי החמאס שהיה בהקמה (בשם אחר),ושוחררו 🎪🎪זמן קצר אחכ, מדובר בסינוואר, הניה, בשיח‘ אחמד יאסין, ח'ליל אל חיא וכל 530 בעלי התפקידים בזרוע הצבאית.
הם שוחררו על ידי רבין ,בעסקת ג'יבריל הראשונה,
🎪 ומאז הופקרו על ידי השבכ וכל הגורמים ,בניגוד לדעתו של מ.קובי ,
וכך עד שנת 1989- חמש, שש שנים שבהם היו ללא מעקב והשגחה והמשיכו להתחמש,
⚔️הצטיידו באלפי טונות של נשק, בעיקר דרך מצרים, וגניבת נשק מבסיסים.
לאחר חטיפת החיילים סעדון וסספורטס הי"ד , *נעצרו שוב* ב 89' ,כשעמדו לבצע פלישה בנוסח 7.10 .
2🗽🗽. הוא לא מפרט זאת, אך די מהר *שוחררו שוב*,
והמשיכו לחזק את הארגון ולגייס לוחמים וכספים וכו.
יאסין חוסל ב 2004, וסינואר כידוע רק במלחמה הנוכחית.
🛎🔥אוכל לפרט משהו ניסי, מיסטי על חיסול יאסין, אם תבקשו.
3.יורם כהן, ש רץ כיום 🧭בתקווה להנהיג את המדינה, היה ראש שב"כ כושל ,שהתעקש לשחרר את יחיא סינוואר.
הוא התמנה בתמורה לכך שגונן 🛟 ושמר בתפקידו כסגן ,על ראש השבכ י.ד. שהיה צפוי לאישום/ים על עבירת/ות מוסר וערכים.(דקה13)
4. י.פרי ,(ראש השב"כ לשעבר) שכותב על עצמו שלחם כצנחן ונפצע בלבנון- לא שירת כלל בצהל,
ואף היה בקשרים אישיים 🎠עם דחלאן ו ג'בריל רג'וב,
אשר-למי שעוקב- אנשי היחידות שהקים רג'וב ברש"פ השתתפו עם ⚡️⚡️הנוח'בות בפשיטת (7.10) שבת שמחת תורה, ובמעשי הזוועה.יש סרטי הוכחות לכך בראיונות נצ"מ וייס.
5. כרמי גילון ,ארגמן, דיסקין ועוד- עשו הכל כדי להפיל את הממשלה.
6. מזכיר לנו שתחת הנהגת השב‘כ של יורם כהן שוחררו סינוואר הידוע כמנהיג אכזר וכורת ראשים, עם עוד כאלף מחבלים.
7. בניגוד לדברי נצ"מ וייס על הפקרת המודיעין מעזה בשנים שקדמו לטבח :
🕌🌟היה מידע וידיעות זהב לאורך כל התקופה. "ידענו כל על כל נביחה של כלב" .
8. 🌪🧭"בערב הטבח *ידעו שעומדת לפרוץ מלחמה* ולא עשו כלום"(דקה 10:15)
הראיון גם כאן:
אין מחלוקת שרוטמן מדייק באמירתו. מצד שני מצופה ממשפטן מכובד שיגדיר את גבולות הגזרה של בג"ץ באמצעות חקיקה בכנסת שלא תותיר לבג"ץ רשות לחרוג ממנה כהוא זה
ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.
הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.
וזה לא נעשה.
ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף
ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.
לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.
רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.
@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.
ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.
והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.
משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.
אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.
אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.
אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.
לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.
אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.
נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.
אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.
פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.
הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.
לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה.
משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.
@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה.
אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -
אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.
מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.
היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).
בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.
השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.
עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.
הליגה של הציפיות: מה אומרת לנו האובססיה סביב נתניהו?
ישנו מושג סוציולוגי מוכר בשם "גזענות של ציפיות נמוכות" – מצב שבו פוטרים אדם מאחריות פשוט כי לא מאמינים שהוא מסוגלים ליותר. זה תופס אותנו בהרבה תחומים בחיים, וזה מרגיז, אבל יש לזה גם צד שני, חושף במיוחד: דרך רף הציפיות, אנחנו יכולים לדעת בדיוק מי נתפס בעיני הציבור כמשכמו ומעלה, ומי נהנה מהנחות סלב.
הדוגמה המובהקת ביותר לכך התחדדה באירועי ה-7 באוקטובר, והיא מציגה באור אבסורדי במיוחד את הפער ביחס בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הביטחון דאז, יואב גלנט.
בבוקר ההוא, שר הביטחון גלנט – שהגנת המדינה היא משרדו היחיד ואחריותו הישירה – היה ער לחלוטין ועסק ברכיבה על אופניים. באופן מדהים, כמעט אף אחד בשיח הציבורי לא שאל אותו את השאלות המתבקשות: כיצד שר ביטחון שנמצא בעירנות מלאה, לפני שהוא עולה על האופניים, לא מרים טלפון פשוט לחמ"ל כדי לוודא שהגזרות שקטות? התירוץ של רכיבת הבוקר התקבל בשתיקה. הציפיות ממנו, כך נראה, היו נמוכות מלכתחילה.
מנגד, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאותן שעות מוקדמות בכלל ישן. על כתפיו של נתניהו מונחת אחריות על ניהול המדינה כולה, על עשרות משרדיה, ומשרד הביטחון אינו נמצא תחת סמכותו הישירה. למרות זאת, החיצים כולם הופנו וממשיכים להיות מופנים אליו.
וכאן נחשף האבסורד במלוא עוצומו: הציבור והתקשורת באים בטענות לנתניהו על הזמן שבו הוא ישן, בעוד שהם פוטרים מאחריות את שר הביטחון שהיה ער לחלוטין ורכב על אופניים.
הסטנדרט הכפול הזה אולי מתסכל, אך הוא טומן בחובו הודאה מרומזת של המבקרים: כולם מבינים שנתניהו משחק בליגה אחרת. הציפייה מנתניהו בזמן שינה גבוהה יותר מהציפייה מגלנט בזמן עירנות. האובססיה הזו מוכיחה שגם מתנגדיו הגדולים ביותר רואים רק בו את המנהיג הריבוני והאמיתי של המדינה.
שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.
ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו.
וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.
ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.
בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.
אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.


איזה אינטרס יש לו?
המשרד לביטחון לאומי?
הקישור מוביל לאתר הממשלתי הרשמי. לא לאיזה גורם אמצע. אז מה האינטרס אם לא כלכלי?
למשטרה / שב"ס או פרסומות אחרות