מעדיף רב חרדי על פני רב שנבחר בדיל במקום בזכות עצמו.
עכשיו כולם יודעים שסמוטריץ׳ עלוב נפש והפסיד עכשיו את הבחירות בגלל דיל שנכשל מכל כיוון אפשרי.
מעדיף רב חרדי על פני רב שנבחר בדיל במקום בזכות עצמו.
עכשיו כולם יודעים שסמוטריץ׳ עלוב נפש והפסיד עכשיו את הבחירות בגלל דיל שנכשל מכל כיוון אפשרי.
כל ההתערבות הפוליטית שנעשתה על גבו של הרב, רק הזיקה לו והובילה להכפשת שמו.
שניהם צריכים להתנצל בפני הרב כהנא על כך שהם סיכמו משהו ולא עמדו במילה שלהם
בעצם🤔 עזוב את זה שיתנצלו בפני הציבור על מה שהם עשו לתדמית הרבנים והרבנות בארץ וכן אני יודע שמלכתחילה היא לא הייתה משהו אבל רב בישראל שחוזר בו מהסיכום שהוא הסכים לו בריש גלי זה שיא חדש בעיני
בס"ד
לתפיסתי ומהכרותי הרב מיכה הוא זה שעשו עליו סיבוב, כמו שעשו על הרב כהנא.
הסיפור הוא הרבה יותר מורכב ממה שמוצג בתקשורת - אקטואליה וחדשות
אני בהפסקה ארוכה מהפורומים, התלבטתי בכלל האם להכנס לזה, אבל כיוון שיש כאן משפט שדה במעמד צד אחד לא אשתוק.
בניגוד לאיך שאתה מציג את הרברים, הרב אריאל, פעם אחר פעם הציג את הדברים הפוך. סמוטריץ' פעל לאור החלטת הוועדה, אך רבנים הפרו את התחיבויותיהם:
המכתב של הרב אריאל, מתאים מאוד לגישתו העקרונית, של חילוק מהותי בין אנשי בית המדרש, שצריכים ללכת עם דרכם במוחלטות, לבין אנשי המעשה שצריכים גם להצליח להעביר את הרעיונות הגדולים למציאות המורכבת.
הייתי מאוד שמח להשתכנע מהלימוד זכות שלך, כי כרגע אני מאוד במבוכה מהמציאות (ניסחתי הכי עדין שאפשר). אם הרב מיכה שליט"א (שמאוד קיוויתי שיבחר בוועדה), היה מבהיר מייד אחרי אי בחירתו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ש"יהיה הן שלך הן ולאו שלך לאו" וכמו שחותמו של הקב"ה אמת, כך גם חתימתו של רב בישראל אמת - אף אחד לא היה יכול לעשות עליו סיבובים.
בס"ד
אני חושב שכולם מסכימים שההתנהלות של סמוטריץ' הייתה בעייתית, בלשון המעטה. הרי כולם ציפו שלמרות שהרב אריאל החזיר את המנדט, הוא ימשיך לעמוד מאחורי ההחלטה. אבל הוא החליט לשמור על שתיקה רועמת. אפילו הודעה על שקילת הדברים מחדש, לא יצאה. למעשה הפעולה האקטיבית הפומבית הראשונה הייתה שהשרה סטרוק התבקשה לחתום לרב מיכה ולא לרב כהנא, זה כבר היה שבועות בודדים לפני הבחירות עצמן.
אילו סמוטריץ' היה עוצד מאחורי הרב כהנא בצורה ברורה גם אחרי מכתבו של הרב אריאל, אז סביר להניח שהייתה לזה השפעה על התמודדות של אותם הרבנים שהיו מבינים שיש פה פגיעה בסיכוי שלהם להתמודד. אבל מה שקרה זה הפוך, אחרי שהוקמה וועדה שכל מטרת הקמתה (מבחינה פוליטית, הרבנים לא היו חלק מהעניין) היא להכשיר את ההתמודדות של הרב מיכה, אז כעת גם נסללה דרכו לחזור ולהתמודד שוב לתפקיד שהוא מקבל הסכמה בשתיקה שיעמדו מאחוריו, כפי שאכן קרה.
זאת הסיבה שאני ממעיט בביקורת על הרב מיכה. משול לאדם שהובטחה לו עבודה ואמר לו המעסיק 'נתפור לך מכרז שהכל יהיה כשר' והמכרז נפל. המעסיק עדיין רצה אותו ונקט בכל אמצעי פסול בשביל לקדם אותו. זה גם הסיפור פה - השתמשו ברב פוליטית מטעמים כאלה ואחרים, אז נכון שגם לרב יש חלק בנידון, אבל היה מי שדחף לזה כל הזמן מאחורי הקלעים.
שוב, סמוטריץ' היה יכול לעצור הכל ברגע אחד אילו היה ממשיך לעמוד מאחורי הרב כהנא (אפילו ח"כ רוטמן ביקש ממנו לעשות את זה ממש באישורת האחרונה לפני הבחירות). אבל זה רק הוספה של חטא על פשע, כי הפשע הראשון הוא עצם הקמת וועדה שכל כולה הייתה מכוונת מטרה. ברגע שמשהו מתחיל עקום, אז הוא קורס לתוך עצמו, ואז מתחיל הבלאגן הגדול.
ממליץ לקרוא את הטור של גיא עזרא שהוא פרסם אתמול באתר סרוגים
אם טור בסרוגים, יותר נחשב בעינך מדברי הרב אריאל עצמם, נו באמת...
אתה מודה שסמוטריץ' שינה את עמדתו רק 'אחרי שהרב אריאל החזיר את המנדט' ועד אותו רגע היה נאמן לגמרי להחלטת הוועדה למרות שהיא לא היתה נוחה לו.
אז לפחות תודה בישרות שהשלב הזה, 'אחרי שהרב אריאל החזיר את המנדט', הוא כשהרב מיכה (או לכה"פ גורמים שתומכים בו והוא לא מטיל עליהם ווטו) היה עמוק בקמפיין בחירות למרות החלטת הוועדה. (גם הרב איגרא).
אני לא יודע מי זה ה'כולם' שאתה מדבר בשמם. אני בהחלט צפיתי מתלמידי חכמים לישרות, אבל כנראה שהרב אריאל שהחזיר את המנדט (תוך כדי ביקורת חריפה על תלמידי חכמים, אבל המשיך וממשיך לעמוד על כך שסמוטריץ' נהג ביושר!) לא ציפה וכנראה שהרב דב ליאור שעוד לפני כן הודיע שכולם יכולים להתמודד, גם לא ציפה.
נ.ב.
אינני רואה טעם בהמשך הפינג-פונג.
העניין ממש כואב לי. אשמח מאוד למצוא לימוד זכות נורמלי ומתקבל על הדעת, כיצד שני תלמידי חכמים גדולים וחשובים ומוערכים באמת, פעלו בצורה שמפרה התחייבות ברורה וחד משמעית שהם התחייבו עליה בע"פ ובחתימת ידם.
חינוכית, זה הרבה יותר מטריד.
תעשו טובה, כל מתנגדי סמוטריץ' הרבה לפני והרבה אחרי העניין הזה, אל תחשבו שכולנו עיוורים וחרשים.
אני לא חושב, ובטח שלא מודה, שסמוטריץ' שינה את עמדתו אחרי המכתב של הרב אריאל. להפך, זה היה עוד הרבה קודם לכן.
מלכתחילה, ברור שהוא ברך את הרב כהנא ועמד מאחורי בחירתו. אבל ברור שהוא לא אהב את התוצאה, זה היה ברור לכולם מרגע הבחירה. אגב, כמו שהרב אריאל שמע על כך שרבנים מתכוונים להתמודד, ברור שגם סמוטריץ' שמע על זה, ובכל זאת הוא לא נעמד לימינו של הרב כהנא. אילו היה נעמד עם תחילת השמועות, הרב אריאל אולי לא היה צריך להוציא את המכתב מלכתחילה, או במקסימום המכתב היה מחזק את השר על עמידתו האיתנה מאחורי החלטת הרבנים. אבל כאמור, זה לא קרה, וגם לא הייתה לסמוטריץ' שום כוונה שזה יקרה.
ושוב, לסמוטריץ' היה מספיק השפעה כדי לעצור את זה עוד כשזה היה קטן, וגם בהמשך. למעשה, עד יום הבחירות עצמו הוא היה יכול לעצור את זה, אילו רק רצה בכך. אבל הוא לא רצה. וזה ברור לכולם.
לא רק שהוא מוחרם על ידי ישיבת הדגל המגזרית, מרכז הרב, ולא מוזמן כבר לשני אירועים שלהם ברצף (שמחת בית השואבה ויום ירושלים), אלא גם כשהוא שומע שיש התאגדויות (לכאורה) שחותרות תחת הרצון שלו, אין לו קמצוץ של הפשעה אלא כל מה שנותר לו לעשות זה רקלהתקפל ולתמוך בהם. נשמע מאוד מאוד הגיוני, כי זאת המשמעות היחידה לטענה שהוא נהג ביושר.
אתה לא חייב לי כלום ואשמח אם תענה 
בעיני זה לא מכבד את הרב מיכה שאתה אומר שעשו עליו סיבוב, הוא יודע לשקול את השיקולים לכאן או לכאן ולהכריע.
בס"ד
אם תוכל בבקשה לכוון אותי לשאלה אז אשתדל לענות היום או במוצ"ש.
בכל מקרה, להגיד שהרב הפר התחייבות, לדעתי מבזה עוד יותר. מכיוון שיש איך ללמד זכות, ויש לזה גם על מה להסתמך (הפרסום של חנו גרינווד בישראל היום, לדוגמה), אז בעיניי זה פחות מבזה.
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ב' בחשוון תשפ"ה 0:17
היא בכלל לא ברורה...
מה השתנה בזה שהבחירות נדחו? שום דבר מהותי.
האם שיקולים פוליטיים התגלה לפתע? גם לא.
נניח שיש סיבה מספקת שאנחנו לא יודעים - איך זה הגיוני שלא משקפים אותה לציבור? כל המטרה היא להחזיר את אמון הרבנות לציבור, ואם זורקים את תוצאות הבחירות לפח, אפשר לעשות את זה בלי לומר את הסיבה?
עצם זה שאין תשובה מספקת לכל זה - זה הופך את הריצה של הרב מיכה ושל הרב איגרא למאוד בעייתית.
נכון, הם עצמם לא מחוייבים כי הרב אריאל מסר לסמוטריץ' את המנדט ולכן החתימה שלהם לא לרוץ - היא כבר לא רלוונטית.
אמנם, מבחינה עקרונית - לא הגיוני שירוצו עוד אנשים בזמן הרוב קבע את מה שקבע ואין סיבה לבטל את דעת הרוב.
לגבי כבוד רבנים - אני לא נכנס לשאלה השיפוטית האישית כלפי כבודם. לא נכנס לזה. יכול להיות ברמה האישית ובכללי עוד מלא פרטים שאני לא יודע. אני מסתכל ומתבונן מהצד ורואה שהמעשה שנעשה מצדם מאוד לא פשוט. זהו, פה מבחינתי נגמר האירוע, אני לא עובר להיות השופט, לא מוניתי לכך. אמשיך לכבד את הרב מיכה ומבחינתי החותמת בסוף האירוע היא צ"ע)
קראתי דבריך בדיון עם @הסטורי -
"זאת הסיבה שאני ממעיט בביקורת על הרב מיכה. משול לאדם שהובטחה לו עבודה ואמר לו המעסיק 'נתפור לך מכרז שהכל יהיה כשר' והמכרז נפל. המעסיק עדיין רצה אותו ונקט בכל אמצעי פסול בשביל לקדם אותו. זה גם הסיפור פה - השתמשו ברב פוליטית מטעמים כאלה ואחרים, אז נכון שגם לרב יש חלק בנידון, אבל היה מי שדחף לזה כל הזמן מאחורי הקלעים."
דווקא מאיך שאתה מתאר רואים בבירור עד כמה זה לא ישר.
אין לי אינטס שתהיה בביקורת על הרב מיכה. יש לי אינטרס שתהיה בביקרות כלפי המציאות ואל תעוות את המצפן המוסרי המצופה מתוך מהסיטואציה.
לדוגמה: דיבורים מצד ש"ס שלמרות הדיל יהיה להם קשה לתמוך ברב כהנא. רבנים מתוך הוועדה שקראו לכנס אותה מחדש. טענה שעלתה שלרב כהנא אין שום סיכוי מול גוף הבוחר, וכדומה. אבל מעל כל זה ריחף כל הזמן העובדה שסמוטריץ' נחל הפסד בוועדה - הוא לא קיבל ממנה את המועמד שהוא רצה ולכן גם התמיכה שלו מוטלת בספק. המשותף לדוגמאות זה שהן התפתחו אך ורק בגלל דחיית הבחירות. אילו הבחירות היו מתקיימות במועדן אז האפקט של ההחלטת הוועדה היה עדיין שריר וקיים.
לגבי הדוגמה שהבאתי, אני אחדד אותה שוב. נניח ואתה רוצה להתמודד על משרה מסויימת ואף היה גוף שבחר בך להיות המועמד שלו. אחר כך בא לך דמות בעלת סמכות ואמרה - 'חכה, בוא נכשיר אותך על ידי קבוצה גדולה יותר', אבל בפועל זאת לא החלטה שלך ולא בסמכות שלך לאשר את הבקשה שלו או לא. הוא נכשל בתהליך שהוא רצה, אבל אחרי תקופה בגלל שינויים כאלה ואחרים, ואחרי שהוא באמת באמת רוצה אותך ולא את מי שנבחר במקומך, הוא מעביר לך מסרים להתמודד בכל זאת ושלבסוף תקבל את תמיכתו, מה שאכן קורה. האם יש בך אשמה? בוודאי. האם יש פה פוליטקאי שדחף לכל זה ונכשל ואשמתו גדולה פי כמה וכמה - בוודאי ובוודאי.
ואני שוב חוזר ואומר, אילו סמוטריץ' היה עומד מאחורי הרב כהנא, כל זה לא היה קורה, וכנראה שגם המכתב של הרב אריאל לא היה בא לעולם. אבל מהרגע שהוועדה לא קידמה את המועמד הרצוי והיה פתח להחליף אותו אז היה מי שדחף לכך. האם בכל זאת היה מצופה מהרב מיכה לא להתמודד? יכול להיות. אבל צריך לזכור שכמו שבחרו ברב כהנא, בחרו גם בו עוד לפני כן. אז בגלל שפוליטיקאי חרב הכל בגלל התנהלות כושלת אז הרב צריך לוותר כל הכל? לא יודע.
בס"ד
אם אני חוזר אחורה לדיווח של חנן גרינווד שפרסם את זה לראשונה, את הוועדה יזם הרב כהנא, אבל הוא עצמו, מסיבותיו שלו, לא השתתף בה. בשורה התחתונה, למרות החלטת וועדת החמישה, הרב איגרא התמודד גם בוועדה הגדולה.
אגב מהמכתב של הרב איזמן נראה שמטרת וועדת החמישה היא להחליט בין הרב איגרא לבין הרב מיכה מי יתמודד מול הרב כהנא. "לאור זאת סוכם כי הוועדה תפעל בשני שלבים בשלב הראשון הוועדה תבחר בין הרב מיכה לרב איגרא, ובשלב השני, בשבט תשפ"ג, תבחר לפי המצב בשטח בין המועמד שייבחר לבין הרב כהנא. בשלב זה נלקחה בחשבון הצטרפותם של מועמדים נוספים בהמשך הדרך" (ציטוט מהמכתב המקורי).
הרב גם ממשיך וכותב "עצם העובדה שהרב מיכה הלוי הופיע בפני וועדת הרבנים מוכיחה כאלף עדים כי גם הוא הבין שההחלטה הראשונית הכריעה רק כצעד ביניים בינו ובין הרב איגרא", אבל כאמור, למרות זאת הוועדה כן דנה במועמדותו של הרב איגרא. יתרה מכך, שניים מתוך וועדת החמישה, הרב בולמצוויג והרב דודקביץ, הם היו חברי ההנהלה של ועדת הרבנים הגדולה, ובכל זאת הם לא ערערו על מועמדותו של הרב איגרא.
בקיצור, הבלאגן פה הוא גדול. בטח שמוצג מדברי הרב איזמן שהיה פה על סוג של דרבי שהרב כהנא ביקש **לכאורה** מהרבנים להכריע מי יתמודד מולו (אני בכוונה מציג את זה כך, כדי להסביר כמה זה נשמע תמוהה כל התהליך). אבל אם אנחנו חוזרים לפוליטיקה אז הרב איזמן מזוהה עם הבית היהודי. הרב דודקביץ והרב שפירא מזוהים עם סמוטריץ. האם יש לזה השפעה גם על ההבנה מה הוחלט בכל וועדה? אני מאוד חושש שכן.
רק רציתי לומר שזה לא כ"כ פשוט שבחרו כבר ברב מיכה ואז עשו לו עוול בזה שהקימו עוד וועדה, לפחות לפי הרב איזמן
בס"ד
סמוטריץ' היה צריך (אם לא לומר מחויב) להמשיך לעמוד מאחורי הרב מאיר כהנא. בין אם לוועדת החמישה יש תוקף ובין אם לרב מיכה הייתה זכות להתמודד או לא. זה לא קרה.
לכן אני קודם כל בא אליו בתלונות. אם רק היה עומד מאחוריו, אני רוצה להניח שיתר הרבנים לא היו מתמודדים, וגם אם כן, הסיכוי שלו לנצח היה גדול עוד יותר.
לפי *דבריך* יש פה רבנים שנהגו בצורה לא ישרה, ככה פסגת הרבנות צריכה להראות?
ישרות זה לדעת להפסיד בכבוד.
וכל הדברים שאמרת שהשתנו אלו דברים שהיה אפשר לחשוב עליהם מראש שיהיו בעייתים ולכן אלו תירוצים בעלמא.
שועדת החמישה מתכנסת לבקשת הרב כהנא, מבלי שהוא מתמודד בה לבסוף, והרב איזמן כותב במכתב שהמטרה היא להכריע בין הרב הלוי לרב איגרא - זה לא בעייתי? זה גם תמוהה ולא ברור.
האם זה אומר עכשיו משהו חלילה על הרב כהנא או על הישרות שלו? בעיניי זה בעיקר מדבר על הבעיה בכל התהליך - ולזה יש רק כתובת אחת ברורה.
מי שפועל באופן לא ישר זה לא תקין.
לא משנה כמה גדול בתורה הוא.
לכן גם אם תמצא עוד חוסר יושרה בכל הסיפור הזה (שאיני מכיר אותו על בוריו) זה בכלל לא יפתור את הבעיה.
מספר כתבים טוענים שהוא זה שניהל את הקמפיין הכי נקי והגון (נראה לי שהדברים נכונים גם לרב לאו, אבל הוא היה מלכתחילה מועמד בעל סיכוי קטן יותר).
עכשיו צריך לשאול את עצמנו איך הגענו למצב ששלושת המועמדים שלכאורה ייצגו את המגזר (כמה שאני שונא את ההגדרה הזאת) הם אלו שניהלו קמפיינים לא ישרים? נראה לי שהתשובה מחזירה אותנו להתחלה - הפוליטיקה שעורבבה בנושא, והחוסר יושרה בעצם הקמת הוועדה, היא זאת שהשפיעה על כל התהליך.
ששמח בזה שכל הת"ח מתכנסים וראה בזה קידוש שם שמיים?
הועדה היתה באמת מגוונת, וזה לא משהו של מה בכך.
אישית, לא ראיתי בעיה מסויימת בניהול קמפיין של הרב כהנא. וגם בשאר שניהלו קמפיין, הבעיה היתה אחרי התוצאה של הועדה.
ואכן, הפעם אנחנו לא יכולים "להנות" מלכלך על החרדים שהם עסוקים בפוליטיקה
ועדת רבנים מן המגזר ישבה על המדוכה והחליטה מה שהחליטה.
מדובר לכאורה בסוגיה רבנית מובהקת, ומן המעט מן המצופה, הדרג הפוליטי אמור היה לגזור על עצמו שתיקה מוחלטת, ולקבל את מסקנת הרבנים בבחינת כזה ראה וקדש.
אלא שבמקום זאת ההנהגה הפוליטית והעומד בראשה בפרט התחילו לבחוש בקדירה, והתוצאות הלא המה כתובות עלי ספר.
בבחירות הבאות, בעוד 10 שנים, זה יחזור על עצמו, אלא אם כן תוחלף ההנהגה הפוליטית הסוררת, מן המסד עד הטפחות.
הרב יעקב אריאל מסר את המנדט לסמוטריץ' לעשות כטוב בעיניו, הוא מסר את גזרת האחריות בחזרה לסמוטריץ', הוא לא היה חייב לעשות זאת.
לרב יעקב אריאל יש אחריות לא פחות מסמוטריץ' בדבר הזה, זה היה בידיים שלו.
ומנגד, סמוטריץ' אמור היה לדחות את ההצעה בנימוס, משל היו נותנים לו לבצע ניתוח לב פתוח.
כבוד ת"ח וחקר האמת הם שני ערכים סופרים חשובים.
שני הערכים הללו צריכים לשמש זה את זה, ולהיפך, לא רק שהם לא יסתרו אחד את השני אלא יחזקו אחד את השני.
כיצד? ת"ח אומר משהו צריכים להקשיב בשיא הקשב ולהתייחס לדבריו ברצינות גדולה, ובכך מגיעים לחקר האמת.
אין שום עניין "להכנס" באנשים. לא בפוליטיקאים ולא ברבנים, זאת לא מצווה דאורייתא ולא דרבנן.
ובודאי שהתעסקות פוליטית נועדה בעיקר לאנשים יכולים גם לעשות משהו ולא רק לדבר על הא ועל דא להנאתם.
אמנם, כל עוד שלטון העם קיים אז יש באפשרות העם להביע דעתו ביחס לנבחרי ציבור ושלוחיהם ויש לכך משמעות.
לדעתי, אפשר להביע בכבוד דעה פוליטית גם אם היא סותרת כל דעה אחרת של כל בנאדם, גם רב.
מאוד מתחבר לגישתו של הרב יעקב מדן בפרשה ולדעתי הוא מציג את דבריו בצורה מכבדת (שדנה לכף זכות) אך נחרצת כנגד - "נפרדנו כיריבים מחמת שלא השלמתי עם מועמדותך לאחר שבבחירות הפנימיות נבחר הרב כהנא, למרות שהיה ברור לי כשמש, שאתה ראוי מאוד לתפקיד" /news/652197
לא התרכזתי בהודעה הזעת בלפני הוועדה או אחרי הוועדה.
טענתי -
כל התהליך שאתה מספר עליו לא מוריד כהו זה מהאחראיות של הרבנים ביחס לתהליך וליושרה הבסיסית שם צריכים לעמוד בה.
גם לא מסמוטריץ' אבל עם לא מהרבנים.
בלי ציניות כמובן, רק שאוסיף שזה רק מחמיר את המצב.
אם הועדה נועדה למטרה מוגדרת מראש, זה מצג שווא וחותמת גומי מזוייפת.
כך שהכשלון של סמוטריץ' לצבוע היכן שהחץ פגע רק מוכיח שקם הגולם על יוצרו והוועדה הייתה אותנטית ולא משחק מכור כמו שרצה המשורר.
ומי שמציג את זה ככישלון של מטרת הוועדה מוכיח שהוא ניסה לשחק משחק מכור מראש, ושהוא אפס שלא מצליח להשיג את המטרות העלובות שלו.
אז אל תדרוש ממני לא להסתיר את זה.
ובלי קשר אלי, הרב של רחובות, הרב קוק הכריז שרב שנבחר בדיל לא זכאי לתפקיד שנבחר.
לא מובן בכלל בכלל למה המנדט עבר מהרב יעקב אריאל לסמוטריץ'.
ונניח שיש סיבה שמניחה את הדעת, למה אין שקיפות מול הציבור ביחס לסיבה?? הרי חלק גדול מהמטרה זה לשקם את אמון הציבור מול הרה"ר, אז איך נעשה את זה אם נעשה הכל בדלתיים סגורות??
ברור שבסוף החתימה שחתם עליו הרב מיכה הלוי לא מחייבת אותו מבחינה 'חוקית' כי הרב יעקב אריאל מסר את המנדט לסמוטריץ' אבל חוץ מזה בכלל לא ברור מה הוביל להחלטה 
יש משהו יפה בלהגיד "זה כללי המשחק ונכבד את התוצאה שהתחייבנו אליה גם אם חושבים שאחרת יהיה יותר טוב", וזאת לא היתה האמירה וחבל מאוד!!
התנאי להתמודדות בוועדה היה התחייבות, כתנאי בני גד ובני ראובן, לגשת לבחירות רק אם הוועדה תיבחר ולא לגשת אם הוועדה לא תיבחר.
בפועל, המציאות היתה שעל אף בחירת הוועדה לא היה מועמד שכולם מאוחדים מאחריו. ממילא מבחינה מעשית החלטת הוועדה היתה לא רלוונטית. לכן הרב אריאל הבהיר שלמרות שההחלטה בתוקף, הוא *מחזיר* את המנדט, למי שביקש ממנו למלא את התפקיד.
אז מה המשמעות של הועדה לכתחילה?
ברור שהיא לא מחייבת את מי שלא בחר להתחייב אליה, אך מי שכן בחר להתחייב אליה, היא לא תחייב אותו סתם כי בא לו?
מי אלה ה*כולם* שאתה מדבר עליהם??
לא היה אף רצון שכולם יבחרו באדם אחד, זה לא הגיוני בכלל.
היה רצון לעשות ועדה שמייצגת בצורה יחסית ומאוזנת את רבני הציבור הדתי לאומי (באמת ההרכב מגוון למדי מכל הקשת הרבנית של הצה"ד) ועל פי רוב לבחור מועמד אחד.
פשוט מאוד - הרוב קבע והיה צריך לקבל את הכרעת הרוב. מה יכול להיות יותר פשוט וישר מזה?
הרב יעקב אריאל התערב בשיקולים פוליטיים ולא מובן בכלל למה. כל הרעיון של הועדה הוא שהיא נטו רבנית ולא מתעסקת בעניינים אחרים. ממה נפשך אם הוא עומד עדיין מאחורי בחירת הרוב של הועדה - מדהים, שישאיר את המצב כמו שהוא. אם הוא חושש שפוליטיקה תעכב את המינוי של מי שנבחר בבחירת הרוב - שישאיר את זה לפוליטיקאים. למה לו להתעסק בזה? רק כדי לקחת אחריות על השיקולים של סמוטריץ' ושלא יבואו אליו בתלונות שהוא הפר את בחירת הועדה? מה זה משנה אם הרב אריאל יפר את זה או סמוטריץ' יפר את ההחלטה? זה רק עניין בירוקרטי
וכפי שכבר עניתי במקום אחר, כמדומני זה היה לך, מיש לא עושה לא טועה. אין חיה כזו רב ראשי שלא נבחר באיזה דיל. לא קיים יותר במדינה. הרבנות היא אחד המקומות המסואבים ביותר בין גופי המדינה, ודווקא בגלל הכיפה שלראשה זה חמור שבעתיים ויותר.
הציבור היה מרוויח מרב עם גישה אחרת. עכשיו זה אותה עסקנות, ואותם עסקנים בשינוי המסיכה הקדמית. עעשיו לפרוקסי קוראים הרב קלמן בר. אני לא רואה איך זה מכבד אותו, אבל בסדר
אני חושב דווקא שהציבור הרחב מעדיף את הגישה של הרב בר
שים לב מי תמך ברב בר- מרכז הרב, הרב לבנון, רבני צהר, מתן כהנא, בן כספית וכו' תמיכה חוצת מגזרים.
(חלקם היו מעדיפים את הרב מאיר כהנא, אבל בין הרב בר לרב מיכה הם תמכו ברב בר)
הרב בר אמנם נחשב חרדי, אבל הוא למד בכרם ביבנה ושירת בצה"ל.
הרב מיכה יותר בקו של הרב המור, מבחינת אמירות שלו נגד להט"ב לדוג'.
כמובן ששניהם ת"ח גדולים וראויים לתפקיד, אבל נראה שהרב בר יותר מקובל בציבור הרחב (גם בלי קשר למה שקרה בבחירות)
אני עכשיו תומך ברב קלמן בר פי 10k!!!
נמאס לי מסמוטריץ׳...
יחד עם זאת, זה דווקא מחזק את האמון ברצון הכנה של סמוטריץ להביא מועמד שיהיה הכי טוב לעם ישראל לדעתו. הרי סמוטריץ הוא לגמרי מרכז הרב, למד שם, אביו שם, והוא ממש לא הר המורניק. אם הוא העדיף את הרב מיכה, למרות שלפי דבריך הרב בר יותר קרוב לדעותיו, זה רק מוכיח שהעניין האישי לא היה אישיו כאן.
כמובן שהדיון לא נסוג כלפי ההשוואה בין האישים באישיות שלהם... אבל הרב מיכה מקובל גם בקרב עוד חוגים. נכון שהוא בא מחוגי הר המור אבל ממש לא רק היה סגור שם. בעשור האחרון הוא משמש כרב העיר פתח תקווה ושם הוא חוצה מגזרים, ואם הוא היה בא בתור המועמד המוסכם כנראה שהוא היה זוכה.
הרב קלמן בר יותר מקורב לציבור החרדי בודאי מאשר הרב מאיר כהנא (למרות שהרב מאיר כהנא ממש לא בקצה הליברלי, גם אם הוא לא שיא השמרן)
אלא שהוא יותר בקו של הר המור. ורואים שהציבור הליברלי יותר מפחד מרב שמקושר להר המור מאשר רב חצי חרדי.
קשה להתווכח עם עובדות.. כל מי שכתבתי אכן תמך ברב בר בסיבוב השני.
(כתבתי כבר שהתייחסתי להבדלים בין הרב מיכה לרב בר, לא בין הרב בר לרב כהנא)
א. דגל התורה תמכו בו וזה גם לאישי ציבור שונים לבחור בו.
ב. אנשים לא אהבו את הסיפור שהיה סביב הרב מיכה ולכן העדיפו לבחור ברב קלמן בר
(אפילו מספרית זה מסתדר פחות או יותר עם הכמות שהצביעו לרב בר בפעם הראשונה (40) ועוד הכמות שהצביעו לרב כהנא בפעם הראשונה (30))
ובמקרה של הרב מיכה הקישור לחוגי הקו לא נשמע לי כל כך משמעותי. במקרה הספציפי שלו. אבל יש בזה צד במה שאתה אומר, לא שולל. זה גם נמצא איפשהו
כל פוליטקאי, יש לו יתרונות וחסרונות, דברים טובים ורעים, אוקי, סבבה.
לצערנו הגוף הבוחר ברה"ר הוא גוף פוליטי לכל דבר ועניין, אז השלמתי עם הצד הפוליטי שבסיפור.
חבל שנראה שזה נעשה בצורה לא ישרה..
החרדים בחרו בו כי הוא פחות דתי לאומי, לא כי הוא תלמיד חכם.
פעם אחר פעם הוא מתגלה כטובל ושרץ בידו...
הוא לא למד שום דבר ממתן כהנא שהעביר חוק התגרות ברבנות הראשית, ושילם מחיר פוליטי יקר.
תוך זמן קצר "החוק" שלו נזרק לפח, והוא עצמו חזר לכנסת על זמן שאול.
חזרה לסמוטריץ', במקום לתאם עמדות עם החרדים לתועלת שני הצדדים, הוא הולך על הראש שלהם.
עיתונאי חרדי מעלה את הטון בשיח התועבה ומציע דיל לקפלניסטים: פטור גורף משרות צבאי תמורת נסיגה מצפון השומרון.
סמוטריץ' מלקק לקפלניסטים, וחרף זאת הם דוחים אותו מכל וכל. בעיניהם הוא תמיד ישאר משיחיסט והזוי, בלה בלה בלה...
על סמוטריץ' ודומיו נאמר: מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי.
אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.
אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.
הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.
אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.
למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו
בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם
אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת
אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן
יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.
שיהיה פה יותר טוב
פנימה והחוצה
פנימה
יותר הרמוניה בין גווני הציבור
החוצה
הגנה טובה יותר על הגבולות
לא אני
אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא
אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית
מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר
הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון
שאנשים יעשו את העבודה שלהם
כן זה באמת ציפייה מוגזמת
אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת
עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן
רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי
זהו שמחתי לעזור כאן😁
כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.
חוץ מזה, יש לי את הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.
מה אתם אומרים
באיזה אתר כדאי להתעדכן באקטואליה?
שמתעדכן מהר.
לא אתרי תרעלה וללא פריצות. (ל7 לא התחברתי)
עדיף לא להתעדכן באקטואליה
כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים
אם אני רוצה להתעדכן
זה דרך הכותרות של רוטר סקופים
זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות
יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון
וגם כמות עדכונים יומית משתנה
בלבד
אבל אני לא כזה מעורה
אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:
מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.
נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי...
(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)
אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.
יש בווצאפ חדשות משמחות
קבוצה
ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.
ואתה יודע איפה שרק היתה התראה
אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן
אם הטיל עבר בנתיב אחר.
וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"
במקומות בהם לא היתה אזעקה.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
הגעת אליה, אבל שיהיה...
אבל כן, וודאי שעדיף בהרבה לחסל את המחבל במקום.
כי ככה ראוי, כי ככה וודאי לא ירצח עוד בעתיד, לא יתן מוטיבציה לחטיפה למו"מ עתידי, חיסכון כלכלי במקום, מזון וכו', הרתעה (אם כי לפצוע המחבל בצורה קשה מאד, או מוות בביזיון זה יותר מרתיע). ועוד סיבות שהזכירו פה
בן גביר הוציא תגובה שכתב לו סטודנט שנה א' בתקשורת, במקום להזכיר להן שהוצאות להורג הן עניין שבשגרה בכל אחת מהן.
תגובתיו ליריבים פוליטיים מקומיים הן תמיד מוצלחות יותר- עשרות מונים.
אין לאיראנים שום כוונה לוותר על מיצרי הורמוז.
וטראמפ ביקש 200 מליארד מהקונגרס ולא מקבל -
אמריקה רוצה שהמלחמה תיפסק.
זה אומר מיתון למערב.
אשמח למחשבות מעודדות🙂
אם יש פה
גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.
איך זה מעודד?
שאנחנו בדרך לגאולה
אז מי זה מלך ערבי?
פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.
הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:
1. מוצא ואתניות
* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.
* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.
2. שפה
זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:
* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.
* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.
3. דת
בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:
* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.
* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).
4. היסטוריה
הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.
(נעזרתי ב Gemini)
מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.
כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי
אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?
ארים = עמלק.
אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.
בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.
מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.
את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.
סבלנות.
זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.
והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)
גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...
- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.
זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.
את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!
מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!
גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.
ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!
וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.
טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת
ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.
הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.
אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:
מאמר שני
כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.
כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם.
וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.
רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.
אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל.
"גדול כבודינו בגוים"
... אני שואל:
מה אתה חושב כשאתה עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:
"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"
אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.
"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל. שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון. שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".
"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ
... את הדבר הנכון. אין ספקות ואין חרטות. וידוי מושלם.
.... מעשה תועבה.
ותצביע למפלגת נעם
.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.
אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.
נעם
בארץ ישראל
בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.
בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.
אנחנו נמצאים בזמנים היסטוריים ביותר.
כי כעת מרוצצים את ראש הנחש – שזה איראן.
במלחמת ששת הימים המפוארת, ראש הנחש היה ברית המועצות. זו הייתה מדינה איומה ונוראית, ובכל זאת – פחות נחשית מאיראן של היום. למרות ניצחוננו המוחץ, ברית המועצות נשארה במלוא עוצמתה. זו בדיוק הסיבה שהמלחמה לא נגמרה שם: באה מלחמת ההתשה, אחריה מלחמת יום כיפור, ואחר כך גל הטרור של אש"ף.
הפעם המצב שונה בתכלית.
ראש הנחש הוא איראן – מדינה עם שטח עצום, שפיתחה נשק מתקדם שסיפקה גם לרוסיה, ועמדה ממש על סף פצצה גרעינית. ועכשיו מרוצצים את כל זה.
לכן חייבים לתת גיבוי מלא, איתן ובלתי מסויג לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא דונלד טראמפ – בדיוק כפי שמנחם בגין נתן גיבוי מוחלט ללוי אשכול במלחמת ששת הימים.
זה ממש בנפשנו.
בברכח חג הפסח כשר ושמח.