בסרטון שיצא בהתחלה ראו את קסטלמן יורה במחבלים (אולי באמת פריג׳ה גם ירה)

אחר כך רואים גם את פריג׳ה וגם את קסטלמן שמוריד את הנשק, את החולצה ואז פריג׳ה יורה בו

זה אפילו לא היה דו"צ

ורץ לספר לחבר'ה.

דעת.  יש אדרנלין של הלחם או ברח במצב כזה. הרי לסכן את החיים שלך ולירות במחבל ולא לברוח זה עצמו דבר שנוגד אינטינקטים. יש מצב של מעיין שכרות כשיורים במחבל, כמובן כל אחד לפי אישיותו. אל תשפוט בבקשה.

מקסימום היה פה מקרה אלאור עזריה 2, שהוא חשב שזה מחבל וירה בו למרות שהיה מנוטרל (וגם זה כנראה לא נכון. אתה לא יודע אם יש עוד רובה למחבל או סכין או חגורת נפץ. ובמצב כזה שיקול הדעת לא עובד).

גם אם זה מקראה אלאור עזריה 2, לא צריך להעניש. אחרת כל חייל יחשוב לפני שמנטרל מחבל. זו רדיפה של הפרקליטות השמאלנית.

כמובן עצוב מאוד והלב בוכה על קסטלמן ז"ל. אבל כמו שלא מענישים חיילים בדו"צ למרות הכאב, כך גם פה.

אתה סתם מדבר ומאשים אותו על לא עוול בכפו.

ולפרקליטות. שחוששת ממקרי אלאור עזריה נגד מחבלים, וקסטלמן ז"ל לא מעניין אותה כקליפת השום

מרים ידיים ומוריד אפילו חולצה?

ובכל אופן פריג׳ה יורה בו?

תגלה שהילדים שלהם, שהורשעו ונגזר עליהם מאסר, הם ברובם הגדול צדיקים גדולים שלא יכולים לפגוע בזבוב

את פריג'ה. אף אחד לא יכול לדעת באיזה מצב הוא היה בעת הפיגוע. יש אנשים שמאבדים את כל שיקול הדעת שלהם בעת פיגוע, וזה לא אשמתם

זאת אפילו לא טענה שהוא או עורכי דינו העלו.

המושג "לאבד שיקול דעת" לא קיים בשפה המשפטית, מה שכן קיים זה חוסר כשירות כאשר לא יודעים להבחין בין טוב לרע.

אם הוא יטען "באותם רגעים לא ידעתי שזה רע לפגוע ביהודי", הוא בעצם יעשה גול עצמי כנגד טענת ההגנה העיקרית שלו, שהיא "חשבתי שהוא מחבל מסוכן וזה היה סביר לחשוב כך באותם רגעי אימה".

אם הוא יטען "באותם רגעים פשוט יריתי כי לא היה לי שיקול דעת", הוא ייכנס לכלא לשנים רבות, ובצדק. מי שמקבל נשק צריך לפעול בשיקול דעת, ואם הוא לא מצליח להפעיל שיקול דעת - שיזרוק את הנשק לריצפה ולא יירה באנשים.

אדם שמתגונן מפיגוע נמצא בסוג של שכרות זמנית, שלא באשמתו. קשה מאוד להחליט החלטות בשניה כשיש סכנת חיים, ובוודאי שאדם לא אשם שהחליט בטעות החלטה מוטעת.

אדם בהבזק שניה לא חושב מה סביר או לא, זה לא אהרון ברק שיושב על כורסתו הנוחה בביתו וחושב מה יעשה האדם הסביר, זה פיגוע בזמן אמת.

מי שקיבל נשק צריך לפעול בשיקול דעת, אלא אם כן שיקול הדעת הזה נשלל ממנו בעל כרחו, זה לא רשלנות, זה אונס גמור.

ואם באמת ככה המשפט בישראל קובע כמו שאמרת, אני עכשיו עוד יותר מבין את "השיבה שופטינו כבראשונה, והסר ממנו יגון ואנחה", ואת "מקום המשפט שמה הרשע".

יש טיעון שאומר "יריתי בו כי היה סביר לחשוב באותם רגעים שהוא מחבל מסוכן" - זה טיעון לגיטימי שצריך להיבדק בבית המשפט. ברור שבית המשפט יבחן את זה מנקודת מבט של חייל בזמן הפיגוע, ולא מנקודת מבט של משרד ממוזג. אף אחד לא ישפוט אותו לפי "אהרון ברק שיושב על כורסתו הנוחה בביתו". זה סתם זריקת הדיון למקום לא רלוונטי.*

אבל הטיעון "באותם רגעים הייתה לי שכרות זמנית, כמו אדם מסומם" זה טיעון גרוע, שישלח אותו לכלא ובצדק. לא סתם עורכי הדין שלו לא משתמשים בטיעון הזה.

לפי הטיעון הזה, הוא בכלל לא היה כשיר לבחון האם עומד מולו יהודי חף מפשע או מחבל, ואם אתה לא כשיר לבחון זאת כי אתה "בשכרות זמנית" - תזרוק את הנשק על הריצפה ואל תעיז להשתמש בו.

להיות שיכור זו לא טענת הגנה כאשר אתה מואשם בהריגה.

*לא רק במצב מלחמה ולא רק בנושאים כאלה, שופטים חייבים לדעת לשפוט לא מנקודת המבט הנוחה של הכסא שלהם. איך אפשר לשפוט רופא שעשה טעות בזמן ניתוח ולכן נתבע? איך אפשר לשפוט מהנדס בניין שבגלל פיפס קטן בחישוב הוא גרם לבניין שלם להתמוטט?

מה שמשותף לכל המצבים האלה, הוא שיש כאן שאלה של "מה האדם הסביר היה עושה". האם חייל סביר היה יורה בקסטלמן? האם רופא סביר גם כן היה עושה את אותה הטעות?

במצבים כאלה, גם ההגנה וגם התביעה מביאים עדים מומחים מהתחום הרלוונטי, והעדים המומחים מספרים מניסיונם הרב וממחקרים בתחום וכו' על מצבים דומים ומה מצופה בהם.

כך למעשה השופט לא מכריע בין דעתו של הנאשם לבין הדעה של עצמו, אלא בין עדים מומחים שונים שעלו לדוכן.

שהיה לו!

זה משתנה מכל אדם ואדם. יש מי  שמצליח לשמור על קור רוח במצב חירום ויש מי שלא. תשאל פסיכולוגים מומחים.

חובת ההוכחה על מערכת המשפט שהוא היה בצלילות דעת באותה עת. אחרת הם שולחים לכלא אדם שבחזקת חף מפשע והם רשעים.

לא אכפת לי מה עורכי הדין משתשמים או לא. ייתכן שכל מערכת המשפט מרושעת, ושתתוקן במהרה בימינו "ואצרפה כבור סיגייך ואסירה כל בדיליך, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה. ואשיבה שופטיך כבראשונה. ציון במשפט תפדה".

בדין תורה אדם שוגג קרוב למצב אנוס שהרג אדם, לא מוענש. 

ברור שלא היה לו זמן לבחון אם הוא בשכרות זמנית או לא! 

בן אדם! הוא היה במצב שכל שניה הוא יכול למות! אתה יושב על כורסתך ובוחן בהילוך איטי את הפיגוע וחושב מה היה טוב לעשות. לו לא היה זמן לחשוב על כל הפילפולים היפים האלה! ואני לא בטוח שאתה היית נוהג אחרת.

במצב של רופא או מהנדס אז אם הם התנהגו ברשלנות מודעת הם יענשו. אם ידוע שאדם לוקה בפיגור/שכרות זמנית בעל כרחו/התקף פסיכוטי וכו' (אם הוא שתה לפני שנהג אז זה רשלנות שלו כמובן) אז הוא לא יענש. 

לא הולכים לפי האדם הממוצע, אלא לפי האדם הנידון לפנינו. אם הפסיכולוגים אומרים שבהתאם לאופי האדם שמולינו, הוא יאבד את קור הרוח בעל כרחו המצב חירום, אז הוא לא אשם!

אם המשפט כיום הולך לפי האדם הממוצע, אז זה משפט רשע. (ולפי טענתך גם אדם עם פיגור קשה או פסיכוטי ילך לכלא כי הולכים לפי האדם הממוצע).

השופט צריך להכריע על פי חוות דעת של פסיכולוגים שבחנו לעומק את הנידון, אם יש לו אישיות שנוטה לאבד את צלילותו במצב חירום או לא. ואם יש ספק גם קטן, לא שולחים אדם לכלא. לפי הכלל שגם אם יש ספק קטן שאדם חף מפשע אז לא שולחים לכלא.

וגם לפי דבריך אז זה מקסימום גרימת מוות ברשלנות, לא הריגה.

אתה באמת חושב שגם עורכי הדין *שלו* הם רשעים, ולכן הם לא משתמשים בטיעון שיכול לעזור לו?

וסתם אנקדוטה: מערכת המשפט לא צריכה להוכיח על אף אדם שהוא שפוי. הוא זה שצריך להוכיח שהוא לא שפוי, אם הוא רוצה להשתמש בטיעון ההגנה הזה.

אדם עם פיגור קשה בהחלט יוכל להשתמש בטיעון "לא יודע להבחין בין טוב לרע", אבל זה טיעון אחר מהטיעון של הרופא או המהנדס או החייל שבכלל טוענים "עשיתי מעשה סביר בהתאם לנסיבות" ולא טוענים "אנחנו לא שפויים". אתה פשוט ממשיך לערבב...

את הטיעון של האדם הממוצע כתבתי על מקרה של אדם שנאשם בכך שהוא התרשל וגרם לנזק, זה בכלל לא קשור לטיעון של אי שפיות.

הטיעון של אביעד במשפט שלו הוא "פעלתי לפי הנהלים, חשבתי שהוא מסוכן וזה היה סביר לחשוב כך".

אם הוא יטען "לא פעלתי לפי הנהלים כי הייתי כמו שיכור" - זה יהיה הדבר הכי מטומטם שהוא יכול לעשות לעצמו. לא סתם עורכי הדין שלו לא מעלים את זה, וגם הוא לא.

אמרתי שייתכן (אם אתה צודק) שהמשפט בישראל הוא רשע, או שהשופטים רשעים או חלקם.  

אם המשפט עצמו הוא רשע אז לשופט אין מה לעשות אלא חייב לפסוק לפי המשפט. ועורכי הדין גם לא יכולים לעשות כלום, מטעם ההגנה זה לא יעזור לו. ומטעם המדינה, זה התפקיד שלו לנסות להראות למה הוא צריך להיכנס לכלא. ייתכן שהפרקליטות רשעה, אני לא יודע איך מערכת המשפט עובדת וזה כלל לא רלוונטי.

אני מדבר מבחינה מוסרית, לא מבחינת איך מערכת המשפט(ההגונה או הרשעה) בישראל עובדת.

לפי דעתי אם יכניסו אותו לכלא זו פקודה בלתי מוסרית בעליל ולכן על הסוהרים לסרב פקודה.

מערכת המשפט צריכה להוכיח שאדם שפוי אם הוא היה במצב שיש אנשים שנוטים לאבד את צלילותם כמו בפיגוע. חזקת החפות. אחרת מכניסים הרבה חפים מפשע לכלא.

מטומטם או לא, זה הדבר המוסרי. ואם אתה צודק, אז המשפט בישראל פשוט מרושע.

זה כרטיס "צא מהכלא" לכל אדם שיהרוג אנשים בשעת פיגוע.

הוא אפילו לא יצטרך להוכיח שהוא חש סכנה, הוא יכול גם לירות באנשי איחוד הצלה שיגיעו 10 דקות אחרי הפיגוע, כי לשיטתך אי אפשר לשפוט אנשים במצב הזה ולא צריך להיכנס לדקויות כמו "האם הם חשו סכנה".

אבוי לנו אם נגיע למצב הזה.

את אישיותו של האדם ולראות עד כמה הסיכוי שיאבד את צלילותו בפיגוע.

וכמובן בסיכוי קטן מאוד לא מתחשבים. סיכוי קלוש שאדם ייפגע באיחוד הצלה(אלא אם כן ידוע לנו שהוא עם פיגור/פוסט טראומטי/פסיכוטי ואז הוא זכאי), אבל במקרה של פריגה זה היה ממש בעת הפיגוע עצמו, וודאי שהוא לא היה הורג את קסטלמן אם היה יודע שהוא לא מחבל, וודאי שלא רצה לפגוע בסתם אדם.

אבל נכון, הרבה פושעים מסתובבים מחוץ לכלא חפשי כי אנו נוהגים לפי הכלל "מוטב שמאה פושעים יסתובבו חופשי מאשר חף מפשע אחד יכנס לכלא". ויש חזקת חפות. כך נוהגים בכל מדינה נאורה. לעיתים המפשט מחייב בדיני ממונות ומזכה באותו מקרה בפלילי, כי אין מספיק הוכחות.

זה גם לא יעזור להרתעה אם נכניס לכלא אנשים שאיבדו את צלילות דעתם בפיגוע, כי תמיד יהיו עוד כאלה, והם יאבדו את הצלילות בפיגוע למרות ההרתעה. כך שהכנסה לכלא לא תעזור להבא.

באותו עקרון לא מכניסים לכלא על מקרי דו"צ שקרו לא ברשלנות. למרות שידוע לנו שבכל מלחמה יהיו לצערינו אירועי דו"צ, וכמו שידוע לנו שבכל שנה תקרה תאונת דרכים שנובעת מאונס. אנחנו חיים עם מקרים מצערים ולא מענישים למרות זאת על מקרים שאדם היה אנוס. ובכל מקרה הרתעה לא תעזור באירועי דו"צ או בנהג שנסע מרוכז אבל דרס.

לפי מה שהבנתי, אתה מציע שיטה תועלתנית, שלא מתחשבת באם האדם זכאי או אשם, אלא רק בצורך בהרתעה. לשיתטך נראה שצריך לצלוב חי בכיכר העיר אדם שנסע מעל המהירות המותרת, כי רק כך תהיה הרתעה אמיתית בדרכים.

אם אתה רוצה להעלות את ההרתעה, תחמיר את ענישת המחבלים ותוסיף להם סעיף "גרימת מוות ברשלנות עקב גרימת אירועי דו"צ" בנוסף לסעיף הרצח. כי אני בטוח שהמחבלים שמחים מאירועי דו"צ כמו פריגה וזה חלק ממטרת הטרור, לזרוע בהלה. בסוף המחבל אשם ברצח קסטלמן.

וכמובן כדי למנוע מקרים כאלו להבא, צריך לחדד נהלים בצהל או לכל נושא נשק במטווח, ולחשוב על עוד פתרונות יצירתיים שימנעו דו"צ. נקמה בפריגה לא תעזור כאן ולא תשיב את קסטלמן הי"ד(שה' ייקום מהמחבל , לא מפריגה) לחיים.

כשאתה כותב "וכמובן בסיכוי קטן מאוד לא מתחשבים. סיכוי קלוש שאדם ייפגע באיחוד הצלה(אלא אם כן ידוע לנו שהוא עם פיגור/פוסט טראומטי/פסיכוטי ואז הוא זכאי), אבל במקרה של פריגה זה היה ממש בעת הפיגוע עצמו, וודאי שהוא לא היה הורג את קסטלמן אם היה יודע שהוא לא מחבל, וודאי שלא רצה לפגוע בסתם אדם."

אתה בעצם לא מביא טענת אי שפיות, אלא טענה של "היה סביר לחשוב שהוא מחבל מסוכן".

זאת בדיוק הטענה שהוא משתמש בה, והטענה שאני כתבתי שהיא לגמרי לגיטימית.

כשאתה אומר שהוא לא היה פוגע באיחוד הצלה, והוא לא היה פוגע בקסטלמן אם היה יודע שהוא יהודי, אתה בעצם אומר שהוא *כן* מבין את הסביבה, *כן* שולט בעצמו, ולכן *לא* יכול לטעון לאי שפיות.

כלומר הוא *לא* איבד את צלילות דעתו בפיגוע.

מבחינה מוסרית זכאי לפי הנימוקים שכתבתי.

לא הבנתי, אתה חושב שפריגה זכאי?

כתבתי שגם בסיכוי קלוש מתחשבים אם אנו יודעים שהנידון נוטה לאבד את צלילותו במקרה כזה. אבל אין הרבה אנשים כאלו שייאבדו את צלילותם כשאיחוד הצלה מגיעים. זה לא "היה סביר" על האדם הממוצע, אלא "היה סביר או אפילו סיכוי קטן" על האדם הספציפי.

כמובן שעל סיכויים קלושים אנו כן מכניסים לכלא, אפילו במחיר של חף מפשע אחד ל10000, כי אם כך לעולם לא נוכל להכניס אף אדם לכלא.

אני אומר שבמקרה של קסטלמן אז הגיוני שאיבד את צילות דעתו, זה קרה מייד אחרי הפיגוע, על אדם לא מזוהה.

איחוד הצלה זה כבר הרבה זמן והם מזוהים כלא מחבלים בבירור. אין סיבה שאדם יאבד במקרה של איחוד הצלה את צליליות דעתו.

אני לא עורך דין ולא מבין בטענות משפטיות ובעקרונות משפטיים, אני מדבר על מוסר, לא על עקרון משפטי, יהיה אשר יהיה.

יש צלילות דעת יחסית, שכרון חלקי, שאומר שלאדם אין זמן וצלילות לבדוק "מה רמת הסבירות שהאדם מולי מחבל" אלא הוא מגיב בחלקיק שניה אינסטנקטיבית (הרי במילא מי שרץ לזירת פיגוע להציל עושה זאת גם מתוך אינסטינקט ולא מחשיבה צלולה). השכרון הזה הוא חלקי, ומספיק צלול כדי שאם היה יודע באופן וודאי שקסטלמן יהודי, לא היה יורה בו (כנראה. צריך לבדוק את פריגה פסיכולוגית ולראות). מה לא מובן?

חוץ מזה מה זה משנה באיזו טענה ישתמש? אחריות השופט לברר אם הוא זכאי או לא, גם אם פריגה ישב כאבן בבית המשפט וישתוק.  זה אחריות השופט לברר את הדין , לא אחריות הנאשם.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

ומעוור לחלוטין מאג'נדה

כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן

מאשר שמאלן כמוך.

אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.

מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.

-אבל הם יירו באוויר!!

-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?

במיוחד כשהפוסל...

כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,

כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,

כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים

כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.

יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.

ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח

כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה

כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.

אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.

פול חייל שלי פול

בחור שלי עדין

אם לא תיפול היום

מחר תעמוד לדין

המפקד שלך

משפט ועוד משפט

אליו לא נשלחה

מילת עידוד אחת

הרשו לו להרשות לך

עבור האגו

לירות קליעים של פלסטיק

ולשחק בלגו

מהערוץ של אלחנן גרונר:

*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*

"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.

בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.

כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.

כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.

ב"ה זה גרם להם להתרחק.

זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.

כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.

זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!

שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"

מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות

ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק

הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו

ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)

שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.

אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות

אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.

אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.

את כולה

אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.

אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.

העברתי את ההודעה למקום

כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות

שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון

מניח שתטעני שגם מי שמאמין לו הוא מאוד טיפש...

"פחדתי לירות בגלל שתמיד מוציאים אותנו הפוגעים והחסרי מוסריות, יכולתי להפוך לקורבן": עדות החייל שנפצע בפיגוע בסוסיא

אחרי שמחבלים חטפו את נשקו בדרום הר חברון ופצעו אותו קשה בראשו, פ' מספר בעדות מבית החולים שפורסמה על ידי עיינה בן אדרת בגל"צ - על נסיון הפיגוע, הרגעים בהם נלחם על חייו וגם על הפחד להשיב בירי בזמן אמת.

"באותה סיטואציה השניות הקריטיות האלה, זה מה שגרם לי לא לירות, וזה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. ממש ראיתי את המחבל שתפסתי בנשק מכוון אותו אליי. לדעתי הוא חשב שיש שם כדור בקנה"

"מהרגע שהוא תפס לי את הנשק, ניסיתי להיאבק בו. הסתערתי עליו בכל הכוח, אבל ההתלבטות בתוך הראש, אם יגבו אותי אם אני אשתמש בו או לא, זה מה שגרם לי לסכן את החיים שלי ברמה שהייתי יכול להיות עוד קורבן. הרגשתי חסר אונים. לנסות לשמור על הנשק על הנשק כמה שיותר חזק, כי אחרת זה באמת הסוף שלי.

"הגיעו עוד חמישה-שישה מחבלים, עם מקלות וסלעים. הם חיכו שם, והם תכננו את זה מראש, ופשוט הפילו אותי לרצפה עד שאיבדתי את ההכרה, ורק אז הם הצליחו גם לקחת את הנשק, עד אז הצלחתי לשמור עליו אצלי".

"ממש ראיתי את המחבל שתפס לי בנשק מכוון אותו אליי. זה לא חיכוך, זה לא עימות, אני הייתי במרעה עם הצאן שלי, לא פגעתי באף אחד, רציתי את הנחת שלי עם העיזים, רציתי את יישוב הארץ, באמת, בשיא הפשטות, וזה היה פיגוע לכל דבר,לא היה שום חיכוך, שום דבר כזה, זה פיגוע חד-צדדי"

אלישע ירד - ערוץ

אלישע ירד

לקבוצת הווצאפ

אלישע ירד - עדכונים 2

בס"ד

(הסקר משבוע שעבר. אתמול לא פורסם סקר בגלל תשעה באב)

גם 14 מהנדסי תודעה לפי מה שנראה שסוכם כפי שכתבתי

בס"ד

בפועל, הם סוקרים אותה.

יפה.

אבל זה כמובן לא מספיק.