כאשר אני פוגש מפגין או מפגינה שמאלנים ליבי נשבר בקירבי, גם כי אני מלא רחמים עליהם, גם כי אני שונא מריבות, גם כי אני מרגיש שהם שופטים אותי על מה שאני. לפיכך חיברתי את התפילה הבאה - לכל מי שמרגיש כמוני:
ריבונו של עולם.
אתה בחרת בעמך ישראל באהבה.
כמו שלימדנו מורנו הבעל שם טוב, שאתה אוהב כל יהודי יותר מאהבת הורים לבנם יחידם שנולד להם לעת זקנה.
אתה בחרת בעמך ישראל מחמת שאתה, ורק אתה, יודע את העומק הנפלא והנשגבות האינסופית של כל נשמה יהודית.
והנה פגשתי יהודי, שמפניו, מהתנהגותו, מלבושו, נראה עליו שאין לו בעולמו אלא חומר. ולא חלילה שאין לו לב טוב, אדרבה, ניכר עליו מעלתו שהוא איש ישר וטוב, משכיל, ומבקש תיקון העולם. אלא שהעולם שאותו הוא מבקש לבנות, ריק הוא וקר, מדבר קרח של כפירה שאין בו אפילו מעט מאור וחום האמונה. בעולם שאותו הוא מבקש לבנות, במדינה אותה הוא מבקש לעצב, בחברה בה הוא מבקש לחיות - הערכים העליונים ביותר הם החרות של האדם לעשות כל חפץ חיי בשרים, בלא שום מגע ובלא שום אמונה באינסוף שמעבר לחיי הגוף העכור והקטן.
והנה אני רואה את בניך, אנשים ונשים, מכובדים ומשכילים, בלבוש כל כך ריק, גם הלבוש הפיזי - איזה טריקו עלוב וג'ינס צמוד -הם ודומיהם, מה שמייצג את מה שיש בנפשם ובדעתם הטועה שהם מתייחסים לעצמם כמו חתיכת בשר שבאה לעולם כדי להנות ואז להאבד ללא שום זכר. והם מתוך הלב הטוב שלהם והנשמה הקדושה שלהם נלחמים בעוז ובתוקף שיהיה לכל בני האדם מה שהוא הכי טוב לדעתם – הזכות לחיות חיים בהמיים חופשיים, החופש לפתח את העולם רק לאור המתודה המדעית באופן שבו מחנכים אליה באוניברסיטאות – זו המתנכרת למקורו העליון של העולם ומשיבה בכל תלמידיה את רוח הקיפאון של הכפירה והרציונליות המינימליסטית.
והרי ליבי נשבר בקירבי כי את אחי אנוכי מבקש, כי כל אחד ואחת מהמפגינים הללו, מהיהודים הללו, אנשים אשר רוח בהם, אנשי יושר ואמת, אם רק היו יודעים את הנשמה האינסופית אשר בקרבם, אם רק היו יודעים את הייעוד הגדול שלנו – עם ישראל, כמדינה, כחברה וכיחידים, אין ספק שהיו מניחים הכל ויוצאים להפיץ את אורך הגדול בעולם, לבנות עולם של צדק ויושר, חסד ואהבה, לקיים מה שנאמר "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ".
אבל אשמים אנחנו, שלא נתנו לבנו להעמיק בתורתך הקדושה והטהורה ולמצוא את דרכי הנועם ונתיבות השלום שבה. להראות כיצד המוסר והיושר אינם צרים להשתוקקות הבוערת לדביקות אלוקית אלא אדרבה - רק היא יכולה להיות מקור לחיי מוסר אמיתיים ועמוקים. להראות כיצד חיי תורה הם רחמים וטוב לבריות יחד עם עוז וגעגוע לנשמה שאינו מיצר לשום ניצוץ טוב בליבראליות ובדמוקרטיה.
לא חיפשנו בכל לב אחר חוקיך הטובים והישרים להראות כיצד חוברים להם יחדיו בחיי האמונה, תוקף נשמתי אינסופי, יחד עם שכל ישר, יחד עם רגש בריא, ודמיון מפותח וגוויות בריאות ושמחות.
אדרבה, התרשלנו והשקענו מרצנו לנסות כל הזמן להסביר למה אנו צודקים וכולם טועים, במקום להקשיב לניצוץ הקדוש הטבוע בתוך כל המפגינים העלובים והמסכנים הללו שאין להם בעולמם הקר אלא לבו האנוש של בן אנוש החי חיי בשרים ותאוה – חיי מדע רציונלי מצומצם שבו כל העולם אינו אלא גלגולים עיוורים של חלקיקי חומר חסרי מקור וחסרי תכלית. ולמרות זאת ואף על פי כן הם מבקשים צדק ויושר לפי דעתם המשובשת.
יותר מזה ריבונו של עולם, אף אנו מבקשי התורה לא שפכנו ליבנו דיינו כדי שתציל אותנו שלא תחדור בתוך ליבנו אותה רוח כפירה לא מינה ולא מקצתה.
על כן אנו באים להתחנן ולהתנפל ולבקש על נפשנו ונפש כל עמך אהוביך אחינו – רחם נא, גלה נא לנו תורת אמת, תורת חיים, תורת חסד, תורת רחמים, כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום.
אז אנא האר פניך אלינו – שלא תפגע בנו הרוח הקרה של אחים טועים, שלא תקרר את אהבתנו אליך ואמונתנו.
אז אנא האר פניך אלינו – שנדע להקשיב את ניצוצות המוסר שמבקשים אותם אחים טועים ולדעת לתת להם מקום של כבוד, מקום של אמת בתוך האמונה המסורתית שלנו.
ומתוך כך אנא האר פניך – לגלות לנו ולכל המפגינים הללו תורה של גאולה, שאינה משאירה שום יהודי בחוץ ושום חלק מהאישיות בחוץ – לא שכל, לא רגש ולא דמיון, לא רצון ולא השתוקקות לאינסוף.
ומתוך כך אנא האר פניך – שיפתח לבם אליך ומתוך כך אלינו, ושיפתח לבנו אליך ומתוך כך אליהם.
מלוך על כל העולם כולו בכבודך .... וכו' ויאמר כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה אמן סלה
