כמו ימי מלחמה סוערים.
ככה לפחות הגרוש שלי חושב.
אם חשבתי שכיף לי גם ככה , אז נוסף לי כיף נוסף בדמות מכתב חדש מהרבנות שמבקש תגובה על השטויות שהוא כותב.
(אבל לקבל אותם לשבת כשאני מבקשת החלפה- זה לאאאאאא... הוא לא מסוגללללל)
יאיייייי
#$@$%^^&
כמו ימי מלחמה סוערים.
ככה לפחות הגרוש שלי חושב.
אם חשבתי שכיף לי גם ככה , אז נוסף לי כיף נוסף בדמות מכתב חדש מהרבנות שמבקש תגובה על השטויות שהוא כותב.
(אבל לקבל אותם לשבת כשאני מבקשת החלפה- זה לאאאאאא... הוא לא מסוגללללל)
יאיייייי
#$@$%^^&
וזו הבקשה הכי מכובדת שיש
ואין קשר לזה שישנה מלחמה.
וכי בגלל שיש מלחמה,
יהיה אפשר לחמוס ממנו את גידול ילדיו?
נשמע שאת רוצה בלעדיות על איפה הם יהיו
בכל רגע נתון. ומדובר ברצון לשלוט בחיים של אנשים אחרים.
ואין לך להתמרמר על זה שהוא הגיש בקשה
הוא לא אמור לציית רק למה שקבעת ולא להתלונן.
בפרט כשהאינטרס הכלכלי של הגרושות
באופן כללי להחזיק בילדים גם בניגוד לטובתם
ולרצונם הוא ברור בדורנו
ואם יש משהו שאני עושה הכי טוב, זה לפרגן לו מול הילדים גם כשהוא מוציא לי ת'נשמה .
אז הוא רוצה עכשו משמורת מלאה.
וזה יהיה סבב שלישי שהוא מגיש את הבקשה הזו- אחרי פעמיים שבית הדין אמר לו להרפות.
אז אני לא חומסת ממנו את גידול ילדיו.
אני לא מקבלת ממנו שקל מזונות או השתתפות הוצאות בגידול הילדים (כן, אני משלמת הכל)
והוא יכול להתקשר לטלפון של הילדים (שאני קניתי ומממנת את הקו) מתי שהוא רק רוצה.
אין מה להתיחס... מה את אמורה להגיב?
מה את משיבה על הטענות שהעליתי.
מה את מספרת לעצמך?
איך ניתן מבחינה מוסרית להפריד מילדים את אביהם
משיקולים כלכליים?
במיוחד לא על ההקשר הכלכלי
שלא קשור להודעה הפותחת בכלל
בתקווה להבנה.
מילים ללא משמעות מבחינתי.
תמשיכי ככה עם האמת שלך, אל תתיאשי.
נשמע באמת שהפותחת היא במקרה שעדיין נדיר יחסית של משמורת משותפת ללא מזונות בכלל, ושלאבא זה לא מספיק.
אבל מבין גם את הכאב של @אדם פרו+ כי יש כל כך הרבה מקרים שונים (בלשון המעטה), אז הוא הניח שגם כאן זה ככה...
שהמקרה של הפותחת שונה
מה שהבנתי שהמצב שלה בחיים השתנה
וכרגע היא שמחה שהילדים יהיו גם אצל האב
כלומר לפי דעתי הגיוני מאוד שבשלב
של אחרי הנישואין היה נסיון מצידה לקבוע מי יראה את מי ומתי ולכפות על המשפחה את עמדתה באמצעות תרגילי חוק.
את זה הבנתי מהסגנון המסתלבט.
ועל הסגנון החוצפני והשתלטני התמרמרתי.
עכשיו אני מבין שאכן יתכן שזה מקרה נדיר
יחיד מסוגו. בעצם אני לא מבין כלום.
כי מה סתם האבא מנסה לבקש משמורת מלאה?
אני מניח שמדובר בסוג של נקמה על דברים שנעשו לו.
או שאכן יש לו ממצאים התומכים בכך.
מה הוא סתם בא בלי כלום ואומר שהילדים יהיו אצלי בעיקר וזהו?
אי אפשר להבין את המקרה של פותחת השרשור
מהנתונים שהוזכרו. וגם הן לא צריכות שום אישור ממני
וגם לא מהאלוקים, הם קובעות וזהו.
לא ממש מעניין אותם חוקי תורה ומוסר
וצער הילדים ובן הזוג
ועל זה המחאה
רק הפסקה האחרונה...
תשמעו
גם אם אתם כואבים זה לא נכון בשום מקום להשליך מהמקרה שלכם על אחרים
בפרט אם אתם רוצים שהפורום הזה יחזיק
או שאתם רוצים להתבודד עם הכאבים שלכם.
שפתאום ביום אחד נהפכנו לאויב
וגם אסור לנו לפי שיתכן להתמרמר
אז על מי נתמרמר?
הכל יפול על הקשר שלנו עם המציאות?
מה המציאות אשמה בהתנהלות הבוגדנית הזו.
לפי המוסר בני זוג צריכים לשאוף להשאר ביחד
ולהשקיע בביחד.
ולא שהאשה אומרת, מה שיהיה יהיה,
והגבר הוא היחיד שישקיע בביחד.
והוא היחיד שמחוייב להצלחת הקשר.
מה זה, אני רוצה שותפה שקולה,
שגם היא משקיעה. מי הכניס לכם לראש
שאת ירח שרק מגיב לשמש וכל הדימויים הלא
שייכים לעניין מעולם הקבלה, שמדבר בכלל על
קשר בין המציאות לברואים
של קרוב לח"י שנים מיום הגט, קיבלתי פסק דין המורה לחתן דנן לשלם לי את דמי הכתובה.
(בלי שום פיצוי על אובדן הזמן, שחיקת הערך, והמשאבים האדירים והמאמצים מכל הסוגים שהושקעו בקבלת דבר שאמור להיות מובן מאליו) ,
ובלי שום ודאות לגבי קבלת הכסף בפועל בסופו של דבר.
איחולים ועידודים יתקבלו בברכה.
מזל טוב. משמח מאוד.
סתם אני כותב את דעתי, בשמחה כמובן.
כתובה זה ממש ספר. לפעמים לאומן לוקח הרבה זמן להוציא לאור את הספר, יש עניין של זכויות יוצרים, ידיעה מינימלית שיהיו לקוחות (למה התגרשתם?), עריכה וכ"ו.
אספר למשל על עצמי,
אני נתתי כתובה על 50 אלף, ויש שיר של evanesence שבו היא מדברת על 50 אלף דמעות שהיא בכתה, ואני מתמודד עם זה מאז.
לכבד את הגבר נותן הכתובה, לכבד את הכתובה.
כל טוב
אחרי כמה חדשים שאני גר בבית משלי ב''ה
אני מצליח להתמודד עם הרבה אתגרים חדשים הנובעים מהמצב החדש (כולל גידול ילדים חצי מהזמן).
יש אתגר אחד שמאוד מקשה עלי הצורך בזוגיות בכלל ואינטימיות בפרט שאין לי אפשרות לממש בצורה ראויה.
אני לא מוכן לנישואין ככל הנראה לשנים הקרובות הנפש צריכה להתאושש ויש לי עבודה עצמית לעשות כדי לא לחזור על טעויות מהנישואין הקודמים.
אבל הצורך הזה בזוגיות ואינטימיות ממש חזק אצלי
והבעיה שגם כשאני אומר לעצמי אני אנסה למצוא מישהי שמוכנה לקשר שלא יוביל לחתונה (בלי הקפדה על נגיעה)
אני מבין שזאת לא ממש אופציה נשים דתיות לא ירצו בדרך כלל קשר שלא מכוון באיזה שהוא שלב לחתונה, והבעיה שלי שהיות שאני כהן אז אי אפשר להתחיל קשר לא מחייב עם אשה גרושה שאולי יוביל למשהו יותר רציני באיזה שהוא שלב כי אין אפשרות למשהו יותר רציני רק עם רווקה וזה כבר עולם אחר במקום אחר בחיים.
שורה תחתונה אני לא יודע איך להתמודד עם הקושי הזה הצורך הזה מקשה עלי מאד ביום יום ולא תמיד מצליח להסיח את הדעת מזה
וזה לא הלהיות לבד בבית אפילו בשבת זה נחמד לי עם עצמי עם השקט, זה הרצון לשתף מישהי בחוויות שלי לשמוע ממנה וכו' וכמובן הרצון למגע.
תודה על האוזן הקשבת עם יש לכם עצות או סתם עידוד אשמח לקרוא.
(ואם אתם רוצים לשפוט אותי או להחזיר אותי בתשובה על המחשבה שלי לעשות משהו שאסור, תעשו מה שנראה לכם נכון אני לא אכעס)
שאתה לא מוכן לנישואים בשנים הקרובות.
מרגיש כל כך חבוט
מכל הבחינות.
נפש
גוף.
ורוח.
זוגיות בסימן שאלה ענק
תפקוד בסימן שאלה ענק
איך קמים כל בוקר?
לא מרגיש אבא
לא מרגיש בן זוג
לא מרגיש.
פרקתי.
שמעתי שיעור שהרב אמר שברגע לפני שעולה השחר החושך הכי גדול ובעצם זה ככה גם בתהליכים בחיים שלנו
אחרי המעשים נמשכים הלבבות לפעמים צריך לעשות גם כשלא מרגישים ואז עם הזמן הרגש מתחבר לזה.
לפעמים לא צריך לשחות עד החוף רק להוציא את הראש מהמים ולצוף עד שמצליחים לאזור מספיק כח.
שולח עידוד
תנסה ללכת לטיפול רגשי...
כן זה נשמע קלישאה
ודי כבר להגיד את זה
אבל-
אתה לא יודע כמה זה עוזר...
מנסיון של מה שהחיים הביאו לך
והן רק שלך
שווה לשנות התניות לבד או עם עזרה של טיפול או תרגילים שונים
לשבור את המעגל האורובורוסי הזה
הלכתם לטיפול אחרי הגירושין? על מה עבדתם בעיקר?
מרגיש שאם נתגרש, הדבר הראשון שאצטרך לטפל בו יהיה להוציא את כל המילים הקשות ששמעתי ולחזור להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד.
כל השאר אח"כ.
תלך עכשיו אל תחכה לאחרי גירושין
רק תדע שטיפול לא מתקן אותך
הוא עוזר לך אם אתה מוכן לעשות עבודה עם עצמך
להגיע למקום יותר טוב ולהתקדם קדימה מהמקום שאתה נמצא בו והעזרה הזאת משמעותית כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
בהצלחה.
בתור אחד שמעביר טיפולים כאלה אני יכול לומר לך שמה שאתה מחפש זה בשורש של העניין זה להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי והאמון בעצמך.
עושים את זה דרך שיח שבו אתה והמטפל או כל מי שתבחר צוללים לשורש הפחדים והדברים שגורמים לך לחשוש לדבר ולהגיד את מה שמפריע לך ומשם מנפצים אותם.
אחרי שמוציעים את השורשים הרעילים שהגבילו והקטינו אותך(תבחר מטפל בקפידה כי אתה עלול להיות בתהליך שנים בלי התקדמות אם הוא לא מספיק טוב), ואחרי שהוצאתם
את השורשים הרעילים, עליהם אתם מתחילים לבנות ביחד שורשים בריאים יותר שיתנו לך את האפשרות "להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד" והרבה יותר מזה !
תדבר איתי אעזור לך חינם. תשלח לי הודעה במדיה - משה בין
ביטחון עצמי. "מותר לי לדבר בלי לפחד" אתה כנראה בקשר של חרדה. והחרדה הייתה שם קודם.
אבל חשוב לי להגיד.
הגרושה לא יכולה לחייב אותי לטפל בעצמי. אם אני הולך זה בשבילי. שילמתי כתובה, ומפה לא להתעסק בכסף שלי. גם במחיר שהנפש שלי תשאר פצועה. לא שווה את המחיר.
עוד קצת רחוק, אבל כבר מתחיל לחשוב איך אני "מזהיר" את הילדים לא לחזור על הטעות שלי.
בבחירה ובהסכמה לקבל דברים שלא אמורים לקבל.
ובכלל....
לבחור בשביל הילד או למנוע ממנו טעויות
זה שלו
אבל
ילד שגדל בחוסר שיפוטיות ומקבל דוגמא אישית לבחירות נכונות (גם אם זה להתגרש)
יש לו סיכוי יותר טוב
לפתח חוש ביקורת
ולבחור נכון
אתה לא יכול לבטח לילדיך עושר, אושר, זוגיות טובה, כושר, דתיות, בריאות. או שום דבר חשוב למעשה.
כל מה שאתה יכול הוא לשמש דוגמה אישית ולהתפלל, אני אומר את זה לך, לעצמי ולכל הורה, ילדים לא מקשיבים לעצות, ילדים רואים דוגמה אישית ומחקים אותה (או עושים אנטי, או חושבים שעושים אנטי).
או לשאול את חנן בן ארי....יש לו שיר כזה...
אני לא צינית הרי גם אני גרושה.....
חושבת שאם הם גדלים בריאי נפש ושמחים, יקל עליהם לראות מה שצריכים
לראות וממה צריך להתרחק. בעזרת השם.
אל תדאג.
אגב, אם כבר, יש ספר הנקרא "הכל סיפור של פיקסווילים" - תמר.
על בעל מתעלל (מתאים בדרך כלל יותר לבנות), אבל בצורה כזו,
שעד שאתה לא מתקדם בספר, אינך מבין על מה המהומה בעצם.
אבל באמת לא לדאוג. וכן להתפלל. לא הכל בידיים שלנו. כידוע.
מחקרים מראים שילדים שגדלו בבתים שהיחס בין ההורים לא היה תקין יש להם סיכוי גדול יותר להקים בתים נהדרים. ילדים אלו ראו בבית דוגמה אישית מה קורה כשהיחסים לא טובים ויעשו מאמצים להקים בית שבו היחסים בין ההורים יהיה תקין.
לצערי גדלתי עם הורים גרושים מגיל צעיר. כנראה שלא ממש עזר לי. אבל לפחות שיעזור לילדים שלי בעזרת ה'!
הייתי מדריכה אותם
להתחתן רק אם הוא / היא באמת מוצא חן בעיניהם
ולא בגלל לחץ של הסביבה
רק דרך לימוד,
גם מדע.
וגם מאדם עד נח ומנח עד אברהם.
מבינים מה בכלל יכול להשתנות,
ומה נמצא מעבר לגבולות היכולת.
כמו שבע ברכות ושליש גן עדן..
איך מומלץ להכיר??
אשמח להכיר מישהי מעל גיל 40 לפרק ב