העובדה שיש חילונים, שתקועים בקונספציית הגנה בלבד, היא מאוד מצערת. הקונספציה הזאת, כאילו אפשר לתת לאויב לקום להורגנו ורק להתגונן היא מה שהביא עלינו את טבח שמחת תורה.
העובדה שאחד כמוך, שטוען שהוא יהודי מאמין, כופר בתורה שאמרה "הקם להורגך השכם להורגו", וטוען שמישהו המציא את זה, היא מביכה ממש. לפחות תודה שאתה תקוע במוסר מערבי מזוייף ואינך מאמין בסיעתא דשמיא.
לגבי הניתוח ההסטורי - אתה פשוט מקשקש.
זה נכון שמייסדי ההגנה בנו על זה שהשלטון הוא בריטי ותפקידנו רק להגן. כל עוד שהם התבוססו בדמיונות על 'טוהר הנשק' שרק מגן, לא היו להם הצלחות משמעותיות. ההצלחה התחילה, הן במניעת הטרור הערבי ובהמשך גם במיטוט השלטון הבריטי, כשהאצ"ל שבר את ההבלגה מול הערבים ובהמשך הכריז על מרד בבריטים.
לולי חיסול הלורד מויין ע"י הלח"י, פיצוץ מלון המלך דוד ע"י האצ"ל, ליל ההלקאות, הפריצה לכלא עכו, עולי הגרדום והרעש שנגרם בזכותם וכו' וכו' - הבריטים לעולם לא היו עוזבים את ארץ הקדש או מקסימום היו ממליכים כאן איזה שייך ערבי, כמו שעשו בכל האזור. ברגע לפני האחרון גם בהנהגת הישוב המאורגן הבינו זאת והצטרפו בשנת תש"ז לתנועת המרי.
גם אחרי קום המדינה, אכן טעות חמורה שהכניסו את 'ההגנה' לשם של הצבא וההשלכות המעוותות של התפיסה הזאת על הקוד האתי של צה"ל, גורמות לדם רב להישפך.
בפועל כשרק התגוננו, חטפנו וחטפנו. כשהעזנו לקום וליזום - אם זה בפעולות התגמול שהפסיקו את ההסתננות מירדן, אם זה במבצע סיני - שאמנם בלחץ המעצמות נאלצנו לסגת אבל הפסקנו את הפידאווין ואת ההסתננות ממצרים לאחת עשרה שנה. אם זו מלחמת ששת הימים - שלמרות הלחץ הבין לאומי שלא לירות ראשונים, העזנו לצאת למבצע מוקד, שבעצם הכריע את המלחמה.
לעומת זאת במלחמת יום הכיפורים, כשבבוקר התכוננו למכה מקדימה, אבל בלחץ האמריקאי וויתרנו - חטפנו מכה נוראית שעלתה בדם מאות רבות מחיילנו. מכה שלמרות שבמאמץ רב הצלחנו להפוך אותה לניצחון בשדה הקרב - תודעתית לא התאוששנו ממנה עד היום.
ההבדל הגדול בין החמאס, שאנחנו עדיין מתבוססים מולו, לבין שאר החזיתות בהן כבר יש לנו נצחונות מזהירים (שכמובן, צריך לתחזק כל הזמן!) - זה שמול החמאס התגוננו ומול חיזבאלה, סוריה ואירן אנחנו יצאנו לתקוף.