איך עבר עליכם ראש השנה?שדמות בחולות

היינו חג עם הילדים של בעלי.

התחיל קשוח והמשיך טוב.

נפגשתי עם הילדים שלי ביום הראשון של החג בפארק שקרוב לאיפה שהם היו.

הבאתי להם מתנת חג שתשמש אותם גם בחג.

שוחחתי איתם על מהות היום, וכמובן שאני אוהבת אותם והם חסרים לי...

 

היה אוכל טוב, תפילות יפות... והרבה שיחות על מהות היום ואיך אנחנו מתפתחים משנה לשנה.

 

 

התארחתי לבדייתי ואחמיניה

אצל חברה גרושה, מבוגרת, שמוקפת בנשואות עם הנכדים.. משפחה מדהימה, שמחה והרבה טוב!

זכיתי לתפילות בישיבה עם למעחה מ-1000 בחורים ששרו בעצמה מרגשת!

מצאתי את עצמי לא רוצה לצאת באמצע... (המארחים ספרדים.. לא היתה ברירה)

הפתעות טובות!

אמן שתמשיך השנה עם הפתעות טובות!!


עברתי בבית המשותף ונתתי מתנות לצעירי הצאן ערב החג...


בגדול, אני מרגישה שהקב"ה מוביל אותי בהתאם לקצב הפנימי שלי..

משמח לקרוא!!!שדמות בחולות
היה רגוע נעיםפצלשש1

הילדים היו איתי

אבל היה תקווץ בלב שמשהו חסר לא שלם לגמרי..

יבואו ימים שהקוואץ' ייעלםשדמות בחולות
לא מאמינה בזהפצלשש1
אני חושבת שגירושין זה לחיות לצד הכאב..הוא תמיד יהיה שם אולי במינון יותר נמוך
מי שחווה כאב קבוע לצד נישואיםייתי ואחמיניה

וכנראה שזו החוויה של רוב האנשים פה, מחליף כאב בכאב..

ואני תוהה איזה מהם גדול יותר...

אני אדייקייתי ואחמיניה

אני לא תוהה.

ברור לי ששם הייתי בתוך כאב בלי יכולת שליטה עליו..

כאן, אני בוחרת בחיים.

מסע של עבודה רגשית ובניית העצמיות שלי יביאו להפחתת הכאב, עד מיגורו.

אני מאמינה בכך בלב שלם.

הבורא יתברך לא הבינו אותנו לעולמו כדי לכאוב. לא. 

התחברתי לדיוק שלךפצלשש1

נכון את הכאב הזה אנחנו בוחרות אבל אני לא מאמינה שהכאב הזה יעלם לחלוטין..ימים יגידו..

ה' הביא אותנו לעולם שהוא לא מושלם זה עולם התיקון ולא תמיד דברים שעוברים קורים כמו שרצינו וציפינו

נלמד לצמוח מכאן לבנות מחדש אבל הכאב בעיני גם אם ידהה הוא תמיד ישאר שם

ולכן אני חושבת שצריך ללמוד לחיות איתו בשלום

אני רואה את זה כאובדן לכל דבר

כאב של אובדן לא מתרפא הוא אמנם דוהה אבל תמיד ישאר

יכול להיות שזו בחירת הנפשייתי ואחמיניה

כבר בהתהוותה...

אני לא מוותרת על הכי טוב בעולם הזה. פשוט לא.

לא מקבלת אפשרות של לחיות כואבת

חוית פעם אובדן קרוב?פצלשש1

מישהו שנפטר לך...

אם כן אני מניחה שאת כבר יודעת הכאב הזה מלווה

זה לא אומרת שאת מוותרת על הטוב בעולם זה אומר שאת עכשיו מגלה ומפתחת רובד חדש בחיים של לחיות לצד כאב וגעגוע

יש הרבה דברים כואבים בחיים וההכרה בזה בריאה גם לרפואת הנפש שלך

השאלה ריך את מתמודדת עם הכאב

אם את נלחמת למגר אותן סביר להניח שתנחלי אכזבות

כאב זה הזדמנות לצמיחה

ממליצה לך לקרוא שיטת ימימה לדעתי יכול לתת לך פרסקטיבה טובה 

התייתמתי מאבי בגיל צעיר מאוד...ייתי ואחמיניה

אני מעבדת את הכאבים ועושה המון עבודה רגשית. ברור שהכאב שם, אבל הוא לא בצל של החיים שלי. 

הוא מופיע ואני לא מתעלמת ממנו, אבל הוא לא הצבע של החיים.

מצטערת לשמועפצלשש1

גם אני חוויתי אובדן שלא אפרט כאן ..

אבל את בטח יודעת למה אני מתכוונת אז מה את חושבת?

 

מוסיפה כי רואה שערכת

זה בדיוק מה שאמרתי שלא ניתן להעלים כאב צריך ללמוד לחיות איתן

זה לא אומר שזה צבע החיים אלא בדיוק ההפך

שאת שלמה עם כל החלקים שבך גם הכואבים את שלמה ובתהליך ריפוי אמיתי שמאפשר המשכיות בריאה

ערכתי את ההודעה הקודמתייתי ואחמיניה
אני טיילתי כרווק הולל 🙂מתוך סקרנות

באופן נדיר יצא שיחסית הרבה ימים אני לא פוגש את הילדים, אז קצת חזרתי לרווקות.

מה שכן, אלו באמת מעברים קיצוניים, מלהיות אתם לגמרי ימים שלמים ורצופים כולל לדןגמה יו"כ הקרוב, ור"ה שנה שעברה וכו', לבין להיות לגמרי "חפשי".

איך היה לחזור לרווקות?שלג דאשתקד
חוייה מעניינת, אבל לא ברמה של קנאה 🙂מתוך סקרנות

אחרי שקרה מה שקרה והגעתי לזה באמצע החיים שוב, אני משתדל למצות את זה בימים שאני יכול.

אבל בסוף זה "תוהו" וודאי לא אידיאל באופן קבוע.

נסעת להודו בסוף?שם פשוט

באמת איך אבא מתפלל בחגים כשילדים אצלו?

לא תמיד זה מתאפשר לסוע לסבתא ואז מה?

לא פשוט

לא עד כדי כךמתוך סקרנות

אני מדבר על דברים הרבה יותר פשוטים 😀.

לגבי תפילה בחגים, זה לא קל, אבל אני נמצא ב"תפקיד".


גם כשהייתי נשוי,היו פעמים שיצאתי בתפילת נעילה כשהיו צריכים את עזרתי עם הילדים.

הודו יפה עכשיושם פשוט

זה בול העונה.

 

כל הכבוד על המסירות לילדים

תודה, אבל להודו זה לא פחות מכמה שבועות רצוףמתוך סקרנות

לא?

תודה על המחמאה.

אפשר כל מיני דבריםשם פשוט
לא עשית את הטיול הגדול שאחרי
נכון, פשוט נראה לי לא יעילמתוך סקרנות
לטוס 24 שעות כל צד כשיש בסך הכול 5 ימים פנויים.


נהוג לעשות טיול גדול אחרי? 🙂.


איך עושים את זה כשיש ילדים ב"ה?

הטיול הגדול שאחרישם פשוט
צבא
זה נכון.מתוך סקרנות
אבל נראה לי שבאמת לא יזיק טיול גדול גם אחרי גירושין 🙂.
מכירה כמהשם פשוט

שהלכו עם זה מאוד מאוד רחוק לטיול שלא נגמר,

אבל כן כן, אני איתך. 

רעיון נפלאייתי ואחמיניה

אני עושה את זה בארץ..

קורעת את הכבישים בלי חשבון...

עם מוזיקה טובה

ונהנית

ולא מתנצלת!

חכי חכישלג דאשתקד
הוא רק בהתחלה...
אני כברשם פשוט
מדמיינת אותו עם שרוואל פילים סגולים, מעשן ג'ויינט רוכב על טוסטוס באום ביץ'
נראה לי שאם כבר הייתי מנסה "פסיכידליים"מתוך סקרנות

נראה שהם מייצרים חוויה מעניינת.

בין היתר כאן:

מחקר: שורדי נובה שהיו תחת השפעת MDMA הפגינו פחות תסמיני פוסט־טראומה

זה אותו דבר, נשמהשלג דאשתקד
תיקח כמה בולים ותדמיין שאתה וכמה פילים לובשים טוסטוס, רוכבים על שרוואל ונוסעים מהודו ועד xxx
אני לא בטוח שזה אותו דברמתוך סקרנות

קוקאין זה פסיכידלי?

אני כנראה עדיין בור בנושא 🤗

לא...לא....שם פשוט

עזוב אותך.

אל תתחיל.

תריח שמן תפוז פטוצ'ילי, תלעס גת.

אם באמת מעניין אותך שלג דאשתקד

פסיכדלי זה הזיוני. קוקאין הוא לא סם הזיוני (בתסוויג הוא מוגדר סם מעורר).

אבל קוקאין מכונה "סם העשירים", ומהכתיבה שלך כאן לא נראה שאתה עונה לקטגוריה הזו (לפחות בכל הקשור להצהרות ברבנות ובבית הדין של הפורום 😉)

אני צוחקת בקול!!ייתי ואחמיניה
ע"עשם פשוט

Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club


תתחיל בזה


ואז תעבור לכ"ק מנדל ראטה

אני כבר אחרי מנדל ראטה 🤗מתוך סקרנות
שחשף אותי ראשון לנושא, אבל אחפש את המקור שהבאת.
מנדל. מצאנו קישור לפורום בכל הניצלוש הזהשם פשוט
תכתוב לו שיבוא לכאן יחכים אותנו
נראה לי שהוא לא יסכיםמתוך סקרנות
הוא כבר הצהיר ש"לא מגדיר את עצמו כגרוש".. 
עכשיו כשנרגענו...שם פשוט
לא בקטע של אלימות משפטית וכאלה אבל אולי כדאי להזהר עם הודעות שיכולות לשדר חוסר שפיות וכדו'. וכן, אם מעניין אותך, מתישהו דאגתי לצווים משפטיים בגין הרבה פחות מלהקשיב למנדל ראטה.
דווקא נראה לישלג דאשתקד
הבחור די ישמח לאיזה צב שישריין את הילדים בזמן שהוא מסניף בהודו (זה אגב מנהג מאוד נפוץ ביום כיפור, בפרט אצל אלה שאכן מגיעים ל"הודו" 😉)
שיריח טבק נענע ילנג ילנגשם פשוט

קוק יעשה לו מאנצ'


ראיתי הרבה דברים. ליטאי בקיטל מעשן וויד בהודו ביום כיפור...זה מראה שלא יצא לי לראות

שנזכה

בעיקרוןשלג דאשתקד

אני מנוע מלספר על עצמי, כי "עדיף שלא נספר מה עשינו ומה לא עשינו".

אבל אם להסניף זה לא רק קוק, והודו זה לא שם של מדינה, את ואני ראיתי הרבה ליטאים עם קיטל מסניפים בהודו ביום כיפור 😉

חזק, אגב, לגרושתי בזמנו היה חשוב שיהיה לי רב וכו'.מתוך סקרנות

אמרתי לה שאני מוכן שמענדל ראטה יהיה הרב שלי.

היה נראה שהתחרטה אחר כך על האמירה לגבי הרב "משום מה" 🤗.

ואולישם פשוט

איך מעלים תמונה?ייתי ואחמיניה
יפהמתוך סקרנות
עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך י"א בתשרי תשפ"ו 9:11

מתחבר גם לשיר הזה (כן, אני יודע שיש טענות וכו', אבל זה שיר יפה).

 

בנוסף להכלשם פשוט

גם מנדל

גם סמים

עכשיו כת.


מה יהיה איתך?

עושה פוק לדוב? 

הדברים הולכים ביחדמתוך סקרנות
אי אפשר לאחד בלי השני.
ממתי?שם פשוט

אתה יכול להיות חבר כת רגיל שלא עושה סמים.

או מסומם נטול כת.

לב טהור לא עושים סמים

אמבש לא עושים סמים

כנסית השכל לא עושים סמים

אה. בעצם לא בטוח

אז הכנסייה הסנטולוגית.

תבחר לך כת נורמלית כמו כולם למה אתה מגזים תמיד


 

 

 

הפוך...שלג דאשתקד

הוא יכול לקחת סם פסיכודלי מספיק טוב שיאפשר לו לדמיין שהוא איזה מרטיר.

בעצם גם ככה הוא מציג את עצמו כאן בתור קדוש מעונה 🤔

מצחיק/עצובשלג דאשתקד
כשחושבים, כמה פעמים אם החיבוק היה ניתן מוקדם יותר, לא היו מגיעים לשלב של ספיקות אם לברוח להודו...
אמירהשם פשוט

שטחית להפליא.

חיבוק זה המון, ובאמת יכול לעשות קסמים לנשמה.

אבל צריך קרקע מתאימה לחיבוק

כשיש פילים סגולים מתחת לשטיח קשה להתחבק

לא בטוחשלג דאשתקד

אני חושב שאפשר להתחבק בכל מצב.

לפעמים החיבוק יבריח את הפילים מהשטיח, וימנע את הפילים מלהגיע לשרוואל

ובכל מקרהשלג דאשתקד
@מתוך סקרנות אם אתה בעניין של חיבוק, תזמין ונגיע
תודה,מגברים לא נעים לי לקבל חיבוקמתוך סקרנות

ומנשים אני "שומר נגיעה" עד שאתחתן בעז"ה 🙂.

אבל הרצון הוא כבר מעין חיבוק.

 

אולי בינתיים הפתרון הזמני הוא כן ללכת לחבק עצים בהודו, ואולי שם כן נעים לקבל חיבוקים מגברים 🫠.

יש סיכוישלג דאשתקד
שאתה שומר נגיע מגברים? 😵‍💫
תגדיר את זה איך שנוח לך🙂מתוך סקרנות
אבל יאללה, אפשר לנסות.
אולי קצת להרחיב אופקיםשם פשוט
קצת להרחיב תודעה
כן, ככה שכנעו אותי גם להתחיל עם הסמיםמתוך סקרנות
והכתות...
זה ממש שגרה של תל אביבשלג דאשתקד
אולי בהודו זה מעניין 😅
מה אתה משווה בכללשם פשוט
אנא ערףשלג דאשתקד
אני לא עשיתי צבא לפני טיול...
עדיףשם פשוט

שלא נדבר על מה עשינו או מה לא עשינו

עכשיו אני שוב במעבר חד 🙂מתוך סקרנות

אחרי 4.5 ימים רצופים עם הילדים ב"ה ובלי כמעט רגע מנוחה (כולל שינה משותפת בסוכה ב"ה).

לפני חצי שעה עברו לצד השני, אני כעת בשלב ההיכרות החדשה עם עצמי, לקראת כמה ימים להיות רווק הולל שוב 🤗.


חייב איזה שאכטה טובה עבור שלב המעבר.

מה כוונתך?ייתי ואחמיניה
איזה חלק של ההתמודדות מאיימת עליך?
שום דבר לא מאיים עליושלג דאשתקד

אני אגיע אליו לחיבוק אמיץ (כמנהג אבותינו), זה הרבה יותר טוב מבולים ואבקות ובאנגים.

ככה כל הבעיות יפתרו!

אבותינו מבריטניה, ופחות נהגו שם לחבקמתוך סקרנות
🤗
ליטוואק ליטוואק במה אברכךשם פשוט
שיהיו חיבוקיך מתוקים
מי אמר לך שאני ליטוואק?מתוך סקרנות

רואים עלי?

כל כך ניסיתי שלא יראו, כנראה אין ברירה🙂

ליטוואק אחד הלשיןשם פשוטאחרונה
כדרכם של ליטוואקים
לא עניין של איום, עניין של מעבר חדמתוך סקרנות
משהות מבורכת ואינטנסיבית עם הילדים, עד שב"ה בקושי זוכר את שמי, למצב בו יש לי חופש ושקט גמור.


אני כמובן משתדל למצות את 2 החלקים.

הרגעים הקשים האלה של ייאושאריה ששכח לשאוג

שאתה מרגיש שלעולם כלום לא יסתדר כבר וזה הולך רק לכיוון של גירושין😞

כל כך לא רוצה שזה ילך לשם. והלוואי שהיה לי את מי לשתף. להתייעץ או משהו.

גם כשזה נראה שזה הולך לכיוון טוב, זה 2 צעדים קדימה ו5 אחורה. 

קשה מאוד, אני אמנם לא מומחה, אבל אולי יכול לתרוםמתוך סקרנותאחרונה
קצת מהניסיון שלי, מוזמן לפרטי.
..sadGirl
עבר עריכה על ידי sadGirl בתאריך ב' בתמוז תשפ"ו 0:06

..

למה מעודדים בפורום גירושין????מחפש אהבה

אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

משהו קטן נוסףמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

מחפש אהבה יקרנחלת

אני מקנאה בך.

וגם באשתך!

 

בוגר, מתמיד, לא מתייאש - כל הכבוד לך!!!!!!!

לא נעים לי לגלות לך...שלג דאשתקד

החלק במוח שעוסק בהגיון, ערכים אישיים וכדו, הוא כל כך קטן ונזיח בקבלת החלטות...

אף אחד לא מקבל החלטות רק בגלל שזה נכון לוגית, ובינינו, אף בנאדם לא יכול בשום אופן לחיות כמו מרטיר (אני מודע לאוקסימורון 😉), רק בגלל שזה טוב וחשוב. - להיפך, המרטירים, להבדיל חסידי אשכנז וכדו', הם אנשים שמראש אהבו לסבול ולהתנזר. הקרבה בשבילם הייתה חיי תענוגות.

להגיד לאדם שיום יום רע לו וסובל, "תקשיב נשמה, יש כאן איזה ערך של גוף אחד וסוד הזיווג" - מה הוא יעשה עם זה? יסבול כל חייו, יתנוון, יהיה רע ועצוב ומדוכא רק כי יש איזה ערך עליון אמורפי, מין "חומר אפל" כזה, שניזון מהסבל שלו?!

אבל מוח שליט על הלב. לקחת אותו בכל זאת קצת בחשבוןנחלת
נכוןשלג דאשתקד

דבר ראשוו, המוח (=רציונל, שכליות) צריך להיות שליט על הלב. זה לא אומר שזה מה שהוא תמיד.

דבר שני, אני חושב שברוב המקרים הרציונליות מגיעה אחר כך. כלומר כשלא נעים אז מוצאים הרבה הסברים שכליים, ובהחלט לכל דבר אפשר למצוא הסברים בשכל...

אבל אין ספק שהשכל הכרחי בכל דבר. כשאדם עושה דברים שהוא לא מבין את מהותם או חושב שהם מטומטמים, בסוף הוא יפסיק (אני חושב שזה מה שגורם לרובם מתישהו להפסיק לעשן למרות שזה מאוד קשה. כי לאורך זמן א"א לעשות דברים חסרי היגיון).

לא יודעת אם רק בפורוםשדמות בחולות

אני מקשיבה לפודקאסטים רבים וגם שם זה עולה.

תכנס לרשתות החברתיות ותראה ששם הנושא עולה לא מעט ואף דוחף לגירושין (גם בחברה החרדית)

 

אני לעולם לא אעודד גירושין- אבל אם מישהו/י יבואו אליי לייעוץ, אסביר מה ההשלכות.

אבל לא אדחוף לשם.

מלבד שני מיקרי אלימות - שבהם עירבתי את הרווחה והרשויות. כי היו מעורבות ילדות קטנטנות שהאבות התקיפו גם אותן ופה לא יכולתי לשתוק.

לא נראה שמעודדים גירושין אלא רק איך לעשות זאת חכםליס

אני למשל התגרשתי בלי להוציא שקל על עורכי דין ויש כאלו פה ששילמו מאות אלפים, חבל... אם כבר להתגרש, אז עדיף באופן חכם, לקבל ייעוץ גירושין חינם מעורך דין ואז לעשות החלטות חכמות וללכת לגירושין בהסכמה או בתשלום נמוך ע"י גישור, אפילו אפשר לעשות הסכם גירושין לבד כמו שחברה שלי עשתה ולקחה הכל מהאינטרנט.

אתה מעדיף שנפסיק לעודד?אדם פרו+
מי עודד גירושין? לא לענייןליס

בתור גרושה, או רווקה מחדש, אני יכולה להגיד שגירושין זה גהנום עלי אדמות, ואני עוד נעזרת באתר שעושה מצווה בשם גירושים וגם אז ההתמודדות לא קלה בכלל, באמת לא ניסו לקחת כסף על כלום. לא מומלץ להתגרש, רק אם ממש ממש היה משהו נוראי ממש ממש

לא ראיתי דבר כזהזיויק
למה אתה בפורום גו"ג?? ועוד בשם "מחפש אהבה"להתחיל מחדש

אם אתה רוצה לעבוד על הזוגיות כדאי שתתרחק מפורומים כאלו ומפורומים בכלל.. זה רק יבלבל אותך. תנסו להתקרב ולטפל בעצמכם. בלי הפרעות חיצוניות.

כי יש פעילי פרוגרס שמקבלים כסף לעודד גירושיןYaviBM BMאחרונה

מי שחוקר את הרשתות החברתיות מגלה שיש אנונימיים שמתחפשים לנשמות טובות אך בפועל מעודדים נשים להבין שנכון ורצוי להרוס נישואים במקום להתמודד ולתקן. אני מעריך שהם מקבלים כסף לבצע את הפעילות הזאת. 

"נברך את כל הרווקים והרווקות"...בראשית נח

בס"ד

מכירים את הקטע הזה שאומרים בכל מיני אירועים "שכל הרווקים והרווקות יזכו במהרה למצוא את זיווגם"?
הייתי אתמול בחתונה של זוג רווקים שהמתינו הרבה.. כל מי שעלה ודיבר - הזכיר "הרווקים והרווקות...". וכו'.. 
הלו, מה איתנו?? 
לגרושים וגרושות לא מגיע? ומה עם אלמנים ואלמנות?
כאילו אין מישהו אחד שישים לב לשנות את הניסוח ה'שבלוני' הזה?

סתם למחשבה.. 

 
אציין לשבח שהחבר עצמו באירוסין שלו פירט... "לא רק רווקים ורווקות... גם גרושים וגרושות וכו'.."
טוב שאני חבר שלו באמת..

 

שיהיה חג שבועות שמח לכל מחפשי הזוגיות!

למה להפלות אלמנים ואלמנות?על הנס
ומה עם אלמנות מן האירוסין? ממאנות? חלוצות?חתול זמני
את האמת, גם אני חושב על זה לפעמים, אבל...מתוך סקרנות

כמה שזה נוגד את האינטואיציה, ולמרות הכאב הגדול על התנפצות החלום.

עדיין, בהרבה מובנים מצבם של גרושים טוב יותר משל רווקים, לפי מה ששמעתי זה גם מגובה מחקרית.

הם לא היו נשואים מעולםאדם פרו+אחרונה

קודם תורם.

תחשבי על זה.

תגידו...איילה במדבר

מה עושים שאת מנסה ומנסה כן לשמור על הבית ןלא לפרק כי יש ילדים קטנים אמנם לא הרבה אבל בכל זאת קשה מאוד לפרק שיש קטנים..

אבל הבעל ממש חסר ביטחון ונורא נורא קשה לי לחשוב להשאר איתו כל החיים ... במילים אחרות לא נמשכת אליו ויש פערים מאוד לא פשוטים ביננו..

ואני באמת מנסה למצוא מקום בתוכי להמשיך אבל פשוט נקרעת בין לשמןר על הבית לבין לשמור על השפיות שלי עם בעל שאני פשוט מתקשה מאוד לנהל איתו זוגיות ויחסים שלא לדבר על יחסי אישות..

החוסר ביטחון הזה וחוסר הגבריות מעיב על הכל...

מתארת מצב בלתי נסבל שאנשים כאן לא יבינולהתחיל מחדש

כי לכאורה אין כאן "קייס" לגירושין.

אבל אם זה בלתי נסבל בשבילך את לא אמורה לסבול.. גם אם בשביל כל העולם זה היה מצב נסבל.

אם לא היו ילדים אז עדיף היה להתגרש וחבל על המאמץ.

את חייבת שהוא יתאפס על עצמו וילך איתך לטיפול זוגי או פרטני. אל תסכימי לטפל רק בעצמך כפי שיציעו לך כי זה לא אפקטיבי. זה רק דחיית הקץ.

ועוד דבר חשוב - כל זמן שאת חושבת על גירושין לא כדאי להביא עוד ילדים למציאות כזאת. 

מי פה נפל על מרוקאית?סופר צעיר

הן גומרות אותך ואת הארנקק

מה בעצם היה ה"מכה בפטיש" שגרם לכם להתגרש?אריה ששכח לשאוג

אני כל הזמן מרגיש קרוב לשם, אבל עדיין לא.

עברתי השפלות, מול הילדים וגם לא, ביזיונות קללות אלימות, ועוד ועוד. עדיין מקווה שיסתדר ויהיה אחרת, אבל תוהה לעצמי מה כבר עוד יכול לקרות שלא קרה.


אז אשמח אם יתאים לכם לענות, אם היה איזו נקודה שפתאום אמרתם עד כאן.


נ.ב (ברור לי שאני לא בסדר לפחות אותו הדבר אם לא יותר)

עוד משהו...נחלת

בס"ד

 

שרציתי להוסיף שלפעמים  ציפור לא מצייץ, דממה קפואה,  ההר עשן, ורעם וברקים וחושך ואימה, ואין קול

אלוקים בתוך הערפל......ואז חושבים: איך מחזיקים מעמד עד לדקה הבאה...

 

כלומר, דווקא בדברים קטנים וקטנים + וכאלה, יותר קל, פעמים רבות,

לדבר איתו, לבקש ממנו. אבל שיש מצב כמו בפתיחה, יש שיתוק

כזה וסנדול כזה פנימי, כשעושה רושם, שכל המרעין בישין מכל

מחלקות הגיהנום, נקבצו ובאו לך....

 

אז כאן, אני חושבת, השם רוצה עוד עבודה. מסוג אחר.

 

יעוץ - למה זה קורה למען השם?

 

משהו מהנה שיעזור לראות קצת אור:

 

לצאת החוצה לטיול קטן, לכתוב (משה מציע זאת

הרבה פעמים. יש לו כנראה נסיון בזה. אני לא טובה

בזה, אין לי סבלנות ורוצה לצאת מהסנדול הזה

מייד!  אוויר!)

 

ללכת לחנות הגלידה, לבקש המון גלידה

בגביע, עם קצפת למעלה, ולשבת ולאכול

(רק להיזהר לא להמליח, עם הדמעות...

 

לקרוא משהו נחמד. שמח. מצחיק.

לא מדכא ולא ספר מתח מבעית...

 

לשפוך את הלב, לשפוך את הבאלאגן, עליה,

מסכנה. איזה חסד היא עושה.

ובאיזו מצווה גדולה אני מזכה אותה!.

 

לראות משהו שמח, מוסיקה, הופעה

(רצוי כשרה) - ואם זה יוצא בספירת

העומר, אולי אפשר להקל, אחרי הכל

מה ייצא להשם אם גם אני אמות

(מדיכאון)?!

 

מה שגורם למבוכה ובושה

זה שכזה עובר (באמצעות

הגלידה למשל), אתה לא

מצליח לנתח מה קרה,

מה הדבר הנורא, החושך

הזה, שקרה שגביע גלידה

יכול לנחם?

 

מוזר ביותר.

 

אבל למה הבאתי את כל זה

בכלל?

 

הא, כי לא יחשוב מישהו כאן

שיש כאלה, נבחרים, מיוחסים

שתמיד פונים להשם, תמיד

מקבלים וחשים שהוא עונה

ואף פעם פעם לא מרגישים

מנותקים, מרוקנים, לא מי

יודע שמחים בחיים, מחפשים...

 

ממש לא. אבל בהחלט כדאי

לשתף אותו אפילו בזוטות,

וכך, בעזרתו, נוכל גם לעשות

זאת, לזכור לפנות אליו, להיות

קשובים אליו - בקטסטרופות

שלנו. כאלו ואחרות.

 

שבת שלום!

 

משה עוד מעט יכתוב שיש 

כאן מישהי המציפה את הפורום

בדברים שלא ממש רלוונטים....

 

אז אני אשיב לו, שהוא הרי

תמיד ממליץ על לכתוב.

אז הנה, אני כותבת...

 

.

"הכל סיפור של פיקסלים". תמר. אלימות בזוגיות.נחלת

ספר קשה ולדעתי, חשוב מאוד. לעורר מודעות.

אולי יעניין אותך