(כמו בהכנות לעם כלביא)
ומייד אחרי החזרת החטופים, יחזרו להלחם בכל הכח.
לצערי האופוריה של טראמפ לא משדרת ככה, אבל לקוות ולהתפלל אפשר...
(כמו בהכנות לעם כלביא)
ומייד אחרי החזרת החטופים, יחזרו להלחם בכל הכח.
לצערי האופוריה של טראמפ לא משדרת ככה, אבל לקוות ולהתפלל אפשר...
ידיד ישראל הוא כבר לא, ועדיין פחות גרוע מביידן.
הפעלת מטוסי B2 באירן היה צורך מבצעי כדי לבדוק את כשירותם ביום פקודה.
בענייננו, נחמה פורתא יש בעובדה שפרס נובל הורחק ממנו, והוא משוחרר מלהיות "ניטראלי" בסכסוך היהודי מוסלמי.
הוא מגיע לכאן כדי להצטלם עם החטופים, ולהעלים את חלקו של נתניהו באירוע שחרורם. ערוצי קפלן ידאגו שכך יהיה.
יותר משאני שמח על שחרורם, אני מודאג מן הבאות.
אז חמאס לא הוכרע.
אז טרנספר לא יהיה.
אז האיומים על שדרות ישארו.
אז הטבח הבא הוא שאלה של מתי.
אז סמוטריץ' לא יגיד לנו: אמרתי לכם.
ולשמוח בחג.
אני לא עם ציפיות מנתניהו. אני חושבת שהמלחמה הסתיימה, וטראמפ החדש עם העסקים של משפחתו בקטאר והשאיפה לנובל לא יתן לו לחדש את המלחמה. קראתי שבעזה החלות לפנות את ההריסות.
מבחינתי, יש כאן מהלך אלוקי, לא החלטות של נתניהו או של מטה קפלן, ואם לא נשליך את השכל ונישען על אבינו שבשמים נהיה בחרדות
בסופו של דבר ישועה תצמח, בוודאי שהקב"ה מוביל את הכל. מעבר לכך, המלחמה גילתה כחות עצומים. דור הלוחמים שיצא מכאן, יקים את ההנהגה הבאה (ולא, לא מדבר על הזיות כמו יואב הנדל שמנכס לעצמו את 'המילואימניקים').
ממלחמת יום הכיפורים, פרצו שתי תנועות, שהיוו ביטוי לזרמים שהיו שקטים קודם, ושינו כאן את המציאות ואת סדר היום - גוש אמונים ושלום עכשיו.
היום, העם, הציבור בוודאי הצעיר והלוחם הוא הרבה הרבה פחות 'בית השיטה' והרבה יותר אנשי אמונה מעלי וקרני שומרון, משדרות וירוחם. השינוי כבר רוחש והוא יגיע.
החמאס מרגיש מנצח אבל החמולות שבתיהן נחרבו ובני משפחותיהם נהרגו נלחמים בהם. הם פרסו 7000 לוחמים להשתלט מחדש על הרצועה כדי להשליט שוב את שלטון הטרור שלהם על האוכלוסיה אבל האוכלוסיה הבינה משהו בשנתיים האלה. באמת מקווה שתהיה להם שם מלחמת כנופיות ושלא נצטרך לצוד אותם אחד אחד מהמנהרות.
מועדים לשמחה!
שטראמפ לא קיבל פרס נובל לשלום
הוא בהחלט יכול לחטוף סיבוב ולסיים את עזה אחרי שהחטופים יחזרו
שנתנה אותו לרוצח ההמונים יאסר עראפת שר"י.
אבל ברוטר מדווחים (לפי ערוץ 13) שחמאס התחיל להאביס את החטופים שלנו. במצב של הרעבה זה גורם לגסיסה ביסורים תוך שעות עד שבוע. מטרתם למנוע מאיתנו אפילו את השמחה הזאת. יש מצב שטראמפ יתרגז כי הוא מאד גאה בתפקיד שלו בשחרור החטופים המעונים שלנו. לא בטוח שהוא יאשר לחזור ללחימה והאמת מקווה שזה לא נכון אבל אחרי שישראל פנתה בבקשה לצלב האדום שימנו האכלה לא מבוקרת עלול להתברר שחמאס החליט למנוע מאיתנו כל תמונת ניצחון.
אני באופן מודע הולכת לשמח את עצמי עכשיו לכבוד החג בתכנונים למחר, אם אתחיל להצטער על כל הידיעות שמתפרסמות אז הם ניצחו את זה הם לא יקבלו ממני.
הם לא סיבת הכניעה וההסכם הנוראי
מה שחשוב הוא שהיכולת של חמאס לארגן מגה מתקפה חוזרת לא קיים.
החשש העיקרי הוא שהם יצליחו לחטוף חייל או שניים, כי זה מספיק בשביל לשנות לחלוטין את התמונה.
לא תקום מדינה פלסטינית בעזה כי חמאס לא יתפרז לעולם מרצונו ולא יהיה שום ויתור ישראלי או אמריקאי בעניין.
אני מניח שעכשיו כשטארמפ לא קיבל פרס נובל לשלום, יהיה שינוי בשיח שלו על שלום עולמי בכל המזרח התיכון.
כהונאה והשפלה של קטאר.
וטראמפ, מסתבר, לא יודע את זה.
ובאותו עניין, הכנסת כוחות בינלאומיים ממדינות שאין לישראל קשרים דיפלומטיים איתן אינה מבשרת טובות.
טוען שזמיר הוא בובה על חוט?
כל כח בינלאומי שנכנס לשם הוא רע לנו
בסופו של יום בעל הבית אמור לעשות כרצונו בביתו
והכנסת שחקן אורח רק נותנת לגיטמציה לעולם לומר שעזה לא תהיה של ישראל
כך שגם אם לא מכריזים על מדינת פלסטיק יוצא שהם אומרים שישראל לא תהיה שלמה
זה כל הסיפור על רגל אחת.
ראשי ממשלה אכן מביעים את דעתם, אבל מעולם לא כפו מינוי על שר הבטחון שלהם, זולת אם החזיקו בשני התפקידים כאחד.
לצד זה צריך להוסיף ביושר שלשר בטחון מימין אין מבחר מועמדים שהגיעו לקו הגמר, שמתוכם הוא יכול להתלבט במי לבחור.
איש ימין יחסם בדרך כלל בהגיעו לדרגת תת אלוף, זולת אחד או שניים שמקודמים לתפקידים שוליים כמו ראש אכא למשל, וגם זאת- כדי להסיר לזות שפתיים.
הציבור הימני מעולם לא השכיל להעמיד את הצמרת הצבאית במקומה בגין מחדליה, כי מלחמות סמ"ך ב- בבי"ת מעניינות הרבה יותר
בגין אמר "באנו לשרת ולא לרשת", אבל ביושרתו ובנימוסיו המוקפדים, היה לו ברור שהפקידות תדע את מקומה ותבצע את מדיניות הדרג המדיני. גם כשאמר: "יש שופטים בירושלים" הוא התייחס לשופטים שידעו את מקומם, פסקו לפי לשון החוק כפשוטה ולא העלו על דעתם להתערב בענייני חוץ או ביטחון.
השמאל הבין זאת ודאג לתקוע הרבה מסמרים בלי ראש בכל הנקודות המשמעותיות. העובדה שעד היום לא קם שר ביטחון ועשה את הדבר האמלנטרי שישראל כץ עושה סוף סוך - לבחון את המינויים שבסמכותו, היא תעודת עניות לליכוד ולמתווי המדיניות בו ארבעים שנה.
אבל לא זה העניין.
לעצם העניין, הקואליציה הנוכחית התחילה ברגל שמאל בגלל אחד סמוטריץ' שדרש את תיק הבטחון לעצמו, כדי לאיים מקרוב יותר על ראש הממשלה.
מאותו רגע הוא איבד את תמיכתי באופן סופי ומוחלט. מעוות לא יוכל לתקון.
ניחא, אם היה דורש את המשרד כדי לבצע בו תיקונים, ובין היתר קידום קצינים התקפיים, אז זהו שלא. נראה שקיבל שיעורים מבנט שלאחר ביקור קצר בבטחון גנב ששה מנדטים וסילק את הימין מהשלטון.
למי ששכח, סמוטריץ' משך את המשא ומתן הקואליציוני עד יומו האחרון, ועד רגע לפני שנתניהו היה בדרכו להחזיר את המנדט לנשיא, שיוביל לממשלת רוטציה כזו שתשאיר את סמוטריץ' בכל מקרה מחוץ לקואליציה.
הסחטנות של סמוטריץ' הצמיחה העתק הדבק אצל יהדות התורה שמחזיקה באותו מספר מנדטים.
כך ואחרת, מי שחושב שבסיבוב הבא סמוטריץ' יתנהל אחרת, ולא יחזיק את ראש הממשלה המיועד במקום רגיש, יש לי מנהרה על המאדים למכור לו.
נתניהו בכל הממשלות שהקים, מרח את המו"מ עד הרגע האחרון, כשסמוטריץ' עוד בכלל לא היה בעסק.
לשותפות הזוטרות יש עניין למרוח זמן כי בניגוד למועמד לראשות הממשלה שזמנו קצוב ל- 28 ימים, ואורכה נוספת לשיקול דעת הנשיא עד 14 ימים נוספים, זמנם אינו מוגבל. מתוך 14 יום כאמור קיבל נתניהו 10 ימים בלבד. זהו.
סמוטריץ', שטבע את ההגדרה שקרן בן שקרן, מלכתחילה הגיע למו"מ בידים לא נקיות.
כמו גלנט היה נתקע עם רמטכ"ל וראש שב"כ של הממשלה הקודמת.
מה שלא למד ממורו ורבו בנט, הוא מנסה ללמוד מטראמפ החדש: "אם הייתי נשיא, מלחמת רוסיה אוקריינה לא היתה מתחילה, וטבח אוקטובר לא היה מתרחש", בלה בלה בלה.
גלנט התנהל כאחד מהחבר'ה, כאילו הוא נציג הגוורדיה הצבאית הבכירה, מול הממשלה. במקום להורות לצבא להעיף את כל מי שצייץ על סרבנות ואי כשירות - הוא הצטרף לקמפיין.
נתניהו הציע להקים ממשלה במיד ולהעיף את ממשלת הנוכלים, ואחר כך לחלק כופתאות.
דרעי הסכים מיד, גולדקנופף היסס ואחר כך הסכים, כך גם בן גביר, ורק סמוטריץ' דרש תשלום במזומן ולמפרע.
לבן גביר שחתם עקרונית, הוא קרא טירון על משקל שקרן בן שקרן.
החרדים הממולחים החליטו שסמוטריץ' לא יוביל אותם באף, וכך היה.
נכון שזה היה לפני שלוש שנים אבל זה היה, והארכיון לא שוכח.
כל עוד אין מטרה אמיתית (ולא סתם סיסמאות) של ניקוי הרצועה מערבים או לכל הפחות כיבושה המלא סטייל יו"ש מיותר להלחם.
בשביל כיבוש מלא סטייל יו"ש אין צורך בשנתיים מלחמה בחומת מגן העבודה היתה סבוכה יותר ולקח פחות זמן.
חומת מגן היתה על שטח גדול פי כמה
ולקחה חודש וחצי.
אז יש את המתאר של המנהרות. סבבה. קחו עוד זמן
אבל שנתיים מלחמה בגרירת רגליים
הממשלה פשוט לא מעוניינת בפירוק החמאס
מאשימים את הצבא. מאשמים את העולם
המציאות היא שצה"ל נותן תפוקה לא רעה בשאר הגזרות (סוריה. תימן. איראן. לבנון )
כל אחת מהגזרות הנ"ל מורכבת פי כמה מאשר עזה
האם צה"ל לא יודע להתמודד עם עזה? יודע
רק צריך הנחיה חד משמעית של כיבוש מלא ושליטה בשטח.
למה אין הנחיה כזאת. הרבה הרבה סיבות
אז בשביל מה להמשיך להלחם בלי רצון אמיתי לתפוס את השליטה שם?
ובין השאר הוא אמר, שהסכום שדרוש לשיקום עזה כל כך גדול, שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין אותו.
יש כבר מדינה אחת שהצהירה שאם ישאר קלצ'ניקוב אחד בידיים של חמאס היא לא משתתפת. (רוטר - כמדומני איטליה? לא זוכרת)
לשפוך כסף על עזה במצב הנוכחי זה לא ביזנס כי חמאס יבנה מנהרות ויקח הכל לעצמו. אז יכול להיות שנקבל רשות למשהו אלים וקצר. טראמפ הבהיר בסרטון אחר שלא חיילים אמריקאים אלא ידידים.
בקיצור יכול להיות שנקבל אישור לחסל את הנאצים
כרגע אנחנו מחכים לגופות חטופים.
ברור שחמאס יודע היכן אל"מ חממי הי"ד ולכן הם כהרגלם משקרים כשאומרים שהם לא יכולים לשחרר עוד. זה יקח זמן עד שהם ישחררו טיפין טיפין בסוף בעז"ה יחוסלו
בנתיים ההתעקשות של נעם לטעון שרצים עד הסוף, לא רק שלא מחזקת אותם, אלא רק שוברת את ההגמוניה בקו. כבר לא מדובר רק על 'מקווקוים' כמו הרב יהושע שפירא או הרב חיים גנץ - שאמנם קשורים אבל תמיד היו עצמאיים פוליטית וגם לימודית.
הציטוטים מהרב קלנר והמכתב של הרב רודריגז, הם רעידת אדמה:
מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.
הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".
הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.
(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.
כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.
איך משם הגענו לכאן?
שמתיימרת להתמודד על אמת...
עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא
כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.
(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)
קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.
אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.
ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?
אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.
הסיכוי שנתניהו יתן לו את התיק הוא אפס מוחלט, ולא סביר שמאיזנקוט בדווקא הוא יקבל את מבוקשו.
בלי פייגלין אין קואליציה אפילו לשיטת פילבר.
צודק איפוא נתניהו שמעוניין, לכאורה, בממשלה עם איזנקוט.
בס"ד
הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.
אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.
ועדיין. פייגלין עצמאי.
אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.
השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...
בס"ד
אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.
כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.
קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...
הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.
בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.
מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?
אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.
לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.
מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.
ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול
אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"
אבל לא יותר
גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.
ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.
כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.
אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.
ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.
הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.
ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.
אלה הם כללי המשחק.
הפוך
בס"ד
קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.
מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.
נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.
כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.
הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.
במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.
ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.
גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.
במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.
סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.
משחק סכום אפס.
בס"ד
אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?
גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.
לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).
כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.
דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.
כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.
לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.
בס"ד
כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.
…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.
ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?
הקשר הוא פרדוקס דומה.
יפן במלחמת העולם השנייה הציגה סתירה בולטת. מצד אחד, היחס של השלטונות היפניים לפליטים יהודים בשטח שבשליטתם היה הוגן יחסית. הם סירבו לבקשות נציגי גרמניה הנאצית להסגיר יהודים שהגיעו לתחום שליטתם. מצד שני, בזירה האסטרטגית הם היו בעלי ברית של גרמניה הנאצית. כלומר: במבחן היחס המקומי ליהודים הם לא התנהגו כנאצים; במבחן הברית הגדולה הם חיזקו את הצד הנאצי.
אותו מבנה מופיע אצל ליברמן. מצד אחד הוא מדבר ימינה: ביטחון, תקיפות, "רק לא שמאל". מצד שני, במבחן הקואליציה הוא נמצא שוב ושוב בצד של מי שמונע ימין מלהרכיב שלטון יציב. הדיבור הוא ימני; הברית בפועל היא שמאלנית.
וכאן עיקר ההשוואה. במלחמת העולם השנייה עם כל הכבוד איך יפן התייחסה ליהודים בשטחה, השאלה המכרעת הייתה באיזה צד היא עמדה במערכה הגדולה. הברית עם גרמניה האריכה את המלחמה ודחתה את ההכרעה. כך גם כאן: המערכה היא לא רק על סיסמאות, אלא על מי מרכיב קואליציה. מי שמדבר ימינה אך בפועל מונע הכרעה ימנית, דוחה את הניצחון הפוליטי ומחזק את הצד שכנגד.
נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.
השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.
לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה
לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.
אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים
כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני
אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:
בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.
הלוגיקה ההרסנית של טרור, תעמולה ועידוד הלחימה
מתקפת ה-7 באוקטובר מעלה שאלה מתבקשת: מה היה החשבון של המחבלים שפתחו במלחמה מול צבא החזק ממנו פי כמה? התשובה טמונה בהבנת ה"אסטרטגיה הבלתי-סימטרית" שלהם. חמאס מעולם לא בנה על ניצחון צבאי בשדה הקרב; הוא בנה על לגיטימציה בינלאומית, לחץ מדיני ושימוש באזרחים כמגן אנושי.
החישוב של ארגוני הטרור מתבסס על כמה הנחות יסוד:
* שימוש באזרחים כנכס: מבחינת חמאס, ה"בלתי מעורבים" והסבל של אוכלוסיית עזה אינם נזק היקפי, אלא כלי עבודה מרכזי שנועד ללחוץ על הקהילה הבינלאומית לעצור את צה"ל.
* הסתמכות על המערכת הבינלאומית: הארגון סומך על הגינויים באו"ם, על בית הדין בהאג ועל דעת הקהל במערב שיכפו על ישראל הפסקת אש עוד לפני הכרעת הטרור.
כאן נכנס לתמונה הטרגדיה שבדה-לגיטימציה:
יוצרי סרטים, ארגונים ופעילים המפיצים תעמולה המכפישה את חיילי צה"ל חושבים אולי שהם פועלים למען זכויות אדם, אך בפועל הם משמשים כחוד החנית של הטרור. כשהם מעניקים לטרור את גלגל ההצלה ההסברתי, הם מעלים את מחיר הדמים של האזרחים בעזה. ככל שחמאס רואה שהשימוש באזרחים כבשר תותחים "משתלם" לו ומניב גינויים נגד ישראל, כך גובר התמרור להמשיך להשתמש בהם כמגן אנושי ולסרב להרים ידיים.
המבט לעתיד:
אם המלחמה הזו תסתיים בתחושה שהתעמולה הבינלאומית והסרטים הללו הצליחו לבלום את ישראל, ארגוני הטרור יסיקו את המסקנה המתבקשת: הטרור משתלם. בסיבוב הבא, הציפייה לתמיכת אותם גורמים ויוצרי סרטים תהיה חלק מרכזי בשיקולים שלהם לצאת למלחמה חדשה – מלחמה שגבות מחיר כבד מכל הצדדים.
בברכת שבת שלום וגמר חתימה טובה
פקח חילק דוחות - רק למי שאינם מוסלמים
בעקבות הכתבה הזו נזכרתי שבירושלים בימי שישי יש רחוב ראשי (עאבד אל חמיד שומאן, בין פסגת זאב למחלף בנציון) שנחסם קבוע על ידי חניה כפולה ליד מסגד. והמשטרה שלנו והעיריה שלנו?
צרצרים.
בסלחנות ובהבנה ובהכלה
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
זה בדיוק העניין, לאנשים שונים יש תפיסה מוסרית שונה.
לא אומר שכל דרך היא נכונה, אלא ששני הצדדים פה עם תפיסה ערכית שבשלה הם פעלו כך.
אם נדבר על דרך ארץ, איפה היו מחאות הרבנים על החרדים שרצחו מישהי בהפגנה לפני כמה שנים?
ראיתי שרב לא מוכר יצא בפומבי בנושא, אבל איפה רבני המיינסטרים שהתבטאו בנושא?
אחשוב איך ניתן לשאול בלי להעליב.