וואו, אני קורא ובוכה.

איזה סיפור לא פשוט.

הלב איתך❤️

חיבוק גדול על מה שאת עוברת.

לא מכירה אותך מקרוב, אבל יש ספר חרדי בשם 'לילה ולא דומיה' שמתאר מה שאת כותבת.

בהצלחה בכל אשר תפני ❤

מוצא את עצמי מזדהה עם חלק מהדברים בסיפור שלי.

אין לי משהו חכם במיוחד לומר, לא יודע אם יש מה לעשות במיוחד אחרי בגידה (שאת זה ב"ה לא חוויתי).

אולי בכל זאת תמצאי טעם בחוברת הזאת, אני מאוד התחברתי

להשתחרר מהנחש - הקוטביות הבריאה

אבל נראה שהכל ברור לך, אז רק צריך עוצמה לעשות את הצעד, כמובן מתוך שיקול דעת על כל הדרכים האפשריות - סיכונים וסיכויים.

אל תהיי בטוחה שהוא יסית את הילדים, וגם אם כן אל תהיי בטוחה שהוא נכון לגדל אותם (בחוסר שימת לב את מתארת אדם שיש לו מאהבת, זה כמעט ברור. במידה שיהיו גירושין, אני לא מאמין שהיא תשוש להמשיך לחיות איתו במחשכים או לחלופין לגדל את ילדיו. אדרבה, רוב הסיכויים שהם מאוד ישמחו שתלכי ותשאירי להם את המגרש פנוי מכולכם).

כעיקרון נושא הכתובה יכול להיות משמעותי. אולי שווה לשלם למי שיוכיח לך על קיומם של מפגשים שונים ולדרוש כתובה כדין התיאור בספר משלי כט,ג (מעדיף לא לכתוב את הביטוי כאן ). כמובן שאם הסכום זניח אז ההשקעה לא שווה. ובכלל צריך לראות איך חיים אחר כך מבחינה כלכלית.

מה שלא יהיה, להתעכב לא נשמע חכם. את לא נהיית צעירה מיום ליום וכדאי לך לחפש את מי שכן יאהב אותך.

(נ"ב, על נושא היחס של גברים למגע וכו' וטענות של גברים ש"את אוהבת/לא אוהבת אותי", זה נושא שמאוד חשוב וכדאי לדבר ולדון עליו. לצערינו הרבה גברים חיים באומללות די דומה לתיאור של פותחת השרשור וזה נתפס כנורמלי ואף אחד לא מרחם עליהם - במקרה הטוב; וגם השיח החברתי והמסר הסמוי לגברים בנושא הזה הוא מאוד מתעתע ומקשה ואפילו פוגעני. אבל אני לא בטוח שזה המקום לדיון בנושא הזה.)

יכול להיות שיש לו כרגע מישהי כי הוא גבר עם צרכים ושנה זה די הרבה זמן ללא מגע (במיוחד שהוא טעם מהפרי האסור כבר)

ציינתי לגבי הילדים וההסתה שלהם כי מי שמכיר מערכת יחסים נרקיסיסיטית יודע שהעניין הוא בשליטה מוחלטת.

ברגע שאני לוקחת לו כביכול את השליטה ממני - הוא יחפש דרך אחרת לשלוט - דרך הילדים, מניעת גט, הסתה של אנשים כלפי כביכול אני האשמה והוא הקורבן וכו'.

לכן צריך לעשות דבר כזה מאוד בזהירות ומאוד בחישוב ושיקול דעת ולקיחת דברים בחשבון.

הכתובה לא כ"כ מעניינת אותי כי החלום שלי הוא לסיים את זה בשלום למען הילדים והמטרה היא ליצור להם 2 בתים משותפים שעובדים בשיתוף פעולה - גם אם לא במתכונת זוגית.

בעלי לא מבין שלא משנה מה - אנחנו לנצח נהיה חלק מהחיים אחד של השני - במתכונת אחרת- והתרחיש האופטימי שלי הוא שזה יסתיים בצורה טובה ושנמשיך להיות חלק אחד בחיים של השני.

גם אם הוא לא יהיה חלק ממני - אני תמיד אדאג לו ויהיה אכפת לי ממנו - רק בשביל הילדים.

אני לא מחפשת מלחמות או דרמות, אני מחפשת את השקט והרוגע שלי ולהפסיק לחיות בהישרדות יום יומית ובשדה מוקשים ולהתחיל לחיות.

כבר שכחתי מה זה ואיך זה נראה. שלא לדבר על זוגיות חדשה או מישהו שיאהב אותי (קיים דבר כזה?!?)

בדיוק אמרתי לחברה שלי שאומנם אני נשואה כמעט 20 שנה אבל מעולם לא ידעתי אהבת גבר והגבר שיאהב אותי באמת - יזכה בכל החבילה כי הוא יראה לי איך באמת נראית אהבה.

(לצערי אני נחשפת ליותר ויותר נשים שנשואות ככה במשך שנים על גבי שנים ולעולם לא יעזבו מערכת יחסים מתעללת)

לא ציינתי שאנחנו זוג חרדי למהדרין.

בקהילה שלנו אף אחד לא מדמיין לעצמו שאדם כמוהו יעשה דברים כאלו.

אני מבין לגמרי את מה שאת אומרת, אבל רק בגלל שאת משתפת ומפרקת את הדברים, אני רוצה שתספרי ותסבירי לנו יותר-

מה זאת אומרת "יכול להיות שיש לו כרגע מישהי כי הוא גבר עם צרכים ושנה זה די הרבה זמן ללא מגע". הרי לפי הסיפור שלך הוא זה שמונע מגע, לכאורה אם היה רוצה מגע היה פשוט נוגע בך, לא? נשמע שהסיפור כאן אחר... (או שכיום את מונעת, או שהוא מוצא תירוצים למה לא לגעת בך - מה שמוכיח את התזה שלי, שאם יש לו צרכים ובפרנציפ הוא לא מיישם אותך איתך - זה מוכיח שיש מישהי אחרת).

לגבי שאר הדברים, צריך לחשוב נקודתית איך פותרים כל בעיה, וגם צריך יותר "ללמוד אותו" כדי לדעת איך עובדים מולו... העצה ככלל היא לשמור על גבולות ולא לאפשר לו לחרוג מהם, וזה מה שמקלקל במידה מסוימת את היכולת שלו לשלוט  אבל גם מבהיר לו מה כן ומה לא, ואז יותר קל גם עבורו.

בכל מקרה זה נשמע שכדאי להתייעץ עם פסיכולוג רציני על הכל כי זה ילווה אותך, זה לא ייפתר בשום שלב.... (אם אצליח, בהזדמנות אפנה אותך באישי לקצת חומרים למחשבה)

נב, מכיוון שגם אני מגיע מהמגזר החרדי (במקורותיי), אשתף אותך שאני באמת לא מבין איך חבריי החרדים חיים. לרוב נראה שאצל חרדים כל הנושא המגדרי מבוסס על הרבה מאוד חלוקות לא סימטריות. תמיד רק הגבר או רק האישה יהיה/תהיה האדם התורני/ העובד/ המציב גבולות/ החכם/ הקובע. משהו מאוד לא מובן ולטעמי גם לא מאוד בריא. לדעתי לפחות, הזוגיות גם לא מאוד שמחה וממצה בצורה הזו.

אבל אצלך זה נשמע הרבה יותר קיצוני ואין סיבה שתסבלי את זה. תחפשי גבר שכן יאהב אותך, גם אם הוא לא חרדי (רחמנא ליצלן)

אני אנסה להסביר לגבי העניין של המגע-

אחרי שנים של פגיעה והתעללות רגשית מצידו, כשניסיתי לעשות הכל כדי לסדר את הדברים ולא הצלחתי- הגיע סוכות שעבר שבו הוא פגע בי מול הילדים (לא פגיעה פיזית. השפלה מילולית)

שבו נשברתי וסוף סוף שמתי גבול ועברתי לישון בסלון למשך 7 חודשים.

הדבר *היחיד* שהוא ניסה לעשות זה לכתוב לי מכתב שבועיים אחרי שבו הוא מאשים אותי שאני הרסתי לו את החג ואני לא רוצה שהוא יהנה עם החברים שלו.

לא היתה מעולם שום לקיחת אחריות או התנצלות על אף פגיעה שהוא פגע בי. (גם לא על הבגידה. שאותה הוא הצדיק הלכתית וגרם לי לחשוב שאני האשמה והלא נורמלית)

למרות שדיברתי במילים הכי ברורות שאפשר ואמרתי שאני לא מסוגלת להמשיך ככה ושאני נשברת ולא מסוגלת להמשיך עם העונשים שלו - זה לא עניין אותו.

הוא אדם שמאוד אוהב מגע (גם אני. פשוט מגע נתפס אצלי עכשיו כאיום ולא כמשהו מהנה.)

שומר על הנייד שלו כמו בשב"כ - עם טביעת אצבע וקוד וכל פעם שאני מתקרבת לידו הוא מסתיר אותו.

תמיד היה ככה.

מבחינתו - אני זו שמונעת מגע וזה בעיה שלי ולא קשור אליו בכלל. הוא לא עשה כלום.

ברגע שאני אחליט להפסיק עם ההתנהגות הדווקאית שלי - הכל יחזור למקום בלחיצת כפתור.

ולא - אי אפשר ללמד אדם שאין לו גבולות מה זה גבולות.

לכל דבר יש מחיר שאני אצטרך לשלם לכן אני חושבת טוב טוב ורוצה להיות מוכנה לשלם כמה שפחות (לא כספית כמובן)

ומאחל לך בהצלחה רבה!!!

ואל תשכחי שתמיד יכול להיות יותר טוב, אן רק מנסים אופציות "מחוץ לקופסא".

כבר לימדונו רבותינו ש"אם יוצאים - מגיעים למקומות נפלאים"!!

ואגב, יש בספר הנ"ל כמה שורות כל כך מתוקות ומדויקות, שבו דוקטור סוס כאילו יוצא מגדרו כדי להסביר את הפואנטה:

אולי תתבלבל

ותרוץ, ותדהר,

בשביל מתעקל, שובר ראש וצוואר,

דרך שטח מוזר, בין צורות ארוכות,

שמוביל לכיוון מדרגות רחוקות,

למקום רע מאוד:

        מקום לחכות.

--- כי שם רק מחכים.

מחכים לרכבת, לגשם, לקור,

מחכים בישיבה או עומדים בתור,

מחכים למכתב, מחכים לבשורה,

מחכים שתצמח על ראשכם שערה,

מחכים ל"כן" מחכים ל"לא",

כל אחד מחכה לעניין שלו.

לפגישה חדשה, לערב חג,

חכה מחכה לתפוס איזה דג,

מחכים לרוח שתעיף עפיפון,

לדוד שיבוא, לצלצול טלפון,

שימריא המטוס, שירתחו כבר המים,

אנשים מחכים לזוג מכנסיים,

לעוד הזדמנות, לשרשרת  פנינים,

מחכים, מחכים, ממתינים, ממתינים.

לא!

זה לא בשבילך!

         אתה לא תחכה.

         תתחמק די מהר,

         ותמצא מקו מות  

         מוסיקליים יותר.

בהצלחה יקרה!!

החשש שלך לגבי גירושין ברור. ואני לא ממליץ לך כלל להתייעץ ע"מ לעשות השוואות ועפ"י זה לקבל החלטה האם כדאי להתגרש. כי לכל אחד יש את הסיפור שלו ואת האופי שלו.

בכל מקרה אם זה עוזר לך לגבי הקפיצה למים.. במקרה שלי, ברגע שקיבלתי החלטה להתגרש אז אין חישובים יותר. גם אם זה יהיה קשה. ואין שמחה כהתרת הספקות. גם אני לא זכיתי לאהבה למרות שנתתי הכל ומחכה ליום שזה יקרה. אך מי אמר שזה יקרה ומתי. אני די עסוק בגידול הילדים ואין כ"כ פנאי. אז את צריכה לקחת בחשבון שאולי תישארי לבד. והאם עדיף לך להיות לבד מלהיות איתו.

הלב נשבר לקרוא אותך.

כל כך הרבה רעש

ובשביל להבין דברים צריך שקט.

הכל כל כך גדול ומפחיד ובודד, והכל כבד על הכתפים שלך.

כמה לחץ זה לעשות את הדבר הנכון הצעד הנכון. רק לא לטעות.  

ואנשים יגידו פשוט תעשי ככה וככה וככה. אבל זה כל כך גדול.

את עוברת דברים קשים, אני יודעת שקשה לזוז מהמקום שאת נמצאת בו

אבל תאמיני שיכול להיות טוב.

בסיפורים חסידיים הפריץ הגיע, העגלה נשברה בבוץ, סערה בלב ים הכל משתבש נורא ופתאום אור שבעת הימים זורח.

בחיים זה לא בדיוק עובד ככה.

את מפחדת לזוז, אני כל כך מבינה אותך,

מכירה מצבים כאלה.

הפחד הכי גדול זה הילדים

אם את רוצה עצות טכניות, לדבר על תכניות אז אפשר.

אבל לפני זה, בשביל לקבל כוח לעשות צעד קטן ואמיץ, אני יכולה רק להגיד לך שני דברים-

א. את לא יכולה להיות לגמרי לבד מול זה. את צריכה עזרה, מישהו/י מטפל טוב, שיהיה רק רק בשבילך שישמור עליך. מישהו שיהיה עוד זוג עיניים, לב ושכל טוב בשבילך.

ב. את לא יכולה לשלוט בכלום, את לא יכולה לעשות כלום מלבד לעשות את ההשתדלות שלך,

וה' יעשה את שלו.

תרגישי עם עצמך שאת השתדלות נכונה וטובה, ואת השאר תשחררי לה'.

הוא שם את הילדים האלה בבית הזה,

הוא אחראי עליהם, זה הרצון שלו ויש לו תכנית.

לנרקסיסט אין מוצא!

אין אופציה אחרת, חוץ מגירושיו ומוטב כמה שיותר מוקדם

התעוררת עכשיו - זה הכיוון.

תחפשי עם מי להתייעץ ותעשי הכל כדי לפרק את החבילה.

ברור שיש לו עוד מישהי.

הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב על למה הוא שומר על המשפחה - כסף.

או שהמאהבת שלו גם נשואה...

אחר כך ה' גדול ולא ייפלא ממנו דבר.

צריך לברוח ממנו כמו מבעל מכה. זה יותר גרוע אפילו

אבל כמו שהעירו, כל דבר צריך להיעשות בחוכמה.

היא רוצה קשר עם הילדחם שלה, היא גם יוצאת אחרי הרבה שנים וצריכה לצאת עם משהו לחיות איתו. בוודאי שהיא לא רוצה לחיות בפחד מאדם שכל הזמן יטריד אותה עם שגעונות ותביעות ומה לא, כפי שנהוג לתאר נרקיסיסטים.

אז חייבים קודם ייעוץ ולחשוב איך יוצאת מזה הכי בקלות והכי בריאה בנפש, ןמה האסטרטגיה מולו (כתבתי שככלל הצבת גבולות זו השיטה שתמיד מזכירים). וכשיתאפשר, כמובן, לברוח מהר ורחוק...

יש כמה סיבות למה הוא לא מפרק למרות שהוא לא מאושר (כשאני שואלת אותו - הוא אומר "אני מאושר. לא יודע מה את רוצה ממני...):

1. נוח לו- יש לו מי שינהל את הבית- כביסות, קניות, בישולים, לרוץ עם הילדים - הכל אני (שוב מציינת שעם הילדים הוא כן בקשר אוהב עד כמה שאפשר. במגזר החרדי שיש בנים בישיבות- זה משמעותי מאוד ואני לא יכולה לקחת לו את זה)

2. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה - יוצא מתי שהוא רוצה, לאן שהוא רוצה, אף אחד לא שואל אותו שאלות (הייתי שואלת. הפסקתי. הבנתי שאני גם ככה לא אקבל תשובה לעניין. למרות שלפעמים אני ממש מתעצבנת ושוכחת שיש לי *זכות* בתור אשתו- לשאול אותו מידי פעם לאן הוא הולך ומתי הוא חוזר)

3. התדמית- כלפי חוץ אף אחד לא מתאר לעצמו מי הוא באמת. כולם קונים את הפנטזיה (כולל הבחורה שהוא היה איתה). במציאות בבית קשה יותר לשחק מול אשתך ולהחביא ואני רואה את האדם מאחורי הפנטזיה. וזה לא נעים בכלל בכלל.

התדמית של אדם נרקיסיסט מאוד חשובה - כולם מעריצים אותו, משבחים אותו ונשבים בקסמיו. בבית יש קשיים שצריך לפתור ולא הכל ורוד וזו המציאות ואלו החיים היומיומיים.

הוא יודע שאני יכולה להרוס לו את השם ויודע שאני לא אעשה את זה כי אני נגד מלחמות ותמיד בעד שלום. זו נקודה חשובה מאוד.

4. נרקיסיסט הוא אדם פחדן. 

כל מי שיראה את בעלי יגיד שאני מדמיינת ובעלי הוא אדם חזק ויש לו נוכחות מאוד בולטת - מה לו ולפחד?!?

הוא פחדן. כי אם הוא לא היה פחדן הוא היה בא אליי בכנות לפני 9 שנים- לפני שהתחילה הבגידה - ולא היה הולך ומלכלך עליי אצל המאהבת ה**** על איזו אישה אני וכמה אני גרועה (יש לי את ההקלטות של השיחות שלהם שבעלי הביא לי בחודש הראשון שאחרי הבגידה כשהוא עוד לא ננעל והתחיל להתגונן)

ומשום שהוא פחדן הוא יכול להאשים אותי- מה אתם רוצים, זו היא רצתה. אני לא עשיתי כלום...

רק לציין שהבגידה היא לא הגורם העיקרי לזה שאני רוצה להתגרש. הבגידה העירה אותי להשים לב שאני מנסה לנרמל את הלא נורמלי ולהתחיל להשים לב לחיים שלי ועם מי אני חיה.

לעצם ההכרה בזה שאני עוברת התעללות רגשית הגעתי רק בשנה האחרונה (למרות שהמטפלת שלי ציינה את זה) וזו הכרה כואבת מאוד מאוד.

עם איש מקצוע שמנוסה עם נרקסיסטים.

להתגרש מהם זה מאוד מאוד קשה.

ממה שאת מתארת הוא תמיד צודק ואת תמיד לא בסדר גם כשקורה החמור ביותר (בגידה), זה רק יחריף ועלולה להיות כאן מלחמה מלוכלכת (כמו ניכור הורי שאת חוששת ממנו) שצריך להתכונן אליה.

אני הכי בעד לסיים יפה כשאפשר וכמו שכתבת תמיד תהיו ההורים של הילדים אבל נרקסיסטים בדרך כלל רואים ונוהגים 180 מעלות מהגישה הזו ואם אפשר למרר לך את החיים כי העזת לקום ולעשות את מה שמתאים לך, אז בהחלט כן.

הלוואי ואצלך זה יהיה אחרת.

שולחת לך הרבה כוחות, את ראויה לחיים טובים.

את גם המודל של הילדים שלך לאהבה עצמית ולהתמודדות עם אתגרי החיים.

ממליצה לך להקשיב לפודקאסט של עו"ד רות דיין וולפנר, היא מדברת הרבה על הנושא.

* אומרת את הדברים לא מניסיון אישי ב"ה, רק מהיכרות מהצד

כל מילה פה נכונה והיד עוד נטויה

הם קמים כל בוקר עם רעיון חדש.

הם לא משאירם זירה אחת פנויה עם שפיות.

יתכן שבקהילה חרדית, יש לך את הנשק לפרסם על הבגידה וכו.

גם עם זה צריך חהשתמש בחכמה, אבל זו נקודת זכות לך (לצערינו במקרים האלה ככה החשיבה עובדת, למי יש יותר כוח על מי...)

כפי שהגבתי למעלה - אני לא רוצה להרוס אותו. זה לא ייתן לי כלום ושום דבר.

לא נשכח שיש כאן מתבגרים שלא יודעים על הבגידה (למרות שהם הכירו את המאהבת- הם היו קטנים) 

גם במשפחה שלי ושלו ולמעשה חוץ מאנשים בודדים - אף אחד לא מודע לגיהנום שעברתי.

אני נחושה לשמור על זה ככה כדי לשמור על שלוות הנפש של הילדים שלי.

הם בשלב שמתחילה ההבנה לגבי בנית בית, זוגיות, אהבה- אני לא רוצה להרוס להם את האמון באחר בגלל שלי נשבר האמון.

אם אני שרוטה - אני אנסה כמה שיותר למנוע מהם שריטות שהם לא חייבים לעבור.

אנחנו גרים בקהילה קטנה מאוד - אני רוצה שהוא והם ימשיכו ללכת לביכ"נ בלי עוגמת נפש כי זה מקום מאוד מרכזי בחיים שלהם.

אני לא רוצה לפעול בכוח או בצדק. 

אני רוצה לפעול נכון גם אם אני טועה או אשלם מחיר מסוים - כלכלי או רגשי- לדוג': לעבור לעיר אחרת ולהשאיר אותו במקום שלו כי זה מקום טוב בשבילו ולי יותר קל לעבור למקום אחר, לוותר על דברים מסויימים שייתנו לי ולילדים שקט נפשי ונקודות זכות אצלו ומצד שני יהיו דברים שעליהם אני לא אתפשר כמו משמורת משותפת.

לכן פניתי לקבל כאן טיפים ועזרה ממי שכבר עבר את זה (ושוב - תודה על הקבוצה. זה ממש נותן לי כוח) 

למרות כל מה שעברתי -  אני די תמימה בנושאים מסויימים...

ולרגע לא התכוונתי שתחפשי איך להרוס לו. אבל את צריכה להבין שאם הוא תואם לתיאורים הפופולריים, של בני אדם שיעשו הכל מהכל גם 100 שנה אחרי הגירושין, להוציא אותך מדעתך - אז עם כל הכאב, את צריכה לשמור קלפים ולהפחיד אותו. לזה התכוונתי.

אגב אני חייב להעיר שמשהו כאן נשמע שיח קצת קורבני, את לא אמורה לדאוג לו ולא לנסות להתפשר עוד לפני שהתחלתם לחשוב. את אמורה לראות מה חשוב לך ולחיות עם זה טוב.

מצד שני, את תמיד יכולה לוותר על הכל ולפתוח חיים חדשים, ולצערי זה נראה הכיוון שאת הולכת אליו. כגבר (שמאוד מאוד שותף ומעורב), זה נשמע נשמע לי גם דרך לגיטימית לחיות בה את חייך (בהנחה שהוא לא רוצח סדרתי 😉). בסוף אם יהיה להם טוב שיהנו ושיהיה לך שקט, גם החיים שלך חשובים.

הלוואי שתקבלי עצות טובות ונבונות ותצליחי בדרך שאת הולכת בה, ושהכל יהיה לטובה ולברכה

מתנצלת מראש על הדברים

נשמע שאת מפוחדת.

הייתי שם

הסכמתי לסבול בלי סוף, הקרבתי את עצמי לחיי הבית והמשפחה.

הייתי בבית עם הילדים , דאגתי, טפחתי, עשיתי כל מה שנדרש מאמא טובה והוא חגג הבילויים, טיסות חברים ובטח גם ב....

לא מגיע לי צלש על טיפול מסור בילדים, כי אמא צריכה לדאוג לילדים.

אני מציינת זאת, כי פשוט ביום אחד שנמאס לו לבלות ומהרגע שרמזתי לו שאני יודעת על החגיגות שלו מחוץ לבית הוא פשוט התחיל להעליל שהוא מגדל את הילדים והוא בבית כל היום ולא יכול לעבוד כי אשתו משוגעת וכל עול הבית עליו.

לאט לאט הוא ניכר את הילדים.

חשוב שתדעי, הם לא רואים בעיניים, את חושבת ללכת בנועם , את חושבת על הבוגרים שלכם וזה בסדר והכי נכון.

לפי מה שאת מתארת זורם אצלו דם של נרקסיסט, כך שמניסיון של כל הנשואים לנרקסיסטיים הניסיון מוכיח שהם לוחמניים, בד"כ אין להם מטרה לסיים בטוב, גם שהם מתגרשים הם ממשיכים לרדוף את הקורבן

מה שכתבתי כאן זה כלום מהגיהנום שעוברים בניסיון להשתחרר מכבליהם של הטיפוסים הללו.

הם משכנעים את כל הסביבה כמה צודקים והצד השני...

באמת מאוד מפחיד כשההורה השני מנסה להסית את הילדים נגדך.

כן אגיד מניסיון חיי, שגם כשאחד ההורים "מצליח", הילדים לפעמים יודעים את האמת בסתר לבבם, והרבה פעמים זה מתהפך בהמשך, גם אם זה לוקח שנים לפעמים..

אני לא מומחה לנושא ולא מתחייב כמובן.

בנוסף, אולי יש כאלו שיגידו שזה לא מנחם אותם, כי בנתיים התפספסו שנים חשובות בהן הילדים גדלים, ולפעמים עד שההיפוך קורה ההורה כבר מתייאש.

בכל זאת, חשבתי שיעניין.

הכרתי אישית כמה סיפורים נפלאים כאלה, אבל בהרבה מקרים זה אחרי הרבה שנות סבל...

ואגב, הסיפור החדש של ידידתנו: בג"ץ סוגר מעגל - 1.11.25 - הבלוג של עו"ד רות דיין וולפנר

רות דיין מעלה לבלוג שלה כל שבת, השבוע סכינו לסיפור שודאי יפתיע טפילו את פותחת השרשור. אולי זו נחמה קטנה מהצרות של אחרים:

כשהמוסד "גייס" את אלי - 25.10.25 - הבלוג של עו"ד רות דיין וולפנר

שמעתי שיעור שהרב אמר שברגע לפני שעולה השחר החושך הכי גדול ובעצם זה ככה גם בתהליכים בחיים שלנו

אחרי המעשים נמשכים הלבבות לפעמים צריך לעשות גם כשלא מרגישים ואז עם הזמן הרגש מתחבר לזה.

לפעמים לא צריך לשחות עד החוף רק להוציא את הראש מהמים ולצוף עד שמצליחים לאזור מספיק כח.

שולח עידוד

תנסה ללכת לטיפול רגשי...

כן זה נשמע קלישאה

ודי כבר להגיד את זה

אבל-

אתה לא יודע כמה זה עוזר...

מנסיון של מה שהחיים הביאו לך

והן רק שלך

שווה לשנות התניות לבד או עם עזרה של טיפול או תרגילים שונים

לשבור את המעגל האורובורוסי הזה

לא נשמע כמו

משהו בריא י"מ

לעשות

ככל הנראה כי אתה לא במקום שלו

ממש מובן הרצון והצורך

והקונפליקט שהדת מביאה איתה

וזה פשוט לא רלוונטי. בטח לא לשיתוף כאן.

זה כל האישו בחיים

לחשוב לרצות להתלבט לבחור

אם זה לא היה רלוונטי

לא היית טורח להגיב

כי זה מסיט את הדיון מהשיתוף של בעל השירשור

זה לא מקובל ונשמע הזוי אבל לדעתי אתה יכול להיות בקשר כמו זה שאתה מתאר בלי לעשות עבירות, פשוט למצוא מישהי דמוכנה להתחתן, אפילו בטקס קטן ורישמי ברבנות, חתונה לא מחייבת אלא רק כדי לפתור את הקונפליקט הדתי

מצטערת שזה נשמע לא טוב, אבל זו האמת.

אינטימיות רגשית וגופנית, כוללת זוגיות.

וכמובן- מחוייבות לאישה. שתהיה נאמן לה.

אישה לא יכולה להיות באינטימיות רגשית אם אינה יודעת שהגבר שלצידה מחוייב לה במאת האחוזים.

למה שתמצא אישה כזו שתהיה מוכנה שתנצל את הלב שלה אם אינך מוכן להתחייב לקשר איתה?

וכמובן שעוד לא דברתי על הרובד שהיהדות מוסיפה על הקשר הזוגי טהינטימי בין בני זוג.

קשה לך? אין מה לעשות צריך להתמודד עם החוסר, הלבד והרצון לממש את הזוגיות גם במציאות.

לגבי עבודה אישית שכתבת שאתה צריך לעשות-

אינני יודעת על מה מדובר, אבל עבודה עצמית שנעשית ברצינות לא אמורה לקחת כ"כ הרבה שנים.

מתחילים לעבוד, בונים את האישיות, ואז ממשיכים את העבודה עם האישה שתברר לחיות לצידה עם מחוייבות לבית עד מאה ועשרים. לא מחכים להיות מושלמים כי זה באמת יכול לייאש.

בהצלחה!

לכל בן אדם או בת אדם יש צורך ורצון בקרבה ואינטימיות זה קודם לדת או להתחייבות של חתונה, זה טבעי.

מה ניצול בקשר זוגי שלא מחויב בחתונה? גם נשים וגם גברים רוצים אינטימיות זה לא איזה סוד

אם היא נורמלית בתחושות שלה, ברצונות שלה, בחיים שלה

היא תחפש גבר שמחוייב לקשר איתה

ויש סקלה רחבה מאוד בין אי מחויבות בכלל למחויבות של טבעת.

יכול להיות שיש אנשים

ואני ביניהם

שלא אוהבים את הרעש ואת

המלאכותיות הזה של החתונה

עם כל הסוראוונד והרמקולים

לגיטימי!!

אז אפשר ללכת לרבנות

ולסדר איזה טקס שיסדר את זה

וואללה נשמע טוב ומזל טוב 💍

השאלה היא מה רמתו

של בן הזוג האם הוא מחויב

קודם לעצמו להיות חזק על החיים

וממילא לזוגתו שתחיה לעתיד

בכלל, לא אוהבת את המילה דת; יש את בורא העולם שנתן

לנו הוראות (טובות לנו!), איך לחיות בעולמו. בין השאר

הן כוללות הוראה איך לממש קשר בין איש לאישה - מכל הבחינות.

מנסיוני שלי מפעם, קשר טוב מילולי (טלפון או מייל), בסופו

של דבר אמור להביא לקשר אמיתי - מכל הבחינות.

בכל אופן מצידי, מצד האישה. קשר של נישואין כשרים

כדת משה וישראל.

אולי לגבר זה נוח כך, אבל אשה משתוקקת לקשר קבוע,

ואשה דתית רוצה שהוא יתממש על ידי נישואין.

אפשר להתרגל לחיות עם הצורך הפיסי הזה -

להיות עסוקים, או, יש לבטח עצות כשרות -

יש אנשים שומרי מצוות שחיים לבד ולא

פונים לקשר לא כשר. כן. לא כשר.

זה שאנשים רבים חיים כך ומקיימים קשרים

לא אליבא דעת תורה, זה לא אומר שכך צריך

לעשות. אין כאן סקאלה בין לבין, יש כשר

או לא כשר.

מתגברים. מפנים את הצורך לאפיקים אחרים.

גם לאשה קשה להיות לבד. מכל הבחינות,

השם נותן כוח וסייעתא דשמיא.

לבקש ממנו.

בהצלחה!

לא ציטוט מדוייק - אבל כפי הבנתי, המאמץ בלימוד התורה, מעדן

וממתן את הצורך הפיסי.

כתוב שלימוד תורה מתיש כוחו של אדם, נכון?

עד כדי כך שלומד תורה - הקשר הפיסי עם אשתו, פחות תכוף..

יש כזה דבר. האנרגיה והמתח האצורים ותובעים את שלהם,

מתחלפים למשהו רוחני יותר. אולי גם מספק יותר.

במקורות התורניים, המושג של חיים ללא אשה נתפס כמשהו שלא רצוי בכלל, ממליצים וכמעט מחייבים להתחתן מוקדם (כיוון שהגיע אדם לגיל 20 ולא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עבירה...).

כתוב שהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה.

מדרש נוסף שפגשתי אומר ש"אי אפשר לאיש בלא אישה ואי אפשר לאישה בלא איש, ואי אפשר לשניהם בלא שכינה", ויש עוד הרבה.

זה לא שאני אומר שהפתרון הוא לרוץ להתחתן למי שלא מוכן ושצריך לעבד משבר, אבל זה שאין פתרון פשוט לא אומר שהבעיה לא קיימת...

תלך עכשיו אל תחכה לאחרי גירושין

רק תדע שטיפול לא מתקן אותך

הוא עוזר לך אם אתה מוכן לעשות עבודה עם עצמך

להגיע למקום יותר טוב ולהתקדם קדימה מהמקום שאתה נמצא בו והעזרה הזאת משמעותית כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

בהצלחה.

בתור אחד שמעביר טיפולים כאלה אני יכול לומר לך שמה שאתה מחפש זה בשורש של העניין זה להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי והאמון בעצמך.

עושים את זה דרך שיח שבו אתה והמטפל או כל מי שתבחר צוללים לשורש הפחדים והדברים שגורמים לך לחשוש לדבר ולהגיד את מה שמפריע לך ומשם מנפצים אותם.

אחרי שמוציעים את השורשים הרעילים שהגבילו והקטינו אותך(תבחר מטפל בקפידה כי אתה עלול להיות בתהליך שנים בלי התקדמות אם הוא לא מספיק טוב), ואחרי שהוצאתם

את השורשים הרעילים, עליהם אתם מתחילים לבנות ביחד שורשים בריאים יותר שיתנו לך את האפשרות "להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד" והרבה יותר מזה !

תדבר איתי אעזור לך חינם. תשלח לי הודעה במדיה - משה בין

ביטחון עצמי. "מותר לי לדבר בלי לפחד" אתה כנראה בקשר של חרדה. והחרדה הייתה שם קודם.

לבחור בשביל הילד או למנוע ממנו טעויות

זה שלו

אבל

ילד שגדל בחוסר שיפוטיות ומקבל דוגמא אישית לבחירות נכונות (גם אם זה להתגרש)

יש לו סיכוי יותר טוב

לפתח חוש ביקורת

ולבחור נכון

אתה לא יכול לבטח לילדיך עושר, אושר, זוגיות טובה, כושר, דתיות, בריאות. או שום דבר חשוב למעשה.

כל מה שאתה יכול הוא לשמש דוגמה אישית ולהתפלל, אני אומר את זה לך, לעצמי ולכל הורה, ילדים לא מקשיבים לעצות, ילדים רואים דוגמה אישית ומחקים אותה (או עושים אנטי, או חושבים שעושים אנטי).

או לשאול את חנן בן ארי....יש לו שיר כזה...

אני לא צינית הרי גם אני גרושה.....

חושבת שאם הם גדלים בריאי נפש ושמחים, יקל עליהם לראות מה שצריכים

לראות וממה צריך להתרחק. בעזרת השם.

אל תדאג.

אגב, אם כבר, יש ספר הנקרא "הכל סיפור של פיקסווילים" - תמר.

על בעל מתעלל (מתאים בדרך כלל יותר לבנות), אבל בצורה כזו,

שעד שאתה לא מתקדם בספר, אינך מבין על מה המהומה בעצם.

אבל באמת לא לדאוג. וכן להתפלל. לא הכל בידיים שלנו. כידוע.

מחקרים מראים שילדים שגדלו בבתים שהיחס בין ההורים לא היה תקין יש להם סיכוי גדול יותר להקים בתים נהדרים. ילדים אלו ראו בבית דוגמה אישית מה קורה כשהיחסים לא טובים ויעשו מאמצים להקים בית שבו היחסים בין ההורים יהיה תקין.

לצערי גדלתי עם הורים גרושים מגיל צעיר. כנראה שלא ממש עזר לי. אבל לפחות שיעזור לילדים שלי בעזרת ה'!