שבוע שבוע

חצי חצי

יום יום

מתלבטים המון 

במיוחד כשגרים קרוב,ככה הילדים רואים את 2 ההורים ברוב הימים.

כאן, יש הרחבה בנושא.

חלוקת זמני שהות הורים גרושים:

בשרשור אחר כתבת שאת לא דתייה. בהנחה שהפרוד/גרוש שלך דתי, זה לא משפיע על ההחלטות בנושא המשמורת?

סתם שואל מתוך עניינות.

שמעתי על מישהו שהקים בית חרדי רגיל, אבל גרושתו החליטה "לצאת מהארון" כלסבית וגם חילונית.

עדיין, נתנו להם משמורת משותפת, לגבי החינוך סוכם על בי"ס ממ"ד, מה שהוא כן הצליח, היה למנוע מהאם לקחת את הילדים למצעד (וגם זה בנס, רק כי היה שופט ערבי)...

וודאי אצל הדתלי"ם.

זה זוגות שמראש מחליטים על אורח חיים מסוים לילדים (כנראה הם כן יודעים מה "תפקיד האב כמחנך" - צריך עכשיו לתייג אותך? 😉).

אבל אם בן/בת זוג מחליטים לשנות כיוון, בדרך כלל נוצרת שאלה יותר מהותית על גידול הילדים. ככה אני חשבתי. אולי אני טועה.

בכל מקרה מעניין מה היא תענה, אם בא לה... (וזה לא סיבה שתעצור מלהגיב)

הוא הדתלש יותר חזק ממני.

הוא למשל ינהל את הבית כבית לא שומר שבת,

בעוד שלי זה חשוב שכן יהיה בית שומר שבת ומסורת.

לא רואה סיבה שזה ישפיע בכל אופן,

זכותו על הילדים ממש כמו שזכותי ולכל אחד יש זכות לנהל את חייו כפי שהוא רואה לנכון. 

עכשיו אני קולט את הסיטואציה:

1. אתם באותו ראש באופן כללי.

2. הילדים קטנים כך שאין איזה שינוי חינוכי פתאומי.

אז על מה שנותר זה להעריך אתכם על ההבנות ולאחל בהצלחה על הדרך החדשה!!

הילדים אמנם קטנים אבל מתחנכים במסגרות דתיות,

זה יוצר חיכוך מסוים כי הוא מעדיף שהם יעברו לממלכתיות.

אבל סה"כ יש כבוד הדדי והבנה.

הילדים כן רואים אותו מחלל שבת ואותי זה מעמיד במצב פחות כיפי.

עברנו את פרעה 😅

שיחסית יש הבנות , משדרים כמעט על אותו גל, מבינים שיש דברים שצריך לחרוק שיניים...

התוצאה היא שבמקום לריב ולסחוט ולנסות להוכיח שהגרוש שלך בעצם אונס את הילדות שלו (ובלי לשים לב, לקחת קטינים ולהחדיר להם בכוח חרדות ותכנים לא תואמי גיל, מה שנקרא "הטרדה מינית") - את כל זה את מחליפה בשאלה נעימה ומיטיבה: איך תהיה המשמורת הכי טובה ומוצלחת לילדים שלי?

כמה פשוט ככה יפה. הלוואי שתהיינה עוד הרבה אימהות כמוך!!

שלום לך,

יש שני מודלים מרכזיים לחלוקת הימים שמתאימים בעיקר לילדים קטנים:

1. מודל ה-2-2-3 (מתאים בעיקר לילדים צעירים)

במודל זה, הילדים נמצאים יומיים אצל הורה א', יומיים אצל הורה ב', ובסוף השבוע (שישי-ראשון) הם חוזרים להורה א'. בשבוע שלאחר מכן, הסבב מתהפך.

* היתרון: הילד לא נפרד מאף הורה לזמן ממושך.

* החיסרון: "חיים על מזוודות". המון מעברים במהלך השבוע שיכולים לייצר תחושת חוסר שקט.

2. מודל הימים הקבועים (הפופולרי ביותר)

חלוקה שבה לכל הורה יש יומיים קבועים באמצע השבוע, וסופי השבוע מתחלפים.

* לדוגמה: הורה א' תמיד בראשון ושני, הורה ב' תמיד בשלישי ורביעי, ובחמישי הילד עובר למי שזה תורו בסופ"ש.

* היתרון: מקסימום יציבות. הילד יודע ש"ביום שני אני תמיד אצל אבא". זה מאפשר חוגים קבועים וסדר יום ברור.

* החיסרון: נוצר פער של חמישה ימים ללא אחד ההורים פעם בשבועיים (מיום רביעי עד שני).

חשוב לדעת לתווך לילדים את הזמנים באופן ברור ומסודר. ולרכך להם עד כמה שאפשר את המעברים בין הורה אחד לשני.

ממליצה גם על בחירת חפץ שילך עם הילד לשני ההורים וכן, בחירת חפצים שהילדים אוהבים שיהיו בכל בית. כך שהילד ירגיש שיש לו את הפינה המוכרת לו..

בהצלחה רבה!

נראית לי פשוטה השניות הזו; צריך כנראה הרבה להתפלל שהילדים יבחרו נכון. כיהודים.

בהצלחה!

שהוא לא יחזור להיות מי שהיה לא מחר לא מחרתיים ולא בעוד חמש שנים

זה היום שקמתי ועזבתי שהבנתי שהוא הגיע לנקודת אלחזור

1. כשהזוגיות היתה הכי משופרת אי פעם ועדיין הרגשתי שהיא יותר לוקחת מאשר נותנת

2. כשהייתי מוכנה רגשית וכלכלית לפרידה

3. כשאזרתי אומץ לעשות צעד בפועל 

שהיא יותר לוקחת מאשר נותנת.

יותר פוגעת וגומרת מאשר ממלאת

בראש אני יודע שזוגיות לא אמורה להיראות ככה, בפועל לצערי כבר התרגלתי לזה שככה זה

אם אתה במקום שעדיין שואל את השאלה, הייתי מציע לך לנסות לשקם את היחסים

יכול להיות

הצטברות של דברים/

טריגר שמניע לפעולה/

קבלת אומץ לפעול למרות הפחד והבושה/

רצון לסטנדרטים אחרים בחיים

להתגרש זה קשה

צריך סיבה מספיק טובה

שעולה על הקושי הזה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

השאלה מה עשית כדי למצוא בתוכך כח להמשיך הזוגיות הזאת?

מסכימה איתך שלפרק בית זה בהחלט מורכב ולא פשוט..

ודאי לעשות הרבה כדי למנוע את זה..

תנסי לבדוק עם עצמך, איפה בא לידי ביטוי החוסר ביטחון שלו? איפה זה משפיע עליך/ בזוגיות ובמערכת המשפחתית?

האם יש זמנים/ מקומות שבהם הוא כו בטוח בעצמו?

ממליצה לך לפנות לטיפול זוגי או אפילו אישי לעצמך כדי לברר ולעבד את הדברים אצלך..

לא לעשות צעד מבלי ללכת ליעוץ טוב! פורום לא יכול לענות

ולהיכנס לעובי הקורה. בשום אופן. מאמינה שאפשר בעזרת

השם לשפר. ועוד משהו: כגרושה, יכולה להבטיח לך שלא

יוצאים לחופש הגדול כשמתגרשים....אם אפשר, לעשות

הכל כדי שהיחסים ישתפרו. אלא אם כן, חס וחלילה הוא

אלים .

בהצלחה!

אני מרגישה ממוטטת כבר..

לא יכולה להכיל את החיים כבר לצידו..

להשאר בכל מחיר? גם שאני כבר סולדת ממנו? כמה אפשר לספוג?

אני מנסה לא להיות קורבנית אבל מרגישה התעללות נפשית בצורה שקטה שאני כבר מאבדת את עצמי.. 

כל זוג עלול להגיע למצב של שנאה הדדית ודחייה. זה מצטבר.

בכל זאת, ממליצה על יעוץ/טיפול טוב. חייבת! הרי גם את

צד בעניין ואת יודעת כמה קשה לאדם להיות אובייקטיבי.

והילדים...זה משבר רצינו לילדים. אין ספק.

יש מקום בירושלים ובני ברק הנקרא "למרחב" -

עולה רק להעביר כרטיס קופ"ח. יש תורים ארוכים

מאוד, צריך להתפלל להתקבל מהר. אנא, אל תעשי

דבר ללא בחינה עמוקה של הדברים. כל עוד אינו

אלים, כמובן.

ישנה הניה שוורץ מעיתון "משפחה", הניה גולדברג

מירושלים ובטח עוד.  אל תחתכי לפני זה. אנא!

ואם בעלך מוכן ללכת גם הוא, זה דבר גדול מאוד

כי רוב הבעלים לא מוכנים ללכת ליעוץ.

ובקשה מהשם  להוביל אותי נכון....

אמנם לא הרבה ילדים אבל רק זה תכלס..

הוא בטוח בעצמו בביקורתיות שלו.. כן זה יכול לבוא יחד מסתבר..

לבקר אותי על ימין ועל שמאל ואז להגיד לי אבל למה את מרגישה אשמה? זה בגלל הילדות שלך..

הבנאדם לא מודע לעצמו.. עם הפרעות מפה ןעד מחר שוכח דברים כל הזמן על בסיס יומיומי..

לא יוזם .. רק בעניין האו סי די שלו שזה הניקיון הוא יוזם..

ולהעיר לי בעניין הילדים שהוא לא נמצא בכלל בבית מגיע בסביבות 6-7 בערב... לא יודע לנהל את עצמו ויש לו עוד תלונות.. 

אבל טיפול, טיפול אישי, גם אם תתגרשי תצטרכי אותו, אז ממליצה להתחיל מעכשיו.

יכול להיות שבאמת הוא מתעלל ובעייתי, לא מכירה אתכם, אבל לא בריא לך שהוא מפעיל אותך רגשית עד כדי כך.

עזבי אותו, טיפול יעזור לך לשים גבול רגשי ואחריות רגשית, נפרדות.

יכול להיות שתחליטי בסופו להתגרש אבל זה שריר שהוא חובה בחיים.

ואם תלמדי לעשות אותו הוא יציל אותך בכל מערכת יחסים.

תרשמי לי בבקשה שוב.. לא הצלחתי להכנס להןדעה ופתאם נעלמה.. אשמח ממש שתרשמי לי שוב!!

זה יהיה גם טוב בשבילי בבקשה תרשמי שוב.. 

חפרתי קצת אחורה, ראיתי פתאום את ההודעה שלך וידעתי שאני חייב לענות לך מיד.

חבל על כל יום שעובר עלייך במציאות הזו.

ולא!!

את לא צריכה להתגרש!!

לפי מה שאני מבין ממה שאת כותבת את לא במקום הזה בכלל!!

תרחמי על עצמך, על בעלך, על ילדייך, ותחליטו החלטה חזקה: פשוט להתחדש! מחדש לגמרי.

כמובן עם ליווי, טיפול איכותי וכל מה שצריך. אבל תדעי לך שאת לא במקום של להתגרש בכלל!

אני הייתי [ועדיין] במקומות יותר גרועים מזה, עברתי כל כך הרבה בזוגיות שלי, שאני יכול לומר לך עם יד על הלב: המצב שלך אינו גירושין. נקודה.

יכולים להיות לכם חיים טובים מאוד מאוד ביחד, כאלו שלא חלמתם שקיימים. אם רק תרצו!

בהצלחה ענקית.

תהיי גיבורה, ותתחילי לחיות מחדש.

עם בעלך.

כי באמת, לפני הכל ואחרי הכל אתם אוהבים.

לנצח.

אפשר בבקשה קצט פירוט מה זה אוהבת ארץ ישראל?

שקיבלת ספר כריתות. הספר מספר את הסיפור.

ספר יכול לסיים הכל.

ואם קשה לה, שתפתח חומש

זה לא משנאה. זה ספר שכורת את הברית.

מנין שחובת האבא ומדינת ישראל לזון אותך ואת הילדים שלך.

אולי גימיני יכול לעזור לך?

תרד ממני בבקשה.

אני מחפש מקורות הלכתיים לטיעונים ופעולות שלך. זה די בסיסי.

לא מבין את ההשתבללויות וההתחמקויות וההתקרבנויות. אם אין לך מה לענות - תכתבי את זה ותפעלי לפי זה.

לילה טוב.

יש כאלו ש"אשכרה" חוזרים לגור עם ההורים, אפילו כשיש להם ילדים ואפילו בגיל מבוגר.

יש כאלו שהולכים לקיצוניות השנייה, מפתחים חיים "בודדים"/עם להקות של גרושים/ות, ו"אין להם כוח" ללכת לאחים/ות שלהם, מסיבות כאלו ואחרות.
מהמר שאבות מהסוג ה"ישן", שהילדים פחות ישנים אצלם, יותר נוטים ללכת למשפחה כשהילדים אצלם, כי לא רגילים לטפל בילדים לבדם באופן משמעותי.

מנגד, יש אמהות שמתפקדות טוב בגידול הילדים, אבל בשבתות וחגים יעדיפו מאוד להתארח, ולא למלא את תפקיד ה"גבר" בניהול האווירה של השבת/חג.

זאת כמובן הכללה ויש מהכול.

ושכחתי להוסיף עוד פקטור בהודעת הפתיחה: גיל ההורים/אחים/אנשים אחרים בבית.