ילדה מתוקה וחכמה בת כמעט ארבע. התחלנו גמילה לפני קצת יותר משנה. לקח הרבה זמן (הרבה חודשים), וב"ה הולכת יפה לשירותים כשיש לה פיפי. אבל לגבי מס' 2... עדיין לא (היא עושה בתחתונים ואחר כך מנקים אותה). בשבוע-שבועיים האחרונים היו פעמים בודדות שאמרה שהיא צריכה והלכה ועשתה בשירותים, שזה היה מאוד משמח אבל לא ממש ברור לי שיש כאן מגמה.
יש לנו בן גדול יותר שהיה לו גם קושי דומה מתמשך והתיעצתי פה. אני זוכרת שהמליצו לי לפנות למישהו שעוסק בנושא, אבל ממש אחרי שיחה טלפונית לבירור פרטים כשהיינו אמורים לחשוב ולהחליט אם אנחנו נכנסים לתהליך זה השתפר מאוד ונפתר מעצמו. אצלו היה מדובר בפחות משנה שלמה, אבל כן משהו כמו שמונה-תשעה חודשים.
אשמח לשמוע אם יש לכם תובנות או רעיונות שיוכלו לעזור.
בעקרון היא יודעת מה מצופה ממנה, והיא שמחה אם היא מצליחה לעשות בשירותים. אנחנו לא כועסים עליה אבל כן מזכירים מדי פעם בענייניות. לא נראה שהיא מפחדת. יכול להיות עניין של שליטה, לא בטוחה (אצל האח זה היה לי הרבה יותר ברור, והיתה לו אז שנה מאוד קשה של המון שינויים. גם אצלה היתה גננת שיצאה לחופשות לידה, ומלחמה, אבל אולי זה משהו רגשי אחר?)
