בעצם,אשריכם !

הלואי על כולם.

ששמרנים נשארים שמרנים

אבל הסיכוי שהשמרנות תפסיק מתישהו גדולה

במיוחד ברווקות

ואז יש שיטות אפקטיביות יותר להיכרות חוץ מדייטים

כנראה שהן לא כ"כ אפקטיביות.

נניח בציבור החרדי

הסיכוי להשאר רווק/ ה לנצח

קטן מאד

וגם שם יש רווקות מאוחרת ושמרנות

שנשארים בישיבה עד זקנה ושיבה.

תמיד היו רווקים נצחיים

ותמיד יהיו

זו בחירה לגיטימית

אז בציבור החרדי זה לא קורה בגלל השמרנות או למרות השמרנות?

ואני לא חושב שזו בחירה.

גם שם השמרנות בסיכוי לרדת עם הגיל

במבט שלי

יש לאדם הרבה אחריות ויכולת השפעה על חייו

וכנראה אפשר להשיג מה שרוצים

אחריות/ השפעה/ להשיג דברים

לרוב זה לא פשוט

יש כאלה שהתיאורים נכונים לגביהם ויש כאלו שלא. הכרתי אישית כמה וכמה שהתחתנו בסביבות גיל 40. נכון, יש כאלו שלא הצליחו, אבל אין שום סיבה לחשוב שזה בגלל הגיל, יותר פשוט להניח שמה שתקע אותם בגיל 24, זה גם מה שתוקע אותם בגיל 44...

אגב, אני מכיר כמה רווקים מבוגרים, שלא עצרו את החיים. הם המשיכו להתקדם, למדו מקצוע, עובדים ומלמדים.

כמובן, הקהילה צריכה להכיל אותם, צריך שיהיה להם מקום בחברה. אגב, ככל שהקהילה יותר נפרדת - זה יותר פשוט. כשלכל דבר מגיעים בזוגות - הרווק/גרוש/אלמן מחוץ למעגל.

בקהילה שבה הפעילויות, המסיבות והמפגשים הם לגברים בנפרד ולנשים בנפרד - הרווק או הרווקה יכולים להשתתף כמי כולם, בלי שזה מאוד בולט.

בגיל 24 זה מה שתוקע אותם בגיל 44.

אני מניח שהתחתנת צעיר ואין לך מושג איך נשרט מוח של רווק או רווקה מבלי רצונם ובחירתם כשאין להם את הדבר הכי בסיסי מבחינה רגשית, בפרט אם אין שום דבר מהותי שהם התעכבו בגללו (כגון בררנות או חוסר הבנה שאתה מתחתן עם אדם שונה).

בדיוק צפיתי בסרט לעבור את הקיר. מי שלא ראה זה על רווקה מאוחרת שחתן שלה מבטל חתונה באמצע הכנות ( ודי מהר מוצא מישהי אחרת) והיא במקום לבטל מחליטה להשאיר את האולם ולהמשיך להתארגן בתפילה שחתן יבוא אם היא תאמין מספיק חזק.

אז ברגע שהיא עושה את זה , די ברור למה היא רווקה. כי היא לא מעוניינת להכיר איש אמיתי ובנות איתו קשר , היא רוצה סטטוס של נשואה , חתונה יפה ושמישהו ישיר לה אשת חיל. באמצע הסרט מכירים לה גבר מאותו רקע, כזה שמעוניין להמשיך אבל היא רוצה שיחתנו איתה תוך חודש באולם שהיא בחרה באירוע שאירגנה. והיא כל הזמן בפוזה של להיות שונה, לא כמו כולם , להתנהג מוזר. רואים שזו פוזה.

אני גם קוראת מכתבים של רווקים שאבינועם הירש מפרסם בפייסבוק. וגם מהם די ברור למה הם רווקים.

רבים כאילו נכתבו על ידי ילדים בני עשר. הם אומנם בני ארבעים אבל בתודעה של בני עשר. רווקה אחת מצפה שהשכנים שלה עם ילדים קטנים ידאגו לה באזעקות, גבר אחר כותב שהוא יפה אבל נשים הדייט מסתכלות בפחד , איך זה מסתדר? אנשים מצד אחד לא רוצים שיחרפנו להם ויציעו להם הצעות ומצד שני בוכים שלא מציעים להם. חלקם מחזיקים ברשימת דרישות שלא ניתנת למילוי.

רואים את זה גם בסדרת סרוגים , מי שרוצה ,מתחתן . מי שלא רוצה , תמיד ימצא למה לא.

עכשיו , למה באמת רווקים לא רוצים להתחתן? לא רוצים ילדים, לא רוצים מחויבות , לא רוצים עוד מישהו להתחשב איתו כל הזמן , פוחדים מאינטימיות, לא רוצים מחויבות כספית , יש להם הורים מקבלים מדי וכיף להם להישאר ילדים, דרישות מוגזמות מבן אדם מודרני ומהורות מודרנית , רוצים לבנות קריירה בנחת , לא בנויים למשפחה

מה גורם לאנשים להיות שיפוטיים ככ

וכנראה על נושא שהם לא חוו אישית

לא שיש לי ניסיון גדול בתחום, אבל פגשתי רווקים גם בתיאור הנ"ל שמ5 דקות שיחה איתם אפשר להבין למה הם רווקים, וגם אנשים סך הכל נורמליים וחברותיים שפשוט לא הולך להם.

אני לא חושבת שאפשר לשפוט לכאן או לכאן כשמדברים על תופעת הרווקות. מצד אחד כל השיח של "הציבור כולו אשם" בהחלט בכייני ולא מקדם (סיכוי סביר שמי שמסרב לקחת אחריות על חייו שייך למחנה הרווקים הראשון) אבל מצד שני יש בעיה לגיטימית שצריך למצוא לה פיתרון (וחבל שרוב המענה לרווקים פונה לרווקות בנות 22 שרק צריכה כמה שיחות מוטיבציה עם מורת אולפנא שלוקחת סכומים מופקעים).

מעניינת הפרשנות שלך לסרט הזה. אף פעם לא אהבתי אותו, מבחינת המסר האמוני שמעודד לסמוך על הנס. כנראה ביחס לתופעת הרווקות דווקא יכול להיות בו מסר שיוצרי הסרט לא התכוונו אליו.

והרבה פעמים מה שנראה כמו תודעה של בני עשר זה שריון לכאב רגשי של ילד בן עשר ולא תודעה כזו.

ולא על בסיס היכרות אישית. ב"ה שזכית לבנות בית ללא עיכובים, זה לא הופך אותך לאדם טוב וצודק יותר ולא נותן לך זכות לפצוע אחרים ולהתנשא עליהם בצורה כזאת. היית רוצה שכך יתייחסו להתמודדויות שלך בחיים? כי כל התמודדות אפשר לנתח בצורה שיפוטית ורדודה כזו, זו באמת לא חוכמה גדולה.

בתפילה לזיווג הגון וקל לכל רווקי עם ישראל

מקשיבה בשקט , מתפללת בהדלקת נרות. אבל כל עוד בן אדם לא מבין מה תוקע אותו , הוא לא יכול לצאת מזה. ולא כולם פסיכולוג מדופלם כדי להגיד את זה גם בצורה רגישה וגם להביא את הנקודה.

דווקא חברים קרובים הרבה פעמים יודעים מה תוקע כי כן יש להם היכרות עמוקה .

נגיד , חברה שלי גדלה במשפחה פטריארכלית והיא מאוד פחדה שבעל ימנע ממנה התפתחות אישית וישתלט עליה. כך שאת גברים חזקים היא פסלה כי פחדה ואת חלשים היא גם פסלה כי הם לא נראו לה גבריים מספיק. עד שהיא לא פתרה את זה בגיל ארבעים כשהיא בתפקיד בכיר , היא לא יכלה להתחתן. ולא משנה כמה בחורים היו מציעים לה.

חבר של בעלי לא ידע לתקשר עם בנות, לא ידע להתלבש נורמלי , היו לו שיניים עקומות, הוא היה גר עם אמא. בגיל 35 הוא התחיל לטפל בכל זה , בגיל 37 הוא התחתן. עד אז נשים הסתכלו עליו וברחו. אם הוא לא היה מטפל בעצמו, היה נשאר רווק.

אנשים רוצים פתרון או הבנת הקושי?

גם כשהייתי רווקה בגיל עשרים ולמדתי במדרשה ידעתי לנחש מי לא תתחתן בשנה הקרובה לפי השיחות שלה בנושא השידוכים. כמובן לא אמרתי .

אבל יש עוד נקודות שמפריעות. בן אדם מחפש לא מה שמתאים לו או מושך אותו אלא התאמה לפי טופס. נגיד לחפש לפי רקע בגיל יסודי או אפילו תיכון בגיל שלושים זה טעות. לבדוק מערכת יחסים אצל הורים של מעמד גם טעות. צריך לבדוק רק אותו. או חברה שלי רצתה אברך אבל לא הייתה לה שום יכולת לפרנס אברך. בסוף היא הסכימה להיפגש עם מישהו שהיא פסלה אותו על זה. הם נשואים חמש עשרה שנים באושר , הוא עובד משרה מלאה , היא עקרת בית. בעצם היא הפסידה חמש שנים בחיפוש אחרי משהו שלא התאים לה לכתחילה.

פעם ראיתי עצה הזויה באתר לרווקים מבוגרים להיפגש במקביל עם כמה בנות. ברור שזה לא מביא לשום מקום. כי מחפשים פה לבנות קשר רגשי עמוק.

השקעה מוגזמת בבירורים היא גם טעות. הציעו לך , תצא , תבלה , אם לא מתאים אז לא מתאים.

הנשואים ובכל זאת לא הצליחו להתחתן עדיין. זה מרגיע את המצפון להגיד : הם שרוטים

אמנם פחות אבל זה גם קיים שם

וחדמש שזה אחד האסונות הגדולים

יש לזה מליון סיבות

בדרך לשם

זתאומרת שאתה סגור על במה אתה רוצה לעסוק/לומד עכשיו

תכלס אם הייתי בת גם היה ממש חשוב לי גבר עם עבודה מסודרת/מוסר עבודה טוב

אחרת מתעופפים ברוח

מודה שכרגע פחות חשוב לי _עבודה_ מסודרת

א) ב"ה יש רקע כלכלי..

ב) יש משימות כרגע מעט חשובות יותר מכסף

אז אני מרשה לעצמי לעבוד פעמיים שלוש בשבוע

ולעסוק בדברים שמקדמים אותי לכיוון העתיד שלי

אגב אני לא אמרתי תדברים כלפיך רק אמרתי באופן כללי.

דווקא ממה ששיתפת נשמע שאתה כן בחור יציב

אין מה להיכנס לתסביכים מכל בחורה

הרבה פעמים הן בעצמן לא יודעות צמה הן מתכוונות

חחח.. הרגת אותי מצחוק 😂😂

לא היא הייתה מהממת... ב"ה

הנקודה היא שהיא כתבה :

שהיא _הרגישה_ בעיקר ממה שאני אמרתי ש"לא יציב" כביכול

תמבין??

שבנאדם או

1) עובד 5 פעמים - שזה "כסף" + "עוגן מסגרתי"

2) שואף למה שהוא רוצה לעשות - שזה "איזה פנטזיה שלו" +

אם הוא יודע למסגר את זה כמו שצריך בחיים שלו גם "עוגן מסגרתי נזיל"

זה עם פירוש רש"י למה שאמרת

עכשיו אני מודה שמה שתאומר השתקף לי

ז"א הרגשתי לא נעים עם העובדה שאני לא עובד 5 בשבוע

(וגם השבוע שנטי הזה)

בטכלס נראה לי שהסיפור הוא איך שהצגתי את זה

ז"א שאמרתי באלו המילים שאני כרגע נע ונד בין שתי מקומות

בצורה מוזרה כזו

שאתה לא יציב.

זה לא אומר שהדרך שלך רעה אלא שאתם לא מתאימים כנראה.

נקסט

בסוף זה עניין של דינמיקה

נראה לי משפט הזוי להגיד רק על סמך שיחת טלפון.

דור קשוח להתחתן בו 🤦🏼‍♀️

אובר מודעות אובר דרישות

רוצים להקדים את הזמן.

אין מקום לתהליכים רוצים רק מוצר מוגמר.

די הגיוני שבחור צעיר לפי חתונה עוד לא במקום הכי יציב שלו תעסוקתית, זה תהליך שלרוב עוברים יחד כזוג.

ואתה אומר שדווקא יש לך כיוון.

תסנן בקיצור, תעבוד על עצמך בשביל עצמך ולא בגלל שפיטה של בחורה מהיכרות שטחית.

וזה אומר שאתה במסלול הלא נכון.

זה גם אומר שאתה במאמץ בדייט, והיא רואה את זה והולכת משם בלי שהיא יודעת להגיד למה.

שווה להתבונן (עם איש מקצוע או אפילו לבד) על איך אתה פועל כשאתה בפגישות. מה אתה מרגיש שם? מה מפעיל אותך?

זה יועיל יותר מאשר לפגוש עוד אחת ולעשות איתה את אותן טעויות שכבר עשית עד עכשיו.

(בנוסף, בעולם החילוני יש לא מעט כלים לגברים, שעובדים לא רע בכלל.. שווה לקרוא שם, עם הסינון וההתאמה לצורך של בחור דתי).

היא שאני ממש מודע לעצמי. אני לא מגיע לחוץ או בלח לדייטים, אני בא משוחרר וכיפי ועם רצון להכיר. פשוט ההצעות האחרונות שקיבלתי היו ממש לא מתאימות מבחינת אופי או יופי לטעמי.

הקושי שלי הוא עם ההתמודדות הזו בחיי היום יום. קשה לי ממש להמשיך לחייך כל היום כשבפנים אני שבור ומת כבר למצוא את אהבת חיי.

או במקום אחר או שאתה מציג את עצמך בצורה שונה ממי שאתה או שאתה מציג מה שאתה מחפש שונה ממה שאתה מחפש.

יש קבוצות וצורות שונות של שידוכים, כדאי לחשוב על זה.

אישית, יצאתי בערך שש שנים עד שמצאתי את האחת (חלק מהשש כבר היה איתה) ומה שעזר היה חיפוש במקומות נוספים ודיוק טוב יותר בהצגה מי אני.

אם תרצה שאלות מכווינות, תחשוב על כותרות קלאסיות שיש אצל הרבה -

מקפיד על ההלכה - תפרט מה זה אומר.

חשוב לי אישה יראת שמיים - איפה זה מתבטא באישה שאתה מחפש?

פתוח - מה זה אומר? מה אתה מוכן לקרוא/לראות/לדון ב?

שתהיה נשית - במה תרצה שזה יתבטא?

מראה - איזה מראה חשוב לך.

חיים של שליחות - האם יש כיוון שמתאים לך או שלא מתאים לך.

מוזמן גם לאישי אם תעדיף (אם כי זמין פה בתדירות משתנה, כך שיכול לקחת זמן.

לנשים אני זמין רק בשעות סבירות לשם הזהירות)

המצב שלא חשבת שתגיע אליו באמת יכול להפחיד. לכולנו הייתה איזו תמונה בראש של איך החיים ייראו, וכשהמציאות אחרת זה כואב.. לגמרי .

גם לי כואב

ועדיין אני מאמינה שאין טעויות בחיים, אין דבר כזה ואתה נמצא איפה שאתה צריך להיות כרגע, גם אם קשה להבין למה.

גם רשמת זה שאתה מדגיש שאתה בחור טוב ומדהים כאילו זה אמור להסביר למה היית צריך כבר להתחתן. ?

אין קשר סורי(: זוגיות היא לא פרס על היותך אדם טוב ורווקות לא אומרת שמשהו בך לא בסדר.

המטרה היא לא לעשות וי על חתונה אלא לחיות יום יום בזוגיות בריאה, נכונה ויפה.

גם אצלי רובן נשואות, ועדיין אני מזכירה לעצמי שהמטרה שלי היא שאני אהיה מאושרת באמת.

ולא רק למצוא חתן

אף אחת ואף אחד אחר לא רלוונטיים. תעשה לך חוק לא להסתכל על אחרים, כי אתה לא באמת יודע מה קורה אצלם.

וזה נכון לגבי הכול רווקות נישואין, ילדים, בית, קריירה. לכל אחד יש את המסלול והזמן שלו. השוואה לאחרים לא באמת מספרת לך שום דבר על החיים שלך.

אל תרחם על עצמך. קום, תתאפס, נקה את הדמעות ותזכור שהכול מדויק פה, אל תתבלבל.

אני רואה סביבי זוגות נשואים ואפילו גברים שיצאתי איתם בעבר חלק כבר המשיכו הלאה

אישב ילדים. נו, ו? זה לא אומר עליי כלום.

אם אתה אדם לא מאמין הכל אתה אשם יכולת להיות יותר בסדר יותר ויותר .. אם אתה בעל אמונה שב תגיד מזמור לתודה , תזכור שה' יודע דברים שאנחנו לא

וגם תדע מה אתה שווה ולא כהמלצה נשמה כחובה.

אחי היקר!

דבר ראשון חיבוק גדול ממני (ממי? מאח שלך. אחד מהאחים.. מה זה משנה ממי מהם? (; )

זה באמת לא פשוט לחיות בתסכול הזה.. מבין אותך לגמרי.

לכן בוא תנסה פשוט לצאת ממנו; הלוואי והטיפים הללו יעזרו לך לזה:

א. המון המון לעבוד על אמונה וביטחון. לא למחוא כפיים וללחוש תפילות מיואשות כאלה תוך כדי שאתה מסתכל לשמיים. אלא ללמוד שער הביטחון בחובת הלבבות, ללמוד מאמרים בחסידות על אמונה וביטחון. לחיות את זה.

ב. לחיות מתוך תודעה חזקה שאין ספק שיש מטרה לעיכוב הזה. אולי היא עוד צעירה פשוט? אולי אני צריך להיות אדם יותר מתוקן? אולי ה' רוצה ממני משהו לפני?

ולא רק להעלות סתם תיאוריות ורעיונות ולשאול לאוויר שאלות, אלא לענות לעצמך עליהן -לברר עם עצמי גם: האם יש משהו שאני צריך לעבוד עליו יותר לפני שהאחת והיחידה שלי תפגוש אותי? : אולי להרזות קצת? אולי לשמור יותר על העיניים וכו'? אולי להרוויח קצת יותר כסף, לבסס מקור פרנסה? אולי ללמוד יותר תורה? אולי אני צריך לעשות רישיון נהיגה? אולי להיות פחות \יותר רגיש? אולי ללמוד ולהבין יותר מהם חיי נישואין? להפסיק לעשן? ואולי כלום -אולי פשוט סתם אמונה? כן, אולי חסר לי אמונה וזה מה שה' רוצה ממני. אני הולך להחזיק זוגיות, משפחה; אולי ה' רוצה שאני אפסיק לחשוב כל הזמן ופשוט אסמוך קצת עליו -ואז היא תגיע.

וגם לא לחיות בהלקאה עצמית. אלא לחכווווות, בנ-ח-ת. לזכור שיש מהלכים בעלום הזה.. לאלוקים יש הרבה סבלנות ואנחנו חלק ממנו ממש - אז כנראה שגם לנו יש קצת כזו, אז בא נשתמש בה...

ג. לחיות ת'חיים. ושהם יהיו תותתים. איך אמרתי לחבר שלי נשואי (אני לע"ע רווק) כשהצלחתי להבריח אותו מהבית ל"טשולנט ליל שישי": "יש מושג "לנצל את הרווקות".. -היום למדת שיש מושג חדש: "לנצל את זה שיש עוד חברים רווקים" ".

אחייי אתה רווק.. זה לא האידיאל, אבל זה ידוע שאידיאליות תמיד דורשת מאמץ; אחי, תחיה את החיים. תלמד המון המון תורה. שיעורי תורה. תעשה הרבה הליכות. תצא קצת עם חברים. לך למכון כושר. תלמד מקצוע, תואר. תעשה תחביבים ,דברים שאתה אוהב.

ד. "קנה לך חבר" (אפילו מישהו שלא הכרת לפני). פעם ב.. אבל לא הרבה מדי פעמים - לחלוק רגשות עם חבר רווק שגם במצב שלך.. זה ממש עוזר..

ה. לחשוב על זה שהיא גם מחכה לך היכן שהוא בעולם. חולמת עליך.. ואולי גם יותר ממה שאתה מחכה לה.. ("אל אישך תשוקתך".. תשוקה!). אחי, תתפלל עליה, שיהיה לה טוב. שהיא תהיה בריאה, שמחה. להגיד בברכת המזון או לפחות לחשוב בהרהור (לשאול רב מה מותר-) "הרחמן הוא יברך את אשתי לעתיד...". לשגר לה מחשבות -"אל תדאגי, אנחנו עוד ניפגש" תתחיל להיות כבר עכשיו הגבר המרגיע, התומך, במחשבות שתשלח לה מהלב...

ואם אתה ממש רגשן, ונשמע שאתה כן - לכתוב לה כבר מכתבים: יש בך אהבה. היא שייכת לה -לאשתך לעתיד. זה דבר שכבר קיים בתוכך -גם כי היא חלק ממך -מנשמתך, אז תכתוב לה מדי פעם מכתב אהבה... וכשתפגוש אותה, תיתן לה את המכתבים האלה (או שלא. מה שיבוא לכם בטוב..)

ו. לא להיכנס ללופ. לחיות את הרווקות לא כמצב ף"וואי.. אני רווק בן 24". אלא מהרגע להרגע. זאת אומרת: חייבים מסגרת חיים אינטנסיבית של סדר יום-יומי, חייבים. אבל לזכור שכשזה מגיע -זה מגיע, ופתאום. אתה פשוט פתאום תמצא את עצמך אחרי כל זה. יחד עם האחת שלך.

כשתהיה נשואי אתה לא תקלל את השנים הללו שהיית רווק. או שממש תבין למה היית צריך לחכות, או שזה לא יענין אותך כי היהיה לך בעז"ה כל -כך טוב.. - אז למה סתם לסבול כרגע אם אפשר לשמוח ולהנות..

ז. להתפלל הרבה לה'. ולהגיד לו שאתה ממש ממש רוצה... (כשאתה מדבר אתו -להיות קצת בכיין ונודניק... לא לוותר לו "ואתחנן אל ה' בעת ההיא"...)

ברכה והצלחה! ובעז"ה שנמצא כל מי שצריך במהירות בקלותו ובשמחה את חציו משורש נשמתו!

------------

נשמע שאתה צריך טיפה הדרכה.. כדאי מאוד..

ממליץ בטירוף על סדרת השיעורים של הרב אליקים לבנון -איתי מלבנון. קצת ארוך אבל יש שם הרבה דברים שעזרו לי בהבנת התהליך וכו'...

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר

או סגנון להקות שונה

כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור

הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.

אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.

אין לי מושג

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

אמת

בס"ד

זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.

להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.

בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.

אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.

זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם

קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.

היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.

יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,

וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).

ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.

אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור

באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה

כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,

התכוונתי לאולם

בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?

בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?

בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.

והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה

התועלת היא מה אתם אוהבים.

דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx

ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.

יש אינספור סגנונות

הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.

היתרונות שזו נגינה חיה, ואוטנטי. מצד המחיר יש לך תווך מחירים גדול, יש להקות שלוקחות 4000 (להקות פחות מוכרות בדרך כלל) ויש להקות שלוקחות יותר. אישית אני ממליץ על אהללה גם מצד הנגינה שהם מנגנים יפה ושווים לכל נפש וגם מצד המחיר שהוא מחיר סביר בשוק היום.

לק"י

אבל היתה להקה טובה. לא יודעת כמה מוכרת.

זמר וחמישה נגנים. זה גם חלק מהמחיר נראה לי....

הגיוני

אנחנו התחתנו בשנה האחרונה ושילמנו 6,500 על להקה טובה ואיכותית,

איך עשינו את זה?

זו הייתה החתונה הראשונה שהם ניגנו.... אבל אכן הם היו טובים, וביררנו והחלטנו שהם טובים לנו.

לא כולם כמונו.

המחיר הרגיל הוא בכיף 11-12 אלף, וזה ממש מתייקר כל הזמן (מי שלקחנו לוקח לחתונה שבוע הבא 8000)

יש כן כמה להקות (טובות מקצעויות ומנוסות!) שלוקחות פחות מעשרת אלפים, יכול לציין את אזמרה ואת נכספה.

בסוף זה גם מאוד תלוי בסגנון, במה מחפשים, וכמה ועל מה רוצים להשקיע את הכסף.

ממליצה ממש! היינו מאוד מרוצים ואפילו חודשים אח"כ זכרו אותם לטובה האורחים.

והמחיר אני לא ממש זוכרת אבל נראה לי היה באזור ה8000 אבל עברו כמה שנים מאז..

בהחלט היה מדהים. והיה לנו קהל שצריך להרים, לא בחורי ישיבה וכאלה והם ידעו לעשות את זה מעולה.

כאשר האישה היא יפת תואר ועדיין אין להם ילדים

צריך עכשיו להיות נקי לביתו שנה אחת?

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל הייתה מקבלת קהל נשים ומברכת ומייעצת וכדומה, ואילו הרבנית תמר שטיינמן ז"ל הייתה פשוט אשת הרב ודאגה שיוכל להתמסר לעבודה התורנית שלו.

כך לפחות זה מה שידוע לי על הרבנית שטיינמן ז"ל.

שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.

זה שלאשה יש עבודה משמעותית וחיים מלאים בזכות עצמה.

אם זה ממש בגדר חלום אז לא צריכה להיות פה שאלה בכלל..וזה חד משמעית כן, ואם זה לא כן חד משמעי, אז או שזה לא בהכרח הגשמת חלום, או שיש חלום יותר גדול שאליו את מכוונת.

בהתחלה קראתי ודילגתי על המילה "בעיניי" ואז בפעם השניה המח שלי קלט אותה, האם את *חייבת* את בעלך בעבודה הזו, או שאת ממש רוצה ותשמחי שהוא יהיה שם? זה שני דברים שונים.

לגבי העוצמתית, זה קצת מצחיק אבל בתור אחד שלא מחפש אישה עוצמתית וכו, יצאתי עם אחת כזו שהייתה ממש כריזמטית ומובילה וכו, אבל איתי כאילו הכל נעלם לה והרגשתי שהיא ממש אישה וזה גם לא היה בכח לא אמרתי לה כלום פשוט בטבע שלה היא מאוד כריזמטית ולא יודע איך היא פשוט לבד עשתה סוויץ ולא הרגשתי טיפת כריזמה ממנה או טיפה של אני חזקה(ואני אומר את זה לחיוב לא לשלילה), אז אין לי עצה רק מאיר פה נקודה שזה אפשרי מאוד.

ואם נולדת עם תכונות אופי של מנהיגות וכו, אל תילחמי בזה השם יתברך יודע מה הוא עושה תדברי איתו שיכוון אותך ויראה לך את הדרך.

לגבי השאלה האחרונה, בתפיסה שלי לא נכון בכלל שהאישה תעבוד בעבודה תובענית באופן כללי, כל שכן בשנה הראשונה לנישואין, וכנ"ל הגבר אבל אצלו זה יהיה יותר "בסדר" כי בסוף הוא מתחייב לפרנס, ולכן אם העבודה אכן תובענית תחשבי מראש אם לך באופן אישי זה מתאים..אם תשאלי אותנו לכל אחד תהיה תשובה שונה ככל הנראה השאלה היא מה את מרגישה שנכון לך כי בסוף נולדנו עם התשובות והפתרונות לכל הנסיונות והקשיים שנחווה בחיים רק צריך לגלות אותם בהצלחה🙏

נשמע שזו באמת הזדמנות מאוד מיוחדת והגשמת חלום עבורך. חבל לקבל החלטה היום לפי בעל שעוד לא הכרת.

כשתהיי בזוגיות, יהיו שם שני אנשים ותחליטו יחד מה נכון לכם גם לגבי השנה הראשונה וגם לגבי לימוד התורה שלו.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך, תמיד יהיו גברים חסרי ביטחון שבעיניהם תהיי יפה מדי, חכמה מדי מצליחה מדי או עוצמתית מדי..

בעיניי בכלל אין דבר כזה "מדי". את לא אמורה להקטין את עצמך כדי לא להבהיל מישהו.

שיבהל

האדם שמתאים לך יראה את מי שאת כיתרון, לא כאיום אי אפשר להנדס את עצמך כדי לרצות את השני .

דבר שני הכל מה' יתברך כל יתרון ברגע שאת והבחור תבינו את זה הכל יהיה פשוט יותר

גם בחורה עם אומץ צריכה גבר איתה .

שיאמין בה ולא יתן ביקורת ויחנך כל היום וכל הליל

לענ"ד כאשר האישה תבוא ממקום עבודה שטוב לה בו שבו היא פורחת זה שווה עולם, כנ"ל גם לבעל.

בהצלחה

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..

אני מגדיר את עצמי דתי לאומי אבל אני מחובר לכל העולמות של המגזרים בין אם זה חרדים ובים אם זה חילוניים

אין לי הגדרה ספציפית

אולי יותר נכון דתי על הרצף אבל שנוטה יותר לדתי לאומי תורני

אני מקרה אבוד אני יודע קצת מסובך

היה להגדיר, אלו ערכים חשובים לי, אלו מצוות אני מחפש להחמיר בהם, אלו אני מקל בהם. כנ"ל תפיסתית, במה אני שמרן, במה אני פתוח.

הבנתי לא רק לחפש מישהי שגם שמרנית וגם פתוחה, אלא שיש דמיון בדברים הללו, אין לנו הסכמה בכל דבר, אבל יש הסכמה בלא מעט והגישה הבסיסית דומה מאוד.