עזרה בבקשהאנונימי (פותח)
אוקי שלום לכם! אני אולי אמנם צעירה לחתונה (בת 18) ומסיימת תיכון השנה.. אבל אני הכנסתי את עצמי לבור ולא יודעת איך לצאת ממנו

הנה הסיפור- אוקי אז אני בקשר של ידידות עם מישהו (בגילי) כבר חצי שנה ככה.. רק בחודשיים שלוש האחרונים הקשר נהיה רציני ואנחנו מדברים על מה הולך איתנו..
בהתחלה מאוד היססתי אם אני אוהבת אותו או שלא חשבתי אולי אני פשוט רגילה אליו בתור מישהו שתמיד היה שם בישבילי בתור ידיד. אז דיברתי עם חברים שלו והם אמרו לי כמה שהוא בנאדם מדהים ושממש זכיתי שהוא אוהב אותי וכו' חברותי שמכירות אותי יותר חשבו שאני לא באמת אוהבת אותו...
קיצר לא ידעתי מה לעשות ולסוף החלטתי שאני באמת חושבת שזה זה.. הוא באמת בנאדם מדהים, דואג חכם ו.. חח אין מילים לתאר אותו!!
הקשר בינינו היה מאוד רציני והחלטתי שאני חייבת לעשות משו בגלל שאני עוד לא מוכנה להתחתן ואם נמשיך להיות ביחד יהיה לנו קשה מאוד לשמור נגיעה!
אז אמרתי לו שצריך לנתק את הקשר עד שנהיה מוכנים לחתונה. היה לו מאוד קשה וניסנו ושנינו נשברנו וחזרנו לדבר..
בזמן האחרון אנחנו מדברים כללללללל הזמן.. הוא לא לומד בקושי ואומר לי שהוא חושב עלי כללללל הזמן!
אנחנו מדברים כל הזמן כמה אנחנו רוצים כבר להתחתן וכו וכו כמה שאנו אוהבים אחד את השני..
ואתמול בלילה ישנו באוטו ופשוט נשברנו.. ונפלנו.. נגענו.
עכשיו הוא אומר לי שקשה לו לתפקד והוא לא יכול בלעדי וחושב עלי כל הזמן ושאם ננתק את הקשר הוא ממש יסבול ויכנס לדכאונות..
ושלא תבינו אותי לא נכון אני כן אוהבת אותו.. רק לי כל יותר להתמודד עם זה!
ועכשיו בגלל שנפלנו אנחנו לא יכולים להתראות כי זה יהיה קשה מידי לא ליפול שוב!
מה אני אמורה לעשות?!??!?!
אני יודעת שהפתרון הכי טוב הוא לנתק את הקשר עד שנהיה מוכנים אבל זה קשה לנו מידי...
אני אשמח מאוד אם תייעצו לי מה לעשות כי אני במצב נואש חח
תודה רבה ותיזכו למצוות!
לדעתי, אבל זו רק דעתי -דובלה
כדאי להסביר את המצב להורים או משהו כזה ו...לשבור צלחת. זהו.
במיקרים כאלו, עיכוב הוא מזיק.
אפילו שזה עוד מוקדם מהמקובל, אבל קורה שאנשים מרגישים צורך להתחתן מוקדם יותר! חוץ מזה שגם 18 הוא לא "נורא" מוקדם.

לדעתי, לטובת שניכם ובעיקר לטובתו, לא כדאי לדחות.
מהר!מהר!מהר! ;- רק חתונהיעל ל'
גיל 18 זה מצויין,

אין שום סיבה להתענות ולדחות את זה
סליחה אבל שטיות צריך לראות שאתם מתאים באמת לא סתםמכאל 2 3
לא יכול להיותאנונימי (פותח)
אבל אני עוד בתיכון ויש לי אח"כ שירות לאומי אנחנו לא יכולים להתחתן עכשיו!! זה לא הגיוני בישבילנו...
מממ תשובהמכאל 2 3
בחסדי אבאלה הטוב


אני חושב שאם אתם לא מתקוונים לאיתחתן השנה אז יותר טוב לשמור

מרחק עד שיהיה יותר מתאים !


למרות שאם אתם מתאימים באמת אז תתחתנו השנה אז במקוםשירות לאומי תהיא אמא לילד או ילדה יהודים מה יותר טוב מזה

מזל טוב לכם

ערב טוב





אנ'לא יודעת אם להתחתןאגם-כנרת
זה הפתרון, אבל מה שבטוח שיש לכם כאן שיעור מצוין. קשה אמנם, אבל חתיכת שיעור, אז עד שתחליטו חתונה או לא, תלמדו את אשר ארע אתכם, מתוך בגרות. ויש המון מה ללמוד ולאן לצמוח מזה, המווון. לדעתי זה יכול לתת לשניכם כח בהחלטה שתחליטו, תהא אשר תהא.
מתוך שנפלתי - קמתי.

ברכה והצלחה
ועוד ישמע...
כּנרת
אז ככה,אנונימי (פותח)
אל תמהרו לשום מקום,אף אחד לא רודף אחריכם,אתם מרגישים צורך דחוף להתחתן עכשיו ומיד מתוך התרוממות רוח והתרגשות בעקבות הרגשות שעלו מעלה.
אומרים שהחיפזון מהשטן...ולכן,כדאי לכם עוד קצת להתבשל מכל הצדדים ולזכור שרגשות משתנים ולעיתים מטשטשים את הצד השכלי.
לסיום,תחליטו מה שתחליטו והעיקר שהכל לטובה.


נ.ב. אין לראות בדברי דרך שעל פיה צריך ללכת אם כי זוהי רק המלצתי.

לגילי88אנונימי (פותח)
לגילי הנשמה:את נשמעת בחורה מאד טובה ואצילית. יש לי הרבה לאמר לך כי אותו סיפור קרה בדיוק לי לפני חצי שנה. הייתי בקשר עם בחור שבכלל לא אהבתי למשך הרבה זמן והוא אהב אותי מאד לכן היינו בקשר.. הוא היה בחור טוב. אבל בדקתי את הכל הרבה יותר בזהירות.. לאט לאט אחרי חודשייים של קשר. (אחרי ששכנעתי את עצמי לאהוב אותו.)התארסנו. אני לא אהבתי אותו. כי לא הערכתי אותו. חשבתי שהוא אפס גמור. אבל היה הרבה לחץ מבחינתו. וגם הרבה לחץ נפשי שיצרתי לעצמי. לא נגענו בחיים. אבל זה לא פגע בכלום. כי אני ממילא לא אהבתי אותו. והוא, שירקב עם התשוקות שלו... לאט לאט נהיינו מאד קרובים. וכמו שכתבתי בנ"ל התארסנו. אחרי חודש. פשוט גיליתי שזה לא זה בכלל. ופשוט ברחתי מיזה. אני יודעת. היו הרבה אנשים שלא הבינו את הצעד. אבל הוא נעשה על ידי בלב שלם!!!!!
למה אני מספרת לך את כל זה? כי רציתי לאמר לך שאת חייבת לשאול את עצמך, האם את רוצה אותו בגלל הלחץ של החברים שלו, החברות שלך, או הלחץ מיצד הבחור בעצמו. שממש ישבר מיזה, אבל אח"כ הוא יצא מיזה זה בטוח. ואם הוא ככ מוצלח. הוא ימצא מישהי אחרת...את צריכה לבדוק אם זה ב-א-מ-ת מה שאת רוצה. בלי קשר ללחץ מיצידו. כי יש מצב ש"על כל פשעים תכסה האהבה"וזה לא מה שתמיד רצית. וגם שאת קטנה עדיין. אז לא גיבשת לעצמך דעה בקשר לבחור שלך...
בקשר לנגיעה. אין לי הרבה לאמר לך. כי עונש כרת הוא כרת. והוא על הבחור והבחורה ביחד..ולא משנה איזה סוג נגיעה זה היה. הנגיעה היתה. אז... אני מצטערת בשבילך. ואם את יכולה תצרי איתי קשר. יש לי הרבה לאמר לך. יומקסים. ותצאי מהבלבול. אם את רוצה לגמור עם זה, תגמרי. כמו שאמרת. הוא בחור טוב. והוא יבין. ואם באמת הוא אוהב אותך ולא את עצמו. הוא יסכים לך ללכת לדרכך החופשית.בהצלחה בעליה. ב.
סתם שאלהדובלה
איך הגעת לכרת? נגיעה זה כרת?...
זאת עוד פעם אני..אנונימי (פותח)
קראתי את התגובות ששלחו לך למעלה. ורציתי לאמר לך שלא תעיזי לשמוע את העצות של כולם מסביב. אל תתארסי בלי מחשבה. אפילו שאת מכורה איליו כבר.... יומקסים ומלא אור..
לברכהאנונימי (פותח)
לברכהאנונימי (פותח)
תודה רבה על העצות הטובות
אבל תקשיבי אני מרגישה שאני כן אוהבת אותו
אני לא יעשה שום צעד דרסטי כמו להתחתן כי אני רוצה רק אחרי שירות לאומי אבל איך אנחנו מתמודדים אחד עם השני? אנחנו כל הזמן רוצים להפגש וזה ממש קשה ככה לשמור נגיעה
וממש ממש קשה לנו לא להפגש או לא לדבר.. אנחנו שנינו סובלים מזה..
במיוחד הוא.. גם אני סובלת מאוד אבל לי יותר קל לשים את הקשר בצד ולהתרכז בדברים אחרים
הוא לא יכול.. הוא אומר שהוא כל הזמן חושב עלי וכו וכו
הבעיה שלי היא לא אם להתארס או לא.. אלה איך נמשיך את הקשר אם בכלל נמשיך!!!
תודה רבה לך! שבת שלום
אני לא "ברכה" אבל אני ;אעתוב מה שאני חושבמכאל 2 3
בחסדי אבאלה הטוב

אני מבין שיותר קשה לו כי הוא גבר ולגברים יש יותר את יצר המשיכה יצר המין(במחילה) ולכן יותר קשה לו

אני חושב שאם אתם מתאימים באמת (לא רק חצוני)
אז תתחתנו עוד השנה חבל לך ולו אני מאמין שאתם אנשים טובים צדיקים לא חבל שבכלל שירות לאומי תעברו על איסורים חמורים?
של נגיעה ואצלו אולי אבלו .....(שמירת הברית)
וכו' אולי כדי שדדברו אם רב
ערב טוב
מאיר


תשובהמכאל 2 3
בחזדי אבאלה הטוב

א' כול ינפילה לצורך עליה אז סבבה היה יריתה

לא נורא אחשוו תשמרו יותר חזק על הלכות

תעשו גדר תנשו מאוד מאוד לא לאיפגש עד החתונה

ותחשבי אם באמם הוא החתן המתאים? הוא שהכול חצוני
האם זו אהבת אמת? הוא שזה "אהבה חצונית"? תראי שאתם רצינים שזה גם שכלי ולא רק רצוני
בברכת הצלחה

שה' הטוב יעזור לכם לעשות מה שבאמת צריך לעשות

יום טוב מאיר

אם הוא בחור טוב- לא לוותריעל ל'
המידות של האדם מאוד חשובות,
והיום לצערי קשה למצוא אנשים באמת טובים.

אני חוזרת שוב- כדאי לכם להתחתן!!
למה בכוח לסבול?
גם אם תיפרדו- זה סבל
וגם אם תמשיכו- זה סבל

כדאי להתחתן למרות שאת צעירה, יש רבות שמתחתנות בגיל הזה- והן מאושרות.

כמובן בתנאי שאת יודעת שזה הבחור שאת רוצה - מבחינת מידות, התאמה וכו'
לכל מי שקורא לזה חיפזון..דובלה
לפי הסיפור גילי לא מכירה אותו מאתמול. ידידות של חצי שנה ועוד קשר חזק של חודשיים שלוש זה רחוק מאוד מלהיקרא פזיזות!
חוץ מזה שהיא כן אוהבת אותו, וחושבת שזה זה.
גילי תתקני אותי אם אני לא צודק.

והגיל הזה הוא לא מוקדם מדי בשביל חתונה. לא מדובר על בחורה בת 15! רק מה? פשוט עוד לא גמרת את המסלול... זה אמנם דבר חשוב, אבל לדעתי המצב הזה שוקל הרבה יותר מאשר לגמור את המסלול כמו כולם. בפרט שזה לא כל-כך חריג להתחתן בגיל כזה..!
בקיצור, אני לא רואה טעם בלמשוך מצב כזה. זה כמו לחפש בכוח להיות במצב של ניסיון, וניסיון קשה מאוד. למה לנו? חכמינו תמיד המליצו להתחתן מוקדם. ואם זה המצב, אני חושב שלזה בדיוק התכוונו.
אני לא מבין למה רואים בזה פזיזות? כמה זמן לוקח להכיר בן זוג? 10 שנים??!
לדעתי...שובל אור
ממש לא כדאי להתחתן אחרי שנפלתם. זה נשמע כאילו אתם מתחתנים רק בגלל זה, וזה לא נשמע טוב.

אין לי עצה אחרת בשבילך, זה באמת מצב מסובך. במצבים כאלה חובה לפעול לפי השכל, ולא לפי הרגש, והבנתי שאת החזקה מבין שניכם (שזה הפליא אותי כי בד"כ הבנות הן הרכרוכיות שפועלות מהרגש והבנים הם השכליים), ואני מקווה שתצליחו.
לב הבעיה בעיניי הוא הנגיעהמשה
לא בגלל החטא עצמו כמו שאולי היית מצפה שאני אכתוב, אלא בגלל סיבה שונה בתכלית:

הנגיעה מסנוורת.

היה בניכם קשר מסויים, התחזק - טבעי,
הרצון לגעת - טבעי ביותר ומובן,
הנגיעה - מקור לצרות.

ואסביר -
לא סתם נאסרה נגיעה. הנגיעה הזו גורמת לקשר להיות הרבה יותר חזק, לקרבה להיות הרבה יותר משמעותית והרבה יותר רגשית. אפשר גם לקרוא את זה בין השורות שלך

אתמול: "נשברנו...נגענו"
היום: "הוא לא יכול בלעדיי וחושב כל הזמן שאם ננתק..."


מה שאני יכול להציע זה לנטרל את המגע מהעסק, ולנסות בצורה כמה שיותר אובייקטיבית לבחון את הקשר הזה באמת.
אם יש לו מידות טובות - אם הוא מתאים לך - כל הדברים האלה.



אם כן - ללכת על ההצעה של יעל ואחרים - ולהתחתן, ועדיף כמה שיותר מוקדם.
צודק.מצטרפת.פלפלתי
יש לי עוד משהו לאמר.אנונימי (פותח)
אם אמרת שהוא בחור טוב, ירא שמים והכל. אז הוא אמור גם להראות טיפת שליטה עצמית... לכל חתונה וקשר זוגיות יש שתי צדדים. ובכל צד יש שולט ונשלט. שוךט על עצמך, ונשלט ע"י האחר. אתה לא יכול להיות מושלט אם אתה לא שולט בעצמך.ונגיעה אחרי הסכמה מראה על חוסר שליטה עצמית מדהימה! אתם לא מוכנים לקשר. אבל אתם אוהבים. וזה בעיה... אני בעד לחתוך את הקשר עד קבלת שליטה עצמית מלאה...
אחרת. שתייכם כבר תיתמוססו זה בזרועות זה.
וואלה צודקתאנונימי (פותח)
לדעתי הנגיעה אומרת משהו (לא מאוד מחמיא) על הבחור. אין לי שום דבר נגד התמוססות זה בזרועות זה כמו שברכה אמרה, אבל נראה לי שהקשר פה לא בריא, גם מהרגע שהנגיעה נכנסה אתם מסונוורים,
והכי חשוב- בחור שכל הזמן חושב עליך ולא מסוגל להתנתק אפילו שהוא יודע שזה מזיק לכם, ולמרות שאת מוכנה להתגבר הוא אומר לך שזה נורא קשה לו והוא יכנס לדכאונות וכלזה-הוא פשוט תלותי ורכרוכי. יכול להיות שזה יעבור לו עם הגיל (אמרת שאתם קטנים), אבל אסור לסמוך על זה!!!!
מה את בשבילו? האם את יותר מאשר אישה מושכת? לי הוא נשמע ילד קטן שקשה לו לשלוט בעצמו, ואת לא מכריחה אותו לזה, אז הוא לא ישלוט בעצמו לבד.
אולי אם היית אומרת לו שזה מפריע לך שהוא כל כך מושך לזה וכולי- זה היה יכול לעזור לו להשתנות ולמצוא את המקום שלו. ועם כל זה, אני חושבת שזה ממש לא כדאי להתחתן, ולא מהסיבות שברכה ציינה, אלא פשוט כי זה צעד יותר מידי משמעותי מכדי לעשות אותו בגיל כל כך צעיר ומסיבות כל כך לא נכונות.
הלוואי שיהיה לכם טוב (בנפרד כמובן)...
יש משהו נכון. אבל כמו שמשה אומרדובלה
הנגיעה היא בעייתית, חוץ מזה שהיא מסנוורת כאן. אבל לאו דוקא שזה צריך לשלול את הקשר... רק צריך קודם לנתק אותו, להירגע, ואז לבחון שוב את הקשר באופן אובייקטיבי.
רק להזכיר, שגילי בחנה כבר את הבחור באופן שכלי עוד לפני הנגיעה. והנפילה של הנגיעה היא אמנם בעייתית, אבל... קורה שנופלים. זה לא בהכרח סוף העולם וסוף הקשר. צריך לבחון אותו שוב לאחר ניתוק.
אנריך היינהאנונימי (פותח)
אנריך היינה אומר: לעולם לא אחיה למען מישהו אחר ולעולם לא אצפה מאדם לחיות למעני. גילי חמודה(מקווה שככה קוראים לך) אני אומרת לך. יש לך עכשיו את השנים הכי יפות לפנייך. אם תתחתני, כל השנים האלו יעמדו לך מול העיניים. שנות הנערות , התיכון והשרות שלעולם לא יחזרו. אל תיתני לתשוקות זמניות להשתלט על הנערות הבילתי נשכחת... שבת שלום. ברכה
אתם צריכים להתייעץ עם אדם מבוגר נבון ותלמיד חכםבילי
שמכיר את שניכם, או לפחות אחד מכם, ויוכל להבין בדיוק את המצב ולנתח אותו איתכם. באינטרנט להשיא עצות בנושא כזה מורכב זה לא רציני. צריך להתבונן לעומק העניין. וזה שהוא נפל בנגיעה, לא אומר שום דבר רע על האופי שלו, רבים וטובים נפלו בקטעים האלה. ואגב, אם זה היה רק נגיעה, על פי הידוע לי זה לא כרת. שבע"ה יהיה לכם המון כוח לקבל החלטות טובות ולעמוד בהן, המון בהצלחה וכל טוב!
המבחןאנונימי (פותח)
לדעתי אם תתחתני עכשיו ואחר כך תרגישי כל הזמן שפיספסת משהו ומה היה קורה אם וכו זה רק יזיק לכם. מה גם שבאמת יש לבחון אם הקשר הזה מבוסס על יותר ממשיכה פיזית שהמון פעמים גורמת לנו לחשוב שאנחנו אוהבים מישהו. חוצמזה מנסיון, אפשר לאהוב מישהו מאוד מאוד ועדיין אין הוא מתאים להיות בעלך.
אני מכירה סיפור אחד שאולי תוכלי לקחת ממנו עצה:
שני שכנים מכירים זה את זו מגיל אפס הולכים יחד לבני עקיבא ונוצר קשר עמוק. מגיעים לסוף התיכוןו... מה עושים? אז ככה, אני מכירה את הבחורה וזה מה שעשו- החליטו שהם עושים שנה הפסקה. היא הולכת לשירות לאומי והוא לומד ובסוף השנה מתחתנים... קשה? אולי. אבל הם עשו זאת וזה רק עשה את הקשר שלהם למיוחד. שנה שלמה לא דיברו או התראו. (רק במקרה, כי הרי הם שכנים) ובסוף השנה נפגשו שוחחו והתארסו!

אני לא חושבת שכדאי לדחות חתונה יותר מידי, אם מוצאים כך בצורה טבעית. אך לפעמים צריך להעמיד את הקשר במבחן קטן שיבשיל אותו ויחזק אותו אם זה אכן זה ויפיל אותו ב"ה אם זה לא.
מקוה שעזרתי
יום טוב
עוד משהו חשוב...אנונימי (פותח)
כבר כמה אנשים העלו פה את הנק' של שליטה עצמית, וחשוב לי מאד להבהיר- גם אחרי החתונה ובעיקר אחרי החתונה- עדיין נדרשת שליטה עצמית מטורפת מצד הזוג. זה לא שמתחתנים וכל הסכרים נפרצים. ממש לא. חשוב מאד לדעת ולבדוק מבחינה אמיתית אם יש לאחד משניכם (ועדיף לו) יכולת שליטה גבוהה גם במובן הפיזי- החיים יכולים להיות גהינום אם לשניכם קשה אז מוותרים לעצמיכם.
וחשוב להדגיש- זה שנפלתם זה עוד לא אומר שאתם חסרי שליטה ותקנה. אני מכירה רבים וטובים שנפלו, ודוקא מתוך זה הם נזהרים הרבה יותר, כי לא רוצים לחזור למקום החשוך והחוטא הזה. ("בעלי תשובה" מול "צדיקים גמורים"..).
רק לפני שמדברים על חתונה- גם אם זה עכשיו וגם אם בעוד זמן- חשוב לבדוק מעבר להתאמה אם טוב לנו ביחד ואם משדרים על אותו גל- זה אם אנחנו משלימים אחד את השני, ובמקום שאחד חלש- אחד יותר חזק ובעל אופי יציב. וכן, להתייחס לנפילה. לא להתעלם ממה שעשיתם, כי זו התמודדות לאורך החיים, ואתם זקוקים לחוזק של אחד מכם כדי לעבור אותה בהצלחה ובשמחה.
אנלא חושבת שזה נכון לקרוא לו רכרוכי, כי זה לאו דווקא מראה על אופי חלש. זה אולי אופי חזק מאד, אבל יותר ריגשי, ומתוך כך פחות נשלט. ושוב- חובה לבקוד את ההתאמה מהבחינה הזאת, ע"מ לקיים חיים יציבים ושלמים.
המון הצלחה!!
צודקות שני האחרונותדובלה
ובעצם נראה לי שפחות-או-יותר חברי הפורום הגיעו לעמק-השווה, שסוכם בשני התגובות האחרונות.
כלומר, כמו שהבנתי, הנגיעה מביאה כאן צורך למחשבה מחדש, בלתי משוחדת, אם זה נישואין מתאימים מצד האדם עצמו.
אבל עצם זה שהוא נפל, לא אומר שהוא איש חלש וריגשי וזהו! זה קורה, אם כי לא רצוי. והוא בוודאי התחרט על זה.
אז רק יש לבדוק באופן הגיוני ושכלי את העניין שוב, ואולי...
ולצורך זה, אולי באמת כדאי לנסות בכל זאת לנתק קשר לתקופה, אפילו לא ארוכה. תסבירי לו את זה, שאת רוצה לעשות הפסקה רק לטובתו ולטובת העניין, הוא יבין את זה.
תודה לכולם!!אנונימי (פותח)
תודה רבה לכולם באמת.. תודה על העצות החמות שלכם..
הגענו למסקנה ביחד והחלטנו שאנחנו לא יכולים להתחתן עכשיו אז אנחנו מנתקים את הקשר עד שבעזרת ה' נרגיש מוכנים לצעד גדול כמו חתונה
אני מקווה בחסדי שמים שזה יעבוד!
תודה רבה לכולם!
ה' עימכם
כל הכבוד,גילי,יישר כח !!יונה
עוד משהואנונימי (פותח)
וזה מה שהרב אבינר כתב:
השקטה של האהבה אינה מבטלת אותה - היא מנווטת אותה למקומה ולזמנה.

זה משפט כל כך מדהים וכל כך נכון!
תודה למשהכ!

ה' עימכם
מצויין, בהצלחה...!דובלה
המון כח.צל99
ממה שהתרשמתי אין כל סיבה להתחתן, החתונה לא מבטלת את היצר הרע, ומי שנפל בנגיעה בחברות אין סיבה שלא יפול עד הסוף גם אחרי החתונה.

הסיפור שלך לא חדש, הוא חוזר על עצמו אצל רבים!
החתונה לא יכולה להיות הפתרון לברוח מהיצר הרע, מול היצר הרע צריך להלחם תמיד!

אם אתם באצת אוהבים את עצמכם ואחד את השני תעשו את הצעד ההכרחי לבניית עצמכם ותפרדו.
כשם שאין סיבה שלא יפולדובלה
גם אחרי החתונה, גם אין סיבה שכן יפול. זה שהוא נפל פעם אחת לא נטל ממנו את הבחירה החופשית, ולא הפך אותו לרשע גמור ח"ו. מי מאיתנו לא נפל מעולם? באיזה נושא שלא יהיה, כולל צניעות?

ברגע שהבחור עצמו גם מחשיב את זה כנפילה שלו, וחזר על כך בתשובה, אינני רואה שום סיבה להתעלם ממנה, מלבד מה שכבר אמרנו קודם שצריך את הניתוק כדי להרגיע את הסינוור וכדי לבחון הכל מחדש.
ולדעתך שהעובדה שהחתונה לא מבטלת את יצר הרע היא סיבה לא להתחתן, אז אף אחד לא יכול להתחתן. כי לכולנו יש יצר הרע...!
התייחסתי בדבריצל99
לכל מי שכתב משהו בסגנון "נפלתם? רוצו להתחתן!!" ,
לא כתבתי שלא יתחתנו בגלל שהם נפלו אלא כי לרוב מוחלט של האנשים נישואים בגיל צעיר הם הרסניים. במיוחד שהם משמשים כבריחה ממשהו.

לכן כתבתי שתהליך התשובה צריך להיות במנותק מההחלטה על הנישואין, וודאי שהחתונה מוסיפה טהרה ופת בסלו והכל, אבל אי אפשר לברוח אל הנישואין כי נפלנו פעם אחת.
מקוה שהייתי ברור יותר.
ברור יותר, בהחלטדובלה
מנסיון...............................קדימה לחתונה!אנונימי (פותח)
הנסיון שלי דומה לשלכם ,

התחתנו :
אני בן 19 ( שיעור א הסדר)
אשתי בת 18 (שירות לאומי)

.

למה אתם מחכים?
זה הדבר הנכון ביותר לעשות!

זה לא יהיה קל , אתם תצטרכו להבין ולהפנים ולקבל , שהחיים שלכם יהיו מלאי הקרבה , לא תוכלו להגשים את עצמכם ואת האני שלכם , כמו שהחברים הרווקים שלכם יעשו , לכם יהיה משהו אחר , יהיה לכם הגשמה עצמית ביחד , אתם תגדלו יחד , ותעצבו את עצמכם , בגיל הנכון , ביחד , אחד עם השני ,

שלא יהיו לכם אשליות , כל מה שאתם מכירים עכשיו , זה כלום , לחיות אחד עם השני , באמת , זה כבר סיפור גדול....

אבל באהבה , תמיד מנצחים ,

זה מה שאנחנו עשינו במצבכם:

הכרנו כבר בתיכון , וזו היתה אבה , של חברים - ידידים , ואז שאלנו את השאלה , למה אנחנו ביחד , והבנו שאם אנחנו ממשיכים מכאן - זה או לחתונה או נפרדים ,

אז החלתנו להתחתן ,
פשוט הרגשנו את זה , את המוכנות , הרגשנו את ההבנה שאנחנו כבר בשלים , ( לפי מה שאת כותבת , אתם כבר מדברים על זה , חולמים על משפחה, מדמינים משפחה - אתם מוכנים!!)

השיקול היה , האם לחכות שאני אסיים צבא , או להתחתן ואז הצבא יצטרך להסתדר איתנו.

לבסוף החלטנו שאנחנו מתחתנים מוקדם , אני יהיה בהסדר , ובע"ה כשאצטרך להתגייס - כבר נהיה "הורים" ואז לצבא אין ברירה , הוא יהיה חייב להתיחס אלי כאל חייל נשוי+ , וכך היה...

התחתנו , היינו מאושרים , חיינו בקרוון בבנימין , חיינו בצנעה , לא היינו צריכים , אני הבאתי מלגת אברך , והיא הביאה משכורת מעבודה ביישוב , והייתה שם אהבה גדולה , וזה היה נהדר.

כשהתגייסתי הייתי אבא , והמצב שלי מבחינת הצא , הוא , שהצבא מחויב לתת לי 5 לילות בבית , ( הייתי צריך להלחם בצבא , קצת קשרים וכו , ובסוף שירתתי בירושלים , כל ערב הייתי בבית ( מסיימים ב17:00 בדיוק צבאי...) וגם קיבלתי משכורת צבאית ,
מהמשכורת הצבאית - אישתי למדה מקצוע ( קצת עזרה מההורים )
וההינו מאושרים .
(אניויתרתי על צבא קרבי - שהיה חשוב לי מאד , קצונה ושטויות , אבל מתוך האהבה , זה היה כלום בשבילי)


היום אני מסתכל אחורה , אבא לארבעה ילדים חמודים - הגדולה בכיתה ב'
ואני בן 28......

אני מודה לה' שנתן לנו את השכל הישר , לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון.....

מאחל לכם :
החלטה טובה , והרבה אושר....
אחרי שכתבתי , קראתי את התגובות שלכם - ואני מזועזע!אנונימי (פותח)
כולם קופצים - נגיעה, נגיעה , אוי ואווי !!!! גוועלד!

מה יש לכם???

נכון , הם נפלו , הם יודעים כבר שזה לא בסדר , לכן היא כתבה - נפלנו .
הם כבר יודעים את זה , אז תודה לכולם שהזכרתם להם.

שאלתה היא אחרת.
היא צעירה , היא מפחדת מהצעד הזה , אז אם יש למישהו נסיון , אז בבקשה .

אם יש למישהו נסיון רע מנישואין מוקדמים , בבקשה זה הזמן לתת את הסיבות למה לא להתחתן מוקדם ,

אם למישהו יש נסיון הפוך , קדימה, שכנעו אותה להתחתן.


אבל המתקפה עליהם מיותרת.
אשריך !יונה

בעצם,אשריכם !

הלואי על כולם.

על-אף שכבר החלטתם...עמישב
בס"ד לק"י

על-אף שהגעתם לידי החלטה, נראה לענית דעתי כי יש כמה נקודות שחשוב מאוד להבהיר...

את הקטע הבא כתבתי לכם עוד לפני שראיתי שהגעתם להחלטה, תוציאי מזה מה שטוב לך...



ראשית, תדעי שה' נותן כח לכל ניסיון.

שנית, תתפללי, והרבה. זה גם נותן סוג של שלווה, והעיקר, מועיל.

שלישית, רק אם את מוכנה, תפתחי שיחות הר"ן, שיחה ב'. או במילים אחרות, שיבי קלר, דיסק מס' 2 (היושבת בגנים), שיר מס' 6, ותקיימי, זה מוריד המוווון לחץ...

ועכשיו לעיקר. תראי, איך שזה נראה, זה לא הקשר הכי נכון שיש, הוא גורם לשניכם להסתובב במעגל קסמים סחור, סחור, במהירות מופרזת מאוד. ברור לי שאין כוונתכם לרעה, וברור לי שכל אדם יכול ליפול. אז מעבר לכך שמקום שיש בו גדר לעריות יש בו קדושה, וכדאי מאווווווד לשים גדר כזה, כמובן שרק עפ"י מידת יכולתכם (ובבקשה, אל תמעיטו ממנה...).
אך כל הנושא הזה רגיש מאוד מאוד. ויכולים להיפגע ממנו בצורה איומה.
אך דעי לך שבראש ובראשונה, את צריכה גם לחשוב על עצמך בכל הסיפור הזה. אסור לך לשכוח את עצמך, ולחשוב רק מה יקרה לו, על-אף שזה שיקול חשוב מאוד, אך רק בנצרות האחר חשוב יותר ממך (בפיקוח נפש, ובזה, כך דומני, אנו עוסקים), או כמו שאומרים החסידים:"תדאג לגשמיות של חברך ולרוחניות שלך"...

עפ"י אינטואיציה פשוטה, נראה לעניות דעתי, כי הקשר שלכם אינו בריא כלל ועיקר. אז מה כן? הרי בכל זאת אתם בקשר, וא"א סתם כך להפסיק.
אי-לכך, עצתי לכם היא כזאת:
תחליטו בהחלטה גמורה, יהרג ובל יעבור!!! שאתם מנתקים כל קשר, שימי לב, כלללל קשר, למשך תקופה משמעותית, אך לא ארוכה מידי. לדוג' חצי שנה. לאחר תקופה זו, שבה, כך אני חושב, תבנו את עצמכם ועולמכם ותתחזקו מאוד (תלמדו הרבה, הוא בישיבה, את במדרשה וכדו'), תחזרו בהדרגה איטית ומוקפדת לקשר, ותראו, האם זה טוב או לא? האם זה בא מתוך קדושה או לא? ועפ"י מבט זה, הנובע מתוך הסתכלות של מעל הדברים תקבעו, בע"ה, את עתידכם.

שימי לב, החלטה כזו צריכה משמעת עצמית גבוהה מאוד. פשוט תחליטו. וכל פעם כשבאה מחשבת זדון זו או אחרת פשוט לתת לה לעבור!! לא להתייחס כלל, לא להתחיל להתווכח עם היצר, פשוט לתת לו להעלם...

בתקווה שפלא יועץ הייתי לכם, ותלכו בדרך הטובה ביותר, דרך הישר,
עמישב
לגילי - לא פשוט למצוא את המתאיםאנונימי (פותח)
לא עניין של מה בכך. ואם אוהבים, למה לחכות?
את לא יודעת מה יהיה מחר. את לא יודעת מה קצובת החיים שלך ולאן הם ילכו. את לא יכולה לדעת שהם אכן ילכו בכיוון שאת מתכננת עבורם. גם בתוך אהבה ונישואין אפשר לצמוח, להתחזק וללמוד. לפעמים הסדר לא לפי המקובל במגזר. אז מה?
אל תדחי את האהבה, אל תסגרי את הדלת בפניה. לא רוצה להביא לפנייך דוגמאות למה גורם עיכוב כזה, פשוט, לדעתי לא צריך לחכות ולעשות דוקטורט על זה. התגובה של עמישב נראית לי שלילית ביותר. למה לדעתו הקשר לא בריא? מה צריך להיות כדי להיות כשירים לחתונה? מלומדים? עשירים? גדולים ברוחניות?
גילי, אם שניכם אוהבים, אני מאמינה שבעת כתיבת שורות אלו, מצאתם את הדרך ותלכו בה.
לשמור נגיעהאנונימי (פותח)
אין לי עצה כוללת אבל יש לי רעיון אחד (מבקשת סליחה מראש על העברית שלי ). מהנסיון שלי, אפשר לשמור נגיעה אפילו כאשר זה מאוד מאוד קשה עם נפגשים רק במקומות ציבורים, כאשר יש הרבה אנשים. או בבית של המשפחה, כאשר ההורים ואחים נמצאים בחדר סמוך. אני יודעת שזה הרבה פחות רומנטי, אבל ככה תוכלו לדבר אחד עם השני (וכדי מאוד לדבר באיזשהו שלב) בלי ליפול בקשר לנגיעה.

בקשר לנישואין, אני לא התחתנתי בגיל כ"כ צעיר, אבל מכירה כמה זוגות שאכן התחתנו מיד אחרי תיכון. ל50% זה היה הרסני והם התגרשו, ול50% זה היה מצוין, הם הזוגות הכי מאושרות שאני מכירה, אפשר לראות שהם ממש מאוחדים. נראה לי שההבדל היה שאלו שהתגרשו התחתנו מפני חשש שלו יוכלו לשמור נגיעה, או כי הם אהבו את הרעיון של נישאוין בגיל צעיר, או מכל מיני סיבות חיצוניות אחרות. ואלו שעדיין חיים באושר אחרי 5-50 שנים הם אלו שהכירו אחד את השני טוב טוב ופשוט לא היו יכולים לדמיין את עצמם במצב שבו לא יהיו ביחד. נראה לי שאתם החלטתם נכון, טוב להיפרד קצת ולבדוק את הרגשות והרצונות. ותמיד טוב לדבר עם ההורים וכל אדם מבוגר עם נסיון בחיים שמכיר אותכם וידע פחות או יותר עם אתם פועלים מהמניעים הנכונים.
מסכים...גיל בכתוםאחרונה
שמירה על ייחוד מונעת נגיעה.
אם את בטוחה שזה האדם שאיתו תחיי ,אז תתחתנו..
בהצלחה..
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירותאחרונה

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

אבל זה תמיד יקרה בחייםShandy

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק


ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...


אם זה לא קשור אז מחילה...


תחשוב על אשתך בעזרת השםניצן*אחרונה

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)


נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.


אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.


וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטוב

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandy
האם הקושי זה הקנאה או שלקחו לך אותה כביכול?זיויקאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

תראהכל היופי

לרוב כשקשה, מקטרים.

וכשטוב שותקים.

כי זה פחות מעניין, או כי לא לעורר קנאה, או כי זה פרטי וכו' וכו'.


אז אני יכולה לספר כמה טוב יש לי בזוגיות, כמה היחד עוזר ומשמח ומחזק ברגעי משבר קטנים וגדולים, וכמה החברות נותנת לי וגם לא מעט רגעים של כיף גדול.

אבל אני חושבת שמעבר לאמירות, כדאי גם לחוות קצת, אם רק ראית לנגד עיניך מודל שלילי בטח שזה לא עושה חשק.

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה

אולי יעניין אותך