טלי שלום רב.
הכרתם בגיל 18 , היית חיילת או שמיניסטית, ברור שתשתית ההיכרות לא הייתה לצורך נישואין.
אתם כבר ביחד 5 שנים - זו תקופה לא קצרה. את צריכה לבדוק עם עצמך ולדעת איך את מרגישה, האם מידותיו, האם התנהגותו, האם נימוסין, התנהגותו כלפייך, האם כל המערכת הזו מוצאת ן בעינייך? ואני בכוונה לא ניכנס לענייני הדת. האם את רואה אותו כפרטנר לחיים? האם הוא מספק את צרכייך? האם את רואה אותו כאבא של ילדייך? יש לו תכנים מה להעניק? אלו השאלות הנכונות והאמיתיות והנוקבות- בקשר הזוגי- לא כ"כ "שבת זה היום החופשי שלי.." ברור שגם עניין הדת זה עוד עניין לדון עליו.. בואי נננטרל את זה בשלב הזה של ההחלטה,חישבי על הנקודות הללו- כי אם הנקודות הבסיסיות הללו לא מסודרות מה זה משנה דת או לא דת? אם הבן אדם לא בן אדם לחיות איתו, ה"שבת" לא היא המיכשול. בדקי עם עצמך, את רף הרגשות האמיתיות שלך כלפיו, והאם את רואה איתו המשך חיים עפ"י התרשמות ריאשונית נראה שכשאת מתגעגעת. את מתגעגעת לבן אדם שבו, בואי נפתח את האלמנט הזה, והדת והשבת רק יזקו את הקשר והאהבה ולא ח"ו את ההיפך.
שבת שלום
" זאת תגובה שהייתי נמנע ממנה בשלושת דייטים הראשונים.