שלום לכולם
אני נשואה + 1 ב"ה . יחסים מצוינים עם בעלי, אוהבים וכו' לפעמים אנחנו רבים, בד"כ על דברים קטנים, ולא משמעותיים, העינן הוא שהוא לא ממש יודע לסיים מריבות, ז"א מבחינתו ללכת לישון ולקום מחר בבוקר כאילו לא קרה כלום, ואצלי לסיים מריבה זה אומר לדבר על מה שהיה, להתנצל אם צריך וכו' ולא להמשיך כרגיל כאילו כלום לא קרה. דבר שני, אני זאת שתמיד צריכה להתחיל עם הסליחה, ולהגיד שלא היתי בסדר, ואז הוא גם מצטרף.. אני יודעת שזה משהו גברי, אבל נמאס לי כל פעם להיות הראשונה שמתפייסת, זה נשמע קצת קטנוני, אבל זה נותן לי תחושה שתמיד אני אשמה במריבה( למרות שזה די נכון לפעמים..)
אנחנו בד"כ מסתדרים מצוין, אוהבים והחיים ביחד מאושרים ב"ה. אז אולי פשוט לוותר על הענין ? למרות שזה די מפריע לי?
" זאת תגובה שהייתי נמנע ממנה בשלושת דייטים הראשונים.