בשל לחצים בוטלה השתתפותו של הרב שרלו באירוע דתי-לאומי. האם מי שמטיף לאהבת חינם, אחדות וגאולה, שוכח זאת כשמדובר בבית המדרש השכן?
הלב סוער והשכל מתקשה להאמין. כותרת ראשית באתר "כיפה" דיווחה כי "בעקבות לחץ של מדרשת הרובע, בוטלה השתתפותו של הרב שרלו באירוע של מכללת אפרתה". קשה שלא להבחין באבסורד הזועק. דווקא מדרשת הרובע, ובית היוצר שלה "הר המור", אשר עוסקים באהבת חינם, באחדות ובגאולה, בוחרים לנעוץ פעם אחר פעם חרבות של פילוג ושנאה בגופה של הציונות הדתית. הרב אליעזר מלמד, הרב ישראל אריאל מיצהר, הרב יוסף קלנר והרב יהושע שפירא הם רשימה חלקית בלבד של רבנים שהוזמנו והרצו בעבר בפני תלמידי ישיבת "הר עציון". ספרי הרב טאו נכנסים ונמצאים בבית המדרש של "הגוש", של "עתניאל" ושל "פתח תקווה", אבל ספרי הרב שרלו נאסרו ב"בל יראה ובל ימצא" לא רק ב"הר המור" אלא גם בישיבת "מרכז הרב" הפתוחה יותר. בתקופת ההתנתקות בלטה ישיבת "הר המור" בהיעדרה מזירת ההפגנות הציבוריות. אנשי ה"קו" העדיפו לעסוק בלימוד תורה ובפעילות "פנים אל פנים". חסימות כבישים, הפגנות ומאבק אקטיבי לא יביאו לתועלת, כך אמרו, את השינוי יש לחולל דרך התודעה הלאומית. רק אם עם ישראל ירצה לשבת בארץ ישראל, נוכל להשאר כאן, אך בכוח כלום לא ילך. לדבריהם, גם אם אנו חשים שיש לצאת למאבק, עלינו לשלוט בסערת הרגשות ולתת לשכל הישר להנחות אותנו. לו היו אנשי "הר המור" דבקים בקו ההשפעה בדרכי נעם לא היה נותר לנו אלא לומר "ברוך אומר ועושה", "נאה דורשים ונאה מקיימים", אך כששיטת החרמות והוצאת ציבור לומדי תורה ציוני דתי חשוב מתוך השיח והלגיטימיות שולטת, ניתן רק לתהות בקול: האם על ידי חרמות תועילו? האם על ידי ביטול הופעתו של הרב שרלו תביאו לשינוי? אם מאמינים אתם בצדקת דרככם, כיצד מצפים אתם להשפיע על "הר עציון" ובנותיה? האם על-ידי הכלמתם ברבים? על-ידי השפלת רבניהם? על-ידי סירוב לנהל דיון דו צדדי? האם אין ברצון שלכם להשמיע את דעתכם ברבים מחד, ובסתימת הפיות מאידך משום צביעות ורדידות? בשורה מפתיעה בפי: דרככם גורמת לריחוק וניכור, ונראה כי הדבר האחרון שהיא מביאה בכנפיה הוא אהבה והתקרבות. דעו לכם, אחים יקרים, כי הציבור הבריא מזהה בקרבכם פחד וחוסר יושר. רק מי שלא בטוח בדרכו, פוחד לאפשר לשונה ממנו להשמיע את דבריו. יודעים אתם כי יש אמת בדרכים השונות, ואולי לכן חוששים אתם לתת לתלמידיכם לשמוע אותם. שוב ושוב מקווה אני כי ייפתח פתח לאחדות. לא אחדות דעות, אלא אחדות לבבות. ישיבות רבות אינן צועדות באותה הדרך, רבנים רבים חולקים בנחרצות ובתקיפות על חבריהם, אך לרבים מהם יש את הכוח להכיל ולתת מקום לדעות אחרות. הרושם שנוצר מחרמות ואיסור כניסה לרבנים מתוצרת חוץ הוא רושם של יסודות מעורערים. אולי יבוא יום בו ייפתחו שערי בית המדרש של "הר המור". באותו יום לא תשתנה השקפת עולמם, דבריו הבהירים של הרב טאו לא יפגעו. להפך. נוכל גם אנו להתבשם מריחה של הר המור, מתוך כבוד הדדי, ומתוך ידיעה שגם לנו יש מקום של כבוד והערכה בלבם. שכן אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמיים. מורדי מילר הוא תלמיד ישיבת 'הר עציון' ועורך מדור 'פלפול' ב'עולם קטן'. על עצמו לדורותיו האמת מצידי שהרמבם יתדברר שעבד אלילים. זה לא משנה לכלל ישראל ולנרטיב של הרמבם אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק. ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות... מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות. הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר. נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים ליהודי אוסטרליה העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן. אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?! עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו. ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית? האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח. קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל. זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש. בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה. הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח. לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות. מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת. למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים? אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו' זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש" אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל - אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין. המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו): מי שמיצר לישראל - הופך לראש. מי ששומר על ישראל - הופך למטרה. זה לא "שלטון משפטנים". זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
פורסם:
18.06.10, 08:42
מחלוקת לשם שמיים
אולי. הכתב בטוח הגזיםאלעד
יש על זה כבר שירשור..כל הזמן שמחאחרונה
לא מסכנים. הקבלה היא קודש.כי עם האלוהים קיבל אותהקעלעברימבאר
טוףאריק מהדרום
בקיצור אדם שמנותק מכלל ישראל.קעלעברימבאראחרונה
סידני היא עיר אלימההסטורי
אדם שמטיף מוסר לכל בר בי רבאיתן גיל
אני לא מבין איך אפשר לחגוג את חג האביב בסתיו,קעלעברימבאר
זאת סוגיא נוספת. אני כאן עסוק בסוגיה המוסריתהסטורי
האמת שאוסטרליה בדיוק כמו הארץ. רק הפוך.קעלעברימבאר
מה עם מלבורן?קעלעברימבאר
באמת אני חושב שכל מי שלא פותח שרשור זעזוע הוא שותףהסטורי
מסכים איתךקעלעברימבאר
עדיין לא הבעת זעזועהסטוריאחרונה
ובתגובה הורים אחרים התנערו מההורים המופקרים הללוהסטוריאחרונה
הקרב על הקרדיט (שוב) חוטא לאמתמרדכי
למה נתניהו עושה לעצמו את זה?הסטורי
אולי זיו אגמון הוציא את ההודעה;)ברגוע
אולי באמת...הסטורי
אולי הוא רוצה להראותקורא נלהב לשעבראחרונה
הסיפור עם הטייס האמריקאי צריך לחזק אותנוזיויק
בהחלטקורא נלהב לשעבר
מה שקורה באיראן עם חיל האוויר זה נס גלוי.משה
חדמשזיויקאחרונה
לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"hamedinai
הכתיבה מזכירה לי קצת את CoPilotחתול זמניאחרונה



