פסוק מפורש:
באבוד רשעים -רינה!!
שהקב"ה שמח במפלתם של רשעים!!
מובא בגמרא-
כשהמן בא לקחת את מרדכי היהודי להרכיב אותו על הסוס
מרדכי היה חלש ביותר, כיון שהיה ביום השלישי לצום שקבעו עבור אסתר (שתבוא אל המלך)
המן מבקש ממרדכי לעלות על הסוס
ומרדכי עונה לו שאינו יכול לעלות כיון שהוא חלוש
המן אומר לו שהוא יתכופף ומרדכי יעלה עליו.
כאשר מרדכי עולה על גבו של המן, הוא בועט בו בעיטה נוספת
אומר לו המן:
"הלא כתוב בתורה שלכם?
בנפול אוייבך אל תשמח"
אומר לו מרדכי:
"זה רק כאשר שמדובר ביהודי מהעם שלנו שאוייב לנו
ואילו עליכם הגויים כתוב
"ואתה על במותימו תדרוך".
ואם את רוצה הוכחה מהפשט..
אז תסתכלי במקור של הפסוק, משלי כד, יז
ותקראי את מכלול הפסוקים.
אז תביני שהציווי לא לשמוח בנפילת האוייב מופנה אל הרשע!!
שלא ישמח בנפילת הצדיק שהוא אויבו.
כי הקב"ה הוא זה שישלם לרשע אחר כך כרשעתו, גם אם הצדיק נפל.
יש לי עוד טונות הוכחות.
גם לזה וגם לטענה המגוכחת של
"מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה"
אם תרצי- בשמחה!