הוא אמר משהו אמיתי.

זה ארוך מידי

ואתה מקשקש שטויות בקומקום

אחרי האשמה כזו- אני חייבת לפרט

מה תאמר לאיש נשוי שלומד תורה- שהוא לא יכול ללמוד כי כל החיים יש לו את אשתו בראש??

זה קשר הרבה יותר חזק מקשר של חבר-חברה

אמור מעתה- חסר צניעות בצורה שלא מאפשרת לראש לנוח להתקדש וללמוד-

לא מחוייבת להיות לא מחברה לא מצ'אט לא מפייסבוק

אלא מהבחירות שהאדם עושה- מה ואיך הוא עושה עם החיים שלו ואיך הוא מנווט את הקשרים שלו עם העולם

זה שהרב אליהו מקובל על כולנו- לא אומר שכולנו פוסקים כמוהו

אם הרב שלי היה נכנס לסניף בדיוק באמצע- יש מצב שהוא היה שמח במה שקורה שם

(ואם לא- זה מושב ליצים- לא משנה אם יש שם גם בנים וגם בנות או רק בנים או רק בנות- תפסיקו לבזבז זמן על שטויות)

ואיך את משווה בן אדם נשוי, שהוא במצב בקשר הרבה יותר מסודר, למישהו שההתרגשות מכל מילה שלה מקפיצה לו את הלב?

ברור לי שזה משפיע על הריכוז בלימוד.

גם לא בלימוד תורה, וק"ו בלימוד משהו שמצריך ריכוז.

וקשר כזה, זה מקפיץ לך את השאלות הגורליות של החיים כל דקה.

איך אפשר להתרכז ככה באיזה משהו ספציפי מקומי..

ועוד יותר קשה - משהו רוחני..

האמת שזה תלוי..

כי אם זה רציני אז זה הפוך.. פתאום זה מוסיף לך את העניין, ויש על מה להתפלל ולייחל. ולדבר עם ה'.

אבל החכם דיבר על מצב שזה מוגזם, ולא תמים, ועובר תגבולות, ובסגנון רדוד.

והוא צודק נטו. (לא הסכמתי עם כל הראיות והסימוכין, אבל הרעיון בגדול - דיבר אלי )

למי שיש לו אשה.  ממש ההיפך.  קשה לפרט, אבל ככלל - מי שנשוי זה קדושה וטהרה. זה לא "היסח הדעת".. זו הדעת. ו"פת בסלו".

אדרבה, חז"ל מציעים לאדם שישא אשה וילמד בטהרה (אלא שמביאים בחשבון לפעמים טרדות ש"מסביב").

אדרבה, זה יכול לחזק לו את הלימוד (אם כי, כנ"ל, גם טרדות "טכניות". אבל במהות, בפרט כשכבר למד קודם, ויש לו אשה ששמחה בכך, זה מחזק את הלימוד ואיכותו, ולפעמים גם את עומק חדירת הלימוד למהות החיים).

כמעט אין לי ספק שכל איש שמכיר את שני הצדדים של הענין (נשוי ולא נשוי) היה מחייך למקרא דברייך "ומה תאמר לאיש נשוי שלומד.. יש לו את אשתו בראש"...  אולי לאשה יותר קשה לתפוס את זה.

וזה לא נכון ש"חוסר צניעות בצורה שלא מאפשרת להתקדש" לא תלוי בסביבה.  הרב קוק כותב "יצר לב האדם וכחו החלש" גורמים להרחיק בין אנשים לנשים הרבה דברים שהיו טובים מצד עצמם בין בני אדם.

אנשים אכן יכולים להיסחף - וזה לא דווקא "חוסר צניעות".  והרגשות מסויימות ש"תופסות" אכן יכולות להפריע להיתפסות לתורה.  וכשאדם נשוי - זה ההיפך (איזה "קסם"......).

ומה שהוא כתב זה כלל לא "שטויות" - יש בכך הרבה אמת לדעתי. אע"פ שכמובן זה לא "גזירת הכתוב" שכל המדבר עם בת יופרע לימודו.

אפשר להבין את התופעה שתארת בשתי רמות: ברובד היותר ריאליסטי, הרבה פעמים נערים שמעוניינים בחברת בחורה יתחילו לחפף ביחס לתורה ומצוות כדי להצדיק לעצמם את מה שהם עושים. הדיסוננס הקוגנטיבי הזה הוא לעניות דעתי המשמעות הפשוטה של המדרש שצוטט... ברובד יותר מופשט, מי שלא הולך בדרכה של תורה, באופן טבעי פחות יתחבר לתורה. זה תהליך שמזין את עצמו "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך".וכך גם בכיוון ההפוך, הבא ליטהר מסייעין בידו... ואכמ"ל.

החבר'ה למעלה כבר ענו על שאלתך לגבי גבר נשוי,
והאמת שחשבתי גם לכתוב בקטע ש - "לא לדאוג,
שנצטרך לצאת לדתיים לקשר של נישואין זה יהיה בסדר",
ולמרות שגם שם יש היסח דעת - זה שונה בתכלית,
אבל אמרתי שלא אוסיף, כי זה פשוט ולא צריך להכתב.


אשמח אם תקראי את הדברים שוב,
או גם אם לא - תחשבי רגע, תחשבי כמה זמן,
כי תאמיני לי שלא שלפתי דברים מהשרוול, והדבר האחרון שבא לי בעולם

הזה הוא לקשקש בקומקום או במה שזה לא יהיה.
האא, ותתבונני - שלא אמרתי משהו 'חדש', אלא רק זעקתי את זעקתו
של כל בייני"ש רגיש לעבודת ה', וביישן...

כמעט ויתרתי כי באמת ארוך מידי.

הדברים בקריאה ראשונה ממש מקוממים והייתי מצטרף לקריאה של הצדיקה

אבל מה אעשה והניסיון מראה שהבחור צודק במאה אחוזים

(מי שמתעקש יכול למצוא את הדברים כתובים אבל זה לא העניין )

רק נקודה קטנה

בחור נשוי שלומד ולא מצליח - עליו נאמר "ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה?" 

אני לא זוכר לבבות פורחים באוויר בעמוד שם בגמרא...

לגבי "שטויות בקומקום"

את הדברים האלו בפורום "לקראת נישואין וזוגיות".

יש שלבים בחיים שצריך שתהיה לו "בחורה בראש".

רוב האנשים פה (אני מקווה) כבר לא שישסטים שמסתובבים בסניף, הם לא צריכים חיזוקים בנושא ההפרדה...

ואפילו ההפך, בעיקר בגלל דברים כנ"ל שדוחפים להם בגיל הנעורים ומונעים תקשורת נורמלית אח"כ.)

שלומות ואור.

גם אני לא בגיל של ה - 'שישסטים',
ובכל זאת - חשוב לדעת את הדברים לשם ידיעה.
בבחינת - "דע מה שתשיב", לעצמך,
אם תשאלי את עצמך מדוע ההלכה כ"כ מחמירה,
"להתרחק מהנשים מאוד מאוד"...
גם, בתור הגיון ענק להלכה, ועומק בנפש האדם,
וגם, אולי (מן הסתם בטוח מתישהו בחיים זה יקרה..) איזו שישיסטית תשאל אותך,
או שתוכלי להסביר לחבר'ה [בתור אחת שמחפשת את בחיר ליבה..] כמה זה חשוב,
לשמור על הלב טהור, וגם חשוב לא לבלבל לבבות אחרים ולתת להם לגדול בשקט ובטהרה,
דווקא - כי לכל אחד מגיע הגיל המתאים לחפש, ושם מתבגרים ומחפשים טהרה...



מקווה שהובנתי.

לשבחך הגדול -

שענית מאד בנחת,

והסברת יפה ועניינית את דבריך.

[לא בטוח שכל אחד שהיו "יוצאים עליו" ב"קצת מטופש" היה עונה כך..]

ולכולנו - כדאי להשתדל: דברי חכמים  ב נ ח ת ...  אפילו כשרוצים להגיד משהו בתקיפות..

מזכיר לי עוד אירועים כאלה כאן בפורום. שאנשים שוכחים איך לדבר, רק כי הם מאחורי מסך ומקלדת, ושוכחים שההוא שקורא הוא לא רק ניק, אלא אדם כמותם.

אנשים, תרגיעו. דברו בנועם, באמת מצאתם לכם על מי להתנפל! על אחינו שמעשיר אותנו מפניני הגיגיו ולשונו!

למה להגיב בזלזול כזה, כי נגעו לכם בנקודה רגישה?!

לא יפה בכלל.

אח.. כמו תמיד- תענוג לקרוא. עלה בקודש והצלחה בכל.

אתם יכולים להסתכל בעולם קטן ופורומים ותגובות של חבר'ה רציניים שלומדים בישובות גבוהות וישיבות הסדר ומדברים על הקושים בבין הזמנים.. 

תאמין לי.

אני מעריכה ששוכני הפורום הזה מספיק בוגרים,למדו את העניינים האלו לא פעם ולא פעמיים (בכל פעולת בנ"ע, שיעור באולפנא או סמינריון מעבירים על הנושאים האלו).

אני מקווה מאד שכיום, האנשים הקוראים בלנ"ו, מודעים לעצמם ועברו לשלב שבו יש צורך ליצור קשר עם בנות על מנת להקים בית.  

אז אולי אתה מעוניין להעביר את המסרים שלך בכל פורום, אבל יש מקומות שפשוט לא מתאים לעשות "העתק הדבק" לנושאים שמכוונים לנוער. 

(למשל, בפורום איפור וטיפוח. תוכל להסביר לי מה הקשר??) 

מלבד זאת, אם נערה תשאל אותי על הנושא, הדבר האחרון שאעשה הוא להפנות לדברים  שלך.

מה  הייתה המטרה בדברים? 

שהיא תרגיש אשמה על קשר הדדי?

שתהיה בטוחה שבגללה הוא "לא מתגדל ביראת שמיים"?

הצגת את הדברים בצורה מעוותת כשהפנת את האחריות הבלעדית על הבנות. לדוגמא: "צדיקה", "בחורה יקרה" , "מסכן" וכו'.

לכל אלה שזעקו על התגובה שלי, ומן הסתם יזעקו גם על זו- הרגעו.

פורום הוא במה המיועדת להצגת דעות שונות.

לא תקפתי את "אח" אישית, אלא את תוכן דבריו והצגתם במקום שלדעתי שגוי.

העירו על אופן ביטויָם ("קצת מטופש לכתוב").

מעבר לכך התייחסו עניינית, כדעתם - בדיוק כפי שכתבת על תפקידו של  דיון-בפורום.

א) אני גם בגיל נישואין, ולא בדיוק קלטתי את הדברים שכתבתי בקטע ב...
"אולפנה" - ולא בגלל שלא הייתי שם,
אלא בגלל שזה ממש לא עובר בכל פעולת סניף או סמינריון.
אפילו רמי"ם נכבדים או מחנכות מסוימות לא שמות לב (!) לנקודה הזו.
עייני ערך מה מנסים היום לעשות בשביל להאהיב על החבר'ה את הגמ',
שאני הקטן - ע"פ רבותי - טוען בקטע שהנקודה היא בכלל אחרת.


ב) גם אם זה יהיה הדבר האחרון -
אבל צריך שזה יהיה.
ולפעמים צדק מי שאמר: "אחרון אחרון - חביב"...
(וברצינות, זה נצרך מאוד. מנסיון עם בנים ומתגובות.)

ג) אשמח מאוד אם נשתדל כולנו לשמור על לשון נקייה תמיד,
שהרי האריכה התורה בכמה מילים בשביל לא להוציא וכו'..
(ובכלל, זהירות, כי זה עלול מאוד לפגוע בכותב - לא בי,
ב"ה אין שום קפידא ולא נפגעתי - ולא משנה מה הוא כתב).


לילה טוב.

 אתה אומר שהמציאות זועקת, אבל אתה כנראה לא ממש יודע מה הולך בפועל. לא יודעת איפה הסתובבת בתיכון-  וגם לא ממש אכפת לי-  אבל בכל מקום דוחפים את הנושא הזה. (עלוני פ"ש, סמינריונים, פעולות, שות"ים אינטרנטיים וכו')

וכן, הוא יוצא מהחורים מהר מאד.

אני בטוחה ש-90% מבוגרי הישיבות התיכוניות והאולפנות שפה טחנו את הנושא עד דק. חפרנו, מיצינו, עברנו. 

אז למה להחזיר אותנו בכח לשנים האפלות ההן??

בנוסף לעובדה שזה פשוט לא רלוונטי ליושבי הפורום הזה!!! 

(גם לא לפורומים אחרים. אם עדיין לא קלטת את הרמז: אתה מציף. זה מעיק, זה אפילו גובל בטרוליות. ולא, לקרוא למנשר-דעות תחת הכותרת ד"ת לא מכשיר את ההצפה.)

בנוגע לנערה- לא ברור למה האשמת דווקא את הבנות בנושא. מצב שתיארת הוא בחירה של שני אנשים. זה נקרא הדדיות. אתה עיוותת את דברי ההלכה ופשוט שפכת את כל האחריות על הכתפיים של הבנות. אף על פי שזה נשמע ממש מפתיע וחידוש עצום- גם לבנים יש בחירה חופשית!

(רק אל תתעלפו לי פה מהלם. <צ>)

 אין לי שום סיבה להתנצל על צורת ההתבטאות שלי. היא מכובדת ונועדה להעביר מסר, גם אם הוא חריף.

שלומות ואור.

ברשותך, אסיים כאן את הדיון על 'האם זה ראוי בלנ"ו'.
לגבי הטענה שזה לא מחדש כלום, ב"ה יש תגובות שאת
יכולה לראות שכן שמחו שזה הגיע גם לפה, וזה חידש.

דבר שני - לא כתבתי, אבל אכתוב עכשיו חד משמעית:
גם בגיל של לנ"ו השרשור הזה שייך מאוד. לא כל קשר בין בת לבחור ישיבה,
הוא קשר למטרת נישואין. ממש לא כל אחד כזה.
מוזמנת להתסכל כאן -
/Forum/Forum.aspx/t419773#4997003
בייני"ש אחרי שהתחיל את הישיבה -
ואני מכיר כאלה עוד עשרות..



לגבי ש - "האשמתי את הבנות",
עייני כאן מדוע זה נכתב לבנות  בעיקר:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t419770#4997692


[התורה גם - כל כולה נועדה להעביר מסר -
והמסר שהיא רוצה להעביר לכולנו הוא לדבר בשפה יותר נקייה.]


ואסיים במשפט הכי אהוב עלי בויכוחים האלה -
"והאמת והשלום אהבו".
שבת שלום לכל עם ישראל!

יישר כוח לך!

עשית בדיוק לפי ההוראות שלי!

כל הכבוד על האיפוק, על ההתבטאות המנומסת והמנומקת

אני בטוחה שאת המרוויחה הראשית- צברת עוד ניסיון בדיאלוגים טעונים

אם העניינים לא השתפרו סימן שלא מספיק חפרו בנושא.. או שחפרו בצורה לא נכונה..

אח.. ניסה להעביר את הנושא מנקודת מבט של בחור (שלעולם לא נצליח להבין)

ולא הרגשתי שהוא מפיל עלינו הבנות את האשמה - אלא הוא כנראה סומך עלינו שלנו יש את הכוחות להתגבר ולהשפיע..

דווקא בנות יכולות לקדם ולהועיל (אשה בונה, אשה הורסת) בכוחנו להפיל ולהכשיל את הבנים שמסביבנו ובכוחנו עם קצת יותר תשומת לב וקצת יותר רגישות לפנים פנימיות שלהם - לעזור להם לשמור על עצמם ולהתקדם..

כ"כ כואב לשמוע על הקושי שלכם. שבאמת לעולם לא נצליח להבין אותו באמת באמת..

כמה אמת! באמת צובט בלב..

גרמת לי לבכות..

שמחה מאוד שזכיתי לקרוא את הדברים!

אפשר להעביר??

(ותודה רבה על התגובה. טוב לדעת שהשרשור ב"ה קשור גם לחבר'ה של לנ"ו..)


אפשר להעביר בשמחה. כמה שיותר, יותר טוב.
שנזכה בעז"ה לקדש שם שמיים!


שבת שלום לכל עם ישראל!

(כלומר, לא מפה. מניק אחר...)

ולעניין-

אני לא רואה את עצמי כראוי להביע את דעתי במקום שבו כתבת, ובאמת לא הייתי מגיב אלמלא שלחו לי לינק בש"א והעירו לי, ודרשו וחקרו - למה אני לא כותב את דעתי?

ולכן - הן ע"מ לצאת ידי חובה() והן ע"מ למלא את הדברה האחת-עשרה "לא תשתוק"(אם כי שמעתי גורסים בחלק מהישיבות "שטוף תשטפו" וכן גם "Sare+") אומר את דעתי הק'...

כשניגשים לדבר בבן אדם, בד"כ רצוי לנהוג לפי ההבנה ש'כשם שפניהם שונים - כן פנימיותם שונה'.

אכן, כשמדברים על כלל, מחפשים את הדומה והמשותף. ובד"כ מוצאים.

אבל כשמכניסים כבר 2 בני אדם למשוואה(כידוע, 'משוואה' מהמילה 'שווה') העניין נעשה מורכב הרבה יותר.[אם כבר הזכרתי משוואות... מכיר את הקטע הזה שאתה שואל ילד קטן כמה זה 1+1 והוא כזה חושב רגע ואז עונה: 1+1=11?].

לכן כשננסה לבחון שאלה שעוסקת בבני אדם מהצד התורני, נזכור שבד"כ יהיו שני צדדים לאמירות של חז"ל: בעד ונגד.

אבל - דיינו שנעסוק בשאלה רק מהצד האנושי שלה. זה מספיק מורכב וקשה ג"כ.... לפחות את העבודה של פסיקת ההלכה נשאיר לרבנים. [חו"מ, אם נתחיל לפסוק הלכה אחד לשני כל היום, מסכנים הרבנים... -ממה יתפרנסו?]

דהיינו, לא ננסה להציג "מה אומרת ההלכה בנושא", או "מה היא צריכה לומר"... זה תחום שעדיף שנשמור לרבנים. שהרי לא כל אחד פה נוהג לפי השולחן ערוך בדווקא, ולא כל אחד לפי המנהג הרווח, כך שהכנסת תחום הפסיקה אומר גם להכיר את כל הדעות(או הדעות המרכזיות, לפחות) בנושא, להבין אותן, ולהבין את נפש האדם(ככלל) והמבנה שלה, ולהכיר את הפרט שמתגלה בכל כלל(ולפעמים יש מצב ש"יוצאי הדופן" רבּים מאלו שהגדרת כנורמה..)....

וכן הלאה.

מסכים איתי?

ולגבי העקרון הנפשי שהצגת, שאיפה שלגבר יש גברת אין מקום לתורה... אני חושב שדי במה שכבר כתבתי כדי לומר שאני לא מסכים לגמרי עם מה שאמרת.

מקובלני מרבותי ש"אין דבר העומד בפני הרצון" וש"בדרך שאדם רוצה לילך בה - מוליכים אותו"... המשמעות של זה, היא שאם אדם ירצה(אפילו הרצון הזה מובלע ובקושי מובחן אפילו על ידו) להתנתק מהתורה, מהמחוייבות שלה, או אפילו פשוט להנות מחברתה של בחורה - הוא ישיג את זה. וכמעט לא משנה כמה גדרות וסייגים הלכתיים/נהליים/פיזיים/וכו' תקים בשביל שהוא לא יגיע לשם.

לעומת זאת, אם אדם שואף למקומות טובים ובריאים, גבוהים ומלאי אורה - כל אחד לפי מעלתו ודרגתו - כל דבר שהוא יעשה יעזור לו להתקדם לשם. כל אדם שיפגוש בדרך, כל הבנה שיבין וכל חוויה שיחווה יכוונו אותו ויספקו לו תמריץ כזה או אחר כדי להגיע לשם.

חו"מ, תסכים איתי שכנראה שככל שאכפת לבחורה מלימוד התורה, הקשר לאלוקים, החיבור בין המעשה והרוחני - בד"כ אפשר יהיה להניח שגם לבחור יהיה אכפת מהדברים הנ"ל(בין אם כי זה בא מתוכו ובין אם זה בגלל שאכפת לבחורה מאוד מזה)?

ולגבי כמה אמירות ספציפיות שכתבת:

"המציאות זועקת" - תלוי איפה, מי, מתי(איזה גיל) וכו'... בד"כ נוכל לחלק בין שני סוגים של קשרים - עמוק ותורני מצד אחד ורדוד ופחות תורני מצד שני. אני מאמין שלא פעם קשר מהסוג השני יוכל לתרום ולפתח את עבודת ה' של שני הצדדים. כמובן, כל מקרה לגופו של עניין.

כלומר - אין רק "מציאות" אחת, אלא היא מורכבת מהרבה תתי מציאויות תלויות-מקרה.

או שאתה חי במציאות אחרת משלי...

ד"א, ב"ה יצא לי להכיר כמה וכמה "זוגות" שמכירים פז"מ של כשנה+ ועדיין לא התחתנו, ונראה שהקשר תורם לשניהם ומחזק אותם.

" "שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה". עריות = הכל כולל הכל למה שההלכה אוסרת - החל מצחקוק, עד לפייסבוק.." - פעם אחרונה שבדקתי, "צחקוק"(גם עם בחברה מעורבת) ו"עריות" לא היו תחת אותה כותרת. או לפחות לא היו דווקא שם...

"מי שלא מקיים הלכה כזו - אי אפשר להגיד עליו שהוא מדקדק ביותר. וגם אם יש לו ציציות בחוץ, הלו, אנחנו מדברים פה על 'שקיעות בתורה'..." - לצערי, עוד לא מצאתי בדורנו אדם בין הגילאים 18-40 שמקיים את כל המצוות(למרות שזה בכלל לא מחייב שאין כאלה פה ושם). אבל כן מצאתי אנשים שאומרים עליהם שהם "מדקדקים ביותר" כהגדרתך.

מכאן אתה למד שגם אם לא מקיימים הלכה אחת, עדיין לא נכנסים ישר לגדר של אדם שאינו שקוע בתורה... יש מרחק גדול מאוד בין "לא מדקדק ביותר" ובין "לא שקוע בתורה". אבל לא אאריך בנקודה זו יותר, פשוט כי סיכמנו שלא ניכנס לצד ההלכתי. לפחות אני סיכמתי עם עצמי...

וכן ע"ז הדרך.... לא אמשיך ע"ד הנקודות הספציפיות כי מאוחר ומחליפים ש' חורף לקיץ הלילה - חבל על כל שעה!!.

אז שיהיה ליל"ט.

נ.ב.

[ד"א, אם פסיקת הלכה מעניינת אותך מומלץ ללמוד את הספר של רמ"א עמיאל "מידות לחקר ההלכה"]

נ.ג.

אומנם השעה היא לא תירוץ לסגנון הכתיבה... אבל סליחה אם יצאתי מקניט/לא ענייני/וכו'... כיוונתי לטוב.

אהבתי את תגובתך, התוכן וצורת ההתבטאות.
בעיקר על זה שלא תקפת, הבעת את דעתך והגבת בצורה עניינית. העשרת אותי.
תודה.

מצטער, אבל לא בדיוק הצלחתי להבין בדיוק למה אתה מתכוון,
אבל יש מצב שקלטתי נקודה אחת בבירור, והיא, שאמרת:
שצריך לדון בלי קשר להלכה. [או משהו כזה, ואותה להשאיר לרבנים..]

יודע צדיק?
דווקא בגלל ה - 'חבל על כל שעה' שאמרת,
למדתי בחיים שלפני שאני רץ להפעיל את השכל שלי לכל מיני כיוונים -
אם יש בי אמונת חכמים טהורה, אזי מיותר לבדוק 20,000 כיוונים,
וכדאי לבדוק רק איך כיוון ההלכה הוא ההגיוני והאמיתי ביותר.
כי - אני מאמין באמונה שלימה שחז"ל הבינו וחיו את נפש האדם,
וידעו בדיוק מה לגזור על הציבור, איך להורות ולמה זו ההוראה.
עכשיו - גם בשביל לחסוך זמן -
אני בודק בתוך ההלכה, בתוך חז"ל, איפה שיא ההגיון פה.
זה לא מחליש את הפעלת השכל, אלא דווקא מעלה אותו לרמה
גבוה וחדה ביותר, בלי דמיונות או מחשבות מוזרות.

את זה, השתדלתי ללמוד במשך השנים.
לכן - אין אצלי מושג לדון 'חוץ להלכה', כי זה יכול להגיע לדמיונות,
או למצב שאני מאמין לעצמי ש - "הנה, אני מכיר כמה זוגות שהתחתנו",
אבל השכל שלי ישכח שעל כל זוג אחד כזה, נביא 100 שלא ויצאו עם צלקות

לכל החיים, ושבכלל - בחוקים, אין מושג "אני מכיר אחד שעבר באור אדום
ולא עשה תאונה", אלא החוק הוא חוק - נקודה.
למחשבות כאלה, לא אכנס, אם אלך ואחפש את ההגיון של חז"ל,
בתוך ההלכה שהם - החכמים האלה - כבר קבעו.

===


"המציאות זועקת" שלי, זועקת -
אבל אפשר לראות אותה גם בתגובות בפורום של החבר'ה הבנים.
אם לא בפורום פה, חפש בנוג"ה, ובטוח תמצא כאן -
/Forum/Forum.aspx/t419773#4997003


על הזוגות שאתה מכיר כבר עניתי,
ו - יש גם בקטע, הדגשה מיוחדת לנושא הזה:
"ועל כל נער, זה בודאי ישפיע - אלא רק אחרת".

זה שאתה מכיר כאלה שזה משפיע עליהם פחות -
לא אומר בכלל מה היה אם לא היה להם אותן בראש,
לך תדע עד איפה הם היו גדלים בתורה...
(שוב, עוד נקודה שאפשר להרויח אם הולכים אחרי הגיון חז"ל)


~~~~

בעיקר, התבוננתי על המציאות -
שמעתי גדולי וטובים ממני אומרים את הדברים,
ואפשר לחוש שהדברים שכתובים ממש לא מנותקים מהמציאות.

מורכבות, זה שם המשחק

הכלי הבסיסי להתנהלות והבנה במציאות

זה ברור, כל תחום במציאות הוא מורכב.
א-ב-ל,
"השקפה"...? (לאן אנחנו שואפים..)
ברורה מאוד. הייתי אומר אפילו 'שחור לבן',
חד משמעית.


ההלכה - שחור, ע"ג לבן.
לא ראיתי שום מורכבות בשו"ע, וגם לא בפוסקים האחרים
שבאו לכל את ההלכה הכללי (!) לכולם -
כמו שלא כתבתי בקטע למעלה, הבסיסי ביותר,
שום מורכבות. "להתרחק מהנשים מאוד מאוד",
לפי כל הפוסקים זה ודאי כולל לא להיות בקשר נפשי עם המין השני
אם זה לא למטרת נישואין ברורה מאוד ובזמן המתאים..
פה - בהלכה הפשוטה הזו - א-י-ן מורכבות.
במציאות? צריך להתייעץ עם רב או עם כל ת"ח מבין,
שידע להגיד בדיוק איך להגיע לאותה השקפה.

אבל שוב, ההשקפה -
ברורה מאוד. חדה מאוד, ולא מורכבת.
(ואני כתבתי רק דברים פשוטים ולא מורכבים, השקפה, לאן אנחנו שואפים.
במציאות? אמרתי שמי שרוצה אני מוכן לנסות לעזור. או במילים אחרות -
להתמודד ביחד איתו עם המורכבות. ומן הסתם לשתף ברור את הרב שלו..)

====

אני מקווה שאני יובן כמו שאני מתכוון (כי השתדלתי להרחיב),

ולא יתפסו אותי על המילים - 'השקפה לא מורכבת',
לא! לא זו הכוונה, ואפשר להבין מכל מה שכתבתי בדיוק
למה אני מתכוון. (למרות שהדברים מורכבים..)

ועוד משהו.
יודעת למה כ"כ הייתי צריך להגיב על המילה 'מורכב'?
כי לפעמים, אבל רק לפעמים - ופעמים לא בודדת -
המילה הזו מורידה מאיתנו הרבה מאוד אחריות הלכתית...
"להתרחק מהנשים מאוד מאוד"?
"עזוב אחי, זה מורכב. זה לא כ"כ פשוט כמו מה שנראה לך"..
אולי את לא מכירה את המציאות הזו כי את מנתחת כל הלכה,
אבל רבים וטובים - זה מה שהמילה 'מורכב' גורמת להם.
"הוראת היתר", בלשון חז"ל. "זה לא כפשוטו להתרחק מהנשים, זה מורכב"..
עד, שבשם המורכב הזה - ובדדי הווא עובדא -
מתירים כל מיני דברים אסורים בהחלט ע"פ כל הפוסקים...!


אז - חכמים?
הזהרו בדבריכם.


ואני נזהרתי?
השתדלתי. וככה כתובה כל הלכה בשו"ע, בלי הרבה 'מורכבויות',
שרק מובאות אח"כ בדיונים של פוסקים וכו' -
אבל בהחלט מותר לכתוב דברי 'השקפה' כוללניים ופשוטים.

ו - גם אם,
גם אם מישהו יבין מהדברים שלי יותר מידי לחומרא -
זה עדיף מאשר שיבינו לקולא ע"י 'הוראת היתר'.



שבוע מבורך בעז"ה לכל עם ישראל!

שהשם יברך אותך שתפסיק לחשוב כמו שישיסט ותתבגר יום אחד

לתפיסה יותר עמוקה ומורכבת

הן של ההלכה

הן של המציאות

הן של המפגש ביניהם

והן של הדרכה לאנשים אחרים

הדור שלו נחנק מחומרות יתר

שפיות היא לא 'קולה' -היא עיקר הדין

ותפסיק להתפנק על האנטר כ"כ

 אתה לא כותב ליריקה- אה כותב פולמוס.

לא מסכים עם תולתול.... מפריע לך שזה לא קשור? אני לא נמצא פה אף פעם, נכנסתי לפה רק בגלל השירשור הזה, אבל אני בטוח שאם תחפשי תמצאי עוד הרבה שירשורים לא קשורים. בכולם הגבת ככה? ואם כן, זה בעייה. לא אמורים לתקוף בנאדם בצורה כזאת, רק כי הוא כתב משהו לא כ"כ קשור....

צדיקה אחותך. אם את לא עניינית, אין מה להתווכח. אני בטוח שהברכה שלך לא עשתה לא טוב. במיוחד כשהיא באה במטרה לפגוע.

קצת כבוד. בחייאת. זה מה שהבנדאם חושב. הוא לא ניסה לפגוע באף אחד.

אח. כן. יש מורכבות.

הלשון "להתרחק מן הנשים מאד מאד" היא ממש לא חד משמעית. למה לא מפרטים, מה זה אומר, איפה, מתי, איך. ההלכה יודעת לפרט מתי שצריך.

הלשון הזאת נכתבה בצורה כזאת כי זה מורכב, ואתה לא יכול לבוא בצורה חותכת ולהגיד לי שהקשר הזה אסור.

תקרא מה שכתבתי לך בנוג"ה, פירטתי שם יותר.

תגובות בכיף...

ב זה פשוט לא רלוונטי. 

מנשר הדעות הספציפי של אח, קשור לפורום לנ"ו כמו ששאלה על סומק בפורום מתכונים.

קל מאד לעשות 'העתק הדבק' לכמה שורות שכתבת, בלי לנסות לראות שיש הבדל בין הפורומים השונים.

לא בדקתי, אבל נראלי שבהורות, או בנשואים טריים הוא לא הדביק את הדבר הזה.

וכן, אני גם מודה שתוכן הדברים גרמו לי למחות. לא תקפתי אותו אישית, אלא את צורת המחשבה שעומדת מאחורי הדברים.

אני מכירה מספיק את השיטה הזו, את הרעיונות האלו, מעולם לא קיבלתי אותם. קל לנפנף בשו"ע ובפוסקים אחרונים, כשלא חיים את המציאות היומיומית המורכבת מאד.

ואני מסכימה עם אדמין, תלמדו לקרוא ביקורתי. בחייכם.

את "חוק החמש שניות" אתה מכיר?

זה אומר שצריך לעיין ועלעל קצת מה קורה סביבך- לפני שאתה מתפרץ לדיון...

אבל זו מדינה דמוקראטית

אני מכונה לדיון רציני על ההלכה הזו בשו"ע-  בתנאי שקודם כל תביא לי מראה מקום מדוייק להלכה הזו

(אוח\יוד\חומש\אהע , כולל סימן וסעיף)

אחרי זה נדון באחרונים על אתר ובמי שכתבו עליהם, ובאחרוני אחרונים בני זמננו שכתבו לנו הלכה למעשה

אחרי זה נוכל לדבר

אבל כל זה שייך לפורום "בית מדרש" או לפחות בראש יהודי- לא לכאן

החצי השני של התגובה הקודמת מופנה לצדיקה אחותך ולאח..

אח לא בא במטרה לחפור לך, לעצבן אותך או משהו כזה, הוא סה"כ בא בשביל לעזור לך, ולגולשי הפורום. על מה בדיוק הזעקה, א"א לכתוב את זה בלשון קצת יותר נימוסית?

ב. צדיקה אחותך, כמו שאת יכולה לראות ולהבין לבד, אני עברתי על השרשור הספציפי הזה, פה ובעוד פורומים אחרים, ורק אחר כך כתבתי את מה שכתבתי.

אני לא צריך בשביל להגיב, לקרוא את כל השירשורים שהתפרסמו פה בפורום. את חוק 5 שניות כבר עברתי, בזה שקראתי את מה שהיה כתוב בשרשור הזה.

ובכל מקרה, זה ממש לא קשור למה שכתבתי לך! הביקורת כלפייך, שבאמת, אבל באמת לא באה מזלול, ממש לא קשורה אליי או לכמה פעמים אני מבקר בפורום.

ודרך אגב, לא הבנתי אם כתבת לי שאת רוצה שאני אראה לך מקום, כי אני מסכים איתך....

כמו שאמרתי, או יותר נכון כתבתי, אני לא מסכים עם אח ברמה העקרונית, אבל אני גם לא מסכים עם הזלזול שהיה פה כלפיו.

זהו.

שוב, תגובות בכיף...

"תגובות בכיף"...

א. יישר כחך - ושל כל המעירים בענין - על ההערה בדבר האופן והניסוח הראוי לתגובות.

ב. אין ספק שההלכה הפשוטה שהוא הביא על "התרחקות" עומדת בסתירה גמורה למה שמכונה "חברים" בגיל צעיר שאינו מוכוון-נישואין (בלי להתייחס מה צריך לעשות מי שבדיעבד נקלע למצב כזה כבר. זה משתנה לפי הנסיבות - וכמו כל דבר, אפשר לשאול ולהתייעץ).

ג. ואינני מסכים עם "צדיקה", על אף שאני מאד מכבדה, במה שכתבה שצריך להביא סימן-סעיף ואחרונים להלכה זו. זו הלכה לגמרי ידועה (בזמנו התייחס הרב אבינר שליט"א להשלכתה הישירה לנושא זה).

ד. כל הנ"ל - ללא התייחסות לשאלה שעמדה ביסוד הדיון כאן, לגבי צורת הכתיבה הנכונה בענין זה, למי היא אמורה להיות מופנית וכו', שאני מעדיף לא להתייחס אליה כלל (אם כי - לנקודה אחת: אינני תמה כלל על העלאת הענין בכמה פורומים, שאני מניח שהמכנה המשותף שלהם לדעת המחבר, הוא, שבנות רווקות "מסתובבות" בהם.  אני מניח שהוא השקיע במה שכתב - ולכן ראה לנכון להעלות זאת בכמה במות. זה קורה כאן מידי פעם. ואגב, אני גם לא אוהב את האמירה ש"קל לנפנף בשו"ע כשלא חיים את המציאות היום-יומית המורכבת". אני מתרשם מתוך תגובת "אח" שהוא דווקא מכיר היטב את המציאות הזאת. וגם אי אפשר להכחיש את העיקרון הבסיסי, שאכן יש מציאות כזו, שכאשר ה"ראש" בזה - הוא לא נבנה בלימודו כראוי. זו פשוט עובדה קיימת. מה המסקנה, למי הקריאה, באיזה אופן - אישית כבר אמרתי שאינני מעונין להיכנס לזה)

ראשית יישר כח על הדברים ובעיקר על 'צורת' התיחסותך לתגובות השונות.

ב. אמנם הציטוט הוא: "דבר בעתו מה טוב" ודאי הכוונה גם למקום ולא רק לזמן, לענ"ד כאן המקום! ואכמ"ל.

ג. ודאי שהדברים נכונים ובטח שלא 'שטויות'..

ד. למרות שאיני מחדש כאן יותר ממה שהגיבו קודמי, החלטתי להגיב על מנת לחזק את ידי פותח השרשור.

שבת שלום לכולנ"ו.

(העתק של הודעה שכתבתי במקור עבור פורום נוג"ה וסוגננה בהתאם, אז לא בטוח שהיא ממש מתאימה לכאן)

כמדי פעם אני קורא איזה מאמר-הפחדה תורן שנכתב על ידי גורמים יחסית מסויימים. בד"כ גם מנוסח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

מאחר ומגיל 0 למדתי לקרוא דברים בצורה ביקורתית, כבר למדתי לסנן את הדברים ולתת להם לעבור לידי. עם השנים גם למדתי להיתקל במקורות שסותרים את אותם "מהנדסי חומרות", וגם - בעיקר - ללמוד קצת מנסיון החיים של עצמי ושל אחרים.

הנה למשל עובדה שלא יודעים רוב כותבי וקוראי הפורום הזה - וזה שיש מצוות שאין להן "מזל". או כמו שאמר גונן גינת פעם - נורא קל להחמיר במצוות נוי סוכה, אבל נראה אותכם מחמירים ב"לא תגורו מפני איש" (כלומר, בלפרסם ולכתוב את דעתך גם כשהעולם מתעב אותה ומשמיץ אותך בגללה). *

נושא הצניעות מקבל בשנים האחרונות משנה תוקף. הלחץ הרב שמנוקז לנושא הזה בגיל ההתבגרות (ולא רק) גורם לכל מיני גורמים חדשות לבקרים להדפיס, להפיץ, לשנן ולפרסם כל מיני פמפלטים מפחידים, כולל ציטוטים שהוצאו מהקשרם ו/או נופחו מעבר לעניינם המקורי. הכותב שלנו - לא שונה.

הגישה החד משמעית שהוצגה אצלו ומוצגת אצלו על בסיס קבוע אמנם ניתנת להבנה, אבל מחמיצה את העיקר.

הנ"ל כותב "עוד לא ראיתי בחור ש... (משוחח|מתכתב|נפגש) ושמר על יראת השמים שלו"

נתעלם כרגע מכך שאם זו הטענה של הכותב, הרי שאין תוכו כברו. הוא לא העניין פה למרות שאפשר גם ממנו ומסיפור הרקע שלו ללמוד כמה דברים, אבל נעזוב.

האמת, היא שהרבה פעמים המשמעות היא בגלל הסיבה, ולא בגלל המסובב(ת).

אם הבחור הצדיק שלנו נמנע מלפטפט עם בנות, ובמקום זה הולך לפטפט באותה הצורה ובגרועות ממנה (ואני עד!) עם החברים שלו - יראת השמים שלו תיפגע כך או כך.

סגנון הדיבור, אופי החבר'ה, נושאי השיחה - הם נושאים משמעותיים הרבה יותר, והשפעתם על הנפש בהתאם.

עדיף להיות בקשר עם בנות רציניות שעוסקות בפעילות חיובית, על פני חבר'ה רדודים שעוסקים בעישון ובשיחות בוטות מסוגים אחרים.

לך תתנדב, לך תפעל, לך תקדם משהו. בנות על הדרך ? אז מה. תתנהג אליהן בכבוד ועם יראת שמים.

תקום בבוקר בשביל לחשוב איך אני מתקן משהו בעולם, וממילא לא יהיה לך זמן לעסוק ביצר הרע על נגזרותיו - הן בקשר קלוקל עם בנות והן בשאר תעסוקות לא חיוביות שמציע העולם הזה בשפע.

משה.

(מי שמכיר את ההסטוריה הפרטית שלי יודע שבגיל הרלוונטי לא נמנעתי מקשרים עם בנות בגיל זהה, אבל בשאיפה - בחירת אנשים על רמה, עם מטרות משותפות ועם תכלית לחיים. עניין נדיר לצערנו אצל הרבה חבר'ה בגיל הזה)

עריכה: הנה עוד מישהו שענה לו יפה בפורום אחר. ישר כח

________________________________

* יש הרבה דוגמאות למצוות שלא היה להן מזל. למשל - בדור של הוריי רוב מוחלט של הנשים (שומרות תומ"צ) לא הלכו בכיסוי ראש. גם לא נשותיהם של רבנים גדולים (אשתו של אחד מגדולי התורה בארה"ב בדור הקודם החלה לכסות את ראשה רק כשבעלה החל להתפרסם, ומסיבה זו).

לעיתים למצוות יש "מזל" בעקבות התפתחויות פוליטיות למינהן, כמו למשל איסור שאכן הודפס בשו"ע על הליכה ל"ערבי שירה", אבל הוצא מהנפתלין בעקבות מאבקים פוליטיים בציבור החרדי נגד זמרים חסידיים מסויימים.

נושא ההפרדה בין המינים קיבל חשיפה אדירה בכעשרים השנים האחרונות בציבור הרלוונטי. לפני כן - העניין התנהל בצורה שונה לחלוטין.

מה שהיה בדור של הוריך היה חיובי? אני חושב שהוא היה הרע במיעוטו ותמיד אפשר לשפר ולתקן. 

נכון שמי שרוצה להתקלקל יכול להתקלקל גם עם בנים אבל עדיין לכתחילה עדיף לשמור מרחק מאיסור. (כבר הובא המקור לאיסור וד"ל).

נושא ההפרדה בין המינים היה ברור מאליו לפני 100 שנים (או 120 שנים בערך). הוא עלה עכשיו כי עכשיו הנושא אכן בעייתי ולא מובן מאליו.

לא קראתי את התגובה של אדמין (מתנצל..) חוץ מתחילתה,

אך לגבי הנאמר בתגובה זו שאליה הודעתי מתייחסת - זה נכון מאד.

אין ספק שה"הפרדה" הזו נכונה, טובה ורצויה.

גם אם לא כל מי שעשה אחרת "התקלקל", ולהיפך.

ואי אפשר להגיד שהכל תלוי בבחירה מראש של האדם ולא קשור לנתונים אחרים.

חכמים הזהירו על שמירת הגדרים הראויים - וגם המציאות מראה כך

רק לפני זמן קצר מאד היה כאן שירשור על בנות שמאד רצו לא להיכשל, ולא כ"כ עמדו בכך.

אין צורך "להתחכם" יותר מידי: מכירים בנחת לצורך בירור  אפשרות נישואין. לפני כן, זה דבר לא רצוי לגמרי.

כמובן, הכל בלי "עצבנות"..

וממילא, זה שם בהקשרו את המניפסט המונוטוני של פותח השרשור, ומנסה להזיז קצת את הפוקוס ולתת פרופורציות.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.