הוא אמר משהו אמיתי.

זה ארוך מידי

ואתה מקשקש שטויות בקומקום

אחרי האשמה כזו- אני חייבת לפרט

מה תאמר לאיש נשוי שלומד תורה- שהוא לא יכול ללמוד כי כל החיים יש לו את אשתו בראש??

זה קשר הרבה יותר חזק מקשר של חבר-חברה

אמור מעתה- חסר צניעות בצורה שלא מאפשרת לראש לנוח להתקדש וללמוד-

לא מחוייבת להיות לא מחברה לא מצ'אט לא מפייסבוק

אלא מהבחירות שהאדם עושה- מה ואיך הוא עושה עם החיים שלו ואיך הוא מנווט את הקשרים שלו עם העולם

זה שהרב אליהו מקובל על כולנו- לא אומר שכולנו פוסקים כמוהו

אם הרב שלי היה נכנס לסניף בדיוק באמצע- יש מצב שהוא היה שמח במה שקורה שם

(ואם לא- זה מושב ליצים- לא משנה אם יש שם גם בנים וגם בנות או רק בנים או רק בנות- תפסיקו לבזבז זמן על שטויות)

ואיך את משווה בן אדם נשוי, שהוא במצב בקשר הרבה יותר מסודר, למישהו שההתרגשות מכל מילה שלה מקפיצה לו את הלב?

ברור לי שזה משפיע על הריכוז בלימוד.

גם לא בלימוד תורה, וק"ו בלימוד משהו שמצריך ריכוז.

וקשר כזה, זה מקפיץ לך את השאלות הגורליות של החיים כל דקה.

איך אפשר להתרכז ככה באיזה משהו ספציפי מקומי..

ועוד יותר קשה - משהו רוחני..

האמת שזה תלוי..

כי אם זה רציני אז זה הפוך.. פתאום זה מוסיף לך את העניין, ויש על מה להתפלל ולייחל. ולדבר עם ה'.

אבל החכם דיבר על מצב שזה מוגזם, ולא תמים, ועובר תגבולות, ובסגנון רדוד.

והוא צודק נטו. (לא הסכמתי עם כל הראיות והסימוכין, אבל הרעיון בגדול - דיבר אלי )

למי שיש לו אשה.  ממש ההיפך.  קשה לפרט, אבל ככלל - מי שנשוי זה קדושה וטהרה. זה לא "היסח הדעת".. זו הדעת. ו"פת בסלו".

אדרבה, חז"ל מציעים לאדם שישא אשה וילמד בטהרה (אלא שמביאים בחשבון לפעמים טרדות ש"מסביב").

אדרבה, זה יכול לחזק לו את הלימוד (אם כי, כנ"ל, גם טרדות "טכניות". אבל במהות, בפרט כשכבר למד קודם, ויש לו אשה ששמחה בכך, זה מחזק את הלימוד ואיכותו, ולפעמים גם את עומק חדירת הלימוד למהות החיים).

כמעט אין לי ספק שכל איש שמכיר את שני הצדדים של הענין (נשוי ולא נשוי) היה מחייך למקרא דברייך "ומה תאמר לאיש נשוי שלומד.. יש לו את אשתו בראש"...  אולי לאשה יותר קשה לתפוס את זה.

וזה לא נכון ש"חוסר צניעות בצורה שלא מאפשרת להתקדש" לא תלוי בסביבה.  הרב קוק כותב "יצר לב האדם וכחו החלש" גורמים להרחיק בין אנשים לנשים הרבה דברים שהיו טובים מצד עצמם בין בני אדם.

אנשים אכן יכולים להיסחף - וזה לא דווקא "חוסר צניעות".  והרגשות מסויימות ש"תופסות" אכן יכולות להפריע להיתפסות לתורה.  וכשאדם נשוי - זה ההיפך (איזה "קסם"......).

ומה שהוא כתב זה כלל לא "שטויות" - יש בכך הרבה אמת לדעתי. אע"פ שכמובן זה לא "גזירת הכתוב" שכל המדבר עם בת יופרע לימודו.

אפשר להבין את התופעה שתארת בשתי רמות: ברובד היותר ריאליסטי, הרבה פעמים נערים שמעוניינים בחברת בחורה יתחילו לחפף ביחס לתורה ומצוות כדי להצדיק לעצמם את מה שהם עושים. הדיסוננס הקוגנטיבי הזה הוא לעניות דעתי המשמעות הפשוטה של המדרש שצוטט... ברובד יותר מופשט, מי שלא הולך בדרכה של תורה, באופן טבעי פחות יתחבר לתורה. זה תהליך שמזין את עצמו "אם תעזבני יום, יומיים אעזבך".וכך גם בכיוון ההפוך, הבא ליטהר מסייעין בידו... ואכמ"ל.

החבר'ה למעלה כבר ענו על שאלתך לגבי גבר נשוי,
והאמת שחשבתי גם לכתוב בקטע ש - "לא לדאוג,
שנצטרך לצאת לדתיים לקשר של נישואין זה יהיה בסדר",
ולמרות שגם שם יש היסח דעת - זה שונה בתכלית,
אבל אמרתי שלא אוסיף, כי זה פשוט ולא צריך להכתב.


אשמח אם תקראי את הדברים שוב,
או גם אם לא - תחשבי רגע, תחשבי כמה זמן,
כי תאמיני לי שלא שלפתי דברים מהשרוול, והדבר האחרון שבא לי בעולם

הזה הוא לקשקש בקומקום או במה שזה לא יהיה.
האא, ותתבונני - שלא אמרתי משהו 'חדש', אלא רק זעקתי את זעקתו
של כל בייני"ש רגיש לעבודת ה', וביישן...

כמעט ויתרתי כי באמת ארוך מידי.

הדברים בקריאה ראשונה ממש מקוממים והייתי מצטרף לקריאה של הצדיקה

אבל מה אעשה והניסיון מראה שהבחור צודק במאה אחוזים

(מי שמתעקש יכול למצוא את הדברים כתובים אבל זה לא העניין )

רק נקודה קטנה

בחור נשוי שלומד ולא מצליח - עליו נאמר "ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה?" 

אני לא זוכר לבבות פורחים באוויר בעמוד שם בגמרא...

לגבי "שטויות בקומקום"

את הדברים האלו בפורום "לקראת נישואין וזוגיות".

יש שלבים בחיים שצריך שתהיה לו "בחורה בראש".

רוב האנשים פה (אני מקווה) כבר לא שישסטים שמסתובבים בסניף, הם לא צריכים חיזוקים בנושא ההפרדה...

ואפילו ההפך, בעיקר בגלל דברים כנ"ל שדוחפים להם בגיל הנעורים ומונעים תקשורת נורמלית אח"כ.)

שלומות ואור.

גם אני לא בגיל של ה - 'שישסטים',
ובכל זאת - חשוב לדעת את הדברים לשם ידיעה.
בבחינת - "דע מה שתשיב", לעצמך,
אם תשאלי את עצמך מדוע ההלכה כ"כ מחמירה,
"להתרחק מהנשים מאוד מאוד"...
גם, בתור הגיון ענק להלכה, ועומק בנפש האדם,
וגם, אולי (מן הסתם בטוח מתישהו בחיים זה יקרה..) איזו שישיסטית תשאל אותך,
או שתוכלי להסביר לחבר'ה [בתור אחת שמחפשת את בחיר ליבה..] כמה זה חשוב,
לשמור על הלב טהור, וגם חשוב לא לבלבל לבבות אחרים ולתת להם לגדול בשקט ובטהרה,
דווקא - כי לכל אחד מגיע הגיל המתאים לחפש, ושם מתבגרים ומחפשים טהרה...



מקווה שהובנתי.

לשבחך הגדול -

שענית מאד בנחת,

והסברת יפה ועניינית את דבריך.

[לא בטוח שכל אחד שהיו "יוצאים עליו" ב"קצת מטופש" היה עונה כך..]

ולכולנו - כדאי להשתדל: דברי חכמים  ב נ ח ת ...  אפילו כשרוצים להגיד משהו בתקיפות..

מזכיר לי עוד אירועים כאלה כאן בפורום. שאנשים שוכחים איך לדבר, רק כי הם מאחורי מסך ומקלדת, ושוכחים שההוא שקורא הוא לא רק ניק, אלא אדם כמותם.

אנשים, תרגיעו. דברו בנועם, באמת מצאתם לכם על מי להתנפל! על אחינו שמעשיר אותנו מפניני הגיגיו ולשונו!

למה להגיב בזלזול כזה, כי נגעו לכם בנקודה רגישה?!

לא יפה בכלל.

אח.. כמו תמיד- תענוג לקרוא. עלה בקודש והצלחה בכל.

אתם יכולים להסתכל בעולם קטן ופורומים ותגובות של חבר'ה רציניים שלומדים בישובות גבוהות וישיבות הסדר ומדברים על הקושים בבין הזמנים.. 

תאמין לי.

אני מעריכה ששוכני הפורום הזה מספיק בוגרים,למדו את העניינים האלו לא פעם ולא פעמיים (בכל פעולת בנ"ע, שיעור באולפנא או סמינריון מעבירים על הנושאים האלו).

אני מקווה מאד שכיום, האנשים הקוראים בלנ"ו, מודעים לעצמם ועברו לשלב שבו יש צורך ליצור קשר עם בנות על מנת להקים בית.  

אז אולי אתה מעוניין להעביר את המסרים שלך בכל פורום, אבל יש מקומות שפשוט לא מתאים לעשות "העתק הדבק" לנושאים שמכוונים לנוער. 

(למשל, בפורום איפור וטיפוח. תוכל להסביר לי מה הקשר??) 

מלבד זאת, אם נערה תשאל אותי על הנושא, הדבר האחרון שאעשה הוא להפנות לדברים  שלך.

מה  הייתה המטרה בדברים? 

שהיא תרגיש אשמה על קשר הדדי?

שתהיה בטוחה שבגללה הוא "לא מתגדל ביראת שמיים"?

הצגת את הדברים בצורה מעוותת כשהפנת את האחריות הבלעדית על הבנות. לדוגמא: "צדיקה", "בחורה יקרה" , "מסכן" וכו'.

לכל אלה שזעקו על התגובה שלי, ומן הסתם יזעקו גם על זו- הרגעו.

פורום הוא במה המיועדת להצגת דעות שונות.

לא תקפתי את "אח" אישית, אלא את תוכן דבריו והצגתם במקום שלדעתי שגוי.

העירו על אופן ביטויָם ("קצת מטופש לכתוב").

מעבר לכך התייחסו עניינית, כדעתם - בדיוק כפי שכתבת על תפקידו של  דיון-בפורום.

א) אני גם בגיל נישואין, ולא בדיוק קלטתי את הדברים שכתבתי בקטע ב...
"אולפנה" - ולא בגלל שלא הייתי שם,
אלא בגלל שזה ממש לא עובר בכל פעולת סניף או סמינריון.
אפילו רמי"ם נכבדים או מחנכות מסוימות לא שמות לב (!) לנקודה הזו.
עייני ערך מה מנסים היום לעשות בשביל להאהיב על החבר'ה את הגמ',
שאני הקטן - ע"פ רבותי - טוען בקטע שהנקודה היא בכלל אחרת.


ב) גם אם זה יהיה הדבר האחרון -
אבל צריך שזה יהיה.
ולפעמים צדק מי שאמר: "אחרון אחרון - חביב"...
(וברצינות, זה נצרך מאוד. מנסיון עם בנים ומתגובות.)

ג) אשמח מאוד אם נשתדל כולנו לשמור על לשון נקייה תמיד,
שהרי האריכה התורה בכמה מילים בשביל לא להוציא וכו'..
(ובכלל, זהירות, כי זה עלול מאוד לפגוע בכותב - לא בי,
ב"ה אין שום קפידא ולא נפגעתי - ולא משנה מה הוא כתב).


לילה טוב.

 אתה אומר שהמציאות זועקת, אבל אתה כנראה לא ממש יודע מה הולך בפועל. לא יודעת איפה הסתובבת בתיכון-  וגם לא ממש אכפת לי-  אבל בכל מקום דוחפים את הנושא הזה. (עלוני פ"ש, סמינריונים, פעולות, שות"ים אינטרנטיים וכו')

וכן, הוא יוצא מהחורים מהר מאד.

אני בטוחה ש-90% מבוגרי הישיבות התיכוניות והאולפנות שפה טחנו את הנושא עד דק. חפרנו, מיצינו, עברנו. 

אז למה להחזיר אותנו בכח לשנים האפלות ההן??

בנוסף לעובדה שזה פשוט לא רלוונטי ליושבי הפורום הזה!!! 

(גם לא לפורומים אחרים. אם עדיין לא קלטת את הרמז: אתה מציף. זה מעיק, זה אפילו גובל בטרוליות. ולא, לקרוא למנשר-דעות תחת הכותרת ד"ת לא מכשיר את ההצפה.)

בנוגע לנערה- לא ברור למה האשמת דווקא את הבנות בנושא. מצב שתיארת הוא בחירה של שני אנשים. זה נקרא הדדיות. אתה עיוותת את דברי ההלכה ופשוט שפכת את כל האחריות על הכתפיים של הבנות. אף על פי שזה נשמע ממש מפתיע וחידוש עצום- גם לבנים יש בחירה חופשית!

(רק אל תתעלפו לי פה מהלם. <צ>)

 אין לי שום סיבה להתנצל על צורת ההתבטאות שלי. היא מכובדת ונועדה להעביר מסר, גם אם הוא חריף.

שלומות ואור.

ברשותך, אסיים כאן את הדיון על 'האם זה ראוי בלנ"ו'.
לגבי הטענה שזה לא מחדש כלום, ב"ה יש תגובות שאת
יכולה לראות שכן שמחו שזה הגיע גם לפה, וזה חידש.

דבר שני - לא כתבתי, אבל אכתוב עכשיו חד משמעית:
גם בגיל של לנ"ו השרשור הזה שייך מאוד. לא כל קשר בין בת לבחור ישיבה,
הוא קשר למטרת נישואין. ממש לא כל אחד כזה.
מוזמנת להתסכל כאן -
/Forum/Forum.aspx/t419773#4997003
בייני"ש אחרי שהתחיל את הישיבה -
ואני מכיר כאלה עוד עשרות..



לגבי ש - "האשמתי את הבנות",
עייני כאן מדוע זה נכתב לבנות  בעיקר:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t419770#4997692


[התורה גם - כל כולה נועדה להעביר מסר -
והמסר שהיא רוצה להעביר לכולנו הוא לדבר בשפה יותר נקייה.]


ואסיים במשפט הכי אהוב עלי בויכוחים האלה -
"והאמת והשלום אהבו".
שבת שלום לכל עם ישראל!

יישר כוח לך!

עשית בדיוק לפי ההוראות שלי!

כל הכבוד על האיפוק, על ההתבטאות המנומסת והמנומקת

אני בטוחה שאת המרוויחה הראשית- צברת עוד ניסיון בדיאלוגים טעונים

אם העניינים לא השתפרו סימן שלא מספיק חפרו בנושא.. או שחפרו בצורה לא נכונה..

אח.. ניסה להעביר את הנושא מנקודת מבט של בחור (שלעולם לא נצליח להבין)

ולא הרגשתי שהוא מפיל עלינו הבנות את האשמה - אלא הוא כנראה סומך עלינו שלנו יש את הכוחות להתגבר ולהשפיע..

דווקא בנות יכולות לקדם ולהועיל (אשה בונה, אשה הורסת) בכוחנו להפיל ולהכשיל את הבנים שמסביבנו ובכוחנו עם קצת יותר תשומת לב וקצת יותר רגישות לפנים פנימיות שלהם - לעזור להם לשמור על עצמם ולהתקדם..

כ"כ כואב לשמוע על הקושי שלכם. שבאמת לעולם לא נצליח להבין אותו באמת באמת..

כמה אמת! באמת צובט בלב..

גרמת לי לבכות..

שמחה מאוד שזכיתי לקרוא את הדברים!

אפשר להעביר??

(ותודה רבה על התגובה. טוב לדעת שהשרשור ב"ה קשור גם לחבר'ה של לנ"ו..)


אפשר להעביר בשמחה. כמה שיותר, יותר טוב.
שנזכה בעז"ה לקדש שם שמיים!


שבת שלום לכל עם ישראל!

(כלומר, לא מפה. מניק אחר...)

ולעניין-

אני לא רואה את עצמי כראוי להביע את דעתי במקום שבו כתבת, ובאמת לא הייתי מגיב אלמלא שלחו לי לינק בש"א והעירו לי, ודרשו וחקרו - למה אני לא כותב את דעתי?

ולכן - הן ע"מ לצאת ידי חובה() והן ע"מ למלא את הדברה האחת-עשרה "לא תשתוק"(אם כי שמעתי גורסים בחלק מהישיבות "שטוף תשטפו" וכן גם "Sare+") אומר את דעתי הק'...

כשניגשים לדבר בבן אדם, בד"כ רצוי לנהוג לפי ההבנה ש'כשם שפניהם שונים - כן פנימיותם שונה'.

אכן, כשמדברים על כלל, מחפשים את הדומה והמשותף. ובד"כ מוצאים.

אבל כשמכניסים כבר 2 בני אדם למשוואה(כידוע, 'משוואה' מהמילה 'שווה') העניין נעשה מורכב הרבה יותר.[אם כבר הזכרתי משוואות... מכיר את הקטע הזה שאתה שואל ילד קטן כמה זה 1+1 והוא כזה חושב רגע ואז עונה: 1+1=11?].

לכן כשננסה לבחון שאלה שעוסקת בבני אדם מהצד התורני, נזכור שבד"כ יהיו שני צדדים לאמירות של חז"ל: בעד ונגד.

אבל - דיינו שנעסוק בשאלה רק מהצד האנושי שלה. זה מספיק מורכב וקשה ג"כ.... לפחות את העבודה של פסיקת ההלכה נשאיר לרבנים. [חו"מ, אם נתחיל לפסוק הלכה אחד לשני כל היום, מסכנים הרבנים... -ממה יתפרנסו?]

דהיינו, לא ננסה להציג "מה אומרת ההלכה בנושא", או "מה היא צריכה לומר"... זה תחום שעדיף שנשמור לרבנים. שהרי לא כל אחד פה נוהג לפי השולחן ערוך בדווקא, ולא כל אחד לפי המנהג הרווח, כך שהכנסת תחום הפסיקה אומר גם להכיר את כל הדעות(או הדעות המרכזיות, לפחות) בנושא, להבין אותן, ולהבין את נפש האדם(ככלל) והמבנה שלה, ולהכיר את הפרט שמתגלה בכל כלל(ולפעמים יש מצב ש"יוצאי הדופן" רבּים מאלו שהגדרת כנורמה..)....

וכן הלאה.

מסכים איתי?

ולגבי העקרון הנפשי שהצגת, שאיפה שלגבר יש גברת אין מקום לתורה... אני חושב שדי במה שכבר כתבתי כדי לומר שאני לא מסכים לגמרי עם מה שאמרת.

מקובלני מרבותי ש"אין דבר העומד בפני הרצון" וש"בדרך שאדם רוצה לילך בה - מוליכים אותו"... המשמעות של זה, היא שאם אדם ירצה(אפילו הרצון הזה מובלע ובקושי מובחן אפילו על ידו) להתנתק מהתורה, מהמחוייבות שלה, או אפילו פשוט להנות מחברתה של בחורה - הוא ישיג את זה. וכמעט לא משנה כמה גדרות וסייגים הלכתיים/נהליים/פיזיים/וכו' תקים בשביל שהוא לא יגיע לשם.

לעומת זאת, אם אדם שואף למקומות טובים ובריאים, גבוהים ומלאי אורה - כל אחד לפי מעלתו ודרגתו - כל דבר שהוא יעשה יעזור לו להתקדם לשם. כל אדם שיפגוש בדרך, כל הבנה שיבין וכל חוויה שיחווה יכוונו אותו ויספקו לו תמריץ כזה או אחר כדי להגיע לשם.

חו"מ, תסכים איתי שכנראה שככל שאכפת לבחורה מלימוד התורה, הקשר לאלוקים, החיבור בין המעשה והרוחני - בד"כ אפשר יהיה להניח שגם לבחור יהיה אכפת מהדברים הנ"ל(בין אם כי זה בא מתוכו ובין אם זה בגלל שאכפת לבחורה מאוד מזה)?

ולגבי כמה אמירות ספציפיות שכתבת:

"המציאות זועקת" - תלוי איפה, מי, מתי(איזה גיל) וכו'... בד"כ נוכל לחלק בין שני סוגים של קשרים - עמוק ותורני מצד אחד ורדוד ופחות תורני מצד שני. אני מאמין שלא פעם קשר מהסוג השני יוכל לתרום ולפתח את עבודת ה' של שני הצדדים. כמובן, כל מקרה לגופו של עניין.

כלומר - אין רק "מציאות" אחת, אלא היא מורכבת מהרבה תתי מציאויות תלויות-מקרה.

או שאתה חי במציאות אחרת משלי...

ד"א, ב"ה יצא לי להכיר כמה וכמה "זוגות" שמכירים פז"מ של כשנה+ ועדיין לא התחתנו, ונראה שהקשר תורם לשניהם ומחזק אותם.

" "שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה". עריות = הכל כולל הכל למה שההלכה אוסרת - החל מצחקוק, עד לפייסבוק.." - פעם אחרונה שבדקתי, "צחקוק"(גם עם בחברה מעורבת) ו"עריות" לא היו תחת אותה כותרת. או לפחות לא היו דווקא שם...

"מי שלא מקיים הלכה כזו - אי אפשר להגיד עליו שהוא מדקדק ביותר. וגם אם יש לו ציציות בחוץ, הלו, אנחנו מדברים פה על 'שקיעות בתורה'..." - לצערי, עוד לא מצאתי בדורנו אדם בין הגילאים 18-40 שמקיים את כל המצוות(למרות שזה בכלל לא מחייב שאין כאלה פה ושם). אבל כן מצאתי אנשים שאומרים עליהם שהם "מדקדקים ביותר" כהגדרתך.

מכאן אתה למד שגם אם לא מקיימים הלכה אחת, עדיין לא נכנסים ישר לגדר של אדם שאינו שקוע בתורה... יש מרחק גדול מאוד בין "לא מדקדק ביותר" ובין "לא שקוע בתורה". אבל לא אאריך בנקודה זו יותר, פשוט כי סיכמנו שלא ניכנס לצד ההלכתי. לפחות אני סיכמתי עם עצמי...

וכן ע"ז הדרך.... לא אמשיך ע"ד הנקודות הספציפיות כי מאוחר ומחליפים ש' חורף לקיץ הלילה - חבל על כל שעה!!.

אז שיהיה ליל"ט.

נ.ב.

[ד"א, אם פסיקת הלכה מעניינת אותך מומלץ ללמוד את הספר של רמ"א עמיאל "מידות לחקר ההלכה"]

נ.ג.

אומנם השעה היא לא תירוץ לסגנון הכתיבה... אבל סליחה אם יצאתי מקניט/לא ענייני/וכו'... כיוונתי לטוב.

אהבתי את תגובתך, התוכן וצורת ההתבטאות.
בעיקר על זה שלא תקפת, הבעת את דעתך והגבת בצורה עניינית. העשרת אותי.
תודה.

מצטער, אבל לא בדיוק הצלחתי להבין בדיוק למה אתה מתכוון,
אבל יש מצב שקלטתי נקודה אחת בבירור, והיא, שאמרת:
שצריך לדון בלי קשר להלכה. [או משהו כזה, ואותה להשאיר לרבנים..]

יודע צדיק?
דווקא בגלל ה - 'חבל על כל שעה' שאמרת,
למדתי בחיים שלפני שאני רץ להפעיל את השכל שלי לכל מיני כיוונים -
אם יש בי אמונת חכמים טהורה, אזי מיותר לבדוק 20,000 כיוונים,
וכדאי לבדוק רק איך כיוון ההלכה הוא ההגיוני והאמיתי ביותר.
כי - אני מאמין באמונה שלימה שחז"ל הבינו וחיו את נפש האדם,
וידעו בדיוק מה לגזור על הציבור, איך להורות ולמה זו ההוראה.
עכשיו - גם בשביל לחסוך זמן -
אני בודק בתוך ההלכה, בתוך חז"ל, איפה שיא ההגיון פה.
זה לא מחליש את הפעלת השכל, אלא דווקא מעלה אותו לרמה
גבוה וחדה ביותר, בלי דמיונות או מחשבות מוזרות.

את זה, השתדלתי ללמוד במשך השנים.
לכן - אין אצלי מושג לדון 'חוץ להלכה', כי זה יכול להגיע לדמיונות,
או למצב שאני מאמין לעצמי ש - "הנה, אני מכיר כמה זוגות שהתחתנו",
אבל השכל שלי ישכח שעל כל זוג אחד כזה, נביא 100 שלא ויצאו עם צלקות

לכל החיים, ושבכלל - בחוקים, אין מושג "אני מכיר אחד שעבר באור אדום
ולא עשה תאונה", אלא החוק הוא חוק - נקודה.
למחשבות כאלה, לא אכנס, אם אלך ואחפש את ההגיון של חז"ל,
בתוך ההלכה שהם - החכמים האלה - כבר קבעו.

===


"המציאות זועקת" שלי, זועקת -
אבל אפשר לראות אותה גם בתגובות בפורום של החבר'ה הבנים.
אם לא בפורום פה, חפש בנוג"ה, ובטוח תמצא כאן -
/Forum/Forum.aspx/t419773#4997003


על הזוגות שאתה מכיר כבר עניתי,
ו - יש גם בקטע, הדגשה מיוחדת לנושא הזה:
"ועל כל נער, זה בודאי ישפיע - אלא רק אחרת".

זה שאתה מכיר כאלה שזה משפיע עליהם פחות -
לא אומר בכלל מה היה אם לא היה להם אותן בראש,
לך תדע עד איפה הם היו גדלים בתורה...
(שוב, עוד נקודה שאפשר להרויח אם הולכים אחרי הגיון חז"ל)


~~~~

בעיקר, התבוננתי על המציאות -
שמעתי גדולי וטובים ממני אומרים את הדברים,
ואפשר לחוש שהדברים שכתובים ממש לא מנותקים מהמציאות.

מורכבות, זה שם המשחק

הכלי הבסיסי להתנהלות והבנה במציאות

זה ברור, כל תחום במציאות הוא מורכב.
א-ב-ל,
"השקפה"...? (לאן אנחנו שואפים..)
ברורה מאוד. הייתי אומר אפילו 'שחור לבן',
חד משמעית.


ההלכה - שחור, ע"ג לבן.
לא ראיתי שום מורכבות בשו"ע, וגם לא בפוסקים האחרים
שבאו לכל את ההלכה הכללי (!) לכולם -
כמו שלא כתבתי בקטע למעלה, הבסיסי ביותר,
שום מורכבות. "להתרחק מהנשים מאוד מאוד",
לפי כל הפוסקים זה ודאי כולל לא להיות בקשר נפשי עם המין השני
אם זה לא למטרת נישואין ברורה מאוד ובזמן המתאים..
פה - בהלכה הפשוטה הזו - א-י-ן מורכבות.
במציאות? צריך להתייעץ עם רב או עם כל ת"ח מבין,
שידע להגיד בדיוק איך להגיע לאותה השקפה.

אבל שוב, ההשקפה -
ברורה מאוד. חדה מאוד, ולא מורכבת.
(ואני כתבתי רק דברים פשוטים ולא מורכבים, השקפה, לאן אנחנו שואפים.
במציאות? אמרתי שמי שרוצה אני מוכן לנסות לעזור. או במילים אחרות -
להתמודד ביחד איתו עם המורכבות. ומן הסתם לשתף ברור את הרב שלו..)

====

אני מקווה שאני יובן כמו שאני מתכוון (כי השתדלתי להרחיב),

ולא יתפסו אותי על המילים - 'השקפה לא מורכבת',
לא! לא זו הכוונה, ואפשר להבין מכל מה שכתבתי בדיוק
למה אני מתכוון. (למרות שהדברים מורכבים..)

ועוד משהו.
יודעת למה כ"כ הייתי צריך להגיב על המילה 'מורכב'?
כי לפעמים, אבל רק לפעמים - ופעמים לא בודדת -
המילה הזו מורידה מאיתנו הרבה מאוד אחריות הלכתית...
"להתרחק מהנשים מאוד מאוד"?
"עזוב אחי, זה מורכב. זה לא כ"כ פשוט כמו מה שנראה לך"..
אולי את לא מכירה את המציאות הזו כי את מנתחת כל הלכה,
אבל רבים וטובים - זה מה שהמילה 'מורכב' גורמת להם.
"הוראת היתר", בלשון חז"ל. "זה לא כפשוטו להתרחק מהנשים, זה מורכב"..
עד, שבשם המורכב הזה - ובדדי הווא עובדא -
מתירים כל מיני דברים אסורים בהחלט ע"פ כל הפוסקים...!


אז - חכמים?
הזהרו בדבריכם.


ואני נזהרתי?
השתדלתי. וככה כתובה כל הלכה בשו"ע, בלי הרבה 'מורכבויות',
שרק מובאות אח"כ בדיונים של פוסקים וכו' -
אבל בהחלט מותר לכתוב דברי 'השקפה' כוללניים ופשוטים.

ו - גם אם,
גם אם מישהו יבין מהדברים שלי יותר מידי לחומרא -
זה עדיף מאשר שיבינו לקולא ע"י 'הוראת היתר'.



שבוע מבורך בעז"ה לכל עם ישראל!

שהשם יברך אותך שתפסיק לחשוב כמו שישיסט ותתבגר יום אחד

לתפיסה יותר עמוקה ומורכבת

הן של ההלכה

הן של המציאות

הן של המפגש ביניהם

והן של הדרכה לאנשים אחרים

הדור שלו נחנק מחומרות יתר

שפיות היא לא 'קולה' -היא עיקר הדין

ותפסיק להתפנק על האנטר כ"כ

 אתה לא כותב ליריקה- אה כותב פולמוס.

לא מסכים עם תולתול.... מפריע לך שזה לא קשור? אני לא נמצא פה אף פעם, נכנסתי לפה רק בגלל השירשור הזה, אבל אני בטוח שאם תחפשי תמצאי עוד הרבה שירשורים לא קשורים. בכולם הגבת ככה? ואם כן, זה בעייה. לא אמורים לתקוף בנאדם בצורה כזאת, רק כי הוא כתב משהו לא כ"כ קשור....

צדיקה אחותך. אם את לא עניינית, אין מה להתווכח. אני בטוח שהברכה שלך לא עשתה לא טוב. במיוחד כשהיא באה במטרה לפגוע.

קצת כבוד. בחייאת. זה מה שהבנדאם חושב. הוא לא ניסה לפגוע באף אחד.

אח. כן. יש מורכבות.

הלשון "להתרחק מן הנשים מאד מאד" היא ממש לא חד משמעית. למה לא מפרטים, מה זה אומר, איפה, מתי, איך. ההלכה יודעת לפרט מתי שצריך.

הלשון הזאת נכתבה בצורה כזאת כי זה מורכב, ואתה לא יכול לבוא בצורה חותכת ולהגיד לי שהקשר הזה אסור.

תקרא מה שכתבתי לך בנוג"ה, פירטתי שם יותר.

תגובות בכיף...

ב זה פשוט לא רלוונטי. 

מנשר הדעות הספציפי של אח, קשור לפורום לנ"ו כמו ששאלה על סומק בפורום מתכונים.

קל מאד לעשות 'העתק הדבק' לכמה שורות שכתבת, בלי לנסות לראות שיש הבדל בין הפורומים השונים.

לא בדקתי, אבל נראלי שבהורות, או בנשואים טריים הוא לא הדביק את הדבר הזה.

וכן, אני גם מודה שתוכן הדברים גרמו לי למחות. לא תקפתי אותו אישית, אלא את צורת המחשבה שעומדת מאחורי הדברים.

אני מכירה מספיק את השיטה הזו, את הרעיונות האלו, מעולם לא קיבלתי אותם. קל לנפנף בשו"ע ובפוסקים אחרונים, כשלא חיים את המציאות היומיומית המורכבת מאד.

ואני מסכימה עם אדמין, תלמדו לקרוא ביקורתי. בחייכם.

את "חוק החמש שניות" אתה מכיר?

זה אומר שצריך לעיין ועלעל קצת מה קורה סביבך- לפני שאתה מתפרץ לדיון...

אבל זו מדינה דמוקראטית

אני מכונה לדיון רציני על ההלכה הזו בשו"ע-  בתנאי שקודם כל תביא לי מראה מקום מדוייק להלכה הזו

(אוח\יוד\חומש\אהע , כולל סימן וסעיף)

אחרי זה נדון באחרונים על אתר ובמי שכתבו עליהם, ובאחרוני אחרונים בני זמננו שכתבו לנו הלכה למעשה

אחרי זה נוכל לדבר

אבל כל זה שייך לפורום "בית מדרש" או לפחות בראש יהודי- לא לכאן

החצי השני של התגובה הקודמת מופנה לצדיקה אחותך ולאח..

אח לא בא במטרה לחפור לך, לעצבן אותך או משהו כזה, הוא סה"כ בא בשביל לעזור לך, ולגולשי הפורום. על מה בדיוק הזעקה, א"א לכתוב את זה בלשון קצת יותר נימוסית?

ב. צדיקה אחותך, כמו שאת יכולה לראות ולהבין לבד, אני עברתי על השרשור הספציפי הזה, פה ובעוד פורומים אחרים, ורק אחר כך כתבתי את מה שכתבתי.

אני לא צריך בשביל להגיב, לקרוא את כל השירשורים שהתפרסמו פה בפורום. את חוק 5 שניות כבר עברתי, בזה שקראתי את מה שהיה כתוב בשרשור הזה.

ובכל מקרה, זה ממש לא קשור למה שכתבתי לך! הביקורת כלפייך, שבאמת, אבל באמת לא באה מזלול, ממש לא קשורה אליי או לכמה פעמים אני מבקר בפורום.

ודרך אגב, לא הבנתי אם כתבת לי שאת רוצה שאני אראה לך מקום, כי אני מסכים איתך....

כמו שאמרתי, או יותר נכון כתבתי, אני לא מסכים עם אח ברמה העקרונית, אבל אני גם לא מסכים עם הזלזול שהיה פה כלפיו.

זהו.

שוב, תגובות בכיף...

"תגובות בכיף"...

א. יישר כחך - ושל כל המעירים בענין - על ההערה בדבר האופן והניסוח הראוי לתגובות.

ב. אין ספק שההלכה הפשוטה שהוא הביא על "התרחקות" עומדת בסתירה גמורה למה שמכונה "חברים" בגיל צעיר שאינו מוכוון-נישואין (בלי להתייחס מה צריך לעשות מי שבדיעבד נקלע למצב כזה כבר. זה משתנה לפי הנסיבות - וכמו כל דבר, אפשר לשאול ולהתייעץ).

ג. ואינני מסכים עם "צדיקה", על אף שאני מאד מכבדה, במה שכתבה שצריך להביא סימן-סעיף ואחרונים להלכה זו. זו הלכה לגמרי ידועה (בזמנו התייחס הרב אבינר שליט"א להשלכתה הישירה לנושא זה).

ד. כל הנ"ל - ללא התייחסות לשאלה שעמדה ביסוד הדיון כאן, לגבי צורת הכתיבה הנכונה בענין זה, למי היא אמורה להיות מופנית וכו', שאני מעדיף לא להתייחס אליה כלל (אם כי - לנקודה אחת: אינני תמה כלל על העלאת הענין בכמה פורומים, שאני מניח שהמכנה המשותף שלהם לדעת המחבר, הוא, שבנות רווקות "מסתובבות" בהם.  אני מניח שהוא השקיע במה שכתב - ולכן ראה לנכון להעלות זאת בכמה במות. זה קורה כאן מידי פעם. ואגב, אני גם לא אוהב את האמירה ש"קל לנפנף בשו"ע כשלא חיים את המציאות היום-יומית המורכבת". אני מתרשם מתוך תגובת "אח" שהוא דווקא מכיר היטב את המציאות הזאת. וגם אי אפשר להכחיש את העיקרון הבסיסי, שאכן יש מציאות כזו, שכאשר ה"ראש" בזה - הוא לא נבנה בלימודו כראוי. זו פשוט עובדה קיימת. מה המסקנה, למי הקריאה, באיזה אופן - אישית כבר אמרתי שאינני מעונין להיכנס לזה)

ראשית יישר כח על הדברים ובעיקר על 'צורת' התיחסותך לתגובות השונות.

ב. אמנם הציטוט הוא: "דבר בעתו מה טוב" ודאי הכוונה גם למקום ולא רק לזמן, לענ"ד כאן המקום! ואכמ"ל.

ג. ודאי שהדברים נכונים ובטח שלא 'שטויות'..

ד. למרות שאיני מחדש כאן יותר ממה שהגיבו קודמי, החלטתי להגיב על מנת לחזק את ידי פותח השרשור.

שבת שלום לכולנ"ו.

(העתק של הודעה שכתבתי במקור עבור פורום נוג"ה וסוגננה בהתאם, אז לא בטוח שהיא ממש מתאימה לכאן)

כמדי פעם אני קורא איזה מאמר-הפחדה תורן שנכתב על ידי גורמים יחסית מסויימים. בד"כ גם מנוסח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

מאחר ומגיל 0 למדתי לקרוא דברים בצורה ביקורתית, כבר למדתי לסנן את הדברים ולתת להם לעבור לידי. עם השנים גם למדתי להיתקל במקורות שסותרים את אותם "מהנדסי חומרות", וגם - בעיקר - ללמוד קצת מנסיון החיים של עצמי ושל אחרים.

הנה למשל עובדה שלא יודעים רוב כותבי וקוראי הפורום הזה - וזה שיש מצוות שאין להן "מזל". או כמו שאמר גונן גינת פעם - נורא קל להחמיר במצוות נוי סוכה, אבל נראה אותכם מחמירים ב"לא תגורו מפני איש" (כלומר, בלפרסם ולכתוב את דעתך גם כשהעולם מתעב אותה ומשמיץ אותך בגללה). *

נושא הצניעות מקבל בשנים האחרונות משנה תוקף. הלחץ הרב שמנוקז לנושא הזה בגיל ההתבגרות (ולא רק) גורם לכל מיני גורמים חדשות לבקרים להדפיס, להפיץ, לשנן ולפרסם כל מיני פמפלטים מפחידים, כולל ציטוטים שהוצאו מהקשרם ו/או נופחו מעבר לעניינם המקורי. הכותב שלנו - לא שונה.

הגישה החד משמעית שהוצגה אצלו ומוצגת אצלו על בסיס קבוע אמנם ניתנת להבנה, אבל מחמיצה את העיקר.

הנ"ל כותב "עוד לא ראיתי בחור ש... (משוחח|מתכתב|נפגש) ושמר על יראת השמים שלו"

נתעלם כרגע מכך שאם זו הטענה של הכותב, הרי שאין תוכו כברו. הוא לא העניין פה למרות שאפשר גם ממנו ומסיפור הרקע שלו ללמוד כמה דברים, אבל נעזוב.

האמת, היא שהרבה פעמים המשמעות היא בגלל הסיבה, ולא בגלל המסובב(ת).

אם הבחור הצדיק שלנו נמנע מלפטפט עם בנות, ובמקום זה הולך לפטפט באותה הצורה ובגרועות ממנה (ואני עד!) עם החברים שלו - יראת השמים שלו תיפגע כך או כך.

סגנון הדיבור, אופי החבר'ה, נושאי השיחה - הם נושאים משמעותיים הרבה יותר, והשפעתם על הנפש בהתאם.

עדיף להיות בקשר עם בנות רציניות שעוסקות בפעילות חיובית, על פני חבר'ה רדודים שעוסקים בעישון ובשיחות בוטות מסוגים אחרים.

לך תתנדב, לך תפעל, לך תקדם משהו. בנות על הדרך ? אז מה. תתנהג אליהן בכבוד ועם יראת שמים.

תקום בבוקר בשביל לחשוב איך אני מתקן משהו בעולם, וממילא לא יהיה לך זמן לעסוק ביצר הרע על נגזרותיו - הן בקשר קלוקל עם בנות והן בשאר תעסוקות לא חיוביות שמציע העולם הזה בשפע.

משה.

(מי שמכיר את ההסטוריה הפרטית שלי יודע שבגיל הרלוונטי לא נמנעתי מקשרים עם בנות בגיל זהה, אבל בשאיפה - בחירת אנשים על רמה, עם מטרות משותפות ועם תכלית לחיים. עניין נדיר לצערנו אצל הרבה חבר'ה בגיל הזה)

עריכה: הנה עוד מישהו שענה לו יפה בפורום אחר. ישר כח

________________________________

* יש הרבה דוגמאות למצוות שלא היה להן מזל. למשל - בדור של הוריי רוב מוחלט של הנשים (שומרות תומ"צ) לא הלכו בכיסוי ראש. גם לא נשותיהם של רבנים גדולים (אשתו של אחד מגדולי התורה בארה"ב בדור הקודם החלה לכסות את ראשה רק כשבעלה החל להתפרסם, ומסיבה זו).

לעיתים למצוות יש "מזל" בעקבות התפתחויות פוליטיות למינהן, כמו למשל איסור שאכן הודפס בשו"ע על הליכה ל"ערבי שירה", אבל הוצא מהנפתלין בעקבות מאבקים פוליטיים בציבור החרדי נגד זמרים חסידיים מסויימים.

נושא ההפרדה בין המינים קיבל חשיפה אדירה בכעשרים השנים האחרונות בציבור הרלוונטי. לפני כן - העניין התנהל בצורה שונה לחלוטין.

מה שהיה בדור של הוריך היה חיובי? אני חושב שהוא היה הרע במיעוטו ותמיד אפשר לשפר ולתקן. 

נכון שמי שרוצה להתקלקל יכול להתקלקל גם עם בנים אבל עדיין לכתחילה עדיף לשמור מרחק מאיסור. (כבר הובא המקור לאיסור וד"ל).

נושא ההפרדה בין המינים היה ברור מאליו לפני 100 שנים (או 120 שנים בערך). הוא עלה עכשיו כי עכשיו הנושא אכן בעייתי ולא מובן מאליו.

לא קראתי את התגובה של אדמין (מתנצל..) חוץ מתחילתה,

אך לגבי הנאמר בתגובה זו שאליה הודעתי מתייחסת - זה נכון מאד.

אין ספק שה"הפרדה" הזו נכונה, טובה ורצויה.

גם אם לא כל מי שעשה אחרת "התקלקל", ולהיפך.

ואי אפשר להגיד שהכל תלוי בבחירה מראש של האדם ולא קשור לנתונים אחרים.

חכמים הזהירו על שמירת הגדרים הראויים - וגם המציאות מראה כך

רק לפני זמן קצר מאד היה כאן שירשור על בנות שמאד רצו לא להיכשל, ולא כ"כ עמדו בכך.

אין צורך "להתחכם" יותר מידי: מכירים בנחת לצורך בירור  אפשרות נישואין. לפני כן, זה דבר לא רצוי לגמרי.

כמובן, הכל בלי "עצבנות"..

וממילא, זה שם בהקשרו את המניפסט המונוטוני של פותח השרשור, ומנסה להזיז קצת את הפוקוס ולתת פרופורציות.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.