עבר עריכה על ידי נקדש את שמך.. בתאריך י"א ניסן תשע"ב 02:20
עבר עריכה על ידי נקדש את שמך.. בתאריך י"א ניסן תשע"ב 02:18
ההרגשה הזאת שמשהו "לא בסדר בקשר הזה" ו"שזה לא נכון בגיל הזה", זו בדיוק הנשמה שלך שמדברת בתוכך.
הרגשה כ"כ בריאה. יש פה משהו שמנוגד לטבעי האמיתי, ופשוט אי אפשר להמשיך את המצב ככה.
את צריכה לשמוח (באמת!) שאת עוד מצליחה לשמוע אותה. את הנשמה המיוחדת שלך, שיש לה אומֶר אחר להביא לעולם.
ברצינות, רבים אינם מקשיבים לה וישנם כאלה שכבר הפסיקו לשמוע אותה אפילו.
לצערנו, התרבות המערבית נתנה למושג 'אהבה' פירוש כ"כ מעוות שגרם לכ"כ הרבה רעות בעולם. ואנחנו שניזונים ממנה, מושגינו מתעוותים גם כן.
כמה גירושין יש? כמה בגידות יש? כמה כאב יש? כמה כוחות חיים הלכו לאיבוד?
ותורתנו הקדושה מציעה משהו אחר. משהו קדוש וטהור.
איש ואשה שנישאים יוצרים מציאות שלמה. אחדותית. דבר אחר לגמרי ממה שיש בסרטים..
וכל זה – בגיל הנכון.
בגילכם, הדגש בקשר הוא מענה ליצרים ולתאוות. סיפוק הצרכים שלי. "נעים לי איתו", "כיף לי כשאנחנו מדברים ביחד"..
לא נעים לומר, אבל בהחלט אפשר לקרוא לזה משהו קצת אגואיסטי. וזה לא אהבה.
אז איך כל זה מתקשר לכותרת? הסבר קצת עמוק..
"הרב (קוק זצ"ל) מבאר שהחירות הגופנית תלויה בחירות הרוחנית. חירות הגוף אינה נרכשת אלא על ידי חירותה של הנשמה, והחירות אינה יכולה להופיע אלא על ידי "ביעור חמץ" - סילוק הגורמים המפריעים - המופיעים דווקא בזמן התעוררות ותחיה!"
"ההתעוררות הגופנית היא הרצון של הגוף להרגיש את עצמו, אך גם הביטוי הערכי הפנימי של האדם הוא הביטוי של הרוח והנשמה. יצירה מול יצר, ביטוי פנימי מול חיצוני.
דווקא בתקופה של בגרות, שבה אנו מרגישים להט ערכי, כשאנו בתהליך גיבוש זהותנו הרוחנית, אנו חווים בד בבד התעוררות של כלל כוחות הגוף. לא, איננו סובלים מפיצול אישיות רוחני. מה שאנו מרגישים הוא טבעי, אי אפשר שיהא אחרת.
אך ככל שניתן ביטוי לזהותנו הפנימית, ככל שנהיה עסוקים בתרומה ערכית, בעשייה רוחנית ואפילו בכל יצירה פנימית שהיא, בה במידה אנחנו מחלישים את הצורך בביטוי ובפורקן של הצדדים הנמוכים שבנו.
כמה גדולה היא האהבה הטהורה הנרקמת בין שתי נפשות, כמה עמוק הוא הקשר הפנימי המחבר עולמות, כמה מרחבים נצחיים חובקת התייחדותם של איש ואישה בטהרה, בקדושה. כוחות הגוף העיוורים הם. רצונם כהה וגס. אנו נדרשים לתת להם מגמה וערך, עידון והכוונה. ככל שניתן מגמה וכיוון ערכי לאישיותנו כולה, הם ילכו אחרינו, וכך נצא אתם ביחד לחירות." (מתוך מאמר של הרב נתנאל אריה, ואשמח להביא את המאמר במילואו אם רוצים..)
אז איך מכל הרעיונות הגדולים יורדים לתכל'ס?
תגידי לי את - מה תאמרי לבן אדם שקשה לו להפסיק לעשן? הוא מבין שזה לא בריא, הוא מבין שהוא פוגע בעצמו, באיכות החיים שלו בהמשך. ועדיין, קשה לו להפסיק...
זה קשה לנתק קשר בין נפשות. עד כה היה מישהו שמילא בתוכי משהו, ועכשיו כשהוא ילך יהיה לי חוסר.
וזה כואב. תהיי מוכנה לזה. ועם זאת, תזכרי שזה 'הכי שווה בעולם' להמשך חייך.
אשמח לעזור גם במסר אם צריך..
גם באישי!=] 
אתם חמודים