בס"ד
מצד אחד אני מחזיק מאוד בדעה של נוער הגבעות וחשוב לי ליישב את הארץ ואני מגיע לבניית מאחזים וסתם ככה למאחזים ואני חושב שזוהי הדרך הנכונה.
אבל מצד שני אני חושב שבשבוע שעבר הם חצו את הגבול.
כשביקשו ממני לבוא בשבוע שעבר להפגנה בבית אל אמרו לי הפגנה הגד ההסכם אבל לא יכלתי מטעמים אישיים לבוא. היום מהסתכלות אחורה אני שמח שהיה לי אתא אותו הדבר ולא יכלתי לבוא. כי באמת אין שום בעיה למחות נגד ההסכם וזה דבר לגיטימי, אבל למחות נגד הרב מלמד ולקרוא לו בוגד ושמות נוספים זה כבר חציית קו אדום בשבילי.
אם היו אומרים לי על רבנים אחרים שאני לא מחזיק מהם, אז עוד הייתי מבין. אבל זה הרב זלמן - אותו הרב שכל הזמן עומד מאחורי נוער הגבעות וכל הזמן במקום לכעוס עליו הוא אומר בשיעורים שלו וגם בגילוי דעת (הזה) שהוא פרסם עד כמה זה נוער נפלא מלא באידאלים.
אז נכון-
אני ממש לא מסכים עם חתימת ההסכם ואני חושב שזאת טעות אבל מכאן לקריאה נגד הרב זלמן ולהכפיש אותו הדרך היא ארוכה. גם קריאה של בוגד למשהו שכל כך תומך בנוער הגבעות, בשבילי זאת חציית קו אדום.
את האמת, אני לא יודע מה לעשות-
כפי שכתבתי מצד אחד אני מחזיק בדעות האלו אבל מצד שני אין לי איך להמשיך עם התנהגות כזאת של האנשים. שמבקשים ממני (כמו תמיד) להגיד את גירסת נוער הגבעות לאירוע כך וכך אני כבר לא יכול להצדיק אותם. בחטמ"ר אפריים היה לי על מה להצדיק, בתגי מחיר, בפינויים ובהכל, רק פה מה שאני יכול להגיד שנוער הגבעות לדעתי פעל לא נכון ולא כך היה צריך לפעול (ואני יכול להגיד את זה יותר גרוע, אבל עדיין חשוב לי לנסות להשיג תמיכה לנוער היקר הזה).
אני אגיד לכם את האמת-
אין לי מושג איך אני ממשיך מפה. הרי כאן כבר לא נשאר כלום ובפורום ב'למעש' אני לא מוצא את מקומי. אני לא מרגיש שם בנוח עם הדיבור ועם הסגינון של האנשים (וכן, הסגנון השתנה בין אר"מ ללמעש, אולי בגלל החופשיות שעכשיו יש בלמעש וגם זאת אחת הבעיות שיש לי שם).
ובאמת אין לי מושג מה לעשות. אני כן רוצה להיות קשור ולהיות חלק אבל ממש לא בדרך כמו שהם היום
:
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל