להעיר את אביו או אמו כשהם ישנים.
אסור[1] לבן או לבת להעיר את אביהם או אמם כשהם ישנים[2], ואפילו[3] במקום שע"י שימנע מלהעירם יפסיד הבן ממון אין לו להעירם. אבל{C}[4] אם מדובר בריוח גדול מאוד לבן או במקום שיוכל להפסיד סכום גדול מאוד, מותר להעירם. ואם[5] יודע שאם לא יעיר את אביו ימנע אביו ממצוה כגון ק"ש{C}[6] או תפילה בציבור או שאר מצות התלויות בזמן[7], וכן אם מחמת מה שלא יעיר את אביו יבוא אביו להפסד ממון או למניעת רויח ומשער בדעתו שחפץ[8] אביו שיעירנו בשביל כך, בכל אלה צריך להעיר את אביו, אומנם[9] לכתחילה ראוי שיקיצם ע"י אדם אחר, ורק אם אין שם אדם אחר יעירנו בנו.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t569825#6312577
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] חיי"א כלל סז' סעי' יא'. ובס' יעלזו חסידים סי' שלז' שפשוט שאין להרעיש בשעה שהוריו ישנים.
[2] אבל פשוט שאם בקשו ממנו אביו או אמו שיעירם, שמותר לו ואף מחוייב להעירם. שו"ת מנחת דוד ח"ג סי' ח'.
[3] ט"ז סק"י. חיי"א כלל סז' סעי' יא'.
[4] דברות משה קידושין סי' כ' אות יז' שיש לאביו הנאה שמרויח ומעדיף להצטער מעט בשביל זה. וכן משמע מהערוה"ש סעי' מ'. אומנם בילק"י כבוד הורים עמ' שו' שבכל אופן אין לבן להעיר אביו בשביל צורך עצמו אלא"כ צוה אותו אביו בפירוש על כך.
ונראה שאם חוזר הבן מאוחר בלילה ואין באפשרותו להכנס לביתו בלא לדפוק בדלת ולהעיר הוריו הישינם, מותר לו לדפוק בדלת שאם לא כן יצטערו הוריו. (אומנם פשוט שלכתחילה צריך לסדר עיסוקיו באופן שלא יבוא לידי כך שיהא צריך להעירם). וכן אם הבן אינו מרגיש טוב בלילה, מותר לו להעיר את אמו שתשתדל ברפואתו, שודאי רוצה בכך.
[5] ס' חסידים סי' שלז'. חיי"א כלל סז' סעי' יא'. חסל"א סקט"ז. רו"ח סקט"ז. ערוה"ש סעי' מ'. ואם אין אביו מקפיד על קיום מצות לא יעירנו.
[6] ובילק"י כבוד הורים סעי' קב' שאם רגיל אביו להקפיד תמיד על זמן ק"ש ע"פ דעת המג"א, יעירנו אע"פ שיספיק אביו לקרוא לשיטת הגר"א. אבל אם סובר הבן שאביו לא יצטער אם יקרא לפי שיטת הגר"א, אין לו להקיצו. ועוד שם עמ' שח' שאם הקהל היו צריכים לאביו להשלים מנין, ויודע הבן שאביו ישמח לקום לשם כך, מותר לו להעירו.
[7] אבל במקום שנזדמנה מצוה התלויה בזמן ויוכל אביו לקיים המצוה אף לאחר זמן (כגון שיש באותו מקום כמה מנינים להתפלל עד שיעבור זמן תפילה) , פשוט שאסור לבן להעירו. ערוה"ש סעי' מ'. וע' בשו"ת שבט הקהתי ח"ה סי' קעו' שאם בא עני לבית אביו לבקש צדקה לא יקיץ את אביו משנתו בשביל כך אלא יאמר לעני שאביו ישן ויחזור בפעם אחרת, אלא"כ אביו צווהו שיעירנו כשבאים לאסוף כסף לצדקה או דבר מצוה. ובשו"ת חיי הלוי ח"א או"ח סי' ח' שאם אביו ישן עם התפילין עליו אסור להקיצו אלא"כ משער שאביו ישמח במה שיעירהו.
[8] אבל אם מבקשים את אביו או אמו בטלפון או אפילו הגיע אורח אליהם והם ישנים לא יקיצם אלא אם כן בטוח שיצטערו אם לא יעשה כן. ובילק"י כבוד הורים עמ' שז' שאפשר לסמוך על המטלפן או האורח הטוען שהוריו יצטערו אם לא יקיצם, ובכל אופן עדיך שיירצם ע"י אדם אחר.
[9] ערוה"ש סעי' מ'.
