להוריד נקודות על הפרש של 102 שנה במקום 100, זה נראה מוגזם...
(עוד מילא לתקן שנת התרחשות, כשאת מציינת מספר שאמור להיות מדוייק - 146, ל-149. לא שעל זה נראה לי מוצדק להוריד נקודות! אבל הפרש של מאה למאה ושתיים... קצת הגזים)
חושבת כמוך בעניין הערעור - אין לדעתי מה לערער... כמה שזה מרגיז.
העלית לי זכרונות... כמה סיפורי מבחנים:
מבחן אחד של מרצה א', שהוא מאוד קפדן, ומחפש על מה להוריד. הממוצע היה מאוד נמוך - אנשים שמחו אם הם עברו.
ראיתי את הצילום של המבחן, ולא הבנתי מדוע ירדו לי נקודות באחת השאלות. זה היה די הרבה - משהו כמו 10 נק'. בראש הדף היה כתוב משהו לא ברור, כמו: "קשה לקרוא". אוקיי... לא חשבתי שזה קשור לנקודות שירדו.
הגשתי ערעור, ואליו צירפתי את תשובתי מוקלדת - מועתקת מילה במילה ממחברת הבחינה, כדי שאולי זה יסיייע לבדיקת הערעור (הרי המרצה כתב שהיה לו קשה לקרוא את כתב ידי). בתשובה לערעור המרצה כתב שתשובתי נכונה ומדוייקת, אבל הוא לא הבין את כתב ידי, והיה צריך לנחש שהתשובה נכונה. שאני צריכה לשמוח שנתן לי ניקוד חלקי, ושלא מגיע ניקוד מעבר לזה. (אבל כבר קראת שוב בערעור וראית עכשיו בלי "לנחש" שהתשובה נכונה, מה אכפת לך להעלות?..). ניסיתי לערער בדרגים גבוהים יותר - לא עזר. לא נורא...
מבחן שני. המרצה נכנס באמצע המבחן, ואומר על אחד הסעיפים שהוא "סעיף בונוס, כלומר, אפשר לקבל 90 גם בלי לעשות אותו". ניסוח קצת מוזר, נכון? אבל בונוס זה בונוס. לא עשיתי את הסעיף. והתברר שהמכסימום שאפשר לקבל אם לא עושים אותו, זה 90.
מבחן שלישי - סיפור הרבה יותר טרי. אותו מרצה א' מהמבחן הראשון. קורס בחירה, כאן המבחן ממש קל (בניגוד למבחן הקודם שהיה מבחן רציני). אבל איך הוא בודק מבחנים - כבר הבנתם. היתה שאלה אחת שאפשר היה להבין בדרך שונה ממה שהוא התכוון. אני ועוד מישהי אחת לפחות הבנו בצורה כזו. אמרנו לו את זה במבחן (לשנות ייקח זמן...). הוא אמר שנכתוב את זה במחברת התשובות וזה יהיה בסדר. בסוף הוא הוריד על זה חמש נקודות.
)