בכתבה הראשונה מובא איך שהרב בן דהן קרה לשיחה את הרבנים הראשים והסביר להם כי על פי דעתו הנהלים לא בסדר.

אז ישר הרבנים הראשיים(כתבה שניה) באמת נענו לדעתו והוציאו מכתב.

עם כל הגל של חקיקות אנטי דתיות שיש כיום,וסירובו של בנט לפגוש את הרבנים הראשיים.

הגישה לסיפור הזה זה עוד סוג של רפורמה בנושאים חשובים של שמירת (או רדיפת)הדת.

כל הטענה שלא רצו את הרב סתיו כי הוא כביכול יותר מיקל בנושאים אלו או אחרים אז צריך רב יותר שמרן.

מה שמתברר כעת שהרבנים הם רק בובות לכאלו שהם הרבה פחות שמרנים מהרב סתיו וד"ל.

ורק תהיתי האם הרב מרדכי אליהו היה מוכן לקולות שכאל בנושאים הכי חשובים ביהדות..

הרי כל המעמד של כבוד השר זה שהוא מקורב של הרב אליהו

הכותרת היא מתוך טור של ידידיה מאיר בבשבע(הטור במלואו מופיע בסוף התגובה).

הבעיה היא לא בנקודה הלכתית הזו - שספציפית היא נכונה - אלא בהתקפה הפרועה של חקיקה נגד נושאים דתיים ונגד לומדי התורה באשר -כיפה סרוגה וכיפה שחורה כאחד, תוך גרימת נזק ובכיה לדורות.

והרב מרדכי אליהו לא אהב את הגישה שנקטו רבנים אחרים שנקטו קו כולל של קולות(מלשון להקל) בנושאים דתיים, אלא בחינת כל מקרה לגופו ובשעת הצורך להקל.

לצערנו אנו רואים שבגישה הזו תומכים אנשים דתיים אלו או אחרים וחלק מהם שהיו קרובים לרבנים גדולים אלו או אחרים,

וזה לא רק מפלגת הבית היהודי אלא גם ש"ס - אלא שהאחרונים סופגים גם ביקורת למהלכי ראש המפלגה שלהם משא"כ הראשונים

 

הטור של ידידיה מאיר

1. יום שני שעבר, אחת בצהריים. למייל שלי מגיעה הודעה חגיגית לעיתונות: "סגן שר הדתות הרב אלי בן-דהן הגיש הצעת חוק משותפת ביחד עם השרה ציפי לבני יו"ר 'התנועה' בעניין...". סטופ. לא מעניין אותי מה הפעם הצעת החוק. עוד לפני שאני יודע על מה היא אני כבר חש מבוכה. ממש מבוכה. 
כי זה באמת לא משנה במה ספציפית עסקה הצעת החוק המסוימת הזאת של יום שני שעבר באחת בצהריים (רק כדי שלא תסתקרנו: רב ראשי אחד. דווקא לא כזו פגיעה בקודשי האומה). מה שכן משנה שזו הייתה עוד הצעה, אחת מגל החקיקה הענק של הבית היהודי. גל? בולמוס, אמוק, אטרף, ג'ננת החקיקה בנושאי דת ומדינה. חלק מההצעות אולי נכונות, חלק מהן ודאי שגויות ומסוכנות, אבל אין טעם לרדת לפרטים, כי הצד השווה שבכולן הוא אחד: הטרנדיות. זה לא משנה אם מדובר בגיוס, בגיור, באימוץ, בתקצוב, בברית הזוגיות, בברית הגירושין או בביטול שנת השמיטה המתקרבת (איך עוד לא הציעו גם הצעת חוק כזו?). התחושה היא שמישהו כאן רוצה כל הזמן להתחנף. 
בשבועות האחרונים דיברו המון על פוסק מפורסם אחד, גדול ומקל. כל כך הרבה שמענו על הרצון של הרב עובדיה יוסף זצ"ל לא להחמיר, למצוא פתרונות הלכתיים כשרים לכל בעיה שצצה, לנסות להכניס תחת כנפי ההלכה כמה שיותר חלקים מן המציאות. אבל אפילו לרגע אחד לא הייתה שם תחושה שהוא רוצה להחניף, שהוא מנסה להתנחמד. 
עכשיו, רגע. יכול להיות שסגן שר הדתות הרב בן-דהן בכלל עומד בפרץ, ואם הוא לא היה שם אז המצב היה הרבה יותר גרוע. אני לא יודע, אני לא בקיא בפרטים. אבל אני כן בקיא באווירה. והאווירה הזו, כאמור, לא גורמת לי לצאת בזעם, לזעוק על הפגיעה בקודשי ישראל - בשלב הראשון היא פשוט מביכה אותי. הביחד הזה עם ציפי לבני, השיתוף, המשותף. 
וככל שאני חושב על זה, התחושה הזאת מציפה אותי דווקא בגלל שזה הרב בן-דהן. בשבילי וגם בשביל ילדיי הרב בן-דהן הוא אחד מגיבורי הקומיקסים המרגשים 'אביהם של ילדי ישראל'. הוא תמיד נמצא שם בציורים ליד הרב מרדכי אליהו זצ"ל, בסיפורים המופלאים של העמדת היהדות על תִלה, אם זה בבית הדין, במסעות לקהילות יהודיות בחו"ל או סתם ברחוב. מה לעשות, קשה לי פתאום לראות את הרב בן-דהן כגיבור בקומיקס של ציפי לבני. ואגב, מזל שהחוק שהוא מציע מגיע רק עכשיו. אחרת היה לנו רק הרב אברהם שפירא. או רק הרב מרדכי אליהו. שניים, לפי יוזמי החוק, זה הרי יותר מדיי.

2. כמה שעות אחר כך הייתה לי נחת גדולה מיו"ר המפלגה של הרב בן-דהן. נפתלי בנט הזכיר לי איך הוא יודע להילחם בשצף קצף, כשצריך. אם משהו חשוב לו, הוא מעמיד את כולם במקום ולא מתבלבל לרגע. ממש כמו אז, ברגעים הקסומים שלפני הבחירות, בריאיון אצל ניסים משעל, למשל. זוכרים? לפני שידענו שהמשמעות של "משהו חדש מתחיל" היא חברות – סליחה, חנופה – ללפיד ולבני בנושאי דת ומדינה. בימים שנראה היה שמדובר בגאווה יהודית שמתחילה, לא בהתרפסות. 
אז הנה תמלול מלא של הריאיון המעולה של בנט אצל עודד בן עמי בערוץ 2. בן עמי קודם כול השמיע לבנט את מה שאמרה עליו יום קודם ציפי לבני: "רבני הבית היהודי מובילים מאבק בלתי נסבל בעיניי, לא מכובד, על סף אלימות... המסר שלי לרבנים הקיצוניים האלה שלא מקבלים את דעותיו של האחר, וגם למנהיגיהם הפוליטיים: תעצרו את זה. נפתלי בנט, תעצור את זה. גם ההתבטאויות שלכם תורמות לעניין הזה. תעצרו את זה!". 
בנט שמע וממש התעצבן: "אוי, באמת, זה טריק פתטי לנסות לסתום פיות. אף אחד לא ישתיק אותי. אם יש לי ביקורת על התהליך המדיני אני אגיד אותה. אל תנופפו לי ברצח רבין, שבו הייתי בכלל מ"פ בצבא. זה מופרך! אנחנו מדינה דמוקרטית, ראוי וצריך לבקר, ומותר לבקר, זו חובתי. אם אני לא מסכים עם מישהו אני אדבר, ואף אחד לא יסתום לי את הפה! אני עומד מאחורי כל האמירות שלי. אין פה שום הסתה, ההסתה היחידה היא כלפינו. זה ניסיון להשתיק אותנו... עזוב, עודד, עזוב, די להתבכיין. אם למישהו קשה בפוליטיקה, שלא ילך לפוליטיקה. אם קשה מדי לאלעזר שטרן או לציפי לבני להיות בחזית הזאת, שלא יתבכיינו, שילכו לאיזה בית מרגוע". בנט רק לקח נשימה כדי להמשיך, אבל פתאום בן עמי העיר לו: "רגע, אל תשלח את לבני כל כך רחוק, כי הנה היום אתה והיא מגישים יחד הצעת חוק לרב ראשי אחד, יופי!".
וכאן, בן רגע, נפתלי שלנו התרכך. פתאום הטון השתנה ונהרה של ממש הייתה שפוכה על פניו. כך הוא ענה ואמר על מי שלפני דקה האשימה אותו לא רק ברצח רבין אלא גם ברצח לבני: "עודד, זה מה שנקרא: גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום. במובן הזה, זה מראה שגם ציפי לבני ואני יודעים לשתף פעולה כשצריך, ולא מדברים כל היום על הסתה... זה חלק ממהפכה מדהימה שאנחנו מובילים... אנחנו עושים דברים מאוד יפים ונמשיך לעשות".

3. אז מה היה לנו כאן? ריאיון שאפשר לחלק לשני חלקים. בעצם, מרואיין שאפשר לחלק לשני חלקים: אם שואלים אותי על ארץ ישראל – אז אני נלחם בכל הכוח. אפס פשרות. רעל בעיניים, סכין בין השיניים. ואתה, עודד, לא תסתום לי את הפה. אבל אם מדובר על תורת ישראל – אה, תראה, אנחנו נמצא כבר את הדרך שגם ציפי לבני תהיה מרוצה. ושוב, לא רק בסוגיה הלא-כזו-עקרונית של מספר הרבנים הראשיים, אלא ברשימה ארוכה של נושאים הרבה יותר מכוננים (דוגמה קטנה: באותו יום, בעמודים הראשיים באתרי המגזר, התראיין הרב יעקב אריאל ואמר שחוק אזורי הרישום החדש הוא חוק גרוע שייצור "בעיה חמורה עבורי, כרב עיר"). אבל למה להקשיב? בתחום הזה אנחנו רוצים שעודד יגיד "יופי", ולא משנה מה חושבים הרבנים שלנו. שלא לדבר על החרדים. 
זה מדהים: בנט הרי לא היה חולם לוותר – ובצדק – על אף גרגיר אדמה משום מאחז, ולא משנה מה לבני תחשוב. אז למה בנושאים אחרים כל כך דחוף לו לרצות את כולם? הרי אם הוא רק יתגמש קצת בתחום המדיני, עודד יגיד לו אלף פעם "יופי". איך שם הוא כל כך נחוש ועקשן, בעוד כאן לפיד ולבני קובעים את הטון, והוא נגרר ומתנחמד? 
ועוד משהו: כבר שנים יש פולמוס בציונות הדתית סביב השאלה האם המפלגה צריכה להתייעץ עם גדולי תורה. אני זוכר את זה כבר מילדותי, מהימים שבהם שאול יהלום עוד לא חלם להיות מבקר מסעדות. אבל הפעם לא מדובר בהתייעצות עם רבנים בסוגיות מדיניות או כלכליות, או בשאלה איך לערוך פריימריז במפלגה. נגיד שהוחלט להוציא רבנים מכל התחומים האלה ולהגיד להם: "אצלנו רבנים לא מתערבים בפוליטיקה". אוקי, אבל האם רבנים לא מתערבים גם בהלכה? הרי ג'ננת החקיקה של השבועות האחרונים נוגעת כולה לסוגיות הלכתיות מובהקות, רגישות, מורכבות, שקשורות נטו לתחום העיסוק שלהם. האם אפשר להחליט החלטות בנוגע לאקדמיה בלי לשבת עם מנהלי האוניברסיטאות? האם מחוקקים בכנסת דברים שנוגעים לצה"ל בלי לשבת עם ראשי הצבא? 
הרב הראשי, הרב דוד לאו, תיאר לאחרונה איך הוא מחכה כבר חמישה חודשים לפגישה עם בנט, רק כדי לדבר על חוקים שהוא-הוא זה שאמור ליישם אחר כך. האם בנט שולח גם אותו לבית מרגוע?

4. ואולי טוב שבשש אחר הצהריים בנט התראיין לעודד בן עמי, ולא שמע מה אמרה עליו באותן שעות במליאה שותפתו לחקיקה. כי ממש בזמן הריאיון שלו עלתה לבני לדוכן, ואז הבנתי מאיפה הגיעה אליי המבוכה ההיא של הצהריים. "אני אשיב בשם היהדות", היא פתחה את תשובתה להצעת האי-אמון שנידונה שם, "אבל לא בשם המפלגה הקרויה 'הבית היהודי', אין מצב שאשיב בשמם". מעניין. את הצעת אי האמון הגישו באותו יום ש"ס ומרצ, אבל לבני כמעט לא התייחסה לשתי המפלגות האלה. היא ענתה בחריפות דווקא לשותפה שלה לקואליציה: "יש אצלכם, בבית היהודי, הרבנים שלכם, שמוציאים פשקווילים נגד אלה שעל פי תפיסתם פוגעים בעקרונות לאומיים, לאומניים, שלא קשורים בעיניי להלכה... באתי לממשלה כדי להגיע להסדר מדיני, באופן שבו אנחנו יכולים לחיות על פי הערכים היהודיים שלנו, שאינם כוללים היום את כל מה שאנחנו רואים ביהודה ושומרון בשם רבנים... אתם החלטתם לשים את ארץ ישראל מעל היהדות, מעל המדינה היהודית, במשך הרבה מאוד שנים, וזאת התוצאה שאנחנו רואים כאן היום".
נעזוב לרגע את רמת הטיעונים הרדודה, שמתם לב שהמילה "רבנים" אצל ציפי לבני, גם בנאום בכנסת וגם בריאיון שצוטט כאן קודם, היא שם קוד לדבר איום ונורא? מספיק לומר "רבנים" וכבר ברור שיש לנו עסק עם קבוצה מפוקפקת, פנאטית ואלימה. בעולם המושגים של לבני יש רק דבר אחד שהוא יותר גרוע מ"רבנים" - והוא: "רבנים מיש"ע". 
האם יש קשר בין סלידתה מעצם המילה "רבנים" לחוק שהיא מקדמת עכשיו עם הבית היהודי לבחירת רב ראשי אחד? אז נגיד שזה באמת עניין מיושן, כפל התפקידים הזה, והגיע הזמן לאחדות בין העדות וכו' וכו', אבל למה יש לי תחושה חזקה שלבני הייתה מתה לחוקק חוק לא של רב ראשי אחד אלא של אפס רבנים ראשיים, ורק עכשיו, כפשרה, כשלב ביניים, כפעימה, היא מוכנה ללכת על רב ראשי אחד? 
ואל תגידו לי "בנט לא מתחנף, אלה הדעות שלו". ישבתי עם בנט כמה פעמים לפני הבחירות וגם שמעתי אותו אז באינספור כנסים, מלהיב את הקהל. הקשבתי היטב. מה שהניע אותו אז היה ציונות, ערכים, התיישבות. זה גם מה שגרף מחיאות כפיים. אפילו פעם אחת לא שמעתי אותו מבטיח לקהל "אנחנו נעלה לשלטון ונקצץ את התקציב של ישיבת מיר לבני חו"ל כדי שהאמריקאים האלה יפסיקו לבוא לשנה לארץ ללמוד תורה!" או "אנחנו נשנה את חוק האימוץ כך שיוכלו לאמץ תינוקות גויים מאוקראינה עם פחות פיקוח ורישום של הרבנות!". את הרעיונות האלה הוא הביא אחרי הבחירות, מהחברים החדשים שלו. 
נכון, גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום, נפתלי. אבל כמה, למען השם, הוא יכול לקלקל בשאר הזמן.

שהפכה את הפנים של תורת ישראל למשאבת ג'ובים, כסף , שחיטות, סיאוב וריחוק מהעם. וזה קרה בגלל הפוליטזציה.

קדימה להתקפה...

ועיקר הביקורת היא כלפי החרדים שהכניסו את המועמד שלהם בטענה שהוא לא מיקל ביודעם שזה לא יהיה כך והם ביקרו את הרב סתיו.

כשבמצב הזה עדיף את הרב סתיו שאמנם הוא מיקל אבל יש לו משנה מסודרת בזה והוא לא אחד שמשחקים בו עם חוטים.

וכן צריך לבקר ובכבוד את  חברי הבית היהודי - הם בעמדה משפיעה ולצערנו רואים שהם מידרדרים מדחי לדחי בעניני ארץ ישראל תורת ישראל ועם ישראל.

כשביכולתם לנצל את השפעתם המכרעת בשביל הנושאים הכי קריטיים לעם היהודי.

פוליטקאי באשר הוא חשוף לביקורת  - וזה הדבר היחיד שיכול להשפיע עליו - לחשוף את האמת עליו.

בכל מקרה אני מודע לרגישות הענים ומתנסח באופן מכובד - אשמח להערות אם לא

כוח דהיתרא- עדיפא.

וזה לא נכתב על הרב עובדיה זצ"ל.

עדיף רבב שמיקל בצורה מסודרת מאשר אחד שמיקל בשביל העסקנים והפוליטקאים -שלזה אין סוף.

רק הערתי שהרב אליהו לא הי בשטיה של להקלה בצורה שיטתית אלא איפוא שצריך.

המצב כיום הוא שחוק אנטי דתי רודף חוק אנטי דתי ולצערנו חלק מחברי צפלגת הבית היהודי משתתפים בפסטיבל הזה.

ספציפית לזה הרבנות כבר הוצאיה הנחיה שאני מאמים שמאז ומעולם היא היתה לא לבדוק - ואני לא מבין מה הסיבה שצריך להלחץ שוב מהתקשורת שעוררה את הסיפור הזה 

לדעת אחרים זה רק יביא ברכה לתורת ישראל ולעם ישראל שכמה להסתופף בצילה אבל לא מתקרב בגלל הריח הרע שעולה מכל מה שהולך שם

דוברת הבית הלבן מאשרת: נתניהו הוא זה שעדכן את הנשיא טראמפ כי בשבת תהיה יכולת לפגוע בחמינאי, וזה השפיע על לוח הזמנים - אבל הנשיא החליט עוד לפני כן לתקוף: "האיראנים תכננו לתקוף ראשונים ולכן פעלנו" (עמיחי שטיין)

נתיהו אכל את הראס לטראמפ, או טראמפ טלפן לשרה, או רוביו שיחק מרקו, או כץ עלה כוהנים. כל הלהג התפל הזה הוא מיותר ואבסורדי.
 

המלחמה הזו נחוצה ולא משנה מי יזם, תכנן, הוביל, עשה אותה. מה שחשוב זה לנצח, להמוטט את המשטר, להביא להסכמי אברהם מקיפים, לשנות את המזרח התיכון, ולהבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולידידתנו הגדולה בארה"ב (לפחות תחת טראמפ).

רוב הציבור הישראלי לא קולט (גם הרבה בפורום כאן) שהאחראי הראשי למוות ישראלים, פציעה, כספים שהולכים לשווא,

ירידת ערך ישראל בעולם ואינספור נזקים אחרים זה ביבי.

ביבי במשך 15 שנה לא עשה כלום נגד הכיזבלה והם התחמשו במעל 150 אלף טילים.

ביבי במשך שנים רבות העביר מאות מיליוני דולרים לחמאס שבזכות זה עשו מה שעשו.

ביבי במשך עשרות שנים לא עשה כלום נגד איראן ולפי דיווחים היו במרחק 10 ימים 

מפיתוח פצצה מלוכלכת ראשונה.

ביבי עדיין לא עושה שום דבר משמעותי נגד האויבים ביש"ע ובתוך הארץ.

בימים אלו ממש אינסוף אספקה נכנסת לעזה.

ביבי מכניס מדינות אויבות לעזה.

ביבי עושה אפס עגול בשביל ההסברה ובגלל זה ישראל יורדת אסטרטגית ברחבי העולם.

ביבי הצהיר אחרי עם כלביא שהגיע נצחון לדורות וכו', ובדיוק אחרי חצי שנה הכל התחיל שוב.

בכל מה שקשור ליוקר המחיה - מספיק להכנס לסופרים לראות מה קורה. מי האמין שליטר

אחד של חלב יעלה 7.28 אגורות? עוף, בשר, ביצים, לחם וכו' - הכל מאד יקר.

הישראלי הממוצע ויתר על הדבר הכי בסיסי שאמור להיות לכל אדם - בית.

וכו' וכו' וכו'

חזרה לעניין הבטחוני, גם כאן, ביבי רצה מאד שלאיראן יהיה גרעין, כך יוכל לטעון שרק הוא יכול להגן הכי טוב וכו',

והסיבה היחידה שהיה עכשיו את ההתקפה היה טראמפ

הרי אחרי מבצע עם כלביא האשמת פה את נתניהו שהוא לא סיים את המלאכה, בעוד כולנו זוכרים שמי שעצר את הלחימה היה טראמפ. עכשיו, כשגם הבית הלבן מאשר שבזכות ישראל הוקדמה הלחימה - אתה ממשיך לתת קרדיט אך ורק לטראמפ.

בנוגע ליש"ע - תמיד אוהבים להתגעגע לימים של חומת מגן, בעוד מה שקורה ביו"ש בשנים האחרונות כבר עקף ממזמן את ההיקפים של חומת מגן ושל כל פעילות צבאית שהייתה אי פעם ביו"ש. כבר כמעט ושכחנו שמכנות פליטים בג'נין וטול כרם כבר חודשים ארוכים נמצאים בידי צה"ל.

ואין רב אלא משה, המשדך בין ישראל לה'.

טיל גמטריא 49  

מינוי הרב פורים ומשנה למלך (רגע, מי זה המלך הנוכחי של איראן? ולמשך כמה ימים? 🤔).

זה היה באזור פסח...

והקמת התיישבות בכל הרצועה - לא נסיים את הסיפור שם.

חמאס עדין פועל מכח האנרציה של המלחמה

חזבאללה לא מתקרב למה שהיה פעם

ובאיראן הכל יתפרק שם גם המחליף שלו לא יחזיק מעמד

כמעט חצי יובל אירן בנו אותו בשביל הרגע הזה. כל השנים שהתלבטו על תקיפה באירן, אחד החסמים היה שגם אם יש לנו מספיק מטוסים לגל ראשון, רגע אחרי כל המטוסים ישועבדו למלחמה שבהכרח תיפתח מלבנון.

כמעט שנה וחצי שחיזבאלה מפרפר, צה"ל תוקף אותו יום יום והוא לא מעז להגיב. בעם כלביא הם הסתפקו בהודעות לתקשורת וכעת חיסלנו את מנהיג אירן ונם שלחו כטב"מ אחד.

לגבי אירן, העולם שותק, אבל בעוד שבוע אירופה תתהפך עלינו בהכוונת קפלן שר"י

לגבי חמאס העניין יותר מורכב. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת ישראל (בעקבות לחץ ציבורי כבד מאוד ובכל זאת מי שהוא הממשלה הסמכות והאריות אצלו) היתה להחזיר את החטופים, למרות שזה אמר להשאיר את חמאס כשאנחנו מסובכים בין-לאומית עם היכולת להפר זאת.

אני עדיין מתפלל ומקווה שנתניהו ינצל אחת מאין ספור ההפרות של חמאס ויכריז על חזרה ללחימה עד חיסול החמאס. בנתיים לא נראה שזה המהלך שהוא מתכנן. (הלוואי שזה עוד תרגיל הטעיה. מי יודע)

לפי מה שאני מבין יש המון הגירה של עזתים לחול מסיבות רפואיות וכל מיני

אבל זה לא מספיק אנחנו צריכים שיהגרו בכמויות מסחריות אחרת הם מולידים יותר מאלה שעוזבים

מקווה שיפולו עליהם איזה כמה טילים איראניים שם בחוץ שנמצאים בו כל הפליטים

לכל היותר יתנהל כתנועה רעיונית, שלא בדיוק מחובבי ציון...

לגבי חמאס, יותר משהוא פרוקסי של אירן, הוא פרוקסי של קטאר, החברה של משפחת טראמפ. נתניהו מבין את זה יותר טוב מכולנו, וידיו כבולות באמת.

בפגישתו האחרונה עם טראמפ הושגו הבנות לגבי האיום האירני, אבל באשר להמשך הטיפול בחאמס הוא יצא מהפגישה בלא כלום.

אני לא אומר זאת כרגע ממקום מאשים, היתה כאן בחירה קשה בין שתי חלופות שכל אחת מהם היא חשובה מצד עצמה, אך עם מחיר כבד בצידה.

לדעתי (וכנראה לדעת רוב חברי הפורום) זאת היתה האופציה הלא נכונה, אבל קשה להכחיש שהאווירה הציבורית נטתה אליה. אבל זו היתה הבחירה של נתניהו.

עם כניסתו לתפקיד טראמפ הודיע לחמאס שאנחנו יכולים לפתוח עליהם את שערי הגיהנום, הוא גם דיבר על הגירת עזתים. אם היינו פותחים עליהם את שערי הגיהנום - טראמפ היה תומך לחלוטין.

נתניהו העדיף עסקת חטופים. גם כשחודשה הלחימה (מרכבות גדעון א וב) היא היתה כולה מכוונת ללחץ עד שחמאס יסכים לעסקה (ממליץ לחפש את הפרקים של עקיבא ביגמן על המבצעים).

טראמפ, שכפי שרואים שוב ושוב מתואם איתו בכל פסיק (וכל הטענות על 'פערים' הם רק הצגות לתקשורת שכל מיני קונים שוב ושוב את אותה 'סחורה'), נתן לנתניהו בדיוק את מה שהוא רצה.

מה לעשות שחמאס אינם טפשים ואפילו שהם נאלצו לוותר על רוב דרישותיהם, שבזמן ביידן הם לא העלו על דעתם, אבל בהחלט שמרו על הישרדותם. כעת זה ההסכם שנתניהו רצה וטראמפ ערב לו.

לבוא לערב שאתה גררת לסיפור בתלונות - זו עזות מצח.

(חשוב להדגיש, נתניהו עצמו לא בא בתלונות. אני משוכנע שהוא רוצה תיאורתית בהשמדת חמאס, אבל לא באמת רוצה בכיבוש וישוב הרצועה. רק חסידיו, שמנסים להאמין בו יותר ממה שהוא מאמין בעצמו - מספרים לעצמם שטראמפ הוא הבעיה).

עמדת נתניהו מהרגע הראשון היתה לפרק את חמאס ולהחליפו בממשל צבאי ישראל, אלא שהוא נתקל בשני מחסומים לא פשוטים:

א. היהודונים של טראמפ הוזהרו מפני ההשלכות הכלכליות שיהיו עליהם אם חמאס תחת הגדרת כיסוי חדשה: "ממשלת טכנוקרטים" יחדל מלהיות סוס טרויאני של קטאר בחצר האחורית של ישראל. טראמפ אכן מקשיב לנתניהו, אבל על היהודונים שלו הוא סומך יותר.  

ב. צמרת צה"ל, כאיש אחד, הטילה וטו על עצם הרעיון להחיל ממשל צבאי על עזה.

בנסיבות האמורות בחר נתניהו להשהות את הכרעת חמאס, וללכת בכל הכח על שחרור כל החטופים, וכך היה. וכמאמר השקלישאה: מוטב ציפור אחת ביד, וכו'

בתוך כך זימן את עצמו נתניהו לפגישה נוספת עם טראמפ שבה עלתה תכנית מגירה למוטט את משטר האייטולות, אולי כחלופה לפירוק חמאס שתקוע כאמור.

במאמר מוסגר יאמר שטראמפ נעתר, כי ליהודונים שלו אין אינטרסים כלכליים באירן- לכאורה.

סוף דבר, דוקטרינת נתניהו גורסת שאם משהו תקוע, זה הזמן ללכת על משהו גדול אחר. כך למשל הסכמי אברהם יצאו לדרך במקום תכנית המאה של טראמפ ש"חברים טובים" טרפדו.  

אי אפשר להאשים את טראמפ, במה שלא הוכרז כמטרה רשמית ולא כהוראה לצבא, עוד בזמן ביידן.

טראמפ אפשר לפתוח על עזה את שערי הגיהנום ולתת לתושביה להגר. נתניהו המהם, אבל מנהלת ההגירה לא הוקמה עד רגע זה (זה עניין פנים ישראלי, לא תלוי באנשי טראמפ בכלל) ובמקום שערי הגיהנום, הפעילו לחצים כשכל הזמן היה ברור שהמטרה היא עסקת חטופים במחירים יחסית סבירים.

זה מה שנתניהו רצה וזה מה שהוא קיבל.

הסדר הוא תמיד הפוך וטוב שכך.

גורמי הבטחון עוקבים אחרי פצצות מתקתקות, וכשסוגרים על מישהו, מבקשים אישור מראש הממשלה, שמאשר או לא מאשר לפי העניין, ולפי שיקול דעתו.

כך גם לגבי כיבוש עזה, ראש הממשלה הציע בחדרים סגורים להערך לביצוע, ושמע את ששמע, אז הוא נסוג.

כבר חוסל ראש סיעת חיזבאלה בפרלמנט. משום מה ל'מדיניים' מהפרלמנט נתנו חסינות בסיבוב של לפני שנה וחצי. אז כעת הסרנו את הכפפות גם בעניין הזה.

פעם נרתעו מלפגוע בהנהגות פוליטיות של גופי טרור, אז לא עוד.

כולם בני מוות.

אבל בהחלט הביא על עצמו את סופו בעז"ה.

וגם נגד איראן יש קונצנזוס של ארהב אירופה והסונים למוטט את השלטון. ורוסיה וסין לא מתערבות כבר

הייתם מתפללים עליו שיחזור בתשובה!!!

יתמו חטאים מן הארץ!  חטאים ולא חוטאים!!!!

🥳🥳🥳🥳🤠🤠🤠🤠

עוד חודש אפטר פארטי במצרים.

אנחנו רק ביום הראשון של מלחמה, שתימשך זמן.  לא רק כמה ימים אלא הרבה יותר

המנגנונים השלטוניים באירן לא קורסים בגלל סילוקו של המנהיג. צריך הרבה מעבר כדי לגרום לשלטון לקרוס. 

לפני חודש יצאו 40 אלף

כמו בסבב הקודם.

כמות הנרצחים שהיו אז, עולה על 40,000.

ומפגינים היו הרבה יותר מהמספר הזה.  

פורסם עכשיו:

אבל אם הם יצאו עכשיו לרחובות יהרגו אותם.

איראן זאת מדינה מאוד גדולה ולוקח זמן להחליש את השלטון שם.

זה כבר המון זמן קמעה קמעה, אין כבר כוח, ומה עוד, שאנו הישראלים, לא מצטיינים במידת סבלנות יתירה...נו כמה זמן הקמעה קמעה הזה, עוד מעט יסתיימו ששת אלפי

שנה של העולם הזה, מתי המשיח בדיוק מתכוון לבוא, ביום האחרון? זה לא הוגן. גם אנחנו רוצים לקבל את פניו (נקנה בגדים חדשים, ננקה את הבית, נעשה סולחה עם

השכן ש....הכל! רק שיגיע כבר!). האמת, זה גם די מפחיד. לא כל כך מוכנה רוחנית עדיין ושמעתי שכשיגיע, האדם ישאר במדרגה שלו, ולא יכול להשתנות הרבה;

אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי....

אין רגע שבו מגיע משום מקום משיח על חמור לבן. יש גאולת ישראל שנמשכת והולכת. אנחנו מקדמים אותה יותר ויותר במעשינו הגאוליים - עליה לארץ, התיישבות, חיזוק עם ישראל, חיזוק מדינת ישראל, עד שנגיע לשלב שבו נראה בעליל שהשיא של תחיית החול, הוא תחיית הקודש.

קודם כל, צריך לתת לנו לעבוד. ורק כשהשטח יהיה מספיק פנוי וחלש, העם יוכל ויצטרך לצאת ותפוס את המדינה. כרגע זה סתם יהיה טבח המוני וחבל על החיים.

התפקיד שלהם יגיע בעיתו ובזמנו. בנתיים טראמפ אמר להם שדווקא יישארו בבתים. שלא יפריעו, לא יסכנו את עצמם, ולא חלילה יגרמו לשינוי תוכניות מבצעיות כדי למנוע פגיעה באזרחים תמימים באמת.

רק התחלנו. הם עוד יצאו לרחובות בעז"ה.

יום אחד (והיום שבו האייתולות יבינו שזה סופם עלול להיות היום הזה) זה עלול להתפרץ.

אבל לכאורה טיל עודה כברת דרך עד שהוא מגיע מאיראן לישראל. על הדרך מגיע מולו המיירט ומפיל אותו באיזשהו מקום.

אם הם יורים לכל שטח ישראל, זה יכול ליפול בכל מקום בטווח הזה, לכל אורך הדרך.

צריך לבדוק במפה אם מכה היא בדרך (עד כמה שזכור לי, אל-מדינה יותר דרומית מישראל).

בכל מקרה אם זה מעניין אולי אשאל בהזדמנות את ידידיי מומחי הטילים..

גם מכה וגם מדינה מאוד דרומיות.

לא נורא, מה שלא יעשו השיעים - יעשה המהדי שלנו, "כי יום נקם בליבי".

להרוס את מוסדותיו, אלא לתקנם שיכירו בכך שהאמת היא רק אצל עם ישראל.
 

הרב קוק טוען שעם ישראל יעלה ויזכך את הדתות ולא בהכרח יגרום לכלייתם.

איך אומר הרב שרקי ? לעתיד לבוא מגיעים האומות אל המשיח,ומניחים על הדלפק את הדתות שלהם, והוא כבר יתקן אותם. יסיר מהדתות את החלקים הרעים , ישפץ וישאיר את החלקים הטובים

אבל זה נכון שהמדינה תתקן על חשבון מס רכוש.