כשמישהו הולך ורוצח ואנחנו מענישים אותו - מה זה עניין לחיוב מוסרי.

גם אם נגיד שזה עניין של הסכמיות ושל כוח החברה לכפות על הפרטים,

או לכל הפחות להגן על עצמה מסכנות -

אני מעניש אותו לא מיומרה מוסרית, אלא ממקום של הגנה על החברה...

מותר לשנוא אותו?

הוא הרי תינוק שנשבה, אז הוא לא רשע שמותר לשנוא, ואם גם למוסריות הוא לא יודע שחייבים להקשיב, אז גם אם הוא רוצח הוא לא אשם.

הוא כמו כל חילוני שצריך לקרב בעבותות אהבה!

אתה נורא טכני.

הטענה שלך היא טענה לחילונים עצמם. לפי דבריך גם החברה בעצם לא מוסרית, אלא שהיא יותר חזקה, והיא רוצה להגן על עצמה.

לפי זה אין שום בעיה להיות נאצי. העיקר שתהיה בצד "הנכון" של הכח.

אבל אני מדבר עלינו, שאנחנו מוסריים, ומקשיבים להקב"ה, ואנחנו יודעים שכל זה שטויות במיץ, ויש לכל אדם נשמה ובחירה, ואני שואל בכנות למה אפשר לבוא אליו בטענות מצד המוסר שלנו, הרי הוא לא מודע לו, וגם על זה הוא תינוק שנשבה.

למעשה נשים אותו בבוית סוהר, כי הוא מסוכן לציבור... אבל זה לא יהיה עונש, אלא פשוט ניסיון להתגונן מהרוע בעולם, כמו שאנחנו כולאים אריה, אפילו שהוא לא אשם.

אלא לומר שאני לא חייב אותו כדי להבין מאיזה מקום חברה מעיזה

להעניש את מי שמבצע מעשה בלתי מוסרי.

האם הקומה הנוספת הזו שיש לנו, עליה אתה מדבר -

לא כוללת ממילא גם אמירה לגבי האינטואיציות הכי קמאיות של האדם?

איזה אמירה כלפיהן - שאנחנו כן מצפים מבן-אדם שהמוסר יהיה בקרבו?

שהבנה כלשהיא שיש בורא וממילא זה מחייב דברים - יהיו בקרבו?

אם כן מנין התמיהה?

כמדומה שהבעיה היא זיגזוג בין שני מגרשים שונים של דיון והנחות יסוד...

אני מסכים עם היסוד, אני רק טוען שהאחריות היא פחותה, והוא יקרא שוגג

הרי כל תינוק שנשבה יש עליו את אותה תביעה, למה לא ביררת מה הקב"ה רוצה ממך? ולכן הוא שוגג ולא אונס.

ברור שעבירה כזאת על ערכים ברורים של מוסר יהיה יותר תביעה, אבל זה עדיין בגד שוגג.

למצוא עילה מספיק טובה להצדקת המוסר בראי החילונות כערך בפני עצמו.

כל שהעליתי בחכתי הוא שבאמת, אה"נ, אין שיניים עצמיות למוסר ולציות אליו,

אלא הוא בסה"כ פונקציה של תועלתיות והאינטרסנטיות של החברה.

אשמח לשמוע כיוונים נוספים אם ישנם.

אבל אתה גם הולך צעד קדימה וחושב שחילוני שלא מקשיב למוסר הוא לא אשם?

ואתה חושב שאין היתר לשנוא אותו יותר מכל חילוני אחר תינוק שנשבה?

אני חושב שהוא אשם במובן אחר:

ישנה אינטואציה בסיסית באנושות שלמוסר (יהיה היקפו אשר יהיה)

יש מחוייבות, והדילמה היא להסביר מדוע באמת, אך הרגש הבסיסי

הזה קיים.

אם האדם הצליח בפלפוליו לבנות מגדלים שראשם בשמיים על מנת

להוכיח או להסביר לו ולעולם שכל הרגש המוסרי הוא פיקציה ותו

לא ושהדרך הישרה שיבור לו האדם היא דווקא להתכחש לאותו רגש

טבעי, דומני שבזה עצמו חטא את חטאו העיקרי.

אכן לפי מחשבתו של אותו אדם אין עליו לא אשמה ולא זכות ולא חובה,

אך עצם מחשבתו היא החובה.

הרי תינוק שנשבה הוא שוגג ולא אונס, "שהיה לו ללמוד ולא למד", זאת אומרת שכן באים אלו בטענות בסיסיות.

אבל זה עושה אותו מזיד?

אבל גם שם זה לא ממש זדון, זה "עולה" כמוהו, או בעגה תלמודית , שוגג הקרוב למזיד.

באמת כל תינוק שנשבה נחשב שוגג קרוב למזיד, ולכן גוי תינוק שנשבה נהרג כמו שמבואר בגמ'

(הרמב"ם פוסק שגוי ששגג פטור מכלום, וזכור לי שמפרשים לפי דבריו שהטענה של "היה לו ללמוד ולא למד" היא קרובה למזיד ולכן נהרג)

א.

ישנה גישה שלפיה אין נשמה במובן אליו אתה מתכוון (שים לב שכך גם ניסחתי בשירשור ההוא), אבל יש בחירה. הבחירה, כמו התודעה ועוד תופעות אנושיות מורכבות הן דבר שצומח לפי הגישה הזו מתוך המבנה הפיזיקלי המסובך של המוח. כלומר - הן קיימות, אבל אינן שייכות למימד רוחני ששונה מהמימד הפיזי.

ברגע שתבנה העתק מושלם של בן-אדם, התופעות המנטליות כולן יהיו גם אצלו.

ישנה כמובן גם גישה של דטרמיניזם מוחלט. אבל הדגשתי שלא כל מי שחושב שאין נשמה (במובן הרוחני), חושב בהכרח שאין בחירה. יש כמה גישות בנושאים הללוץ

ב.

נכון. אין באמת מוסר אם אין בחירה. מי שגישתו היא של דטרמינזם מוחלט, כמובן שאין שום טעם לשאול אותו על "הצדקה" לשום מעשה, כי גם כך שום דבר לא מבחירתו. הוא מעניש אנשים לא מבחירה, אלא באופן דטרמיניסטי (כי כך החברה התפתחה אבולוציונית נניח)

חוקי הפיזיקה הם מוחלטים. אמנם במכניקת הקוואנטים יש איזה שהוא אקראיות, אבל זה באמת "אקראי"

אם את לא מדברת על רוחניות, אלא על פיזיקה של חומר רגיל, כמה שהמוח יהיה מסובך, איך יהיה שליטה למישהו על הבחירה שלו?

מה זה משנה כמה זה מסובך אם הכל נעול לגמרי?

תהיי יותר ברורה כי אני פשוט לא מבין!

היא, שישנה בחירה שמעוגנת ונכללת בעולם החומר.

החומר ואין בלתו מייצר לאדם את תחושת החירות.

אנו עד עכשיו לא הכרנו חומר בחירי, ועתה עושים לך

היכרות עמו.

וממילא אמנם התופעה קיימת, אך אין שום בסיס

למחויבותה.

אני מאוד מתלבט מה יותר מפעים: האם העובדה שהמוח הצליח

לייצר בחירה, או העובדה שהצליח לייצר מחשבה כזאת, שאם נודה

על האמת היא אפילו יותר מפעימה  מ"המפליא לעשות" של ברכת אשר

יצר שנאמרה על קשירת רוחני בגשמי. שכן, לפי אותו טיעון, הבחירה,

שבמבט ראשון נתפסת כתופעה מטאפיסית היא סה"כ תוצר לוואי של

ריאקציות כימיות למיניהן. אך בל נשכח שמעבר לכך שאין לאותה תופעה

עוד אח ורע בעולם החומר, הרי שמהותה של התופעה עצמה הוא אנטיתזה

להגדרת החומר הבסיסית, ולא אחר מאותו חומר יצר אותה. 

לאחר הרבה מחשבה נראה לי שהבנתי אותך.

וזה נראה לי שטויות מוחלטות!!! לכמה עיוותים הכופרים הללו עוד יצליחו להגיע?! אני פשוט המום מהם יותר ויותר.

אבל ניתן לריבוזום לענות אם באמת היא התכוונה לזה.

האמת היא שבאל"ף התכוונתי רק לציין עובדה, שיש אנשים שחושבים כך. ולא הכרתי בכלל את הפרטים. עליי להתנצל שכתבתי בלי להכיר היטב את הנושא, ולכן גם לא הצגתי זאת היטב וערבבתי בין מושגים.

אחרי שהלכתי לקרוא איפה שזכרתי שראיתי פעם אזכור לגישה כזו (בשורה אחת..), ומשם המשכתי למקומות נוספים, נראה לי שהבנתי למה הכוונה שלהם. אנסה להסביר אותה כאן בקיצור למיטב הבנתי, אבל יכול להיות שייכנס מדיי מהשיפוט האישי שלי. מי שרוצה להרחיב יכול לחפש חומר על דניאל דנט ועל קומפטביליות בכלל (compatibilism. בעברית אולי "תאימות"? הכוונה לקומפטביליות של המושגים "דטרמיניסטיות" ו"רצון חופשי").

הגישה טוענת שהרעיון של בחירה חופשית לא מתנגש עם תמונת עולם פיזיקליסטית (פיזיקליסטיות = כל מה שיש הוא פיזיקלי, ואין מימד אחר, של רוחניות או כדומה. וגם התופעות המנטליות של הבנאדם (סוכן, בעגה שלהם, כדי להיות יותר כלליים מן הסתם, אבל הרשיתי לעצמי) נגזרות אך ורק מההרכב הפיזי שלו).

בהתאם לפיזיקליזם אכן מה שקורה בתהליך קבלת החלטה של האדם מורכב מתהליכים דטרמיניסטיים ואקראיים, כך שאם היה לנו מידע מלא על התהליך המסובך היינו יכולים לצפות מראש הסתברות מסויימת לכל תוצאה.

כאן נכנסת כמובן השאלה: אז איפה הבחירה החופשית? הקומפטיבילים פשוט לא מבקשים בחירה חופשית במשמעות שאנשים רגילים לחשוב עליה, כלומר, של שחרור מסיבתיות. מבחינתם, המערכת האנושית פעלה לפי האינטרסים של המערכת, ולכן הם מתייחסים לכך כבחירה של המערכת. כלומר, בחירה חופשית זה מונח דומה לאוטונומיה.

המטרה של נקודת מבט כזו לא לחלוטין ברורה לי בעולם שגם ככה אין בו בחירה חופשית במובן ה"רגיל" (=ליברטריאני). (וכמובן גם המושג  "מטרה" לא ברור בעולם כזה)

אחרי הסתייגות זו: זה נראה שההסתכלות הזו באה להצדיק את ההתיחסות למעשים כ"אחריותו" של העושה (אחזור שוב על המוזרות של הרעיון הזה בעולם דטרמיניסטי), ואולי בעיקר -  נותנת מרגוע לנפש המיוסרת מרעיון הדטרמיניזם ו"נטילת" הבחירה החופשית ממנה. האדם לא "צופה" חסר אונים בתהליכים פיזיקליים שגורמים לו לעשות דברים מסוימים. אלא, מהו האדם, אם לא אותה מערכת עצמה? התודעה של האדם וכל חלקי ה"אני" שלו הם מערכת אחת שמקבלת החלטות לטובת האינטרסים שלה באופן (מסובך ו)אוטונומי.

האם התכוונת לומר זאת (בצורה עוקצנית), או שאת הגישה עצמה לא הסברתי היטב?

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

זה כמובן היה בעקיצה.

אך אני, את תגובתי הראשונה כתבתי באמת בתום לב.

הם כל הזמן רוקדים על המתח שבין מציאות הבחירה לבין היותה

תוצר של תהליכים פיסים. ניכר שהם מנסים למצוא נוסחה שתתמרן

בין שני הקצוות, ומהצד פשוט התרשמתי שלא כ"כ הולך להם.

מה שלא הבנתי הוא, היכן, איפוא, הבחירה??

אז חילקתם את האדם לכמה מערכות, הצגתם את תפקידן וכו',

המרתם שמות והגדרות ('אדם' ו'בחירה' למשל) כרצונכם,

אך האם בסופו של דבר הנפש אכן נגאלה מכבלי הדטרמניזם?

קיצור - לא הצלחתי להבין היכן כאן נקודת הבחירה. 

הרועה ומופים תמצתו ביותר כשרון (גם אם לא בניסוח שהייתי בוחרת בו בעצמי). קראת את ההודעות שלהם?

קשה לי להאמין שהם עשו את כל השמניות הללו באוויר,

צללו במים אדירים ולבסוף העלו חרס בידם וחזרו כלעומת

שבאו.

הרי אפשור הבחירה הוא הוא סיבת קיומם, ודומה שהם לא מספקים

את הסחורה, כך שזה נראה לי מאוד מוזר. 

מן הסתם הייתה חייבת להיות כאן איזו התקדמות, אך למרות

מאמציי מאוד התקשיתי להבחין בה.

תליתי את החסרון בי, ולכן שאלתי ואני שוב חוזר ושואל

את השאלה שבכותרת.

שינוי תפיסתי.

בנוסח כזה:

- אתה נחרד מדטרמיניזם? אין סיבה. אתה נשאר אתה - מערכת אוטונומית שבוחרת את בחירותיה בעצמה.

- רגע, מי בוחר? המערכת? 

- כן, המערכת היא אתה. איך היא(=אתה) בוחרת? 

- לפי אלגוריתמי הלמידה שלה, הערכת המצב בשטח, והערכת ההשלכות של המעשים שהיא יכולה לבחור מתוכן.

שוב, גם לדעתי זה לא ממש מעניין בסופו של דבר. אבל מצד שני אני חושבת שיש נקודה לתפוס (גם אם היא לא מספקת או מעניינת, או מטופשת).

בסדר, אז העתקנו את ה'אני' למערכת (תהליך שהוא עצמו טעון הרבה בירור).

אך בואו ונדון על המערכת עצמה: שורה תחתונה - אין לה בחירה. אינני מבין

מה זה אינטרסים וכו' וכו'. האם יש לה אפשרות לבחור כנגד האינטרסים שלה?

התשובה, כמדומני היא - לא. א"כ, במה בדיוק מתבטאת בחירתה  (לא דרכי 

פעולתה  - בחירתה!)?

קטונתי מלהבין.

אם קטון אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה!

זה פשוט קישקוש מקושקש.

נראה לי שלא רק אתה לא הבנת אותו, גם הם עמם לא הבינו את עצמם

עדיין אני חושבת שאפשר להבין את הרעיון. גם רעיונות שגויים או מטופשים אפשר להבין או לא להבין.

(קראת אותו?). זה לא קריטי כאן, רק הדרך שלי להסביר את הרעיון לעצמי יותר טוב.

אנסח שוב בקיצור:

במובן שאתה מתכוון אליו - אין בחירה חופשית. (לדעתם המובן הזה בכלל לא מוגדר היטב.) התשובה לשאלה איפה הבחירה במובן הזה היא - היא אינה.

אבל בכל זאת אנחנו מתיחסים למעשים של האדם כאחריותו אם לא הופעל עליו אונס חיצוני על ידי אנשים אחרים, מפני שהוא עשה אותם, כלומר בחר לעשות אותם. באותו מובן שאלגוריתם-מחשב שנותנים לו רשימה של מהלכים אפשריים במשחק, בוחר אחד מבין המהלכים שנראים לו טובים*.

אני הוספתי את עניין המערכת וכו', כי ההתנגדות הטבעית שמתעוררת (לפחות אצלי) מהרעיון הזה, הוא - כשחושבים על דטרמיניזם מתארים כאילו משהו באדם בחר בצורה דטרמיניסטית, אבל לא האדם עצמו... אולי התודעה לא מרוצה, והיא "כלואה" בתוך מכונה שמחליטה בשבילה דברים... אבל לפי הגישה שלהם, לא ככה יש לחשוב, כי זהו האדם עצמו.

*כשקראתי מוקדם יותר היום על הנושא קראתי דוגמא בסגנון שהובאה בהודעה של ירדן ניר-בוכבינדר באתר "האייל הקורא", בביקורת על ספר של דניאל דנט)

נראה לי (אולי טועה כמובן) שהבנת את הרעיון כבר בהתחלה, אבל אתה מסרב להאמין שאנשים חושבים כך, ורוצה לשמוע מה הם עונים על השאלה - איפה "הבחירה האמיתית". אבל לדעתם אין אחת כזאת.

השאלה אם הם יחתמו על מה שכתבת, כי זה יותר נראה ניסיון "לערפל" את החושים. וכשמגדירים אותם בצורה חותכת כל כך, זה כמו לצעוק "המלך עירום".

אבל אני חוזר ואומר, ידיעת האנגלית שלי ממש חלשה, וויקפדיה זה לא ממש מקור טוב ללמידה, אז קחו אותי ממש בערבון מוגבל.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ההסבר שלי היה כזה גרוע?

אגב, ההתרשמות הסובייקטיבית שלי היא שחלק ממה ש"קורץ" לאנשים בשיטה הזו (חוץ מעניין האחריות המוסרית, ואולי יותר מעניין זה) הוא הרצון לא לאבד את ה"אני" שלהם.

(ע"מ שיהיה יותר מובן, נשמע מעניין..)

/Forum/Forum.aspx/t600344#6663616

ולגבי מוסר של חילונים

/Forum/Forum.aspx/t597708#6635476

אדם יכול להאמין שהוא נטו מכונה אבל אני כאדם מאמין יודע שיש לו בחירה ולכן אני יכול לשפוט אותו.

מעבר לזה, גם אם הוא מאמין שהוא נטו תהליכים פיזיקלים/כימיים/ביולוגים זה לא הופך אותו בהכרח לדטרמניסט, יש לו בחירה.

אגב כל הקטע של קוונטים מאוד מושפע מתודעה.

גם אם נניח שהעולם הוא דטרמניסטי גם העונש הוא חלק מזה.

לא היתה לא בחירה אם לעשות אבל גם לא תהיה לו בחירה אם לשאת בעונש.

ומצד הצדק, העונש שלו גורם בצורה ישירה (הכל רק תהליכים..) למכונות אחרות לעשות דברים שהחברה רוצה שיקרו.

חוץ מזה שגם כאדם דתי הפרדוקס קיים ואפילו חמור יותר, ידיעה ובחירה היא הרבה יותר מזה שהכל תהליך, באמת לא יכולת לבחור אחרת..

כתבת:

אדם יכול להאמין שהוא נטו מכונה אבל אני כאדם מאמין יודע שיש לו בחירה ולכן אני יכול לשפוט אותו.

ואני שואל - ברור שאני יכול לשפוט, השאלה היא למה הוא נחשב מודע , הוא הרי לא יודע מזה, אז הוא שוגג

מה שכתבת על הקוואנטים נראה לי נורא מוזר, אבל כיון שאני בור גמור בנושא, וקראתי עליו בקושי כמה שורות, אני לא יכול לדון

ולגבי ידיעה ובחירה יש אריכות דברים אבל זה יגרום לי לנצל"ש.

ואדם נורמלי, שגדל נורמלי ולא התעוות, אמור למצוא בתוך עצמו את המוסר, ולפעול לפיו.

ברור שזה שייך גם לכופר.

לא טענתי שאין לכופר הרגשת מוסר, רק טענתי שלפי דבריהם המוסר הוא לא הגיוני, והוא רגש ככל הרגשות. וממילא מי שיחליט להתעלם מהרגשות האלה ייחשב שוגג, כמו כל עבירה של תינוק שנשבה.

יכולים להיות חילונים הכי מוסריים שיש, ואולי ע"כ ההערכה.

מנגד אלו שאינם מחזיקים בו, כנראה באמת משום תינוקות שנשבו, אינם יכולים להוות כלי קיבול לטענות מעין אלה, משום שבאמת לא למדו מעולם מוסר אמיתי מהו.

מעבר ל"לבוא בטענות", מהו המצב האידיאלי? שגם חילונים (שלא שומרים מצוות משום אנ'לאידעת מה) יהיו בעלי מוסר יהודי.

וזה שונה כמובן מאלה שמתנגדים למוסר היהודי כפרט, (דתיים למשל) או ככלל (כופרים, למשל).

את אומרת שאי אפשר לבוא בטענות לתינוק שנשבה שלא מקשיב למוסר. ממילא יהיה אסור לשנוא אותו.

ברור שהאידאלי שלפחות את המוסר הם יקיימו. לפחות זה...

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.