לא רוצים את הכסף, לא צריך.

ידוע שהרב טאו לא אוהד של הבית היהודי, בסדר, זכותו.

אני לא אגיד לרב טאו איזה כסף לקחת ואיזה לא.

מצד שני, אם הוא נניח לא מורה להצביע לבית היהודי ולא תומך בהם בבחירות, הוא לא יכול לשאוף לשלוט במפלגה הזאת לאחר הבחירות - זה צביעות, במחילה.

כן יכולים לשלוט שם?

ברוח "מקח טעות".

הם כן יוכלו לטעון שהונו אותם והקול שלהם הגיע בסופו של דבר למפלגה שבחרה אחרת מאיך שהם הציגו את עצמם

ואני גם לא חושב שהבית היהודי הם הסמל להונאה ושינוי מצע

מה שהוא רצה. ואחרי זה התברר לחלק מהאנשים שמה שהם חשבו לא היה נכון.

היו רבים שצפו בדיוק רב את התהליכים המתרחשים.

דוגמה אחת מיני רבות (שים לב לתאריך):

http://www.srugim.co.il/39617-%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98-%D7%94%D7%A8%D7%A2?di=1

ברית בנט לפיד.

זה העניין הכי חשוב.

היו שצפו אירועים אחרים וכיוונים אחרים ואכמ"ל.

ב. אתה מוזמן לקרוא שוב, ולראות ברורות,

שהמחבר מזהיר מפני אפשרות של חזרה על הטעות

שעשתה המפד"ל לפני כעשור כאשר הלכה עם לפיד האב ל''ממשלה ללא חרדים'.

בפועל הטעות הזאת חזרה על עצמה.

איך תקרא לזה אם לא צפיה של ברית בנט-לפיד?!

בכל מקרה, האמירה 'אף אחד לא חלם אפי', על מה שקרה אחרי הבחירות' - ודאי אינה נכונה.

ג. גם הרשה לי לחלוק עליך בהגדרת 'העניין הכי חשוב'.

העניין החשוב אינו 'עם מי אתה משתף פעולה?', אלא 'מה אתה עושה?'.

מחבר המאמר צפה קואליציה שתכיל את המפד"ל ללא החרדים.

האפשרות הנוספת היחידה שיכולה להשתמע מהמאמר היא,

קואליציה המכילה את 'העבודה' במקום את לפיד.

יש להניח שסדר היום שלה היה שונה משמעותית רק בנושאי כלכלה וחברה.

לא בענייני דת ומדינה ולא בעניינים מדיניים.

    יכול להיות שהיה מישהו שחשב על זה.

אבל בגדול לא חלמו שהמפלגה הדתית תכרות ברית עם המפלגה האנטי דתית.

חוץ מזה,

נראלי שמי שהבאת דיבר על עצם זה שכדאי שהחרדים יהיו חלק מהקואליציה.

  אני אין לי תביעה שהמפד"ל \ בית יהודי יכנסו לקואליציה רק עם החרדים, אני רק רוצה שלא ישתפו פעולה עם החרמה שלהם. דהיינו כשהם אומרים שהם לא נכנסים לקואליציה אלא אם כן יש עתיד נכנסת, בזמן שיש עתיד אומרת שהם לא נכנסים אם החרדים נכנסים.

וחוץ מזה שכמובן שיש לי תביעה על עצם הברית עם המפלגה הכי אנטי דתית, אבל בזה כבר דשו לא קצת.

ומה שקורה היום לא שונה בהרבה.

אם לקרוא לזה החרמה או סתם נפנוף-

זו טרמינולוגיה.

אל תשכח שבזמן הבחירות לפיד לא הציג עצמו כאנטי דתי (בניגוד לאבא שלו),

ואפילו החרדים היו מוכנים לשבת אתו.

א. מכיון שישנן מחלוקות עקרוניות בין שני הציבורים, אין לי תביעה לשיתוף פעולה ביניהם.

למרות שהייתי שמח לכך (בהסתייגויות שונות).

אבל יש לי תביעה לגבי אמירה כמו "אם הוא נכנס אני לא נכנס".

לדעתי זה הבדל חשוב.

ב. אין לי בעיה שהבית היהודי יישבו עם יש עתיד(בכפוף לשמירה על הסטטוס קוו),

יש לי בעיה שהם נושאים אותם על גבם לקואליציה; זה פוליטיקה מסריחה בכל שתי מפלגות שיש ביניהן פער 

אידאולוגי משמעותי, וזה חמור הרבה יותר, כשמפלגה שאמורה לייצג את היהדות, כורתת ברית עם מחריביה.

בתור פרטיים הם בחרו ותמכו

כל הרעיון הזה של תמיכת רבנים במפלגה מעוות מיסודו, הם בוחרים מתוקף היותם אזרחים ולא קשור לשום דבר אחר. הם יכולים בכיף לרוץ לכנסת, אבל זה לא נושא שקשור אליהם בכהוא זה. 

אז שלא ירוצו אחריהם לפני הבחירות, כדי שיתמכו בהם.

מישהו אומר להם לרוץ?

וממילא וכו'...

למה את מכניסה עכשיו את האידאות שלך כשהמציאות כאן לא מתנהלת לפיהם?

וחוצמזה, לעצם העניין, אגיב בסמוך בעז"ה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t629105#7045344

(ומנין לך בכלל על האידיאות שלי?)

לא ההוראה אליה.

דבר שני, כשהנהגת עם ישראל תהיה *תלויה* ברבנים יהיה מצב שקוראים לו "סנהדרין", מכיר?

(כשהרבנים כיום מנסים למלא את מקום הסנהדרין, כל אחד ממבטו הוא (הכוונה לרב אליהו מול אבינר מול דרוקמן מול הרב סתיו) וזו רק טעימה קטנה מפסיפס הרבנים שכל תינוק יודע שהוא לא יכול להיות מורכב בזמן הזה.)

נו נו, לשגות באשליות זה כיף

וחוצמזה, לאורך כל הדורות עם ישראל הונהג ע"י הרבנים, לפחות בעניינים היסודיים.

נכון שזה נחמד אולי לפעמים לחשוב שהתפקיד שלנו הוא לעשות את הרפורמה במלט, וכדו',

   אבל ישנם דברים קריטיים הרבה יותר, ובהם הנהגת הרבנים הכרחית, כך היה לכל הפחות עד היום.

היום, באמת, הרבה דברים שהיו ברורים פעם, כבר לא ברורים...

  (וואו, איזה זקן נרגן יצאתי...)

ששוחים בה "חזירים" ולא לנסות אפילו להגיע אל שביל ההנהגה. מדינת ישראל לא נתמכה ע"י אותם רבנים שכעת מורים למי להצביע ולמי לא, טוב.. זו מכבסת מילים ובזבוז זמן משווע. אם הרבנים קשורים לפוליטיקה זה רק אם הם בעמדת הנהגה, וכל עוד הם בעמדה סקטוריאלית (כמו הרבנים מהסקטור האחר בדיוק) הם אינם קשורים!

  רב יכול להנהיג את מי שרוצה לשמוע לו, הוא לא יכול להנהיג את מי שלא מקשיב לו, לא?

הרב קוק הנהיג את כל עם ישראל? אולי יש לך דוגמה למישהו אחר שכן?

   מי ששומע שומע, ומי שלא לא. מה אפשר לעשות? (חוץ מקירוב וכדו')

אפ' שאפשר לאמר שבזמן הרב קוק גודל הציבור שהיה נאמן לו היה גדול מאוד.

אבל אולי באמת אי אפש רלהצביע על מישהו מסוים כזה, פשוט משום שאין, ולא יהיה עד שיקום סנהדרין. 

אז בינתיים כל מגזר מנסה להקים לעצמו סנהדרין מטופש במיני. כל עוד היהודים שומרי המצוות בארץ ימשיכו לפסול את כל השונה כי סבא שלו היה גר בספרד/היה חילוני/היה מזרוחניק/התחתן עם גיורת/היה חסיד סאטמר או שהוא עצמו כמו כל 'הרעות החולות ' הנל, לא יהיה לא סנהדרין במיני ולא סנהדרין אמיתית. 

אך כשהיא כן תהא, השורה האחרונה בתגובה שלך בהחלט תהיה תקיפה. כשהיא לא מוחלטת ולא מוסכמת ע"פ כל, אין באמת שום סנהדרין שתוכל להנהיג עם. וכל ניסיון ליצור כזו- כוללת או סקטוריאלית, לא יעבוד.

א. להגיד שלרב קוק שמעו הרבה נשמע לי מופרך, החרדים לא שמעו לו, והמזרחי גם לא שמעו לא. ודאי שלא

       החילונים.

ב. למרות שלאורך כמעט כל אלפיים השנים האחרונות, לא היה מצב שכולם שומעים לרב אחד, (כפי שאת מתארת את המצב היום,) לא נמנעו רבותינו לעסוק בהנהגת הציבור, זה היה תמיד תפקידו של הרב, לפחות בנושאים ערכיים.

   כך תמיד היה - בין רב המדינה ובין רב הקהילה.

א. תמשיך לברבר, ידועה לי עמדתכם בעניין

ב. אין שום בעיה לעסוק בעניני הציבור, בהנהגתו- כל עוד הוא לא מקבל על עצמו את מרות הרב, זו "הנהגה" בעלמא.

ואם תטען שיש עניין שרב יורה גם בלי שהציבור מקבל, אומר שיכול להיות ענין כזה אם יהיה בר סמכתא שיקבע את מקומו של אותו רב..(תמשיך לקרוא בתגובה שמתחת)

שכל עוד אין סנהדרין צריך להיות מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", ואין כלל מקום להנהגה רבנית כלשהי, כללית או מגזרית.

ובכן, דעה מעניינת, אבל אין לה בסיס במקורות היהדות.

או פרטית, של עשה לך רב. 

אני לא טוענת שאין מקום לגדולי תורה ורבנים גדולים ות"ח, וכל הגיבובים שלעיל, אני טוענת שאין מקום לכפייה כוללת של עמדה רבנית *אחת* על כלל הציבור. 

אתה רוצה להביא לי בסיס במקורות ששם מופקד רב אחד על כלל הציבור (ללא שהיו סנהדרין כמובן וללא שהיה בר סמכתא לקבוע את מקומו של הרב מבחינת פסיקה (כוללת) וכו') ?

דובר על הנהגה של מפלגה והטוויית דרכה.

אגב, ברור שהיו במשך הדורות גדולי דור שהנהיגו לבדם את כל גולת ספרד, או אשכנז או בבל וכדו'.

האם למי שלא הצביע ליכוד לא היה זכות למחות נגד ההתנתקות ?

למי שלא הצביע העבודה לא היה זכות למחות נגד אוסלו ?

אם לא הצבעתי לאסאד, אסור לי לדרוש ממנו לא להשתמש בנשק כימי?

אותו ולכן הוא הצביע להם.

גם על קבלת כסף מנוצרים, אם הכסף נועד להשתיק-לא מקבלים.

רק אומר שאחרי שאתה מקבל כסף ומאיימים עליך בלקיחתו זה קשה יותר מאשר לא לקחת מלכתחילה

לא צריך לספק הסברים לאף אחד.

פתחו פה דיון, אתה לא רוצה אל תשתתף אבל אף אחד לא אמר שהרב טאו חייב לנו הסברים.

נו..דיי מוזר!

אבל גם אפשר להבין את זה,כמו שאומרים פה החבר'ה,רב שמקבל משכורת מהשלטון הציוני הוא כבר 'עובד' אצלו,הוא 'משוחד' ..אותו דבר כאן,רק שפה מדובר על הבית היהודי.

הרי כידוע הרב טאו 'וחוגו' מנהלים "קמפיין" נגד תופעות חמורות של ניתוק הדת מהמדינה מדובר על אלפי חוקים שמנסים לעלות לדיון ולאחר מכן להצבעה ולהיחוקק ובייחוד מצפים מהבית היהודי לשמור על הממשלה ועל ה'סטטוס קוו' אם לא לשפר אותו, ו'קמפיין' זה כולל כנסים,קריאות תקשורתיות,חלוקת חומרי הסברה וכיוצ"ב, ולכן אחרי שלקחת כסף כזה מהבית היהודי אתה בהחלט משוחד..איך אפשר לקבל היום תרומה מהבית היהודי ובערב ליתקוף אותם (הרי ברור ?!

לכן בהחלטה אמיצה מתוך אחריות החליט לא לקחת ועל עוד צעדים.שזה גם פוגע במנדטים הרי חלק גדול מציבור הבוחרים הם כן 'קווניקים ומרכזניקים' ) ..

אתה יכול לחלוק על העיקרון.  אתה יכול לסבור שהבית היהודי היא מפלגה טובה ואין טענות וכ'ו לכן מכיוון שאתה גם לא תוקף אז למה שלא תקח כסף,   אבל על זה שההחלטה לא לקבל היא תוצאה ישירה של הקו של רבני הקו (ולא רק רבני הקו.) אין מה לחלוק או לפקפק .

2.אם זה לא שייך לרב טאו למה זה מונע מצווה של לימוד תורה? כניראה זה כן  שייך לישיבה או משהו שהרב טאו נשיאה או משהו..

3. עניין השוחד בדיינים זה שמאחר וקיבלת אפי' טובת הנאה (ולאו דווקא כסף ממש-וזה גם עונה על 1) אז אתה 'משוחד' ומוטה,בדיינים זה איסור..אבל זה מצב פסיכולוגי שקשור לכל אדם (לא רק לדיין) ובכל מצב (לא רק במשפט)

ולכן אתה תהיה מוטה (לפי הטבע) אחרי שקיבלת 40 מליון (גם אם הטובת הנאה היא בכך ש"בסך הכל" בנט החליט להעביר את זה לך) והביקורת תהיה הרבה יותר מתונה ומי יודע אם זו לא בדיוק הייתה המטרה.

^^

אני רק מנסה לחשוב מה הייתה המטרה,אך כמובן שאינני יודע בדיוק ולא מתיימר לדעת,אבל אולי זו הסיבה לסירוב.

ואני  רק ניסתי לומר את הסיבה.

ב' אני לא דיברתי הלכתית.אלא כמו שבהלכה אסור לקחת כי זה וודאי שכאשר יש טובת הנאה השופט הוא כבר לא אוייבקטיבי כך גם כאשר יש תופעות שלדעת הרב טאו ועוד הן תופעות מסוכנות ו'צועקים' על זה ופיתאום "משמיים" מגיעים 40 מליון לפרוייקט של אחד מתלמידי הרב טאו אז כבר ההתקפות הקריאות וכ'ו הן פחות ..זה מאוד קל להבנה..

אבל כמו שכבר אמרת..אין לנו מושג מהי הסיבה באמת..

הניסוח "כסף מהבית היהודי שקוצץ מקצבאות הילדים" הנו מופרך. ראשית, "כסף מהבית היהודי" בוודאי איננו יכול להיות "כסף... שקוצץ מקצבאות הילדים" כי "כסף מהבית היהודי" יכול טכנית להיות רק כסף ממימון מפלגות, או מתרומות למפלגה. "כסף... מקצבאות" איננו נופל באף-אחת מהקטגוריות האלו. אז מילולית הניסוח לא-נכון בכל מקרה. אם זה ניסוח שגוי מתוך דיבור והרגל אז נא לתקן, ואם זה ניסוח מכוון אז זו אמירת שקר, שצריך לשים לב לכך שגם מפרסם המאמר במקור נזהר להימנע מליפול לתוכו.
לעצם העניין, כל אחד מבין שזו דמגוגיה ופופוליזם, לטעון שכסף שהוצע למי שהוצע הוא "כסף... מקצבאות הילדים". קצבאות ילדים זו אג'נדה פוליטית [כן, ברור, לעניות דעתי בלבד, וכמובן בן-ארי מנסח זאת כך שנחשוב שהוא חושב אחרת {הוא לא, ולא אכנס לכך כרגע כאן}, אבל אני בניגוד אליו לא רצתי לכנסת ולא חיפשתי להפוך את {מה שמוצג בתור} דעתי לחוק המדינה]. באותו אופן אפשר לטעון שסיוע ליישובי ספר הוא "על חשבון אוכל לעניים". כל הדברים האלו הנם אג'נדות פוליטיות. על אחת כמה וכמה כאשר מנסח הטענה הוא חבר כנסת לשעבר ומתחרה ישיר של המפלגה שאת מעשיה הוא מבקר.

לשמחתי הרבה אני נוכחתי מזה זמן לראות, שערוץ שבע סיים (לפחות זמנית) את תפקידו היומרני כמשטרת מחשבות, בדיוק מהסוג שחברי הכנסת לשעבר יעקב כ"ץ או מיכאל בן-ארי ניסו לכפות במשך שנים. זאת כנראה מפני ש"תקומה" עצמם הצטרפו אל הבית היהודי, מן הסתם בתנאי מפורש של בנט שהם לא יוכלו מדי יום או יומיים לפתוח במלחמה פנימית, או שאחרת יתכבדו ויישארו בחוץ. ועובדה היא שהם קיבלו זאת על עצמם, ואילו הקו המיליטנטי והתוקפני של כ"ץ ובן-ארי הושאר איפוא מחוץ לכנסת בכלל. לטעון עכשיו שיש קשר כלשהוא בין כסף של קצבאות ילדים לבין יוזמות של המפלגה והצעות מימון למיזמים כאלו ואחרים, זו פשוט הבעת דיעה פוליטית וביקורת במסגרת המאבקים על עמדה ציבורית ומושבים בכנסת. אין בזה שום הילה של קדושה שמתנוססת מעל. ברור לגמרי שהשירשור הזה מתחיל מאיזו כניעה אקסיומטית לדעתו של בן-ארי, אקסיומה שאין שום סיבה הכרחית לקבל.
הטענה במאמר המקורי ש"משפחות ברוכות ילדים מעשירות את אוצר המדינה בהון עתק", איננה מדעית ואיננה מבוססת. זה כמובן לא פוסל לרגע את התפיסה שמעודדת ילודה, אבל חשבתי שהתפיסה הזו איננה זקוקה לצידוקים כלכליים וחילוניים-כספיים. התפיסה הזו שקולה בדיוק לכך שיהודי מוציא אלפי שקלים בשנה יותר ממה שמוציא גוי על מחייתו, על מזונו, ועל עניינים שבקדושה. זה לא כלכלי להביא בברית את הרך הנולד. זה לא כלכלי לרכוש תפילין ומזוזות. זה לא כלכלי להכשיר ולקדש מטבח. ממתי אנחנו עושים זאת כי זה כלכלי? אנו עושים זאת מתוך ציווי התורה. הניסיון לכפות את הטענה לגבי משפחות ברוכות ילדים כאמת קטגורית, הוא ניסיון משותף הן לח"כ לשעבר בן-ארי שמציג אותה כמי שרץ עצמאית מול "הבית היהודי", והן ליעקב כ"ץ שניסה לקדם את סדר-היום הפרטי שלו במסגרת ההצטרפות של "תקומה", וסופו שהוכנע ודעתו נדחתה.

מדובר בכספים קואליציוניים. כלומר: תקציבים שכל מפלגה הקואליציה יכולה לשחק איתם ולהזרים אותם לכל מיני דברים שיש להם סעיף, אבל הם מחוץ לבסיס התקציב.

כמו שאני מבקש דיוק מאחרים אני גם משתדל לבקש דיוק מעצמי. כספים קואליציוניים אינם "מהמפלגה". הם מתקציב המדינה לטובת מה שההסכם הקואליציוני מקדם. לא "משחקים" איתם סתם, אלא הם מעוגנים בהסכם שהיועץ המשפטי לממשלה ובית משפט מאשרים, וכבר נשברו עטים ונשפכו אגמי דיו הדפסה על החובה - והקרב החשוב בזמנו - שההסכמים יהיו שקופים, גלויים ונראים לעין כול. אם לא נראה בעיניך מה שמפלגה כזו או אחרת מקדמת, זה כמובן לגיטימי ובשביל זה יש דמוקרטיה והכרעה בבחירות.
אבל אי אפשר לטעון לגביהם שזה "כסף מהבית היהודי שקוצץ מקצבאות הילדים והועבר למקום אחר". טענה כזו תהיה דמגוגיה בריבוע. לפי זה אף פעם אי אפשר לשנות הסכמים קואליציוניים, אי אפשר בכלל לשנות דגשים מקואליציה לקואליציה ובכלל אין טעם לערוך בחירות, כי תמיד חובה להישמע דווקא למה שמוצא חן בעיני חבר כנסת מסויים (אפילו אם הוא כבר לשעבר). אז בוא נעבור לשיטת המשטר הישנה והטובה, המלוכנית והטוטליטרית. שם באמת אין צורך בבחירות, ולא לגיטימי בכלל לחשוב. אני לרגע לא טוען שמה ש"הבית היהודי" עושים, עשו או יעשו זה בסדר, ולרגע לא טוען שמשהו בביקורת של מיכאל בן-ארי עליהם איננו נכון. ייתכן שהכול צודק. אני רק הדגשתי את ההווא אמינא של הדיון כאן, וזה שכאילו באופן אכסיומטי צריך לקבל את הטענות שלו, ושבהכרח מדובר על עובדות מוצקות בסלע, על-אף שזו כמובן רק פרשנות.

על זה אנחנו מתפללים בכל יום.

בכל מקרה, נסתפק בינתיים גם בשלטון דמוקרטי אמיתי, מה שאין לנו היום.

טרוניות תמיד היו, ואין סיבה לחשוב שהם יפסקו גם כאשר מלך המשיח יגיע. אם הולכים לפי הרמב"ם, "עולם כמנהגו נוהג מלבד שיעבוד מלכויות". גם על דוד המלך ושלמה המלך, גדולי המלכים ללא כל ספק, היו שההתרעמו ולא היו מרוצים משלטונם. לכן לא בטוח שכאשר יגיע המשיח, פתאום כל אלו שמייחלים לשלטון בית דוד מלא, למדינה יהודית הלכתית במלוא מובן המילה - לא בטוח שהם יהיו מרוצים לגמרי מכל דבר שמלך המשיח יגיד/יעשה - אבל אז כבר לא כל כך יהיה להם פתחון פה. כי זה כבר יהיה משיח ולא סתם עוד שר או ראש ממשלה חילוני.

ואם השלטון המלוכני, נניח, יחליט שמקצצים את קצבאות הילדים בעוד יותר ממה שקוצצו היום - מה יגידו אז? מי ערב לכם שזה לא יקרה? 

לפעמים נראה לי שאנשים שוגים באשליות שכאשר המשיח יגיע כל הברים במדינה ובכלל, יתנהלו בדיוק כמו שה-ם - אותם אנשים - חלמו ותמיד חולמים, בדיוק לפי תיסת עולמם המדינית, הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית.

חבר'ה, בואו נצא מהסרט נכון, משיח זה חשוב וכולנו מייחלים ומצפים לו - אבל כדאי שעוד לפני שהוא יגיע, נפנים את זה שזה שיהיה מלך משיח, זה לא אומר שא-ת-ה עצמך מלך וקובע מה יקרה, זה לא אומר שכל תפיסת העולם שלך תימזג ישר לתוך כיסא המלוכה. ממש לא בטוח, אם כי יכול להיות, שברמות כאלו ואחרות.

ורוב ככל חכמי ההשקפה, האמונה והמוסר חלקו על הרמב"ם בזה, והאמת שגם פשט דברי חז"ל מורים אחרת (למשל: הדרשה על "והריחו").

יעויין כאן, למשל.

הרי ברור לך שדעות הלכתיות, והשקפתיות, ואורחי חיים, גם בקרב יראיי ה' כיום, יש הרבה - אז מי ערב לאיזה שהוא מישהו שהמשיח שיגיע, יהיה בדיוק לטעמו כפי שטעמו של אותו איש כיום? הרי זה בלתי אפשרי - המשיח לא יוכל לגלם במציאות את שאיפות החיים ואת ההשקפות של כל יראיי ה' כיום, גם אם ירצה. זה בלתי אפשרי.

זה מה שאני טוען. שכולנו צריכים לזכור ש-אמת, צריך משיח - אבל משיח זה לא משיח כבקשתך, כהזמנתך, זה לא משיח בדיוק כמו שחלמת שהוא יהיה.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, אפשר טיפ טיפה לדמות את זה לבחירת בעל/אישה. יש הבדל גדול מאוד בין "החלום" הראשוני, לבין מה שיהיה בפועל.

המשיח ירומם את כולם לאמת הצרופה שמאחדת את כולם, מעל ומעבר לאותם מחלוקות השקפתיות.

בניגוד לקצבאות ילדים, שזה כסף קצוב מביטוח לאומי, לא קשור בכלל לכספים הקואליציוניים, וברגע שקובעים אותו בחוק, לשיפור או לגירעון בסכום - זהו הסכום, והכספים הקואליציוניים של מפלגה זו או אחרת לא יגדילו אותו, ובוודאי לא לסקטור כזה או אחר ספציפי.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t629105#7047490

אני לא יכולה להצביע על משהו שהופך את זה ללא ראוי.\

האם עליו להישמע לרבו? אם הוא אכן רבו שאותו הוא שואל על כל דבר, אז כן...

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/274565

יש כאן שני צדדים, שכל אחד מהם טוען דברים הפוכים, וכמעט בוודאות לכל אחד מהם יש אינטרס מובהק. הגורמים האנונימים, והמשרד לשירותי דת. ייתכן שדווקא המשרד לשירותי דת צודק.

חמאס עדין פועל מכח האנרציה של המלחמה

חזבאללה לא מתקרב למה שהיה פעם

ובאיראן הכל יתפרק שם גם המחליף שלו לא יחזיק מעמד

כמעט חצי יובל אירן בנו אותו בשביל הרגע הזה. כל השנים שהתלבטו על תקיפה באירן, אחד החסמים היה שגם אם יש לנו מספיק מטוסים לגל ראשון, רגע אחרי כל המטוסים ישועבדו למלחמה שבהכרח תיפתח מלבנון.

כמעט שנה וחצי שחיזבאלה מפרפר, צה"ל תוקף אותו יום יום והוא לא מעז להגיב. בעם כלביא הם הסתפקו בהודעות לתקשורת וכעת חיסלנו את מנהיג אירן ונם שלחו כטב"מ אחד.

לגבי אירן, העולם שותק, אבל בעוד שבוע אירופה תתהפך עלינו בהכוונת קפלן שר"י

לגבי חמאס העניין יותר מורכב. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת ישראל (בעקבות לחץ ציבורי כבד מאוד ובכל זאת מי שהוא הממשלה הסמכות והאריות אצלו) היתה להחזיר את החטופים, למרות שזה אמר להשאיר את חמאס כשאנחנו מסובכים בין-לאומית עם היכולת להפר זאת.

אני עדיין מתפלל ומקווה שנתניהו ינצל אחת מאין ספור ההפרות של חמאס ויכריז על חזרה ללחימה עד חיסול החמאס. בנתיים לא נראה שזה המהלך שהוא מתכנן. (הלוואי שזה עוד תרגיל הטעיה. מי יודע)

לפי מה שאני מבין יש המון הגירה של עזתים לחול מסיבות רפואיות וכל מיני

אבל זה לא מספיק אנחנו צריכים שיהגרו בכמויות מסחריות אחרת הם מולידים יותר מאלה שעוזבים

מקווה שיפולו עליהם איזה כמה טילים איראניים שם בחוץ שנמצאים בו כל הפליטים

לכל היותר יתנהל כתנועה רעיונית, שלא בדיוק מחובבי ציון...

לגבי חמאס, יותר משהוא פרוקסי של אירן, הוא פרוקסי של קטאר, החברה של משפחת טראמפ. נתניהו מבין את זה יותר טוב מכולנו, וידיו כבולות באמת.

בפגישתו האחרונה עם טראמפ הושגו הבנות לגבי האיום האירני, אבל באשר להמשך הטיפול בחאמס הוא יצא מהפגישה בלא כלום.

אני לא אומר זאת כרגע ממקום מאשים, היתה כאן בחירה קשה בין שתי חלופות שכל אחת מהם היא חשובה מצד עצמה, אך עם מחיר כבד בצידה.

לדעתי (וכנראה לדעת רוב חברי הפורום) זאת היתה האופציה הלא נכונה, אבל קשה להכחיש שהאווירה הציבורית נטתה אליה. אבל זו היתה הבחירה של נתניהו.

וגם נגד איראן יש קונצנזוס של ארהב אירופה והסונים למוטט את השלטון. ורוסיה וסין לא מתערבות כבר

הייתם מתפללים עליו שיחזור בתשובה!!!

יתמו חטאים מן הארץ!  חטאים ולא חוטאים!!!!

🥳🥳🥳🥳🤠🤠🤠🤠

עוד חודש אפטר פארטי במצרים.

אנחנו רק ביום הראשון של מלחמה, שתימשך זמן.  לא רק כמה ימים אלא הרבה יותר

המנגנונים השלטוניים באירן לא קורסים בגלל סילוקו של המנהיג. צריך הרבה מעבר כדי לגרום לשלטון לקרוס. 

לפני חודש יצאו 40 אלף

כמו בסבב הקודם.

כמות הנרצחים שהיו אז, עולה על 40,000.

ומפגינים היו הרבה יותר מהמספר הזה.  

פורסם עכשיו:

והאמת, לרגע לא האמנתי שהם יורידו את חמינאי (ועדיין אני מתקשה להאמין שזה קרה...).

יש הבדל גדול בין להטריד פוליטיקאים או אנשי צבא (=טרוריסטים), ללהוריד שייך לשוב מצאצאי מוחמד ימ"ש

הוא משחק "קפלניזם" (המשחק הומצא כשהודו רק לטראמפ על שחרור החטופים).

כשהוא רואה הצלחה, הוא מזהה אותה כשילוב של חוכמת הצבא (שמשום מה ברור שכולו כולל אך ורק שמאלנים) וטיפשות האויב.

יצרתם מם? שלחו לכם אחד? שתפו איתנו
 

אמנם אל יתהלל חוגר כמפתח ואכמ"ל, אבל על הטוב הזה אי אפשר שלא להודות - ובעז"ה נהפוך הוא וישלטו היהודים המה בשונאיהם

של עד הניצחון?

זו שאלה מצוינת שנוגעת בדיוק בלב האסטרטגיה של "משחקי הכוח" במזרח התיכון. על פניו, התוכנית שתיארת נראית כמו מהלך מבריק: "תחייך לטראמפ, קח את הכסף (הסרת סנקציות), וחכה שהדמוקרטים יחזרו".

אבל במציאות, יש כמה מכשולים רציניים שמונעים מאיראן פשוט "לזרום" עם זה:

1. טראמפ לא מסתפק ב"חיוכים"

בניגוד להסכם הגרעין של אובמה (JCPOA), טראמפ הבהיר שהוא רוצה "עסקה גדולה". הוא לא רוצה רק הקפאה זמנית של הגרעין, אלא:

* פירוק תשתיות (לא רק הקפאה).

* הפסקת פרויקט הטילים הבליסטיים.

* הפסקת המימון לגרורות שלהם (חיזבאללה, חות'ים וכו').

עבור האיראנים, ויתור על "ציר ההתנגדות" הוא לא רק טקטיקה, זה הדי-אן-איי של המשטר. הם מפחדים שאם הם יוותרו על הנכסים האלה תמורת שקט זמני, הם יישארו עירומים מול ארה"ב וישראל כשטראמפ יחליט לשנות את דעתו (והוא נוטה לשנות את דעתו).

2. טראומה מהסיבוב הקודם (בעיית האמינות)

האיראנים כבר היו בסרט הזה. הם חתמו על הסכם ב-2015, ואז טראמפ נכנס ב-2018 ופשוט קרע אותו.

* מבחינתם: ארה"ב היא שותף לא אמין. הם מפחדים להשקיע את כל המשאבים בשיקום הכלכלה רק כדי שבעוד שנתיים שוב יטילו עליהם סנקציות שיחריבו הכל.

* הלקח שלהם: הם רוצים ערבויות שאי אפשר לבטל – וטראמפ לא יכול (או לא רוצה) לתת ערבויות כאלה שעוקפות את הנשיא הבא.

3. "הידע" הוא לא הבעיה – הזמן הוא הבעיה

כתבת שהם ירחיבו את הידע שלהם בנתיים. הבעיה היא שהם כבר די בשיא מבחינת ידע. מה שחסר להם זה צבירת חומר (אורניום מועשר) ומתקנים פעילים.

* הסכם עם טראמפ יחייב אותם להוציא את החומר המועשר מהמדינה או לדלל אותו.

* להתחיל מחדש ב-2026 או 2028 לוקח זמן יקר שבו הם חשופים לתקיפה או ללחץ מחודש.

4. כבוד המהפכה

צריך לזכור שאיראן היא תיאוקרטיה. עלי חמינאי בנה קריירה שלמה על שנאת "השטן הגדול". כניעה מוחלטת לתנאים של טראמפ (שהוא גם האיש שחיסל את קאסם סולימאני) נתפסת כהשפלה שתערער את היציבות הפנימית של המשטר מול הקיצוניים בתוך איראן.

בשורה התחתונה

האיראנים אכן מנסים "למשוך זמן", אבל הם מעדיפים לעשות את זה דרך התשה (כמו שהם עושים עכשיו) ולא דרך הסכם כובל. הם מפחדים שטראמפ יכניס אותם ל"כלוב זהב" שממנו הם לא יוכלו לצאת גם כשיבוא נשיא דמוקרטי.

האיראנים מבינים היטב את האסטרטגיה שתיארת – למעשה, זה כנראה החלום הרטוב של הדרג המדיני בטהרן. אבל יש הבדל עצום בין "לרצות" לבין "להצליח לבצע", והסיבה שהם לא פשוט חותמים על כל מה שטראמפ מבקש היא שהם דורשים "ערבויות ברזל" (Watertight Guarantees) כדי לא לצאת פראיירים פעם שנייה.

נכון להיום (פברואר 2026), הנה הערבויות המרכזיות שהאיראנים דורשים כדי למנוע מצב שבו הם מפרקים תשתיות ואז נזרקים לכלבים כשהממשל מתחלף:

1. ערבויות כלכליות ופיצויים

האיראנים דורשים מנגנון שיבטיח שהסרת הסנקציות לא תהיה רק "על הנייר".

* המשכיות חוזים: הם רוצים התחייבות שחברות בינלאומיות שייכנסו לאיראן יוכלו להמשיך לפעול גם אם ארה"ב תפרוש מההסכם בעתיד.

* פיצוי על פרישה: דרישה (די דמיונית, אך קיימת) שארה"ב תפקיד סכום כסף בנאמנות או תתחייב לפיצויים כספיים אם היא תפר את ההסכם שוב.

2. "ערבות חקיקתית"

אחת הבעיות הגדולות ב-2015 הייתה שהסכם הגרעין (JCPOA) לא היה "חוזה" (Treaty) שאושר בסנאט, אלא רק "הבנה" בין ממשלים.

* איראן דורשת שהפעם ההסכם יעבור כחוק מחייב בקונגרס האמריקאי.

* הבעיה: טראמפ כנראה לא יכול להבטיח את זה, ובטח שלא יכול לכבול את הנשיא הבא. זה משאיר את האיראנים בחשש תמידי.

3. שמירה על "נכסים הפיכים"

כדי לא להישאר חסרי אונים אם ארה"ב תפרוש ב-2028, איראן מתעקשת:

* לא להוציא את האורניום המועשר: הם מעדיפים "לדלל" אותו בתוך איראן ולא לשלוח אותו לרוסיה או למדינה אחרת, כדי שיוכלו להעשיר אותו שוב במהירות.

* שמירת צנטריפוגות מתקדמות: הם מסרבים להשמיד פיזית את הדגמים החדישים (IR-6 ו-IR-8) ורוצים רק לאחסן אותם תחת פיקוח, כדי שיוכלו להחזיר אותם לעבודה תוך ימים.

4. סגירת "תיקים פתוחים" בסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA)

האיראנים דורשים שכתנאי להסכם, ה-IAEA יסגור את כל החקירות על פעילות גרעינית צבאית מהעבר. הם יודעים שכל עוד התיקים פתוחים, נשיא עתידי יוכל להשתמש בהם כתירוץ להחזיר את הסנקציות (Snapback).

מה טראמפ רוצה בתמורה (ה"מוקשים")?

הסיבה שזה לא נסגר ב"חיוך" היא שטראמפ (לפי הדיווחים משיחות ג'נבה ואומן החודש) דורש דברים שהם כמעט בלתי הפיכים:

* פירוק מוחלט של תשתיות ההעשרה (Zero Enrichment).

* פיקוח הדוק שכולל ביקורי פתע בכל מקום, כולל בסיסים צבאיים (Additional Protocol).

* הגבלת טילים – מה שישאיר את איראן בלי כוח הרתעה קונבנציונלי.

בשורה התחתונה: איראן מפחדת שהמחיר שטראמפ דורש עבור "שנתיים של שקט" הוא ויתור על כל הקלפים שלהם, כך שב-2028, גם אם יבחר "דמוקרטי מטומטם" (כהגדרתך), לא יהיה להם עם מה לחזור לשולחן.

יותר ארוכה. ואין נער דתי שלא מכיר את הפתיחה של מסכת ביצה, וכנראה אצל רבים עלתה התהייה, מה כל כך מורכב ומסובך לקבל החלטה על ביצה שנולדה ביום טוב?

דבר ראשון, הגמרא לרגע לא דנה איך לפתור בעיה של אדם שנולדה לו ביצה ביום טוב. היא דנה מדוע יש סיבה להתיר או לאסור ביצה כזו.

דבר שני, בשונה מלדבר עם גימיני או עם אשתך, ללמוד גמרא זה מטרה בפני עצמה, ודווקא בגלל החפירות