בס"ד ובהשתדלותי
כל דיון בתקשורת מתחיל ונגמר ב"פתרון שתי מדינות לשני עמים" וב"תהליך המדיני". השמאל אומר - אם לא יהיה תהליך מדיני - אז יהיה נורא ואיום - יהיו עלינו חרמות מכל עבר, ולא יהיה לנו סיכוי לשרוד. הימין אומר - אם נמשיך לעשות את התהליך הזה יהיו רק עוד ועוד פיגועים והרוגים. אבל כמעט שאין דיבורים על אלטרנטיבות מדיניות. כמעט שלא מדברים על סיפוח, ועל היישום הפרקטי שלו, למשל.
אז בואו נדון בזה. האם סיפוח הוא דבר אפשרי? לדעתי זה דבר אפשרי. אחת הבעיות המרכזיות היא הגישה של עם ישראל לדבר הזה. כידוע, ארץ ישראל נקנית בייסורים, ולכן, כדי לזכות בה, אנחנו נצטרך להקריב כל מיני דברים. כלומר, אנחנו זקוקים לגישה אקטיבית, שרוצה לשלוט בארץ, ושנהיה מוכנים לשים בצד קצת מהנוחות שלנו. האם העם, כיום, רוצה להלחם על הארץ? זה חשוב לו שנהיה ריבוניים בכמה שיותר שטחים בארץ ישראל? ואם לא, איך אפשר להנחיל לו את זה? האם למשל, הגרעינים התורניים שמים על זה דגש? הם בכלל יכולים/רוצים להנחיל את הרעיונות האלה? האם יש דברים אחרים שאפשר לעשות בתחום?
אספקט נוסף הוא ההיבט של הערבים. איך נקלוט כ"כ הרבה ערבים? ביו"ש יש כיום כ-1.5 מליון ערבים. באופן אידאלי, היינו אולי רוצים שהם יעזבו את הארץ. אבל מה אם הם לא ילכו? וגם אם נציע סלי הגירה מכובדים, וחלק ילכו, מה עם אלה שלא ילכו? האם העם יתמוך בגרוש המוני של ערבים? יהיה אפשר לשכנע אותו בזה? ואולי יש אפשרות שנאזרח אותם? אם נרצה לאזרח אותם, צריך לעשות עבודת הכנה מאוד גדולה. אני שמעתי שהיו כאלה בכפרים ערביים שהצביעו בעבור עוצמה לישראל, אז אולי עם עבודת חינוך מתאימה יהיה אפשר להחזיר אותם למוטב.
עוד עניין יש פה, והוא העניין הכספי - מאיפה נשיג את הכסף לזה? לתת סלי הגירה/לגרש את הערבים/לאזרח אותם, בפרט שהם אוכלוסייה חלשה מבחינה כלכלית? אפשר למשל להחרים את התרומות לרש"פ ולגייס אותם לטובת העניין. אבל זה יהיה מספיק?
לסיכום העניין, נראה לי שזה בעיקר תלוי בחינוך שלנו - של היהודים, בהזדהות שלנו עם היהדות שלנו וכמה היא חשובה לנו, וכמה נהיה מוכנים להלחם עליה מול כל מיני איומים. אבל, אני חושבת שהימין צריך תוכנית מדינית מסודרת, אחרת נמשיך לראות פוליטקאים ימניים נבחרים, ומתחילים פתאום להיות "פרגמטיים" ולדבר בטרמינולוגיה שמאלנית, על כל מה שנגזר מזה., ונמשיך להיות תקועים בלופ האינסופי הזה שאנחנו כרגע תקועים בו.
)




