והטענה הידוע של מצב וזה, תמתנו!

(ואם יהיה צורך נעזור לזה להתבצע)

יש נושאים "כבדים" אנשים לא תמיד רוצים להיחשף אליהם במידה רבה.

זאת אחת הסיבות להפרדת הפורומים.

וכדי שלכולם יהיה נעים צריך מידה מסויימת של איזון...

באמת לא היה מקום בכלל בשום פורום אחר לנשאים ששם.

העניין הוא שיש הרבה שבורחים מלהגיב שם כי הם רואים שהדעות שלהם לא בדיוק ישמעו שם, וכו'...(ונראה לי לזה רמזה הכותבת מעלה) כי יש שם "תחושת בעלות" של כל מיני חבר'ה, שאם מישהו שמגיב קצת פחות פאנטי מהם שם, הם מתנהגים כאילו...

ואני חלילה לא אומר שמות. רק מציין עובדה, שאני יודע שיש כאלו שמעדיפים לא להגיב שם.

אז הרישא של דבריך לא נכונה לפחות חלקית.

בנוגע לסיפא - אף אחד לא מאשים אותך, זה דינמיקה של פורום שאותה מאוד קשה לשנות (ואתה זוכר מה אמרתי לך לגבי אפשרות לפתוח פורום נוסף "מתון" יותר שיהיה סגור אולי...) - אתה באמת עושה עבודה טובה, אבל בפועל, יש אנשים רבים שלא מגיבים שם כשיש להם דעה לגבי נושאים שונים, או שמגיבים מעט מאוד ולא רוצים להיכנס "עמוק" - בגלל כל הסיבות הנ"ל. זה לא אומר שהם מרגישים צורך לפנות אליך או משהו כזה, כדי "להתלונן" - כי הם מרגישים, אולי, שזה טבע הפורום ושהם לא בדיוק יכולים "להלחם" בו.

לגבי הביצה והתרנגולת - רק צריך להגדיר מה הביצה ומה התרנגולת

כל טוב ויום טוב.

אין לי בעיה עם אנשים שלא בדעה שלי. אני רק רוצה יחס מסויים, כלשהו, של איזון כדי ששני הצדדים יוכלו להשמיע את דעתם. בפורומים הקיימים היום, אר"מ ואו"ח, לצערי, זה לא בדיוק המצב, בין היתר, נכון, כי המתונים יותר מדירים את רגליהם משם - אבל יש סיבה לכך.

דבר שני, מעניין שהפכת אותי באחת לשמאלני, וכו'... - הדעות שלי, תתפלאי לשמוע - הם דעות של הרבה מאוד דתיים - שהם גם מתנחלים!!! מפליא אותך?

הדעות שלי ממש לא שמאלניות (אבל מגניב איך תוך פחות מ24 שעות הפכו גם את די"מ וגם אותי לשמאלנים ) - אלא ימין, שחושב שמותר לו להיות ימין שלא תומך בתג מחיר. כואב לך על זה?

בערוץ 7 אמור להיות מקום גם לימין הזה. זה מה שאני חושב. ונראה לי שהמפעילים של הערוץ בעיקרון מסכימים איתי - כולל המנהלים שאינם "בעלי הערוץ" אבל אחראים על הפורומים האלה... - הבעיה מתחילה בדינמיקה שנוצרת בפורום אותה קצת קשה לשנות, ולפיה, כל מי שלא מתיישר לפי דעה כזאת או אחרת, מוצא את עצמו מותקף על בסיס יומיומי ובאופן כללי, לא מוצא את עצמו במקום הזה.

אז מה שאני חשבתי עליו, בלית ברירה, בגלל העובדה שיהיה קשה מאוד ליישם את מה שמרדכי מנסה ליישם בפורום הפתוח (ותאמיני לי שדיברתי איתו ה-מ-ו-ן זמן על כך, ובגדול הוא מסכים איתי לגבי השאיפה מה הפורום צריך להיות) - לפתוח פורום נ-ו-ס-ף, ואני מדגיש - לא במקום, אלא נוסף, שהוא יהיה פורום סגור אליו יוכנסו אנשים, בהתחלה בלי הרבה מידי סינון אלא רק אלו שייראו כמתבטאים ה"אלימים וירטואלית" לצד כזה או אחר, הם לא יוכנסו או יוכנסו לתקופת מבחן - ובפורום סגור כזה, יהיה הרבה יותר קל לשלוט על התכנים ובמקרה הצורך להוציא אנשים ש"משתלטים" על השיח ולא נותנים מקום לדעות יותר מתונות - כך שהם יוכלולהמשיך לבטא את דעתם, אבל בפורום הפתוח - והפורום הסגור יישאר מקום נעים יותר שבו אפשר להשמיע ג-ם דעות ימין קיצוני, וג-ם דעות ימין מתון, ומאוד ייתכן שג-ם דעות שמאל, בלי ש"ירצחו וירטואלית" את המגיב (הייתה בעבר מגיבה באתר שהייתה מתנסחת יפה, בלי התלהמות, עם טיעונים שיש להם בשר ואפשר להגיב להם, אבל הייתה, אפעס, מעט שמאלה בדעותיה - ובואי נגיד בלשון המעטה שלא ממש נתנו לה מקום לדבר, עם כל הדרכים למנוע זאת בפורום אינטרנטי - דבר כזה, לא הייתי רוצה שיקרה בפורום סגור מעין זה שאני חולם עליו).

הבעיה היא שהחלום, לא ממש הגיע למציאות עדיין, הפורום הזה לא נפתח מכל מיני סיבות. 

הפורום, לא נועד להיות פורום לנוער הגבעות פרופר. אלא לכל אוהבי ארץ ישראל ועם ישראל, תהיה דעתם אשר תהיה.

זה מקום דמוקרטי, נכון - ולכן לא אמרתי שיהיה צריך להרחיק את הצעקנים וכו', מהפורום הפתוח. בסך הכל הצעתי בשיחות סגורות (וכעת זה גלש מעט כאן לפומביות) לפתוח פורום נוסף שיהווה מקום גם לאחרים.

יש בכך משהו רע?

גם זכותי לא לחשוב כמוך ולא לראות את זה כמו שאת רואה.

אם את רוצה לחשוב שהתחושות הקשות שלי ושל עוד כמה אנשים ונשים משיטוטים בפורום, הוא מהתנשאות  - זה בעיה רק שלך, לא שלנו. את לא יכולה לקבוע לנו למה אנחנו מרגישים כך. ואני עוד מדגיש - אני מהבודדים שעוד כן ממשיכים פה ושם להגיב שם - יש כאלו שהתייאשו כבר מזמן או מראש לא נכנסו לשם אחרי שוטטות קצרה בפורומים האלו.

זה די צביעות להאשים את מי שאומר שהוא מרגיש לא טוב, שהוא אשם בכך/שזה לא נכון שהוא מרגיש ככה. את לא יכולה לקבוע לי מה אני מרגיש, עם כל הכבוד.

וכמו שכבר הסברתי בהחלט כמה וכמה פעמים כאן, אבל החלטת לא "לשים" על זה - אין לי בעיה עם לשמוע ולקרוא דעות שנוגדות את דעתי, ואפילו דעות שמתנגחות איתי הרבה פעמים - תשאלי את די"מ כמה פעמים עשינו את זה. אבל אני ודי"מ, לא באים ממקום שיש כמה וכמה מגיבים, לצערי, שבאים ממנו. עם די"מ, אני מתווכח ומתדיין בענייניות, הוא לא חושב שיש לפסול את הדעה שלי - למרות שהוא לחלוטין לא מסכים איתה.

יש אנשים בפורום שאומרים חד וחלק שצריכים להעיף אנשים עם דעות כמו שלי מהפורום -זה המצב. אם את רוצה לעצום עיניים, תעצמי - אני אומר את האמת.

אם היה יותר איזון, אם מראש אנשים היו מקבלים יותר את זה שיש אנשים בעלי דעות שונות משלהם שאפילו יודעים להתנסח עם טיעונים רציניים ולא מתלהמים נטו - אז באמת לא הייתה ל שום בעייה עם הפורום. אין לי בעיה עם הדעות - כמו שיש לי בעייה עם דרך התגובה של אנשים כאן, ועם העובדה שמציאותית, אין סיכוי לאיזון בפורום הזה במצבו הנוכחי.

אבל מסתבר שבאמת כואב לך כשמישהו מעיז לחשוב אפילו על רעיון לפתוח פורום נוסף, מקביל, שיהיה סגור, ויכיל אנשים מכל הזרמים והדעות ויתן יותר מקום, סבלנות וסובלנות גם לדעות אחרות. מעניין מה כל כך מפחיד אותך ברעיון שיהיה פורום כזה.

שיהיה לך כל טוב. אם לא תכתבי משהו חדש שלא הגבתי עליו עדיין - כבר לא באמת אראה צורך לענות לך ולא אמשיך מעבר לכך. 

ערב טוב.

/להחליט על דעת עצמך מה אני חושב/אומר/עושה.

ועכשיו את זאת שמתלוננת כאן?

סבבה.

את מוזמנת להגיד מה ממה שאמרתי לא נכון, ומה את ב-א-מ-ת חושבת עלי. אני חושב שהבנת הנקרא אני דווקא יודע סביר +

אתה רוצה פורום "עם הדעה שלך בילבד ושחופרים רידיקליים לא יוכלו להפריע לך"

פששש ותן טל... לא הייתי מאמינה עלייך

דרך אגב, ערוץ 7 זה אתר של דתיים ומתנחלים
מה ציפית?
אם אתה מעוניין להיות רק עם אנשים עם הדעות שלך אתה מוזמן לחפש את דרכך
באתרים שמלאנים 
 

אז מה שאתם בוחנים זה פורום לדעות 'ותן טל' בילבד?  נולאית

הטענות שלך מגוחכות בזה שאתה טוען
שלא נותנים לדעות 'שלך' להישמע ואתה מרגיש מותקף.
 

זה בגלל שאני מרגישה שאתה מתנשא.
 

אולי נפתח קבוצה שיש בה 'רק' מי שהוא 'ימין קיצוני' ולא ניתן לשאר האנשים 'להשתלט' על השיח ולענות ולחפור בדיונים?
 

גם מתייחסת אליי בצורה מאוד לא מחמיאה ופוגענית אישית, על גבי הפורום - וגם מסלפת דברים שלי, אומרת דברים בשמי שאני לא אמרתי, מכניסה מילים לפה שלי.

ואחרי הכל עוד טוענת שאני הוא זה שמתייחס לא יפה?

או-קיי.

ורוב בני האדם, מה לעשות - במקם שהם מרגישים שלא רוצים אותם - לא נשארים שם, גם אם תטען לפניהם בלהט אידיאולוגי - למה? תשארו וככה תהפכו בסוף הדרך את המקום למקום שיותר יכיל אתכם!

זה לא הכי עובד, מה לעשות...מקום מקבל דינמיקה משלו לאחר זמן מה וקשה מאוד לשנות אותה, אולי רק באירועי קיצון חיצוניים או פנימיים (אחד מהם זכור היטב לרבים מפה - פרשת גבעת האולפנה והמפנה שחל בפורומים שם, בעקבות הכל...).

לכן, בפועל, ראוי למצוא מקום שיתאים גם לאלו שהיו רוצים דיונים בנוסח אר"מ ואו"ח, אבל בלי כל ההתכסחות שהולכת שם על כל אחד שמעז לצייץ ולהגיד שהוא חושב שתג מחיר פוגע בהתיישבות (וזה רק דוגמה).

נא לא לגלוש לפסים אשיים.

קשה לך עם זה שיש עוד אנשים שחושבים כמוני בפורום? כואב לך שמישהו חלילה מעיז אפילו לחשוב על פורום שיתן מקום גם לדעות היותר מתונות? באמת כואב לך על כך??? לאיזה רמה אפשר לרדת, לאיזה? ועוד ערב תשעה באב

אני לא רוצה למנוע מאף אחד להביע את דעתו (אלא אם כן המנהלים מחליטים שהוא טרול ואין מקומו בפורום, ואז אדאג שכאשר הוא מגיב שלא כמו שהמנהלים רוצים, להודיע להם על כך...) - אבל מצפה גם ממנו לכבד את דעתי ולתת לה מקום.

כואב לך על כך???את רצינית???

[אני מניח שאתה מדבר על תקופת אחרי החטיפה ומוחד אבו חדיר]. 

אני בהחלט אומר את דעתי, אבל אני גם טורח להסביר אותה ולנמק אותה בטיעונים הגיוניים. אין לי בעייה אם עושנים לי בטיעונים הגיוניים ומתווכחים בנועם - הבעייה מתחילה כשאנשים סתם מתלהמים וטוענים שאני עוכר ישראל ושאני לא צריך להיות בפורום כי אני רק רוצה לפגוע באנשים יקרים וכו' וכו'... ואתה יודע על מה אני מדבר.

עם די"מ היו לי הרבה ויכוחים ב-ד-י-ו-ק על אותם נושאים, ומשנינו זה לא הגיע לרמה כזאת.

וזה רק בנוגע להתבטאויות, כי בנוגע לאיזון הפנימי בפורום שלא קיים - זה כבר לא שייך לגבי מה שאני אישית מגיב ועונים לי, זה כללי יותר - שזה ההרגשה שיש לאנשים כשהם מעיינים בפורום.

[אגב, מעניין שעל התקשורת השמאלנית והחד צדדית שרק תוקפת את הימנים וכו' -על זה שיוצאים נגד זה ומתלוננים על זה, אין לך בעייה - אבל כאשר קורה מקרה קצת הפוך, שבו אני מעיר שיש הטיה יותר מידי בפורומים שגורמת לאנשים להתרחק מהם - פתאום זה לא מדויק, וגם לנו יש חלק, וכו' וכו'. רק אומר. והלוואי שלא תיקח את זה כפגיעה אישית]

לא מזיקה לאף אחד.

כולה - פורום וירטואלי, אף אחד לא מכיר אותך, אף אחד לא זורק אבנים באמת.

שיתעצבנו! שיכתבו נגד! אז מה? עושה את זה מענין..

(תגובה לכל מי שמעלי)

את יכולה לומר את זה גם בעולם האמיתי

אבל יש לנו רגשות, וזה לא בסדר לפגוע בהם

וזה לא מוסרי ולא ראוי להתנהג בצורה משתלחת ומעליבה

ואין הבדל אם אתה אומר לו את זה בפרצוף, או שולח לו סמס או כותב לו את זה בפורום, גם אם אתה לא יודע מי הוא והוא לא יודי מי אתה

זה הרבה מעבר לדיונים של אר"מ..

אלו בעיקר פריקות עקב המצב.

אז אני מגיבה פה.

מצטרפת לחלוטין ל"ותן טל". 

אני לא נכנסת לאר"מ- אפילו לא רק לקרא. אין לי כוח להתעצבן, אין לי כוח לראות את זה אפילו.

בעברי הקצת רחוק- הייתי נכנסת לשם, עד שנמאס לי.

אין שם מקום לדיעות אחרות, ולמרות שיש שם הנעלה חזקה- עדיין, לא רואה מה יש לי לעשות שם מעבר ללחטוף תגובות מגעילות. 

אין שם הקשבה, לא משנה מה אני אגיד- יצאו נגדי. 

פה לפחות יש קצת יותר מרחב, יש פה אנשים שגם יודעים להקשיב.

אין לי שום בעיה עם אנשים שחושבים אחרת ממני, אני אוהבת את כולם באותה מידה. 

אבל אני לא יכולה לנהל דיון בלי שיש דיון- עם הקשבה ושיח.

(למרות שלאחרונה גם פה אני מרגישה קצת זליגה למקום כזה, אבל ב"ה הרבה פחות..)

כשדיון לגופו של עניין הופך לדיון לגופו של אדם- אז נמאס.

אני משתדלת תמיד לדבר בכבוד, להתיחס לגופו של ענין ולא לצאת מנק' הנחה סטיגמטית לפיה אם הוא חשב בעבר X אז גם עכשיו אני יודעת מראש מה הוא יחשוב.

עוד לא מצאתי כאן אדם שלא הסכמתי עם חלק מדבריו לפחות. שלא מצאתי איתו גם משהו במשותף.

מותר להתוכח, מותר להתדיין, מותר גם לא להסכים.

חובה לשמור על תרבות דיון.

וגם, זה מה שמעסיק כרגע את כולם,

זה הנושא המדובר בכל מיני ווריאציות,

וזה הרב יותר נעים לשוחח על זה עם ניקים מוכרים-

מאשר שם.

(וברור שלא יתחילו לכתוב שם כל החבר'ה של כאן. זה שיח שונה לחלוטין...)

אגב- בזמנים יותר רגועים אני חושבת שיותר ראוי להעביר את רוב השרשורים הללו לשם,

אבל המצב לא רגיל כרגע, ואני חושבת שזה בא לידי ביטוי גם בכך..

ובאמת שאני לא באידואולגיה של נער גבעות...

היה לי דיונים חופרים ממש נחמדים שם

אני אישית חושב שאר"מ זה פורום מרתק מאד

בס"ד

והוא שכאן זה פורום חברתי.

אנו דנים במגוון נושאים. 
יש הרבה שיתוף ברגשות חוויות והגיגים, לעתים קרובות תמיכה אחד בשני,
ובאופן כללי נוצרה תחושה ידידות בן חברי הפורום. 

לכן גם כשדנים על דברים שיש בהם חילוקי דיעות קיצוניים,

זוכרים את תחושת הידידות, ויודעים להכיל את השוני. 
 

לעומת זאת בפורום שכל כולו עמדות פוליטיות וכ', 

טבעי שאנשים יותר מתייחסים לאג'נדות מאשר לאנשים,

כי בעצם שם ניתן מקום בעיקר לדעות השונות, ולא לאישיות כמכלול.

בייחוד שיש שם הרבה ניקים שלא כותבים פה או בלנ"ו וכ'.. (אופס אמרתי את שם הפורום האסור...?)

אני לא חושבת שזה צריך להיות ככה, אני מאמינה שצריך לכבד כל אחד,

גם אם דעתו שונה באופן קיצוני,

אך יכולה להבין למה לחלק מהניקים  בפורומים ההם הרבה פחות נעים מאשר פה.

אני אמנם ימנית קיצונית, ולכן מעולם לא הותקפתי על רקע דעותיי,
אך גם לי לא נעים כשזה מגיע לפסים אישיים.

גם אם היו תוקפים שמאלן אמתי, משלום עכשיו.
(קל וחומר הניקים שמסתובבים פה..)

אולי ניתן כקבוצה לנדוד לשם, ולהתחיל שם שיח אחר, ומכבד יותר,
אך אם זה לא קורה בעיתות כאלו כשאקטואליה היא לא משהו לחובבי חדשות,

אלא שגרת החיים של כולנו לעניות דעתי יש מקום לכתוב על הדברים גם בפורום הזה,

כפריקה ושיתוף, ולא רק בפורומים מולדת ואקטואליה שהם בעלי אופי אחר במהותו.

והכי חשוב בכל הפורומים, וגם במציאות- שנרבה באהבת ישראל כנה ואמתית!

כל שרשור, והפורום שמתאים לו.

זה לא פורום נישה, אלא פורום רחב וכללי. פורום נישה - הגיוני שהמנהלים יצפו שכל ההודעות שתהיינה בו, יעסקו רק בנושא הספציפי של הפורום - בפורום מד"א, אם אני אגיע פתאום עם שאלה בנושא ספורט - יגידו לי, סליחה, אבל יש פורום ספורט. ובפורום ארץ מולדת, אם אתחיל לשאול שאלות על רבי נחמן מברסלב - יגידו לי שעם כל הכבוד, זה לא המקום לשאול את זה, ושיש פורום מיוחד לברסלב.

אבל כאן זה לא פורום סקטוריאלי - זה פורום על - זה פורום שאמור לאגד נושאים רבים שמעניינים את הצעירים מעל 20 - בכל תחום שהוא, לכאורה - ובאמת כמו שכבר אמרו מעליי, הרי כמעט לכל שרשור בפורום הזה ניתן למצוא פורום נישה שמתאים לו ו"לשלוח" אותו לשם.

ולכן, לדעתי, זה לא נכון לעשות את זה בפורום כזה. זה פורום שמדברים בו על מה שמעניין, על ענייני השעה, על מה שמעסיק ובוער בלב האנשים - ונוצרת בו דינמיקה של אנשים שהיא היא הגורמת לאנשים לפרסם כאן דבר כזה או אחר. הרי אף אחד כמעט, לדעתי, לא יפרסם כאן שאלה כבדת משקל בנוגע להריון - כי הוא יודע שזה לא בדיוק המקום, ולזה באמת יתאים הרבה יותר פורום הריון ולידה שגם הוא פורום פתוח - ושם הדינמיקה מתאימה לשאלות על הריון.

אבל כאן - אנשים בין היתר מרגישים שהדינמיקה של הפורום מאפשרת להם להעלות דברים שבוערים להם - והגיוני שדברים רבים שיבערו עכשיו יהיו סביב הנושא המדיני-צבאי.

לגבי כמויות השרשורים - זה אולי נקודת תורפה מסויימת והגיוני שאם יש הצפה של נושא מסויים, זה יפריע קצת או הרבה, בעין של המנהלים או עוד כמה - אבל חשוב לזכור גם שמדובר בתקופות, לרוב, וגם - שבסופו של דבר, לא מדובר באדם אחד שמציף את הפורום בנושא אחד בלבד - אלא יש פה מקבץ של הרבה חברי פורום קבועים יותר וקבועים פחות, שכל אחד בתורו מציף משהו שחשוב לו - ואכן, רבים מהשרשורים מתקשרים זה לזה בסוף לאותו נושא על - אבל אין פה יד מכוונת.

אז אדרבא - אם מפריע לאנשים שהכל בעמוד הראשון "עמוס פוליטיקה/צבא/מדינה" - אז שיקומו ויעשו מעשה ויפתחו שרשור בנושא אחר - אף אחד לא מונע מהם לעשות זאת. 

מקווה שהבהרתי עצמי טוב. כל טוב ולילה טוב

גם חוות גלעד לא מקרה? גם השריפות כל שנה בהרי ירושלים גם לא מקרה?

בכללי לא כדאי לנסות להבין חשבונות שמים.

נסי להסביר את השואה למשל או את ה7.10 גם כן כנראה לא מקרה, מן הסתם.

לדעת הבעש"ט יש השגחה על כלל הבריאה.

לדעת שאר היהדות באופן כללי ככל שאדם יותר צדיק או יותר חשוב כמו מלך או כהן גדול או נביא, יש עליו השגחה יותר גדולה.

גם על מדינות באופן כללי יש שר שתפקידו כאשר המדינה צריכה לכלות או לשגשג לדאוג לכך.

זה עדין לא אומר שכל אסון שפוקד מדינה מסויימת זה בגלל השגחה פרטית וגם אם כן מה החטא בעבורה זה מגיע לה.

ואני יכול לחשוב על הרבה מאוד מדינות רשעות יותר מצרפת וספרד וכרגע לא קורים בהם אסונות.

חכה....(לגבי המדינות האחרות...אני מאוד ממתינה לפולין, ליטא, וכל השאר שם......)

כדאי להקשיב לשיעורו של הרב אהרן לוי על הנושא (כביכול ההבדל בין השקפתו של הבעש"ט להשקפת....שכחתי מי..

אולי הרמב"ם...) מאוד מעניין. עד כמה שאני זוכרת, הוא מראה שאין כל סתירה. למרות שזה נראה כך, לכאורה....

מסר תקיף של הרב לבנון למנהיגי צרפת וספרד

ודעתי איננה נוחה עימה, א בגלל שלמיטב ידיעתנו עתה ישראלים ויהודים הם לא אלה שהציתו את האש (ואוי ואבוי אם כן).

שנית נראה שהנביא עובדיה בוחר בלשון מליצית ולאו דווקא אש ממש.

שלישית משום שלא נראה שדווקא צרפת וספרד הן הנציגות האולטימטיביות לייצג את עשו.

זו דעתו של הרב לבנון, אני קשה לי עם הקביעה שיש קשר בין דבריו לדברי הנביא נראה לי מאולץ משהו.

עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה.

אלא מה?

אין לנו נביאים שיסבירו מה ה' עושה.

אפשר רק לשער, וככל שהדבר יותר חריג כך זה יותר סביר ש "אין מקרה".

וגם בחיים ה"קטנים" שלנו; שמתי לב שככל שאני מתחברת אליו, מבקשת

ממנו (אפילו על דברים פעוטים), הוא עונה. ולהיפך, ככל שאני לא "לוקחת

אותו בחשבון", יש יותר לפי הטבע , סטטיסטיקה...

כל ההערה שלי היא רק ביחס לכלל ישראל, ובדגש על הנמצאים בארץ

טוב. צדיקה אני לא. מדומיינת? לא יודעת. אבל כן שומעת וחשה את התשובות שלו לפעמים.

"תן חסדך עלי כאשר ייחלתי לך" - הייחול הוא המביא את הקרבה, התשובה. כך נראה לי.

אגב, בצרפת שרפו את התלמוד. ספרד - נו, אין צורך להזכיר, זה עדיין נושם ובועט...

כשפוטין התחיל עם אוקראינה, חשבתי על כך, שכמה זה מן השמים; הם לא

היו פחותים מהגרמנים באכזריות שלהם כלפינו. וכששמעתי על קברי אחים

אצלם..... חשבתי על מידה כנגד מידה...אמנם לא מה שבאמת מגיע להם

(עדיין) אבל משהו בכל זאת.

הרי זה קידוש השם; במיוחד כשזה יהיה ברור לכל שהם "חוטפים"

לא סתם.

ואותו דבר, אני מאמינה, יהיה עם כל המדינות האחרות שבמקרה

הטוב שתקו....לא היו רבות כאלו כמובן....

גם עם האנטישמים בארה"ב יהיה אותו דבר. יש דין ויש דיין

ואין ספק שהשם ידאג לכך שנראה מהו צדק. אמיתי.

ברור. ללא שום ספיקות.

ובו אמר הרב על "קרוב השם לכל אשר יקראהו באמת" - הדגש הוא על באמת.

צדיק או רשע - העיקר לקרוא לו באמת. באמת.

היפלא מה' דבר?!

ברירת המחדל היא חוק נתן ולא יעבור, ויש עוד ראיות למכביר בדבר ההנהגה הפשוטה של דרך הטבע. ואמנם הקב"ה יכול להתערב ולהחליט להשגיח דווקא עלי באופן אינטימי, אבל כיוון שאין לי איך לדעת את זה, ואני גם לא רואה את זה בפועל בחיים שלי, אז אני לא מניח את זה אלא אם כן קרה משהו באמת יוצא דופן שבו נראה שהכוכבים הסתדרו באופן לא טבעי בעליל.

הרמב"ן אמר שאין כזה דבר כמו טבע, לא?

אם אנו לא מחוברים אליו, לא מדברים איתו, לא מקיימים איתו קשר קרוב, אישי,

אז במה אנו שונים מאנשים שלא לוקחים אותו בחשבון?

אוקי. הולכים לבית כנסת. שבת. כשרות.

זה לא מספיק, לדעתי. זה לא קשר חי וזורם. אני חושבת.

לא שאני מצליחה לעשות זאת, רק לפעמים.

להרגש ולדעת שכל רגע של נשימה שלי, כמו שזה הוא שמנשים אותי,

כך זה הוא שמשגיח עלי ומצפה שאחזק את הקשר שלי איתו.

אני לא חושב שהרמבן מכחיש את המציאות, אגב. טבע הוא חוקים קבועים שנבראו במציאות.

ולא ברור לי מה זה "לא לוקחים בחשבון". בגלל שמישהו לא מרגיש השגחה פרטית אז הוא לא לוקח בחשבון את ה'?! איזה מין מסקנה מוזרה.. מסקנה שגם מנוגדת לרוב חכמי ישראל במהלך הדורות. ההשגחה הפרטית אינטימית היא רעיון די חדש. חפשי את מאמרו של הרב שמואל אריאל על זה.

עכשיו הקשבתי לראיון עם עודד ניר (המראיין הוא הרב לוינשטיין).

זה הקשר של היהודי עם הקב"ה (של עודד ניר). כנראה איבדנו

את זה מאז תקופת ההשכלה.

תתחיל לדבר איתו (גם בלב) ותקשיב. פשוט תקשיב.

הכוונה, בכל פרט ופרט בחיים. ולו הפעוט ביותר.

מהבוקר ועד שהולכים לישון.

(אני לא כל כך מצליחה וזה גם עניין של תקופות אבל אין לי ספק שהוא כל

הזמן מביט ומאזין ומקשיב......

אני יכול לחשוב על הקב"ה כל היום וכל הלילה, זה לא הופך את הקב"ה למישהו שמשגיח עלי באופן אישי על כל צעד ושעל ולא דרך חוקי הטבע.

אין משהו שמחייב שאם אני חושב עליו כל הזמן אז גם הוא בהערח חושב עלי כל הזמן.

אלא פונה אליו, משתף אותו, כמו שפונים אל חבר נורא נורא טוב,

אל מישהו אהוב, כמו שמשתפים מישהו שנותנים בו אמון מלא.

הבעיה, שבכורח הנסיבות, קשה לנו (לי, על כל פנים), לתת

אמון מלא...

למשל : יש לי מצב רוח רע, השם. שמח אותי. קח את זה ממני

לבקש על עבודה, על כוח ללמוד (אם לומדים), אם משהו

לא מסתדר....כמובן שהאידיאלי זה לשתף אותו בכל

פשוט לשוחח איתו...

אנחנו בין כך עושים את זה במצבים קשים, של

מצוקה, כשמרגישים חסרי אונים....אבל אפשר

לעשות את זה גם ככה, ביום יום..

הרי אנו עושים זאת בתפילה. בשמע קולנו

ורפאנו, אז למה לא בין התפילות גם?

ומה פירוש שאיני מסכימה עם העובדות,

אילו עובדות?

חושבת כשאנו מרגישים שהוא עונה

מאותת, ישנו איתנו, לכתוב את זה.

כדי לזכור, ברגעים של קור

ניתוק, בדידות. יאוש.

לא שקל לי. בכלל לא, עם זה.

אבל אולי לגברים, יותר קשה.

אשה מטבעה, יותר קרובה

כנראה.

אין עוד מלבדו. אנו כאן במסע

מהלידה ועד המוות.; זמן קצו

לא קרה לכם אף פעם שנתקעתם,

למשל, לפני שבת. אין מוניות,

יצאנו מאוחר מדי, בודאי שאין

אוטובוסים, ומתחננים להשם

שלא נאלץ לחזור הביתה ואז

פתאום מגיחה מונית והנהג

אומר לנו: בכלל לא התכוונתי

לעבור מכאן....

אני לא מומחית בזה. צריך

לקרוא ספרים המדברים

על זה; על תפילה, על פנייה

לבורא עולם.

חסידות ברסלב מדגישה

את הפן הזה ביהדות אבל

לא רק, אני מתארת לעצמי.

וגם לראות בכל דבר, נסיון.

אוי, כמה שזה קשה; מקסימום

רק כשמגיעים למצב בו רוצים

לדפוק את הראש בקיר, נזכרים

ש....ישנה עוד אפשרות;

ה אפשרות. (איך משנים

ה רגילה לה גדולה כאן?

אין למטה את האפשרות הזו).

נורא קשה לחיות בלי הקב"ה.

אפילו די מדכא, הייתי אומרת.

ושוב, לא מדברת ממרומי כסאי.

בכלל לא. אני עצמי זקוקה לעידוד

בזה.

הוא הרי נתן לנו את כוח הדיבור

את הלב המרגיש את המוח החושב....

את היכולת להתקשר...אז למה לא

אליו?....

אז אין לך את הבעיה הזו..

בקיצור, ממך אליך אברח.

קראתי פעם ספר של מישהו מאוד חכם, מבריק,

דתי והרגשתי בדידות כזו וזרות כזו.....

ואני לא מסכימה עם הכתוב. חושבת שזה

נובע מאיזה משהו בנפש, שלא רוצה

להפשיר...

הרגשות שלך הן לא טיעון, מה לעשות...

בכל לבבך....אנו לא שכלים מהלכים בלבד. זה ביחד.

לפעמים הרגשות שלנו כל כך חסומים, או פגועים, או מאויימים, או מפוחדים

שאנו כולאים אותם ועוברים לגור בשכל.

מה אכפת לך לנסות? דיבור אחד אמיתי. איתו. הוא פחות מבין מאיתנו, המגיבים?

פחות קשוב? פחות אכפתי?

תנועת ההשכלה עשתה לנו, לאשכנזים במיוחד, נזק רב; המדע, הרציונל...

אחינו הספרדים מחוברים יותר; הקליפה העבה והקרה הזו של עשיו,

נמנעה מהם; הרי הערבים הם ברובם דתיים (אאל"ט, הרב הירש כתב

על זה בפרשה שאברהם שולח את הגר. חיי שרה אולי? בושה, לא זוכרת

ומתעצלת לקום ולפתוח חומש...)

הם יותר מחוברים.

סיסמטןת ורגשות אינן טיעונים. וכשאלה נגמרים, אני יוצא מהדיון.

עד הפעם הבאה...

אני מקשיבה לשיעור של הרב אהרן לוי על השגחה אליבא גדולי ישראל, מהרמב"ם.

מרתק.

אבל מה את רוצה לעשות בזה?

בעצמו.

איפה פה השאלה?

אין פה שאלה. אמרתי שכדאי לראות איך הרב אהרן לוי, מיישב את הכביכול הסתירה הזו

שעליה דובר קודם. הוא לא אוכל אף אחד והוא אדם מ א ד רציונלי וחכם. כדאי. באמת.

מכל מלמדי השכלתי.

ו/או דיעות אחרות. הרב לוי מדבר על זה. מאוד מעניין.

זה היה נכון אילו עם ישראל היה עושה תשובה. כל עוד אנחנו לא שם, זאת יכולה להיות סתם תופעת טבע שחוצה יבשות.

כולנו עשינו תשובה, עדיין הברית בינינו לבין השם, קיימת. גם כשהיתה התקפת הטילים

המסיבית של אירן, לא היינו במצב כל כך טוב רוחנית.

מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה

כגון:

עיתון דיגיטלי | גיליון 1206

זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.

קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.

אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.

אם זה יעניין אותך. נסה.

כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.

יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.

המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social

אולי התכוונת אליו?

אבל אני נתקל בו ביוטיוב וכן קראתי את הספר שלו לפני הרבה שנים.

הוא דווקא עושה עבודה מצויינת.

אני לא חושב שהוא זקוק לרחמים.

הוא עושה עבודה מצויינת והוא מצויין במה שהוא עושה.

אם הוא בחר ללכת לאוקספורד הוא נראה ידע מראש מה מחכה לו שם.

זה היה משהו נורא ממש. הם לא קיבלו ממנו כלום. נדמה לי שבסוף גם צעקו בוז עם שריקות בוז. מ ג ע י ל י ם!

עוברת לעניין אחר:

כדאי להקשיב לראיון עם עודד ניר (הרב לוינשטיין מראיין). ככה אני רוצה לחשוב כיהודיה. לא מדברת

עכשיו על לשמור על כבוד עצמי, אלא הקשר החי הזורם שלו עם הקב"ה.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

20260802034022.mp3

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

כשאמרת ששמעת המון ובסוף גילית שהוא AI? אני רוצה גם לשמוע

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

שאפשר לוותר על השימוש בהן ולא לאשר אותן. השאלה - האם זה יעשה לי באלאגן במחשב, שכל פעם אאלץ

להגדיר מחדש וכו'? מה דעתך?

אפשר לאשר בכל מקרה.

עם פגיעה שעלולה להיות בפרטיות איך שהוא?

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם