וְהַכְּלָל הוּא,
שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל,
וַאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא -
כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן הוּא זוֹכֵר אֶת ה' יִתְבָּרַךְ,
וְיֵשׁ לוֹ רָצוֹן לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כַּמָּה אֲשֶׁר הוּא כּוֹסֵף לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן לֹא זָכָה לִתְשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא, פָּגַם יוֹתֵר וְהוֹסִיף חֵטְא עַל פֶּשַׁע חַס וְשָׁלוֹם,
אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לַה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת,
וְעַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לָצֵאת מִשְּׁטוּתָיו,
וְיִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִתְשׁוּבָה בְּלִי סָפֵק.
וְדֶרֶךְ זֶה הוּא עֵצָה טוֹבָה וּנְכוֹנָה לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן,
הֵן צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד
אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת הַצָּרִיךְ לָצֵאת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא גָּבֹהַּ יוֹתֵר,
וְהֵן אֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאֹד,
וַאֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הַמְלֻכְלָכִים בְּמַעֲשִֹים רָעִים מְאֹד,
אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי בְּחִינַת רָצוֹן הַכֹּל יְכוֹלִים לַעֲלוֹת מִתַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה עַד רוּם הַמַּעֲלוֹת. (ליקוטי הלכות, ערב ג', אות ה')
ב"ה.
ברור שבכך יש איסור חמור
)