וְאִם הוּא רוֹאֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוֹתֵר יָמִים וְשָׁנִים לַה' יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן לֹא שָׁב מִטָּעוּתוֹ,
אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל מְאֹד וְיִתְאַחֵז בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת,
כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ ז"ל שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ,
וְיִתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם תָּמִיד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אוֹ לְהִנָּצֵל מֵעַתָּה מִמַּה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְהִנָּצֵל כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ.
וְרָאוּי לְהָאָדָם הַבַּר דַּעַת שֶׁיִּהְיֶה מְרֻצֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יִפְעֹל בְּכָל עֲבוֹדָתוֹ וְטָרְחוֹ וִיגִיעוֹ, רַק שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל פַּעַם אַחַת מֵאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּמוּרָה אוֹ הִרְהוּר אוֹ תַּאֲוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, דְּהַיְנוּ
שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ וְהִתְבּוֹדְדוּתוֹ וְכוּ' יִזְכֶּה שֶׁבְּסוֹף יָמָיו יִהְיֶה לוֹ נֶחְסַר וְנִפְחַת עֲבֵרָה אַחַת, הַיְנוּ
שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ זָכָה שֶׁעַכְשָׁו יֵשׁ לוֹ עֲבֵרָה אַחַת פְּחוּתָה מֵחֶשְׁבּוֹן עֲווֹנוֹתָיו מֵאֲשֶׁר הָיָה לוֹ אִם לֹא הָיָה חוֹתֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהִנָּצֵל מֵהֶם
- גַּם זֶה הָיָה כְּדַאי לוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף לֹא נִשְׁאָר לָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ וִיגִיעוֹ מַה שֶּׁעָמַל וְטָרַח בָּעוֹלָם הַזֶּה
כִּי אִם מַה שֶּׁזָּכָה לִפְעָמִים לְהִנָּצֵל מֵרַע וַעֲבֵרוֹת וְלַחֲטֹף לִפְעָמִים אֵיזֶה מִצְווֹת.
(ליקוטי הלכות, שלוחין ג', אות לג)
ברור שבכך יש איסור חמור
)