אני מרגישה לבד במערכה, למרות שזאת העבודה היחידה שלי בה אני שכירה ומקבלת תלוש..
אף אחד לא זמין, המקום תמיד נעול מכךל הכיוונים שזה מוגזם ומעצבן.
הילדים לא טורחיםלהופיע. וכשהם כן מופיעים זה לכל היותר שניים, גג שלושה, שבאו בשביל הכיבוד.
סתם! סתם אני מרגישה שאני שמה פול גז בניוטראל.
אני מנסה הכל, קבוצת וואצאפ להורים, אחרי שהתקשרתי למשפחה משפחה לעדכן ולהלהיב, ישיבה עם הרכזות שהואילו לדבר איתי.
ופשוט כלום!
ברור שבכך יש איסור חמור
)