ויש מצב שגם הקואליציה הזאת תוכל להחזיק מעמד ככה.

כחלון יודע שאם יפרק את הממשלה בגלל דברים כלשהם, גורלו יוכל להיות כמו לפיד בבחירות הבאות. הוא לא רוצה את זה.

ליברמן זקוק לה-ר-ב-ה זמן בממשלה יציבה כדי לנסות להשיב לפחות חלק מהאמון בו, לציבור הבוחרים הפוטנציאליים שלו.

כנ"ל בנט, אבל בצורה אחרת.

והחרדים? כל עוד הם מקבלים את מה שהם רוצים - אין להם סיבה לפרוש מהקואליציה. ולאף אחד כמעט אין אינטרס בממשלה כזאת "לדפוק" את החרדים - מלבד אולי טיפהל'ה ליברמן, אבל בגלל גודלו הוא לא ינסה, לדעתי.

קיצור, בהחלט יש סיכוי לעניות דעתי שהממשלה תשרוד יותר מ4 שנים. זה, אגב, כשלעצמו יהיה שבירת השיא של אורך הכנסת מזה הרבה מאוד שנים...

שבאותה שנה התשע"ט - כמובן, כמו כל יהודי מאמין, אני באמת מקווה שעד אז יגיע המשיח כבר, וימי הצומות ובתוכם צום הרביעי, צום י"ז בתמוז, ייהפך לשמחה וליום טוב.

מתנצל על כך שלא חשבתי על זה כאשר כתבתי את ההודעה, ולכן טעיתי וכתבתי בטבעיות כל כך "נצום ביום זה".

מתנצל ותודה למי שהפנה תשומת ליבי לכך.

יהיה בזמן המשיח ואיך ילך אז באמת השלטון וההיררכיה.

בכל מקרה, אתה יכול לקחת את זה כ:"אם לא נצום אז הוא לא ישבור את השיא, ואם נצום אז והוא יהיה רוה"מ - אז הוא ישבור את השיא...

למחרת, ערב חג השבועות, הוא ישבור את השיא. זה התאריך המדויק.

לציון האירוע הוא ואשתו שרה יקשטו בירק את בית ראש הממשלה.

הכניסה והיציאה של כל אחד מהם לתפקיד, חישוב מספר הימים, וחישוב מספר הימים שחסר לביבי כדי להדביק את בן גוריון.

התאריך הנכון הוא מה שאני כתבתי, או יום יומיים לפניו - י"ז בתמוז התשע"ט

אבל בגלל שיש שנים בלוח הלועזי שמוסיפים יום אחד למהלך השנה, ייתכן שהחישוב לא מדויק לגמרי, לכן, נניח, קחו 3 ימים פלוס או מינוס - כלומר, בטווח מ-י"א בתמוז התשע"ט, ועד י"ז בתמוז התשע"ט - זה יהיה הטווח שבו ביבי יעקוף את בן גוריון. 

אולי בהמשך יהיה לי כוח ואבדוק את הנתונים יותר לעומק ואעבור בפועל שנה אחרי שנה כדי לספור את מספר הימים. נראה.

ההבדלים בין השנים וכו'.. ואולי גם הפרש של יום יומיים בחישוב עצמו.

קיצור, בערך סביב י"ז בתמוז באותה שנה זה יהיה פחות או יותר זמן השוויון.

אני בטוח שאם הוא באמת יגיע עד לשם - יהיו כאלו שיטרחו יותר מאיתנו ויבדקו בצורה מדויקת באיזה יום הוא עוקף את דוד בן גוריון, ויפרסמו את זה בשער בת רבים...  

איפה האמונה ש"אחכה לו בכל יום שיבוא"? - משיח יכול לבוא בכל יום.

לנצח נתאבל על החורבן?

הייתי מתנסח אחרת: "חוץ מזה - שאם משיח לא יבוא ח"ו עד אז - נצטרך לצום" 

כאן

תודה

ד"ר עופר קניג מהמרכז הישראלי לדמוקרטיה עשה על זה מחקר (וגם קיבל כסף...).

לך לגוגעל.

הוא העיר הערה שכבר קודם לכן מישהו העיר לי באישי, אני מסכים איתה לחלוטין ולכן תיקנתי בהודעה שקישרתי למעלה, שבמידה ולא יגיע עד אז המשיח והיום יקבע ליום שמחה, רק במקרה כזה, נצום אז, ואם יגיע - לא נצום.

מה "לא תיקנת כלום"? ומה הקשר איזה מחקר או משהו כזה? לא מעניין אותי שום מחקר בנושא, וזה בכל מקרה לא משנה את מה שאני תיקנתי לעצמי.

הפעם זאת קביעה חלוטה ולא עמדה. אתה יכול לכתוב מכתב למי שערך את המחקר ולהעיר לו מבחינת: לפני עוור לא תיתן מכשול.

בעניין התיקון של י"ז בתמוז ו"הצום"? או בעניין התאריך שאתה נתת?

כי בעניין התאריך, במחילה, לא מעניין אותי מחקר - הוא לא נכון. הנתונים הם מדויקים מאוד ולא ניתנם "לפרשנות" שונה. ולא מענייני "לתקן" מחקרים וכו' - אם מישהו לא יודע לעשות חישוב של ימים זה הבעיה שלו,לא שלי, ואני לא זה שאטרח למצוא איזה מחקר שניק אלמוני בפורומים אומר לי שקיים.

קיצור - בכל מקרה, לא הבעתי שום "עמדה" מופרכת או לא הגיונית, ולא "טעיתי" לא בעניין הצום ולא בעניין הימים (בכפוף למה שכתבתי, כמה ימים לכאן או לכאן בגלל שנים מעוברות לועזיות וכו'..).

האפשרות היחידה לנסות לדון לכף זכות את אותו קניג, זה שהוא לא חישב את ראשות הממשלה מיום קום המדינה, אלא "רק" מרגע כינון האסיפה המכוננת, שנקראת "הכנסת הראשונה" - למרות שגם לפניה הייתה מועצת העם הזמנית, וגם שם בן גוריון היה ראש הממשלה, החל מ14 במאי 1948.

בקיצור - העובדה שמרגע קום המדינה הוא היה ראש הממשלה, אבל זה לא נקרא "הכנסת הראשונה" (למען האמת, גם האסיפה המכוננת לא הייתה אמורה להיות הכנסת הראשונה, אלא הייתה אמורה לפעול לכינון חוקה וא-ז לעשות את הבחירות למה שייקרא "הכנסת הראשונה" - ורק במהלך כהונת האסיפה המכוננת, הם החליטו "לשנות את החוקים" ולקרוא לעצמם הכנסת הראשונה) - העובדה הזאת, לא משנה את העובדה - דוד בן גוריון כיהן בפועל כראש ממשלת ישראל החל מ14 במאי 1948 - יום קום המדינה. מדינה לא יכולה להתקיים ללא ראש מדינה, והוא זה שהיה ראש המדינה. 

לכן, החישוב שלי ושל דתל"ש הוא המדוייק יותר, במחילה - לא של אותו קניג שמשום מה החליט שבן גוריון נהיה ראש המדינה וראש הממשלה רק החל מ10 במרץ 1949, יום קום הממשלה של האסיפה המכוננת.

ואם אתה רוצה במספרים - בניגוד למה שכתב קניג, בן גוריון כיהן 4873 ימים.

מיציתי.  

הסברתי בסך הכל מאיפה נובע ההפרש בין החישוב שלי, לחישוב שלו

והסברתי שמבחינתי זה מוזר להתחיל לחשב אך ורק מה10/03/1949, ולא מקום המדינה - כיוון שבפועל בן גוריון כיהן כראש הממשלה החל מקום המדינה ב14/05/1948.

אפשר קצת יותר להיות ענייניים, אתה יודע. 

נ.ב: אגב, גם אני עצמי לא חבר של בנט. תנוח דעתך

ב-10 בנובמבר 2012 צבר נתניהו, כך על פי המחקר, 2433 ימים כראש ממשלה. בקוים כלליים, ב- 10 בנובמבר 2018 יצבור נתניהו עוד 2191 ימים, וסך הכל מצטבר בשתי התקופות בראשות הממשלה, ללא ההפסקה שביניהן- 4624 ימים. דהיינו 49 ימים יותר מבן גוריון, שצבר כאמור 4575 ימים. עכשו תוריד 49 יום כדי להשוות ביניהם לגבי משך התקופה, ותגיע לספטמבר 2018. 

וכן, בגלל שכל כך התעקשת, בדקתי את זה - וזה בדיוק מה שקרה. הוא חישב שבן גוריון היה ראש ממשלה רק החל מ14/03/1949. אני, כמו ששהסברתי, מחשב החל מקום המדינה, כיוון שבפועל מא-ז בן גוריון היה ראש ממשלה, גםן אם היא לא כונתה "הממשלה הראשונה". כיוון שמה לעשות, המדינה חייבת ראש ממשלה גם אם עדיין לא קוימו הבחירות הראשונות.

לכן, בנוגע למספר הימים שבפועל בן גוריון שימש כראש הממשלה של מדינת ישראל - אני צודק.

אם אתה מתייחס אך ורק למספר הימים שבן גוריון כיהן כראש ממשלה החל מהממשלה הראשונה בלבד, ובלי להתייחס לממשלה הזמנית - הרי שאז באמת התאריך הוא סביב סוף ספטמבר 2018.

לסיכום - מי שמחשב החל מקום המדינה - מגיע לתוצאה כמוני פחות או יותר.

מי שמחשב רק החל מ10/03/1949 - יגיע לתוצאה דומה לאותו קניג.

סוף פסוק, ניפגש בדיון הבא

"הכל סובב את האשכנזים". 

אז י"ז בתמוז יוצא בשבת,  סבבה, אז צמים בט"ו בתמוז לא קריטי... זה היה רק "לייפות" את הטקסט מבחינה ויזואלית

(ובכל מקרה זה רק "סביב" היום הזה - עדיין לא נסגרתי מה היום המדויק בו נתניהו עוקף את בן גוריון)

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.