ויש מצב שגם הקואליציה הזאת תוכל להחזיק מעמד ככה.

כחלון יודע שאם יפרק את הממשלה בגלל דברים כלשהם, גורלו יוכל להיות כמו לפיד בבחירות הבאות. הוא לא רוצה את זה.

ליברמן זקוק לה-ר-ב-ה זמן בממשלה יציבה כדי לנסות להשיב לפחות חלק מהאמון בו, לציבור הבוחרים הפוטנציאליים שלו.

כנ"ל בנט, אבל בצורה אחרת.

והחרדים? כל עוד הם מקבלים את מה שהם רוצים - אין להם סיבה לפרוש מהקואליציה. ולאף אחד כמעט אין אינטרס בממשלה כזאת "לדפוק" את החרדים - מלבד אולי טיפהל'ה ליברמן, אבל בגלל גודלו הוא לא ינסה, לדעתי.

קיצור, בהחלט יש סיכוי לעניות דעתי שהממשלה תשרוד יותר מ4 שנים. זה, אגב, כשלעצמו יהיה שבירת השיא של אורך הכנסת מזה הרבה מאוד שנים...

שבאותה שנה התשע"ט - כמובן, כמו כל יהודי מאמין, אני באמת מקווה שעד אז יגיע המשיח כבר, וימי הצומות ובתוכם צום הרביעי, צום י"ז בתמוז, ייהפך לשמחה וליום טוב.

מתנצל על כך שלא חשבתי על זה כאשר כתבתי את ההודעה, ולכן טעיתי וכתבתי בטבעיות כל כך "נצום ביום זה".

מתנצל ותודה למי שהפנה תשומת ליבי לכך.

יהיה בזמן המשיח ואיך ילך אז באמת השלטון וההיררכיה.

בכל מקרה, אתה יכול לקחת את זה כ:"אם לא נצום אז הוא לא ישבור את השיא, ואם נצום אז והוא יהיה רוה"מ - אז הוא ישבור את השיא...

למחרת, ערב חג השבועות, הוא ישבור את השיא. זה התאריך המדויק.

לציון האירוע הוא ואשתו שרה יקשטו בירק את בית ראש הממשלה.

הכניסה והיציאה של כל אחד מהם לתפקיד, חישוב מספר הימים, וחישוב מספר הימים שחסר לביבי כדי להדביק את בן גוריון.

התאריך הנכון הוא מה שאני כתבתי, או יום יומיים לפניו - י"ז בתמוז התשע"ט

אבל בגלל שיש שנים בלוח הלועזי שמוסיפים יום אחד למהלך השנה, ייתכן שהחישוב לא מדויק לגמרי, לכן, נניח, קחו 3 ימים פלוס או מינוס - כלומר, בטווח מ-י"א בתמוז התשע"ט, ועד י"ז בתמוז התשע"ט - זה יהיה הטווח שבו ביבי יעקוף את בן גוריון. 

אולי בהמשך יהיה לי כוח ואבדוק את הנתונים יותר לעומק ואעבור בפועל שנה אחרי שנה כדי לספור את מספר הימים. נראה.

ההבדלים בין השנים וכו'.. ואולי גם הפרש של יום יומיים בחישוב עצמו.

קיצור, בערך סביב י"ז בתמוז באותה שנה זה יהיה פחות או יותר זמן השוויון.

אני בטוח שאם הוא באמת יגיע עד לשם - יהיו כאלו שיטרחו יותר מאיתנו ויבדקו בצורה מדויקת באיזה יום הוא עוקף את דוד בן גוריון, ויפרסמו את זה בשער בת רבים...  

איפה האמונה ש"אחכה לו בכל יום שיבוא"? - משיח יכול לבוא בכל יום.

לנצח נתאבל על החורבן?

הייתי מתנסח אחרת: "חוץ מזה - שאם משיח לא יבוא ח"ו עד אז - נצטרך לצום" 

כאן

תודה

ד"ר עופר קניג מהמרכז הישראלי לדמוקרטיה עשה על זה מחקר (וגם קיבל כסף...).

לך לגוגעל.

הוא העיר הערה שכבר קודם לכן מישהו העיר לי באישי, אני מסכים איתה לחלוטין ולכן תיקנתי בהודעה שקישרתי למעלה, שבמידה ולא יגיע עד אז המשיח והיום יקבע ליום שמחה, רק במקרה כזה, נצום אז, ואם יגיע - לא נצום.

מה "לא תיקנת כלום"? ומה הקשר איזה מחקר או משהו כזה? לא מעניין אותי שום מחקר בנושא, וזה בכל מקרה לא משנה את מה שאני תיקנתי לעצמי.

הפעם זאת קביעה חלוטה ולא עמדה. אתה יכול לכתוב מכתב למי שערך את המחקר ולהעיר לו מבחינת: לפני עוור לא תיתן מכשול.

בעניין התיקון של י"ז בתמוז ו"הצום"? או בעניין התאריך שאתה נתת?

כי בעניין התאריך, במחילה, לא מעניין אותי מחקר - הוא לא נכון. הנתונים הם מדויקים מאוד ולא ניתנם "לפרשנות" שונה. ולא מענייני "לתקן" מחקרים וכו' - אם מישהו לא יודע לעשות חישוב של ימים זה הבעיה שלו,לא שלי, ואני לא זה שאטרח למצוא איזה מחקר שניק אלמוני בפורומים אומר לי שקיים.

קיצור - בכל מקרה, לא הבעתי שום "עמדה" מופרכת או לא הגיונית, ולא "טעיתי" לא בעניין הצום ולא בעניין הימים (בכפוף למה שכתבתי, כמה ימים לכאן או לכאן בגלל שנים מעוברות לועזיות וכו'..).

האפשרות היחידה לנסות לדון לכף זכות את אותו קניג, זה שהוא לא חישב את ראשות הממשלה מיום קום המדינה, אלא "רק" מרגע כינון האסיפה המכוננת, שנקראת "הכנסת הראשונה" - למרות שגם לפניה הייתה מועצת העם הזמנית, וגם שם בן גוריון היה ראש הממשלה, החל מ14 במאי 1948.

בקיצור - העובדה שמרגע קום המדינה הוא היה ראש הממשלה, אבל זה לא נקרא "הכנסת הראשונה" (למען האמת, גם האסיפה המכוננת לא הייתה אמורה להיות הכנסת הראשונה, אלא הייתה אמורה לפעול לכינון חוקה וא-ז לעשות את הבחירות למה שייקרא "הכנסת הראשונה" - ורק במהלך כהונת האסיפה המכוננת, הם החליטו "לשנות את החוקים" ולקרוא לעצמם הכנסת הראשונה) - העובדה הזאת, לא משנה את העובדה - דוד בן גוריון כיהן בפועל כראש ממשלת ישראל החל מ14 במאי 1948 - יום קום המדינה. מדינה לא יכולה להתקיים ללא ראש מדינה, והוא זה שהיה ראש המדינה. 

לכן, החישוב שלי ושל דתל"ש הוא המדוייק יותר, במחילה - לא של אותו קניג שמשום מה החליט שבן גוריון נהיה ראש המדינה וראש הממשלה רק החל מ10 במרץ 1949, יום קום הממשלה של האסיפה המכוננת.

ואם אתה רוצה במספרים - בניגוד למה שכתב קניג, בן גוריון כיהן 4873 ימים.

מיציתי.  

הסברתי בסך הכל מאיפה נובע ההפרש בין החישוב שלי, לחישוב שלו

והסברתי שמבחינתי זה מוזר להתחיל לחשב אך ורק מה10/03/1949, ולא מקום המדינה - כיוון שבפועל בן גוריון כיהן כראש הממשלה החל מקום המדינה ב14/05/1948.

אפשר קצת יותר להיות ענייניים, אתה יודע. 

נ.ב: אגב, גם אני עצמי לא חבר של בנט. תנוח דעתך

ב-10 בנובמבר 2012 צבר נתניהו, כך על פי המחקר, 2433 ימים כראש ממשלה. בקוים כלליים, ב- 10 בנובמבר 2018 יצבור נתניהו עוד 2191 ימים, וסך הכל מצטבר בשתי התקופות בראשות הממשלה, ללא ההפסקה שביניהן- 4624 ימים. דהיינו 49 ימים יותר מבן גוריון, שצבר כאמור 4575 ימים. עכשו תוריד 49 יום כדי להשוות ביניהם לגבי משך התקופה, ותגיע לספטמבר 2018. 

וכן, בגלל שכל כך התעקשת, בדקתי את זה - וזה בדיוק מה שקרה. הוא חישב שבן גוריון היה ראש ממשלה רק החל מ14/03/1949. אני, כמו ששהסברתי, מחשב החל מקום המדינה, כיוון שבפועל מא-ז בן גוריון היה ראש ממשלה, גםן אם היא לא כונתה "הממשלה הראשונה". כיוון שמה לעשות, המדינה חייבת ראש ממשלה גם אם עדיין לא קוימו הבחירות הראשונות.

לכן, בנוגע למספר הימים שבפועל בן גוריון שימש כראש הממשלה של מדינת ישראל - אני צודק.

אם אתה מתייחס אך ורק למספר הימים שבן גוריון כיהן כראש ממשלה החל מהממשלה הראשונה בלבד, ובלי להתייחס לממשלה הזמנית - הרי שאז באמת התאריך הוא סביב סוף ספטמבר 2018.

לסיכום - מי שמחשב החל מקום המדינה - מגיע לתוצאה כמוני פחות או יותר.

מי שמחשב רק החל מ10/03/1949 - יגיע לתוצאה דומה לאותו קניג.

סוף פסוק, ניפגש בדיון הבא

אף אחד לא יהיה חייב לצום אא"כ יקרה משהו חריג כי זה שבת

אז י"ז בתמוז יוצא בשבת,  סבבה, אז צמים בט"ו בתמוז לא קריטי... זה היה רק "לייפות" את הטקסט מבחינה ויזואלית

(ובכל מקרה זה רק "סביב" היום הזה - עדיין לא נסגרתי מה היום המדויק בו נתניהו עוקף את בן גוריון)

מי אמר שאין לו אינטרסים?

וגם אם הוא לא מרמה. האם הוא ד"ר לאלקטרו-אופטיקה? זה שהוא ד"ר להנדסה כללית לא אומר שהוא מבין בזה, וייתכן שהוא עצמו נפל להאמין לקונספירציה

אין מומחה יותר ממנו בתחום שקרוב לכך, גם אם לא עשה דוקטורט בלייזר אלא בנושאים קרובים ותואר שני באלקטרו אופטיקה, עם פטנטים רשומים על שמו.

מי שלא מוכן להקדיש 10 דקות לשמוע ממנו פיזיקה פשוטה שלמדנו בכיתה י': אין מה לדבר פה

שמע, גם אנשים מומחים יכולים להיתפס לכל מיני אמונות לא רציונליות. 

הדוגמא הכי טובה היא לינוס פאולינג שזה בפרס נובל לכימיה. 

במשך שנים התנגד פאולינג להכיר בתגלית של פרופ' דן שכטמן בנוגע לקיומם של קוואזי גבישים. הוא אף אמר ש"אין קוואזי גבישים, יש רק קוואזי מדענים". 

בסופו של דבר, דן שכטמן זכה גם הוא בפרס נובל על תגליתו. 

גם המדענים הגדולים ביותר יכולים להיות מקובעים. אגב, זה קרה גם לאיינשטיין עם שזירה קוונטית - איינשטיין פרסם את הרעיון כסתירה בלתי אפשרית לתורת הקוונטים והתברר שהדבר אכן קיים במציאות... 

אז עם כל הכבוד לאותו "מומחה" - שאני באמת לא מכיר ולא יודע עד כמה הוא מומחה - לא כל דבר שהוא אומר קדוש. 

ולעצם הענין: צה"ל לא היה רוכש את המערכת הזאת אם היא לא היתה מוכחת כעובדת ובטח שצבאות אחרים לא היו קונים אותה. 

היתה פריצת דרך מאוד משמעותית בשנים האחרונות בתחום ועובדה שלא רק ישראל ייצרה מערכת מבצעית כזאת - אלא גם דרום קוריאה. 

המדע וההנדסה עשו קפיצה משמעותית. 

בקיצור, הוא שייך לאנשי האתמול. אתמול הוא היה מצוין אבל הוא נשאר באתמול. 

בתעשייה הזאת, מי שנשאר באתמול הוא פשוט לא רלבנטי. 

אחר, אבל זאת עמדת ז'בוטינסקי (בנאום קיר הברזל) מאז ומעולם,

על זה בגין-מפקד האצ"ל- חתם בקמפ-דיויד,

על בסיס זה שמיר-מפקד הלח"י, נכנס למו"מ במדריד,

זבולון המר-הסמן הימני במפד"ל של שנות השבעים- טען שרעיון הטרנספר הוא נגד היהדות,

ואפילו גאולה כהן שפרשה מהליכוד על רקע קמפ-דיויד, סירבה לרוץ בבלוק טכני עם גנדי, כי 'רעיון הטרנספר הוא דגל שחור' והביאה לעליית ממשלת רבין והסכמי אוסלו.

ופתאום מגיח רוטמן משום מקום ומתאמץ להבהיר את דברי הבוס, בניגוד לכלל הידוע מוסיף והולך.

כוונתו ברורה לכל מי שיש לו שכל ישר, אבל בשלוש המילים הללו הוא נתן לצבועים באופוזיציה ובתשקואת, הזדמנות להפוך את הדברים עליו (תוך עיוות נוראי, אבל זה לא משנה. ככה זה עובד).

יצחק עמית גולדפריינד, מיקם את עצמו ביודעין במשבצת הפוליטית הקפלניסטית, המסוכנת ביותר, והגיע הזמן שדעת הקהל, ולמצער- הימנית, תתהפך עליו, ותסמן לו את גבולות הגזרה.

ההשתוללות שלו אינה מהיום. יריב לוין ושמחה רוטמן נבחרו כל אחד במקומו לעשות סדר במתח שבין הרשות המבצעת למחוקקת, אבל מסתבר ששניהם נתפסים יותר ויותר כאקדחי צעצוע מקולקלים שאסור שישארו בתפקידם אפילו יום אחד נוסף.

איוב ששתק נידון ליסורים.

סמוטריץ' באמצעות האמירה הבוטה שלו, אבל הנכונה והצודקת, יכול להוביל את נושא הבחירות המרכזי בעוד פחות משנים עשר חודשים.

ולהזכיר למי ששכח, שתפקידו של השופט הוא לפרש ולפרשן את חוקי הכנסת, ולא לאתגר אותה בחקיקה נגדית מתוצרת עצמית ומפרי מוחו הקודח.

כי הגיעו מים עד נפש.

אז כן, אני מברך את בצלאל.

תקשורת הוא מבין. מאחורי החיבוקים והמחמאות לנתניהו, הוא מפעיל שני יהודונים חמדנים ואוטואנטישמים. אחד מהם הוא חתנו, בעלה של "הגיורת".

ולהם הוא מקשיב.

כשהוא יתחיל לטרנספר באמת את האויב הישמעאלי מעזה, כהבטחתו המתועדת, אפרגן לו

הוא עדיין רוצה להביא לכאן את הטורקים כדי שיתגרו בחיילי צהל, ויעשו לנו מרמרה 2, אז על מה לפרגן.

"חסיד אומות העולם" הזה לא מקבל את הנוסחה המתבקשת שעל טבח 2000 ממיטב בנינו ובנותינו צריך האויב לשלם באדמה, ובאדמה בלבד. אז על מה לפרגן.

מצעד הזעזועים שלהם לא מעניין. הם יעשו רותו בכל מקרה. אם סמוטריץ לא היה משתמש במילים הספציפיות האלה, עדיין היו עושים אייטם (עם כותרת אלימה משל עצמם) על הדיקטטורה והאיומים שיש על הדמוחארטה שלנו.

פה אני חולק עליך מכל וכל.

ועל זה לא יסולח לו בקפלן

לגנותו ייאמר שהוא טיפש שלא יודע מה הוא מצטט.

דרך עמק פסגות (כביש 4578) בין היישוב בית אל ליישוב פסגות
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, צמתים כמוקדי סיכון

מתחיל בצומת המשטרה הבריטית על כביש 60 ומסתיים בצומת גבעת כח על כביש 444 (קרוב לאלעד)
עובר ליד היישובים עטרת, נווה צוף (חלמיש), בית אריה, עופרים.
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, צמתים כמוקדי סיכון.

אני אסביר. אתמול בלילה הייתה לי שיחה מאוד ארוכה עם מקורב לחבר כנסת מהקואליציה. בין היתר הוא סיפר לי שיצא לו לנסוע בשבוע שעבר בצומת שדיברתי איתו עליה, שאני עובר בה מידי יום, שהיא מאוד פקוקה ועמוסה. הוא אמר לי שהוא גם נתקע בה, אבל מצד שני שהוא רואה שגם המאמצים הצליחו, והתחילו שם את הבנייה לרמזור והרחבת הצומת.

זה בדיוק הסיפור. לפני כמה חודשים שהייתי בכנס עם השרה מירי רגב, כשכולם קפצו לשרה, אני קפצתי על העוזר שלה ושאלתי אותו מתי יתחילו העבודות על הצומת הזאת. שראש המועצה פרסם פוסט על שדרוג כביש בקרבת מקום, הגבתי לו על אותה צומת ספציפית. ככה פועלים, לא נראה לי שרשור בפורום יעזור.

בסוף אנשים כאלה מחפשים את השם שלהם בגוגל עם מייל התראה כמו שאתה בטח יודע. לפעמים מספיק לאזכר את השם שלהם והם רואים או הנציגים שלהם רואים.

זה עדיין לא קרה...

למה לא מקדמים את הכפלת כביש הגישה 466 ליישוב בית אל?

"נעלמו לי ראשי הרשויות ביהודה ושומרון"

מרב מיכאלי מפקירה את תושבי יהודה ושומרון

בבית אל פנו לאבו מאזן: דבר עם מרב מיכאלי

אבל האמת היא שהוא לא עמוס, ויש כבישים יותר דחופים

דרך עמק פסגות (כביש מס' 4578) - קטע הכביש מעין תות לפסגות (מסתיים בצומת יחי"ש ציון)

אין תאורה, אין שוליים, סיבובים מסוכנים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון

אחד מהכבישים המסוכנים לנסיעה... במיוחד שרכב יכול להפתיע אותך באחד הסיבובים

שצריך לשדרג אותם?

מי שמכיר כבישים ביהודה ושומרון שצריך לשדרג אותם - שיכתוב כאן

כביש מסוכן, גם אם הוא נידח, חייב טיפול.

לא שאני הבנתי מה מטרת השרשור, אבל טענות לעניין בבקשה...

מה שצריך לעשות זה לחבר את בית אל ישירות לכביש 60. המרחק זה 300 מטר וצריך פשוט לעשות את זה ולהעביר את הש.ג למקום קצת יותר הגיוני על המפה.

אחרת, לדעתי זה מסוכן ליצור באינטרנט רשימה כזו מפורטת של מקומות שמועדים לפורענות. לא צריך לספק מודיעין גלוי חלילה.

דרך אלון (כביש 458, כביש 508, כביש 578)

מתחיל בצומת כפר אדומים על כביש 1 ומסתיים בצומת מחולה על כביש 90

עובר ליד היישובים כפר אדומים, אלון, מעלה מכמש, רימונים, כוכב השחר, גוש שילה, מגדלים, מעלה אפרים, גיתית, מכורה, חמרה, בקעות, רועי, חמדת, משכיות, רותם, מחולה

כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון.

בכמעט כל דרך אלון יש שולים, על הצמתים ובעוד נקודות מסוכנות יחסית יש תאורה. הכביש עבר ועובר שדרוגים משמעותיים בזמן האחרון כולל הסדרת צומת גדעון, ריבוד מחדש של קטעים ארוכים, הוספת תאורה, שילוט מתאים ועוד.