הלל?!בן של מלך
ב"ה

מי אומר הלל ביום ירושלים?
הלל שלם? כן/לא
בברכה? כן/לא
בונוס, מה זה יום ירושלים בשבילך?
לא ולאהדרכה

יום מורכב.
יום מורכב?נהנה ברווקות

אתה יכול ללכת בירושלים עם כיפה, לשיר כאוות נפשך - בלי לפחד מהשעה המאוחרת? - בלי שיירו בך..?

מה מורכב פה..?

כי לזה התפללנו 2,000 שנה..די"מ
לא. לא. יום שיש בו הודאה, אבל בעיקר צפייה עמוקה לבניינהחסדי הים
העיקרי של ירושלים-בית המקדש ול"והיתה ירושלים קודש, וזרים לא יעברו בה עוד"!
האם זה מובן מאליו - שאתה יכול להתפלל בכותל ולתקוע בשופר?נהנה ברווקות

לפני 50 שנה - זו היתה בדיחה!

מה כזה חשוב בלתקוע שופר בכותל?די"מ
תשאל את סבא שלך?נהנה ברווקות

אולי הוא יענה לך...

 

 

סבא שלי חי בארה"ב כנראה שזה לא מספיק חשוב לו.די"מ

אני לא יודע מה איתך,בכל התפילות שאני מתפלל ושיהודים התפללו 2,000 שנה זה לא על תקיעת שופר בקיר תמך של תוספת הורדוס.

הלל כן. יום מיוחד במינואיש השקים
אבל בפועל עובדים וזה מעצבן
כפי שקבעה הרה"ר. יום גדול ועצום.ד.


הזה שהראש שלה חשוד בשוחד והול להיכנס לכלא?חנטריש


אתה באמת לא יודעד.

איזו רבנות-ראשית תקנה את זה?

 

[ואגב, לא יודע מי אלו - לאו דווקא מהזרמים ה"ציוניים".. - שלחצו למנות מי שאתה מזכיר כעת, וחבל שמזכיר, ולא את הרה"ג הרב אריאל?]

 

ואתה לא ירא מבזיון תלמידי חכמים?

 

הרי כמו דבריך, אומרים כל שונאי היהדות. כשאומרים משהו בשם "רבנים", אז תמיד מוצאים איזה מישהו שאולי-סרח, ואומרים: אה, הרבנים הללו?.. 

 

לחפש את נקודת הרע בכל מקום, בכל אירוע, בכל גודל - זה לא מראה דווקא על גדלות. כבר בלעם עשה את זה..

 

לא. הרבנות הראשית שתיקנה את יום שחרור ירושלים, היא "מרא דאתרא" כללי, והיו בה תלמידי חכמים עצומים.

 

חכמים, היזהרו בדבריכם.

ד. חבל לך להתאמץ - יש פה המון אנשים שחושבים שהם התורה...נהנה ברווקות

וכל מה שמתחתם זה הבל וכפירה.

כן, זה עדיף מראש ממשלה גוי.נהנה ברווקות


תחנון שלם בלי ברכהטוביה2
חחח לא אמרתי תחנון אבל אולי סתם אני עצלן יותר קצרחנטריש


הלל שלם. בברכה.ותן טל

יום ירושלים זה יום שבו הרב גורן תקע תקיעת שופר בהר הבית מדין כיבוש.

 

יום ירושלים זה יום שבו צעדנו צעד גדול נוסף בדרך לגאולה השלמה, אבל לצערי ולצער כל המאמינים, מייד, מרוב פחד ואי אמונה בעצמנו, צעדנו צעד קטן אחורנה

צעד "קטן" אחורה?! די"מ
הרב גורן תקע בכל מיני מקומות מישו הצחיק אותי פעם עלזהחנטריש


לא אומר כלום.די"מ
יום ירושלים זה יום שאם היה בכוחי הייתי קובע אותו כתענית ציבור יום של תשובה ובקשת סליחה ומחילה מהקב"ה.
אאל"טצריך עיון
בשו"ע מובא כתענית יחידים על מות שמואל הנביא
וואי - המצב שלך ממש נורא - הא?נהנה ברווקות


אכןדי"מ
אנחנו בגלות אחרי שניתנה לנו האפשרות לצאת ממנה
טוב זה הויכוח בין החרדים לבין כל מי שעיניו בראשו....נהנה ברווקות


לא.די"מ

זה ויכוח בין מי שממציא הגדרות לבין מי שלמד משנה תורה ספר שופטים הלכות מלכים ומלחמות פרקים יא-יב.

לא ולאמושיקו

יום שכבשנו את ירושלים למרות מדיניות המדינה ומצביאה

התלבטתי אם לצום אבל הגעתי למסקנה שאין עניין בתענית יחידדי"מ
כי זה חטא ציבורי
בכלל צומות בדורנו עדיף כמה שפחותמושיקו

מצד חולת הגוף

 

תמיד אפשר לפדות בצדקה

 

 

לגוף.שלי אין בעיה עם צומותדי"מ
לתאוות אכילה שלי יש בעיה גדולה
תאכל בשעה איחורמושיקו

בשביל לשבור את התאווה..

 

זה גם ענין של תשובה

 

מה הבעיהטוביה2
כל מה שהאדמו''ר הזקן כותב זה רק בגלל חולשת הגוף. אם הוא מכיר בעצמו שלא מזיק אז למה לא
כיום הגופים חלשיםמושיקו

ואי אכילה ממושכת פוגעת בלימוד התורה ובתפילה.

 

אא"כ לא לומדים כ"כ או מתפללים כראוי...

נכון אבל תענית של יום אחד זה לא כזה רציניטוביה2
או חצי יום או תענית הראבד ( להשאיר חלק מהאוכלחנטריש


תצום ברצף מיום העצמאות עד יום ירושליםשמש אא

תלבש שק ואפר על החילול השם הנורא ותתלוש שערות ראשך למה הקב"ה נתן לך להיוולד בתקופה כל כך אפלה של ההיסטוריה.

זה לא מה שאמרתידי"מ
יום ירושלים שונה מהותית מיום העצמאות יום העצמאות קרה דבר טוב לא משהו שאני חושב שצריך לחגוג אבל בהחלט נקודת ציון חשובה.
יום ירושלים זה החוצפה הכי גדולה של עם ישראל ב2000 שנה האחרונות
אתה מסתכל רק על הרעשמש אא

יום ירושלים הוא יום הצלה ממיתה לחיים

 

"לא משהו שאני חושב שצריך לחגוג" תגיד אתה אמיתי?

להזכירך המלחמה ארכה 6 ימים והם לא הסתיימו בכ"ח באיירדי"מ
המשפט הזה בכלל היה על יום העצמאות יום ירושלים זה יום אבל אין לי טיפת שאלה האם לחגוג יום נורא שכזה היה צריך לקבוע משהו כמו יום כיפור שבו נשתברו הלוחות הראשונים
הוא מה שאמרתי. אתה מסתכל רק על הרעשמש אא


בהסתכלות על כ"ח באייר אכן הרע לוקח בסיבובדי"מ
אם תשאל על ששת הימים אז באמת זה שונה.
צודק. עדיף היה כמו קודםשמש אא


מה הקשר?די"מ

זה לא מה שאמרתי.

 

אכן ששת הימים היה נס עצום שיש להודות עליו.

מה ההבדל.טוביה2
אה נכון קודם המאיסה של היהודים בקודשי ישראל לא היתה כ''כ חמורה.

נכון היה נס אבל זה לא בהכרח סיבה כזו למסיבה ולא כל מאורה קובע חג
אני איתך די"מ, הזוי העיוורון הזהעוגי פלצת
שינוי במציאות מתחיל בשינוי תודעה.סוג'וק

אם נושאי דגל התודעה הגאולית לא מכירים ולא מעריכים, איך מדוע ולמה שזה יקרה אצל תינוקות שנשבו בורים ועמארצות?!

 

וזאת כנראה המשמעות של "מקדש משמיים" - שינוי תודעתי

 

 

כמו יז' בתמוז אתה מתכוון ...נקודה

בס"ד

 

מאד מבינה את התחושה, באמת שהייתה החמצה גדולה,

אם כי אני לא חושבת שזה חטא ציבורי, אלא חטא של המנהיגים,

שלא בדיוק 'ספרו' את רצון הציבור.
יום שבו התפילה לגאלה שלמה מוחשית יותר,
כי כמו הימין גם עם ישראל בדורינו לא תמיד יודע לנצח...

הגבתי לדימ, לא יודעת למה זה הגיע לכאן..נקודה


כמובן שגם המנהגים אשמיםדי"מ
ועדיין זה חטא ציבורי עם הציבור (ואפילו רק הדתיים) היו דורשים זאת זה היה קורה.
אך הרב גורן היה קול בודד יחסית במערכה..
כולם שמחו ורצו מהר מהר לכותל
הרבי מלובאוויטש אמר שפיספסו אז הזדמנות להרוס את המסגדיםמושיקו
בגלל הנצחון היה לגטימציה לזה.
מה שאין כ"כ היום
נכון.די"מ
הרבי כן.

רוב מוחלט של הרבנים לא
לא היו הרבה רבנים שהיו מעורים בפרטי המלחמהמושיקו
היה נתק גדול בין היהדות החרדית למוסדות המדינה.

והציונות הדתית ורבניה לא היו גדולים עדיין
לאו דווקא בשנייה שכבשו גם בימים שאחרידי"מ
בדיוק הפוך.יזהר

ביום העצמאות בעצם לא קרה שום דבר מהותי.

השלטון עבר מהבריטים למפא"י.

 

ביום ירושלים ה' עשה לעם ישראל ניסים עצומים. (נכון שהיו עוד יומיים למלחמה, אבל היום הזה היה היום המכריע והמשמעותי ביותר)

אם זה היה "יום לציון שחרור הר הבית והעברתו לריבונות ישראלית" - באמת לא היה כל טעם לחגוג אותו.

העברת השלטון מהבריטים למפא"י זה דבר טובדי"מ
היום המשמעותי היה הראשון וההצלחה של חיסול צי המטוסים של מצרים
מהה ביום העצמאות היו אותם ניסים במלחמה ( לאו דווקא התאריךחנטריש


על זה אני מדבר - לא בתאריך.יזהר


++ כלכך נכון חבלי משיח מזעזעחנטריש


יום שכבשו את ירושלים נגד רצונם והרבי אמר שלכן יילחמו עליה שוחנטריש

ב

 

כן וכן בעיקרון, אם כי לגבי הברכה אני בהתלבטות...ענבל
בס"ד

יום של הודאה לקב"ה שזכינו לחזור לעיר הקודש.
מודים על מה שיש.
כמובן שאני לא שוכחת מה שאין, אבל יום אחד מותר להודות על הקיים ולא להתמקד בחסר.
ההלל הוא לא על ירושלים הוא על ההצלהשמש אא


באמת?די"מ
אז למה לא קבעו בסוף המלחמה?
או ביום הראשון בו היה עיקר הנס?
קבעו כשנסתיימה המלחמהשמש אא


התכוונתי היום שבו המלחמה הסתיימהדי"מ
לא יודע. בכל מקרה - אין הלל על כיבוש. הלל זה עלשמש אא

גאולה (יום העצמאות וחנוכה) והצלה (יום ירושלים ומגילת אסתר שהיא במקום הלל)

אם היו באמת קובעים בגלל ההצלה ולא מסיבות אחרותדי"מ
לא היו קובעים בכ"ח אייר
ברור שקבעו ביום העיקרי וזה שחרור ירושליםשמש אא


למה זה היום העיקרי?די"מ

מבחינת נס ההצלה היום העיקרי היה הראשון בו הורידו למצרים את צי המטוסים.

אז מתי אתה פוסק שנאמר?סוג'וק


בסיום המלחמה - ר''חטוביה2
אני בטוח שגם די''ם אומר
למה,יש צד לומר ביום הראשון שאז היה עיקר הנס.די"מ


אני לא פוסק.די"מ

בהנחה שאפשר לקבוע אמירת הלל בכלל (דיון בפני עצמו) הייתי מתקן או ביום הראשון שבו היה עיקר הנס או באחרון כשנסתיימה המלחמה.

כיוון שלא תיקנו אמירת הלל על ההצלה אלא כבישת ירושלים וזה לא התקבל על כל ישראל אני פשוט לא אומר.

להודות להם צריך תמיד ובלי קשר "על ניסך שבכל יום עימנו

אגיד משהו על אף שיחלקו עלי. לפענ"ד פשוט במלחמת ששת הימיםחסדי הים
לא היה הצלה בגדר ממוות לחיים.

הרי תחשבו בזמן מרדכי ואסתר, הגזירה היתה ממש על כל אחד מעם ישראל, וניתן רשות של המלך החזק בעולם אחשורוש, להרוג את כל היהודים באשר הם. מסתבר שאם זה היה יוצא לפועל, היו נשארים יהודים בודדים ממש.

בזמן מלחמת ששת הימים רוב היהודים לא היו בא"י, וגם אם הערבים היו מנצחים מסתבר שאפילו רוב היהודים בא"י לא היו נהרגים אלא היו מתפנים לארצות הברית או שהיו נשארים כמיעוט תחת שלטון הערבי, והעולם לא היה מרשה לעשות טבח המוני.

[תחשבו טוב טוב בשיקול דעת טהורה וזכה, ונראה לי תסכימו אתי.]
אין "אילו" בהיסטוריה.מי האיש? הח"ח!

הספקולציות מיותרות. זה בטח לא מחייב לומר הלל ביום ירושלים - שלא נראה לי שברור מה הוא בכלל - אבל זה ממש לא פרודוקטיבי לחשוב מה היה קורה אם כהגדרתך "הערבים היו מנצחים".

באתי להגיד שלא לומר הלל. אולי לא הבנת אותי. עכ"פ פהחסדי הים
בשביל בירור ההלכה צריך לבדוק מה היה אילו, כדי לבדוק אם היה כאן גדר של הצלה ממוות לחיים.

אוסיף כאן עוד סברא שאתו לא צריך להגיע לאילו, שבזמן מרדכי ואסתר היה ממש גזירה של מוות, פה לא היה גזירה כזאת, אז אפילו אם יש טענה שהיה במחשבתם של הערבים לעשות טבח המוני, זה לא מועיל להחשב כהצלה של מוות לחיים.

לסיכום יש לי שתי טענות נגד אלו שאומרים שהיה כאן הצלה ממוות לחיים:
1. אני טוען שרוב עמ"י היה שורד, שלא כבזמן מרדכי ואסתר.
2. בזמן מרדכי ואסתר היה גזירה בפועל, פה לא היה.
מבחינת הערבים הגזרה עדיין קיימת ובכל העולםסוג'וק


לא נכון כלל. הם רוצים את השטח, לא את האנשים, כלחסדי הים
הריגה של יהודי הוא על מנת להשיג את השטח של מדינת ישראל.

גם לא שייך לקרוא לזה גזירה, אם הם לא יכולים להוציא את זה לפועל כמו אחשורוש.
מכירים את המושג "פורים" קהילתי? גם היו אומרים הללסוג'וק
עבר עריכה על ידי סוג'וק בתאריך כ"ח באייר תשע"ה 01:29

מובא בסוף הלכות פורים

 

יום העצמאות ויום ירושלים שווים הלכתית "קצת" יותר מהצלה קהילתית שחגגו בהלל

ברמב"ם זה לא מופיעדי"מ
*זה לא מופיע ברמב"ם. הרמב"ם אכן עשה הודיהחסדי הים
כשניצל בים, אבל לא אמר הלל.

*החיד"א חולק על המג"א שמביא את הענין של "פורים קהילתי", והחיד"א מוכיח את דבריו מהראשונים ונהגו כחיד"א בכמעט כל קהילות ישראל.

*גם מי שסומך על המג"א. חלילה לברך, כי המאירי בפסחים קיז., אומר לא להגיד הלל בברכה כשהנס לא קרה לכלל ישראל.

*לפענ"ד גם המג"א יודה שכאן לא יגידו, כי בקהילה יש הצלה ממיתה לכמעט כל הקהילה, פה רק חלק קטן מעמ"י ניצל ממיתה [אם מחשיבים את זה כגזירת מיתה כאן בכלל].
גם חנוכה לא היה לכל ישראל. אולי אפילו הרוב היו בגלותסוג'וק


היה לכל ישראל כי החזרת השלטון הוא דבר כלליחסדי הים
וזה היה הישועה אז כמבואר במגילת תענית וברמב"ם.
לא כזה ת"ח ......אבל זכור לי דווקא על המאירי שאדם יכול לברךחנטריש

על דבר שרוצה ??..........משו כמו להמציא ברכה .....

ולהיפך כן?די"מ


דווקא אם תקרא ספרים מהתקופה ההיא תראה שזה לא ככהשוקולד לבן

הערבים איימו לכלות את כל היהודים בארץ ישראל, 6 מיליון יהודים (על הדרך הם רצו גם לכבוש את א"י, אבל הם אמרו בפרוש שהמטרה היא להרוג את כל יהודי ארץ ישראל)

וראינו מה העולם עשה בשואה, ואיך העולם מגיב על ההפצצות שהערבים מפציצים אותנו במלחמות..

דווקא לא ברור בכלל שהיו מונעים טבח המוני, טוב לגויים שאנחנו מתים בלי שהם הורגים ישירות

נראה לי שאת קוראת דברים מהצד הישראלי, והפחד גורםחסדי הים
לצפיות נגוהות ומוגזמות.

עכ"פ גם לפי ראייתך, זה לא היה רוב עמ"י, כי רוב עמ"י היה בחו"ל. גם לא היה גזירה ממשית, כמו בימי מרדכי ואסתר.
הך על קדקודךאלעד
והיו גם הרבה איומים ברדיו, צריך רק לשאול מישהו שהיה אזשוקולד לבן


גיברת, זה לא רדיו! זו פקודה צבאית למתקפה!אלעד
אנשים פה חיים בחלל
לפחות הם לא מתדיינים בצורה מגעילה.די"מ

אלא בצורה מכובדת.

בשונה ממישהו אחר...

ממקום שאתה מוכיח, אני חושב שמוכח הפוך. אכןחסדי הים
היו ישובים יחידים שרצו להרוג את כל התושבים, אבל זה רק מראה שרצו לפגוע בישובים אחדים, ולא היו תוכניות שרצו להרוג את כל האנשים שהיו בא"י, מטרתם היה נצחון במלחמה.

מי שמכיר את האידיאולוגיה הערבית והמוסלמית מימי מוחמד, יודע שהם יכולים להתנקם בצורה אכזרית בקהילה מסוימת יהודית בצורה קשה כמו שעשו לקהילות היהודיות ב'מדינה' וב'חייבר', אך מטרתם היה לא לכלות את כל היהודים כמו הנאצים, אלא לדאוג שהיהודים לא יהיה להם שלטון.
חבל לומר "פלפולים" בעלמא..ד.

הם רוצחים שפלים. מצאו בעמדות של הלגיון ליד ירושלים "הנחיות" מה לעשות ליהודים ח"ו.

 

"שעלבים" - זה לא חריג, אלא דגם לעניינם...

 

לא צריך לנסות "לעדן" אותם.

 

היתה הצלה ברורה ממיתה לחיים, ושחרור מרחבי ארצנו וירושלים ערי קדשנו.

 

טוב להודות לה', צריך להודות לה', ואולי ה"עונש" הכי גדול למי שלא מודה - הוא פשוט שאינו זוכה להודות ולשמוח בישועת ה' על עמו ונחלתו.

 

[מומלץ לשמוע מה אמר הערב - במסיבה שמשודרת כעת ממרכז הרב - הרב דב ליאור שליט"א. וכדברים הללו אמר גם ליד מערת המכפלה ביום העצמאות. וכבר אמר מרן  הרצי"ה זצ"ל: יראו ישרים וישמחו - ישרים רואים מעשי ה'. ואמר הרב חרל"פ זצ"ל, ההודאה עצמה - מושכת את המשך הישועה והגדלתה]

מעניין שאנחנו רואים דברים ממש הפוך. אתה בעצםחסדי הים
סובר שכאשר הערבים משיגים שליטה, הם רוצים כמו הנאצים למחות את כל זרע ישראל. אבל כאשר הם לא בשליטה, אפשר להיות סובלני אתם [כמו שאמרת בעבר שאתה מסכים לרצי"ה שאומר להיות סובלני כלפי ערבים יחידים בימינו.]

אני אומר בדיוק הפוך. כאשר הם משיגים שליטה, הם נהפכים להיות סובלני יותר כלפי היהודים. כאשר הם לא בשליטה, הם מנסים להזיק ולפגוע בנו בכל דרך, לכן צריך לדכא אותם כמה שיותר.

נראה לי, שההיסטוריה והמציאות מוכיחים כדבריי.

[מעניין גם שבענין הממלכתית אנחנו סוברים הפוך. אתה סובר כמו הרצי"ה שצריך לכבד ולהוקיר ראש ממשלה על אף שהוא רשע, אבל כאשר הוא גומר את התפקיד צריך להתיחס אליו בחומרה כמו שמתיחסים לרשע. אני סובר שכאשר הוא ראש ממשלה דווקא אז צריך להלחם בו, כי הוא מטה את העם לדרכים לא טובות, וכאשר נגמר תפקידו כראש ממשלה, לפעמים אפשר כבר לדון אותו לכך זכות כיחיד.
טוב ההיסטוריה והמציאות יוכיחו מי צודק.]
אתה בכל מקרה מסרב לשים לב לעובדות ידועות.מי האיש? הח"ח!

תפתח הקלטה של קול הרע"מ (בעברית במבטא ערבי מצרי - שהגדילו לעשות ויצרו בעצמם את ראשי התיבות המאיימים האלו, שתחת שלטון נאצר משמעותן היה "רפובליקה ערבית מאוחדת", בכוונה מודעת להשתלטות אימפריאלית על המזרח התיכון - מדיניות שסאדאת הוא שהפך במאה ושמונים מעלות, ולא נראה לי שלמדת מספיק היסטוריה בהקשר הזה). חבל שאתה מקלקל לעצמך, כי הוויכוח הוא אכן עקרוני ולגיטימי. אבל אתה בדיוק כמו די"מ, מתבצר ומתחפר גם היכן שלא צריך. תשמע מה הודיעו מפורשות שיקרה ליהודים אחרי הניצחון. כשתהיה אתה במקום הזה, נראה איזה פרקי תהילים תזעק. ואגב, צפה בסרטים המצריים על צליחת התעלה באוקטובר 1973. השנאה לישראל וליהודים לא זו בלבד שאכן הובעה בהם באמצעים ויזואליים מוחשיים, אלא אף הוצגה כחלק ממיצגי "הנצחון" גם בהמשך אחרי חתימת הסכמי השלום, וזו היתה הסיבה העיקרית לאובדן כל אמון ב"רצון הטוב" של סאדאת, שלא לומר מובארק.

מאמר מעניין שמחזק את דעתכם שמצאתי עכשיו:חסדי הים
https://m.facebook.com/HgyHwbrmn/photos/a.411363208918499.104337.396528007068686/674719915916159/
אני עדיין חולק ולא מסכים לראיות שלו, אבל חגי הוברמן שאני מאוד מכבד, נראה שסובר כמותכם.

נסיתי לחשוב על דוגמה בהיסטוריה לכניעה אחרי קרב לערבים, ומה עשו. נגיד במלחמת תש"ח בכפר עציון, לא היה כניעה, אלא הגיבורים מכפר עציון נלחמו עד הסוף, ופשוט הם באו והרגו את כולם, חוץ מהנשים והילדים. ברובע כן היה כניעה בסוף, ובאמת הם לא עשו מעשה טבח בהם. לפענ"ד בששת הימים, אם היינו רואים כבר שהערבים מנצחים, היינו נכנעים והיו ניצולים הרוב, בדיוק כמו הרובע. כאמור, זה מתאים לטבע הערבי, שכאשר הם משיגים שליטה ומכופפים את האויב, הם כבר לא עושים בהם טבח, ויותר סובלניים כלפיהם.
אם אשכחך ירושלים .....יום אחד לשכוח את המקדש?.....חנטריש


לא יודע, מה שיעשו בבית הכנסת אני אזרוםאריק מהדרום
ודאי. בלי קשר לירושלים - יום הצלה ממיתה לחייםשמש אא


מוזר כי ממה שאני יודעת ביום ירושליםים...

אומרים הלל בכל המגזרים

 

http://trailer.web-view.net/Show/0X050F9729F1368D3F1845FC0A64DC9AFDF7FCE49155C34F84A40A247C10D2E1CF.htm

 

ועוד משהו שראיתי בפייסבוק מהמצב לפני ברחוב יפו

זה לא נכוןדי"מ
זה נכון שיש כאלה שאומרים ביום ירושלים ולא ביום העצמאות אבל זה לא רבים
תורת החיים...יהודי!!


לא אמרתי שאין אבל שזה לא הרבהדי"מ
זה לא "כל המגזרים'
אתה יודע אצל החרדים? שמעתי שגם הםים...


איזה חרדים?די"מ
בודדי בודדים
תודה על התמונה היפה והמחכימהנר80

של אודליקה

הנה עוד תמונההדרכה

חזק! גם יש צד להגיד שלפחות לפני המלחמה אויבנו לאחסדי הים
הסתובבו בתוכנו. אחרי המלחמה בגלל שלא קיימנו את מצוות התורה לגרש אותם, הם מסתובבים בתוכנו, ורח"ל יותר קל להם לפגוע בנו.
תודה על התמונה היפה והמחכימהצריך עיון
של הדרכה
לפני ששת הימים שם עבר גבול של ממש, עם חילופי אש יומיומייםאלעד

אם ה"הדרכה" שלך היא להתמקד ברע ולא ב"לבנות שיניה" ואתה בוחר להתבונן על המציאות דווקא מתוך המקום השלילי הזה, כאשר באמת לא קשה להדגיש ולסקור את כל הטוב סביבינו

מה לי ולה?

אני לא מתמקד בשלילי.הדרכה
כפי שכבר כתבתי בתגובה הראשונה, זה מורכב.
אבל אני גם לא אגיד "כמה נאה ריחה של נבלה זו".
זו היתה תגובה לתמונה שלך, והתגובה לחלוטין היתה במקומהאלעד

אם אתה מתנער מהתמונה ומהדגש שהיא מעניקה לפן מאוד מסויים (ואכן בעייתי) של ירושלים דהיום, עם או בלי יחס לתקופות עבר,

אתה מוזמן לכתוב זאת כאן.

 

לא ראיתי מי שטען כמה יפה ריחה של נבלה זו,

אלא אנשים פרגמטיים שיודעים להכיל מורכבויות ולא לנטות אחר היצר שדורש הכל או לא כלום

נראה לי באחוזים 'הדרכה' צודק. אם תשווה בירושליםחסדי הים
בין פעולות האיבה בתקופה שהעיר היתה מחולקת, לבין פעולות האיבה בימינו (גם אם משקללים את גידול האוכלוסייה), בימינו יש הרבה יותר. כאשר הם נמצאים בינינו הם עושים יותר נזק.

כמו שיהושע אמר בשם ה' לעם ישראל כאשר היו בירדן, אם אתם נכנסים על מנת לגרש את הגוים מוטב, אם לא עדיף שתטבעו בירדן. רואים שעדיף לא לכבוש את הארץ בכלל, מאשר לכבוש ולא לגרש את הגוים.
אז אני לא הסתפקתי ב"נראה לי" אלא תיחקרתי יהודים מבני התקופהאלעד

בעיקר חיילים שהוצבו על החומה, מה שנקרא אז קו התפר

כמובן שחלק מהצב החמור דאז נגרם בשל עובדת אויבינו מאורגנים בסדר צבאי (צבא ירדן) אבל לטעון כאילו כיום המצב יותר גרוע אינו אלא אחיזת עיניים

 

ואת המדרש, במחילה, נראה שלא הבנת

הכתוב עוסק בתכלית ולא בהעדפה כלשהי, וד"ל

 

 

וללא קשר לתת-נושא הזה, כמה תמונות הלמחשה:

http://www.daat.ac.il/daat/israel/jerusalem/shaar-2.htm

 

תיקח רק את מספר ההרוגים בימינו בירושלים בפעולותחסדי הים
איבה לבין ההרוגים לפני ששת הימים.

נראה לי שהיו בערך 20 הרוגים מפעולות איבה בירושלים בין המלחמות, שזה יוצא קצת יותר מ-1 לשנה. בשנים אחרי זה בירושלים אם לוקחים את כל ההרוגים זה בערך 8 לשנה. נכון שאוכלוסיית ירושלים היהודית הוכפלה. אבל עדיין כשמכניסים נתון זה, זה יוצא בערך פי 2 הרוגים לשנה. ה' ירחם.
היו שנים אחדות (2000,2001) שבאותו שנים היו בכל שנה יותר הרוגים מכל השנים שבין המלחמות. זה רק ההרוגים תחשוב גם על כל פעולות האיבה, שהרבה הרבה יותר מלפני המלחמה.
בכ"כ אייר היה הנצחון הראשון בהיסטוריה של עם ישראל-מלחמת עמלקסוג'וק


החוצפה הכי גדולה ב 2000 השנים האחרונותאיל אחר

היא שיש אפשרות להוסיף מצוות חדשות ללא סנהדרין. הרה"ר הסתמכה על דעות של יחידים וקבעה שני ימי הלל נוספים, כלומר שתי מצוות חדשות מדרבנן. הפר"ח חלק על עצם ההיתר לכונן יום חג קבוע ביום שאירע נס והחת"ס מזכיר אותו על אף שדעתו הפוכה (שו"ת חת"ס, יו"ד, רל"ג). ההיתר של אחד מגדולי הראשונים כמו המאירי לומר הלל ללא ברכה ביום שאירע נס ליחיד, לא מופיע ברמב"ם, ברי"ף ואפילו לא ברא"ש, כפי שמעיר החיד"א בתשובתו. החזון איש נשאל אם אפשר לקבוע תענית ציבור קבועה על השואה (השואה היא קונצנזוס יותר גדול מכיבוש ירושלים), ותשובתו היתה שלילית בנחרצות. הוא מנמק זאת בגלל שתענית ציבור היא בכלל מצוות דרבנן ואין בסמכותנו לקבוע דבר כזה (מופיע ב"אמונה ובטחון"). יכול להיות שרגשותינו לא עולים בקנה אחד עם כללי ההלכה. מה לעשות, נתפלל לימים טובים יותר, תחודש הסנהדרין ומציון תצא תורה. דבר ה' זו הלכה. 

סליחה מדי"מ על הגניבה הספרותית שבכותרת.   

טוב שה' לא ממתין לאישורים הלכתיים לעשיית הנסיםסוג'וק


מה הקשר?די"מ

הוא לא דיבר על הניסים אלא על קביעת ימי הלל.

חלק מהנס - שבכל זאת נקבע הלל ונמשיך לזכור תקופתנו הגדולהסוג'וק


ה' בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטיםאיל אחר

על אופן ההודיה יש צורך באישור הלכתי. אם אנו עושים דברים נגד ההלכה לשם מה הגענו עד הלום. האם ניתנה לנו הארץ למורשה כדי שנבטל את מצוות "ועשית ככל אשר יורוך"? הלא זה נאמר על הסנהדרין. 

החוצפה הכי גדולה היא לומר "חוצפה" על החלטת הרה"ר..ד.

מה שהולך פה זה פחות מבדיחה.

 

הקב"ה מחזיר לנו את ירושלים, ופה יש ה"דנים" אם כ"ח אייר זה יותר רע או יותר טוב ממה שהיה לפני  כן....

 

הכל כמובן, בשם ה"למדנות"......

 

אתה חוגג את שבירת הלוחות הראשונים?די"מ


אולי מסתובבים כאן ראשי הסנהדרין לעתיד..סוג'וק

בינתיים ה"למדנות" חוגגת ואיפה הכנעה ויראה

לפי החזון איש זו התפרצות ובלי מרכאותאיל אחר

גם לרב ראשי, גדול ככל שיהיה, יש גבולות סמכות. נכון, עולם ההלכה בנוי בצורה כזו שתמיד אתה יכול למצוא "מאן דאמר". הרב משולם ראט והרב מיימון התלהבו לקבוע הלל ביום העצמאות וטעמם ונימוקם עימם. היו עוד רבנים רבים שהתלהבו, ויש עוד שורה ארוכה של רבנים יותר ממנין סנהדרין שעדיין מתלהבים. ברם, הם לא חסינים מביקורת. הרמב"ם כתב על כל פוסק שלאחר חתימת התלמוד, לרבות הגאונים, שההלכה היא לפי מי שהדעת נוטה אליו. לשם כך יש צורך בדעת, ולא בכדי זו הבקשה הראשונה בתפילה.   

את המחלוקות תשאיר לרבנים הגדולים. בינתיים ההחלטה היאסוג'וק

כמה להעריך ולהודות על הנסים ולסמוך על המהללים

רבנים גדולים יש לכאן ולכאןדי"מ


בדיוק. אז שלא יכנה רבנים המצדדים בעמדה הנגדית חצופים וכד'אלעד

כמו שנאמר,

מוטב לו לפרעוש הקטן (כמו גם לכבוד הלבנה במיעוטה) שלא יתחוב ראשו בין הררים אלא ישאיר להם לחלוק איש על עמיתו מתוך תורה ויראה.

 

ומי שלא מבחין בין ירושלים של לפני המלחמה ההיא לבין זו שלאחריה ולא מוצא מקום להודות על כך-

שלא ילהג על "דעת"

ומחילה על הנחרצות לעילאלעד

מבחינתי אם במקום חילול ה' אין חולקין כבוד לרב,

ק"ו כאשר הדיוטות גורמים לחילול ה' וכופרים בניסיו הגלויים

 

אילו הייתם במצרים לא בטוח שהייתם מעוניינים להיגאל

איפה ראית כפירה בניסים?די"מ
הוא בכלל דיבר על סוגיא הלכתית נטו של קביעת הלל שלא על ידי הסנהדרין.
למה הןדאה זה דווקא הלל?

אתה לא מתבייש?! - נוער וגיל ההתבגרות
למה הודאה זה הלל? ככה.אלעד

כך נהג העם שלך מדורי דורות,

ולא בכדי.

 

אתה מעוניין להודות לה' ע"י אכילת בשר צלוי או קפיצות על רגל אחת? תפאדל

העם שלי נהג כך רק כשהסנהדרין קבעודי"מ
כשנולד לך בן אתה גם קובע את היומולדת שלו לאמירת הלל?
אוי. חבל שהרבנים עובדיה יוסף ומרדכי אליהו כבר אינם בחיים אלעד

אילו היית מכריז באזניהם בכזו נחרצות היו ודאי חוזרים בהם, הם וענקי עולם נוספים שלמרבה הפלא לא פסקו כמו כבודך

 

אם "העם שלי" זה אתה או הם..

אז-

 

ואכמ"ל.

אתה חצוף!די"מ
לא אמרתי שזה פשוט וברור אמרתי שיש רבנים לכאן ולכאן.
כתבת "העם שלי נהג" וזו חוצפה שאין כדוגמתה!אלעד

במקום להנחיה הנחה לא נכונה ולכפות אותה עלינו,

הפוך את סימן השאלה לסימן קריאה ותבין שכמותך לא סברו הרבניםפ הנ"ל ואחרים ותתחיל לשמש ת"ח, שלא לומר לקיים ציווי המשנה "עשה לך רב".

בכל דיון הלכתי-עקרוני החוסר שלך בתחום זה ניכר ובולט לעין.

זה כקונטרה לתגובה שלך.די"מ
ואתה מתדיין בצורה מגעילה
מצטער.אלעד
כתבתי בכנות.

אם זה פגע בך במקום רגיש, עלי תלונתך
אני יסביר לך בדיוק מה פגע בי.די"מ

שאתה מסלף את דברי!

אני כפרתי בניסים?

אם בשביעי של פסח קמתי מאוחר ופיספסתי את המניין ולכן לא אמרתי הלל אני "כופר בניסיו של הקב"ה"?

לא אמרתי שלא קרה כלום ביום ירושלים ושלא היו ניסים.

בוודאי שהיו אך כ"ח באייר לדעתי זה יום שממש ממש לא מתאים לחגוג את זה.

 

אתה ניסת להציג כאילו אני מזלזל ברב עובדיה וברב אליהו,מה שגם לא נכון.

@איל אחר טען טענות הלכתיות על קביעת הלל לא סנהדרין @סוג'וק אמר להשאיר את המחלורת לרבים,אז אמרתי לו שרבנים יש לכאן ולכאן לכן זו לא טענה.

 

כתבת ש"עם שלי" נהג ככה מדורי דורות,מה שבכלל לא נכון.

לא תיקנו אמירת הלל לכל עם ישראל מאז שאין סנהדרין.

הגמ' שואלת מדוע אין הלל בפורים.לפי דברך היה צריך לתרץירושליםםםם

שלא הייתה סנהדרין בגלות פרס

מי אמר לך שלא היה סנהדרין בגלות? הרי הדין שלחסדי הים
" 'ועלית אל המקום', מלמד שהמקום גורם", הוא דין שנאמר לגבי זקן ממרא [סוטה מה. סנהדרין יד:]. תוספות [שבת טו.] תמיה אם בכלל אומרים אותו לגבי כל דיני נפשות, וכן לפי זכרוני הרמב"ם הביא דין זה רק לגבי זקן ממרא.
גם אם נקבל שאומרים את הדין לגבי דיני נפשות, כמו פשטות הגמרא [שבת טו.], וכדברי הריטב"א שם. עדיין מוכח שם מהגמרא ומעוד מקומות שבדינים אחרים סנהדרין יכול לדון חוץ למקומם.

לפענ"ד זה גם פשטות הגמרא [מגילה ז.] "שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות". 'חכמים'-סנהדרין.

{לפי שיטתי אין צורך שיהיה סנהדרין לקבוע אמירת הלל, כי
יש כבר תקנת הנביאים [פסחים קיז.], ואם הישועה מתאימה להגדרות שקבעו הנביאים, אז אפשר לקבוע. רק רציתי להגיד שבזמן אסתר היה סנהדרין, ולכן לא קשה על די"מ.}
^^^^די"מ
היה סנהדרין (אם לא איך תיקנו מצוות דרבנן?)
ברור שהיה, מרדכי היה מאנשי הכנסת הגדולההדרכה
וכמו שכותב הרמב"ם בהלכות מגילה "הדברים ידועים שהיא תקנת נביאים" (והיו שדייקו שלצורך קביעת חג ומועד לא מספיק סנהדרין אלא חייבים גם נביאים)
בשום מקום לא אמרתי שלא היו ניסים גלוייםאיל אחר

כל מה שאני מבקש לטעון הוא שיש להפריד את המישור ההשקפתי בעניין הציונות והיחס אליה, או את המישור האקטואלי בעניין הניסים, שבוודאי היו ניסים גלויים גם בתש"ח וגם בתשכ"ז, יותר ממה שחושבים. את הכל צריך להפריד מן המישור ההלכתי, בעניין אמירת הלל ושמחה של מצוה. להלכה יש דרכים וכללים משלה, ואסור לנו לכפות את עצמנו על ההלכה.  

נכון! אסור להגיד שהם חצופים, אלאאיל אחר

שהתוצאה של החלטתם, היא נטילת סמכויות שהיו בלעדיות לסנהדרין גדולה. אם אנו מצפים להמשך של אתחלתא דגאולה, למה אנו מחליטים החלטות כאילו כבר נשלם התהליך? אם די לנו ברבנות הראשית כדי להחליט החלטות בסדר גודל כזה, חידוש מצוות דרבנן, הרי זה כאילו אנו אומרים שאין צורך בסנהדרין. הדבר נעשה בשוגג כמובן ובלי שימת לב, אבל יש צורך להעיר על כך. כל אחד שיושב מול רבו בבית המדרש צריך להציב את שאלת הסמכות במלוא תוקפה. על זה נאמר "לא תגורו". 

הרב ליכטנשטיין זצל אמר על דעת הרב הרצוג למשל שהיו פטתיםחנטריש

ביחס למדינה לא ידעו מה יהיה המצב ויותר מידי קיוו .....בסוף יש כאן מדינת כפירה

העיקר חסר מן הספריהודי!!

זה כמו שמשהוא יביא לך מתנה גדולה, אתה תפתח אותה בהתרגשות.

ואז תגלה שהיא ריקה.

אתה תודה לו על העטיפה היפה?

לא נראה לי.

ירושליםד.

בריבונותנו (בוודאי הרבה מעבר למה שהיה לפני כן) - 

 

זו "מתנה ריקה"?....  האפשרות להתפלל ליד הכותל המערבי, שיהודים בזמן השלטון הרומי היו משלמים כדי לבכות שם פעם בשנה בליל ת"ב - זו מתנה ריקה"?...  

 

רחמנא ליצלן מהאי דעתא.  יש פה חוסר הבנה בעניינים מאד בסיסיים.

 

הרוצה לכפור בטובה - יכפור בה. הרוצה להודות לה', יודה וישמח. יראו ישרים וישמחו.

אף אחד בזמן השלטון הרומי לא חיפש להתפלל בכותל המערבידי"מ
העדות הראשונה לתפילה במניין שם היא מלפני 500 שנה
ממליץ לך ללמוד קצת מה היה כאן במלחמת ששת הימים.יזהר

הפאניקה המטורפת שלפני, הניסים המטורפים שתוך כדי. ניסים ממש. לא בכאילו. שבויים ערבים שאומרים שהם לא מבינים מה קרה להם, הם פשוט קפאו במקום לירות.

זה לא מה שחוגגים ביום ירושליםדי"מ
אם היו חוגגים את הניסים היו קובעים את היום הראשון או האחרון
כתבתי לך למעלהיזהר

שזה היה היום הכי משמעותי במלחמה.

חוגגים גם את זה.

במלחמת ששת הימים ה' הזריח עלינו אור מיוחד בתהליך הגאולה. אי אפשר להתכחש לכך.

היום הכי משמעותי היה הראשוןדי"מ
שמענו. שמענו.אלעד

נסה להקשיב, די"מ.

רצו להודות לה', והתאריך המשמעותי בימי המלחמה הזו נקבע ביום שיחרור העיר העתיקה,

מתוך רגשי תודה והודיה לה' מעם ישראל שצמא לקדושה גם אם אינו מודע לכך.

 

לפי דעתך יותר יהודים ניצלו בעקבות היום הראשון או האחרון למלחמה?

בסדר

רצו לחגוג את כיבוש ירושלים.די"מ
אני לא רואה סיבה לחגוג זאת.
אני ממש ממש לא מבין את מי שחוגג את יום ירושלים ולא את יום העצמאות.
לעשות חילוקים כאלה אפשר גם ביום העצמאות
הרב צבי יהודה לא חשב שזה מתנה ריקה. גם לא הרב הנזיר.ותן טל

מעניין למה.

 

חבל שאין לך אפשרות לשאול אותם כיום.... אבל אתה יכול לשאול את תלמידיהם.

 

 

משום מה למה זה נראה כאילו יש כאן הרבה שאם היו במצרים, לא היו רוצים להיגאל ואם היו נגאלים, במדבר היו מתאוננים על שנגאלו? והיו טוענים שזה לא באמת גאולה?

טוב זה לא חוכמהטוביה2

הרי הרצי''ה לא ראה את המדינה כמו שהיא היום 

אם היה רואה אולי היה חוזר לדרך אביו

אוי נו, תמיד אפשר להגיד את זה...ותן טל

והרב לוינגר נפטר לפני יותר מ24 שעות אז אם הוא היה רואה את המדינה ב24 שעות לאחר שהוא נפטר אולי הוא היה "חוזר לדרך אביו" (אגב, מה זה "חוזר"? הראי"ה קוק היה נגד הציונות? נגד הכמיהה למדינת ישראל? הראי"ה קוק לא עלה למדינה? הראי"ה קוק לא חיבר את מאמר הדור? הראי"ה קוק לא עשה את מסע המושבות? מה זה "היה חוזר"???)

 

סלח לי אבל זאת טענה כל כך מגוחכת שבקושי שווה לענות עליה... הרב צבי יהודה הודה ובירך והילל לה' בכל יום ירושלים ובכל יום עצמאות עד יום מותו, ואין סיבה להוציא אדם מחזקתו ולטעון ש"היום הוא היה מתנהל אחרת".

 

מה גם שתלמידיו הרבים, בחלקם המכריע, מודה ומברך ומהלל לה' ביום העצמאות וביום ירושלים, ותלמידיו הם הם ממשיכי דרכו.

הרבה השתנה מאזדי"מ

אבל אני גם לא חושב שהוא היה משנה את דעתו (בשונה מהרב כהנא שאולי כן)

הרב קוק היה ציוני??טוביה2
הוא בהחלט חשב שצריך לבנות מחדח בלעדיהם. ושלעולם לא תצליחו להשפיע מבפנים. הוא חלם שדתים (כלל ישראל הכשרים) יקימו מדינה אחרת והיא באמת תהיה משהו נפלה מאוד ו'ראשית צמיחת גאולתנו'.
הרב זצ''ל לא חידש שיש 'התחלה של הגאולה' הוא בעיקר טען שזה יכול (אולי גם ורצוי) שזה יהיה תהליך של עם ולא של אדם (משיח). אבל חוץ מזה כמעט ואין הבדל בינו לבין הרמב''ם
כל כך לא נכון..אדם כל שהוא

הרב קוק התנגד להקמת קהילה נפרדת. [שתפרד מהקהילה שהייתה בהנהגה הציונית החילונית, שכונתה "כנסת ישראל"].

בניגוד לעמדת העדה החרדית/ אגודת ישראל.

[וזו הייתה נקודת מחלוקת עיקרית ביניהם].

 

הרב קוק ראה צדדים מאוד חיוביים בתנועה הציונית, ובמניעים שהובילו לה, ראה פוטנציאל של חזרה לדרך של יהדות שלימה, דרך אותם צדדים.

 

ובכן אני מביןטוביה2
שלא קראת את הציטותים שהכנסתי בעבר. אין לי כח להעתיק את זה שוב (אני מפלפון) אבל אתה מוזמן לפתוח באגרות הראי''ה (בעיקר חלק ג, אבל נדמה לי שמתחיל בב). יש לו מכתבים רבים שבהם הוא קורה ומסביר לתנועה נפרדת מהציונות בשם דגל ירושלים. כל זאת מתוך הכרה שמחד אכן עובר תהליך חשוב ו'גאולי' על העם (לכן לכאורה לא תולה 'אתחלתא דגאולה' ב'משיח'). ומאידך יודע שלא אל הילד הזה התפללנו ושמהציונות החילונית לא תבוא ישועה.

שיטת הרב זצ''ל היתה תנועה שתאגד את ''כלל ישראל הכשרים'' ושהיא תקים שלטון יהודי. כמו כן סבר שאל לנו ללכת בדרכי ה'מזרחי' ולהצטרף לציונות מתוך הבנה (שהתבררה כנכונה בעיקר ב40 שנה האחרונות) שהציונןת החילונית לא תוותר על מוקדי הכח שלה.
אותה תנועה אילו היתה קמה ומצליחה לבנות את הארץ הרי שהיתה בונה משהו שהוא 'אתחלתא דגאולה' (ובזה דומה מאוד להגדרות ברמב''ם עד כמה שאני זוכר). אבל כל נסיון להשוות זאת למדינ . הכפירה בה אנו חיים זה כבר מעליב.
רק רוצה להדגיש, שיש חילוק גדול בין יציאת מצרים לימינו.חסדי הים
שם הגאולה היה ע"י ה', פה הגאולה היה גם ע"י אנשים. ה' לא יכול לפקשש, אנשים כן.

[אני אישית כן רואה במלחמת ששת הימים יד ה' והתקדמות הגאולה וחלק מזה היה בזכות לוחמים גיבורים עזי נפש, אבל מצד שני היה כאן פיקשוש גדול מצד השלטון שלא גירשו את הערבים מהארץ, ולא טיהרו לגמרי את המקומות הקדושים מטומאתם, והתחילו לשאוף לבנין ביהמ"ק, וזה גרם בעיות גדולות, חלקם אף יותר חמור ממה שהיה קודם.]
בשניהם זה ע"י ה'. ההבדל הוא ברמת הישירות והגילוי.יזהר


בזה נחלקו הראי"ה והרצי"ה. הרצי"ה סבר כמוךחסדי הים
שבעצם הגאולה בימינו הכל זה ע"י ה', ומעשי בני-אדם הם רק גילוי חיצוני ליד ה', והם מוכרחים לצאת לפועל. הראי"ה סובר כמוני שהגאולה תלויה בהתעוררות מעשה התחתונים, ובלעדי מעשינו ה' לא מביא ולא מקדם את הגאולה, ונראה לי ששיטת הראי"ה מיוסדת כבר בגר"א, ואמר לי אחד מגדולי הדור הקודם שזאת האמת.
תלית יותר מדי בדבריי.יזהר

בכל מקרה, למיטב ידיעתי גאולת "בעתה" מתאפיינת בהתקדמות בכל מקרה - גם לדעת הגר"א.

ותראה מה זה - אפילו על נס בידי ה' הרבו להתלונן ולהתאונן -ותן טל

עד שמשה כבר כמעט נשבר לו מהעם הזה.

 

אז כנראה שזה לא פונקציה של מי גואל אותך, אלא של עמדה נפשית של האם אני בעמדת מגננה תמידית שתמיד אני מחפש על מה צריך להתלונן ולהגן על עצמי ולבכות שלא מספיק טוב, או שאני יודע גם להודות על מה שיש בלי להמשיך לקוות לשעתיד לבוא.

 

בצורה מורכבת מה, ישנו חלק בהגדת פסח שמדבר פחות או יותר על הנושא הזה, ורבו הפירושים - אני מדבר כמובן על "דיינו".

מכיר את הפרוש של ישראל אלדד על דיינו?די"מ


לא, את הפירוש הספציפי שלו איני מכיר, נראה לי.ותן טל

אמרתי שרבו הפירושים על כך, אבל עצם קיומו של החלק הזה בהגדה מלמד אותנו מציאות מורכבת ולא כזאת חלקה של שחור ולבן, ופירושים רבים מסבירים את האמירה הזאת בדרכים שונות. כל אחד יוכל לקחת את זה לשיטתו, אבל אין זה אמר שאין אמת בפירוש האחר.

באתי להגיד נקודה אחרת, שכאשר מעשה בני-אדםחסדי הים
מעורבים בתהליך שמנסה לשאוף לגאולה, צריך להיות ביקורתי ולדעת מה טוב ומה רע, בניגוד למעשי ה' שהכל טוב.

[לגבי מה שכתבת בהמשך, ברור שהיה פה ניסים מאת ה', אבל היה פה גם מעשי בני-אדם, וצריך לברר מה טוב ומה רע]
רק רוצה להעיר, שכאשר טנק אחד עוצר עשרות טנקים סורייםותן טל

קשה להגדיר את זה "מעשה ידי אדם".

 

כאשר צבא של מדינה קטנטנה שרק נוצר מתוך אסופת מחתרות וכמעט בלי תחמושת, מתמודד מול פלישה אדירה של צבאות ערב הענקיים, מצליח לנצח ולשמור על אחיזה חזקהמאד ברוב מקומות ההתיישבות היהודית באותם זמנים - קשה לקרוא לזה "בידי אדם".

 

יד ה' נראתה באופן גלוי, בדיוק כמו שאנחנו מאמינים בכך בנוגע לחנוכה, אף שלכאורה "המכבים" הם אלו שניצחו "החשמונאים" הם אלו שעשו את המלחמה - אף אחד היום לא חושב לעצמו ש"הנס נעשה בידי אדם בלבד", אלא ברור לכולם ש"על הנישים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם". "בזמן הזה". במלחמת העצמאות. במלחמת השחרור. וכו' וכו'.

בזמן הזה.

לידעתך יש לי דרכון אמריקאידי"מ

אם לא הייתי רוצה להיגאל אין דבר שמונע ממני ללכת לארה"ב לחיות שם את חיי.

אנחנו לא טוענים שכלום לא קרה.

אנחנו בתהליך ונחגוג כשיגמר,

קמעא קמעא..

קרו כבר מספיק דברים משמעותיים בתהליךיזהר

כדי לייחד יום להודות על כך לה'.

אני לא חושב שכך.די"מ

וגם אם כן יום ירושלים זה לא יום מתאים לכך.

מה קרה שצריך לחגוג?

 

להודות להשם צרים כל הזמן על הכל "על ניסך שבכל יום עימנו" זה בכלל לא קשור.

בני ישראל חגגו פסח לפחות פעם אחת במדבר.ותן טל

ולאחר שהגיעו לארץ, המשיכו לחגוג בפסח כל שנה ושנה

 

מאז כיבוש המדינה עברו 67 שנים, ומאז כיבוש ירושלים 48 שנים.

 

אגב - "להיגאל" - זה לא רק עניין של מקום גיאוגרפי, אלא של מקום נפשי.

 

יש הרבה חרדים במאה שערים שנמצאים עדיין בגלות באירופה... 

אין מה להשוות.די"מ

שם זה היה כל העם ביום אחד באותה שעה בדיוק יצאו ממצרים.

פה מדובר בתהליך ארוך.

למה שלא נחגוג ביום עליית תלמידי הבעש"ט או הגר"א?

עלייה הראשנה?

השנייה?

השלישית?

 

 

אני לא יודע למה אתה מתכוון ב"להיגאל" נפשית,אבל נכראה לי שאני גאול..

ובכל זאת העם התלונן. איך הוא הצליח להתלונן אפילו אז?ותן טל

והאם נראה לך שאתה בהכרח יותר צדיק וחכם מאנשי דור המדבר? אני לא בטוח...אנשים ששמעו באוזניים שלהם ולא רק בנשמה שלהם, את קול ה' מדבר ונותן להם מצוות, ובכל זאת מרבים להתלונן ולפרוק עול ולבכות ולזכור את הקישואים והאבטיחים שהיה להם במצרים...

 

אף אחד לא אמר שאל תחגוג בזמן כזה או אחר - אבל אין ספק שיום הקמת המדינה, או יום שיחרור ירושלים, הם ימים מיוחדים וחד פעמיים. אתה לא היית חי אז ואולי גם אבא שלך לא - אבל סבא שלי היה שם ביום הקמת המדינה, ועמד על דעתו. הוא ידע מה זה חיים שלא במדינה משלך, והרגיש את המעבר. סבא שלי היה שם בזמן שירושלים הייתה כבושה (ולא עלו להר הבית גם לפני כן, במשך רוב השנים, בלי קשר לכיבוש של ירושלים, אבל זה לא הנושא כעת) והיה שם כאשר כבשו אותה בחזרה (טוב, לא בדיוק שם, באותו יום הוא היה בסיני וכבש שם חלקים...). אנשים כאלו, יכולים לספר ולעביר את החוויה של יום חד פעמי שלא יחזור. משהו מיוחד שבו אחרי אלפיים שנים שוב יש מדינה יהודית. יום מיוחד שבו סוף סוף ירושלים בידיו של העם היהודי.

ולא, אתה יודע שג הר הבית זה לא הסיפור. גם אם הר הבית היום היה סגור לערבים באופן מוחלט והיה פתוח רק ליהודים (אבל עדיין בלי בית המקדש) - גם אז לא היית חוגג את יום ירושלים, ככל הנראה. שנינו יודעים את זה.

מה הקשר?די"מ

אין מה להשוות בין פםסח ליום העצמאות (יום ירושלים בכלל לא קשור,אין חג על כיבוש הארץ..)

 

ברור שהר הבית זה לא הנקודה,גם לא אמרתי כך.

הנקודה היא אכן בית המקדש.

לסגור את הר הבית לכולם לא עדיף על המצב הקיים.

המינימום שבמינימום זה הקרבת קורבנות גם ללא מקדש.

לא השוותי. רק אמרתי שנראה שיש כאלו שלא היו רוצים להיגאל.ותן טל

גם למען האמת לא אמרתי את זה ספציפית עליך. אלא אמרתי שנראה כאילו יש כאלו שהיו מעדיפים לא להיגאל אם זה לא בתנאים שהם בעצמם מציבים.

 

ותזכור שאכן לפי חלק מהמדרשים, רק חמישית או אפילו אחד מחמישים, מעם ישראל - נגאל ממצרים.

 

אה, וסתם ככה - אני אכן שמח שאתה לא מממש את האזרחות האמריקאית שלך, וגר בארץ

אלה שלא עלו מתו במכת חושך.די"מ

ככה שכשהם יצאו ממצרים בפועל זה כל העם.

זאת הצרה הכי גדולה של אי ההבנה מה זה ירושלים ואיחסדי הים
ההבנה שעיקר ירושלים זה ביהמ"ק, ובלי ביהמ"ק ירושלים נמצאת במצב של התיאורים הקשים של תפילת נחם: "ואת העיר האבלה והחֳרבה והבזויה והשוממה".

יש כאן את כבוד ביהמ"ק שרומסים.
אפשר להבין מה זה בית מקדש, ובכל זאת להודות לה' על מה שיש.יזהר

המופלא הדבר בעיניך?

ביהדות יש הרבה מורכבויות ויחסים מורכבים.

 

חגיגות יום ירושלים בתורת החיים נפתחות בקריעה אל מול אדמת הר הבית, עם בכי ודמעות. לאחר מכן הולכים להגיד הלל בשירה וריקודים.

קדושתה של ירושלים נןבעת מבית המקדשדי"מ
נכון. איך זה סותר את מה שאמרתי?יזהר


יזהר אני מבסוט ממך אלעד

בכלל,

לא ידעתי שבתורת החיים למדו להכיל מורכביויות דקות כ"כ

כל הכבוד!

תמיד ידעו.יזהר

יכול להיות שאף פעם לא הציגו לך את הדברים נכון.

זה לא עניין של איך הציגו לודי"מ
זה שהוא מסרב לשמוע באמת דעות שמנוגדות אליו.
ובורח מדיון אמיתי וענייני עם הקשבה ונסיון להבנה של הצד השני
כן.די"מ
כי ביום ירושלים חוגגים את כיבוש ירושלים
גם. לא רק.יזהר

וחוץ מזה, שאמנם קדושת ירושלים נובעת מהמקדש, אבל הקדושה לא בטלה עם חורבנו, כידוע.

בעיקרדי"מ
היא לא בטלה אבל היא נובעת מהמקדש וכשמפקירים את המקדש זה לא זמן מתאים לחגיגות
לא הפקירו את המקדש, כי הוא עוד לא נבנה.יזהר

שוב, ברור שזה היה פספוס גדול. אבל זה עדיין לא סיבה לא להודות על כל הניסים המשמעותיים שהיו.

כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו החריבודי"מ

בטח שכרואים זאת במוחש.

 

שוב,אני גם בעד להודות.

לא ביום הזה.

אין הכי נמי. לאבל על החורבן וכמיהה למקדש מקדישים יותר מיוםיזהר

אחד. ואפילו ביום ירושלים עצמו אנו מקדישים זמן לקריעה ובכי.

 

זה עדיין לא המהות של היום.

זה היה צריך להיות.די"מ

יום ירושלים הוא הט' באב של דורנו.

שנא': זְכֹר יְיֳ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָםיזהר

הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:

אפשר השאלה מה נכון ...אני הולך בדרך שבחרתי אחרי מו"ר ....חנטריש


היהדות אינה בנויה על משאלות לב ורגשותירח nסר

 ביהדות יש כללים ויש היררכיה. הרבנות הראשית אינה סנהדרין, והסמכויות שלה לא כוללות תיקונים בבסיס התפילה. מותר (לא יודע אם ראוי) להוסיף תפילה לשלום המדינה ומי שברך, אבל לא הלל, מוסף, קריאה בתורה וכדומה. 

 

הפרדוקס הוא שאם היתה פה באמת אתחלתא דגאולה, כנראה שכן היתה מוקמת סנהדרין וכן היה אפשר לקבוע הלל. נראה שעצם העובדה שאין פה סנהדרין מוכיחה כאלף עדים שאין הקב"ה רוצה ב"הלל", והשכינה עודה מתפלשת בעפר וזועקת "אללי לי".

השכינה קמה מעפר, אבל היא עדיין לא מולכת.יזהר

זה שלב ה"פקידה" שהגר"א מדבר עליו. עדיין לא זכינו לשלב ה"זכירה", אבל אנחנו בעיצומו של שלב הפקידה.

יש רב בהר המור כתב 2 כרכים לגבי הלל .... לא הייתי מתווכח איתחנטריש

ו אבל אני הולך בדרך אחרת אחרי מו"ר .....

מסכים עם הכותרת. ממש חוצפה וביזוי תלמידי חכמיםלשם שבו ואחלמה


הטענה שהנביאים כבר תיקנו כמבואר פסחים קיז., וצריךחסדי הים
לבדוק כל יום אם הוא נקרא ישועה כלל ישראלית, ואם היא ישועה מספיק משמעותית.
ביום העצמאות היו דברים פי 1000 יותר הזויים מהללירח nסר

בהחלטת הרה"ר הראשונית היתה גם קריאה בתורה, הפטרה, תקיעת שופר בברכה, הקפות סביב התיבה ומה לא.

 

ובצבא...

 

חשוב להגיד שהגדת העצמאות הושמדה עד כמה שניתן בזכותותן טל

הרב הראשי לצה"ל דאז, שמחה על חילול קדושת הגדה של פסח.

אתה מקיים את חז"ל שבעקבות משיח "חוצפה יסגא".צריך להיות רשע בירושליםםםם

במיוחד כדי להגיד על דעתם הקדושה של הרב עוזיאל , והרב הרצוג, והרב ראטה , והרצי"ה והרב אונטרמן מילים כמו שלך

האם יש בכלל שאלה בדבר?!נהנה ברווקות

יום העצמאות - אנשים חוגגים למהדרין מן המהדרין, אפילו עם הלל בלילה [בחלק מהקהילות]

לעומת זאת - ירושלים - הרבה פחות חוגגים....

 

להזכירכם את ההבדל העצום והמשמעותי בין 2 המלחמות:

מלחמת השחרור ובתוכה הכרזת המדינה - עליה אנו כעיקרון חוגגים את יום העצמאות - מלחמה זו נמשכה יותר משנה ואולי אף יותר.. [המלחמה החלה מ-29 לנובמבר 47' - יום הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ - ועד אחרי ההכרזה על המדינה בתש"ח - 48', שכעיקרון, נפלו המון לוחמים, וכן, איבדנו חלקים מגושי ההתיישבות כגון: גוש עציון].

 

לעומת זאת - מלחמת ששת הימים - כשמה כן היא - שחררנו בתוך 6 ימים המון המון אזורים המיושבים היום בישראלים יהודים - כגון: רמת הגולן בואכה קונטיירה, בקעת הירדן, יו"ש, גוש-עציון, אזור עזה, חציית התעלה בסואץ עד בואכה שארם א-שייח בדרום סיני. - כמובן השחרור והעלייה להר הבית... - דבר שהיום לא נתפס בכלל להבין...

 

עכשיו תחשבו לעצמכם,על כל המלחמות האחרונות - כמה ימים הם היו, כמה הצלחות היו? - ומתו"כ - תענו לשאלה ההתחלתית..

 

האם יש בכלל איזו טענה שנוגדת את כל המצב הזה - לכוחו של הקב"ה בעולם - צריך להכיר לו תודה בשם ומלכות, לא מדיעבד, אלא מלכתחילה.

 

אל תדאג גם את יום העצמאות אנחנו לא חוגגיםדי"מ
גםאם מסרו כבר את ירושלים כמו סיני ?...כי מסרו אותה לישמעליםחנטריש


הלל שלם - כןיזהר

בברכה - לא. אחרי התפילה בשירה וריקודים בכותל.

 

יום ירושלים בשבילי הוא יום לציון אתחלתא דגאולה. הזדמנות להודות לה' על כל ניסי התקופה.

למה לא בה' באייר?די"מ
נדיר שזה יצא לך לחגוג ביחד עם "הרשעים"..
איזה רשעים?יזהר

הרשעים שונאים את יום ירושלים. היום שבו נכנסו לכל הברוֹך של ההתנחלויות, הכיבוש וכו'.

רק הדתיים חוגגים אותו, וניר ברקת.

ואז?די"מ
למה זה סיבה לחגוג אותו?
השאלה מה קרה בו.
אביא שוב את הטקסט שמסביר את עיקרי הדברים:יזהר

באיזה יום נודה לה' על כל ניסיו וחסדיו?

אין ספק שגם ללא חיוב הלכתי, מוטל עלינו להודות להי"ת על נסיו וחסדיו, ועל כל התהליך המופלא של אתחלתא דגאולה, המתרחשת לנגד עינינו, למרות כל העיכובים והירידות. לא צריך חיוב הלכתי לשם כך. הכרת הטוב זהו דבר בסיסי יותר מהלכה, וכפיות טובה היא הפתח לכל העוונות. כמו כן נראה שאין די להודות באופן כללי, כמו שמודים על בריאות ועל פרנסה. אם לא קובעים יום ציבורי מיוחד לשם כך, הדבר נשכח והכרת הטובה אינה מבוטאת כראוי. ניתן להוכיח זאת גם מן המציאות. לכן בוודאי שיש לקבל את דעת רוב הפוסקים המתירים לקבוע יום הלל והודאה על נסים, וליישם זאת. ואם יום העצמאות, לדאבוננו הרב, אינו ראוי להיות היום הזה, מוטל עלינו לקבוע יום אחר.

ייתכן והיה מקום לחשוב על יום עליית תלמידי הגר"א או הבעש"ט, המבטאים את העלייה בקדושה, כנגד מה שהקימו מרשיעי ברית. אך מכיוון שכאמור, אין סנהדרין ואין הנהגה אחידה, לא ראוי שכל אחד יקים במה לעצמו וייסד לו יום משלו. ראוי יותר לציין ולחגוג על כל ניסי אתחלתא דגאולה, ביום שכבר נחגג בציבורים רחבים, וברוך ה' זכינו שיש לנו יום כזה: יום שחרור ירושלים.

 

ההבדל בין יום שחרור ירושלים ליום העצמאות

נכון שבמציאות הסבוכה, גם על יום זה יכולים לקום עוררין. גם כאן ניתן לטעון שירושלים לא באמת משוחררת ושהר הבית ניתן, לחרפתנו, בחזרה לערבים. ניתן אף לטעון שגם ליום זה זכינו בגלל "הצבא הציוני" ומכוח המדינה, ולכן אין הבדל בין חגיגת ה' באייר לכח' בו.

אולם באמת יש הבדל גדול בין הימים. יום שחרור ירושלים אינו חג על עצם המדינה, אלא במפורש על ההתקדמות בתהליך הגאולה. הוא גם – בניגוד ל-ה' באייר – אכן היום בו נעשה הנס של ההצלה ממוות לחיים, במלחמת בזק מהירה ומופלאה, שאף אחד מבני אנוש לא צפה (המלחמה הסתיימה אמנם יומיים אחר כך, אבל בכח' באייר היא כבר הוכרעה סופית. היומיים האחרונים היו רק טיהור והשלמות אחרונות. מלבד זאת, אין ספק ששחרור ירושלים היא גולת הכותרת של הניצחון ומבטאת אותו יותר מכל). ביום זה אכן שייך לחגוג ולעשות חלוקה ברורה, בין טובות ה' אלינו לבין מה שקלקלו הרשעים. היום הזה אינו מבטא את שלטונם; המתנה שקיבלנו מהי"ת לא שימשה לרועץ. הם אמנם מנסים לחבל בישועה, אבל גם מה שהם הצליחו לקלקל מאז – בוודאי לא נגרם בגלל עצם הנס והנצחון.

ואכן, לא מקרה הוא שאת היום הזה חגגו באמירת הלל גם רבנים שלא אמרו הלל ביום העצמאות, כמו הרב בן-ציון אבא-שאול, ר' חיים שמואלביץ, הרב עובדיה הדאיה, הגרש"ז אוירבך, יבדל"א הרב שמחה קוק, ועוד. וכמו כן לא מקרה הוא שדווקא ההנהגה החילונית מתנערת מיום זה ולא טורחת לחגוג אותו, וממילא גם הציבור הכללי נמשך בעקבותיה. כולם מבינים שיום שחרור ירושלים מסמל חזרה אל הקודש, אל ערש אבותינו, אל שורשינו, בניגוד לממלכתיות החדשה ולישראליות המדומה שהם מנסים לעצב ולטפח.

ולכן אם מחפשים יום שמבטא את תודותינו לקב"ה, זהו היום המתאים ביותר. לישועה וההצלה של מלחמת ששת הימים, לשיבה לירושלים ולנחלת אבותינו, ניתן להוסיף את ההודאה העצומה על קיבוץ הגלויות, על ארץ ישראל הנותנת פירותיה, על הבניין וההתיישבות, על הנצחונות במלחמות ונסי השמירה המופלאים בכל יום ובכל שעה מידי אויב ומחבל, על קול חתן וקול כלה, על זקנים וזקנות היושבים בירושלים וילדים וילדות המשחקים ברחובותיה, על קימום עולם התורה, על תנועת התשובה הגדולה, על חיוכו של ה' אלינו ורצונו לגאלנו.

 

ומתוך ההודאה לה' והמלכתו עלינו באופן טהור ונקי, בלי ערבוב של הכרה במלכות זרה, נזכה כולנו לראות בגאולה שלימה, בביעור הרשעה ובמלכות האמתית – מלכות בן דוד משיח צדקנו, בירושלים הבנויה, במהרה בימינו. 

רק תיקון קל: הרב אבא שאול לא אמר הלל ביום ירושליםהוד קדומים
הוא רצה לתקן שלא לומר תחנון ביום זה אבל חזר בו משום שהרב יהודה צדקה זצ"ל התנגד לכך (מקור: הספר 'עמוד האש' על הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל).

לא סביר בעיניי שהרב אוירבך ור' חיים שמואלביץ אמרו הלל ביום ירושלים. אשמח למקור לכך.
אשאל את הכותב.יזהר


|מתאפק|די"מ
החלוקה הזאת הזויה!
יום העצמאות הוא הרבה יותר משמעותי יום בו נפתחו שערי ארץ ישראל לעם ישראל כולו משמעותו הרבה יותר גדולה.
יותר מזה,יום ירושלים קרה רק בזכות יום העצמאות לכן את יום העצמאות צריך לחגוג.
גם ביום העצמאות רצו לחסל אותנו.
תכל'ס אם לא היית לומד בתורת החיים או אם היה לך קצת מחשבה עצמית ולא רק חשיבה איך להצדיק את דעותיו של רבך בחיים לא הייתי מגיע למסקנה מןזרה זאת.
תסביר לי למה לא לחגוג את יום העצמאות הוא זה שבגללו יום ירושלים בכלל קרה.
מסכים עם יזהר. יום ירושלים חשוב יותר. הנס והכל.הוד קדומים


יום העצמאות מזוהה עם המדינה. יום ירושלים מזוהה עם נס ההצלהיזהר

והכיבוש. אני ממליץ לך לחזור על הקובץ המלא, ממנו לקוח הקטע לעיל.

 

למסקנה שלא לחגוג את יום העצמאות הגעתי לפני שהכרתי את ההשקפה של תורת החיים. אם יום ירושלים בשנותי הראשונות בישיבה חגגתי בלי להבין לגמרי למה, אבל כיום אני מבין היטב את החילוק והמורכבות. אני חושב שהמסקנה לא מוזרה בכלל אלא מתבקשת ואינטואיטיבית - לפני ואחרי כל הפילפולים והדקדוקים.

 

 

"מזוהה" איפה?די"מ
יום ירושלים מזוהה גם כחג ציוני,ציוני דתי ועדיין ציוני.
זה שיש כמה רבנים חרדים בודדים שמצטרפים לא משנה את זה.

זה מסקנה מאוד מוזרה.
מזוהה במציאות, בפועל. פוק חזי מאי עמא דבר.יזהר

אני מסכים שיום ירושלים בציבור הדתי לאומי לובש גם אופי ציוני, דגלים וכו'. אבל עדיין יש מרחק תהומי בין השניים.

 

חוץ מזה, בו נודה על האמת: אדם שלא חוגג את יום העצמאות וחוגג את יום ירושלים - יצא לגמרי ידי חובת ההתבדלות מהמדינה, ואף אחד לא חושד בו בציונות.

זה בדיוק ההבדל בנינו.די"מ

פחות מעניין אותי "התבדלות מהמדינה" אלא תכל'ס מה חוגגים.

אם הייתי צריך לבחור יום אחד היית בוחר את ה' אייר ולא כ"ח.

פוק חזי מאי עמא דבר, ותראה שחוגגים את כיבוש ירושלים בעיקר (זה ברור מהתאריך ומהשם,והאירועים שבהם חוגגים את היום)

אם אני לא רואה במדינה מדינה יהודית,למה לי לחגוג את זה שהיא כבשה שטחים כאלה ואחרים?

 על הנס ההצלה ודאי שיש להודות,אך לא זה יום ירושלים.

למה לחגוג שהיא כבשה שטחים??יזהר

כי בפועל אלו שטחים שהפכו להיות בשליטה יהודית, והתיישבו בהם יהודים!

זה שהם נכבשו ע"י המדינה - נכון. כבר סיכמנו שהמדינה היא חלק מתהליך הגאולה ואי אפשר להתעלם מכך. ברור שאני לא מודה למדינה ולא חוגג לכבוד שטום העין שר"י ח"ו, אלא לה'.

שתום העין*.הוד קדומים
בלעם?הדרכה
משה דייןדי"מ
רק להבהיר...הדרכה
משה דיין היה שתום עין ימין, וסתום עין שמאל.
הם לא בשליטה יהודית (זה בעצם נקודת המחלוקת כנראה)די"מ

התיישבו בהם יהודים זה נכון.

אז באו נחגוג גם את הקמת ת"א פתח תקווה,היציאה מהחומות וכו' וכו'..

 

זה שבכלל נכבשו השטחים האלה זה בגלל קום המדינה.

הקמת המדינה היא מאורע הרבה יותר חשוב מכיבוש ירושלים.

כי לולי קמה המדינ לא הייתה נכבשת ירושלים (ויש"ע וסיני והגולן)

השליטה היא העניין המשני.הוד קדומים


מה זה העניין המרכזי?די"מ


התיישבות יהודים שם.הוד קדומים
ההתיישבות לא התחילה בכ"ח אייר.די"מ

נו,באמת..

 

ביום *ירושלים* חוגגים את כיבוש ירושלים.

אם היו רוצים לחגוג את נס ההצלה או התיישבות שם היו מוצאים יום אחר...

בכיבוש, או יותר נכון בשחרור, נפתח הפתח להתיישבותהוד קדומים
ובהקמת המדינה נפתח הפתח לכיבוש..די"מ


ובשואה נפתח פתח להקמת המדינה.יזהר


בדיוקדי"מ
|מתמוגג מנחת|אלעד


זה חדש לך שתורת החיים חוגגים את יום ירושלים?די"מ

אולי זה יגרום לך להבין שגם אם למישהו יש דעה שונה ממך זה לא אומר שהוא טיפס וכופר בטובתו של הקב"ה.

הו הו מישהו התעצבן כאןאלעד
מאוד.די"מ

וזה לא קורה הרבה..

סה''כ נחמד לקפוץ מידי פעם ולראות שעולם כמנהגו נוהגטנגענס
אותן דיונים ואותם דעות
אפ' הפרצופים כמעט לא משתנים
העיקר שאתם נהנים...
אויש לא מה עשיתי!!! עכשיו אני יקבל מלאא התראותטנגענס
תלחץ על ה-X.יזהר


מילה בסלע שתיקותא בתריהדרכה
חבר'ה - כל הדיון שלכם הוא לא על ההלל אלא על הברכה!!!ותן טל

חשוב להגיד את זה!!!

 

הלל אין בעיה להגיד בכל יום 100 פעמים ביום - זה פרקי תהילים!!! מותר לי לקרוא תהילים כמה שאני רוצה מתי שאני רוצה ובאיזה סדר שאני רוצה!!!

 

אז כל השאלה היא אך ורק האם לברך על זה או לא - אבל אם כולם אומרים הלל ביום ירושלים ואתה לא רוצה לברך - אתה יכול עדיין להשתתף עם הציבור באמירת ההלל בלי הברכה - לא יקרה שום דבר רע מזה...מקסימום מקסימום, קראת כמה פרקי תהילים לשם פרקי תהילים...

לא נכון!די"מ

זה שאתה אשכנזי לא אומר שגם אנחנו.

אתמול בגלל שלא התפללתי במניין לא אמרתי הלל.

להגיד הלל גם בלי ברכה זה בעייה.

להגיד פרקי תהילים זה בעיה? מה הבעיה?ותן טל

אם אני קורא פרקי תהילים, מפרק ק"י עד פרק ק"כ כל יום - כי אני אוהב להגיד תהילים/כי אני גומר את התהילים כל יום/כי בשיתוף עם 14 אנשים אחרים אנחנו גומרים את ספר התהילים כל יום ואלו עשרת הפרקים שלי - אני ב"בעיה" כי אני "קורא הלל כל יום,?

 

מה זה השטות הזאת?

 

האם אתה בעצם אומר שכאשר אני קורא תהילים אסור לי לקרוא את פרקים קי"ג - קי"ח - כי "זה בעיה להגיד הלל גם בלי ברכה"? 

 

מצטער, לא מקבל את זה, זה הזוי ממש... ולא קשור לאשכנזים או ספרדים. אני מכיר ספרדים שגומרים כל שבוע את התהילים - לך תגיד להם שהם בבעיה כי הם העיזו להגיד הלל בלי ברכה לא בזמן שצריך להגיד הלל.

 

מה גם, שאני דיברתי במצב שבו מתפללים במניין וכולם במניין אומרים את ההלל, חלק עם ברכה וחלק בלי  - בלי קשר לאם הם אשכנזים או לא - וכל אחד שמתפלל שם בין אם הוא אומר עם ברכה ובין אם לא, יכול להגיד את הפרקים האלו כחלק מקריאת תהילים מקסימום...

 

לנסות בכוח למצוא סיבות לא להגיד למרות שאין בזה שום איסור הלכתי, אבל חס וחלילה שלא נשמע כאילו אנחנו מודים לה' על זה שהוא הקים את המדינה - זה כבר פתטי לגמרי, במחילה - הגם שגם לדעה הזאת מותר להישמע ומותר לכל אחד לנהוג איך שהוא רוצה, לנסות להמציא סיבות מתחת לבלטות - זה מגוחך.

 

אין מה לעשות.

חצוף! תגיד את זה לחיד"א שזה "שטות"די"מ
כן,להגיד את הפרקים הלאה בתור הלל זה בעיה.
עובדה שבר"ח מותר לומר רק במניין וכמובן בלי ברכה כי זה מנהג.
וכן בחול המועד פסח.
את המקורות אני לא יודע בשלוף אבל @הדרכה בטח כן.
חצוף? אני חלקתי עליך, לא על החיד"א.ותן טל

מדהים אותי איך אנשים אומרים דברים מעצמם, לא חושבים לא טורחים לציין שום מקורות, ואחרי זה מתעצבנים על מישהו שחולק עליהם.

 

אז  מסתבר שהרבנות הראשית לישראל חלקה על החיד"א - אז אולי אתה חצוף שאתה חולק עלייה?

 

בראש חודש ובכל פעם שאומרים הלל אשכנזים אומרים הלל בברכה, בין בהלל מלא ובין בהלל חסר. מה לעשות...

 

אני מקווה שאתה לא טוען שהאשכנזים עוברים עבירות...

 

העובדה היא שדיברתי פה על מי שכן מחזיק מהרבנות הראשית ומיום ירושלים ויום העצמאות, ורק חושב שאם לא מברכים על ההלל אז גם לא צריך להגיד אותו - וזה לא נכון. יש רבנים גדולים שאומרים הלל ביום העצמאות וביום ירושלים אבל בגלל מה שהם פוסקים לעצמם הם לא מברכים עליו - אבל כן אומרים אותו.

 

לא דיברתי על אנשים שממילא לא יגידו הלל ביום העצמאות וביום ירושלים.

 

 

לא אמרתי שאין מי שחולק על החיד"א הזה.די"מ

אבל אתה טענת שזה "שטות" לומר שאסור להגיד הלל בברכה.

הביאו לך מקור מתלמוד וענית עליו מסברת כרס.

זה מחלוקת עם מקורות לשני הצדדים.

אתה זה באת וטענת כנגד צד אחד שזהנ "שטות".

 

נכון אני באמת לא מכיר את המקוררות כמו שצריך ולכן אני לא אומר על אף שיטה שהיא "שטות".

אתה לעומת זאת גם לא מכיר אבל ממהר לצאת בחריפות נגד שיטה אחת ולטעון שהיא "שטות.

@הדרכה @חסדי הים

אתה לא הבאת שום מקור מהתלמוד. תתייחס למה שהגבתיותן טל

לך, כי על זה כתבת לי "חצוף" כאילו אני אמור לנחש שאתה החיד"א. 

 

אתה לא כתבת לי חצוף בהודעה שבה לכאורה חלקתי על "מקור מתלמוד".

 

אני לא אומר שטו על מה שכתוב בתלמוד, אני אומר שלהגיד בגלל זה שאסור הלכתית כל יום לקרוא את כל התהילים, כי אז חלילה יוצא שאתה אומר את כל ההלל כל יום - זה אכן שטות. ומצטער, אבל אני עומד בדעתי זאת. שום הלכה, ושום מקור מהתלמוד, לא אוסר עלי להגיד את כל התהילים בכל יום! ועל זה דיברתי!

אוי..נו באמת.די"מ

כשאני מגיב לתגובה אחת שלך זה לא בהתעלם משאר הצגובות.

אמרת שלא הביאו מקורות, זה לא נכון.

 

כשאתה אומר את הפרקים אלו בתור הלל זה כן בעיה.

 

אתה מעצבן אותי בערבוב שלך. כאשר אני דן איתך אני דן א-י-תך!!ותן טל

אני לא דן איתך ועם מישהו אחר בעת ובעונה אחת בהודעה אחת, אלא אם אני מחליט ככה.

 

אותו עניין - כאשר אתה מגיב לי ואני מגיב לך, גם אם זה בלשון "רבים" - אני מתייחס למה שא-ת-ה כתבת לי, אתה כתבת חצוף, ועל זה אמרתי שזה מדהים שאנשים כותבים מעצמם בלי מקור ואז מתעצבנים שאני "חולק" על החיד"א, כאילו הם החיד"א.  כתבתי את זה ע-ל-י-ך ולא על משתמש אחר בורום שלא הגבתי בנפרד בדיון שלי איתו... (אף שלמעשה השאלה מראש לא הייתה אליו, אבל היא הייתה במקום הנכון בשרשור).

 

מצטער באמת שאני יקה ולא עושה סלט. אני לא מגיב בהודעה אחת לשמונה מקומות שונים בשרשור ולשמונה אנשים שונים - מצטער!

אני לא מסכים איתך.די"מ

אני דן איתך בכללי.

 

ונראה לי שאמרתי לך את זה מלא פעמים כבר.

ואני אומר לך חד משמעית שאני מגיב כמו יקה. לא נוח לך, מהותן טל

לעשות..אל תדון איתי אם לא נוח לך לדון בדרך שאני רוצה. אני עונה לך על מה שא-ת-ה כותב, ולא על מה שמישהו אחר כותב, ואני מתייחס לדברים שלך, ולא לדברים שאתה אומר אחרי זה שדיברת על מישהו אחר שאמר לי משהו...

 

מה שאתה רוצה להגיב על דברים של מישהו אחר שדיבר אלי - אתה יכול לכתוב שם במקום הרלוונטי. אני לא להטוטן, מצטער.

 

תקרא לי כבד, תקרא לי לא זורם - מה לעשות, כזה אני

ואני מגיב כמו שאני רוצה.די"מ

הלאה בשיח חרשים הזה..

יהיה כיף!

"הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף" [שבת קיח:]חסדי הים
קודם כל, זה לא "כל יום" - אמרנו יום העצמאות ויום ירושלים.ותן טל

דבר שני - הרי ברור שאין הכוונה למי שקורא את פרקי ההלל בדרך של קריאת תהילים.

 

הרי אתה לא מתכוון, וגם הגמרא, לא מתכוונת להגיד שמי שלמשל גומר כל יום ספר תהילים שלם ובדרך קורא את כל פרקי ההלל גם כן - הוא "מחרף ומגדף". ממש לא.

מה ההגדדה של הללטוביה2
בלי ברכה לא נחשב? מה עם הספרדים בר''ח. הרי ברור שאתה אומר את זה ביום אידכם רק בגלל שזה הלל ולא כי הגעת לשם ב'תהילים יומי'
אני לא מדבר עליי...ותן טל

אני מדבר על מיש מסתפק האם מותר לברך על הלל או לא - יש כאלו שמהשאלה הזאת, לא קוראים בכלל הלל כי הם סוברים שאם לא מברכים אז לא אומרים. וזה טעות! אפשר להגיד גם בלי לברך - ומדובר על אנשים שלא רואים במדינת ישראל אסון לאומי כמוך, אל תדאג...

 

מי שרואה במדינת ישראל אסון ממילא לא יקרא אותי/לא יתייחס למה שאני אומר ברצינות ולא ישים פס על מה שכתבתי - אז לא אליו כוונו דבריי. אלו ששונאים את המדינה ורואים בה אסון לאומי, שימשיכו לתעב אותה, שימשיכו לקונן עליה, שימשיכו לכפור בטובתו של הקדוש ברוך הוא ויבקשו לא להיגאל - זה בסדר, מי אני שאפריע להם להמשיך לחיות בגלות אם הם מתעקשים כל כך להכניס את הגלות לירושלים, לבאר שבע, תל אביב, חיפה וגדרה - אז שיהיה להם בכיף

 

דבריי מכוונים למי שלא רואה את עצמו בגלות, ולמי שכבר מבין שיש פה מימד של גאולה ושאמירת הלל היא דבר חשוב ביום נס שכזה, ג-ם אם לא מברכים עליו בשל אולי חשש ברכה לבטלה. הדיון על ברכה על הלל או לא ברכה על הלל לא קשור לעניין אמירת ההלל עצמו. הרי ממילא מי ששונא את המדינה לא יגיד הלל בכל מקרה - אז אין לו דיון בכלל. הדיון הוא בקרב אלו שכ-ן אומרים את ההלל - ובקרבם, חשוב היה להדגיש שאמירת ההלל עצמו היא לא הדיון ולא ה"בעיה", אלא השאלה האם לברך או לא.

אפשר תשובה עניינת?טוביה2

אני שאלתי על דבריך

אתה לא חייב לענות אבל לומר 'אמר המחבר חיבור זה לא חברתיו לך' זה כבר מגוחך 

אתה יכול לחשוב שמשהו אחר שאל את השאלה 

את התשובה שעניתי לך כאן עניתי לפחות לעוד 2 אנשים בפורום!ותן טל

זה שאתה אוטומטית חושב שמה שאני מגיב לך זה בגלל שא-ת-ה שאלת את זה - אולי זה בגלל שאתה נוהג להגיב לפי האדם ולא לפי מה שכתוב. אני משתדל לרוב לא לעשות את זה. ומה שכתבתי לך כתבתי כבר מזמן, וזה ב-ד-י-ו-ק ענייני. כי כתבתי את האמירה הזאת לגבי מי שמאמין במדינה ולא לגבי מי שלא. כי מי שלא בעד המדינה לא יחשוב אפילו על להגיד הלל וזה לא יעניין אותו בכלל.

 

מי שרואה במדינה אסון - לא יטריח את עצמו בשאלה האם צריך לברך או לא.

 

תפסיק לקחת כל דבר אישי, תבין שאני לא "מחפש" אישית אותך כל הזמן, זה לא נחמד...

ולכן???טוביה2

אני משתדל לענות לגופם של דברים ולא הבנתי איך דיו על קבלת או אי קבלתה של מדינתכם קשור לכך שאמירת הלל ללא ברכה נחשבת לאמירת הלל?

אתה בעצמך כתבת @ותן טל ולכן הבנתי שאתה כן רואה בזה הלל

חביבי, התרחקת לגמרי ולא הבנת בכלל בכלל על מה אני מדבר...ותן טל

במחילה, תחזור לתחילת הדיון, עוד לפני שאני הגבתי, ואז תראה מה אני הגבתי ואת השתלשלות הדיון ומה שאני מסביר לאנשים ואז תגיד לי שוב אם לא הבנת מה אני אומר.

 

כי לפי מה שאתה כותב כאן, לא הבנת בכלל בכלל את מה שאמרתי, ומצטער אבל אין לי כוח לחזור על הכל שוב, כבר הכל כתוב ופשוט צריך לקרוא ולהבין.

אתה הגבת לפתיחת השרשור בטענה מוזה ועליה התווכחתיטוביה2אחרונה


*לחלק גדול מהטעמים זה בעיה להגיד אפילו פעם אחתחסדי הים
ללא צורך.

*ברור שהכל תלוי לפי הכוונה. אז ממה נפשך אם אדם קורא בדרך הלל, אז הוא מחרף ומגדף. אם הוא קורא כתהילים הכל בסדר.

אז לא הבנתי מה השגת?

ואגב - יש לך הלכה בשו"ע שאוסרת עלי להגידותן טל

בכל יום פרקים קי"ג-קי"ח בתהילים?

 

אם אתה מכיר הלכה כזאת בשולחן ערוך אשמח שתביא אותה בפנינו כאן בפורום...

משהו מעין זה-אדם כל שהוא

מהמשנה ברורה בהלכות ראש חודש (תכב ס"ק יב, מויקיטקסט)

"וקורין הלל בדלוג - וכל ההלל אין לקרוא משום דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ודרשינן ליה המקודש לחג (ר"ל שאסור בעשיית מלאכה) טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה (ערכין ד' י') אלא שנהגו אבותינו לקרותו וכדי שיהיה היכר שאינו מצד הדין לכן מדלגין בו"

זה לא מה שאני שאלתי. תתייחס לשאלה ששאלתי...ותן טל

 

אם ביום ראש חודש, באופן קבוע, אני גומר את כל התהילים - אני אמור לדלג על פרקים קי"ג-קי"ח?

 

זה לא כתוב בהלכה שהבאת, מצטער...

אבל זה גם לא המקרה דיברת עליודי"מ

כאן. 

כולנו מסכימים שאם יש לך לימוד קבוע בתהילים ובדיוק בה' באייר או בכ"ח באייר הגעת לפרקים קי"ג-קי"ח אתה לא צריך לדלג.

צעד נוסף קדימה. לא לימוד קבוע. בא לי בה' באייר לקרואותן טל

את כל התהילים. מעולם לא עשיתי את זה קודם ובא לי דווקא בה' באייר לעשות את זה - יש בזה בעייה הלכתית?

 

צעד נוסף קדימה - בא לי דווקא בה' באייר ה'תשע"ה לקרוא פרקים ק' - ק"כ בתהילים. לא כחלק מלימוד קבוע - אסור לי הלכתית לעשות את זה?

 

צעד נוסף קדימה - מחלקים את כל התהילים בה' באייר, סתם ככה, פתאום, ולי בדיוק יצא תהילים המחולק פרק קי"ג-קי"ח - אסור לי לקרוא את זה?

 

צעד נוסף קדימה - בא לי לקרוא מתישהוא פרק קי"ג-קי"J בתהילים - אסור לי הלכתית לעשות את זה?

 

תענה על כל שאלה ושאלה בפני עצמה, צעד אחרי צעד...

לעבוד על עצמך תמיד אפשר.די"מ


הרבה אנשים כאן אכן עושים את זה באופן קבוע, אתה צודק ותן טל

כאשר הם עובדים על עצמם שהם בגלות, לדוגמא...

 

 

אין עניין להמשיך בדיון כי גם אתה, כנראה, יודע מה התשובות לשאלות שכתבתי שם.

 

מה גם שמראש כל מה שכתבתי התייחס למי שכ-ן רואה את מימד הגאולה ביום העצמאות וביום ירושלים, ואין לו בעיה עקרונית להגיד הלל ביום ירושלים והעצמאות, והוא רק חושב שאם הוא לא מברך אז הוא גם לא יגיד בכלל - על זה אמרתי שזה פשוט לא נכון.

 

אתה לא אומר בכלל הלל, רואה את עצמך בגלות וכו' - שיהיה לך בכיף. הדיון על ברכה או לא ברכה בכלל לא רלוונטי לך...

אם באמת מישהו אומר בגלל הסיבות שאמרת אין בעייהדי"מ

אם משהון עובד על עצמו זה בעיה.

מי שיש לו בעיה עקרונית להגיד הלל - למה שיעבוד על עצמו כדיותן טל

כן להגיד? במה זה יעזור לו? מה ההיגיון שטמון במחשבה הזאת?

 

אני מדבר על מצבים הגיוניים, לא על מציאות לא אפשרית ובלתי הגיונית בעליל. וכתבתי לפני זמן רב שכל מה שאני מדבר עליו כאן זה לא מי של-א מוכן בכלל להגיד הלל ורואה אסון במדינה, אלא מי שכ-ן רואה במדינה תחילת הגאולה וכו'... 

אני מדבר על מי שאין לו בעייה עקרונית.די"מ

סתם שהוא מבין את ההלכה בצורה שונה שאוסרת לומר הלל על דבר כזה.

מסקנה שרשור מעצבן של בנים ..........חנטריש

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

לא.די"מ

שרשור כיפי של גברים!

|מתלבט|נקודה טובה
להגיב ולהרוס?
לא להגיב?
להגיב ולהרוס?
לא להגיב?
להגיב ולהרוס?
לא להגיב?
להגיב ולהרוס?
לא להגיב?

טוב, נשאל אתכם..מה אתם אומרים?
תגיבי.די"מ

לא נראה לי יהרוס

הגבתינקודה טובה
והרסתי לכם שרשור גברי
זה לא נחשב.די"מ


אתם די מכפכפים אחד את השני לא נועם ושמן של ארץ ישראל.....חנטריש


לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה