החילונים לא מרגישים מאוימים מהציבור החרדי. הציבור החרדי מכונס בעצמו, סגור ויציב. יש להם עולם משל עצמם, בכנסת מה שמעניין אותם זה בעיקר לדאוג לעצמם. הציבור החילוני לא מרגיש כ"כ מאוים מהם. יש להם עיתונים משל עצמם, תקשורת אחרת, דיבור אחר, והדבר היחיד שמתקשר אליהם ולחילונים בתקשורת זה התקציב, וכפפיה דתית (שמעניין לראות שבד"כ משויכת, למרות הכל, לציבור הדת"ל)
הציבור הדתי לאומי, לעומת זאת מנסה ל"השתלט" על עמדות מפתח - בפוליטיקה, בתקשורת, בצבא, בהכל. הציבור הדת"ל מאוד מנסה להגיע לשם ולהיכנס לעם. הציבור הדת"ל שם לו למטרה להתחבר אל העם, להיכנס לעמדות מפתח ולהשםיע משם.
והציבור החילוני מפחד מזה. הציבור החילוני מת מפחד שהדתיים ישתלטו על הכל, ובעיקר בעיקר הכי מפחד זה החילוני ה"נאור", התל אביבי היפה נפש והנאור שעדין מאמין ש2 מדינות ל2 עמים זה הפיתרון ושהמתנחלים הם מטרד שצריך לחסל, ושכל אדם שמסתובב ברחוב עם כיפה מנסה להחזיר אותך בתשובה.
והוא רואה את הציבור הדת"ל מתחיל לאט לאט להיכנס לעמדות מפתח, והוא מנסה למנוע את זה בכל מחיר.
איך?
כל הדרכים כשרות.
בהוצאת דיבה על ציבור שלם, בהתעלמות מעובדות מסוימות של מתאימות לאמונות שלהם, בהסתה עצומה בתקשורת וברשתות החברתיות. זה נק שהציבור הדת"ל עדין לא הגיע אליה. וזה לא משנה אם הרוצח היה חרדי. פה ושם מסלפים קצת עובדות, מפברקים קישור, מתלהמים וזועמים המון על הציבור הדת"ל וזה כבר יעשה תעבודה מצוין.
מעבר לזה, כל הגינויים האילו לא תורמים יותר מידי. תוקפים אותנו על כל דבר. זה לא משנה. הציבור החרדי גינה פעם אחת, גמר. נק'ודה. סיים נושא. הדת"ל מגנים.. ושוב מגנים.. ותוקפים אותם.. והם מגנים ושוב ושוב ושוב.
