ולדעתי יש נקודות מאוד מהותיות ששונות בין שני הציבורים, ויחד עם זאת, יש הרבה מאוד אנשים שמהווים את השטח האפור שביניהם.

הם נהנים משני העולמות ,

הקולות שנשמעים בדרך כלל הם של הקיצוניים בשני הצדדים וחבל,

אני לא רואה סיבה למשל, שאברכים משני הצדדים לא יכירו אלו את אלו ומימילא לא יפרו האחד את השני. 

אף על פי שמבחינה 'סמנטית' אני מוגדר על קו התפר בין חרדים לדתיים (כמובן שהזהות החברתית הרבה יותר קרובה לדתיים לאומיים, משפחתי, חברים וכו'), אני ממש לא מרגיש את האיחוד הזה, גם אלינו מגיעים רבנים חרדים וכו', אבל זה לא קשר שאני מרגיש למרכזניק/הר המור. 

מגעים ודיבור - יש. קשר - לדעתי לא... וזה היה תפקידה של מפלגת יחד ז"ל. 

אין לך היכרות אמיתית עם החברה החרדית ולפיכך איך תוכל לדעת מה אתה מפסיד?

http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=939

אני מתגורר בשכונה שתושביה חרדים ודתיים לאומים חיים בהרמוניה, למרות חילוקי ההשקפה.

העליתי את טענותי משום שהתקוממתי על חבר הכנסת פרוש שבראיון לערוץ דיבר בחריפות

כנגד הריסת בית כנסת ע"י הרשויות, שעה שבנו כבר הרס שניים.

ופשוט עונה מראות עיני כפי שקלטו את המצב

1. מנהיגי החרדים דאגו לבניית חומות בצורות היטב זו היתה מגמתם עוד משחר ההיסטוריה החרדית.בעצם כל החרדיות הוקמה שהתבדלות והתבצרות מפני רוחות חדשות [להם]. עוד לפני הגרי"ז החזו"א ור"א וסרמן ועד הרב שך.וגם כיום [אולם ניראה שיש סדקים כלשהם בתקיפות ההיא שהיית מצוייה אצל הנ"ל ובתקופתם]

2. החומות משרתות בעיקר את החרדים שלא יהיו חשופים לכל רוח שאיננה חרדית.כעיקרון כשהאלטרנטיבה היא חילון ורוחות זרות אזי החומות חיוביות.עד שבכפפות משי גדולי הדור יורו איך להחדיר בהם את הקומות הנוספות הנצרכות לדורנו [=ציונות,אמונה וכ'ו]

3. יש טעם.ואפשר.ע"ע יחד במידה כלשהיא.  ואיך עניתי על זה ב2

4.דעות קדומות.ההיסטוריה והאיבה.ומחלוקת אמיתית.

בארופה. מבחינת נושרים, יש להם פחות נושרים מאשר אצל הדתיים לאומיים. ובגלל שיעור ילודה גבוה הם יהיו רוב במדינה בעתיד. 

וגם היום, הם מייצרים יותר חילונים מאשר משפחה חילונית ממוצעת.

מה שנכון זה שחלק מהנושרים שלהם נשארים במגזר עצמו בגלל העדר השכלה חילונית רלוונטית, הן בבטלה בכולל והן בלסטום הבריות באמצעים אחרים.

הבעיה היא עם החרדים שמחניפים לאויב הערבי ועושים נזק, אבל חוץ מזה השירים של מידד טסה מדהימים.

/Articles/Article.aspx/13593

1. אני לא רואה שם חומה. לי יש לא מעט חברות חרדיות, יש לי קרובי משפחה חרדים מכמה סוגים (כולל חרדים מאד- סטייל מאה שערים שמדברים יידיש וכו') יש לי אחות שהפכה לחרדית מאד. 

נכון, יש הבדלים. חלקם גם מהותיים. אני לא הייתי יוצאת עם חרדי אבל אני לא אשב שבעה אם הילד שלי יהפוך לחרדי..

אני מכירה חרדים, אני מכבדת ומעריכה אותם כאנשים פרטיים. אבל מבחינת החרה והכללים שלה- אני לא מסכימה עם הדרך שלהם בכלל.

ואפילו כשעבדתי בעבר בתיכון דתי, כשהם רצו לעשות שבת באיזור חרדי ולאכול ארוחה אצל משפחות חרדיות- מצאנו מלא משפחות שהסכימו לארח אותן בשמחה. (הבנות כמובן באו צנועות לחלוטין)

2. החומות האלו קיימות רק אצל האנשים שיצרו חומות אצל עצמם. אין חומות אמיתיות. מי שיצר לעצמו חומת- כל אחד מסיבתן. בעיקר אנשים שלא בטוחים מספיק בדרך שלהם ומפחדים מדעות של אחרים. או סתם סטיגמטיים.

3. מה ההגדרה של לקרב? יש טעם וערך להתקרב. להכיר. לבנות ביחד עם אחד.

4. כפי שכתבתי, לא מפריד ביננו כלום באמת. זה אנשים ספציפים שעשו סביב עצמם חומות, כל אחד מסיבותיו שלו.

לכן אין נקודות מפרידות. יש אולי נקודות של חילוקי דיעות.

היחס לתורת ארץ ישראל - החיבור של הקודש והחול והאיזון בין פתיחות לסגירות.

והיחס לגאולה.

בסופו של דבר, מי שיש בו פתיחות ורצון להכיר- יש מספיק כאלו בכל מקום. 

וזה משרת את האינטרסים שלהם לגמרי לכל דבר ועניין. הנקודה המפרידה: מדינת ישראל והבנת התהליכים ההיסטוריים שעוברים על עמנו. אפשר להתקרב אם נכתוב על קרן השור (עוד מעט חנוכה) שאין לנו חלק ונחלה במדינת ישראל. ואז אפשר להיות חרדים למהדרין. החרדים חיים בעולם שאין בו זהות ברורה. מצד אחד מדובר בארצם (כנראה) ובבני עמם (אולי). אבל הם עומדים מהצד ומסתכלים עליהם כמו חייזרים. מה שלא מפריע להם לצרוך את השרותים שהחייזרים הללו נותנים. הם כמובן טוענים שהם יכולים להסתדר בלעדיהם. דבר שהוא לא נכון בעליל. להם זה לא מפריע.

אז נכון, במקום "אין לנו חלק באלוקי ישראל" שלכם, החרדים חרטו "אין לנו חלק במדינת ישראל".

ציבור שבחר בחילוניות ובחילונים כבחירה אסטרטגית, על מנת להיות שותף בתהליך היסטורי כלשהו, לא יכול להתלונן שציבור היראים מתרחק ממנו כמטחוי הקשת. אין הבדל מהותי בין הנצרות והשבתאות לבין הציונות ה"דתית". כתות שניסו להביא את הגאולה דרך אמצעים פסולים ועבירה על עיקרי התורה, הוציאו עצמן מכלל היהדות. אז באמת שאין פה חומות - יש פה שתי דתות נפרדות וחלוקות במהותן השרשית.

לא נסחפנו?

דחקו את הציבור הדתי לאומי - זה לא נחשב.

החשבון הרי מתחיל מההסכם עם יש עתיד.

סתם שתדע.

בגלל זה קראו לזה "התרגיל המסריח".

אבל התרגיל עם לפיד הצליח לדאבוננו, ועד היום עוד לא חזרנו לגמרי לאיתננו.

היום יש עוד מזימות של הפוליטיקאים החרדים , הם לא מפסיקים לזמום נגד המדינה ונגד הציונות הדתית.

או למעשה לכל מקום תרבותי.

מי שהבאסטות מקומו שילך למכור בננות.

מדובר על מצב הרבה יותר עתיק.

אתה יכול לציין את זה כנקודת החמרה.

גם השתיקה מול הגירוש הייתה נקודת החמרה.

והיו עוד כאלו.

אבל שתיהן לא היו התחלה.

1. החומות נבנות ומתוחזקות באופן קבוע ובחריצות על ידי הפוליטיקאים החרדים, כדי להסית את האוכלוסיה שלהם נגד שאר הציבור, כדי שהאוכלוסיה שלהם תהיה מנותקת ונוחה לשליטה.

2. ראה תשובה מספר אחת. כל כרסום בחומות יביא לירידת כוחם של הפוליטיקאים החרדים ולעליה בכוחה של הציונות הדתית.

3. החרד'ים הם אחינו, הם חלק מעמינו למרות שהפוליטיקאים והמנהיגים שלהם, שונאים אותנו ומאחלים לנו כל רע שבעולם. אנחנו צריכים לנסות לגרום להם לראות את הכשל הגדול שבשיטה החרדית, כך הם יתקרבו אלינו מעצמם.

4. יש שלוש נקודות שהן אחת . א. השנאה הגדולה של הפוליטיקאים החרדים לציונות הדתית וההסתה שלהם נגד הציונות הדתית. ב. חוסר הידע המוחלט של החרדים לגבי הציונות הדתית , רבניה, מנהגיה ותולדותיה. ג. שורה ארוכה של החמרות ודינים וחוקים שאין להם בסיס בהלכה , אבל הם מושרשים בחברה החרדית , שאותם חוקים, יוצרים פירוד רב בין החרדים לדתיים ציוניים.

בתור דתייה חוזרת בתשובה 

1. מי שרוצה מכיר, היום אפשר לפגוש את כולם בכל מקום, אבל יש מחלוקת עקרונית שמשפיעה על אורך חיים כולו

ולפעמים זה גם מרחק פיזי, מי שגר ועובד בתוך מגזר שלו פחות מכיר

2. חומות הן חלק של ציבור חרדי לדעתי כי חלק ממה שיש אצל דתיים זה השפעות רעות מבחינתם

3. תמיד טוב להתקרב אבל לא להיכנס לתחומים שלא מתאים, להבין שעדיין זה שונה

4. לדעתי חרדים קצת נתקעו במאה ה19, וזה בעצם כל ההבדל, הם מנסים לשמר את המציאות שהייתה בפולין והונגריה לפני שואה, זה מתבטא גם ביחס למדינה, גם בצורת בניית המשפחה וחינוך ילדים, הכל כמו לפני מאה שנה, גם מקצועות שהם עובדים בדרך כלל אבל לא תמיד זה מה שהיה בעבר, עכשיו זה מתחיל להשתנות

והבדל נוסף שאין להם דרך אמצע לא לכולם כמובן אבל אידאולוגית- או שאתה בור ועם הארץ ותהפוך לחילוני או שאתה יושב ולומד בלי הפסקה, לדעתי אצלם בן אדם כמו ילד קטן שצריך להחזיק אותו חזק 

במישור הפרטי והציבורי, בלי חשבונאות ונקמנות, ובלי פטרוניות.

[למשל, להביא רב חרדי להעביר שיעור תורני, בלי חשבונות של האם הם היו מביאים רבנים משלנו]

2. החומות משרתות את הסגירות החרדית וחוסכות שאלות מיותרות,  וכן משרתות את מי שנוח לו לדבר בסיסמאות בציבור הדת"ל, ואת הדימוי העצמי של אנשים מסויימים שמרגישים טוב יותר להיות מנותקים מהחרדים.

אני מדבר להביא רב חרדי בנושא שיש לו מה להעשיר את הילדים/ הנוער/ המבוגרים.

ויש בהחלט הרבה רבנים שיש להם מה לתרום לקהל השומעים.

בס"ד

א. לא חסרים היום רבנים מהציבור החרדי שחשובה להם ארץ ישראל והם מכירים במדינה.

ב. לא כל רב שמדבר מולנו זה אומר שהוא הפוסק שלנו. אפשר להביא רב חרדי שידבר על פרשת השבוע או על כל עניין אחר מבלי לגעת בסנטימטר בהשקפותיו.

אני מגדירה את עצמי חרדית (חבדניקית) יש לי המון חברות דתיות לאומיות מכל מיני שלבים בחיים.

אני לומדת לתואר במכללה דתית לאומית עם כיתה שרובה דתיות לאומיות.

כיף לי איתן. ואני ממש לא החרדית היחידה שעושה את זה.

אני חושבת שאצל אדם פרטי זו בחירה שלו האם לחיות את החומות האלו או לא.

רק שלפעמים אנשים חושבים שזה או או.

או שאני מעריכה את הציבור השני כולל האידיאולוגיה שלהם.

או שאני נגדם כולל המעלות שלהם וקיום המצוות שלהם וכו.

ואם אני אומרת משהו נגד האידיאולגיה הם לוקחים אישית ורואים בזה חרדית מתנשאת.

יש הרבה דברים שהציבור הדתי לאומי הרבה יותר טוב מאיתנו. ואת זה אני רוצה ללמוד מהם. והמחלוקת האידאולוגית לא קשורה לזה.

יש דברים שאני ממש ממש נגד. ואם החיבור אומר להתחבר גם לאידיאולוגיה ולא לחשוב שהיא טעות גדולה, אז לא זה החיבור שאני רוצה. 

אני לא יודעת להביא קישור - הוסיפה ש"יש הרבה דברים שהציבור הדתי לאומי הרבה יותר טוב מאיתנו..."

1. בקטן שם כתוב עוד 2 שורות... מה שיוצא שם שבקטן אני מביאה את 2 הצדדים. כך שאם חשבת על איזשהו רצון להחביא את זה שיש מעלות, אז באותה מידה החבאתי את זה שיש לי התנגדות לאידיאולוגיה... 

2. לא כתבתי כלום בקטן.. תקלה טכנית.. משהו נלחץ לי כנראה...

(ולדעתי היא גם משפיעה על אורח החיים)

בתור אחד שלדעתי נמצא די באמצע (הרבנים שלי הם בעיקר חכמי צפון אפריקה מהדורות הקודמים)

חבל לי על המצב.

אני מדבר בעיקר על האוכלוסייה החרדית ספרדית שאותה אני מכיר מקרוב.

הזלזול של חלקם ברבנים הדתיים לאומיים מגעיל בעיניי.

לדוגמא: שהרב דב ליאור שליט"א בא לנתיבות לפני הבחירות האחרונות הש"סניקים הליטאו-ספרדים חילקו כרוזים בו התואר רב נשמט מהרב ליאור, ובו הם מודיעים כי מי ששם יחד מצביע נגד מרן הרב עובדיה נותן חלק בפגיעה בעולם בתורה, ותומך בהתנחלויות ובישיבות ההסדר.

למה לקרוא לדתיים לאומיים "זרע עמלק" מה מצווה להרוג בהם חלילה?

למה בצוק איתן שואלים את הרב מאיר מאזוז שליט"א למה הוא מברך את החיילים? אין לכם בושה זה המינימום שאתם יכולים לעשות בשביל הצדיקים האלה.

מה שהם עושים לדתיים הלאומיים זה מה שעשו להם הליטאים.

הם לא ספרו מעולם את רבותינו הספרדים (וככה זה גם היום).

אז אותה אוכלוסייה שלא ספרו את רבניה הספרדים לא למדה לקח, ומזלזלת בגלוי בתלמידי חכמים אך ורק בגלל שיש להם כיפה סרוגה ולא שחורה.

למה לדבר ככה? למה שנאת החינם הזאת? 

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

גם הוא תומך בנתניהו.

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.