|מכין פופקורן|

|מתיישב שורה ראשונה|

הדעה המקלה היא של הרמב"ם:

הוא אומר שעמלק, הורגים אותו אם לא עושה שלום. כלומר אם הוא עושה שלום גם אם לא קיבל 7 מצוות.

הלכות מלכים ומלחמות פרק ו

א  אין עושין מלחמה עם אדם בעולם, עד שקוראין לו לשלום--אחד מלחמת הרשות, ואחד מלחמת מצוה:  שנאמר "כי תקרב אל עיר, להילחם עליה--וקראת אליה, לשלום" (דברים כ,י).  אם השלימו, וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נוח עליהן--אין הורגין מהן נשמה; והרי הן למס, שנאמר "יהיו לך למס--ועבדוך" (דברים כ,יא).

ב  קיבלו עליהן המס, ולא קיבלו העבדות, או שקיבלו העבדות, ולא קיבלו המס--אין שומעין להם:  עד שיקבלו שניהם.  והעבדות שיקבלו--היא שיהיו נבזים ושפלים למטה, ולא ירימו ראש בישראל, אלא יהיו כבושים תחת ידם; ולא יתמנו על ישראל, לשום דבר בעולם.

ג  והמס שיקבלו--הוא שיהיו מוכנים לעבודת המלך בגופם וממונם, כגון בניין החומות, וחיזוק המצודות, ובניין ארמון המלך וכיוצא בו:  שנאמר "וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה, לבנות את בית ה' ואת ביתו ואת המילוא, ואת, חומת ירושלים . . . ואת כל ערי המסכנות, אשר היו לשלמה . . . ויעלם שלמה למס עובד, עד היום הזה.  ומבני, ישראל, לא נתן שלמה, עבד:  כי הם אנשי המלחמה, ועבדיו ושריו ושלישיו, ושרי רכבו, ופרשיו" (מלכים א ט,טו-כב).

ד  [ב] ויש למלך להתנות עימהם שייקח חצי ממונם, או הקרקעות ויניח כל המיטלטלין, או כל המיטלטלין ויניח הקרקעות--כפי מה שיתנו.  [ג] ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם, אחר שהשלימו וקיבלו שבע מצוות.

ה  [ד] ואם לא השלימו, או שהשלימו ולא קיבלו שבע מצוות--עושין עימהם מלחמה, והורגין כל הזכרים הגדולים, ובוזזין כל ממונם וטפם; ואין הורגין אישה ולא קטן--שנאמר "והנשים והטף" (ראה דברים כ,יד; וראה דברים ב,לד), זה טף של זכרים.

ו  במה דברים אמורים, במלחמת הרשות, שהיא עם שאר האומות.  אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו, אין מניחין מהם נשמה:  שנאמר "כן תעשה לכל הערים . . . רק, מערי העמים . . . לא תחייה, כל נשמה" (דברים כ,טו-טז), וכן הוא אומר בעמלק "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט).

הראבד חולק על הרמבם, ואומר שאם לא קיבלו 7 מצוות לא עושים איתם שלום.

הכסף משנה אומר "...כשקבלו עליהם 7 מצוות הרי יצאו מכלל עמלק והרי הם כבני נח הכשרים"

כמובן הוא מדבר שם באריכות ודילגתי על המון דברים חשובים, אבל לקחתי הדברים שלענ"ד הכי רלוונטים לדיון.

הרמב"ם כותב: "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום, אחד מלחמת רשות ואחד מלחמת מצווה" .

לפי מה שהבנתי, זה תקף גם לגבי עמלק.

לא יודע מה יהיה הדין הספציפי לגבי עמלקי שיימצא כיום, אבל זה ממילא לא רלוונטי כי זה לא יהיה.

לגבי מה שכבר היה, אז כאמור, זו התשובה.

כלומר מהעמלקים, שיבינו אותנו.

בינתיים הערבים הרגו לנו הרבה יותר מ-2,000 איש.

רמבן ורשי על הפסוקים האלו.

אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה עמלק. 

למה?

עמלק הוא סמל הרוע בעולם ולכן צריך להילחם בו טוטאלית.
"לא תחיה כל נשמה"- מראה על טוטאליזציה ביחס אליהם. 


אניכולה לכתוב פה סיכום של השיעור

תודה בקצרה!

לא צריך להזדקק לתורה בכדי להצדיק את מלחמתנו באויב. מספיק שכל ישר.

כלומר, כן צריך את התורה בשביל להצדיק את ישיבתנו בארץ, אבל אחרי

שמבינים מה אנחנו עושים  פה, איך אפשר להשוות בין רצח חפים מפשע

לבנינו בגלל מצווה שאיננה מעשית ושאין לה שום קשר עם מצבנו כיום?

מעבר לכך, אין שום פחיתות מוסרית בפעולה נגד מחבלים באוכלוסייה 'אזרחית'.

האזרחים האלה הם אויבים שלנו. הם לא רוצים שנהיה פה והם הרוגים בנו יום יום.

זה שלא כולם משתתפים ברציחות לא מסיר מעליהם שום אחריות. כולם קשורים

לטרור בדרך זו או אחרת, מורלית, כספית או ווט אבר, ואם כבר מדברים על 'חפים

מפשע', הרי שהיהודים שרק רוצים לחיות פה בשלום הם בוודאי חפים מפשע.

האם לאפשר פגיעה בהם בגלל חשש מפגיעה באזרחי האויב זו מוסריות?

זה חוסר מוסר.

מוזר שמחבל שכמעט רצח צעירה את מבינה ישר, ואילו בציווי תורני שבכלל

לא רלוונטי לשום מציאות, את חייבת להוכיח לעצמך שאת מוסרית וכו'.

לדבר על עמלק כשהוא בכלל לא קיים.

עמלק זה לא רק אנשים בשר ודם, אלא זה תרבות, תפיסת חיים.

המחיה לפי מה שזכור לי זה לאו דווקא אנשים פיזית, אלא השפעה ותרבות עמלקית.

לצורך העניין, אפשר לומר שהנאצים מעצם התרבות והתפיסה שלהם הם עמלקים, אבל הגרמנים עצמם שלא השתייכו לתנועה הנאצית הם לא עמלקים.

בכל מקרה, אין ולא יהיו "הוכחות" לקיום עמלקים בעולם של היום.

אז לא צריך בכח להעיר דובים ישנים

ובכל מקרה, אם נגיע למציאות כזו(והסיכוי שנגיע נמוך מאוד) אני מניח שטובי תלמידי חכמינו יעשו שקלה וטריא ועיון רציני, עם מכלול הפוסקים והמסקנות בדיוק כמו כל דבר אחר.

לדוגמא, כל השאלות של תורה וטכנולוגיה. יש היום פתרונות הלכתיים יצירתיים מאוד לכל מיני שאלות מורכבות ומסובכות.

איך הם הגיעו אליהם? פשוט כמו כל דבר שמגיע זמנו להתדיין, יושבים גדולי התורה של דורו ומכריעים, חלק לכאן וחלק לכאן.

אל תהיי כל כך בטוחה בכך שגם אם נניח יוכיחו שעמלק עדיין קיים המסקנה החד משמעית של דעת תורה תהיה למחות אותם פיזית על טפיהם ונשותיהם אם הם לא מהווים איום עלינו. זה לא כזה פשיטה.

7 העממים הם הכנעני, חיתי, אמורי, חיווי, יבוסי, גרגשי והפריזי.

לפלסיטנאים של היום אין שום שיוך היסטורי לשום עם כל שהוא בהיסטוריה. הם נוצרו יש מאין. חלק גדול באשמתנו.

גם המצרים של היום הם לא כנענים כי אני חושב שישמעאל לא ישב באף אחד מהמקומות הללו.

כך שאם טכנית הפלסיטינים רוצים שלום, אפשר לעשות איתם שלום ע"פ הרמב"ם.

אני לא מכיר את הרב כהנא ולא את משנתו. אני יותר מסתמך בענייני הלכה בכלל ובענייני הלכה של מלחמה ושלום בפרט על רבנים, במחילה מכבודו של הרב כהנא, קצת יותר גדולים.

לכן, לגבי עמלקים הדיון הוא שונה כי היחס הוא שונה. ובכל מקרה, גם הדיון על התמודדות עם העמלק הוא דיון על ניטרל כי א' הם לא קיימים וב' גם אם נניח והם כן קיימים אז כמו שכתבתי, גדולי התורה כבר ידונו על כך בשעת מעשה.

מה שכתבתי זה פשוט בגלל המקור של הרמב"ם שהבאת. כלומר, שרק עם 7 העממים לא עושים שלום ואני אמרתי שהפלסיטינים לא שייכים ל 7 העממים לכן, גם אליבא דמי שהולך לפי הרמב"ם אפשר (תיאורטית) לעשות שלום עם הפלסטינאים.

קראתי אני בעצמי את הקוראן. לא כתוב בקוראן שה' עזב את בריתו איתנו. להפך, הקוראן מעביר ביקורת על יהודים שלא הולכים ע"פ התורה.

לגבי שאר הדברים (חוץ מהיובל שזה נוהג) לא ראיתי מקורות. בהמשך אסתכל בלי נדר מקור מקור ממה שהבאת ואענה. כי חוץ מיובל וקבלת 7 מצוות בני נח לא מכיר עוד איסורים/היתרים. אולי יש ולא הסתכלתי מספיק.

בכל מקרה אענה מאוחר יותר בלי נדר.

שהוא החדית' השני בחשיבותו לאיסלם ולא את כל השאר(זה המון לקרוא ואין זמן), ושם אין אזכור בכלל למה שאמרת. 

מה גם שחדית' זה לא הלכה, אלו אימרות ותיאורים התנהגותיים. זה לא הלכה לקוראן.

בכל מקרה, חאג' אמין אל חוסייני אמר בזמנו שמה שהוא אמר שצריך להרוג יהודים זה פשוט ציטוט של הקוראן ולא של ספר הלכה כזה או אחר. וזה לא נכון. גם את הקוראן הוא לא הכיר כנראה.

כך שנראה שיש בלבול גדול וסלט בין נתונים.

בכל מקרה, אם תמצא מקור האומר במפורש שה' עזב את בריתו איתנו באיסלאם אודה לך אם תשים אותו פה על מנת שאוכל לבחון אותו.

כדי שאוכל באמת לבחון אותו.

היחס הקוטבי ליהודים בקוראן וידוע.

היחס בקוראן רחוק מאוד מהיחס של האיסלם היום ליהודים.

כשהקוראן מדבר על להרוג יהודים הוא מדבר על יהודים כופרים כלשונו ולא על יהודים מאמינים. זה יחס פחות או יותר שווה לכופרים אם יהודים או לא יהודים.

לגבי הצחיח שהבאת, לא ברור. זה המון פסוקים. אף לא אחד מדבר על עזיבת ה' את היהודים. ככל שאני זוכר. 

ציין לי סורה ופסוק.

חחח ממש להבדיל אלף אלפי הבדלות כמו בישיבה.

לדעתי, ככל מה שהבנתי ואם הזיכרון שלי לא מטעה אותי(קראתי ממש מזמן), הכוונה ליהודים שכופרים בתורה. 

בסורה 29 פסוק 46 הוא גם כותב שההתנצחות עם היהודים הם רק בדרכי נעם חוץ מ"בני העוולה" כלשונו שהם הכופרים. לכן הכוונה פה שהיהודים הכופרים הם אלו שזנחו את הברית עם ה'.

קצת קשה לי עם זה.

כי לדעתי, אמת היא אבסולוטית. אם יש שתי אמיתות, הרי ששתיהן הן שקר.

את צודקת בזה שאי אפשר להוכיח על ידי כלים מדעיים שאלות של אמונה.

אבל פילוסופית, אפשר להגיע למסקנה.

לדעתי, ושוב, זו רק דעתי, קטונתי, היא שעל ידי דיון מאווווווד מעמיק ברמה הפילוסופית, אפשר להגיע למסקנה על אמיתות מסוימת שבמקרה דנן, נצח ישראל.

נדרש לזה המון כוחות נפש ותעצומות.

חייבים לנטרל כל סוג של אגו, דיעות קדומות, זלזול וכד'.

לכן, כשמישהו אומר לי שהוא בחר להאמין בדרך מסוימת זה קצת מפחיד אותי. למה? כי בחירה ניתנת לשינוי. כלומר, אם מישהו בחר להאמין, מתוך נוחות נניח אז בבוא היום הוא יכול לבחור במשהו אחר. לעומת מי שמאמין כי הוא דן והעמיק, הוא אולי גם יכול לזנוח את הדרך אבל זה כבר יהיה ממניעים אחרים כמו יצר, תאווה וכד'.

את אל בחארי כן.

איזה מקור הבאת? הבאת לי 735 פסוקים מתוך האל בחארי.

כלומר, פרק 4 מחדית' 56 עד חדית 791. זה המון. אני רוצה את החדית' הספציפי. 

דבר שני, לא יודע איך הבנת שזה על כל עם ישראל. אני הבנתי בפשטות שזה רק על הכופרים. מהסיבה הפשוטה שכך כתוב. היהודים הכופרים". 

אם אתה הולך על פרשנים של היום של הדת האיסלמית, אני לא יודע אם הם הרוב אבל ישנם גם פרשנים שמפרשים לא בהתאם לחדית'. הם אמנם נרדפים בארצותיהם אבל עדיין יש לא מעט.

ואתה @בקצרה ?

"ויאמר כי יד על כס יה, מלחמה לה' בעמלק מדר דר"

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

זוכר? אם גם לא בתגובה נחמדה כל כך....

ולפעמים קורה שלא רואים מה מגיבים, כי נכנסים לפורום אחרי ימים אחדים וגם המגיבים

לא עונים מייד; אני יכולה עכשיו להגיב למישהו שכתב עוד בתמוז וגם להיפך.....

זה ממש בולט, וכל הכבוד על זה.

אנחנו לומדים מזה.

תודה על הדיבור הזה. ממש שימח אותי.

פתאום הרגשתי לרגע לא שקוף.. שמישהו שם לב ללב שלי. שאני קיים. תודה!

ואפילו שלא מכירים, מכירים באיזה מקום; הרי האופי, האישיות

ניבטים גם אם השם בדוי...

ו...בבקשה!

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

שיש כאלה שבאמת עושים את זה,

או שסתם הם מדיפים ניחוחות ולא מצליחים לשלוט על זה,

התפללתי מנחה בשבת מאחורי איזה נער, וחששתי שאני עומד לעלות בסערה השמימה.

(והתלבטתי בכלל אם מותר לי להתפלל שמה, אבל כשאני לא מתנדנד זה סבבה)

שהוא מקלח לכבוד שבת, כי ככה כתוב בקיצור שולחן ערוך.

בראשון עוד היה בסדר, בשני שלישי התחיל להיות קשה, ברביעי חמישי כבר בלתי נסבל...

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.