2.5 מ"מ משאיר הרבה יותר מסתם זיפים

ו..ממה שזכור לי אפשר לכוף את השערה ..בקטנה..

אז איפה הגבול בעצם בקטע הזה?

נראלי אפשר לכוף

וחוץ מזה אם אומרים לא לעשות פחות מ-3 מ"מ ...וזה 2.5 ...

אז כנראה שזה גם אפשרי לכוף במצב כזה..

אבל זה ללכת על חבל דק ..בקטע הזה

לכן אני רוצה לדעת מה המחמיר ..

בזקן צריך שלא יהיה כעין תער, שזה בערך כל זיפים שלא תשאיר.

בפאות - זכור לי במעומעם 3-5 מ"מ.

אני לא עובר את מספר 2 במכונה [בלי נדר] מהסיבה הזו

לכן אני מפחד ותמיד במכונה אני שם על 6 בפאות

אבל עכשיו אני קונה חדשה moser , ו..אני רוצה תמיד לעשות את ה-2.5 לכן אני שואל ..

גם אני ראיתי שזה בין 3-5 אבל..שאלה מה המחמיר ומה המקל ..

וזה בערך הטווח כמו שכתב תרחיב ליבי .. 3-5

חשבתי באמת שצריכים לאפשר גם לבנים לקבל פורום כזה

הרי גם זיפים נחשב שרואים אותם?

מה נחשב שערה?

שכעושים בזקן מספר נמוך מהפאות זה נראה טיפה מצחיק לא?

אני מתאים לי אם הייתי יודע בוודאות ש - 2 מ"מ על הכל זה סבבה

זה היה מושלם .. עד היום עשיתי 2.5 אני מקווה שזה לא היה איסור..

זה רק בספר ..בבית אני מוריד 3 ברגיל ובפאות על 6 ...

לפי מה שכתב "חפש" ..אין עם זה בעיה..... עם 2.5 ..

אבל צריך לבדוק את זה עוד ..כי הוא בעצמו לא בטוח כל כך

אני שאני הולך לספר שלי הוא עושה לי 4 או 4.5 בשיער

ומוריד לי 2.5 בפאות ובזקן

אבל בבית שלי אני בפאות עושה על 6 והשאר על 3

אז יוצא שבפאות נשאר יותר מהזקן אבל לא יותר מהראש כי תכלס זה גודל עם הזמן ..

אז בכללי הספר שלי דתי והוא מבין בהלכות והכל

אז אם עד היום עשה לי על הפאות והזקן 2.5 ...אני מניח שהוא יודע מה הוא עושה

למרות - שידעתי עד היום שלפי ההלכה אולי זה להקל ...ואני רוצה לכתחילה להחמיר ..

לכן שאלתי פה אם יש מצב שהחל מ-3 מ"מ זה גם לדעת המחמירים ..

אם זה נכון , אז למה שיהיה בעיה לעשות הכל 3?

יעשירו את הידע שלנו ...זה יכול להיות נחמד

תחזרי עם תשובה עם מקור בבקשה

ו- ואוו זה יפה שאת ספרית ..

הוא פוסק הלכה?

בספר "אין למו מכשול" כתוב שמותר אפילו קצוץ מאד העיקר שזה לא נראה כמו תער.

(זה לפי דעת הרא"ש) 

סימן קפא

ג אֵינוֹ חַייב אֶלָּא בְּתַעַר. וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם.

 באר היטב - כעין. שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער. ש''ך:

השאלה היא, מאיפה הגיע המסקנה שהשערה בפאה חייבת להתקפל? זה אני לא יודע...

היה לי על זה וויכוחון באיזה אתר של בית הוראה ..

היה מישהו שטען שאין מקור לקטע של ה"לכוף את השערה" (להתקפל )

ובית ההוראה טענו שזה לא חומרה אלא יש להחמיר לדעת המחמירים ..זה מסקנתם ..

ההוא שטען שאין מקור לכוף את השערה גם טען שאין מקור לחצי ס"מ ! הוא טוען כמו מבקש אמונה שהעיקר

שלא יהיה תער ..או אולי יראה כתער כמו שכתב מבקש אמונה..

אני לקחתי את המכונת גילוח שלי עכשיו ועשיתי 2.5 מ"מ כמובן לא בפאות

רק לא מצאתי פינצטה בישביל לבדוק אם אפשר לכוף את זה ...מה שעשיתי בדקתי פחות או יותר

אז התוצאה שלי יצאה כזאת: חלק מהשערות יכלתי להרגיש שאפשר לכוף אותם ..וחלק לא! חלק אולי כתוצאה מלחץ שהפעלתי על המכונה קצץ מעט יותר ..ואז יצא שאולי בקושי אפשר לכוף ...

לכן פתאום הבנתי לדעת ה-3 מ"מ למה צריך 3 שעדיף אבל .! זה לא אומר שברור שאין אפשרות לכוף כי יש מצב שכן עוד לא יצא לי לבדוק למה אין לי פינצטה ...דבר שני ..הלוואי שהיה 2.7 איפשהו במכונות בקושי סכין של 2.5 יש ...אני עדין בחיפושים אחרי זה..

בקיצור , לפי מה שהבנתי עד עכשיו מכל מה שקראתי זה בערך ככה:

אין מקור לעניין של הלכוף את השערה , העיקר שלא יראה כתער .., היה דעות שראיתי שאו לקפל ולכוף או רק שיהיה אפשר לתפוס בציפרוניים או כל דבר דק אחר את השערות .. , ואם נילך לפי השיטה של ה"עיקר לא יראה כתער" יוצא שאפילו זיפים מותר שזה בכלל מוזר ..בקיצור , בלאגן אחד שלם ! קשה מאוד לדעת מה ומי ..

@עדןעדן

@מבקש אמונה

העניין הוא שגם אם אשאל רב הוא יתן לי את התשובה הכללית של ה-5 עד 3 מ"מ

אני מחפש בכלל האם זה רק חומרה או שזה משהו אחר

במיוחד שאני רואה מאה דעות שסותרות זו את זה ..ובעיקר יש לי חשש שמחמירים פה על דבר שלא כל הפוסקים חשבו להחמיר בו ..

ההוא מהאתר טען שהחצי ס"מ זה גדול הדור אחד אמר וזו לדעתו ולא נפסק להלכה...אז

שמעו אני לא יודע מה לעשות

אני לא מקווה ולא נעליים ..אני יחייה עם זה שאפשר להוריד רק 3 מ"מ ..למרות שזה כל כך שונה ......

אבל ...אני באמת מחפש מה ומו , כי אם אתם שואלים אותי ? יש פה משהו שנהוג בכל הקטע הזה שלא נראה לי מחייב לפי ההלכה בצורה של דין גמור שאין לעבור , זה נראה כאילו ..יודעים מה? ראיתי תשובה של רב שגם אמר שאם רואים שערות זה מספיק אבל אני לא סגור על זה ולא זוכר איפה ראיתי את זה אז אל תקחו את זה כעובדה מוגרמת ...אין מה לעשות זה מבלבל מידי

אני יכול בקלות לשאול את הרב שלי אבל כשאני רואה שזה לא החלטי ויש על זה דיון פתוח

זה מבלבל כל כך .. מצד אחד חצי ס"מ מצד שני עד 3 מ"מ מצד שלישי העיקר שיוכלו לתפוס את השערות , מצד רביעי העיקר שלא יראה כתער...איך אפשר לקבוע מה הנכון?!?

השאלה היא למה לי להחמיר במקום שלא צריך להחמיר בו

האם כל מי שיש לו רב הולך לפי פסיקותיו בהכל הכל הכל? אני לא...

אני בודק ומשתדל להחמיר בהמון דברים ואני בודק ומחפש את המקורות דווקא בגלל הפחד של לעשות משהו שיעבור על התורה - קיצור השאלות שנשארו פתוחות:

1.מאיפה המקור של לכוף את השערה?

2.השולחן ערוך מה שמבקש אמונה כתב:

סימן קפא

ג אֵינוֹ חַייב אֶלָּא בְּתַעַר. וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם.

 באר היטב - כעין. שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער. ש''ך:

איך זה מסתדר עם הלכוף שערה?

3.למה יש דעות שאומרות שרק אם נתפוס את השערות זה בסדר?

4.ומאיפה בה העניין של החצי ס"מ ?? לפי גיל מהאתר הזה עם התגובות והוויכוחון שהיה הוא כותב

שזה דעה של גדול הדור אחד ולא נפסק להלכה...לפי מה שהבנתי..

ב-ל-א-ג-ן

עדן מה שאת אומרת לכאורה סותר את השו"ע

האכפתיות שלה פשוט יפה

להזכירך מדובר לא על השיער במקום שא-ת-ן מגדלות...!

ואני בטוח שאין פה איזה משהו שאת רוצה לספר לנו... ;)

נשמע בקטנה אבל זה שונה ..

עזבו את זה שגם לקטע של מהיכן עד היכן הפאות גם אין לפי מה שראיתי ובדקתי עד עכשיו-איפה אסור ומותר ואיפה זה נקרא פאות ואיפה לא...בלאגן שלם

@מבקש אמונה

שאלה אם הוא מדבר שם בפאות או בזקן זה שונה לגמרי

סימן קפא- איסור גילוח הפיאות ובו י"ב סעיפים

א פְּאוֹת הָרֹאשׁ הֵם שְׁתַּיִם. סוֹף הָרֹאשׁ הוּא מְקוֹם חִבּוּרוֹ (א) לַלֶּחִי מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.

 באר היטב  (א) ללחי. אצל האוזן וזה אסור אפילו למי שהוא קרוב למלכות ט''ז לדעת הטור:

ב בֵּין שֶׁגִּלַּח הַפֵּאוֹת בִּלְבַד, בֵּין שֶׁגִּלַּח כָּל הָרֹאשׁ עִם הַפֵּאוֹת, חַיָּב.

ג אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּתַעַר. וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּמִסְפָּרַיִם (ב) כְּעֵין תַּעַר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם.

 באר היטב  (ב) כעין. שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער. ש''ך:

בין 3 מ"מ למספר 3 במכונה שהוא לרוב 9 מ"מ.....

כי על זה הוויכוח שמזה בעצם חצי ס"מ ? 5 מ"מ, ויש דעות שאפשר עד 3 מ"מ

והשאלה היא האם מותר 2.5 .....

@עדןעדן

@אילתי

@מבקש אמונה

תראו לפי מה שכתוב בסיכום ...שאלה מזה קטנות מאוד ...מ-3 מ"מ אפשר למשל לכוף את השערה ..כנראה..

אז שכאן כתוב שאין חובה לכוף את השערות . .  יתכן שזה קטן מ-3 מ"מ כלומר שכתוב "קטנות מאוד"...אבל זה רק לפי מה שאני מבין מכל זה....

--------------------

השבוע במסגרת הדף היומי (נזיר לט - מא) אנו לומדים על האופן שבו נזיר המתגלח עובר על האיסור לגלח בזמן נזירותו.

מסוגייתנו זו ניתן ללמוד דינים הנוגעים להקפת פאת הראש ופאת הזקן, במאמר זה נדון רק בנושא של פאת הראש.

לדעת הרמב"ם (עבודה זרה יב, ו) השחתת פאת הראש אסורה רק בתער ממש, ואילו לדעת הרא"ש (מכות ג, ב -ג) האיסור לגלח את פאות הראש קיים גם כאשר האדם מסתפר במספרים כעין תער.

מהי הכוונה מספרים כעין תער?

תוספות (נזיר לט, א ד"ה בתער) ביאר שמדובר כשהוא עוקר את השערה מהשורש, ולמרות שהוא תולש ולא חותך עם סכין, זה 'כעין תער' כלומר, התוצאה היא שהשערה עקורה.

הבן איש חי (תורה לשמה שפט) כתב שיש להוכיח מהדין בפרה אדומה שהשערות נחשבות בה לשערות רק אם אפשר לכופף את השערה, ולגעת עם הקצה בשורש, שהוא הדין בפאות הראש אין לגלח אותם באופן שלא ניתן לכופף את השערה (לכוף ראשה לעיקרה). אולם יש להקשות על דמיון זה שהרי באיסור השחתת פאות ראש חל איסור לגלח את הפאות, ולא בהכרח שיש איסור על כך שלא יהיו שערות, בניגוד לפרה אדומה שהשאלה בה האם יש שערות בפועל או לא.

מנחת יצחק (ד, קיג) הוכיח מדברי הרמב"ם (ה, יא) שכתב לגבי נזיר שהתגלח ש'אם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה שאין זה כעין תער', ומזה למד שאם חותך גם במספרים יותר מזה, הדבר אסור. אלא שיש לדחות את דבריו, שכן לדעת הרמב"ם כפי שהובא לעיל, איסור הקפת פאת הרא"ש אינו אסור כלל במספרים אלא רק בתער ממש. ואילו לדעת הרא"ש שהאיסור לגלח פאות הראש הוא גם במספריים כעין תער, הרי הוא עצמו פירש במסכת נזיר (לט, ב ומ, א) שמספריים כעין תער הכוונה היא לגילוח צמוד ממש. כך יוצא שלמעשה לא ניתן לצרף את שיטות הרמב"ם והרא"ש לחומרא, ולפי כולם מותר לגלח את פאות הראש במספריים באופן צמוד ביותר.

שולחן ערוך (יורה דעה קפא, ג) פסק שיש להחמיר כדברי הרא"ש: 'אינו חייב אלא בתער, ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם', אך למעשה אין מקור להחמיר ולהצריך גם במספרים שיהיה ארוך באורך כדי לכופף את השערה. הביאור הלכה (סימן רנב) גם הוא כתב שיש להשאיר בשערות 'לפחות קצת מן הקצת'.

בכך יש ללמד זכות על הנוהגים היתר בדבר ומסתפרים במכונה ממש סמוך לבשרם. אמנם, יש מגדולי הדור שכתבו שלכתחילה וודאי צריך שיהיה בשערה שיעור כדי לכפוף ראש השערה לשורשה.

סיכום:
ישנו דיון בפוסקים מהו האיסור לקצוץ פאת הראש, והאם איסור זה חל גם במספרים, ולא רק בתער. גם אם איסור זה חל במספרים כעין תער, יתכן שהכוונה כשאינו משאיר כלל שערות, ועל כן אם האדם משאיר שערות קטנות מאוד, ואין זה כמו תער ממש, הוא אינו עובר על הקפת כל הראש. לכתחילה וודאי יש להשאיר יותר. (מתוך שו"ת במראה הבזק חלק ט)

אז מאיפה בעצם הגיע כל העניין של החצי ס"מ ?

והלכוף את השערה?..זה לא כדעת הרמב"ם?

ומהי שיטת הרא"ש?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52269&st=&pgnum=25

וגם להבין את הכל ,

ראיתי וידאו שכתוב שם ככה העתקתי הכל מהוידאו:

אורך השערות שצריך להשאיר כדי שלא יהיה איסור הקפת פיאות הראש

א.דעת רוב הראשונים והש"ך והחכמת אדם :
מותר לגזור עד סמוך לבשר , ובתנאי שהשערות יהיו ניכרים בעין ולא רק במישוש היד

ב. דעת רע"א ועוד אחרונים שלמדו מדברי הרמב"ם(בהלכות נזיר):
צריך שישאר באורך השערות כדי לכוף ראשן לעיקרן.
מחשש איסור תורה כך נוהגים הרבה מהמדקדקים.
שיעור כדי לכוף הוא כ- 3.5 מ"מ (אני מוסיף מעצמי שראיתי שהכי מחמיר זה 5 מ"מ)

בוידאו כתוב בהערה נוספת כך:
מה שמפורסם שמותר להסתפר במספר 2 במכונת תספורת
אינו מדויק כיון שיש הבדלים בין סוגי מכונות התספורת

@אבני אקדח

@אדם כל שהוא

@מבקש אמונה

@עדןעדן

@אילתי

לפי מה שאני מבין מכל זה בינתיים :

כל עניין הלכוף השערה זה מהרמב"ם ולמדו ממנו את כל העניין של הלכוף השערה למרות שלפי מה שהבנתי הוא לא אמר זאת במפורש ! .. עכשיו , תוסיפו את זה שיש מלא מהראשונים שפסקו שהעיקר שרואים שערות ולא משנה מה האורך , אבל בגלל שזה איסור תורה ראוי להחמיר בזה ...

ככה הבנתי מכל מה שקראתי וזכרתי עד עכשיו ..וכתוב שם גם בספר שהביא "אדם כל שהוא" שם כתוב שצריך ממש לברר את הכל לעומק ולא להסתפק בידיעה כללית של ההלכה כי זה איסור תורה

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם