כִּי הַלְּבָנָה פָּעֲלָה בְּטַעֲנוֹתֶיהָ
שֶׁנִּצְּחָה אֶת ה' יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִתְחָרֵט עַל הַמִּעוּט
[מיעוט הלבנה],
וְצִוָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָבִיאוּ עָלָיו כַּפָּרָה,
וּמִזֶּה יָצָא לָנוּ כַּמָּה רְמָזִים וְתִקְווֹת טוֹבוֹת -
שֶׁאָנוּ בְּטוּחִים שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ עַד שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת,
כִּי עַל -יְדֵי שֶׁפָּעֲלָה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הִתְחָרֵט וְשָׁב, מִזֶּה נִמְשַׁךְ שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל,
וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי נִזְכֶּה לָשׁוּב.
גַּם מֵאַחַר שֶׁרָאִינוּ שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַלְּבָנָה לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ בְּטַעֲנוֹתֶיהָ, זֶה רֶמֶז יְשׁוּעָה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמּוֹנִין לַלְּבָנָה,
שֶׁיֵּשׁ לָנוּ תִּקְוָה
שֶׁנִּזְכֶּה גַּם-כֵּן לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלָּתֵנוּ,
כְּמוֹ שֶׁנִּצְּחָה הַלְּבָנָה אוֹתוֹ בְּטַעֲנוֹתֶיהָ,
כִּי ה' יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בָּזֶה שֶׁאֲנַחְנוּ נִתְגַּבֵּר בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת וּטְעָנוֹת עִמּוֹ עַד שֶׁנְּנַצֵּחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ,
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר וְכוּ'"
- זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ.
(ליקוטי הלכות, ברכות הראיה וברכות פרטיות ה', אות י"ב)





