60 יום של שמחה בחודש אדר בשנה מעוברת-מבטלים את הגלות - חסידות חב"ד

זה לא בכוחות הדור שלנו

אבל כנראה שיש תלמיד חכם שלא חושב ככה

אבל קיבלתי את זה ממי שהתלמיד חכם קיבל את תורתו

גם אם מתייחס אליו בהערכה רבה.

בנוסף, אי אפשר לומר שכל אחד עוסק ב"עבודת ה' " כל הזמן, בצורה כזו שאם יתענה זה יפגע בה..

אבל להתכתב בפורום זה מועיל מאד לעבודת ה'... זה הרי כתוב בכל הספרים הקדושים. 

תענית חד פעמית של ציבור בשביל לבטל גזרות ולתקן משהו זה לא בכוחות???

מה כל כך מסובך בלהתענות יום אחד ועוד יום של חורף שלא ארוך במיוחד?!

וכשיש עצירת גשמים במשך כמה חודשים לא עלינו אז גוזרים "שמחת ציבור"?!?! גוזרים תענית.

תענית זה לא שלילי. להזכירך יש משניות שלמות על תענית ציבור.. ונראה לי שחז"ל ידעו קצת על ערכה של עבודת ה' בשמחה.

יש דברים שתיקונם הוא ע"י שמחה ויש פעמים שדברים צריכים להיות מתוקנים ע"י תענית כנראה..

שאסור להם לדלג על ארוחה

וגם את צומות החובה בקושי שורדים והם מזיקים להם

אנשים חזקים פשוט לא מודעים לעובדה שלא כולם כמוהם

ברור שיש כאלו שהרבה יותר קשה להם עם תענית, אבל לא נגיד שבגלל זה מי שכן יכול- צריך לא להתענות...

נכון שיש עדין כאלה שכן מסוגלים, אבל לרוב אנשים לא צמים מקושי ולא בגלל שהם רוצים 3 ארוחות ביום..

פעם לחסיד חב"ד פרצו את הרכב. הוא הגיע לרבי ושאל מה הוא צריך לתקן.

הרבי ענה לו - את האזעקה ברכב

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני חושבת שז שני עניינים שונים.
תענית- זה כי כשאדם מתענה עם הציבור כשיש גזירות- זה מזיז משהו בשמיים.
ויהא מיעוט חלבנו ודמנו ככפרה ויעלה לרצון לפני השם. זה עניין אחד.
עוד דבר זה כשעמ"י עסוקים במצוות ומע"ט השם "לא פנוי" לגזור גזירות"...
עניין שלישי הוא הילולא 
שזזה לא קשור  בהכרח לתענית.
ההילולא הוא יום שמחה. 
יום שבו הצדיק הסתלק 
מכתב יפה בעניין- 
http://www.breslevcity.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91_0153

חו"מ שיש עילוי נשמה מיוחד לצדיק ביום זה ולכן כל תוספת של מעשים טובים שלנו פה
עוזרת לו למעלה.

לאור כל המצב של הפיגועים וגם בלי קשר

כתוב בזוהר שאדם צריך להתפלל על הצרה שלא תבוא

אנשים מתים, סובלים, ואולי אפשר לעשות משהו כדי לעצור את זה...

אבל מה.? לוותר על שלוש סעודות בשבילם???  פחחח זה הרי פוגע בעבודת ה'

אף אחד לא סתר את השיטה ששמחה מביאה לרמות גבוהות.

נכון רוב הזמן צריך להיות בשמחה, אבל יש מקרים שמה לעשות צריך להיות בשברון לב...

וצריך קצת להכניע את הלב ע"י תענית.

כמו שכותב הרמב"ם שעל כל צרה שלא תבוא גוזרים תענית.    תענית... לא מסיבה!

שעושים וידוי בתפילה אומרים עם ניגון של בכי.. לא עם שירים. 

סתם פלפולים בקיצור... שיגידו שהם רעבים לפחות לא סתם לשקר ולהחליש אחרים

להכנס לאינטרנט.. להתכתב בפורומים.. זה בסדר. לא מזיק לעבודת ה'.. לא ביטול תורה.

זה מזכיר לי סיפור על ר' אריה לוין שפעם ביקש מאדם אחד על הבוקר לפני שחרית לעזור לו במצוות חסד דחוף.

אותו אדם אמר לרב... רגע הרב קודם נתפלל שחרית ואחרי זה.. 

אמר לו הרב.. עכשיו הבנתי משהו שהיה קשה לי בתורה.  

למה שכתוב "ויאבק איש עמו" אומרים שזה שרו של עשו...? הרי גם המלאך גבריאל נקרא "איש" כידוע.

אלא התשובה היא כך,

שיעקב ביקש ממנו שיברך אותו, אמר לו המלאך שהוא חייב ללכת לומר שירה לפני הקב"ה... 

זה דרכו של עשו.. שמבקשים ממנו לעזור למישהו פתאום הוא נזכר בעבודת ה'.

הלכת רחוק מידי גברת... אני לא נגד שמחה ולא שונא אף אחד

אני שונא תירוצים! וזה מותר לכתחילה. שום בית מקדש לא יחרב בגלל זה

אם תלמיד חכם אמר אז עושים... אח"כ שואלים שאלות.

פה עושים בדיוק הפוך... לא עושים וגם מקשים קושיות...

כאילו הם החכמים וגדולי ישראל צריכים ללמוד מהם.

אני בטוח שהרב עמאר יודע הרבה יותר טוב מהם את שיטת השמחה, מתי צריכים לשמוח ומתי לא

כמו שיש 6 תעניות בשנה... וכולם מתענים בהם (גם החסידים..כן)

ויש ימים שמחים -  פורים, חנוכה, שמחת תורה וכו'  

וזה לא סותר..

מזה תבינו שלכל דבר יש זמן..יש זמן לשמוח, ויש זמן להתענות

ומי שקובע את הזמן זה לא עמי ארצות אלא תלמידי חכמים.

בזמן שאנחנו מתכתבים הם לומדים תורה בעמל... קצת ענווה לא תזיק לנו

(הדברים לא מופנים אליך אישית כמובן)

אם יש לך מקור מפורש למה שאתה אומר... בכבוד רב.

חיי מוהר"ן  תיז

פעם אחת נשמע שהקיר"ה שלנו רוצה לגזר חס ושלום כמה גזרות על ישראל (שקורין פונקטן). ונשמע אז שגזרה אחת מהם הוא שיהיו חס ושלום ישראל מוכרחין ללמד בניהם חכמות ולשונות.

ואמר רבינו זכרונו לברכה שעל גזירה זאת צריכין לגזור תענית, ולצעוק ולזעוק להשם יתברך יותר מעל כל הגזרות. כי גזרה זאת היא צרה גדולה מכל הצרות ורעות שבעולם, כי על ידי זה חס ושלום מעבירין על דת לגמרי. כמו שרואין בחוש בעוונותינו הרבים, שכל מי שנכנס בדרך הזה יוצא מן הדת לגמרי. השם יתברך יחוס על עמו ישראל ויציל פלטה הנשארת מהם ומהמונם.

כמה שאני זוכר ר' נחמן מברסלב היה חסיד 

ובכלל ברסלב שונה בכמה וכמה דברים מרוב הזרמים בחסידות

וגם בברסלב אמרו דברים גבוהים ומשמעותיים יותר על השמחה.

ואגב מהמקור שלך אין הוכחה

כי הוא דיבר על ההשוואה המוטעית שעושים בני אדם שאינם חסידים 

בין גזירה זו לאחרת

בוא נעשה פשרה... מי שחושב אחרת, שלפחות ביום הזה ילמד תורה בעמל ויגיעה בלי הפסקה וישמח באמת כל היום.

אבל אני יודע זה לא יקרה.. לכן אני אומר שזה תירוצים!

הבנת? 

מנהגים ומחשבות של הרבי מבעלז לא דומים  בכלל לכל מיני דברים בברצלאב  וחסידי בלז לא דומים לחסידי ויז'ניץ.

כל אחד כותב תירוץ אחר... אחד נתפס על החסידות, אחד אומר שבמקום זה צריך לנהוג יותר בזהירות..

תכנסי לכתבה עצמה ותראי עוד כמה תירוצים נחמדים..

אז לאיזה שיטה (תירוץ יותר נכון) אני אמור להתייחס...??? 

 אנשים לא רוצים להתענות וזהו

כנראה שאנשים מתים זה לא כזה נורא...

זה גם תשובה ל  @לשם שבו ואחלמה למה אני אומר שזה תירוצים...

ואני עדיין מחכה למקורות שלכם 

התכתשויות. 
זה לא יעשה טוב לאף אחד.

* זה הערה לכולם לא משורשר למבקש בדווקא.*"""

@מבקש אמונה
"....זה מעשה שלו
וזה מעשה שלי
ועוד: למה לנו לדבר מאחרים?..."


אחד ומרבה ואחד הממעיט.

וכל דבר טוב
יקובל ברצון
לפני אדון כל.

בחודש אייר תש"א, כאשר ממדי השואה האיומה היו ברורים גם בארצות הברית, פנה הרבי הריי"צ בהצעה מיוחדת לאדמו"רי ורבני אמריקה ובדבריו חשף מפגשים עם גדולי ישראל באירופה עם צאתו מרוסיה בשנת תרפ"ח ● תרגום מ"הקריאה והקדושה" תש"א

הרבי שליט"א מליובאוויטש פונה אל אגודת האדמו"רים ואגודת הרבנים

במכתב אישי אל המנהיגים המקומיים של אגודת האדמו"רים ואגודת הרבנים, הציע להם אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש לקבוע תענית ציבור ולהנהיג בבתי הכנסת לומר בכל יום לאחר התפילה כמה פרקי תהלים בבקשה להשי"ת בעד כלל ישראל ובעד המדינות שהמנהיגים שלהם הם מחסידי אומות העולם ובהם שולטים היושר והצדק.

http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3156

בשנים תש"מ-תשמ"ב הצטרף הרבי לקריאת גדולי הרבנים שליט"א, ואף היה מיוזמי יום 'תענית לשעות', ותפילה וצדקה

http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7362&CategoryID=1458

אינה עולה בקנה אחד עם איגרת התשובה של הגר"ז. החסידות לא בעד הפרזה ויצירת דרך חיים כזאת (וגם זה לפעמים רק מחמת ההכרח הטכני של חולשת הגוף) אך לגמרי לא הוציאה את המושג הזה מהלקסיקון.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.