וגם בחורה שמוכנה לשים רק חצי כיסוי ראש לאחר החתונה חוסמת לעצמה אפשרויות.

אין הבדל בין גרושה ללא כיסוי לרווקה עם מוגבלויות אחרות.

מי שלא מעוניין בגרושה לא יתפלא מתחת לחופה שהיא לא רווקה. הוא ידע על כך מקסימום 5 דק' לאחר תחילת השיחה. אם לא ידע לפני כן.

בחור לא מתעניין בכיסוי אלא בבנ"א שלובש אותו. (או לא לובש אותו)

כך שהכיסוי רק מעיד על הקשר של האישה להלכה. ולא מהווה אינדיקציה לגבי הסטטוס שלה.

נכון.

הכיסוי לא משנה בכלום.

זה אולי שוק, אבל אחרי 5 דק' מתרגלים לזה.

(ההוא כן משחק בתפקיד פסיכולוגי בכל עיניין אבל כשמדובר בבניית קשר לנצח יש הרבה על מה לחשוב חוץ מכיסוי ראש).

יש מצוות שונות שהן לא קלות. זו לא טענה להתיר דברים באופן כללי. לפעמים במקרה פרטי רב יתיר. 

"לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש", לא קשור ל"מעלין בקודש ולא מורידים".

את זה - מטיל פצצה...

צירוף מקרים?

אם אתה יכול לרדת לסוף דעתם של גדולי עולם שנפטרו ממזמן ללא עזרתם של מפרשים- סבבה.

אחרת תצטרך להעזר במפרשים.

(ע"ע "היסטוריה יהודית)

לענ"ד אין אפשרות להבין את שו"ע ללא מפרשים.

ומי שבכל זאת מנסה לפאנח את הכוונות שעומדות מאחורי המילים בכוחות עצמו- נכשל. (ברוב המקרים)

אז..

"ברור שהלכה למעשה רצוי וצריך לעיין במפרשים."

או-

"לענ"ד אין אפשרות להבין את שו"ע ללא מפרשים."

אתה מסכים עם כך שצריך ללמוד עם מפרשים או מתנגד לכך?

אני הבאתי הלכה.

@ימ"ל היא פסוק בלי הפרשנים כלל כדי לסתור את הקביעה שלי.

אני הגבתי- שא"א לפסוק כך ללא מפרשים. (לא שהפס' לא שווה. ח"ו. התורה היה דברי אלוקים חיים. אלא שבגלל שהוא לא הביא פרשנים הוא לא יכול לקבוע כלום מהפסוק ולכן הפסוק לא שווה מבחינת קביעתו ההלכתית)

הוא ניסה לקבוע הלכה עפ"י פסוק ללא מפרשים. ובמילים אחרות- קראות.

@שירוש16 הייתי מצפה שתגיבי לזה - המפרשים מסבירים שמדובר בגרושה ואלמנה או גם ברווקה (ורק בשביל הפרוטוקול - דווקא למדתי את הסוגיה הזאת כמה פעמים מהגמרא, רמב"ם, בית-יוסף, שו"ע ונושאי הכלים כמה פעמים ופעם אחרונה דווקא לא מזמן).

לגופה של הטענה - יש הלכות שבאמת קשה להבין בלי מפרשים ואפילו לימוד מהמקורות, בדרך כלל סוגיות רחבות עם הרבה פרטים ומקורות (כמו בישול בשבת) או שהלשון בהם משתמעת לכמה פנים. ההלכה הזאת לא כזאת (יש מחלוקת במפרשים האחרונים אם במילה "פנויה" מדובר דווקא בגרושה ואלמנה או גם ברווקה, אבל בגלל שהנושא הוא כיסוי ראש לגרושה לא ראיתי צורך לציין זאת כי זה לא רלוונטי לעניין).

אחרי עיון במפרשים לא תמשיכי לטעון ולהתעקש שאני קראי (על התנצלות אני מוותר).

חוץ מזה - גם אם לא הייתי מעיין במפרשים מראש יש הבדל גדול מאד בין זה לקראות אבל אני חושב שכבר כמה פה אמרו לך את זה אז חבל להתווכח על העניין.

ב. לגופו של ציטוט - בסדר, עיינו במפרשים וראינו שאין דרך לעקם את הפשט (כן, יש דבר כזה פשט...) ולהסביר שפנויה זה בעצם דווקא נשואה ולא גרושה ולפחות על פי השולחן ערוך גרושה חייבת בכיסוי ראש. עכשיו את מסכימה שהציטוט המהמם שווה משהו?

קרא את השירשור מתחילתו ועד סופו ותבין שהגבתי לאביחי מנחם ולא לתגובה שלך.

אביחי שאל "מה הקשר קראים" והסברתי לו על סמך התגובה שלך ציטוט מהשולחן ערוך - צעירים מעל עשרים (שהופיעה ללא מפרשים) ושלי (שהסבירה את עמדתי בנושא ציטוט סתמי ללא מפרשים) .

לא התייחסתי לתגובה שציטטת מכיוון שאביחי ואני כלל לא התייחסנו אליה. (בנצלו"ש הספציפי הזה)

(אני מבינה שציפית שאגיב לתגובה הזאת. בחרתי שלא מסיבות שונות)

ח"ו. לא אמרתי שאתה קראי. 

השוואתי את הצורה של כתיבת התגובה לקראים. ולא למושג "קראות".

"הקראים שוללים את הטענה לפיה ביחד עם התורה שבכתב ניתנו למשה פירושים אלוה-ים. לגישתם, כל הפירושים אנושיים וניתן לחלוק עליהם." (בעדיבות ויקי)

אנחנו לא בשיטה שלהם. אצלנו לכל סייג בתורה יש פירוש שעליו מסתמכים. וגם לתורה שבע"פ (הרי שו"ע הוא סוג של תמצות הגמרא שהיא תושב"ע) יש מפרשים בסיסיים. (אף אחד לא מיתמר ללמוד גמרא להלכה ללא רש"י וכו').

אם היית פשוט שואלת בצורה עניינית היית מקבלת תשובה והכל היה מובן.

אני מאמין שלפחות בדיעבד את מבינה את הטעות שלך לגבי הבנת הציטוט הספציפי שהבאתי וכן לגבי ההבדל בין יחסי הפשט-עיון בספרי הלכה לבין התורה והגמרא.

איך קובעים הלכה אם לא על פי ספר הלכה?!?! 

מה זה "ללא מפרשים"?! השולחן ערוך עצמו הוא פרשנות וסיכום של ספרי הלכה קודמים לו

אולי גם אסור ללמוד מפרשים ללא המפרשים שעליהם?

קראות זה לכפור בתורה שבעל פה, זה משהו אחר לגמרי שבכלל לא קשור לכאן

זה כמו שתאשימי אותו שהוא אינדיאני

אבל לזרוק פסוק ולקחת ממנו הלכה למעשה זו טעות מדרגה ראשונה.

אגב, הערה שלי כוּונה לפסוק שהביא @ימ"ל ולא ל-@ אביחי מנחם.

לפי כל לומדי התורה בעם ישראל מותר להציע ציטוט משו"ע בדיון הלכתי. זה הבסיס.

לפסיקת הלכה פונים לרב.

אבל לימוד לומדים.

הכל בסדר, את יכולה לטעון שזה לא להלכה היום, להביא את המפרשים שלדעתך מציגים משמעות שונה.

אפשר להמשיך את הדיון.

קראות לא קשורה פה....

אני זוכר לפחות שלוש שתיארו בפרוטרוט את תהליך ההסרה שהיה אפילו בשרותים של בית הדין.

מה נכון? לא יודע, ושלא נדע.

אם הייתי יודע יותר הייתי מדייק (ולמען האמת, מיעוט רבות שתיים).

בדיון ההלכתי הזה אני לא מבין יותר מדי, זו האמת.

פאה , אבל אצל גרושה יש יותר מקום לפאה 

אבל זו לא הסיבה היחידה ללבישת הכיסוי.

הסיבה היא ששיער באישה זה ערווה.

כמו שכבר ציינו פה, בעבר גם רווקות היו הולכות עם כיסוי. (כשהייתי ביסודי הגיעו אלינו עולות חדשות מתימן. הן באו לביה"ס עם כיסוי ראש). באותם זמנים הכיסוי בכלל לא התחיל להיות סימן היכר ובכל זאת הייתה חובה לכסות את הראש.

יש רבנים שמתירים במקרה הצורך, נכון.

אבל מראש ההסתכלות היא כזאת- לאחר ששער האישה כבר הוגדר כערווה והיא כבר עלתה מדרגה בצניעות, לחזור אחורה פתאום?

אגב, יש לי חברה גרושה שהרב שלה אוסר פאות אבל לה הוא אמר שתכסה אבל היא יכולה פאה...

(אני חבדניקית, אצלנו פאה זה לכתחילה לכולן, אבל לפי הפסיקה של אותו רב הוא מצא לה דרך מיצוע יפה)

לסיכום המאמר - גרושה ואלמנה צריכות ללכת עם כיסוי ראש, אולם יש דעות מקילות כדי שיהיה להן אופציה יותר קלה להתחתן וכו'. הכרעה מה לעשות - רק עפ"י הרב שלהן (ולא עפ"י מאמרים או דעות בפורום..)

לפי הפוסקים שמחייבים כיסוי ראש לגרושות כמו לנשואות ואוסרים פאה לנשואות. הרב שלי למשל מתיר פאה לגרושות שיוצאות לפגישות שידוכין כי לדעתו מותר מעיקר הדין (אבל לא לכתחילה) גם לנשואות ללכת עם פאה.

אבל נראה לי שהפוסק המקובל ביותר שהכי הרבה הולכים לפיו הוא הרב עובדיה זצ"ל והוא למשל אסר בתקיפות ללכת עם פאה. אבל אני מעדיף לא להיכנס לסוגיה של פאה כי כבר היה שרשור כזה לפני שבוע-שבועיים.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים