פתק לבן לא רלוונטי וגם לא להגיד שהיית חולה באותו היום במי אז היית בוחר? 

גם מרגרט טאצ'ר לגמרי לגיטימית בעיניי, ועדיפה עשרות מונים על מה שיש לפוליטיקה הישראלית (והעולמית) להציע.

והבוחרים האמריקאיים תומכים בטראמפ.

מזכיר איזושהי מדינה קטנטונת במזרח התיכון?

קלינטון היא אשת ממסד בניגוד לטראמפ שנחשב למהפכן, ואיש בשורה לאנשי הצווארון הכחול. עד עכשו לא ראו אותם ממטר.

הוכח שטראמפ מבין בתקשורת יותר מאחרים (כמו הערבים נוהרים...). הוא יצא נגד כולם באופן הבוטה ביותר שיכול היה להיות. בינתיים, מול יריביו בבית, זה עבד, ובענק.

לא קשה לשים לב שבימים האחרונים הוא משגר מסרים של פיוס, אולי כדי להרגיע את אנשי מפלגתו, ואולי בראיה מפוכחת שאם וכאשר ימונה לנשיא, עליו להבטיח שהקונגרס יעמוד לצידו.    

הימור שלי: טראמפ לוקח.

האם טוב ליהודים? לא בטוח.

אז: ראיתי שסנדרס לא מפסיק להפתיע,,,מה שמזמן אפשרות של כל מיני תזוזות והפתעות נוספות,ומי יודע מה ילד יום.

לגבי שאלתך מי טוב לישראל.

אמת שטראמפ האינטרס העליון שלו זו טובת ארה"ב,ולא טובת ישראל. אבל לפחות הוא לא אנטישמי,לא שונא ישראל משום שאם היה כזה,היה אומר זאת בגלוי.(זה מה שטוב אצל אדם שאומר באמת מה שהוא חושב. )ומכיוון שטובת ארהב היא כן ביחסים ושיתופי פעולה בכל המישורים בין שתי המדינות,טראמפ יטפח את היחסים. וזה בוודאי עדיף על פוליטיקאית ממסדית בת טיפוחיו של אובמה עם אנטישמיות כמו שלו.    לדידי אין שאלה טראמפ עדיף לישראל.

טראמפ מתנגד לעגל הזהב של התרבות המודרנית - הפוליטיקלי קורקט הארור שבשמו נרצחים יהודים כמעט יום יום.

טראמפ סוג של קפיטליסט, כלומר כזה שאפשר לחתום איתו על בריתות אינטרסים יעילות במקום כל מיני יוזמות אוטופיות שמאלניות שנגמרות תמיד בדם והרבה ממנו.

אי אפשר באמת לדעת מה הוא יעשה בפועל, אבל בינתיים זה נראה טוב. דולנד טראמפ הוא התשובה של הרבה גויים פשוטים לשטיפת המוח הפוליטיקלי קורקטית שמאלנית שיש גם שם בדיוק כמו פה.

כמה כאלה יש? אף אחד לא באמת יודע.

מה יקרה בפועל? לא יודע. אני לא מבין בפוליטיקה אמריקאית. יש כאלה שאומרים שהרבה אנשים יעדיפו שהמפלגה שלהם תפסיד ובלבד שלא יבחרו. אותי זה לא מעניין.

הונו בהחלטה שגויה אחת 

שאלה גם לאריק מהדרום

וק"ו טראמפ.

למי שלא מכיר את ביתו ה'גיורת' כנראה שלא היטה אוזן לתקשורת האמריקאית כשזה קרה. לפני שנים.

בין השיחות פה ושם כבר היה אפשר להבין אז שמדובר באנטישמי מובהק. עם שנאה אמיתית לעם היהודי.

כרגע הוא משמש כקלף שמנוגד לאובמה.

אובמה היה אנטישמי אז טראמפ בעד מדינת ישראל. (לפחות כרגע כלפי חוץ).

אודה שבזמן האחרון הוא נזהר מאוד לא לעלות על העצבים של מדינת ישראל ותושביה. אך בעבר היו לו התבטאויות חריפות מאוד נגד המדינה ונגד הדת היהודית.

קלינטון היא סיפור אחר.

אך מבין השניים היא בודאי עדיפה על פני האנטישמי.

לגבי ביתו,אני לא חושב שאנחנו יכולים לדעת,אבל גם אם מדובר בגיור אמת זה לא בהכרח אומר הרבה כלפינו

(ולא אני מפקפקת בגיור הרפורמי שלה אלה גדולי רבני ארה"ב).

הבעיה היא לא הגיור אלא העובדה שטראמפ נישל את ביתו מכל נכסיו כששמע על הגיור. ויצא אל התקשורת בקריאות גנאי (הרבה יותר חריפות מהמילה "אנטישמי") נגד העם היהודי.

לענ"ד כל מי שהיה בחו"ל וצפה בראיונות שלו בתקשורת לא יישכח במהרה את התבטאויותיו האנטישמיות. גם אם הוא ינסה לכסות אותם באלפי נאומים מלבבים בעד ישראל.

ק"ו ראיון שמאות אלפים ראוהו.

אני מאמינה שתוכל להעזר בגולל בחיפוש אחר ההיסטוריה שלו.

בהצלחה.

ראיונות מלפני 10-15 שנה.

כתוב שהבת שלו התגיירה ב2009 (לפי דבריך גדולי רבני ארה"ב מפקפקים בגיור הזה,אני לא מתווכח חלילה,אני רק שואל אם אפשר מקור גם לזה ?) ושהיא התחילה להתרועע עם אותו יהודי ב 2007.

בנוסף אני לא מכיר שיטה אפקטיבית למציאת תכנים משנה מסויימת בלבד,ניסיתי את הצירוף של טראמפ עם אנטישמיות ולא מצאתי לזה זכר לדברים בולטים כ"כ ,בערכים בויקפדיה הן בעברית והן באנגלית אין זכר לזה,וסביר להניח שהעורכים בשתי המהדורות השייכים בדר"כ לזרם השמאל (לאפיין את התופעה הזו אפשר אגב,אבל זה לא שייך לכאן) היו נלהטים לצרף ראיון כזה.

שוב,אין לי סיבה להגן כאן על מי מהמועמדים,ואני לא סבור שהוא המועמד הטוב לישראל (למרות שאי אפשר לדעת מה יהיה בפועל,צריך להתפלל) ,אבל אם את בטוחה בדברים את צריכה לתת פרטים הרבה יותר ממוקדים

קאן. אני לא יודעת למה מתכוונת המגיבה, אבל אולי זה יכול לשפוך אור.

כלומר לא שהוא בעצמו חבר,אלא בעיקר שהוא סירב לדחות את התמיכה של ראש התנועה הזו לשעבר וכן את התנועה עצמה מתוך טענה שהוא אינו מכיר אותם ולכן אינו יכול לדחות אותם בלי לחקור את העניין,באותו אתר שקראתי את זה נטען שביטויים שלו בעבר מוכיחים שהוא מכיר במי מדובר ושהוא תקף אותם פעם (באותו אתר, התקיפה כנגדם לא מובאת לזכותו,אלא בתור טענה שעכשיו הוא כביכול ממציא תירוץ כדי לא לאבד תמיכה).

השאלה אם יש באמת ראיון או אמירה ממוקדת שקושרת אותו ליחס שלילי כלפי ישראל מבחינה עקרונית כגון אנטישמיות כפי שנאמר כאן

על טראמפ

מצריך מטראמפ לעבוד קשה, להעביר אליו לכל הפחות 8 מאותם 15 אחוזים - והוא מנצח בתיאוריה...

בוא נגיד שביבי, בשבוע-שבועיים ככה, ובפרט בימים הבודדים שלפני הבחירות - השיג יותר אחוזים באופן יחסי מול המפלגה השנייה בגודלה...

כל מדינה בוחרת בנפרד. מועמד שזוכה לרוב, גורף את כל האלקטורים. כלומר, את כל הקופה. יוצא מזה שלא מי שמוביל בסקרים הכלל הארציים הוא בהכרח מי שיזכה בתואר הנכסף.

וכבר היו דברים מעולם, ולא פעם אחת.

מישהו יכול לקבל אפילו לא את רוב הקולות, ובכל זאת ינצח את המועמד השני. זה נדיר אבל בהחלט היה כבר 4 פעמים בהיסטוריה של ארה"ב, ולפי ויקיפדיה הפעם האחרונה הייתה בבחירות ב2000.

תחשבו איזה הזוי זה... אדם מקבל יותר קולות מחברו אבל חברו הוא זה שהופך לנשיא... בבחירות בישראל זה יותר הגיוני כי צריך קואליציות ולכן פחות קריטי כמה יהיה למפלגה עצמה ויותר קריטי כמה לגוש (דוגמת כהונת נתניהו השנייה שהיה עם מנדט פחות מללבני) - אבל בבחירות בשיטה האמריקאית זה נשמע די מוזר. מישהו שרוב האנשי רוצים, לא נבחר להיות הנשיא.

להקים את הקואליציה. אמת שמבחינת מספר המצביעים, בגלל אחוז החסימה זה מפיל מפלגות קטנות - אבל אם מסתכלים נטו על הכנסת עצמה, רואים שבסופו של יום ירכיב את הממשלה זה שיהיו לו יותר אצבעות בכנסת.

וזה שונה משיטת הבחירות הכמעט ישירה של ארה"ב, שבוחרים נשיא ולא קואליציות, ושם זה בכל זאת יותר מקומם מכאן, אם רוב האנשים רוצים נשיא מסויים אבל מקבלים אחר... (אפשר נניח להשוות את זה למצב שבו הייתה כאן בחירה ישירה לראש ממשלה כמו בעבר, ובכל זאת מי שקיבל פחות קולות היה מקבל את ראשות הממשלה...) 

ולעובדה שבשיטה התמוהה שלהם, בכל מדינה אין חלוקה יחסית של האלקטורים אלא מי שקיבל את מרבית הקולות (תיאורטית אם יש כמה מתמודדים, כלומר יותר מ2, זה לא צריך להיות 50 אחוז ועוד שבריר האחוז - אבל בפועל כולנו יודעים שזה בעיקר שני מתמודדים - כלומר, מתמודד שקיבל 50.0001 אחוז מהקולות במדינה מסויימת) באותה מדינה - מקבל אוטומטית את כל האלקטורים שלה.

ובגלל הבדלי כמויות האלקטורים שכל מדינה מקבלת, יכול לצאת מצב שאדם בפועל קיבל יותר קולות בסך הכללי, אבל בגלל שבמדינות חזקות אלקטורלית הוא לא ניצח - בגלל זה - בלי שום קשר לעודפים, אין כאן עניין עודפים בכלל - הולכים על כל הקופה - הוא לא יזכה כי יש יותר אלקטורים לצד השני.

וזה מה שקצת מוזר, בהתחשב בזה שמדובר לכאורה בבחירות ישירות שבהם העם בוחר את הנשיא. היה נשמע יותר הגיוני שהעם יבחר באופן עצמי את הנשיא על ידי שיקלול כל הקולות יחד בכל המדינות - ואז באמת מי שקיבל יותר קולות הוא המנצח - אבל השיטה כיום היא שריד של התקופות העתיקות של ארה"ב ונעוצה בעובדה שלפני מאות שנים הניחו (ובצדק) שרוב האזרחים לא באמת יכולים או רוצים להבין בפוליטיקה ברמה שהבחירה שלהם תהיה עד הסוף הגיונית ורציונלית. במקור רצו בכלל שהקונגרס יבחר את הנשיא, אבל היו הרבה מחלוקות על כך עד שהלכו על השיטה של היום בה בוחרים אלקטורים והם אלו שבוחרים את הנשיא "בפועל" - ולמעשה, עדיין גם היום במקרה שבו לא מצליחים להגיע להכרעה חוקית (יש אפשרות תיאורטית לכך אם כי זה ממש נדיר) - אז באמת הסמכות העליונה והאחרונה היא הקונגרס והם אלו שיצטרכו להכריע מי הנשיא.

לגבי מדינת ישראל - אכן, זה המקרה הכי זכור והכי "חזק" לדוגמה הזאת, שבגלל פיצול הימין איבדנו מנדטים ולמרות שהיינו רוב בפועל במצביעים, השמאל קיבל את השלטון.

מעולם ארה"ב לא כפתה על בן גוריון לסגת מכל סיני, אחרי מבצע קדש, כשהוא כבר הכריז משארם על הישארות לנצח ומלכות שלמה החדשה.

מעולם ארה"ב לא הפרה את התחיבותה לאכוף את הפירוז, כשנאצר הכניס את כוחותיו לסיני - ולא קרה שהם 'לא מצאו' את המסמך עם ההתחיבות.

כמובן, מעולם ארצות הברית לא כפתה על גולדה, לא להגיב על ההפרה המצרית של שביתת הנשק של מלחמת ההתשה, כשקרבו את הטילים לתעלה. לכן גם אף מטוס שלנו לא נפל במלחמת יום כיפור.

גם מעולם לא קרה, שלקח להם אחד עשר יום, כשמדינת ישראל על סף חורבן, לשלוח את הרכבת האווירית של הציוד שהתחייבו לגולדה להביא אם תפרוץ מלחמה. (בפועל שלחו רק אחרי שבדם לוחמינו, המהפך כבר קרה).

מעולם הם גם לא כפו עלינו לעצור במלחמת יום כיפור, אחרי שהפכנו את המצב והיינו 101 קילומטר מקהיר ועל הכביש לדמשק.

מעולם ארה"ב לא הסתירה מאיתנו מידע מודיעיני קריטי, שהיו מחוייבים לו על פי ההסכמים בין המדינות, לגבי ההתעצמות הגרעינית של סאדם.

----------

אתה אמיתי?! שישה שבועות ישבת עם האצבעות על המקלדת ורק חיכית לרגע שאובססיית ביבי ביבי שלך תוכל לפרוץ בגלל איזו אמירה מטומטמת של טראמפ?!

מדהים איך אתה (וגם @איתן גיל), כל כך מתפעלים מאמירה. טראמפ אמר אמירה טיפשית, במסגרת הנרטיב שהוא מנסה להכניס להיסטוריה של 'מסיים המלחמות'. שישה שבועות של לחימה עצימה בתיאום הדוק שלא היה כמותו. זה לא רק האמירות של טראמפ עצמו ושל אנשיו, שמשבחות את רה"מ ואת מדינת ישראל בהנהגתו, זו המציאות, זו ההתנהלות. נתניהו רתם את טראמפ, לשתי מלחמות שדעת הקהל האמריקאית לא אוהבת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה. העיקר ממרומי המקלדת שלך נתניהו הוא אפס...

נותן לאירנים אורכה בת שבועיים להחזיר תשובות, ועוד באותו יום הם מחזירים לו לאו מוחלט. הוא מספר לכל העולם ואשתו שהאירנים מתחננים לעסקה, וכולם מאמינים לו חוץ מאירנים עצמם, שמגחכים, ויודעים מי באמת מתחנן לעסקה. רמז: הוא ג'ינג'י.

האירנים מתנים את הסכמתם להפגש עם האנשים של טראמפ בהפסקת ההפצצות הצהליות בלבנון, וטראמפ בתגובה נעמד דום ומורה לנתניהו לנצור את האש. אז מי מתחנן למי.

אז ככה, אולטימטום אמין הוא אולטימטום שמוגבל ל- 48 שעות ולא יותר מ- 72 שעות, ואחריהם- שערי גהינום נפתחים- בטהרן ולא כמו בעזה. 

אלא שטראמפ לא שם, מה שמבסס את המסקנה המתבקשת שהוא עוד סוג של אקדח צעצוע שמהלך על שתים.  

אין מה להתרגש מכל דיבור, כל דיבור צריך להבין בתוך הקונטקסט שלו. המבחן הוא במעשים.

האם זה נכון גם בכוון ההפוך?

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת.