לגמרי לא מידתי.. אפילו יותר מבהוראה.

עניין של טעם וריח...ואני יודע שאני חוטא בהכללה גסה..אבל זה פשוט קצת חורה לי..

וברצינות- כל אחת שלומדת משהו שהיא לא באמת רוצה זה לא טוב. לאו דווקא בחינוך. לא יודעת להסביר למה כולם בחינוך, אבל יכולה להבטיח לך שיש הרבה בנות שלומדות משהו ריאלי (נגיד מכון טל).

בהצלחה!!

כבר כתבתי לך מתישהו. ללמוד במקום לא דתי (כולל אוניברסיטת בר-אילן), לא מקדם מבחינה רוחנית. אולי יחידי סגולה שאני לא מכירה אותם. 

זה יהיה יומרני בעיניי להיכנס לניסיון ולהגיד שאני אצליח לעמוד בו.  מאד מעריכה את אלו שנכנסים ועומדים בזה, אני לא מסוגלת לקחת סיכונים ברוחניות שלי.

כן. לדעתי זה שלב שעדיין בונים השקפת העולם. אתה מגיע עם רצון ללמוד ולהחכים מקצועית וגם מעבר. סביבה משפיעה.

@אריק מהדרום אולי זה יענה לך גם. מעורב זה חלק ממכלול של מקום לימודים לא דתי.

שאלה:
שלום לכבוד הרב,
האם מותר ללמוד תקשורת לשם הצגת עמדות ציוניות ערכיות בכיתה מעורבת נשים עם גברים במכללת ליפשיץ (דתית)?
תודה רבה 

תשובה:
יש בזה בעיה, ואפשר ללכת למקום לימודים נפרד. אם את יושבת רק ליד נשים ואין לך עסק עם הגברים, זה לא מצב אידיאלי אבל לא חייבים להחמיר עד כדי כך. אבל לכתחילה לא נכון לעשות זאת.

שוכתב משו"ת טלפוני 

לתשובות נוספות של הרה"ג דוב ליאור

שאלה:

האם מותר ללמוד תואר שאין באפשרותי ללמוד אותו במסגרת מופרדת כי אין מסגרת מופרדת באותו תואר אלא רק מעורב?
אם לא אז אשאל שאלה האיך יהיו רופאים דתיים שישפיעו על האומה? וכמו’כ שאר המקצועות 
תודה רבה ושנה טובה

תשובה:
אם אין מסגרת אחרת מותר 
אולם יש לשמור על צניעות בישיבה בשיחה וכדו'

לתשובות נוספות של הרה"ג יעקב אריאל

שאלה:
אני בוגר ישיבת הסדר ואני הולך בע"ה שנה הבאה ללמוד במכללה. מה ההיתר ללמוד במקום מעורב? האם זה איסור או חומרא? זה מאוד מטריד אותי כי כולם אומרים לי שאני נכנס לגוב אריות וביטויים כמו "אין אפוטרופוס....".

 

תשובה:
כיוון שמדובר בצורך גדול מאוד, הן מצד הפרנסה, הן מצד הצורך האישי של אדם למצות את כשרונותיו בתחום שבו הוא מוכשר ומעוניין, והן מצד הצורך הציבורי הכללי, שדתיים יוכלו להיות פעילים בכל תחומי החיים. על כן כל זמן שהאדם יודע בעצמו שלא יבוא להכשל באיסורי עריות, וישאר דבק בתורה ובמצוות, מותר לו ללמוד באונברסיטה.
ודומה הדבר לאדם שצריך ללכת למקום מסוים, שמבואר בגמרא שאם יש לפניו שתי דרכים, באחת ישנן נשים שאינן לבושות בצניעות, ובשנייה אין נשים לא צנועות, עליו ללכת בדרך הטובה, ואם לא הלך הרי הוא רשע. ואם יש לפניו דרך אחת ובה נשים שאינן לבושות בצניעות, מותר לו ללכת בה (בבא בתרא נז, ב). 
וכן בפועל מצינו סוחרים שמוכרים סחורתם לנשים שאינן צנועות, ואין מעלים בפני הסוחרים הדתיים דרישה להימנע מלמכור לנשים שאינן צנועות. וכן ואין תובעים מאדם להימנע ללכת למשרדים שהפקידות לבושות שם בחוסר צניעות. מפני שכאשר ישנו צורך גדול, אין איסור. אמנם כאשר אדם יודע בעצמו שמתוך כך הוא עלול להיכשל באיסורי עריות, אסור לו להכניס את עצמו לניסיון.

לתשובות נוספות של הרב אליעזר מלמד

 אבל יותר קל כי יש הבדל בידע התורני שיש להתמודד עם שאלות אמוניות (חלק מהתואר במכללה דתית זה לימודי קודש, לפחות אצלי), בעמדה - עד כמה אני מקבלת מהסביבה.

נכון. יש בעיה חמורה עם ציבור דתי שמוותר על הרוחניות שלו בשביל אידיאלים. 

למה לציבור החרדי יש מכללות ללימוד תארים באופן נפרד?? 

למה שלא יפתחו מוסדות דתיים תורניים ללימוד מקצועות נוספים כגון מכון לב/ טל ?

לדעתי זה כי יש השלמה עם כך שהציבור הדתי נוהג בפשרנות והולך לאוניברסיטאות בלי להתלונן.

נ.ב. משאירה את הצבא בצד. זה דיון שלם. אחר.

*גטאות - דימוי פרובוקטיבי ולא ענייני בעיני.

ברגע שהציבור הדתי-לאומי לא יתיר לעצמו ללמוד במקומות מועדים לבעיות רוחניות ויתעקש על רמה תורנית כמו שצריך, יפתחו מקומות לימוד תורניים במקצועות נוספים. 

מקצועות שיש במסגרות חרדיות: אדריכלות, הנדסה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, סיעוד ועוד שאני לא יודעת אבל יכולה לברר.

"נהיה גיבורים" - דיבור יפה אבל המציאות הפוכה.. רוב האנשים נחלשים רוחנית באוניברסיטה. (הייתי צריכה להיות גיבורה כדי לוותר על לימודים נוחים, זולים וקרובים לבית בשביל לשמור על הרוחניות שלי)

מבינה את הגישה שלך, פשוט ממש לא מסכימה איתה.

אני מבינה את הגישה וכתבתי את זה, אני חושבת שראוי לעשות אחרת.

זה נקרא שאני חושבת שכל העולם נע סביב סולם הערכים שלי??

אני חושבת שצריך להשפיע ולשנות תפיסות. יש מספיק דתיים תורניים באוניברסיטה כדי שיפתחו מכללות דתיות למקצועות נוספים.

כשיש צורך ובאמת אין מקום תורני ללמוד מקצוע, מתירים. לא לכתחילה.

נ.ב. 

למה אתה מחפש השוואות לצבא ולעבודה? 

כל אחד זה שלב אחר בחיים, התמודדות שונה והתנהלות שונה.

ועוד לא הבעתי דעה לגביהם.. אבל אנחנו מתמקדים בלימודים אקדמאים.

אבל אתה טוען שאין צורך. אם הבנתי נכון..

לגביי ההשוואה אני מנסה להסביר, 

בתפיסה שלי זו הצבא באמת בעייתי שהוא מעורב ושאין ירא"ש שם.

אבל לצבא אין תחלופה. במקומות לימודים כן יכולה להיות אם ירצו מספיק ויראו בכך את הדרך הראויה. לא יספיק שזה יהיה מותר.

ושוב. זה לא רק מעורב או לא. זה צביון של מקום שהוא לא תורני.

בנוגע לעבודה, זה גם שונה מלימודים. אתה לא מגיע ממקום של קבלת תפיסת עולם וערכים. מהמוסד בו אני לומדת אני נתרמת רוחנית ואין לזה תחליף בעיניי. 

לדעתי מקום לימודים משפיע יותר ממקום עבודה. 

אילו רבנים אומרים אחרת? אשמח לקרוא את דבריהם.

נ.ב. תודה על ההארה  

בדיוק אתמול תהיתי לעצמי מה ההבדלים.. היה שווה לטעות כדי ללמוד.

אבל אני חושבת שפיספסת את הנקודה שלי. נפרד או לא פחות בעיה בעיניי מאשר ציביון של מקום לימודים. שתהיה שם ירא"ש.

וזה אפשרי אם רואים בזה מטרה.

 עדיין לדעתי למקום עבודה מגיעים עם עמדה יותר מבוססת בחיים מאשר ללימודים שזה בד"כ גיל יותר צעיר. 

א. לרוב מגיעים למוסד הלימודים בגיל צעיר עוד בזמנים שהאשיות מתעצבת וזה משפיע

ב. יש סוגי לימודים שלומדים מבוקר עד ליל והחברה האקדמית שלך והלימודים שלך הופכים להיות כל החיים שלך.

וב. יכולה לספר שלומדת במקום חילוני (כי אין דתי) ואנחנו בנים ובנות באופן שווה, הלימודים הם 5 ימים בשבוע מבוקר עד לילה ואין חיים. 

זו ה- בעיה שלי כרגע..ולא ייחסתי לזה מספיק חשיבות לפני.. אני כן חושבת שצריך הרבה יותר!!

א. הבנתי נתון למה כן.

ב. חושבת שבמגוון עבודה יהיה לי מעט יותר יכולת בחירה של החברה הסובבת אותי.. וברור שבסופו של דבר בחירה שלי.. רק הבאתי דוגמא ללימודים שכן הופכים להיות חייך וכך יוצא שמקום לימודים משפיע יותר ממקום עבודה.

זה כבר לא נחשב כאפשרות של דרך אחרת הקיימת, לפחות לדעתו של הרב פייינשטיין. כך עולה מתשובתו באבן העזר חלק א סימן נו.

אם אין אפשרות ללמוד משהו אחר מחינוך וכד' במוסד נפרד, מותר ללמוד במעורב...

@זאת עם השם

ובאמת עם כל האמונה שלי ללכת ללמוד מה שרוצים באמת ולא לוותר על זה כן יש לשים את ה"סביבה" וערכי מקום הלימוד כנקודה משמעותית לשיקול

למדתי במכון לב

הצעתי את זה ל"זאת עם השם" - היא מחפשת מוסד נפרד

קודם כל זה מקצועות גדושים באידאל משמעותי של השפעה על חייהם של אחרים בצורה רחבה ועמוקה.
 

וכן בחסד ה' יותר בריא למשפחה שהאמא בבית מ2-3 ולא מ6-7.

וכן שיש לה חופש  מתואם עם הילדים.

וכן במצקועות האלה הצד האימהי הטבעי בא לידי ביטוי בצורה נפלאה (וכן באחיות וברפואה אלא שבהם יש את החסרונות הנ"ל).
 

ועם כל הטענות שאין כאלה, יש לא מעט ראליות

עיין ותמצא נכון.

לדוגמא מלא בנות לומדות במכון טל מקצועות ראליים.
 

אז תמצא שדכנ/ית שקשור/ה לשם וצור קשר.
 

במקצוע אחר"?

מישהי כאן קצת עפה

אני בעד, תמיד חלמתי.

לא סותר את זה שאני מעריכה מורים ומורות וחבל שהם לא מתוגמלים כמו שצריך.

זה באמת מוערך שיש לך כאלה אידאלים (בלי ציניות).

במקצועות אחרים עושים את כל זה ויותר, בלי שום חופש של חודשיים וחגים וכו' ובלי לסיים בשעות נורמליות את העבודה.

ב"ה שמחה בחלקי ובבחירות שלי ולא מנסה לפתוח כאן תחרות (כי בסופו של דבר כל אחד בוחר את מה שטוב ונכון ומתאים *לו*). כותבת את כל זה ממקום שמעריך מורים ויודעת (מניסיון של הדרכה ועבודה עם נוער) שזו עבודה לא פשוטה ולא תמיד מתגמלת,

אבל עדיין מה שכתבת רחוק מאודדד מהמציאות.

לימדתי השנה קבוצות כחלק מפר"ח. וואוו זה היה מתיש כל כך שחזרתי כל פעם הבייתה לישון איזה 4 שעות. 

ממש לא מדברים על נושאי עבודה..חח..רק זה חסר לי..

אני לא יודע איך להסביר לך..חוץ מלומר לך שיש לנו יותר שפה משותפת..בחשיבה על דברים..

בנות שלומדות חינוך עם ראש ריאלי זה בהחלט מעניין..

באמת יש צורך - לקראת נישואין וזוגיות

איפה מוצאים בנות דתיות ראליות ? - לקראת נישואין וזוגיות

מקצוע ריאלי לא מחייב בניית קריירה ומאוד אפשרי להתאימו לצורה בה הקמת משפחה, הבאת ילדים וחינוכם תיתאפשר בצורה ריאלית

ואם כבר הבאת דוגמא ספציפית.. מי אמר שהיא רצתה ילדים? אולי היא יכלה ולא רצתה? אולי רצתה ובריאותית לא יכלה ועל כן השקיע בקריירה? אין לדעת..

מסכימה איתך שפיזית/ביולוגית כאישה יש לי את היכולת להוליד וכיהודייה זה גם חלק מהמצוות (לא באופן ישיר) שיש לי..

הבעיה שלי במשפט "עיקר תפקיד האישה", אתה רואה אותה קודם כאישה, כדמות שצריכה להביא ילדים, ואח"כ כאדם עם פוטנציאל למימוש.. התפיסה הזאת היא מוטעית ממש!!

גם בעיניי משפחה וילדים זה מקום 1! אני לומדת וייעבוד כי זו המטרה שלי בסופו של דבר, ולא הקריירה.. אבל אני לא יוותר על מקצוע שאני רוצה לרכוש ואני לא יוותר על קריירה גם אם אני רוצה לעשות, אני ייעבוד קשה כיפליים, ולפעמים גם בן הזוג ייצטרך לדעת לוותר קצת מעצמו וללכת לקראת כי בסופו של דבר הוא שותף בילדים אבל לא יכול להביא אותם בעצמו.. ואני גם לא ייעבוד במקצוע מסויים כי הוא מתאים לי "כאישה".. 

בדיוק שמעתיהיום הרצאה מעניינת על פמניזם ויהדות.. מוזמן!!

אבל לא צריך לנהל לה את החיים ולפסול אותם.

צריך לקחת הכל בפרופורציות ולדעת לשלב.. גם אם הולדה נמצאת במקום הראשון ברשימה.

עורכות דין ואחיות..אז האמירה הזו קצת מצחיקה לי

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳