לא אצל כולם זה אותו הדבר, אצל חלק מהאנשים המושגים האלה הפוכים.

ההבדל בין החלק החיוני לחלק הרוחני.

יש באדם חלק חיוני שאחראי על החיים והקיום הפיזי, דומה באופיו לזה שיש לבעלי חיים אבל מותאם לאדם, ויש בו חלק רוחני שבו יש את השאיפות והרצונות הרוחניים.

יש שקראו לחלק החיוני נשמה ולרוחני נפש ויש שהפוך.

(הרמב"ם מדבר על ההבדל בהלכות יסודי התורה פרק ד' הלכות ח-ט ובשמונה פרקים)

נפש לעומתו היא לא דבר מוחש (אם כי היא מושפעת ומנוהלת ע"י תהליכים פיזיים כמו הורמונים וזרמי חשמל במוח).

לפעמים הלב ממושל לתהליכים נפשיים כמו "לב מבין", "לב יודע", "לבר רגיש" וכדו' אב זה רק על דרך משל.

עכשיו רק צריך להבין למה הוא התכוון.

או- שהמושג הרבה יותר קרוב למשהו מופשט ויש בו מעט מן ההגשמה שנועדה כדי לסבר את האוזן.

נפש היא ה"חלוק" של הנשמה. כמו שהגוף הוא לנפש...

הנפש היא החלק היותר "רדוד" של הנשמה. 

למשל: 

תאוות- נפש , רצונות- נשמה

רגשות- נפש , תכונות- נשמה

וכו' וכו'....

אזכר בתובנות שלי מאז ואומר לך, עשית לי חשק 

בכל מקרה, בספר שערי קדושה בפרקים די הראשונים מוזמנת לקרוא גם את...

ואני בת ;) לונורא, קורה לכולם...

אז אכתוב לך בעז"ה בערב את מסקנותיי 

זה פחות או יותר מדריך איך להגיע לרוח הקודש.

לא ניגשים לזה בקלות וללא הדרכה מתאימה.

אני חושבת שנפש יש גם לגויים אבל נשמה רק ליהודים. נשמה זה הקשר שלנו עם אלוקים, הרוחניות שלנו. ונפש זה כל הרגשות שלנו

 כל אדם מורכב מגוף שכל וונפש וליהודים יש גם נשמה

 מקווה שעזרתי

דומם
צומח
חי
מדבר
וישראל [או"נבדל"]

אה. שמישהו (במקרה: הרב שלך) אמר... וחוזר חלילה. 

שקיימת בעמ"י 
במתאפיין בביישנים
רחמנים 
וג"ח.


לא קראתי תגובות קודמות.

כלומר כשהן לאו דווקא קשורות.

חז"ל לא מוכיחים את המצאות הנפש מהימצאות הבדלי התכונות בין עמ"י לגויים (ששוב - הבדל שלא קשור לשאלת הנפש-נשמה). תכונות נפש יש אצל כולם, וגם יש הבדלים בין הפרטים בתוך כלל עמ"י. 

המצאות הנפש היא מוכחת (נכון שיש מחלוקות בהגדרה שלה ובהבנה מה היא בדיוק, אבל הקיום שלה מוחש) וחז"ל לא היו צריכים להוכיח אותה. ההבדל בין יהודי לגוי, אם יש כזה, הוא עניין אחר ויש בעניין הזה מחלוקת בין חכמנו (ראי כאן - אז ככה).

המצוות עוסקותצ בסדר החיים הנורמאלי בלבד.

התרי":ג  בעלות משמעות עמוקה יותר

להפוך את העולם למעצמה של חיבור להשם

על מנת להפוך את העולם למקום טהור יותר

קדוש יותר.

שם

תיאורטית- אם אני מוכיחה בנוסחה מדעית שכל מה שx אמר זה נכון אז אני כבר לא צריכה להוכיח כל אמירה שלו.

לא תמיד צריך להמציא את התורה מחדש.

אם המקור שאומר את זה הוא מקור מוסמך עלייך, אז אפשר לרצות להבין כיצד זה עובד, איך זה מתבטא וכו

לא חייבים לחפש הוכחה...

כמו שאם הבנתי בשכל שהתורה היא אלוקית, אז אני כבר לא מחפשת הוכחות לצדקתה אלא הבנה בתוכה.

איך אפשר "להוכיח", לבין לשאול איך זה בא לידי ביטוי אצלנו היהודים.

אין צורך "להוכיח" (למרות שזה לא קשה), כי כך כתוב בתורה, "ויפח באפיו נשמת חיים", וכל הספרים מלאים מענייה ומעלתה של נשמת ישראל, הכללית והפרטית.

ואת היחוד של עם ישראל על ני עמים אחרים, גם לא קשה לראות, במעט התבוננות, וגם על זה נכתבו ספרים אין קץ..

ואכן, זה דבר "מסקרן ומדהים", ונפלא. וכמו שאמרו חז"ל בגמרא, "מה הקב"הרואה ואינו נראה, אף נשמה" וכו' וכו'...

ומה ש"בא לך", זה ממש מצוין. כמו שאמרים "ניתי ספר ונחזי".. יש הרבה "חומר" על הענין....

אין צורך להוכיח, כי מי שמאמין בתורה - מאמין במה שכתוב בה.

אבל אפשר ממש בקלות..

ואם מישהו רוצה לדעת איך זה בא לידי ביטוי ומתקיים, כתבתי שאכן זה מצוין. הסכמתי איתך שזה דבר מדהים ונפלא.. בוודאי שלא למנוע.

ובלי נדר, אצרף לך "מראי מקומות"...

אבל לא תלויים זה בזה.

כלומר גם מי שברורה לו לגמרי מציאות הנשמה - עדיין זה דבר מקסים לראות את הופעותיה. ובוודאי נכון שכאשר רואים את זה, אז גם לא צריך "הוכחות"...

אולי כדאי לך באופן ראשוני בתור דוגמה ל"רואים את זה", לעיין בספר "שבחי האר"י" במהדורה של ישיבת "אהבת שלום" של הרב המקובל הרב משה הלל שליט"א, שיצא עם מקבילות מכתב ידו של רבי חיים ויטאל.

כמו כן, בכללי, מופיעה נשמת ישראל הכללית בקיומם, בנבואה, בהשפעתם על העולם ומהלך מוסרו.

בלנ"ד, אשתדל לצרף מראי-מקומות.

נשמה- חלק אלוה ממעל. הדבר האלוקי שיש לכל יהודי.

נפש- המקום שבו נמצאות המחשבות, הרגשות והרצונות שלנו.

נשמה- היא אחת. לא משתנה. לא גדלה ולא קטנה. שום דבר לא יכול לפגום בה או לפגוע בה. הכי הרבה אפשר ללכלך אותה מבחוץ.

כמו כדור בדולח יפה ונוצץ שאפשר לצייר עליו- אבל הכל יכול לרדת בסוף בלי להשאיר סימן.

הנפש לעומת זאת משתנה כל הזמן, בתקוה שהשינוי הוא לטובה ושהיא גדלה כל הזמן. הנפש מושפעת מהנשמה, אבל לא יכולה להשפיע עליה. הנשמה יכולה להאיר את הנפש, או אם הנפש יוצרת חסימות (לכלוך) היא פחות מוארת מהנשמה. 

מה מנקה את החסימות?

תשובה, תפילה וצדקה.

כשהאדם עובד על עצמו שתהיה לו נפש טובה יותר (תשובה)

או על הקשר שלו עם ה' (תפילה)

או עושה חסד עם האחר שלא על מנת לקבל תמורה (צדקה)

יהודים לגויים. ההבדל בא לידי ביטוי בכך שליהודי יש נשמה ששום דבר לא יספק אותה מלבד המצוות והתורה ותמיד הוא ירגיש חסר וירגיש התמלאות רק כשילך בכיוון הזה. ואילו גוי מתוך כך שהוא מחויב רק ב7 מצוות בני נוח סימן שזה הדבר שהכי מתאים לנפש שלו וכך הוא ירגיש מלא ושלם.

אין לי הוכחה לזה מכוח זה שאני יהודיה ולא גוייה. אבל מאחר ואני מאמינה שתורת ה' מכוונת בצורה מושלמת לכל אדם והיעד הסופי הוא טוב בכל העולם, לא יכול להיות שהגויים ישארו במציאות של חוסר ורצון ושאיפה לעד. (כמובן שאם גוי עדיין מרגיש השתוקקות לעוד יש לו אפשרות להתגייר אבל השאיפה היא לא שכולם התגיירו אלא שכן יהיה מצב של גויים ועם ישראל)

זה הצד העילאי יותר, העצמי, הנסתר, שמעל ההופעה הישירה בגוף. נשמה שנתת בי טהורה היא.

הרוח - ההופעה של זה בצד ה"רוחני", מחשבות, ערכים עצמיים.

הנפש - הצד הפסיכו-פיזיולוגי. מה שמגלה כחיות של הגוף המוחשית.

הרי הכנעני הוא אחד מעמי כנען, לא?

כלומר, יש 7 עמי כנען אבל אחד מהם נקרא כנען גם בעצמו....

סוג של שם משפחה ושם פרטי.

לכל יהודי יש שתי נפשות. הן נקראות גם שתי נשמות. נפש, נשמה. שם כולל. סוג של שם משפחה.

מעבר לזה כל אחת מהן מחולקת לדרגות.

האלוקית ל5.

הבהמית כמדומני ל4. החלק החמישי לא קיים אצלה.

בין החלקים האלו קיימים שני הסוגים- נפש ונשמה כשמות פרטיים.

מכיוון שבמדרג של הדרגות הנשמה גבוהה מהנפש, אז גם בשם הכולל נוטים להשתמש במושג נשמה יותר לגבי הנפש האלוקית ובנפש יותר לבהמית. למרות ששניהם יכולות להיקרא בשני הדרכים.

אוסיף מעט

אדם נולד עם תכונות מסויימות ובילדותו מתעצבות ומשתנות או נוספות. חלקן טובות וצריכות הוצאה אל הפועל וחלקן דרושות תיקון.

הנפש מכילה את כל אלו. יש בה מן הגשמיות, אך כדברי הרמח"ל (שצוטטו פה) היא מן הדקה שבגשמיות. כלומר היא אינה חומר ממשי, אבל היא לא רוחנית לגמרי, שהרי אחרת הייתה טהורה. 

הנשמה נקיה מכל אלו, ועל ידה האדם מוציא לפועל את התכונות הגלומות בו ומעצב לטובה את התכונות שדרושות תיקון. 

הנשמה רוחנית לגמרי, ועל-כן לא שייך בה חסרון. 

לדוג', כשהאדם נפטר מן העולם, הנשמה עולה מיד אך הנפש נשארת לתקופה מסויימת. (ומשם כל הסיפורים על רוחות מדברות בבית-הקברות וכו'.)

למה? 

הנשמה לא שייכת לעולם החומר, היא כבולה לפה ברצון ה'. 

הנפש שייכת, ולכן נשארת.

הנפש היא כלי להופעת האור.  

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה