מה ההבדל בין נשמה לנפש?כמעין הנובע
.
תלוי בלקסיקון של מי את מדברתאריק מהדרום

לא אצל כולם זה אותו הדבר, אצל חלק מהאנשים המושגים האלה הפוכים.

בכל זאתאריק מהדרום
תראי את התגובות כאן ותביני.
נפש זה יותר גשמי מנשמה רוחניתמושיקו
נפש יש לכל אחד ואחת .
יהודי גוי חיה ובהמה.
נשמה יש רק ליהודי
איך זה בא לידי ביטוי?כמעין הנובע
גם גשמית (פיזית) וגם רוחנית
נפש היא נמצאת אצל כל אחד ומחיה את הגוףמושיקו
היא מלובשת בדם ומושכת את הבן אדם לרצונתיו וגם לצד רע
נשמה(וכפי שנקראית גם 'נפש השנית') היא חלק אלוקה ממעל ממש.
היא החלק האלוקי שמושך לטוב ולאלוקות והוא נמצא רק אצל יהודי (ואצל גר מרגע הטבילה).
קשה להתייחס אליהם באופן גשמי כי הוא דקות ורוחניות.
באופן כלליימ''ל

ההבדל בין החלק החיוני לחלק הרוחני.

יש באדם חלק חיוני שאחראי על החיים והקיום הפיזי, דומה באופיו לזה שיש לבעלי חיים אבל מותאם לאדם, ויש בו חלק רוחני שבו יש את השאיפות והרצונות הרוחניים.

יש שקראו לחלק החיוני נשמה ולרוחני נפש ויש שהפוך.

 

(הרמב"ם מדבר על ההבדל בהלכות יסודי התורה פרק ד' הלכות ח-ט ובשמונה פרקים)

אם כך, אז מה ההבדל בין נפש ללב?כמעין הנובע
לב הוא איבר בגוףימ''ל

נפש לעומתו היא לא דבר מוחש (אם כי היא מושפעת ומנוהלת ע"י תהליכים פיזיים כמו הורמונים וזרמי חשמל במוח).

 

לפעמים הלב ממושל לתהליכים נפשיים כמו "לב מבין", "לב יודע", "לבר רגיש" וכדו' אב זה רק על דרך משל.

הרמחל כותב שהנפש היא מהדקים שבגשמיותצריך עיון
מקווה שדייקתי בביטוי, הוא כותב את זה ב"דרך ה' ", לא זוכר מקור מדויק
יפהימ''ל

עכשיו רק צריך להבין למה הוא התכוון.

נכון, כשתגיע למסקנה תגיד לי?צריך עיון
הדקים שהגשמיות- נראה שהוא התכוון שא"א להמשיג את זהנפש חיה.

או- שהמושג הרבה יותר קרוב למשהו מופשט ויש בו מעט מן ההגשמה שנועדה כדי לסבר את האוזן.

 

נפש, זה הביטוי הקונקרטי של התכונות והמידות שלנו.חסדי הים
נשמה, זה אור אלוהי, ש-ה' מאיר לאדם, ונעשה חלק ממנו.
לפי מה שאני למדתי אליפלא

נפש היא ה"חלוק" של הנשמה. כמו שהגוף הוא לנפש...

 

הנפש היא החלק היותר "רדוד" של הנשמה. 

 

למשל: 

תאוות- נפש , רצונות- נשמה

רגשות- נפש , תכונות- נשמה

 

וכו' וכו'....

תוכל לתת מקור ?נפש חיה.
נפש! איך את לא יודעת מזה נפש??לקוס
כן. לא. אני יודעת בערך.......נפש חיה.


לימוד יוצא משערי קדושה..אליפלא


תוכל לתת לי כיוון מדוייק?נפש חיה.


סליחה, לא הבנתי את השאלה אבל בזכותך אתפנה לספר, אקראאליפלא

אזכר בתובנות שלי מאז ואומר לך, עשית לי חשק חושף שיניים

בכל מקרה, בספר שערי קדושה בפרקים די הראשונים מוזמנת לקרוא גם את...

ואני בת ;) לונורא, קורה לכולם...

שערי קדושה...זה ספר עליון. מפחדת לגשת.נפש חיה.


אני ממליצה בחום בכל מקרה, אבל מבינה את ההירתעות.. סבבה..אליפלא

אז אכתוב לך בעז"ה בערב את מסקנותיי מתפלפל

ברור.בן-ציון

זה פחות או יותר מדריך איך להגיע לרוח הקודש.

 

לא ניגשים לזה בקלות וללא הדרכה מתאימה.

השם יזכה אונתו.נפש חיה.


ההבדלקטורת

אני חושבת שנפש יש גם לגויים אבל נשמה רק ליהודים. נשמה זה הקשר שלנו עם אלוקים, הרוחניות שלנו. ונפש זה כל הרגשות שלנו

 כל אדם מורכב מגוף שכל וונפש וליהודים יש גם נשמה

 מקווה שעזרתי

נשמה היא חלק מהשם. שואפת תמיד למעלה. נפש ארצית.נפש חיה.
וכמו שפירטו פה יפה.
ולפי כל תגובותיכם - איך אפשר להוכיח את התקיימות הנשמהכמעין הנובע
היהודית?
איך יודעים שזה קיים רק אצל היהודים?

איך יודעים שזה קיים בכלל?
ההשתוקקות המיוחדת ל-ה', שיש לישראלחסדי הים
גם לערבים ישכמעין הנובע
לא באותה רמה כמו של ישראלחסדי הים
ולשאלתי שוב - איך אתה יכול להוכיח דבר כזה?כמעין הנובע
כל אחד יכול פשוט להגיד
לא נכון. תראי במהר"ל את החלוקה למדרגות-נפש חיה.

דומם
צומח
חי
מדבר
וישראל [או"נבדל"]

גם מהר"ל כותבמעוף
שיש " צורה" אף לגוי רק שהיא מוטבעת בחומר, לעומת צורתו של ישראל, והמונח צורה" תואם למונח "נשמה" במהר"ל.
שיגיד. השאלה אם מה שיגיד יהיה אמת.*צועד*
ומה הקריטריונים שלך לבירור האמת?עוד סתם אחד

אה. שמישהו (במקרה: הרב שלך) אמר... וחוזר חלילה. 

לא נכון.*צועד*
למה לזלזל?צריך עיון
אתה רציני?!עוד סתם אחד
התגובה שלו היתה סופר מזלזלת. כל שעשיתי הוא להצביע על הזלזול הזה.
יש לך חוש הבנה ייחודי. יישר כח.*צועד*
הבנה איננה חושעוד סתם אחד


לפי דעתי, רואים את ההבדל הזה בין יהודי לגוי.חסדי הים
עכ"פ אנחנו גם סומכים על חז"ל שהדגישו הבדל זה.
מה רואים?אריק מהדרום
מה אתה רואה?
אתה רוצה להגיד לי שאני אביא לך שני אנשים, אחד יהודי והשני גוי ותוכל להבדיל ביניהם?
אם אני יהיה אתם יום שלם, נדמה לי שאוכלחסדי הים
לזהות.
אני חושבת שההתנהגות החיצונית משדרת משהו ומכאן ההבדלנפש חיה.


בגדול כןמעוף
אנחנו חלק מכלל, בכלל ישראל ישנם תופעות שונות לחלוטין ממה שקורה אצל אומות העולם זה מתבטא גם בנפש היחיד, אבל היחיד הוא לא מדד כי הוא יכול לטשטש את המאפיין הקושר אותו לכלל ישראל ע"י המימד הפרטי שבו.
תופעות שמופיעות רק בכלל ישראל:
1. ניצחיות, אין תקדים היסטורי לעם עם כל כך עקשנות להישאר בחיים במילים אחרות- ניצחיות.
2. מוסר אין עם מוסרי יותר מעמ"י מנחיל מוסר התנ"ך עוסק בזה בתור חובה יומיומית דתית.
3. קשר עם הקב"ה- נבואה מאפיין יהודי מובהק לא קיים בצורה של תופעה רחבה תיעוד נבואי באף עם(מעמד הר סיני, כפליים כיוצאי מצריים).
ועוד ועוד..
ומה הדברים שכתבת קשורים לנפש?כמעין הנובע
או לנשמה?
למה התכוונת?
היא ענתה לאריק ששאל את חסדיצריך עיון
זה לא קשור ישירות לשאלה, ניצלשו לך
כמעין הנובע
, משום מה לא יחסתי את תגובתו לאריק
הם לא קשורים לנפשמעוף
רק לנשמה כתבתי את התגובה בשביל מה שאמרת מה ההבדל בין גוי ליהודי בעינין הנשמה ואיך אפשר לראות את זה.
כן, צ"ע הסביר לי, תודהכמעין הנובע
אי אפשרנדמ.me.
ואל תנסי.
זה סתם יעייף אותך..

להוכיח שיש אלוקים עוד לא הצליחו.

אז נשמה יהודית שהיא חלק ממנו. איך נוכיח?


אבל.
אם את מקבלת את זה שיש מסורת.
ואת מאמינה בה'.
אז חז"ל לימדו אותנו.
המהרל מדבר על זה
הכוזרי מדבר על זה
בעל התניא מדבר זה(אולי קצת בעקיפין ).

בקיצור.

זה לא נכוןמעוף
הכל מוכח, אנחנו לא עושים דברים סתם, רק צריך השקעה להבין ועיניים לראות.
אי אפשר להוכיח בכלים גשמיים משהו רוחניצריך עיון
ההבדל בין יהודי לגוי זה לא מה ששאלת בהתחלהימ''ל
שאלת על ההבדל בין נפש לנשמה, ייתכן ששניהם שווים בגוי וביהודי.

חז"ל אמנם דיברו על שוני מסוים באופי בין ישראל לגויים - "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים", ולדבריהם זהו הבדל שניתן למדוד (עד כדי כך שמי שאין בו את ה'סימנים' האלה חושדים בו שמא הוא לא יהודי). אבל זה לאו דווקא קשור לשאלה הראשונה.
אסור לי לשאול 2 שאלות? כמעין הנובע
אז כך בעצם חז"ל מוכיחים את המצאות הנפש? עפ"י תכונות דומיננטיות המיוחדות לעמ"י?

זה לא נשמע רדוד קצת? (סליחה על ניסוח השאלה. זה רק לצורך ההבנה שלי. לרגע אין פה זילזול. לא מצאתי ניסוח אחר..)
הרי תכונות אלו לא קיימות אצל כל יהודי ויהודי באופן שותף. וגם לא דומיננטיות דיו
בגלל שנפש זה דבר שיש גם לגוי- חכמים נתנו סימנים מיוחדים לנפשנפש חיה.

שקיימת בעמ"י 
במתאפיין בביישנים
רחמנים 
וג"ח.


לא קראתי תגובות קודמות.

מותר אבל בלי לכרוך בינןימ''ל

כלומר כשהן לאו דווקא קשורות.

 

חז"ל לא מוכיחים את המצאות הנפש מהימצאות הבדלי התכונות בין עמ"י לגויים (ששוב - הבדל שלא קשור לשאלת הנפש-נשמה). תכונות נפש יש אצל כולם, וגם יש הבדלים בין הפרטים בתוך כלל עמ"י. 

 

המצאות הנפש היא מוכחת (נכון שיש מחלוקות בהגדרה שלה ובהבנה מה היא בדיוק, אבל הקיום שלה מוחש) וחז"ל לא היו צריכים להוכיח אותה. ההבדל בין יהודי לגוי, אם יש כזה, הוא עניין אחר ויש בעניין הזה מחלוקת בין חכמנו (ראי כאן - אז ככה).

באופן כללימעוף
עמ"י מכוון את הטוב שלו גבוה יותר יש לו מגמה ורצון לתקן את העולם כולו הרב קוק מכנה את זה "הטוב הכללי" מגמה גאולית ותיקון לכל העולם כולל ישראל האדם החי צומח דומם(העלאת ניצוצות וכ"ו)
לעומת זה בדרך ככל אצל הגויים השאיפות הם יותר מצומצמות דאגה לעצמי או לעצמי הקולקטיבי(העם שלי).
כמובן שיכול להיות תופעות דומות גם אצל הגויים כמו שישנם גרים אצל הגויים, אבל ככה זה בדרך כוללנית.

וזוהי ההוכחה? לא מוזר קצת?כמעין הנובע
אלא אם כן זה הרב קוק מסביר מעצמו ומכאן אני כבר לא מכירה את מאמרו.
מה מוזר?מעוף
ההוכחה שלגויים יש שאיפות מצומצמות יותר.כמעין הנובע
הרי איך זה בא לידי ביטוי אמירה כזו?
שבע מצוות ב"נ.נפש חיה.

המצוות עוסקותצ בסדר החיים הנורמאלי בלבד.

התרי":ג  בעלות משמעות עמוקה יותר

להפוך את העולם למעצמה של חיבור להשם

על מנת להפוך את העולם למקום טהור יותר

קדוש יותר.

מעניין! תודה!כמעין הנובע
בשמחה. מציעה לך לעיין בתפילת "עלינו לשבח" ובסידור עולת ראיהנפש חיה.

שם

זה בא לידי ביטוימעוף
עמ"י שואף לתקן את החומר את כל מערכות החיים
לעומת הנצרות שלא רואה תקווה במציאות החומרית ומתנתקת ממנה
לעומת דתות המזרח שגם הם טומנים ראשם בחול ולא דואגים לעולם
לעומת המודרנה שלא מאמינה בשאיפות תיקון אלא בחיי עונג
לעומתם באה התורה ואומרת יש לנו תקווה ושאיפה לתיקון כל העולם
לא רק לנפש היחיד אלא גם למערכות החיים הכוללות
אפשר שתהיה מלכות של קודש וחיי חומר קדושים איחוד ואחדות בין עולם הרוח לעולם המעשה והחומר
יש תקווה למציאות אנחנו נגאל אותה
מלך המשיח הוא בן אדם ולא אלוקים כמו בנצרות
אנחנו שואפים לתיקון העולם כולו כל פרט ופרט ממה שברא הקב"ה בעולמו אינו מיותר ויש לו מקום(ולכן יש מקום לדין ויש מקום לאהבה שום דבר לא מיותר)
באיזו דת או הלך רוח(תרבות) יש תביעה לשפר את חיי המעשה בעזרת מצוות מקיפות כל כך וכן עבודת הנפש וכן לעסוק בזה באופן מתמיד( חיוב לימוד תורה) כל אחד ואחד מישראל מגיל ינקות סוג של אובססיביות שלא נשכח מי אנו ולמה באנו ולאן פננו מועדות("בתי מדרש" אצל הגויים? "מאן דכר שמיה" מי מהם עוסק במוסר והדרכות באופן תמידי כחלק מאופי האומה)
כל אלו מתקבצים לכדי מאמץ עצום שדורשים מעמ"י אנרגיות עצומות, כל אלו נובעים מתוך שאיפות עמוקות לתיקון גמור של כל מערכות החיים עד לגאולה השלמה.

אפשר לדון בזה. אבלחיה רוז

תיאורטית- אם אני מוכיחה בנוסחה מדעית שכל מה שx אמר זה נכון אז אני כבר לא צריכה להוכיח כל אמירה שלו.

לא תמיד צריך להמציא את התורה מחדש.

אם המקור שאומר את זה הוא מקור מוסמך עלייך, אז אפשר לרצות להבין כיצד זה עובד, איך זה מתבטא וכו

לא חייבים לחפש הוכחה...

 

כמו שאם הבנתי בשכל שהתורה היא אלוקית, אז אני כבר לא מחפשת הוכחות לצדקתה אלא הבנה בתוכה.

 

^^^צריך עיון
אנחנו מאמינים ביהדות ככלל, ומתוך כך אנחנו מאמינים בפרטים הקטנים שלה
מה אתה מנסה להגיד? שהשאלה שלי סותרת את זה?כמעין הנובע
לא, היא פשוט לא נצרכתצריך עיון
יש דברים שאין להם הוכחה, פשוט חזל ידעו במסורת ואנחנו מאמינים להם. כמו שיש הלכות שהן 'הלכה למשה מסיני', זה לא כתוב אבל עבר בע"פ מדור לדור.
טוב, לא מסכימה.כמעין הנובע
אם מישהו רוצה להבין ולדעת - סימן שזה נצרך לו.
ואם זה נצרך לו, זה חשוב.

אם הילד שלך ירצה שתוכיח לו דבר מסוים, תשתיק אותו ותגיד שככה זה וזהו?
אז תסבירי לי למה התפילין מרובעות ושחורות, סבבה?צריך עיון
מה הקשר בין שילוח הקן לאריכות ימים?

יש על זה דרשות, אבל אנחנו לא יכולים להבין הכל לגמרי
למה לתקוף אבל?כמעין הנובע
אני סה"כ שואלת ומתעניינת בדבר שמעניין ומסקרן אותי.

לא רואה שיש פסול בדבר. להיפך.
זה חלק מהיצירה של ה' וזה מפליא בעיניי. לכן אני כ"כ צמאה לידע בעניין זה.

ובכל זאת, כתבו כאן שיש תשובות ויש אפשרות להסביר ולהוכיח כיצד הדבר בא לידי ביטוי.
אז מדוע לפסול מראש?

זה סתם לא נעים כל השאלות האלה חזרה והפסילה
מצטער, לא התכוונתי שישמע כמו תקיפהצריך עיון
הנקודה היא שאי אפשר ואין צורך להוכיח הכל
כמעין הנובע
זה בסדר.

ולדעתי - כשלמישהו יש צורך סימן שיש צורך.
ואם יש צורך, אין לבטל אותו.

(זה עלול להוביל בדיוק לתוצאה הפוכה ממה שזה יכול להביא. זה מסוכן)
נכון.כמעין הנובע
לא חייבים. אבל מסקרן אותי איך זה בא לידי ביטוי אצלינו היהודים.
לא מסקרן אותך? איך את יחודית על פני עמים אחרים? ועוד כיצד? על דבר שאיו בו ראיה כלל, על דבר לא מוחשי שנקרא פשוט נשמה.

זה מסקרן ומדהים!
וכן, בא לי לראות איך חכמים מסבירים שהימצאות הנפש/ הנשמה באים לידי ביטוי ואיך זה בכלל מוכח (אם זה מוכח).
יש הבדל בין לשאולד.

איך אפשר "להוכיח", לבין לשאול איך זה בא לידי ביטוי אצלנו היהודים.

 

אין צורך "להוכיח" (למרות שזה לא קשה), כי כך כתוב בתורה, "ויפח באפיו נשמת חיים", וכל הספרים מלאים מענייה ומעלתה של נשמת ישראל, הכללית והפרטית.

 

ואת היחוד של עם ישראל על ני עמים אחרים, גם לא קשה לראות, במעט התבוננות, וגם על זה נכתבו ספרים אין קץ..

 

ואכן, זה דבר "מסקרן ומדהים", ונפלא. וכמו שאמרו חז"ל בגמרא, "מה הקב"הרואה ואינו נראה, אף נשמה" וכו' וכו'...

 

ומה ש"בא לך", זה ממש מצוין. כמו שאמרים "ניתי ספר ונחזי".. יש הרבה "חומר" על הענין....

אם כך,כמעין הנובע
מדוע אין צורך להוכיח?
אם מישהו רוצה לדעת איך זה בא לידי ביטוי ומתקיים, מה רע בכך? מדוע לנסות למנוע ממנו זאת?


ויש חומר בעניין שאתה מכיר וממליץ?
יש הבדל בין להוכיח לבין להבין איך זה מתבטאצריך עיון
מה ההבדל?כמעין הנובע
כאשר אתה מבין איך דבר מתבטא משמע שהוא מוכח וקיים.
תבדילי..ד.

אין צורך להוכיח, כי מי שמאמין בתורה - מאמין במה שכתוב בה.

 

אבל אפשר ממש בקלות..

 

ואם מישהו רוצה לדעת איך זה בא לידי ביטוי ומתקיים, כתבתי שאכן זה מצוין. הסכמתי איתך שזה דבר מדהים ונפלא.. בוודאי שלא למנוע.

 

ובלי נדר, אצרף לך "מראי מקומות"...

אוקיי. אם זה כזה קריטי החילוק -כמעין הנובע
התכוונתי לאפשרות השנייה.
אך בעיניי עדיין אין בהם כל הבדל. הם קשורים אחד בשני.


ותודה, אשמח.
אני חושבת שד ניסח את זה טוב חיה רוז


קשורים,ד.

אבל לא תלויים זה בזה.

 

כלומר גם מי שברורה לו לגמרי מציאות הנשמה - עדיין זה דבר מקסים לראות את הופעותיה. ובוודאי נכון שכאשר רואים את זה, אז גם לא צריך "הוכחות"...

 

אולי כדאי לך באופן ראשוני בתור דוגמה ל"רואים את זה", לעיין בספר "שבחי האר"י" במהדורה של ישיבת "אהבת שלום" של הרב המקובל הרב משה הלל שליט"א, שיצא עם מקבילות מכתב ידו של רבי חיים ויטאל.

 

כמו כן, בכללי, מופיעה נשמת ישראל הכללית בקיומם, בנבואה, בהשפעתם על העולם ומהלך מוסרו.

 

בלנ"ד, אשתדל לצרף מראי-מקומות.

בלת"ק-הקולה טובה

נשמה- חלק אלוה ממעל. הדבר האלוקי שיש לכל יהודי.

נפש- המקום שבו נמצאות המחשבות, הרגשות והרצונות שלנו.

 

נשמה- היא אחת. לא משתנה. לא גדלה ולא קטנה. שום דבר לא יכול לפגום בה או לפגוע בה. הכי הרבה אפשר ללכלך אותה מבחוץ.

כמו כדור בדולח יפה ונוצץ שאפשר לצייר עליו- אבל הכל יכול לרדת בסוף בלי להשאיר סימן.

 

הנפש לעומת זאת משתנה כל הזמן, בתקוה שהשינוי הוא לטובה ושהיא גדלה כל הזמן. הנפש מושפעת מהנשמה, אבל לא יכולה להשפיע עליה. הנשמה יכולה להאיר את הנפש, או אם הנפש יוצרת חסימות (לכלוך) היא פחות מוארת מהנשמה. 

 

מה מנקה את החסימות?

תשובה, תפילה וצדקה.

כשהאדם עובד על עצמו שתהיה לו נפש טובה יותר (תשובה)

או על הקשר שלו עם ה' (תפילה)

או עושה חסד עם האחר שלא על מנת לקבל תמורה (צדקה)

יפה~א.ל


מסכימה כתבת יפה אני אוסיף עוד משהו לגבי ההבדל ביןעדיין טרייה

יהודים לגויים. ההבדל בא לידי ביטוי בכך שליהודי יש נשמה ששום דבר לא יספק אותה מלבד המצוות והתורה ותמיד הוא ירגיש חסר וירגיש התמלאות רק כשילך בכיוון הזה. ואילו גוי מתוך כך שהוא מחויב רק ב7 מצוות בני נוח סימן שזה הדבר שהכי מתאים לנפש שלו וכך הוא ירגיש מלא ושלם.

אין לי הוכחה לזה מכוח זה שאני יהודיה ולא גוייה. אבל מאחר ואני מאמינה שתורת ה' מכוונת בצורה מושלמת לכל אדם והיעד הסופי הוא טוב בכל העולם, לא יכול להיות שהגויים ישארו במציאות של חוסר ורצון ושאיפה לעד. (כמובן שאם גוי עדיין מרגיש השתוקקות לעוד יש לו אפשרות להתגייר אבל השאיפה היא לא שכולם התגיירו אלא שכן יהיה מצב של גויים ועם ישראל)

אהבתי את ההסברים של שתיכן, תודה.כמעין הנובע
תקשיב "נשמה" סתם " נפש" סתם.מעוף
"נשמה" מצוינת כדבר רוחני, היינו אתה לא יכול לראות או לחוש בכלים מדעיים מציאותיים, מה שכן ישנם תופעות יוצאות מגדר הטיבעי שאותם אפשר להבין רק אודות להימצאות הנשמה לדו"ג מוסר, רצון לטוב צדק ערכים( אף אריה לא אוכל את עצמו מצפונית למה הוא לקח לחיה אחרת את האוכל שלה).
"הנפש" לעומתה אף שהיא גם מושג חמקמק ניתן להבחן אותה בעזרת כלים מדעיים מפותחים.עדיין בתהליך של מיפוי( זיהוי הגורמים ההורמונלים לתחושות כאלו ואחרות וכ"ו) והיא אחראית בין השאר על התחושות וההרגשות התאוות היותר פיזיות, באופן כללי היא יותר משוייכת למערכת הפיזית של הגוף אפשר לומר שהיא המכנה המשותף שלנו עם בעלי החיים המפותחים.
שימי לב שענו לך תשובות הפוכות..me.
או אולי.

לא מאותה גישה כמו שאמרו כבר

לפי הרמבם.
הנפש
מחולקת לחמש והיא בעצם אחראית על הקיום הרוחני באדם.
שמונה פרקים.

אשמח אם למישהו יש מקור איפה הרמב"ם מדבר על נשמה. (מן הסתם מורה נבוכים. לא עיינתי ).

לפי בעל התניא
לכל אדם שתי נפשות.
האחת בהמית
והשניה אלוקית.
שניהם מחיים את האדם. אבל
הבהמיתמושכת את האדם לגשמיות
והאלוקית מושכת לרוחניות.


עוד חלוקה
מדרגות של אלוקות באדם.
נפש רוח נשמה חיה יחידה
חמש בך הכל.
לא יודע להסביר יותר מזה.

אני רק יודע שהמושגים האלה לא פשוטים.
ולא לומדים אותם סתם כך.
מה שזכור ליצריך עיון
יש את הנפש שיש לכל בעל חי והיא מחיה את הגוף וליהודי יש נשמה שלחלק התחתון שלה גם כן קוראים נפש (נר"נ ח"י)
נשמה,ד.

זה הצד העילאי יותר, העצמי, הנסתר, שמעל ההופעה הישירה בגוף. נשמה שנתת בי טהורה היא.

 

הרוח - ההופעה של זה בצד ה"רוחני", מחשבות, ערכים עצמיים.

 

הנפש - הצד הפסיכו-פיזיולוגי. מה שמגלה כחיות של הגוף המוחשית.

 

תגידי- מה ההבדל בין החיתי לכנעני?חיה רוז

הרי הכנעני הוא אחד מעמי כנען, לא?

כלומר, יש 7 עמי כנען אבל אחד מהם נקרא כנען גם בעצמו....

סוג של שם משפחה ושם פרטי.

 

לכל יהודי יש שתי נפשות. הן נקראות גם שתי נשמות. נפש, נשמה. שם כולל. סוג של שם משפחה.

 

מעבר לזה כל אחת מהן מחולקת לדרגות.

האלוקית ל5.

הבהמית כמדומני ל4. החלק החמישי לא קיים אצלה.

 

בין החלקים האלו קיימים שני הסוגים- נפש ונשמה כשמות פרטיים.

 

מכיוון שבמדרג של הדרגות הנשמה גבוהה מהנפש, אז גם בשם הכולל נוטים להשתמש במושג נשמה יותר לגבי הנפש האלוקית ובנפש יותר לבהמית. למרות ששניהם יכולות להיקרא בשני הדרכים.

 

 

עדןיהל
לא מתייחסת לגוף השאלה.
רק רוצה להגיד שאני ממש נהנית מהשאלות שלך ומהחתירה לאמת אצלך.
מיוחדת.
חסדי הים כתב יפה.בן-ציון

אוסיף מעט

 

אדם נולד עם תכונות מסויימות ובילדותו מתעצבות ומשתנות או נוספות. חלקן טובות וצריכות הוצאה אל הפועל וחלקן דרושות תיקון.

הנפש מכילה את כל אלו. יש בה מן הגשמיות, אך כדברי הרמח"ל (שצוטטו פה) היא מן הדקה שבגשמיות. כלומר היא אינה חומר ממשי, אבל היא לא רוחנית לגמרי, שהרי אחרת הייתה טהורה. 

 

הנשמה נקיה מכל אלו, ועל ידה האדם מוציא לפועל את התכונות הגלומות בו ומעצב לטובה את התכונות שדרושות תיקון. 

הנשמה רוחנית לגמרי, ועל-כן לא שייך בה חסרון. 

 

לדוג', כשהאדם נפטר מן העולם, הנשמה עולה מיד אך הנפש נשארת לתקופה מסויימת. (ומשם כל הסיפורים על רוחות מדברות בבית-הקברות וכו'.)

למה? 

הנשמה לא שייכת לעולם החומר, היא כבולה לפה ברצון ה'. 

הנפש שייכת, ולכן נשארת.

 

 

 

 

 

נפש=בשר ודם נשמה=החלק הא-לוקי שמופיע דרך הנפשבירוראחרונה

הנפש היא כלי להופעת האור.  

 

המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

הטלת כאן פצצהזיויק

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויקאחרונה
😆
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
זה יכול להיותoo

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

חכמת ההמונים: קרה לכם שכעסו עליכם ולא רצו להסביר?זיויק
נגיד והשדר הוא "תבין לבד" כשזה באמת לא לגמרי מובן, או שמורגש שיש כאן משהו מעבר. מה עשיתם?
בטח, קרה ליפצלשי"ת

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

 

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

מעניין ללמוד מהמקרה שלךזיויק

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לדעתי גם אם זה חבר וגם אם לאפצלשי"ת
אם רואים שאי אפשר לדבר- עדיף תמיד לקחת צעד אחורה.
זה ברור... במצב שאין ברירהזיויקאחרונה
מה שניסיתי להבין פה מכם זה אם יש ברירה כדי לא להשאר בפער עצוב כזה 🫥
לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
ארץ השוקולד

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אופס🫢מבולבלת מאדדדד
אני חושבת שנעבור להשתמש רק בפצלש השלישי שלנו, @די שרוט
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
לאפצלשי"תאחרונה
זהו?זיויק
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

הרבה משחקים הם באנגלית במקורארץ השוקולד

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.


תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

אה וואלה...הרמוניהאחרונה

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

 

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

מנייני קרליבך ברחבי הארץשפתותנו שבח

בס"ד

 

שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור

מה שאני מכיר בירושלים יש כמה  קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) , 
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה 
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה  ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך  מרכז בית אל  רמת גן  מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.

מחפש קהילות נוספות  בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד. 
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר . 
אשמח לשמוע.

וואי לכו נרננה מדהימים!!צעאחרונה
שנאת עצמית: "כי כמה שונאים יש לו לאדם, ובראשםחסדי הים

שנאת האדם בעצמו, כי האדם שונא לעצמו יותר מכל שונאיו"

(אמר דודי זקני רבי פנחס הורוביץ זצ"ל בדרשתו הידועה בשם 'כל המפרשים וספרי המוסר')

איך אתם מבינים את המשפט? איזה תחושות יש לכם סביב זה?

הוא מתאר הפרעה פסיכיאטרית כאילו זה המצב הרגילפשוט אני..

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

או שהוא מדבר על בעיה נפוצה אצל רוב בני אדם, שרובנוקעלעברימבאר
מלאי ביקורת עצמית על עצמינו, אכזבה מעצמינו, תחושת פספוס, כעס על עצמינו על דברים שעשינו/לא עשינו בעבר, רגשי אשמה. או קנאה באחרים והרגשה שאנחנו לא שווים, או שאין לנו מה שצריך להיות, או תחרות עם אחרים והרגשת נחיתות
כן. הוא התעסק בזה בכמה מקומות לגביחסדי הים

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

בפירושו לתורה 'פנים יפות' בכמה וכמהחסדי היםאחרונה

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

ביקורת היא שנאה? אכזבה היא שנאה?פשוט אני..
הוא אומר שם בפירוש שזה לא אידיאליחסדי הים

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

משפט נכוןשם פשוט

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

כן. לצערנו זה קורה.חסדי הים
תהיות פילוסופיות של ליל סערהאוי טאטע!

הטוב


מה זה בעצם אומר שמשהו הוא טוב?

מה מגדיר משהו כטוב?

מה בעצם מיוחד בדברים טובים?

ומה בעצם אנחנו מתכוונים שטוב לנו?


מנסה טיפה להעמיק מה זה בעצם אומר הטוב הזה

זה מושג יומיומי אבל הוא חמקמק

אשמח למחשבות שלכם

את שלי אשתף בהמשך בעזרת השם ובלי נדר, כשהם קצת יותר יתבשלו

מעניין ממשאוי טאטע!

תודה


האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כש...נחלת

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

את אומרת הרבה דברים נכוניםאוי טאטע!
אבל אני מנסה למצוא איזה מכנה משותף יותר יסודי ושורשי
כי האל ציווה כמהר"ל, לא כמו הרמב"םחסדי הים
במו"נ, וגם הוא מודה כשעובדים את ה' ולא עוסקים בפילוסופיה, עושים את זה שהאל ציווה כמבואר במשנה תורה.
בהחלטנחלת

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

 

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

 

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

 

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

ועדייןנחלת

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

כן. לכן שם הוא טוען שיש סיבות וטעמים למצוותחסדי הים
מה שמראה חיות רוחנית וגשמית בצורהחסדי הים
הרצויה לאל.
בתמצותבמשפנחלת

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

 

אולי, זה הטוב.

אני מבין את זה בעומק כדברי דודי ההפלאהחסדי הים
כתובות קיא ע"ב: "וכמו שבקבלת התורה מסרו נפשם בדביקות להשי"ת וירד עליהם ט"ל והחיים, כן האדם בעסקו בתורה לשמה ומיחד כל איבריו וכל עצמות בחינותיו בעין השכלי לאמתות אחדות הבורא יתברך שורש נשמתו אז הטל הוא מחייהו ומתפשט בכל בחינותיו ובכל איבריו חיות פנימי, והוא שאמר הכתוב [דברים ד ד] ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, רצ"ל כולכם כל בחי' רמ"ח איברים ושס"ה גידים מתפשט בהן מצות עשין ולאוין כמ"ש חז"ל את האלקים ירא זו מצות ל"ת ואת מצותיו שמור זו מצות עשה כי זה כל האדם באיבריו וגידיו ומחייה אותם. ומ"ש היום הוא ענין שאמר עולמך תראה בחייך שמרגיש בנפשו חיות פנימי הוא בחינת התחיה אשר יהי' לעתיד נגלה לעין כל."
טוב - טוב אנושי שמבטא את הטוב האלוקי המוחלטזיויק
נכון.נחלת
אם הבעיה היא שאתה לא נרדםשלג דאשתקד

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

לכאורה ככל שמשהו הוא יותר קשור לחייםנקדימוןאחרונה
ככל שמשהו מוסיף חיים, בכמות או באיכות, אז זה טוב. ככה חשבתי פעם. זו שאלה עמוקה מאוד.


ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.


מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.

רטוב לי 🥶⛈️🪖בחור עצוב
מקווה שבינתיים החלפת טיטול, ואתה יבש ונקי 🤭פ.א.
"רטוב הוא לפני שמש"חסדי היםאחרונה

אולי יעניין אותך