לא אצל כולם זה אותו הדבר, אצל חלק מהאנשים המושגים האלה הפוכים.

ההבדל בין החלק החיוני לחלק הרוחני.

יש באדם חלק חיוני שאחראי על החיים והקיום הפיזי, דומה באופיו לזה שיש לבעלי חיים אבל מותאם לאדם, ויש בו חלק רוחני שבו יש את השאיפות והרצונות הרוחניים.

יש שקראו לחלק החיוני נשמה ולרוחני נפש ויש שהפוך.

(הרמב"ם מדבר על ההבדל בהלכות יסודי התורה פרק ד' הלכות ח-ט ובשמונה פרקים)

נפש לעומתו היא לא דבר מוחש (אם כי היא מושפעת ומנוהלת ע"י תהליכים פיזיים כמו הורמונים וזרמי חשמל במוח).

לפעמים הלב ממושל לתהליכים נפשיים כמו "לב מבין", "לב יודע", "לבר רגיש" וכדו' אב זה רק על דרך משל.

עכשיו רק צריך להבין למה הוא התכוון.

או- שהמושג הרבה יותר קרוב למשהו מופשט ויש בו מעט מן ההגשמה שנועדה כדי לסבר את האוזן.

נפש היא ה"חלוק" של הנשמה. כמו שהגוף הוא לנפש...

הנפש היא החלק היותר "רדוד" של הנשמה. 

למשל: 

תאוות- נפש , רצונות- נשמה

רגשות- נפש , תכונות- נשמה

וכו' וכו'....

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה פחות או יותר מדריך איך להגיע לרוח הקודש.

לא ניגשים לזה בקלות וללא הדרכה מתאימה.

אני חושבת שנפש יש גם לגויים אבל נשמה רק ליהודים. נשמה זה הקשר שלנו עם אלוקים, הרוחניות שלנו. ונפש זה כל הרגשות שלנו

 כל אדם מורכב מגוף שכל וונפש וליהודים יש גם נשמה

 מקווה שעזרתי

דומם
צומח
חי
מדבר
וישראל [או"נבדל"]

אה. שמישהו (במקרה: הרב שלך) אמר... וחוזר חלילה. 

שקיימת בעמ"י 
במתאפיין בביישנים
רחמנים 
וג"ח.


לא קראתי תגובות קודמות.

כלומר כשהן לאו דווקא קשורות.

חז"ל לא מוכיחים את המצאות הנפש מהימצאות הבדלי התכונות בין עמ"י לגויים (ששוב - הבדל שלא קשור לשאלת הנפש-נשמה). תכונות נפש יש אצל כולם, וגם יש הבדלים בין הפרטים בתוך כלל עמ"י. 

המצאות הנפש היא מוכחת (נכון שיש מחלוקות בהגדרה שלה ובהבנה מה היא בדיוק, אבל הקיום שלה מוחש) וחז"ל לא היו צריכים להוכיח אותה. ההבדל בין יהודי לגוי, אם יש כזה, הוא עניין אחר ויש בעניין הזה מחלוקת בין חכמנו (ראי כאן - אז ככה).

המצוות עוסקותצ בסדר החיים הנורמאלי בלבד.

התרי":ג  בעלות משמעות עמוקה יותר

להפוך את העולם למעצמה של חיבור להשם

על מנת להפוך את העולם למקום טהור יותר

קדוש יותר.

שם

תיאורטית- אם אני מוכיחה בנוסחה מדעית שכל מה שx אמר זה נכון אז אני כבר לא צריכה להוכיח כל אמירה שלו.

לא תמיד צריך להמציא את התורה מחדש.

אם המקור שאומר את זה הוא מקור מוסמך עלייך, אז אפשר לרצות להבין כיצד זה עובד, איך זה מתבטא וכו

לא חייבים לחפש הוכחה...

כמו שאם הבנתי בשכל שהתורה היא אלוקית, אז אני כבר לא מחפשת הוכחות לצדקתה אלא הבנה בתוכה.

איך אפשר "להוכיח", לבין לשאול איך זה בא לידי ביטוי אצלנו היהודים.

אין צורך "להוכיח" (למרות שזה לא קשה), כי כך כתוב בתורה, "ויפח באפיו נשמת חיים", וכל הספרים מלאים מענייה ומעלתה של נשמת ישראל, הכללית והפרטית.

ואת היחוד של עם ישראל על ני עמים אחרים, גם לא קשה לראות, במעט התבוננות, וגם על זה נכתבו ספרים אין קץ..

ואכן, זה דבר "מסקרן ומדהים", ונפלא. וכמו שאמרו חז"ל בגמרא, "מה הקב"הרואה ואינו נראה, אף נשמה" וכו' וכו'...

ומה ש"בא לך", זה ממש מצוין. כמו שאמרים "ניתי ספר ונחזי".. יש הרבה "חומר" על הענין....

אין צורך להוכיח, כי מי שמאמין בתורה - מאמין במה שכתוב בה.

אבל אפשר ממש בקלות..

ואם מישהו רוצה לדעת איך זה בא לידי ביטוי ומתקיים, כתבתי שאכן זה מצוין. הסכמתי איתך שזה דבר מדהים ונפלא.. בוודאי שלא למנוע.

ובלי נדר, אצרף לך "מראי מקומות"...

אבל לא תלויים זה בזה.

כלומר גם מי שברורה לו לגמרי מציאות הנשמה - עדיין זה דבר מקסים לראות את הופעותיה. ובוודאי נכון שכאשר רואים את זה, אז גם לא צריך "הוכחות"...

אולי כדאי לך באופן ראשוני בתור דוגמה ל"רואים את זה", לעיין בספר "שבחי האר"י" במהדורה של ישיבת "אהבת שלום" של הרב המקובל הרב משה הלל שליט"א, שיצא עם מקבילות מכתב ידו של רבי חיים ויטאל.

כמו כן, בכללי, מופיעה נשמת ישראל הכללית בקיומם, בנבואה, בהשפעתם על העולם ומהלך מוסרו.

בלנ"ד, אשתדל לצרף מראי-מקומות.

נשמה- חלק אלוה ממעל. הדבר האלוקי שיש לכל יהודי.

נפש- המקום שבו נמצאות המחשבות, הרגשות והרצונות שלנו.

נשמה- היא אחת. לא משתנה. לא גדלה ולא קטנה. שום דבר לא יכול לפגום בה או לפגוע בה. הכי הרבה אפשר ללכלך אותה מבחוץ.

כמו כדור בדולח יפה ונוצץ שאפשר לצייר עליו- אבל הכל יכול לרדת בסוף בלי להשאיר סימן.

הנפש לעומת זאת משתנה כל הזמן, בתקוה שהשינוי הוא לטובה ושהיא גדלה כל הזמן. הנפש מושפעת מהנשמה, אבל לא יכולה להשפיע עליה. הנשמה יכולה להאיר את הנפש, או אם הנפש יוצרת חסימות (לכלוך) היא פחות מוארת מהנשמה. 

מה מנקה את החסימות?

תשובה, תפילה וצדקה.

כשהאדם עובד על עצמו שתהיה לו נפש טובה יותר (תשובה)

או על הקשר שלו עם ה' (תפילה)

או עושה חסד עם האחר שלא על מנת לקבל תמורה (צדקה)

יהודים לגויים. ההבדל בא לידי ביטוי בכך שליהודי יש נשמה ששום דבר לא יספק אותה מלבד המצוות והתורה ותמיד הוא ירגיש חסר וירגיש התמלאות רק כשילך בכיוון הזה. ואילו גוי מתוך כך שהוא מחויב רק ב7 מצוות בני נוח סימן שזה הדבר שהכי מתאים לנפש שלו וכך הוא ירגיש מלא ושלם.

אין לי הוכחה לזה מכוח זה שאני יהודיה ולא גוייה. אבל מאחר ואני מאמינה שתורת ה' מכוונת בצורה מושלמת לכל אדם והיעד הסופי הוא טוב בכל העולם, לא יכול להיות שהגויים ישארו במציאות של חוסר ורצון ושאיפה לעד. (כמובן שאם גוי עדיין מרגיש השתוקקות לעוד יש לו אפשרות להתגייר אבל השאיפה היא לא שכולם התגיירו אלא שכן יהיה מצב של גויים ועם ישראל)

זה הצד העילאי יותר, העצמי, הנסתר, שמעל ההופעה הישירה בגוף. נשמה שנתת בי טהורה היא.

הרוח - ההופעה של זה בצד ה"רוחני", מחשבות, ערכים עצמיים.

הנפש - הצד הפסיכו-פיזיולוגי. מה שמגלה כחיות של הגוף המוחשית.

הרי הכנעני הוא אחד מעמי כנען, לא?

כלומר, יש 7 עמי כנען אבל אחד מהם נקרא כנען גם בעצמו....

סוג של שם משפחה ושם פרטי.

לכל יהודי יש שתי נפשות. הן נקראות גם שתי נשמות. נפש, נשמה. שם כולל. סוג של שם משפחה.

מעבר לזה כל אחת מהן מחולקת לדרגות.

האלוקית ל5.

הבהמית כמדומני ל4. החלק החמישי לא קיים אצלה.

בין החלקים האלו קיימים שני הסוגים- נפש ונשמה כשמות פרטיים.

מכיוון שבמדרג של הדרגות הנשמה גבוהה מהנפש, אז גם בשם הכולל נוטים להשתמש במושג נשמה יותר לגבי הנפש האלוקית ובנפש יותר לבהמית. למרות ששניהם יכולות להיקרא בשני הדרכים.

אוסיף מעט

אדם נולד עם תכונות מסויימות ובילדותו מתעצבות ומשתנות או נוספות. חלקן טובות וצריכות הוצאה אל הפועל וחלקן דרושות תיקון.

הנפש מכילה את כל אלו. יש בה מן הגשמיות, אך כדברי הרמח"ל (שצוטטו פה) היא מן הדקה שבגשמיות. כלומר היא אינה חומר ממשי, אבל היא לא רוחנית לגמרי, שהרי אחרת הייתה טהורה. 

הנשמה נקיה מכל אלו, ועל ידה האדם מוציא לפועל את התכונות הגלומות בו ומעצב לטובה את התכונות שדרושות תיקון. 

הנשמה רוחנית לגמרי, ועל-כן לא שייך בה חסרון. 

לדוג', כשהאדם נפטר מן העולם, הנשמה עולה מיד אך הנפש נשארת לתקופה מסויימת. (ומשם כל הסיפורים על רוחות מדברות בבית-הקברות וכו'.)

למה? 

הנשמה לא שייכת לעולם החומר, היא כבולה לפה ברצון ה'. 

הנפש שייכת, ולכן נשארת.

הנפש היא כלי להופעת האור.  

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל