רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק
כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כֻּלָּן הֵן רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הָאָדָם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֵיזֶה דָּבָר - הוּא חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹתוֹ. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ לְיַהֲדוּתוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ תָּלוּיָה בָּזֶה, דְּהַיְנוּ לִנְסֹעַ לְצַדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי נוֹתְנִין לוֹ מִלְּמַעְלָה חֵשֶׁק, וְהַחֵשֶׁק שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ הוּא עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמַּזְמִינִים לוֹ, כִּי עַל-יְדֵי הַמְּנִיעָה מִתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל. עַל-כֵּן יֵדַע הָאָדָם, שֶׁאֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ - אִם יִרְצֶה, כִּי הַמְּנִיעָה הִיא רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים כָּרָאוּי לְזֶה הָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְגָמְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי הַמְּנִיעוֹת הֵן רַק בִּשְׁבִיל הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְגָמְרוֹ כַּנַּ"ל.
(ליקוטי עצות, מניעות, א')
