שאם זה לא היה מעצבן זה היה פשוט מצחיק.
עזבי שבכל מצב של קושי שלי היא ישר מסבירה לי למה בעלי (הרי הוא בנה האהוב) יותר מסכן,
נניח, דוגמא-
הייתי באשפוז כמה ימים עם תינוק קטנטן אחרי הלידה -לבד-. כי בעלי שיחיה היה מצוין עם קצת חום ולא רצינו להדביק את התינוקות.
אז לבד נסעתי באישון ליל לבי''ח מרחק כמעט שעה נסיעה, הייתי שם כמה וכמה ימים באשפוז לא נעים, כולל שבת לבד, כשבאותו חדר יש תינוק נוסף שאיתו ישן האבא (והווילון לא מספיק ארוך להגיע למיטתו המלווה) שלא נדבר על השירותים המשותפים עם האבא של התינוק השני בחדר (והייתי ממש אחרי לידה. אל תדמיינו כמה סיוט), עוד נאבקת על ההנקה, אחותי מחליפה אותי בשישי בצהרים כדי שאלך להתקלח בבית נורמלי.. קיצר-קשה ממש. וזה עוד בלי לפרט את הסיפור הרפואי שהתמודדנו איתו, ולראות עם כל ההורמונים את התינוק חסר הישע שמנסים לפתוח לו וריד כמה פעמים בלי הצלחה.. בקושי עמדתי בסיטואציה.
ואז היא מתקשרת לשאול מה קורה ושופכת לי בטלפון כמה בעלי מסכן שהוא לא מרגיש טוב ואיך עם חום! של 38.0! הוא נשאר עם שני ילדים בבית!!
עכשיו אני צוחקת. אז זה היה מעבר לכוחותי.
עוד דוגמא- התינוקת היתה ערה כל הלילה ובגלל משהו שבעלי עשה, הצטרף אליה עוד ילדון. הייתי איתם ערה 6 שעות רצוף (בעצם ערה מיום מאתמול, בלי שינה עד ארבע לפנות בוקר) ואז הוא החליף אותי לשעתיים. ישר מקהלת רחמים הומה על הבעל המסכן שהיה ער מארבע עד שש ואיך אתה מתפקד? איך??
מעבר לזה היה לה קטע גם לספר איזה מסכנים היא מכירה בחיים שמצבם יותר מעורר רחמים ממני.
לדוג' ארחנו אותם באחד ההריונות כשאני בשמירה, עם איזו מוגבלות שמונעת ממני ללכת כמעט לחלוטין. רצינו לצאת לסיבוב קטן בחוץ אבל אחרי כמה צעדים מחוץ לדלת הבית לא יכולתי ללכת יותר. לא התמסכנתי ולא כלום. רק היא מסתכלת עלי ואומרת בטון ביקורתי- את ממש לא יכולה ללכת! אמרתי שנכון. מה לעשות. ואז היא מתחילה לספר לי על שכנה שלה מלפני 30 ומשהו שנה שהיא היתה בשמירה לא מחודש רביעי (כמוני) אלא מההתחלה! ולא מדובר על הריון שלישי אלא על כל ההריונות! 9 במספר!
ואני כזה, בלב שלי- לא ביקשתי ממך רחמים ולא יישר כח, ואני לא בתחרות מסכנות עם אף אחד ולמה יש לך צורך תמיד להוכיח שאחרים יותר מסכנים/ יותר גיבורים ממני?
חח על הדרך פרקתי..
אינלי מושג על מה זה יושב לה.
ולא מנסה להבין.
פשוט עם השנים נמנעתי מלשתף בשום קושי, חולשה, אתגר או משהו.
הכל טוב! הכל מצוין! ב''ה ונהדר.
וזהו.
יש אנשים כאלה. פשוט לא לצפות, לא להיפתח ולהשתדל שיעבור ליד האוזן
אה, ועוד משהו חושב- בעלי ואני הרבה פעמים במקרים מבאסים עם ההורים, לומדים מה -לא- לעשות בע'ה עם הילדים שלנו.. לפחות להרוויח את מחיר הלמידה.
חיבוק גדול אהובה